על הקורונה בפרו - המצב יצא משליטה

חיילים שומרים על החוף בלימה, בירת פרו, ב-11 באוקטובר 2020 כדי לאכוף את הסגר (צילום: AP Photo/Rodrigo Abd)
AP Photo/Rodrigo Abd
חיילים שומרים על החוף בלימה, בירת פרו, ב-11 באוקטובר 2020 כדי לאכוף את הסגר

לאחר סדרת מאמרים בבלוג שלי בזמן ישראל על מדינות שניהלו ומנהלות את משבר הקורונה הרבה יותר טוב, יעיל ואפקטיבי מישראל (מוזמנים להציץ בארכיון הבלוג הזה), להלן מאמר קצת שונה. דוגמה מהקוטב השני, פרו. מדינה שהפכה מודל לניהול כושל של המשבר. מצבה עגום עד כדי כך, שהיא נחשבת כיום למדינה שהתפרצות וירוס הקורונה בה היא החמורה בעולם על פי רוב המדדים המרכזיים. עד כדי כך, שאפילו ישראל, שטיפלה במשבר בצורה גרועה והשיגה תוצאות ירודות ברוב המדדים – יכולה להפיק לקחים ממצבה של פרו, ואולי לעצור את ההדרדרות.

למרות שפרו הטילה את אחד הסגרים המוקדמים, הארוכים והמחמירים ביותר באמריקה הלטינית כדי לעצור את התפשטות הקורונה, המדינה חוותה עליה מהירה במקרי הקורונה. לדברי נשיא פרו, מרטין ויזקרה:

"תוצאות הסגר לא היו בדיוק מה שציפינו".

המקרה הראשון של קורונה בפרו דווח ב-6 למרץ. ב-16 במרץ הוטל בפרו סגר שנמשך שלשה וחצי חודשים עד סוף יוני. גבולות המדינה נסגרו, הוטל עוצר ואנשים הורשו לעזוב את בתיהם רק כדי לצרוך סחורות חיוניות. אך מקרי הקורונה החדשים לא הפסיקו להתגלות, וכך גם מקרי המוות מקורונה.

מקרה הקורונה הראשון בפרו דווח ב-6 למרץ. ב-16 במרץ הוטל בפרו סגר שנמשך 3 וחצי חודשים, עד סוף יוני. גבולות המדינה נסגרו, הוטל עוצר ואנשים הורשו לצאת רק לצורך חיוני, אך ההדבקה והתמותה מקורונה עלו

במדינה עם כ-33 מיליון תושבים, היו מאז פרוץ המגפה בתחילת מרץ ועד ה-10 לאוקטובר 843,355 חולים בקורונה, ו-33,158 מתים מקורונה. ב-10 לאוקטובר היו בפרו 77,197 חולים בקורונה.

עם מספר מתים העומד על 1,002 למיליון תושבים, פרו בין המובילות בעולם בתמותת קורונה.

וזה לא הסוף, כ-733,000 איש בפרו חלו בקורונה והבריאו. על פי הערכות מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה:

"עד כשליש מכלל המחלימים סובלים מתסמינים מתמשכים כלשהם, אף חודשים לאחר החלמתם".

כלומר כ- 240,000 תושבים, קרוב לאחוז מתושבי המדינה, יישארו חולים בקורונה ארוכת טווח. בפרו, הקורונה היא מגפה בקנה מידה תנכ"י.

השגרירות האמריקאית בפרו הוציאה ב-5 לאוקטובר את ההודעה הבאה:
המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הוציאו התראת בריאות נסיעות ברמה 3 לפרו. משרד החוץ האמריקאי הוציא התראת נסיעות ברמה 4 לפרו.

ממשלת פרו האריכה את אמצעי הסגר הלאומיים עד ל-31 באוקטובר 2020 כדי למתן את התפשטות הקורונה. לפיכך, יש עוצר בתוקף, ואזורים מסוימים נותרים בסגר.

פרו היתה אמורה להתחיל בשלב 4 של הפעלת הכלכלה מחדש ב-1 באוקטובר, כולל חידוש מספר מוגבל של טיסות בינלאומיות. החל מה-1 באוקטובר חנויות יוכלו לפעול ב-60% קיבולת, ומסעדות ב-50%; סוכנויות נסיעות ומפעילי תיירות עשויים לחדש את פעילותם, בעוד שברים ובתי קולנוע יישארו סגורים. חבישת מסכות פנים במקומות ציבוריים היא חובה ויש לכבד ריחוק חברתי.

בתי ספר ואירועים ציבוריים ודתיים אחרים נותרים מושעים. יש חידוש מוגבל של הוראה אישית בבתי ספר יסודיים ותיכוניים הממוקמים באזורים כפריים עם אמצעי תקשורת מוגבלים, קישוריות לאינטרנט, אם בין בהם מקרי קורונה.

עם מספר מתים העומד על 1,002 למיליון תושבים, פרו בין המובילות בעולם בתמותת קורונה. כ-733,000 איש בפרו חלו בקורונה והבריאו אך כשליש מהמחלימים סובלים מתסמינים מתמשכים חודשים לאחר החלמתם

המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הוציאו את האזהרה הבאה:

"סיכון קורונה גבוה בפרו. ב-CDC ממליצים למטיילים להימנע מכל נסיעות לפרו שאינן הכרחיות. מטיילים בסיכון מוגבר לחלות בצורה קשה בקורונה צריכים לשקול לדחות את כל הנסיעות, כולל נסיעות חיוניות, לפרו".

הקורונה בפרו

למרות סגר ארוך וקפדני – אין שום סימן שהמגפה הגיעה לשיאה. לפי נתוני וורלדמטר Worldometer היו בפרו ב-8 לאוקטובר 2,952 מקרים חדשים של קורונה, וכ-5,000 מקרים חדשים ביום בממוצע מתחילת ספטמבר, יותר מאשר ארה"ב וברזיל ביחס לאוכלוסייה, ומעט פחות מאשר בשיא המגיפה.

הנתונים מפתיעים מעט בהשוואה לשכנותיה העניות אקוודור ובוליביה. פרו נכנסה למגפה במצב חזק בהרבה מבחינה כלכלית והיה לה סיכוי טוב יותר בהתמודדות עם הקורונה. הכלכלה בפרו צמחה מתחילת המאה מהר יותר בהשוואה לכל מדינה גדולה אחרת באמריקה הלטינית. החוב של פרו, כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, היה נמוך בהרבה מזה של ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה וקולומביה, ויתרות מטבע החוץ שלה היו גבוהות. ולמרות זאת היא הפכה לאחת המדינות באזור שנפגעו הכי קשה מהקורונה.

הנתונים הכלכליים הטובים אפשרו לממשלת פרו להכריז בסוף מרץ 2020, על תוכנית סיוע בהיקף של כ-26 מיליארד דולר, כ-12% מהתמ"ג, שהייתה חבילת הסיוע הגדולה ביותר באזור באותו זמן. חבילת הסיוע כללה הענקת בין 380 ל-760 דולר, במטבע המקומי, למשפחה נזקקת. אלא שהנהלים לאישור הוצאות ממשלתיות היו יקרים מבחינת זמן ומאמץ והביאו לעיכובים ביישום התוכנית.

הנתונים מפתיעים בהשוואה לשכנותיה העניות אקוודור ובוליביה. פרו נכנסה למגפה במצב חזק בהרבה מבחינה כלכלית והיה לה סיכוי טוב יותר להתמודד עם המשבר, ובכל זאת היא נפגעה הכי קשה ממדינות האזור

ממשלת פרו נקטה בגישה מרכזית במאבק במגפה ולא השתמשה במגזר הפרטי. כשהטילה את הסגר מהמחמירים והארוכים בעולם, ב-15 במרץ 2020, הצבא והמשטרה הציפו את הרחובות כדי לאכוף את הוראות השהייה בבית. בשלב מסוים, הצווים הקפדניים לשהייה בבית נאכפו לפי מין. גברים ונשים הורשו לצאת מהבית רק בימים מתחלפים במשך השבוע. עוצר מ-10:00 בערב וסגר ביום ראשון לאורך כל היום נותרו בתוקף ברוב פרו.

הנשיא מרטין ויזקרה Martín Vizcarra זיגזג בין סגר מלא במטרה להגן על בריאות האנשים לבין פתיחה מוחלטת להגנה על הכלכלה, בלי לקחת בחשבון הבדלים מקומיים ואזוריים. התוצאה היא מעין 'גירושין' בין הממשלה לקהילה המדעית. הנשיא סירב להתנצל על התמודדותו עם המשבר. בנאום מתריס ביום העצמאות ב- 28 ביולי, אמר כי הסגר הקשוח והמוקדם מנע אסון עם השלכות בלתי נתפסות, והתעקש שהכישלונות היו ברמה המקומית.

אך למרות צעדים דרסטיים מוקדמים אלו, שהתקבלו בהערכה על ידי ארגוני בריאות בינלאומיים ושמרו על שיעורי הדבקות נמוכים בתחילת המגפה, יש עתה בפרו את אחד משיעורי ההדבקה הגבוהים בעולם ויותר מקרי מוות לנפש מקורונה מכל מדינה אחרת בעולם (עם יותר ממיליון תושבים), עם כמעט 33,000 מקרי מוות סה"כ באוכלוסייה של כ-33 מיליון, כפול משיעורי התמותה מקורונה ארצות הברית וברזיל. ועם מקרים מצטברים לנפש מהגבוהים בעולם.

פרו סבלה גם ממספר מתים וחולים נוראי וגם מהתכווצות כלכלית עצומה כתוצאה מהאמצעים שהממשלה נקטה כנגד הקורונה. התמ"ג ירד באפריל ברמת שיא של 40% בשיעור שנתי, 33% במאי ו-18% ביוני. קרן המטבע צופה שהכלכלה הפרואנית תקטן השנה ב-13.9%. הנפילה הגדולה ביותר בכל אחת מהכלכלות הגדולות באזור. לפי המכון הלאומי לסטטיסטיקה INEI, כמעט מחצית מהמגזר הפורמלי באזורים עירוניים הפכו להיות מובטלים.

כשהטילה את הסגר מהמחמירים והארוכים בעולם – הצבא והמשטרה הציפו את הרחובות כדי לאכוף אותו. משלב מסוים גברים ונשים הורשו לצאת מהבית רק בימים מתחלפים, והוטל עוצר מ-10:00 בערב וסגר בימי ראשון

הסיבות למשבר בפרו

כללית אפשר להצביע על כך שמערכת הבריאות בפרו לא הייתה מוכנה, מה שהביא למקרי מוות רבים. אך כמה גורמים חברתיים, תרבותיים וכלכליים אחרים יכולים לעזור להסביר מדוע פרו התקשתה ומתקשה להכיל את ההתפרצות של הקורונה.

המגיפה חשפה בעיות מבניות מתמשכות למרות שנים של צמיחה כלכלית: מערכת בריאות ציבורית חלשה, מגזר לא פורמלי גדול, ותנאי מחיה ירודים בקרב חלק מהאוכלוסייה שמקשה על שמירת מרחק בין אישי.

  • השקעות חסר במערכת הבריאות בפרו:

אחת הסיבות למשבר היא שאך מעט מהעושר של פרו שנבע משגשוג במחירי הסחורות במאה ה-21 הושקע במערכת הבריאות. ההוצאה לבריאות לנפש בפרו נמוכה בהרבה מהממוצע באמריקה הלטינית ונמוכה אף מזו של מדינות עניות יותר בדרום אמריקה, כמו אקוודור, פרגוואי וסורינאם. כאשר המגפה הגיעה, מספר המיטות לטיפול נמרץ ל-100,000 נפשות היה נמוך, 3 מיטות בלבד ל-100,000, בהשוואה ליותר מ-18 מיטות טיפול נמרץ ל-100,000 נפשות בברזיל, אורוגוואי וארגנטינה.

  • השווקים בפרו:

לפי סקר ממשלתי משנת 2020, ליותר מ-40% ממשקי הבית בפרו אין מקרר, המשמעות היא שאין להם אפשרות להצטייד במזון ליותר ממספר ימים, והם צריכים לצאת להצטייד בתדירות גבוהה ובעיקר ללכת לשווקים. הרחובות והמדרכות של לימה מוצפים בספקים המציעים סחורות כדי להרוויח את הארוחה של אותו יום, ורוב התושבים קונים את המצרכים מדי יום בשווקים הצפופים. השווקים, לפי הנשיא ויזקרה, הם המקורות העיקריים להדבקה, כש-40%-80% מהמוכרים בשווקים נגועים בקורונה. כך שכמעט כל הקונים היו נדבקים בשוק, חוזרים לביתם עם הוירוס, ומדביקים את כל המשפחה. שניים מהשווקים הגדולים בלימה הבירה נסגרו במאי לאחר שכ-80% מהספקים נבדקו חיוביים לקורונה. הבעיה הוחמרה על ידי שעות פתיחה מוגבלות שהפכו את השווקים לצפופים יותר. והממשלה והרשויות היו איטיות מדי לטפל בבעיות אלו.

2 מהשווקים הגדולים בלימה הבירה נסגרו לאחר שכ-80% מהספקים נבדקו חיוביים לקורונה. הבעיה הוחמרה שעות פתיחה מוגבלות שהפכו את השווקים לצפופים יותר

  • המגזר הבלתי פורמלי של פרו:

הממשלה העבירה במהירות בסוף מרץ 2020 חבילת סיוע שהייתה הגדולה ביותר באזור באותו זמן, בהיקף של כ-26 מיליארד דולר, כ-12% מהתמ"ג, לסיוע לאנשים שאיבדו את מקום עבודתם ולחברות שאיבדו הכנסה בגלל הסגר. חבילת הסיוע כללה צעדים להענקת בין 380 ל-760 דולר, במטבע המקומי, למשפחות נזקקות.
הבעיה הייתה, שבעוד שחבילות הסיוע נראו טוב על הנייר, היו להן בעיות יישום קשות, בעיקר עבור המגזר הבלתי פורמלי של פרו, המהווה, לפי INEI, כ-72% מכלל העובדים – אחד השיעורים הגבוהים ביותר באמריקה הלטינית. במגזר הבלתי פורמלי בפרו מרוכז העוני הרב ביותר.

העובדים בכלכלה הבלתי פורמלית הפרואנית אינם עובדים במשרה מלאה, ולעיתים קרובות בסביבות המקשות על שמירת מרווח בין אישי. אלו הן עבודות שאי אפשר לעשות מהבית והפרואנים העובדים בכלכלה הלא-פורמלית חייבים להשתמש בתחבורה ציבורית. בנוסף, הם עוסקים במזומן ואינם משלמים מיסים, והם לא מקבלים הטבות סוציאליות כמו ביטוח בריאות או פנסיה, המופצות באמצעות החשבונות בבנקים. לעובדים אלו אין בדרך כלל חשבונות בנק. למעשה, רק לכ-40% מהתושבים יש חשבונות בבנקים לפי דיווחי קרן המטבע הבינלאומית. רבים מהמובטלים נאלצו ללכת לבנקים באופן אישי לאסוף את ההטבות שלהם ולגרום לתורים גדולים ולמקור הדבקה נוסף.

  • שכונות העוני ועיירות הפחים:

הסקר הלאומי האחרון של משקי הבית הורה שכ-11.8% ממשקי הבית העניים בפרו גרים בצפיפות. מספר גורמים רשמיים ציינו גם את התרבות של היעדר מרחק בין האנשים במקומות ציבוריים.

ההתפרצות פגעה בפרו באופן קשה במיוחד בגלל רמות העוני הגבוהות שלא אפשרו לתושבים לעמוד בסגר הארוך. מעטים בשכונות ברובעים העניים בלימה יכולים לשלם עבור המים או החשמל. לתושבים אלו אין יכולת לראות רופא, להשיג אוכל, ולמנוע תת תזונה של ילדיהם. המדינה זנחה למעשה את האנשים שהכי זקוקים לה, ולמרות שהיו הרבה חבילות של תמריצים הם לא הגיעו להרבה תושבים נזקקים ולא הובטח להם משהו לאכול.

מעטים ברובעים העניים בלימה יכולים לשלם עבור מים או חשמל, לראות רופא או להשיג אוכל לילדיהם. המדינה זנחה את האנשים שהכי זקוקים לה, וחבילות התמריצים הרבות לא הגיעו להרבה מהנזקקים

התחבורה הציבורית לאזורים העניים ביותר של לימה היא בעיקר באמצעות טנדרים שהם בעצמם חלק מהכלכלה הבלתי פורמלית. מעמיסים נוסעים ולוקחים את התושבים גבוה לעיירות הפחים על הגבעות בדרכי עפר צרות.

תושבים רבים בעיירות ובשכונות העוני המכונות 'עיירות צעירות' בפרו, החליטו לברוח חזרה למקומות מוצאם בכפרים בהרים או באזור האמזונס. עיירות צעירות אלו נוסדו בצורה מאולתרת ולא מתוכננת במהלך גלי ההגירה של פרואנים שנמלטו מאלימות במלחמה בגרילה המרקסיסטית לפני מספר שנים.

המהגרים התיישבו על אדמות והקימו שכונות עוני, וניסו להחזיק באדמה עד שתהיה שלהם כברירת מחדל. בינתיים הם מנותקים כמעט לחלוטין משירותים בסיסיים.

במהלך הסגר, המצב הכלכלי הפך להיות נואש בשכונות העוני, עד שאלפים חזרו ברגל לחיים הכפריים הקשים שמהם ברחו בעבר. אזורים כפריים אלו לא חוו את הקורונה במהלך החודשים הראשונים, אבל עכשיו מערכת הבריאות באזורים הכפריים קרסה, ואפילו קהילות מקומיות מרוחקות מתמודדות עם הדבקה נרחבת של הקהילה.

כיום, ההשפעות הכלכליות של הקורונה הן הבעיה בפרו, ויש להן השלכה שלילית על ההתמודדות עם המגפה. עבור תושבים רבים בפרו – השגת מספיק מזון ליום יום, מהווה דאגה גדולה יותר מאשר הקורונה ופרואנים רבים כיום אינם מכבדים את הסגר מתוך כורח כלכלי.

  • נגישות גרועה לשירותי הבריאות:

התושבים בכפרים ובקהילות הילידים הכפריות סביב קוסקו, המרכז העירוני של אזור האנדים, חייבים בהרבה מקרים לנסוע שעות כדי להגיע אפילו למרכז רפואי קטן. לכן רבים מהם החליטו על בידוד עצמי. עם תחילת הסגר במרץ הם הקימו מחסומים ועמדות בדיקות בריאות, ומנעו מזרים לגשת לכפרים. המחסומים הוסרו לזמן קצר ביולי, שכן חסימת הגישה הציבורית אסורה בפרו, אך כעבור שבועיים, לאחר שמקרי הקורונה המשיכו לעלות, הם הוחזרו ברוב המדינה.

עם התמשכות המגפה, קהילות ילידיות רבות נדבקו לאחר שנאלצו לסיים את בידודן הקהילתי, או כאשר קיבלו את פניהם של קרובי משפחה שברחו מלימה. הבעיה החדשה היא שמרכזי הבריאות באזורים אלו ריקים, ותושבי הכפרים אינם יכול לקבל טיפול רפואי בקהילות. התוצאה היא שרבים מתים בגלל שלא קבלו טיפול רפואי, והממשלה עושה רק מעט, מכיוון שכעת המצב בפרו יצא משליטה.

השפעות הקורונה הכלכליות הן הבעיה בפרו, ומקשות על ההתמודדות עם המגפה. עבור רבים – השגת מספיק מזון ליום יום מהווה דאגה גדולה מהקורונה. פרואנים רבים כיום אינם מכבדים את הסגר מתוך כורח כלכלי

לקחים לישראל

שרותי הרפואה בישראל הם ברמה גבוהה ונגישים לרוב האוכלוסיה. עם זאת, הצוותים הרפואיים המסורים, מהרופאה או הרופא הבכירים ועד השרת והמנקים הזוטרים – עובדים מעבר ליכולתם, בהרבה מקרים על חשבון משפחותיהם, והם חשופים לסכנת הדבקות בקורונה וללחצים נפשיים כבדים. לא ברור כמה זמן הם יוכלו להמשיך לעבוד בתנאים אלו.

הנהלות בתי החולים וצוותי הבינוי עשו פלאים בהגדלת הקיבולת של מחלקות הקורונה, אבל על חשבון המחלקות הפנימיות. התוצאה עלולה להיות גידול במקרי מוות של חולים הנזקקים לטיפול חירום, או הסובלים ממחלות 'רגילות'. התוצאה עלולה להיות, כמו באירן, שבתי החולים יפסיקו לקבל חולים שאינם במצב חירום.

התרבות הישראלית אינה מקפידה על מרחק בין אנשים. יתרה מזאת, חלק ניכר מהאוכלוסייה בישראל, להערכתי יותר מ-30% מהאוכלוסייה, בעיקר המגזר החרדי, הערבי ותושבי שכונות העוני, חיים בצפיפות שהפכה לאורח חיים, המקלה על התפשטות הקורונה.

התרבות הישראלית מחייבת התקהלויות המוניות באירועים של תפילות, הילולות, חתונות, ועוד. ובמגזר החרדי, כפי שמתאר זאת פרופ' מרדכי רביד: התפיסה היא של אני ואפסי עוד. קהל גדול התחנך לקבל הכול ולא לתת כלום במשך שנים ולכן פורק עול, אינו נשמע לרבנים, ומסכן בהדבקה רבים אחרים. בערים חרדיות ובירושלים ובית שמש יש שכונות שבהן:

"מצפצפים על ההנחיות. שיחות עם הרבנים לא יעזרו. היום יש תופעה של פריקת עול. הרבנים איבדו שליטה. החסידים מבינים שזה מהשפה אל החוץ. איש לא כופה והם עושים מה שבא להם. אין דמות רבנית במישור הארצי או העירוני כמו שהיה הרב עובדיה יוסף".

ואכן במספר שכונות חרדיות איש אינו חובש מסיכות. אין התרחקות חברתית. אנשים מסרבים להיבדק והם מסתירים את החולים שלהם.

בנוסף, חלק ניכר מהחרדים מתקיימים מתרומות, וכיום אין לחלקם את היכולת הכלכלית להתמודד עם המגפה.

ולבסוף, הנטייה לא להתייחס למגיפה ברצינות, כמו גם אובדן האמון במערכת, המתעלמת לעיתים תכופות מהמלצות הצוותים המקצועיים והמנווטת את המאבק בקורונה לפי הצרכים והשיקולים הפוליטיים של ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים. וכמובן, דוגמה אישית שלילית החל מראש הממשלה ועד אחרון השרים והפקידות הבכירה שאינם מכבדים את הסגר, יהיו בעוכרינו.

ואולי הלקח החשוב הוא שלהשפעות הכלכליות של הקורונה יש השלכות שלילית על ההתמודדות עם המגפה. עבור קרוב למיליון המובטלים ואלפי בעלי עסקים קטנים שאבדו את מטה לחמם, השגת מספיק כסף לרכישת מזון, לתשלומי שכר דירה ולהוצאות חיוניות אחרות, מהווה כיום דאגה גדולה יותר מאשר הקורונה וישראלים רבים כיום אינם מכבדים את הסגר מתוך כורח כלכלי.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
אני גר בפרו ורציתי לתקן ולהוסיף כמה עובדות למאמר. מספר המתים האמיתי מקורונה הוא יותר מ80000 אנשים.הממשלה מסתירה את האמת,עושה מניפולציות ומשחדת את אמצעי התקשורת שלא יפרסמו את האמת.ניתן ל... המשך קריאה

אני גר בפרו ורציתי לתקן ולהוסיף כמה עובדות למאמר. מספר המתים האמיתי מקורונה הוא יותר מ80000 אנשים.הממשלה מסתירה את האמת,עושה מניפולציות ומשחדת את אמצעי התקשורת שלא יפרסמו את האמת.ניתן לראות באתר של הנפטרים בפרו sinadef את מספר הנפטרים בהשוואה לחודשים בשנים הקודמות ולהבין לבד שמשקרים לנו וזה בלי להוסיף לחישוב אנשים עניים שנפטרו באזורים מרוחקים ועניים שנקברו בלי תיעוד ממשלתי.
הרבה אנשים לא קיבלו שום מענק מהממשלה והיה הרבה בלאגן כי גם היו הרבה גניבות של המענקים וגם כמובן שחיתויות שאנשים שעובדים בשביל הממשלה קבלו מענקים בלי שום סיבה.המענקים היו בסכום של 750 סול שהם בערך 210 דולר לחודש למשפחה שמספיק לכלום ושום דבר.אחד הדברים שלא צויינו הוא שהממשלה החליטה שאנשים שיש להם פנסיה יכולים למשוך סכומים גדולים מהפנסיה שלהם וזה הולך ליצור בעיות כלכליות גדולות בעתיד כשיגיעו לגיל הפרישה בלי פנסיה.קריסת מערכת הבריאות היתה אחת הסיבות למספר החולים והמתים הגבוה,מחסור בחמצן,מחסור בונטילטורים ומיטות טיפול נמרץ,מחסור ברופאים ואחיות(חמי הוא רופא והרבה קולגות שלו חלו או נפטרו מקורונה),אבל הסיבה העיקרית שנדבקו ומתו הרבה אנשים היא שויסקארה הוא פופוליסט מושחת שמעניין אותו רק התדמית שלו וחשבון הבנק שלו.וכאשר פרו קנתה ערכות לזיהוי הקורונה הם קנו ערכות מהירות שלא חשפו אנשים א סימפטומטים ולכן הרבה אנשים היו חולים והדביקו מלא אנשים בלי לדעת.ויזקארה הוזהר על ידי כל העולם ואישתו שהבדיקות האלה לא יעילות וצריך לקנות ערכות מולקולריות,אבל בשביל להסתיר את המחדל הזה הוא התחיל לפטר את שרי הבריאות שלו (4 שרים שונים ב5 חודשים)ועוד שרים אחרים שחשפו אותו כשרלטן והשתיק את הנושא.ככה זה במדינות עולם שלישי ,הכל מושחת והכסף יותר חשוב מהחיים.הסגר היה קשה ונוקשה,עכשיו מנסים להראות עסקים כרגיל אבל זה רחוק מאוד מחכה לנו כאן גל שני חמישי ועשירי .

אני גר ליד קוסקו במשך כל זמן המגיפה. כמה הערות: בעיה רצינית מאוד בפרו היתה רכישה של ערכות בדיקה סיניות זולות, לantibodies, ומיליון או יותר מהן, ורק אחכ התגלו כמאוד לא מדויקות. מאמר מ... המשך קריאה

אני גר ליד קוסקו במשך כל זמן המגיפה. כמה הערות: בעיה רצינית מאוד בפרו היתה רכישה של ערכות בדיקה סיניות זולות, לantibodies, ומיליון או יותר מהן, ורק אחכ התגלו כמאוד לא מדויקות. מאמר מעמיק על כל פורסם עי סוכנות אפ. כך שבפועל הרבה אנשים שהיו חולים לא זוהו ככאלה, וגם להיפך. כמו כן, לפי רופא בעיירה שבה אני גר, הרבה חולים מעדיפים לטפל בעצמם בכל מיני זריקות שבתי מרקחת מספקים או שתיה של מגנזיום כלוריד ושאר אמצעים מפוקפקים וזה תרם למתים. מה שלא צוין שעד בערך אוגוסט אזור האנדים היה במצב מאוד טוב, כ3000 חולים על 1.2 מליון איש. יש מחקרים לפיהם הוירוס מתקשה לשרוד מעל 3000 מטר. אך כיום המצב החמיר בהרבה בקוסקו, איני יודע למה בדיוק. מה שכן האוכלוסיה מצייתת ברובה למסיכות בלי לנסות לעגל פינות

אני לא מכיר את פרו, לפי קריאת המאמר נראה לי שהבעיות המרכזיות של פרו הן: אוכלוסיה ענייה גדולה, אי שוויון, "משבר המוצרים הציבוריים", ומחסור ב"פוליטיקה מבוססת מדע" ו"תרבות מבוססת מדע" - חל... המשך קריאה

אני לא מכיר את פרו, לפי קריאת המאמר נראה לי שהבעיות המרכזיות של פרו הן:
אוכלוסיה ענייה גדולה, אי שוויון, "משבר המוצרים הציבוריים", ומחסור ב"פוליטיקה מבוססת מדע" ו"תרבות מבוססת מדע" – חלק מבעיות אלה דומות לבעיות שיש בישראל, ארה"ב, ברזיל.

לדוגמה אי השווין הגדול – גורם לכך שחלק מהאנשים גרים בצורה צפופה ובתנאים שמקשים על ריחוק חברתי . זה קיים גם במדינות אם המדינה עשירה כמו ארה"ב או ישראל – בתנאי שיש אי שווין משמעותי, וגם פריון ילודה גבוה לא מסייע לנושא.

גם בפרו גם אצל טרמפ ובולסנרו ואצל החרדים יש אי אמון במדע ואי הכרות איתו ובהתאם לכך זלזלול במדע ובהנחיות של גורמי רפואה מרכזיים. אצל ביבי זה שונה – הוא לא מזלזל במדע רק מונע על ידי שיקולים פוליטיים שמאלצים אותו לפעמים להענות לגחמות בניגוד למדע. התוצאות בהתאם. המדע תמיד עובד אותו דבר ואם מתעלמים ממנו ההשלכות הן תמיד לא נעימות.

עוד 2,224 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 29 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ: דאגנו לבטחון ישראל; יעלון: שוב נתניהו העלים מידע מצה״ל

נתניהו: ״מדינת ישראל נתפסת גם בגל השני כסיפור הצלחה״ ● בנט: המתייחס לסגר השני כהצלחה יחגוג גם את ההצלחה של הסגר השלישי ● קבינט הקורונה מתכנס כדי לדון בחנויות הרחוב ● האוצר דורש פתיחה, משרד הבריאות מתנגד ● כיתות א׳ עד ד׳ יחזרו ללמוד בראשון ● נתניהו אמר שיש הסתה מפורשת לרצח שלו ● מרב מיכאלי: כל עוד חברי המחנה של רבין ימשיכו לשתף פעולה עם האנשים שהסיתו נגדו - לא תהיה לנו תקומה

עוד 53 עדכונים

ממשלות ישראל עדיין מנסות להסתיר את הפשע

49 גברים, נשים, ילדים ועובר ברחם אמו נרצחו, כשפשעם היחיד הוא שחזרו מעבודתם וממסיק הזיתים לכפר שלהם, בשעה שמשמר הגבול הישראלי הטיל עוצר על הכפר, מבלי שהם ידעו על כך.

49 גברים, נשים, ילדים ועובר ברחם אמו נרצחו, כשפשעם היחיד הוא שחזרו מעבודתם וממסיק הזיתים לכפר שלהם, בשעה שמשמר הגבול הישראלי הטיל עוצר על הכפר, מבלי שהם ידעו על כך

זו הייתה שנת 1956, וביום האפל, ה-29 לאוקטובר, התרחש הטבח בכפר הקטן, כפר קאסם, שהתגוררו בו אז פחות מ-2000 תושבים, שרובם עבדו בחקלאות למחייתם.

לאחר שנפלה ההחלטה על עוצר על הכפרים הערביים באותו יום, עוצר אשר יתחיל בשעה חמש בערב, המפקד הצבאי הודיע על כך למוכתר של הכפר. והמוכתר דיווח למפקד הצבאי כי ישנם אנשים שנמצאים מחוץ לכפר אשר אין ביכולתו להודיע להם כי לא יספיק להגיע אליהם בזמן, אך המפקד הבטיח לו שיטפלו בהם.

כמובן שזה היה שקר וכזב. כשהחל העוצר ואנשים התחילו לחזור מעבודתם, רצחו אותם בקבוצות, ביצעו בהם וידוא הריגה, ולאחר מכן הסתירו את הגופות.

שמועות החלו להתפשט וחברי כנסת החלו לחקור. הניסיון למחוק עקבות נכשל. הביאו אנשים מהכפר הסמוך ג׳לג׳וליה כדי לחפור קברים, ואנשים מהכפר הגיעו לשם זיהוי הגופות.

ביום הטבח עלי הקטן חיכה לאמו פאטמה שתביא לו מחברת ללימודים כשהיא חוזרת הביתה, אך פאטמה מעולם לא חזרה. ביום שאחרי הטבח שאל עמר בן השנתיים על אביו יוסף, איתו היה רגיל לשבת בבוקר לפני שיוסף היה יוצא לעבודתו, אך עמר לא זכה לזה שוב.

עצב רב, שנמשך שנים ארוכות לאחר מכן ועדיין ממשיך, אפף את אנשי כפר קאסם, והעוול נחרט בתודעה של תושבי הכפר ולא נמחק. במשך שנים לא התקיימו בכפר חתונות ולא שמחות, ואנשים חיו באבל על האובדן הקשה.

״הטבח השני״ לתחושתם של תושבי הכפר, היה במשפט הנבזי ובפסקי הדין המופחתים של בית המשפט (אף אחד משלושת בעלי הדרגות הבכירות לא ריצה את מלוא תקופת מאסרו, אחרי שעונשם הומתק. שניים מהם זכו להמתקה כפולה בעונש), שנראו כזילזול עמוק בתוצאות הרצח הנוראי, ובכאבם וסבלם של משפחות הקורבנות.

ביום הטבח עלי הקטן חיכה לאמו פאטמה שתביא מחברת לימודים כשתחזור הביתה. פאטמה מעולם לא חזרה. למחרת שאל עמר בן השנתיים על אביו יוסף, שנהג לשבת איתו לפני צאתו לעבודה. עמר לא זכה לזה שוב

שנה אחרי הטבח הגיע ״הטבח השלישי״. כך מוגדרת ״הסולחה״ על ידי משפחותיהם של הנרצחים. "סולחה" שפירושה מפגש פיוס כפוי, שהתקיים בכוח ותחת איומים של המשטר הצבאי על האנשים בכפר, בנוכחות אורחים מחוץ לכפר ונציגים של הממשלה.

ביום זה קיבלה כפר קאסם את הכינוי ״בלד אלשוהאדא״, שפירושו ״ישוב החללים״. מאז כולם נאמנים לזכרם של הנרצחים החפים מפשע, ומציינים בכל שנה את התאריך הזה כיום הזיכרון לטבח כפר קאסם, ובו יוצאים מבוגרים וילדים לצעדה המונית למקום שמסמל את אזור הטבח, ובו האנדרטה עם שמותיהם של הנרצחים.

לאחר מכן, כולם מגיעים לבית הקברות, ובני המשפחות נפגשים סביב קברי הנרצחים ממשפחתם וחולקים סיפורים.

באותו יום המשפחות בכל כפר קאסם נפגשות סביב ארוחת ״מסאח׳אן״, מאכל פלסטיני שמכינים בתקופת מסיק הזיתים, ומשתמשים בהרבה שמן זית טרי בהכנתו. הארוחה הזאת הפכה למנהג בכל יום זיכרון, אשר מחבר את הכפר לשורשים ולנרטיב הפלסטיני שלו.

במהלך טקס הזיכרון נתקלו מארגניו לא פעם בהתנגדות מצד ממשלות ישראל בעבר, ובוצעו מעצרים על מנת למנוע אותו, אך אנשי הכפר לא ויתרו. אותם אנשים נלחמו גם על הקמת האנדרטה, אל מול הנסיונות למנוע את הקמתה.

64 שנים עברו מאז, ובהן הרבה כתבות, שירים ונאומים צונזרו. זה היה זלזול בכאבו של האחר, וחוסר הכרה בנרטיב השונה. ועדיין ממשלות ישראל מנסות להסתיר את הפשע.

שנה אחרי הטבח הגיע ״הטבח השלישי״. כך מוגדרת ״הסולחה״ ע"י משפחות הנרצחים: מפגש פיוס כפוי, שהתקיים בכוח ותחת איומי המשטר הצבאי על אנשי הכפר, בנוכחות אורחים מחוץ לכפר ונציגי הממשלה

לכן, אין זה מפתיע שחברי הכנסת מצביעים נגד הנצחת הקורבנות, בצל מדיניות העליונות הציונית, האפליה והגזענות הממושכת.

ובצל כל זה, ממשיכים ערבים, יהודים, פלסטינים וישראלים רבים, לציין ביחד את הזיכרון של טבח כפר קאסם בכל שנה, וגם השנה במסגרת מגבלות הקורונה.

אמנה עיסא בת 34, אם לשלושה ילדים, פעילה חברתית ומרפאה בעיסוק. כאשה מוסלמית וערביה בוחרת בקדושת האדם כאמונה, ובצדק כדרך חיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 598 מילים

הסגר השני לא באמת עצר את התחלואה הקשה

בדיקת זמן ישראל ניתוח נתוני התחלואה מראה כי קצב ההדבקה גבוה יותר, ושמספר החולים הקשים, המונשמים והמתים, גבוה פי כמה בהשוואה לכל נקודת זמן בגל הראשון של התפרצות הקורונה בישראל ● הזינוק החד בתחלואה התרחש ביולי - חודשיים אחרי פתיחת החנויות ובתי הספר - וספק אם נגרם בגללה ● מומחים חלוקים על הסיבות אך אחידים בדעתם: אם הממשלה לא תשנה את התנהלותה, מגמת הירידה תיבלם במהרה

עוד 2,878 מילים

עוד מערכון עצוב על חשבון הקישון

כעשרים שנה אחרי חשיפת פרשת הקישון, שבה לוחמי השייטת צללו במים המורעלים, מצב הנחל משתפר בצעדים מדודים ● כל ציפור וכל דג מבשרים על עתיד טוב יותר - אבל לא בטוח שהעתיד הזה יגיע ● במקום להתמיד בשיקום הנחל ובהפיכת גדותיו לפארק ירוק בנוסח הירקון, מחסני ענק של חברת נמלי ישראל צפויים לקום במרחק נגיעה מהמים

עוד 648 מילים

למקרה שפיספסת

שלטון החוק שיטת גרואבסקי

התרחיש של שליחת ראש הממשלה נתניהו לכלא נראה כמעט דמיוני, ואפילו שי ניצן כבר לא בטוח שמשפטו יתנהל כמתוכנן ● אך מערכות שלטון החוק מפגינות עד כה חוסן, והתגלגלות לגזר דין של כמה שנות מאסר בהחלט אפשרית ● נתניהו עשוי לנהוג אז כמו עשרות מנהיגים לפניו, ולברוח מארצו ● במקרה כזה, גם אוהדיו וגם מתנגדיו עשויים להתרצות, והתביעה עשויה לוותר על בקשת הסגרה ● מקרה דומה התרחש לאחרונה במקדוניה הצפונית

עוד 1,814 מילים

על שלושת חטאי גנץ ועל ארבעה לא אשיבנו

ביום הראשון ליציאה מהסגר המתח ברחובות טיפס ועלה. עשרות אלפי אזרחים יצאו שבת קודם לכן למחאה הגואה כנגד נתניהו והמשך אחיזתו במוסרות השלטון, ומה שפגשו שם זה גל גואה מנגד של אלימות, אלימות של תומכי נתניהו הקנאים.

אוכלוסיית המוחים היא מגוונת. החל מסולדי השחיתות, דרך נפגעי כלכלת הקורונה, ועד, כן, שרידי אנשי השמאל ההיסטורי המתפורר. אבל בנושא אחד כולם מאוחדים – בהטלת האשמה והאחריות להשתלחות אלימה נגדם – על נתניהו.

וכולם טועים.

אוכלוסיית המוחים מגוונת. סולדי השחיתות, נפגעי כלכלת הקורונה ושרידי השמאל ההיסטורי המתפורר. אבל בנושא אחד כולם מאוחדים – האשמה והאחריות שיש לנתניהו בהשתלחות האלימה נגדם. וכולם טועים

אין מי שאשם במצב יותר מגנץ והתנהלותו חסרת האחריות. גם ביחס לרצון בוחריו, אך בוודאי ביחס לטובת המדינה וגיבוש חוסנה החברתי. אנו הולכים כיום למקום רע.

הנוסחה שמובילה אותנו לשם היא נוסחה רבת גורמים. נוסחה זו כוללת מצד אחד נתונים אליהם צריך להתייחס אבל אי אפשר לשנותם, ומצד שני משתנים – אותם גורמים שבידינו לשנותם כדי לכוון אותנו לעתיד טוב יותר. כדי לנהל את העתיד צריך להבין מה הם הנתונים ומה המשתנים באותה נוסחה חברתית שגוררת אותנו למקום הרע אליו אנחנו הולכים.

למפגינים נגד נתניהו נדמה כאילו נתניהו הוא משתנה בנוסחה. כאילו אם רק נראה לו עד כמה אנו רוצים שהוא ילך, הוא יבין זאת ואכן יתפנה. לחלק גדול מהצופים באלימות הגואה נדמה כי אותם קנאים הם המשתנה, ואם רק נפעל בתקיפות נגדם נוכל לשנות את הגל. אך מבט מעמיק יזהה שלא זה ולא זה הם משתנים, אלא ששני אלה הם דווקא נתונים לנו, והמשתנה נמצא במקום אחר לגמרי.

הן נתניהו והן עדת קנאיו הם תוצרים של מגמה גלובלית מתמשכת של עליית הלאומנות, הנובעת משני מקורות עמוקים שמגיעים כריאקציה להשלכות מלחמת העולם ה-2. האחד הוא האכזבה שהנחיל ההומניזם הליברלי בהבטחת ההכלה והחיבוק לנידחי העולם ומודריו. והשניה היא השכחה בה נתקף העולם לגבי המקום הרע אליו מביאה אותנו הכניעה ללאומנות, ושל הדינמיקה שגררה את העולם למלחמה הנוראה ההיא.

עליית הימין, או יותר נכון לאמץ את הביטוי האמריקני – עליית המשטרים הסמכותניים – היא נתון שנובע מהליכים של כניעה לפסיכולוגיה החברתית, המצופפת אותנו סביב תחושת הכוח הכוזבת של מנהיג סמכותני.

עליית הימין, או, יותר נכון לומר: עליית המשטרים הסמכותניים, היא נתון שנובע מהליכים של כניעה לפסיכולוגיה החברתית, המצופפת אותנו סביב תחושת הכוח הכוזבת של מנהיג סמכותני

הליכים אלו נידונים להוביל למשבר, משום שבפועל, בעולמנו הצפוף בו כולם תלויים בכולם, ההתעלמות מכל זאת, כמו גם בנייה וטיפוח העויינות לזר, הן  דרך בטוחה לגהינום. המשבר יגיע ויאלץ אותנו לפקוח עיניים לדרישת האיזון ביחסנו אל הזר. השאלה היא רק עד כמה נחריף את המשבר בהעמקת וביצור הסמכותניות המשטרית.

הגל הסמכותני הוא נתון, ונתניהו כגולש גלים מדהים – רק רוכב עליו. האמרה האומללה שלו באותו ריאיון שנתן בדבוס, על שאיפתו להיזכר כפרוטקטור של ישראל, ויותר מכך, היעדר ההתקוממות הציבורית לאמירה כל-כך אוטריטרית -מעידים היטב על הכיוון הזה עוד מ-2016. אך האם הגל הזה ישא אותו לדרגה ארדואנית, פוטינית, או אולי צ'אבסית בביצור הסמכותיות המשטרית? כאן נכנסת קבוצת המשתנים בנוסחת המשבר. מי ומה הם הכוחות העומדים מנגד וכיצד הם פועלים.

בעניין הכוחות – הרי הם שם. את זה שיקף התיקו הפוליטי של מערכות הבחירות האחרונות. אך בשאלת יכולת הפעולה, כאן העניין לא כל-כך פשוט. לערב הרב של החוששים מהעצמת הסמכותיות חסרה לכידות פעולה, ויותר מכך חסרה אלטרנטיבה אידאולוגית קוהרנטית שתבנה את אותה לכידות – החזון.

בגלל חוסר הגיבוש הזה יש ואקום ארגוני ואידאולוגי לקיבוץ האנטי סמכותניות, או כמו שהם מכונים קבוצת "רק לא ביבי", ולתוך הואקום הזה נשאבים גורמים כאלו ואחרים כדי לנסות ולייצר את האלטרנטיבה המיוחלת. כזה היה גם גנץ. תופעת גנץ היא תולדה של כוח מושך וכוח דוחף. הכוח המושך היה אותו גוש בוחרים גדול הכמה לנורמליות, והכוח הדוחף היה התדמית אותה הוא בנה. תדמית של ביצועיסט החלטי, לוחם לתיקון המדינה. גנץ נתפס כקדוש מושיע, אך מהר מאוד הוא הפך לחוטא.

הכלי הראשון והעיקרי נגד שלטון סמכותני הוא הגבלת משך הכהונה. הרציונל לזה הוא כפול – הן ראיית החזקת מוסרות השלטון כשליחות ולא כמקצוע, והן ההכרה כי החברה שלנו חזקה מספיק ומוסדות השלטון מבוססים מספיק, כדי לתפקד ולייצר יותר מאדם אחד המוכשר להוביל את המדינה.

הגל הסמכותני הוא נתון, ונתניהו כגולש רק רוכב עליו. אמירתו האומללה בראיון על שאיפתו להיזכר כפרוטקטור של ישראל, והיעדר ההתקוממות הציבורית לאמירה האוטריטרית – מעידים על הכיוון עוד מ-2016

במציאות הפוליטית שלנו דרישה זו תורגמה לדרישה להחלפת נתניהו, וזה היה הכרטיס עליו רץ גנץ. הבעיה הייתה לאחר הבחירות, לאחר שכחול-לבן קיבלה את הקולות, היכן שהוא נראה כי גנץ חש כאילו השכינה משחה אותו למלוכה ולא הציבור, ותחת השכינה הזו אין הוא נזקק עוד לקרדיט הציבורי שהעלה אותו. כאן הוא חטא בפעם הראשונה. זה היה בתרגיל שעשה, אשר בעיניו כנראה היה מבריק, של השלכת החוק לאיסור כהונה תחת כתבי אישום, יחד עם רצון בוחריו. חוק שהיה אמור לבלום את הגלישה של נתניהו והמדינה לסמכותניות.

סיפור הכיסוי היה משבר הקורונה, אבל המציאות הוכיחה כי ניהול ממשלה הדו-ראשית לא תרם במשהו לטיפול במשבר הקורונה. יותר מכך – אותה דרישה סחטנית לרוטציה כאתנן לבגידה בבוחרים היא לא רק מבט חודר למניעיו של גנץ, אלא גם לחטא השני בו חטא – חטא היוהרה. מדוע אדם שואף להנהיג מדינה כשאין לו שום תמיכה משמעותית מהאנשים עליהם הוא מבקש לשלוט?

הקו הסחטני של גנץ אינו חד פעמי אלא חוזר על עצמו גם בכתיבת שורות אלו, בשימוש בו הוא עושה בפרשת הצוללות כחרב דמוקלס מעל ראשו של נתניהו. קשה להבין את הרעיון שנבחר ציבור שוקל נושא לא בכפוף לאינטרס הציבורי אלא בכפוף לאינטרס הפרטי שלו, אבל את זה בדיוק עושה גנץ בפרשת הצוללות.

הברית של נתניהו עם החרדים מוקעת תדיר על ידי מתנגדי נתניהו כברית סחטנית, בה החרדים דורשים לקהילותיהם הטבות הגבוהות ממשקלם האלקטורלי, רק בזכות עמדת המיקוח שלהם. זאת בעוד שהאמת היא כי בתוך הקהילות יש לנתניהו תמיכה רחבה ואמיתית, שאפילו כופה עצמה על דעת מנהיגיה, ונתניהו מודע לה ומשתמש בה. אז מה אם נניח כי דרעי היה משתמש בכוחו זה ודורש גם הוא להיות ראש ממשלה ברוטציה? מה היה לגנץ לומר על הלגיטימיות בזה?

החטא השלישי של גנץ, והוא אולי החמור מכולם, הוא חטא המחשבה שהוא יצליח להעביר אליו את רשות הממשלה בזכות כוחו של הסכם חתום. הסכמים נחשבים כעניין דו צדדי, אך למעשה הם תמיד עניין לשלושה צדדים. שני הנושאים והנותנים ובנוסף קיים השותף השקט הזה – הגוף האוכף.

בפוליטיקה אין גוף אוכף ואסור שיהיה כזה. פוליטיקה היא ממלכת האינטרסים של הציבור. פוליטיקאים אמורים להיות רק צינור לציבור שלהם ולא אדונו, ולכן הם אינם יכולים למנף את המנדט שניתן להם נגד רצון בוחריהם, ואם האינטרס של ציבור בוחריהם קובע כי טובתו מונחת בהפרת ההסכם הרי שנציגיו מחויבים לעשות זאת. כך, הניסיון המכוער הזה של גנץ לייצר בטחונות להסכם פוליטי ולהפכו לאיזה סוג של הסכם מסחרי הוא עצמו מייצר רמפה רעה להעלות את המשטר הסמכותני ולהעבירו מעל לחומות הדמוקרטיה.

אם אלו שלושת חטאי גנץ, אז על מה הרביעי שעליו לא נשיבו? ובכן זה קוצר הראות והאיוולת שגורמת לו להתמיד ולהמשיך לדבוק בתקווה חסרת התוחלת שאיכשהו הוא יצליח לממש את תאוותו לראשות הממשלה על-ידי סיוע לנתניהו לשמור על כסאו.

אם אלו שלושת חטאי גנץ, מה הרביעי שעליו לא נשיבנו? זה קוצר הראות והאיוולת שגורמת לו לדבוק בתקווה חסרת התוחלת שאיכשהו יצליח לממש את תאוותו לראשות הממשלה תוך סיוע לנתניהו לשמור על כסאו

המדינה (כנראה כחלק ממגמה עולמית) הולכת למקום רע, מקום של קרע חברתי עמוק והתגבשות סביב אידאולוגיה של שנאה. קרע שנדון להוביל למשבר חברתי ושעלול להתדרדר לאלימות אזרחית. את התהליך הזה לא ניתן לעצור משום שאי אפשר לפקוח בכוח את עיניהם של אותם שטופי שנאה, אבל אפשר היה לרכך אותו על-ידי הזזתו של נתניהו. את זה היה גנץ לעשות, והמחדל הזה רשום על שמו.

ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,183 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אני לא יודע מתי יבואו ימים יותר טובים, ואם יבואו"

בגיל 84, בתפקיד זקן השבט, נשיא בית המשפט העליון בדימוס מעדיף להסתגר בדל"ת אמותיו, עמל על עוד מאמר או פרק בספר עתידי ● אך המשבר השלטוני הנוכחי בישראל גרם אפילו לברק לקום מרבצו ● בראיון לכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא נמנע מלהזכיר ולו פעם אחת את נתניהו, מצייר תמונה עגומה של מעמד שלטון החוק כיום בישראל ושולח מסר ברור לכנסת ולבית המשפט

עוד 1,025 מילים ו-1 תגובות

אפקט הקורונה מחסור כבד באופניים - לצד עליית מחירים

חנויות האופניים בארץ התרוקנו כבר בסגר הראשון, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב, עקב העלייה העולמית בדרישה לזוג גלגלים בלי מנוע ● "המכירות זינקו כי הספורט הזה היה מותר בסגר", אומר בעל חנות אופניים שנתקע בלי סחורה ● הספקים כמובן זיהו את ההזדמנות: "המחירים כבר עלו ב-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה זה ימשיך לטפס"

עוד 1,568 מילים

הצטרפותם האפשרית של ראש עיריית תל אביב וראש עיריית מודיעין לזירת הפוליטיקה הארצית, מפיחה תקווה בקרב מצביעים שמאסו בנתניהו מימין (חיים ביבס) ומשמאל (רון חולדאי) ● אך מהלך פוליטי כפול כזה עלול להשיג אפקט הפוך לחלוטין, אם חולדאי יביא למחיקת מפלגות שמאל-מרכז קיימות וביבס ינהר לקואליציה הבאה של נתניהו

עוד 1,022 מילים ו-2 תגובות

ניגריה הם יורים גם במפגינים

בשנות ה-90 הוקמה בניגריה יחידת משטרה סודית, כדי להיאבק בפשע הגואה שם ● 20 שנה אחר כך, אש השוטרים מופנית כלפי צעירים מקומיים, שנורים למוות ברחובות ● לפחות 85 קורבנות כאלה נספרו שם ב-3 השנים האחרונות, כולם גברים עם ראסטות, ג׳ינסים קרועים וקעקועים - שנרצחו רק בשל המראה והמעמד הנמוך שלהם ● כעת שוטף את המדינה גל מחאה ענק, שבא לידי ביטוי גם בתרבות ובאמנות

עוד 2,537 מילים ו-1 תגובות

הקבינט עשוי לאשר פתיחת בתי כנסת ל-10 מתפללים

אהרן ברק: "ביהמ"ש לא צריך להיכנס לבונקר ולחכות לימים טובים" ● גלנט משנה כיוון: כיתות א'-ד' ילמדו ארבעה ימים בשבוע ● רגב וסמוטריץ התעמתו במליאה ● נתניהו ושגריר ארה"ב חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי בשטחים ● יו״ר ועדת סל התרופות: אם לא יהיה תקציב, לא נכניס תרופות חדשות לסל

עוד 57 עדכונים

הטקטיקה הבאה של נתניהו: הפרד ומשול בין בנט וסמוטריץ'

הדיונים בבג"ץ מלמדים על המיאוס של השופטים מהקואליציה הנוכחית - אבל קשה לראות את בית המשפט העליון לוקח על עצמו לפרק את הממשלה ואת הכאוס הפוליטי שהתערבותם עלולה לחולל ● בימינה ימשיכו היום להטריל את הקואליציה בניסיון לתקוע טריז בין כחול-לבן והליכוד ● ותנועת הגמלאים החדשה מעוררת מחלוקת

עוד 780 מילים

הלמידה מרחוק גורמת למשפחות רבות לשקול מעבר לחינוך ביתי, ובקהילות החינוך הביתי מדווחים על הצטרפות משפחות רבות ● אך נתונים רשמיים מצביעים דווקא על ירידה של 25% במספר הילדים שמחונכים על ידי ההורים ● פעילי החינוך הביתי מעריכים: "הסיבה בירוקרטית. בגלל הקורונה, משרד החינוך לא שולח מפקחים כדי להסדיר רישום של תלמידים ותיקים וחדשים. בפועל, יש נהירה לחינוך הביתי"

עוד 1,270 מילים

פרסום ראשון תנועת גמלאים חדשה בראשות דני יתום מתכננת לרוץ לכנסת

ראש המוסד לשעבר חבר אל ד"ר אבי ביצור, שהיה המנכ"ל הראשון של המשרד לענייני גימלאים, העיתונאית פאר-לי שחר ושמות ידועים נוספים למען הקמת תנועת גמלאים חדשה שמטרתה לרוץ בבחירות לכנסת הבאה כדי לדאוג לזכויותיהם של 1.4 מיליון אזרחי הגיל השלישי ● "במוקד העניין יעמדו זכויות המבוגרים במדינה בעקבות כל מה שהיה בקורונה", הם אומרים לזמן ישראל

עוד 709 מילים ו-1 תגובות

האיש הירוק לשבור את הגלים

חופים הם לפעמים געגועים ליאכטה, מסתבר ● או למגרש חנייה, או לשורת בתי עסקים שמושכים תיירים (אולי), ומעשירים את קופות העיריות (הלוואי) ● תכנית מרינות שאפתנית שמקודמת מנהריה ועד בת ים, צפויה לגזול מהמתרחצים כמה מהחופים היפים בארץ ולהאיץ את התפוררות המצוקים ● אביב לביא יצא למסע פרידה מצולם מהחופים הללו, בתקווה שמישהו בממשלה ישנה את דעתו

עוד 968 מילים

אלפי עצמאים נדרשים להשיב את המענק הכספי שקיבלו לאחר שנמצא שאינם זכאים לו

פרופסור נחמן אש, לשעבר קצין רפואה ראשי, יתמנה בחודש הבא לפרויקטור הקורונה ● מנדלבליט הודיע לחיים כץ שיוגש נגדו כפוף לשימוע כתב אישום בגין עבירות מס ● בג"ץ דן בעתירות נגד ממשלת החילופים ● אוסנת מארק ייחסה לארגון קריים מיניסטר פרסום שקרי, אך אחרי ביקורת חזרה בה ● בניגוד להסכם בין המדינות, ארצות הברית לא העבירה את מבנה השגרירות בתל אביב לישראל

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה