מה המשותף בין זעקת תעשיית התרבות, מאבק העצמאים, הפגנות הנכים ומחאת ג'ורג' פלויד באמריקה לבין העימות בשבוע שעבר בין ניר ברקת לישראל כ"ץ בוועדת הכספים בכנסת?

כולם דורשים בתוקף שיקשיבו להם ומצפים לקיום דיאלוג אמיתי. ובדיוק כפי שהטיח ברקת בפני שר האוצר באותה וועדה: "אתה לא מוכן לשמוע, לא באת להקשיב" – כך גם עם כל היתר: אף אחד לא באמת 'בא להקשיב'.

מה המשותף בין זעקת תעשיית התרבות, מאבק העצמאים, הפגנות הנכים ומחאת ג'ורג' פלויד באמריקה לבין העימות בשבוע שעבר בין ניר ברקת לישראל כ"ץ בוועדת הכספים בכנסת?

במיוחד כעת, במציאות כל כך מאתגרת, קחו את ההזדמנות לשנות לתמיד את האופן שבו אתם נוהגים להקשיב לאחרים. ד"ר ג'ניפר גארווי ברגר, חוקרת בתחום פיתוח מנהיגות, מציעה להבחין בהבדל בין שלושה סוגי הקשבה: להקשיב כדי לנצח (WIN), להקשיב כדי לתקן (FIX) ולהקשיב כדי ללמוד (LEARN).

אנחנו מספרים זה לזה דברים בלי סוף. אבל אילו מין מקשיבים אנחנו? זה אולי מפתיע, אך בזמן שמספרים לנו משהו, אנחנו נוטים להקשיב על-פי מטרות מסוימות, למרות שרוב הזמן הן בכלל נסתרות מאיתנו.

הקשבה כדי לנצח

כולם מכירים את ההרגשה כאשר משתפים מישהו בסיפור או רעיון, ותוך כדי התיאור הוא כבר נוקט עמדה, ומתמקד פחות בנו ויותר באיסוף נתונים וראיות כדי להוכיח שזה לא טוב או שיש לו רעיון אחר. בין אם המקשיב הוא הבוס, קולגה, בן זוג, מורה, חבר או שר בממשלה – לפעמים עוד לא סיימנו משפט והוא כבר 'יודע הכל'.

זו ה'הקשבה כדי לנצח'. במקום להתרכז בהקשבה, מדלגים למטרה: להוכיח שאנחנו טועים או לשכנע אותנו לחשוב אחרת. אין למקשיב צורך ממשי בפרטים או בסיפור והיעד העיקרי שלו – באופן מודע יותר או פחות – הוא לסיים את הדיאלוג כמנצח, בעוד המספר נותר מתוסכל ודבריו אינם נשמעים באמת.

זה עשוי לקרות אפילו כאשר משתפים חבר או בן משפחה בחוויית מצוקה או קושי – והוא ממהר לטעון שהמצב לא כל-כך גרוע, שזה זמני, או שהבעיה כלל אינה קיימת. כוונות העידוד הן טובות ביסודן, אך כל עוד המקשיב אינו מעוניין בסיפור אלא רק בשכנוע הצד השני שהוא טועה בתפיסת המציאות – זו הקשבה שרק מתחפשת לאמפתיה, ותכליתה לנצח את הדיאלוג – ולעבור הלאה.

אנחנו מספרים זה לזה דברים בלי סוף. אבל אילו מין מקשיבים אנחנו? זה אולי מפתיע, אך בזמן שמספרים לנו משהו, אנחנו נוטים להקשיב על-פי מטרות מסוימות, למרות שרוב הזמן הן בכלל נסתרות מאיתנו

הקשבה כדי לתקן

הסוג השני הוא ה'הקשבה כדי לתקן'. כאן, כשמישהו מתחיל לספר משהו, המקשיב חותר מיד לאבחן במהירות גם את הבעיה וגם פתרונות אפשריים שיתקנו או יעלימו אותה, ומעמיד לרשותו את כל הידע והמומחיות שצבר: האם ניסית לעשות את זה? האם חשבת לנסות את זה? שמעת על התוסף מזון? ניסית את המדיטציה? ומה עם הדיקור?

גם לנצח וגם לתקן, הן צורות הקשבה הגיוניות ושימושיות – בעולם לינארי: עולם צפוי, עולם שבו גם כאשר העניינים מסתבכים, עדיין יש להם תשובות נכונות או לא נכונות, ולכל בעיה – יש גם פתרון. אך העולם שאנו חיים בו כיום אינו ליניארי כלל וכלל, אלא מורכב, כאוטי ובלתי צפוי. אין פתרון אחד כמעט לכלום, ולא תמיד גם ברור לגמרי מה בדיוק הבעיה.

עולם כזה הוא מערכת סבוכה ודינאמית, בה כל שינוי קטן עשוי לגרור שינוי גדול ודרמטי במערכת כולה. זו מערכת מרובת זיקות, קשרים והקשרים, ישירים או עקיפים, מיידיים או מושהים, מכוונים או בלתי מכוונים, חד-פעמיים או מצטברים. בעולם מורכב שכזה, אנחנו אולי מעדיפים לחשוב שדברים אינם מורכבים כפי שהם באמת, אבל גם די ברור, שכל מי שנפגוש אי-פעם – יודע דברים שאנחנו לא.

הקשבה כדי ללמוד

בדיוק בגלל זה כדאי להקשיב לאחרים בציפייה ללמוד מהם משהו חדש: זה מצוין שתהיה לך הפרספקטיבה שלך, ועדיין, ב'הקשבה כדי ללמוד' התכלית היא לאפשר את ההזדמנות להתבונן מנקודת מבטם של אחרים. לבחור דווקא בדרך הארוכה, הסקרנית, שתרחיב ותגדיל את שדה הראיה – במקום זו החותרת לניצחון או לתיקון, ובעצם סוגרת ומצמצמת אותו.

זה מצוין שתהיה לך הפרספקטיבה שלך, ועדיין, ב'הקשבה כדי ללמוד' זו הזדמנות להתבונן מנקודת מבטם של אחרים. לבחור בדרך שתרחיב את שדה הראייה במקום בזו החותרת לניצחון או לתיקון, ובעצם מצמצמת אותו

אין ספק שבעולם מורכב זמננו יקר, ואוטומט ה-WIN וה-FIX מסייע לקצר תהליכים, מה גם שה-LEARN דורש משאבים וקשה לביצוע, אפילו מבחינה תודעתית. יחד עם זאת, כאשר מקשיבים במטרה להכיר טוב יותר את עולמם של אחרים, לגלות מה הם מרגישים וכיצד נראית החוויה שלהם לעומק – זו עשויה להיות הזדמנות בלתי-חוזרת להיחשף למידע חדש, חיוני או מפתיע, למצוא מפתח למנעול, או פשוט לזכות בהכרת תודה של הצד השני – על ההזדמנות להישמע באמת.

* תודתי לד"ר ג'ניפר הארווי ברגר על ההזדמנות לשתף תובנות שלה בעברית

יועצת לניהול משא-ומתן ותקשורת עסקית קונפליקטואלית. מלמדת חשיבת משא ומתן תוך הבנה שאמנות ניהול הקונפליקט היא משחק החיים. בחיים כמו גם בעסקים, לא תמיד נקבל את כל מה שמגיע לנו, אך אולי נוכל להשיג את מה שננהל עליו משא-ומתן מוצלח. כמו בכל משחק, נוכל לשלוט טוב יותר על מהלך הענינים ולהשפיע על התוצאה אם נשקיע בשכלול מודעות, ידע ויכולת ביצוע מול יתר השחקנים על המגרש. ועכשיו בואו ספרו לי: איך אתם משחקים את משחק המשא ומתן?