דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2018 מותח ביקורת קשה על מערכת אכיפת החוק בישראל וחושף שורה של כשלים במשטרה ובבתי המשפט.
הדוח, שמטרתו לסקור את פעילותה של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת, הוגש השבוע לשר המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית, ומתוארות בו מגמות והתפתחויות כלליות שנוגעות למשפט הפלילי, לחירויות הפרט ובמיוחד לזכויות חשודים, נאשמים ואסירים.
קריסה תחת העומס
הדו"ח חושף ירידה מובהקת ומדאיגה בהיקף הפניות לשירותי הסניגוריה הציבורית, ומתמקד בליקויים שהתגלו במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט ושם דגש על האקוטיים שבהם:
שימוש יתר במשפט הפלילי. הסניגוריה הציבורית מתריעה מזה שנים על התופעה של שימוש יתר בהליכים פליליים במקום נקיטה בהליכים חלופיים, מתאימים יותר, כמו למשל הסדר סגירת תיק מותנית עבור בגירים והליכים כדוגמת קד"מ (קבוצת דיון משפחתית) עבור קטינים.
הגשת כתבי אישום בגין זוטות. במהלך שנת 2018 נתקלה הסניגוריה הציבורית במספר לא מבוטל של כתבי אישום שעוסקים במעשים פעוטי ערך, אשר לעמדתה של הסניגוריה הציבורית רחוקים מן הרף הפלילי ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתבי אישום.
מעבר לפגיעה בפרט, הגשת כתב אישום במקרים כאלה מהווה גם בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור. כך למשל הוגש כתב אישום כנגד אישה לאחר שבמהלך דין ודברים בינה לבין הגרוש שפכה עליו יוגורט. הסניגוריה הציבורית קוראת לרשויות האכיפה להפעיל שיקול דעת ראוי בעניינים אלה מלכתחילה ולא להופכם לכתבי אישום פליליים.
הגשת כתב אישום במקרים מסוימים מהווה בזבוז משווע של זמן ומשאבים. הוגש, לדוגמה, כתב אישום כנגד אישה ששפכה יוגורט על הגרוש שלה במהלך ויכוח
מעצרי שווא. הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרים בישראל – התופעה המטרידה ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי. לתופעה זו השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון. מנתוני המשטרה עולה כי במהלך שנת 2018, לראשונה מזה שנים, חלה ירידה ניכרת במספר המעצרים – ירידה של 10% מהשנה הקודמת.
נראה שהשיח שהובילה הסניגוריה הציבורית על ריבוי המעצרים ועל נזקיהם נותן את אותותיו, אבל בשורה התחתונה גם במהלך שנת 2018 נתקלה הסניגוריה הציבורית בתופעה רחבת היקף של מעצרים מיותרים שבמקרים רבים ניתן היה לחסוך באמצעות שחרור חשודים בתחנות המשטרה.
אי מיצוי הסמכות של קציני משטרה לשחרר בערובה עצורים בתחנות משטרה גורם לפגיעה מיותרת בחירותם של העצורים, להכבדה משמעותית על שב"ס ולהעמסת דיונים מיותרים בפני בתי המשפט כדי לדון בבקשה לשחרור.
אחת הדוגמאות לכך בדו"ח היא של אישה צעירה ללא עבר פלילי שנעצרה בחשד שנכנסה לדירת ארוסה לשעבר, סירבה לצאת מהדירה ומשכה בחולצתו של המתלונן. בית משפט השלום בבאר שבע הורה על שחרורה, תוך שהוא מבקר בחריפות את התנהלת המשטרה שנמנעה מלשחרר את האישה עוד בתחנה.
פגיעה בזכות ההיוועצות עם סניגור לפני חקירה. למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון בנושא חשיבות זכות ההיוועצות ועל אף הוראות החוק והתקנות, המציאות בחדרי החקירות מלמדת כי משטרת ישראל לא מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם.
הסניגוריה הציבורית עושה מאמצים רבים להבטחת מימוש זכותם של חשודים להיוועצות עם עורך דין, הכוללים מפגשים עם קציני משטרה, טיעונים בבית המשפט המביאים לא אחת לפסילת ראיות ולשחרור עצורים שזכויותיהם נפגעו והקמת מערך תורנות וכוננות שמאפשר נגישות של סניגורים לכל תחנות המשטרה בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע.
למרות זאת, קרוב למחצית מהעצורים המיוצגים על ידי הסניגוריה אינם זוכים לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה. לאחרונה פנה הסניגור הציבורי הארצי למפכ"ל המשטרה בדרישה שמשטרת ישראל תיישם את פסיקת בית המשפט העליון ושוויתור על זכות ההיוועצות יהיה מתועד בהקלטת אודיו-וידאו.
מרבית התלונות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה עד תום. חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות מדי שנה
הפרת זכויות בחקירת קטינים. גם השנה נדרשו סניגורים להעלות בפני בתי המשפט טענות רבות כנגד הפרת זכויותיהם של קטינים במהלך חקירה משטרתית. בין השאר הועלו השנה טענות בדבר חקירה בשעות הלילה שלא כדין, חקירה ללא נוכחות הורים, הובלה אסורה באיזוק ואף חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד. בחלק מהמקרים בתי המשפט החליטו על שחרור הקטינים ממעצרם בעקבות הטענות בדבר הפרת הזכויות בחקירה.
כך קרה למשל בעניינה של נערה בת 14.5, ללא עבר פלילי, שעוכבה על ידי שוטר בקניון בחשד לביצוע עבירה של גניבת רכב יחד עם חברתה. היא נעצרה לאחר ששהתה בתחנה יותר משלוש שעות, מבלי שנשלחה הודעה על כך לסניגוריה הציבורית ולמשפחתה ומבלי שנמסר לה כי היא זכאית לייעוץ על ידי הסניגוריה הציבורית טרם חקירתה. בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת הסניגוריה והורה על שחרור הקטינה לאור הפגיעה בזכויותיה.
טיפול בתלונות על אלימות שוטרים. מניתוח נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש ניתן ללמוד על כך שמרבית התלונות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה עד תום – בין אם מפני שהוחלט שלא לחקור בהן כלל ובין אם משום שנערך לגביהן בירור ראשוני בלבד, שלא הוביל להמשך חקירה.
מהנתונים עולה כי חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות למח"ש מדי שנה, ובמקביל, תוצאות החקירות שמתקיימות מתאפיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין עם השוטרים. גם סיכום נתוני המעקב של הסניגוריה הציבורית אחר תלונות שהוגשו למח"ש מעיד על שיעור נמוך של מיצוי הטיפול בתלונות בגין אלימות שוטרים.
נוכח המצב הזה, הסניגור הארצי פנה לפרקליט המדינה ולמנהלת מח"ש והציג בפניהם את הקשיים העולים מעבודתה השוטפת של הסניגוריה הציבורית לגבי מיצוי הטיפול בתלונות למח"ש. כעת, יש לקוות שהנחיות פרקליט המדינה העדכניות ויישומן יביאו לשיפור בהתמודדות עם התופעה של אלימות שוטרים באופן שיהווה מסר ברור כנגד תופעה זו, הפוגעת בציבור ובמשטרת ישראל כאחד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם