המחאה נגד הנאשם בנימין נתניהו היא מחאה עממית בלי מנהיג. אין מקום שהעממיות הזו באה לידי ביטוי טוב יותר מאשר בפרץ היצירתיות והביטוי האישי בשלטים שמייצרים בעצמם המפגינות והמפגינים. השלטים נישאים בגאווה במעל 260 גשרים וצמתים מדרום עד צפון, בקיסריה, תל אביב, ויותר מכל – מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים.
בתוך קרנבל המחאה התוסס, בין מקצבים מרהיבים ספונטניים שמתהווים במשך שעות מתופים, סירים ומחבתות, מחיאות כפיים, משרוקיות וקריאות לדמוקרטיה, קשה להבחין שיש בשלטים מוטיבים.
ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.
האם החזקה נרחבת של נשק בידי אזרחים פרטיים היא דבר טוב או רע? השאלה הזו – אחת השאלות הטעונות והמפלגות ביותר בפוליטיקה האמריקאית – כמעט שלא נידונה בציבוריות הישראלית. אצלנו, הפרקטיקה המקובלת הייתה שצה"ל והמשטרה אוחזים בנשק ומספקים את הביטחון לאזרחים; הבעלות הפרטית על נשק הינה מצומצמת, יחסית.
אולם בשנים האחרונות מסתמן שינוי מדיניות. גלעד ארדן, כשר לביטחון פנים, פעל להרחיב את הזכאות של אזרחים לרישיון נשק, ועבור השר הנוכחי, איתמר בן גביר, חימוש של אזרחים הוא מטרה מרכזית.
אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.
בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה? אז זהו שלא. כולם אמנם אומרים שבזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, אבל בפועל עוסקים בפוליטיקה – ובאינטנסיביות רבה.
בזמן המלחמה, ובתוך המשא ומתן לשחרור חטופות וחטופים, בשבוע שעבר, אישרה הממשלה תקציב מעודכן לשנת 2023. ניתן היה לחשוב שכל הכספים הקואליציוניים – כספים פוליטיים – יוסטו לצרכי המלחמה. אז ניתן היה לחשוב. הממשלה החליטה שפוליטיקה עכשיו חשובה לא פחות – ואולי יותר – מצרכי המלחמה; וכך כמעט חמישה מיליארדי שקלים הלכו לחיזוק הקואליציה ולא לצרכי המלחמה.
ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.
"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"
קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת
אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ג'ו ביידן בעוצמות של מערכת בחירות, וכל מי שיביע תמיכה בנשיא, שלא היסס להתייצב לצדנו מייד עם פרוץ המשבר, יצטרך לספוג את הארס של מכונת הרעל.
אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ביידן
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בדובאי לא תימצא נוסחה לפתרון משבר האקלים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם.
הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי – COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ולא.
יש לעבור לאידיאליזציה של ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים ומימן.
תכנון של אנרגיה אזורית בה כורים קטנים, בלתי מסוכנים ומודולריים (SMR – עד MW 300) מייצרים את כול סוגי האנרגיה הנדרשים: חשמל עבור האוכלוסייה בהתאם לצריכה – יום/לילה, חום להפקת מימן ירוק כאשר צריכת החשמל קטנה (חורף/קיץ, יום/לילה, נקודות שיא, דרישה עבור האוכלוסייה, תעשיה, מנועים, רכב חשמלי.
כורים גרעיניים (ביקוע, היתוך) עושים את העבודה באמינות רבה יותר, ללא פליטות וזול יותר.
הכול תוך שלוקחת בחשבון את הצרכים של המרחב (אזור) אותו משרתת.
אפשרות לקיום אידיאליזציה של ייצור אנרגיה נקייה, זולה תוך סינרגיות של המימן והגרעין. יכולת התמרון לעבור מיצור חשמל להפקת חום וייצור מימן כחומר דלק נקי למנועים או אגירת אנרגיה וייצור חשמל רק לפי הצורך הסביבתי יש להם ערך כלכלי רב הנותן פתרון כללי למערכת האנרגיה העולמית ומערכת "אפס" פליטות אם מגיעים לאידיאליזציה של מערכת כזו היודעת לייצר את כול האנרגיה אליה תוכננה (וזה הרעיון של SMR).
אני חושב שזה הפתרון הכלכלי והאקולוגי הטוב ביותר לספק צורכי האנרגיה של האנושות ולמנוע המשך פליטות (דבר שהאנרגיות המתחדשות רוח ושמש רחוקות מלספק – כרייה והפקת חומרי מבנה מאד פולטת, סינרגיה עם אגירה וקיבולת מייקרת חשמל ירוק לרמת אי כדאיות).
חובה על משתתפי וועידת האקלים COP28 בדובאי לקחת החלטות חשובות ולא להמשיך "לשחק" באנרגיות מתחדשות. זה הפתרון הכי טוב הקיים ומקווה שאליו חותרים.
אנשי איכות הסביבה בפועל תומכים באנרגיה גרעינית, מימן ואנרגיית היתוך
מכיוון שזו דרך בטוחה לייצר כמויות בלתי מוגבלות של אנרגיה עם זיהום מינימלי או פגיעה בטבע.
שומרי סביבה אידיאולוגיים מתנגדים לכך בדיוק מהסיבה הזו.
סינרגיה (אִגְבּוּר) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
בסינרגיה האינטראקציה יוצרת שלם שגדול מסך סכום מרכיביו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה על סקירה נממצה והממוקדת ועל הניתוח הבהיר. אני מבקשת להוסיף עוד מסר אחד שמצאתי במחאה, שאמנם עוד לא נוכח במאסות גדולות, אבל הוא שם באופנים רבים – הכמיהה לשלום. ברור לי שכפעילת שלום העיניים שלי מחפשות שלטים בהקשר הזה ולשמחתי אני מוצאת שלטים שמבטאים את השאיפה לשלום בדרכים יצירתיות ומרגשות. להבנתי, הכול קשור להכול – הסכסוך הוא הפיל הגדול שבחדר והוא הסיבה להרבה מאד חולאים שהמחאה הזאת יוצאת נגדם. במחאה 2011, העלימו את
הסכסוך ויש אומרים שזו אחת
הסיבות לכך שהנושא נשכח מהשיח הציבורי והמדיני לאורך שנים רבות.
אני שמחה לראות שהפעם הוא כאן, לעיתים בשקט ובצנעה, כי כשאין תקווה מפחדים אפילו לחלום, אבל הוא פה, מבעבע ומחכה לפרוץ החוצה. אני חושבת שבהקשר הזה יש תפקיד חשוב למי שלא איבד את התקווה להנכיח את השלום ובמיוחד לנו, המבוגרים יותר, שראינו שזה אפשרי ויודעים שבאמת יכול להיות
פה אחרת! זו האחריות שלנו להחזיר את החלום למרכז הבמה!
ד"ר יעל אדמי פעילת שלום וותיקה (מידי) וממקימות נשים עושות שלום.