8 באוגוסט. 1993. כפר סורדא. כביש 60. דרך האבות.

הקשר המשמעותי הראשון שלי עם גבר היה שבור. קראו לו פאח׳רי עבד אל קאדר ידעתי עליו הכל והוא עליי כלום. לא בטוח שאפשר לקרוא לזה קשר. יותר רומן של קיץ. הייתי עליו מהשנייה שהוא קם ויצא מהבית, אם אפשר לקרוא לבור שהוא התחבא בו בית. הייתי הצל שהלך אחריו לקפה ״אינתיסאר״. ישבתי שם כשהגיע שחור בלי סוכר עם שני תמרים בצד.

הקשר המשמעותי הראשון שלי עם גבר היה שבור. קראו לו פאח׳רי עבד אל קאדר. ידעתי עליו הכל והוא עליי כלום. לא בטוח שאפשר לקרוא לזה קשר. יותר רומן של קיץ. הייתי עליו מהשנייה שהוא קם ויצא מהבית. הייתי הצל שהלך אחריו לקפה ״אינתיסאר״

עצמתי איתו עיניים כשקולה של רים בנא נשפך לחלל הדחוס. התעטפתי איתו במילים שלה על אנשים שגרים איפושהו אבל בשומקום אין להם באמת בית. ושנייה אחרי הסברתי לעצמי שאת ההחלטות כבר קיבלו בשבילי ואני פה לבצע. צילמתי אותו. הקשבתי לכל השיחות.ראיתי מעבר לכתף את הפתקים הצהובים שהיה כותב בחצי עיפרון לעוס וידעתי שתכף יגיעו הילדים לקחת אותם לאן שצריך. אל רוסול אל סייאר. השליחים הקטנים. הכי גדול היה בן חמש וברור שלמרות שאני מבוגר ממנו בעשרים שנה, הוא ימות לפניי.

ואחרי הקפה, המשכתי איתו להורים. אסור היה לו ללכת לשם. זה בסיסי אבל גם מפקד בדרגתו לא יכול להגיד לא כל כך הרבה פעמים למנסף של בית עם יוגורט סמיך וים של סומאק. לאכול מהידיים של אמא ולראות את העיניים שלה מתחננות. לראות את אבא מדליק עוד סיגריה כדי להחניק הכל. לראות אותם מצמידים אותו אליהם לחזה לפני שנמוג, כי אי אפשר לדעת.

הייתי אחריו גם כשהלך בחסות החשיכה לאשתו והילדים. מוזר לראות אדם שסחב בידיים מאות קילוגרמים של חומר נפץ הולך עם שקית מלאה ממתקים. ומייד אחרי הביקור בבית החוקי, הייתי אחריו גם כשהלך ללא חוקית. שלא הייתה שלא אשתו. איש עם יותר מדי אהבה ופחות מדי זמן לפזר אותה. והוא לא ידע כלום. פאח׳רי עבד אל קאדר הסתובב בכל אותם המקומות בלי לדעת שהוא כבר מת. זה עניין של זמן. יותר נכון, חתיכה אחת אחרונה שחסרה וזהו.

למרות שהסתובבתי שם שנים ארוכות, ללילות אוגוסט באיזור ג׳ילזון אי אפשר להתרגל. אין אוויר. הכל חנוק ועומד. צחנה איומה. קפסולת רפש של חום איום, עשן סמיך של שריפות צמיגים וזבל וביוב שמהביל ברחובות הרוסים. אתה חושב שכדאי להפסיק לנשום ויש מצב, שאם זה היה תלוי בך, היית עושה את זה. אבל באותו לילה לא הרחתי כלום. הביפר דפק חזק. החתיכה החסרה הגיעה.

ראיתי מעבר לכתף את הפתקים הצהובים שהיה כותב בחצי עיפרון לעוס וידעתי שתכף יגיעו הילדים לקחת אותם לאן שצריך. אל רוסול אל סייאר. השליחים הקטנים. הכי גדול היה בן 5 וברור שלמרות שאני מבוגר ממנו ב-20 שנה, הוא ימות לפניי

נסענו כמו מטורפים לנקודה חשוכה לגמרי בפאתי בית אל. רבע שעה עם סייען של 504 ומפות מבריקות משמן רובים של הציר בין ג׳ילזון לעטרות, הספיקה לנו להבין איפה מוטמן חומר הנפץ, הווסטים ואיפה הם פוגשים אחד את השני והופכים תוך שניות למבזק מיוחד, כותרות אדומות ועשרים וחמש לוויות לפחות.

ידעתי מה הולך לקרות עכשיו. חרא על החיים שלי. שני צוותי פשיטה יצאו להפתיע את מכיני המטענים בסדנה, זה קל. לא יורים ירייה אחת ואף אחד לא ימות. זאת פריצה קרה. זה נגמר בשניות ושעה אחרי הם עם הוגרדן קרה ב״רסטובר״ בירושלים. הטינופת, עליי ועל שני הצוותים שלי או כמו שמכונת הכביסה של דובר צה״ל אהבה לכנות את זה: הרתעה.

רוני, סגן מפקד היחידה היה קצת פחות דיפלומט. כמה עידון אפשר למצוא בבנאדם שמשפחה שלו מגדלת חזירים לשחיטה ברמת הגולן? בחופשות כשהיה חסר לו דם בני אדם, הוא היה עוזר בבית. יושב על המסמר הגדול. ככה קוראים למכונה. החזירים צורחים בדרך אליה בטור. עוצרים מתחת למלבן מתכת ענק ומסמר ברזל היה יורד המהירות וחודר להם לעורף. לא היה מספיק דם לטעמו אבל בכל זאת. מוות. אה כן. והוא גם חשב הוא מצחיק:

״גלאון, אם אתה חושב שפאח׳רי עבד אל קאדר מחכה לאוטובוס בגבעה הצרפתית כדי להגיע מחר למכון וויצמן עם תרופה לסרטן, אתה טועה״ נבח עליי בקשר בקול מרוסק. ״נריה והצוותים שלו בדרך לעטרות, קח את שלך ותעופו ואל תשכח, הוא לא באמת מת עד שאתה לא מוודא ראש עשרים סנטימטר מגוף״.

אחסוך לכם את הפירוש של זה.  פאח׳רי עבד אל קאדר מת מהר. הוא התחבא במספרה. ידענו איזה פתח ביוב מגיע אליה. רטובים מזיעה, שתן וחרא של פלשתינים יצאנו ממנו. קחו עשרים ושלוש שניות. זה מה שלקח לחסל את חוליית הנשר האדום. שמונה מחבלים בראשות אחמד עוואד כמיל. בשקט. משתיקי קול זה דבר נורא. אין קולות ירי לברוח אליהם. אתה רואה בעיניים שלך את החורים נפערים. חיים נפסקים. אתה עוד שומע ספר המום שלא מבין מה הרגע קרה פה, צועק ושאריות של רים בנא. כן. גם שם היא שרה. ככה נגמר הקשר הראשון המשמעותי שלי עם גבר. אמרתי לכם. שבור.

19 בפברואר. 2016. גבעתיים
כשקנינו את הדירה בגבעתיים לא עניין אותי כלום. הייתי עייף. מהילדים. מהחיפושים. מהעבודה. רציתי שלפחות זירה אחת מאלו תהיה יציבה. כלום. הכל מתנדנד ואני עייף. ואז היא מצאה.

״זה בניין בתמ״א, יהיה מוכן עוד שנתיים אבל הקבלן לחוץ. צריך כסף עכשיו ואפשר להוציא דירת גג של מאתיים מטר במחיר מצחיק. אני סוגרת איתי. אה ועוד משהו, בקומה שלנו תהיה רק עוד דירה אחת״.

לא הייתי צריך יותר מזה. רציתי שקט. מהכל. על שכנים לא חשבתי. ויש שם רק דירה אחת מולנו. זה הספיק. מאחורינו. סגרה. אחרי שנתיים וקצת עברנו. עכשיו כבר הייתי יותר עייף אבל החיים התנהלו. ואז הגיע איזה בוקר יום שישי. הילדים היו בבית ספר. היא הלכה לפילאטיס. ופתאום, רים בנא. איך מסבירים שיתוק? הפסיקו לי הרגליים. ככה פתאום. ואין אוויר. רק מי ששמע את רים בנא נועצת מילים לתוך הלב, יבין. דפקתי בדלת הדירה היחידה שהייתה איתנו בקומה. פתח לי מישהו שנראה בגיל של אבא שלי ונראה האדם המתוק בעולם. אבי.

״היי אבי, מה נשמע? אנחנו השכנים ממול, באתי להגיד שלום״. ״בוא בוא תיכנס, שנייה אני מנמיך״

״לא לא, אל תנמיך״

״אמצע גבעתיים ואשכנזי שרוצה לשמוע רים בנא, אני כבר בגיל שיש מצב שהמציאות לא ברורה לי אבל זה באמת נס. רוצה קפה?״

״אל תזוז, אני מכין״

אמרתי ורצתי הביתה להביא את הכוסות שאני אוהב. וככה הפרעתי לאבי באמצע הבישולים. כל הילדים והנכדים באים בערב לקידוש. פעם באו כל שבוע אבל מאז שהבת הצעירה שלו מתה מסרטן, אין לו כל כך חשק אז הם באים פעם בשבועיים. שלושה סירים על האש וריח ששורף את הנשמה. ראס אל חנות. הריח הכי טוב בעולם. כל סיר עם מכסה לא מתאים, שלושתם מצולקים ממיליון ארוחות שישי.

והוא מספר לי שהוא כלום כי מי שבאמת עושה קסמים זאת אשתו. היא מכינה מנסף אגדה אבל זה מה ששירי הכי אהבה לאכול. וזה קשה להם. אז לא מכינים יותר. רים בנא. מנסף. מה עכשיו אלוהים? למה זה טוב? בא לי לעשן. אבי אומר שהפסיק אבל עם הקפה ולכבוד השכנות נסחוב איזה אחת יחד. אנחנו יוצאים למרפסת. קריר אבל כיף לעשן ככה. אני מסתכל עליו. אנחנו מכירים בקושי רבע שעה ואני יודע עליו הכל, רואה כמה הוא עייף, כמה הוא לא יכול יותר. הוא מעשן בלי לתת לסיגריה לבעור סתם. בטח מנסה למצות ממנה כל חומר מזיק אפשרי.

זה מצחיק ככה שבנאדם מנסה להתאבד בעישון. הוא לא רוצה לחיות יותר. צודק. מה נשאר לו? כשאבא לא יכול לבשל משהו כי זה מה שהבת שלו שמתה מסרטן הכי אהבה, זה שבור. אני שוקל לרחם עליו. איזה איש אהוב. איזה איש עצוב. מעשנים בשקט. עוד אחת ועוד אחת ונותנים לקור לסדר הכל. אבל תכף הילדים חוזרים מבית הספר ואני צריך ללכת

זה מצחיק ככה שבנאדם מנסה להתאבד בעישון. הוא לא רוצה לחיות יותר. צודק. מה נשאר לו? כשאבא לא יכול לבשל משהו כי זה מה שהבת שלו שמתה מסרטן הכי אהבה, זה שבור. אני שוקל לרחם עליו.

״ואללה זה נחמד שיש שכן שאפשר ככה לדבר איתו ערבית מדי פעם ולשמוע מוסיקה״

״אתה יודע, לקחנו את הדירה הזאת כי אמרו לנו שתהיה רק עוד דירה אחת בקומה שלנו. מה עשיתי טוב בחיים שמכל האפשרויות שיכלו ליפול לי לשכן מעפן, באת אתה?״

אבי צחק.

״אפשר לעשות מזה פרלמנט שישי, אני מבטיח לך שפיירוז שרה לא פחות יפה והאמת שהקפה שלך חרא, בשבוע הבא אני עושה. ומי בכלל שותה שחור בלי שני תמרים ליד?״

הסתובבתי לדלת. אני צריך ללכת אבל הוא נכנס לי עמוק ללב

״שתהיה שבת שלום״

הוא ניגש איתי לדלת להיפרד. אימצתי אותו אל החזה. לא יכולתי להשאיר אותו ככה עצוב. תספרו עשרים ושלוש שניות. זה מה שלקח לי לחנוק את אבי. העיניים שלו היו מופתעות ומלאות תודה. חנק זה דבר נורא. אין דם לברוח אליו. אתה רואה בעיניים חיים נפסקים. סולו אתה והמוות. לפני שהלכתי, ניגשתי לסירים. הם צריכים לבעבע עכשיו על אש קטנה כמה שעות. הנמכתי את הרדיו. גם רים בנא צריכה להמשיך לשיר. על אש קטנה.

איתי גלאון כותב סיפורים לחברות וארגונים ופותר בעיות אסטרטגיות. מעביר סדנאות קריאייטיב. קורא ומתעניין בעיקר ב: בטחון, טרור, לוגיקה מתמטית, הסטוריה, ספרות וספורט. חי בשותפות עם פוסט-טראומה מנוהלת ומטופלת מהשירות הצבאי.

בתנועת חמאס יתחיל בקרוב תהליך הבחירות הפנימיות שיסתיים בחודש מרץ ובו תיבחר הנהגת התנועה. על התפקיד מתמודדים שלושה בכירים: אסמעיל הניה, ח'אלד משעל וצאלח אלעארורי. מסתמנת כבר הבנה על חלוקה העוגה השלטונית. התוצאות יקבעו אם מרכז קבלת ההחלטות של התנועה ישאר ברצועת עזה או יעבור לחו"ל.

תנועת חמאס תתחיל בעוד כמה ימים את תהליך הבחירות הפנימיות בתנועה לאחר שכבר התקיימו הבחירות הפנימיות להנהגת חמאס של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל. תהליך הבחירות הוא חשאי ולא התפרסמו עד כה התוצאות שלו.

תנועת חמאס תתחיל בעוד כמה ימים את תהליך הבחירות הפנימיות. בקרב האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל כבר התקיימו הבחירות הפנימיות להנהגת חמאס. התהליך חשאי ותוצאותיו לא פורסמו עדיין

הבחירות הפנימיות יתקיימו ברצועת עזה, בגדה המערבית ובחו"ל והן ימשכו כמה שבועות. יבחרו נציגי האזורים ואחר כך מועצת השורא תבחר את חברי הלשכה המדינית של חמאס.

הנהגת התנועה רוצה לסיים אותן בהקדם עד חודש מרץ, כדי שתוכל להתכונן לבחירות לפרלמנט הפלסטיני. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הכריז על קיומן בחודש מאי.

לפני כשבועיים פירסם בכיר חמאס ברצועת עזה, ד"ר ראזי חמד, מאמר ביקורת חריף על הבחירות הפנימיות בתנועת חמאס, חמד טען במאמרו כי ההנהגה של חמאס נכשלה וכי הבחירות הפנימיות בתנועה מצמיחות מחדש רק הנהגות מסורתיות, כאלה הקשורות לאסכולת "האחים המוסלמים", ואינן מביאות להתחדשות.

על פי גורמים בחמאס, על תפקיד יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, שהוא ראש הפירמידה של התנועה, מתמודדים שלושה בכירים: אסמעיל הניה, ח'אלד משעל וצאלח אלעארורי.

אסמעיל הניה משמש כראש הלשכה המדינית של חמאס בארבע השנים האחרונות והוא מעוניין בקדנציה נוספת. הוא נתמך על ידי איראן.

לפני כשנה עזב אסמעיל הניה את רצועת עזה והתמקם בדוחא שבקטאר, כדי לנהל משם את קמפיין הבחירות בעולם הערבי והאסלאמי, שאמור להביא לבחירתו מחדש.

מולו מתמודד ח'אלד משעל, שנתמך על ידי קטאר וטורקיה. משעל שימש עד 2017 כיו"ר הלשכה המדינית של חמאס במשך כ-20 שנה, הוא הפסיד בבחירות הפנימיות האחרונות את התפקיד לאסמעיל הניה ועכשיו הוא רוצה לעשות קאמבק.

גם צאלח אלערורי, סגן יו"ר הלשכה המדינית, מתמודד על תפקיד יו"ר הלשכה המדינית. לאלעארורי יש כמה תפקידים: הוא משמש כאיש הקשר לאיראן ולחזבאללה, הוא ראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה והאחראי מטעם חמאס לשיחות הפיוס עם תנועת פת"ח.

ד"ר ראזי חמד, בכיר חמאס בעזה, ביקר בחריפות את הבחירות הפנימיות בחמאס. לטענתו, הנהגתה נכשלה ומצמיחה רק הנהגות מסורתיות, מאסכולת "האחים המוסלמים"

בעוד אסמעיל הניה וצאלח אלעארורי מחוברים בעבותות לאיראן, ח'אלד משעל הסתכסך עם האיראנים ועם נשיא סוריה בשאר אסד, על רקע מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011. כתוצאה מכך, הוא העביר את מפקדת חמאס מדמשק לדוחא בירת קטאר. הנתק של ח'אלד משעל מאיראן וסוריה נמשך עד היום.

על פי גורמים בחמאס, בשבועות האחרונים  החריף המאבק במסגרת הפריימריז בתנועה. צאלח אלעארורי הצטרף לח'אלד משעל והוא תומך בו במועמדותו בבחירות לתפקיד ראש הלשכה המדינית, ואילו יחיא סינוואר, המפקד של רצועת עזה, הודיע על תמיכתו במועמדותו של אסמעיל הניה כראש הלשכה המדינית.

יש חשיבות רבה לשאלה במי תתמוך הזרוע הצבאית של התנועה. על פי גורמים בחמאס, בבחירות הקודמות היא תמכה באסמעיל הניה, דבר שהביא לניצחונו. על פי הגורמים האלה, ח'אלד משעל הסתכסך במהלך מבצע "צוק איתן" עם הנהגת הזרוע הצבאית ברצועה, דבר שהביא למפלתו בבחירות.

יחיא סינוואר נחשב גם למפקד הצבאי של הזרוע הצבאית של חמאס. בנוסף להיותו הבכיר מבחינה פוליטית ברצועה, הוא מנהל את הזרוע הצבאית ביחד עם מרוואן עיסא ומוחמד דף, ויש לו השפעה גדולה על החלטותיה.

נראה כי יחיא סינוואר החליט לתמוך במועמדותו של אסמעיל הניה, למרות המחלוקות החריפות ביניהם, לאחר שהגיע למסקנה כי עדיף לו ולאסמעיל הניה שמרכז קבלת ההחלטות של התנועה ישאר ברצועת עזה ולא יחזור לקטאר.

בסופו של דבר, סינוואר עזתי וגם אסמעיל הניה הינו עזתי ולשניים יש קו מתון יותר מאשר לח'אלד משעל וצאלח אלעארורי והם תומכים בקיום הסכמי הרגיעה עם ישראל לאחר שנכשל פרוייקט "צעדות השיבה".

סינוואר תומך בהניה, למרות מחלוקותיהם החריפות, כי העדיף שמרכז קבלת ההחלטות של חמאס ישאר ברצועת עזה ולא יחזור לקטאר. שניהם עזתים, מתונים יותר מח'אלד משעל וצאלח אלעארורי

הבנות בצמרת

על פי גורמים בחמאס, שלושת המתמודדים לראשות התנועה הגיעו כנראה להבנות על חלוקת העוגה השלטונית בצמרת התנועה. נראה כי יו"ר הלשכה המדינית הנוכחי אסמעיל הניה ימשיך בתפקידו לעוד קדנציה של 4 שנים. הוא זוכה  לתמיכה רבה ברצועת עזה ובמחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון. ח'אלד משעל יהיה האחראי על תנועת חמאס בחו"ל, ואילו צאלח אלערורי ישאר לעוד קדנציה של 4 שנים בתפקיד סגן יו"ר הלשכה המדינית של התנועה והאחראי על הזרוע הצבאית שלה בגדה.

לגבי יחיא סינוואר, המשמש בראש תנועת חמאס ברצועת עזה, גם הוא יזכה לקדנציה נוספת בתפקידו הנוכחי. הוא נהנה מתמיכה גדולה של הזרוע הצבאית של התנועה.

לפי מה שמסתמן, מרכז קבלת ההחלטות של התנועה ישאר ברצועת עזה, אך המאבק על כך עדיין לא הסתיים.

סוכנות הידיעות הפלסטינית "אמד" דיווחה ב-6 בינואר מפי מקורות בתנועת חמאס ברצועת עזה, כי צאלח אלעארורי, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס והמפקד של הזרוע הצבאית שלה בגדה, פועל לשנות את המבנה הפיקודי של הזרוע הצבאית ולהעביר את את השליטה במנגנון שלה לחו"ל.

על פי הדיווח, הוא החל להקים מטה שמורכב מפעילים מחו"ל ומרצועת עזה ללא פעילים מהגדה.

בקרב פעילי חמאס בגדה יש זעם רב, הם רואים בכך ניסיון למחטף בטרם הוכרעו תוצאות הבחירות הפנימיות. לדברי כמה פעילים, אלעארורי פעל בעורמה מבלי לעדכן את ראשי חמאס בגדה, כמו למשל השיח' חסן יוסף, דבר שפוגע באינטרסים של התנועה.

נראה כי המגמה של אלעארורי היא להתחיל ולהעביר את מרכז ההחלטות מהגדה לחו"ל. ברצועת עזה קשה לו יותר לעשות זאת מכיוון שיחיא סינוואר הוא דמות כריזמטית ודומיננטית והוא לא יאפשר לו דריסת רגל ברצועת עזה.

נראה כי המגמה של אלעארורי היא להתחיל להעביר את מרכז ההחלטות מהגדה לחו"ל. ברצועת עזה קשה לו יותר לעשות זאת כי סינוואר הוא דמות כריזמטית ודומיננטית ולא יאפשר לו דריסת רגל ברצועת עזה

ח'אלד משעל וצאלח אלעארורי רוצים להחזיר את השליטה בשטחי הגדה והרצועה להנהגת חמאס בחו"ל. לדבר הזה יש גם השלכות על היחס של חמאס כלפי ישראל. ח'אלד משעל נחשב לקיצוני יותר מאסמעיל הניה, ובתקופה שהיה יו"ר הלשכה המדינית של חמאס היו ברצועת עזה שלוש מלחמות של הארגון נגד ישראל: מבצע "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן".

מאבקי הכוחות בצמרת חמאס הינם בעיצומם. יחיא סינוואר מנסה להוביל ניצחון לקו שלו ושל אסמעיל הניה, באמצעות עסקת חילופי שבויים חדשה עם ישראל, שתשחרר מאות מחבלים רוצחים ותיתן קרדיט גדול להנהגה ברצועת עזה. אך המו"מ עם ישראל נתון במבוי סתום.

הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה מקבלת את המימון שלה מאיראן, וסביר להניח שתנהג על פי בקשת טהרן, המעוניינת שאסמעיל הניה ימשיך בתפקידו. גם קטאר וטורקיה בוחשות בקדירה לטובת ח'אלד משעל ומבטיחות הון עתק לזרוע הצבאית כדי שתתמוך בו.

התמונה תתבהר בעוד כחודשיים, וגורמים בחמאס טוענים כי המאבקים בצמרת התנועה רק החלו. כשהם יסתיימו, תתפנה הנהגת התנועה למאבק נגד הרש"פ על השליטה בפרלמנט הפלסטיני. כאמור, הבחירות לפרלמנט יחלו בחודש מאי

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

מספרים על אחד מגופי התקשורת, שהיה לו מנהל שניהל את ממלכתו ביד רמה ובזרוע נטויה. היה המוציא והמביא, השותל והעוקר, הבוחש והמשליך מטעמו, ומטעמם של שולחיו. אפילו עד חצרו של ראש הממשלה הגיע.

כמובן שפוזיציה שכזו דרשה כישורים ברמה גבוהה. בכל זאת, חצרו של ראש הממשלה, מוציא ומביא, שותל ועוקר וכיוצא בזה. לא ממש הבנתי לאיזה סוג של כישורים נדרשו, אך אין ספק שנדרש להיות מה שלימים כונה "ליגה אחרת".

בתכונה אחת, בה היה כרוך תפקידו, אין עוררין שניחן, על פי הפרסומים: סבלנות. סבלנות היתה לו בהחלט. לא פעם ולא פעמים נאלץ לגייס את חדוות העשיה והביצוע שלו ולהמתין למועד הנכון. גם אם סבר שעיכוב עלול לפגוע בטובת העניין, במערכת כולה, חלילה בראש הממשלה או משפחתו, גם כשגמלה בליבו ההחלטה שעל אדם זה או אחר לסיים את תפקידו לאלתר. גם אז התאזר בכל הסבלנות שהצליח לשים עליה את ידו וחיכה עד ליום ההולדת של אותו אדם, ורק אז זימן אותו למשרדו כעומד לשפותו במתנה או ברכה לבבית, רק כדי להודיע לו את שידע משכבר.

לעתים גייס את חדוות העשיה והביצוע והמתין למועד הנכון. גם כשגמלה בליבו ההחלטה לפטר אדם כזה או אחר. חיכה ליום הולדתו של האיש, ורק אז זימנו, כעומד לכבדו במתנה או ברכה לבבית, ובישר על פיטוריו

בימים אלה עוזב את חיינו מפטר גחמני ידוע. דונלד טראמפ הגיח לעולמנו בסדרת הריאליטי "המתמחה", מצויד במשפט שהפך מזוהה איתו, איתו נפרד מהמתחרים בלווית ניפנוף אצבע מבטל: "אתה מפוטר".

עדות מעניינת נוספת חושפת עוד טפח מהתנהלות ירון דקל בגל"צ, וגם את השיטה שבה פיטר שלושה עובדים: ביום ההולדת שלהם, עם שוקולד
https://t.co/uGsyu1hRp2

— Nati Tucker נתי טוקר (@nati_tucker) June 14, 2019

נדמה שהקריירה החדשה שלו לא סיפקה לו את הריגוש שחווה בטלוויזיה. עם כניסתו לתפקיד, שכר הנשיא ה-45 שחקן שחור כדי שיגלם את קודמו, הנשיא ברק אובמה. השחקן התיצב בחדר הסגלגל למשחק תפקידים שכלל טקס פיטורין שצולם לשימוש אישי.

!some weird shit indeed

מנהיגי העולם החופשי הם לא כל אחד. לא תמיד אנחנו יכולים להבין אותם.
אבל אנחנו עדיין יכולים לבחור. אמנם מלאכת היישום הופכת קשה מיום ליום. אך עדיין עומדת לנו הזכות לסלוד מן המפטרים ברינה, ולהנות מאנחה קטנה של הקלה כשמדי פעם הסדר הישן והטוב קורץ לנו מעל ראשיהם של רשעים ובועט להם בתחת.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב