על הקורונה בפרו - המצב יצא משליטה

חיילים שומרים על החוף בלימה, בירת פרו, ב-11 באוקטובר 2020 כדי לאכוף את הסגר (צילום: AP Photo/Rodrigo Abd)
AP Photo/Rodrigo Abd
חיילים שומרים על החוף בלימה, בירת פרו, ב-11 באוקטובר 2020 כדי לאכוף את הסגר

לאחר סדרת מאמרים בבלוג שלי בזמן ישראל על מדינות שניהלו ומנהלות את משבר הקורונה הרבה יותר טוב, יעיל ואפקטיבי מישראל (מוזמנים להציץ בארכיון הבלוג הזה), להלן מאמר קצת שונה. דוגמה מהקוטב השני, פרו. מדינה שהפכה מודל לניהול כושל של המשבר. מצבה עגום עד כדי כך, שהיא נחשבת כיום למדינה שהתפרצות וירוס הקורונה בה היא החמורה בעולם על פי רוב המדדים המרכזיים. עד כדי כך, שאפילו ישראל, שטיפלה במשבר בצורה גרועה והשיגה תוצאות ירודות ברוב המדדים – יכולה להפיק לקחים ממצבה של פרו, ואולי לעצור את ההדרדרות.

למרות שפרו הטילה את אחד הסגרים המוקדמים, הארוכים והמחמירים ביותר באמריקה הלטינית כדי לעצור את התפשטות הקורונה, המדינה חוותה עליה מהירה במקרי הקורונה. לדברי נשיא פרו, מרטין ויזקרה:

"תוצאות הסגר לא היו בדיוק מה שציפינו".

המקרה הראשון של קורונה בפרו דווח ב-6 למרץ. ב-16 במרץ הוטל בפרו סגר שנמשך שלשה וחצי חודשים עד סוף יוני. גבולות המדינה נסגרו, הוטל עוצר ואנשים הורשו לעזוב את בתיהם רק כדי לצרוך סחורות חיוניות. אך מקרי הקורונה החדשים לא הפסיקו להתגלות, וכך גם מקרי המוות מקורונה.

מקרה הקורונה הראשון בפרו דווח ב-6 למרץ. ב-16 במרץ הוטל בפרו סגר שנמשך 3 וחצי חודשים, עד סוף יוני. גבולות המדינה נסגרו, הוטל עוצר ואנשים הורשו לצאת רק לצורך חיוני, אך ההדבקה והתמותה מקורונה עלו

במדינה עם כ-33 מיליון תושבים, היו מאז פרוץ המגפה בתחילת מרץ ועד ה-10 לאוקטובר 843,355 חולים בקורונה, ו-33,158 מתים מקורונה. ב-10 לאוקטובר היו בפרו 77,197 חולים בקורונה.

עם מספר מתים העומד על 1,002 למיליון תושבים, פרו בין המובילות בעולם בתמותת קורונה.

וזה לא הסוף, כ-733,000 איש בפרו חלו בקורונה והבריאו. על פי הערכות מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה:

"עד כשליש מכלל המחלימים סובלים מתסמינים מתמשכים כלשהם, אף חודשים לאחר החלמתם".

כלומר כ- 240,000 תושבים, קרוב לאחוז מתושבי המדינה, יישארו חולים בקורונה ארוכת טווח. בפרו, הקורונה היא מגפה בקנה מידה תנכ"י.

השגרירות האמריקאית בפרו הוציאה ב-5 לאוקטובר את ההודעה הבאה:
המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הוציאו התראת בריאות נסיעות ברמה 3 לפרו. משרד החוץ האמריקאי הוציא התראת נסיעות ברמה 4 לפרו.

ממשלת פרו האריכה את אמצעי הסגר הלאומיים עד ל-31 באוקטובר 2020 כדי למתן את התפשטות הקורונה. לפיכך, יש עוצר בתוקף, ואזורים מסוימים נותרים בסגר.

פרו היתה אמורה להתחיל בשלב 4 של הפעלת הכלכלה מחדש ב-1 באוקטובר, כולל חידוש מספר מוגבל של טיסות בינלאומיות. החל מה-1 באוקטובר חנויות יוכלו לפעול ב-60% קיבולת, ומסעדות ב-50%; סוכנויות נסיעות ומפעילי תיירות עשויים לחדש את פעילותם, בעוד שברים ובתי קולנוע יישארו סגורים. חבישת מסכות פנים במקומות ציבוריים היא חובה ויש לכבד ריחוק חברתי.

בתי ספר ואירועים ציבוריים ודתיים אחרים נותרים מושעים. יש חידוש מוגבל של הוראה אישית בבתי ספר יסודיים ותיכוניים הממוקמים באזורים כפריים עם אמצעי תקשורת מוגבלים, קישוריות לאינטרנט, אם בין בהם מקרי קורונה.

עם מספר מתים העומד על 1,002 למיליון תושבים, פרו בין המובילות בעולם בתמותת קורונה. כ-733,000 איש בפרו חלו בקורונה והבריאו אך כשליש מהמחלימים סובלים מתסמינים מתמשכים חודשים לאחר החלמתם

המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הוציאו את האזהרה הבאה:

"סיכון קורונה גבוה בפרו. ב-CDC ממליצים למטיילים להימנע מכל נסיעות לפרו שאינן הכרחיות. מטיילים בסיכון מוגבר לחלות בצורה קשה בקורונה צריכים לשקול לדחות את כל הנסיעות, כולל נסיעות חיוניות, לפרו".

הקורונה בפרו

למרות סגר ארוך וקפדני – אין שום סימן שהמגפה הגיעה לשיאה. לפי נתוני וורלדמטר Worldometer היו בפרו ב-8 לאוקטובר 2,952 מקרים חדשים של קורונה, וכ-5,000 מקרים חדשים ביום בממוצע מתחילת ספטמבר, יותר מאשר ארה"ב וברזיל ביחס לאוכלוסייה, ומעט פחות מאשר בשיא המגיפה.

הנתונים מפתיעים מעט בהשוואה לשכנותיה העניות אקוודור ובוליביה. פרו נכנסה למגפה במצב חזק בהרבה מבחינה כלכלית והיה לה סיכוי טוב יותר בהתמודדות עם הקורונה. הכלכלה בפרו צמחה מתחילת המאה מהר יותר בהשוואה לכל מדינה גדולה אחרת באמריקה הלטינית. החוב של פרו, כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, היה נמוך בהרבה מזה של ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה וקולומביה, ויתרות מטבע החוץ שלה היו גבוהות. ולמרות זאת היא הפכה לאחת המדינות באזור שנפגעו הכי קשה מהקורונה.

הנתונים הכלכליים הטובים אפשרו לממשלת פרו להכריז בסוף מרץ 2020, על תוכנית סיוע בהיקף של כ-26 מיליארד דולר, כ-12% מהתמ"ג, שהייתה חבילת הסיוע הגדולה ביותר באזור באותו זמן. חבילת הסיוע כללה הענקת בין 380 ל-760 דולר, במטבע המקומי, למשפחה נזקקת. אלא שהנהלים לאישור הוצאות ממשלתיות היו יקרים מבחינת זמן ומאמץ והביאו לעיכובים ביישום התוכנית.

הנתונים מפתיעים בהשוואה לשכנותיה העניות אקוודור ובוליביה. פרו נכנסה למגפה במצב חזק בהרבה מבחינה כלכלית והיה לה סיכוי טוב יותר להתמודד עם המשבר, ובכל זאת היא נפגעה הכי קשה ממדינות האזור

ממשלת פרו נקטה בגישה מרכזית במאבק במגפה ולא השתמשה במגזר הפרטי. כשהטילה את הסגר מהמחמירים והארוכים בעולם, ב-15 במרץ 2020, הצבא והמשטרה הציפו את הרחובות כדי לאכוף את הוראות השהייה בבית. בשלב מסוים, הצווים הקפדניים לשהייה בבית נאכפו לפי מין. גברים ונשים הורשו לצאת מהבית רק בימים מתחלפים במשך השבוע. עוצר מ-10:00 בערב וסגר ביום ראשון לאורך כל היום נותרו בתוקף ברוב פרו.

הנשיא מרטין ויזקרה Martín Vizcarra זיגזג בין סגר מלא במטרה להגן על בריאות האנשים לבין פתיחה מוחלטת להגנה על הכלכלה, בלי לקחת בחשבון הבדלים מקומיים ואזוריים. התוצאה היא מעין 'גירושין' בין הממשלה לקהילה המדעית. הנשיא סירב להתנצל על התמודדותו עם המשבר. בנאום מתריס ביום העצמאות ב- 28 ביולי, אמר כי הסגר הקשוח והמוקדם מנע אסון עם השלכות בלתי נתפסות, והתעקש שהכישלונות היו ברמה המקומית.

אך למרות צעדים דרסטיים מוקדמים אלו, שהתקבלו בהערכה על ידי ארגוני בריאות בינלאומיים ושמרו על שיעורי הדבקות נמוכים בתחילת המגפה, יש עתה בפרו את אחד משיעורי ההדבקה הגבוהים בעולם ויותר מקרי מוות לנפש מקורונה מכל מדינה אחרת בעולם (עם יותר ממיליון תושבים), עם כמעט 33,000 מקרי מוות סה"כ באוכלוסייה של כ-33 מיליון, כפול משיעורי התמותה מקורונה ארצות הברית וברזיל. ועם מקרים מצטברים לנפש מהגבוהים בעולם.

פרו סבלה גם ממספר מתים וחולים נוראי וגם מהתכווצות כלכלית עצומה כתוצאה מהאמצעים שהממשלה נקטה כנגד הקורונה. התמ"ג ירד באפריל ברמת שיא של 40% בשיעור שנתי, 33% במאי ו-18% ביוני. קרן המטבע צופה שהכלכלה הפרואנית תקטן השנה ב-13.9%. הנפילה הגדולה ביותר בכל אחת מהכלכלות הגדולות באזור. לפי המכון הלאומי לסטטיסטיקה INEI, כמעט מחצית מהמגזר הפורמלי באזורים עירוניים הפכו להיות מובטלים.

כשהטילה את הסגר מהמחמירים והארוכים בעולם – הצבא והמשטרה הציפו את הרחובות כדי לאכוף אותו. משלב מסוים גברים ונשים הורשו לצאת מהבית רק בימים מתחלפים, והוטל עוצר מ-10:00 בערב וסגר בימי ראשון

הסיבות למשבר בפרו

כללית אפשר להצביע על כך שמערכת הבריאות בפרו לא הייתה מוכנה, מה שהביא למקרי מוות רבים. אך כמה גורמים חברתיים, תרבותיים וכלכליים אחרים יכולים לעזור להסביר מדוע פרו התקשתה ומתקשה להכיל את ההתפרצות של הקורונה.

המגיפה חשפה בעיות מבניות מתמשכות למרות שנים של צמיחה כלכלית: מערכת בריאות ציבורית חלשה, מגזר לא פורמלי גדול, ותנאי מחיה ירודים בקרב חלק מהאוכלוסייה שמקשה על שמירת מרחק בין אישי.

  • השקעות חסר במערכת הבריאות בפרו:

אחת הסיבות למשבר היא שאך מעט מהעושר של פרו שנבע משגשוג במחירי הסחורות במאה ה-21 הושקע במערכת הבריאות. ההוצאה לבריאות לנפש בפרו נמוכה בהרבה מהממוצע באמריקה הלטינית ונמוכה אף מזו של מדינות עניות יותר בדרום אמריקה, כמו אקוודור, פרגוואי וסורינאם. כאשר המגפה הגיעה, מספר המיטות לטיפול נמרץ ל-100,000 נפשות היה נמוך, 3 מיטות בלבד ל-100,000, בהשוואה ליותר מ-18 מיטות טיפול נמרץ ל-100,000 נפשות בברזיל, אורוגוואי וארגנטינה.

  • השווקים בפרו:

לפי סקר ממשלתי משנת 2020, ליותר מ-40% ממשקי הבית בפרו אין מקרר, המשמעות היא שאין להם אפשרות להצטייד במזון ליותר ממספר ימים, והם צריכים לצאת להצטייד בתדירות גבוהה ובעיקר ללכת לשווקים. הרחובות והמדרכות של לימה מוצפים בספקים המציעים סחורות כדי להרוויח את הארוחה של אותו יום, ורוב התושבים קונים את המצרכים מדי יום בשווקים הצפופים. השווקים, לפי הנשיא ויזקרה, הם המקורות העיקריים להדבקה, כש-40%-80% מהמוכרים בשווקים נגועים בקורונה. כך שכמעט כל הקונים היו נדבקים בשוק, חוזרים לביתם עם הוירוס, ומדביקים את כל המשפחה. שניים מהשווקים הגדולים בלימה הבירה נסגרו במאי לאחר שכ-80% מהספקים נבדקו חיוביים לקורונה. הבעיה הוחמרה על ידי שעות פתיחה מוגבלות שהפכו את השווקים לצפופים יותר. והממשלה והרשויות היו איטיות מדי לטפל בבעיות אלו.

2 מהשווקים הגדולים בלימה הבירה נסגרו לאחר שכ-80% מהספקים נבדקו חיוביים לקורונה. הבעיה הוחמרה שעות פתיחה מוגבלות שהפכו את השווקים לצפופים יותר

  • המגזר הבלתי פורמלי של פרו:

הממשלה העבירה במהירות בסוף מרץ 2020 חבילת סיוע שהייתה הגדולה ביותר באזור באותו זמן, בהיקף של כ-26 מיליארד דולר, כ-12% מהתמ"ג, לסיוע לאנשים שאיבדו את מקום עבודתם ולחברות שאיבדו הכנסה בגלל הסגר. חבילת הסיוע כללה צעדים להענקת בין 380 ל-760 דולר, במטבע המקומי, למשפחות נזקקות.
הבעיה הייתה, שבעוד שחבילות הסיוע נראו טוב על הנייר, היו להן בעיות יישום קשות, בעיקר עבור המגזר הבלתי פורמלי של פרו, המהווה, לפי INEI, כ-72% מכלל העובדים – אחד השיעורים הגבוהים ביותר באמריקה הלטינית. במגזר הבלתי פורמלי בפרו מרוכז העוני הרב ביותר.

העובדים בכלכלה הבלתי פורמלית הפרואנית אינם עובדים במשרה מלאה, ולעיתים קרובות בסביבות המקשות על שמירת מרווח בין אישי. אלו הן עבודות שאי אפשר לעשות מהבית והפרואנים העובדים בכלכלה הלא-פורמלית חייבים להשתמש בתחבורה ציבורית. בנוסף, הם עוסקים במזומן ואינם משלמים מיסים, והם לא מקבלים הטבות סוציאליות כמו ביטוח בריאות או פנסיה, המופצות באמצעות החשבונות בבנקים. לעובדים אלו אין בדרך כלל חשבונות בנק. למעשה, רק לכ-40% מהתושבים יש חשבונות בבנקים לפי דיווחי קרן המטבע הבינלאומית. רבים מהמובטלים נאלצו ללכת לבנקים באופן אישי לאסוף את ההטבות שלהם ולגרום לתורים גדולים ולמקור הדבקה נוסף.

  • שכונות העוני ועיירות הפחים:

הסקר הלאומי האחרון של משקי הבית הורה שכ-11.8% ממשקי הבית העניים בפרו גרים בצפיפות. מספר גורמים רשמיים ציינו גם את התרבות של היעדר מרחק בין האנשים במקומות ציבוריים.

ההתפרצות פגעה בפרו באופן קשה במיוחד בגלל רמות העוני הגבוהות שלא אפשרו לתושבים לעמוד בסגר הארוך. מעטים בשכונות ברובעים העניים בלימה יכולים לשלם עבור המים או החשמל. לתושבים אלו אין יכולת לראות רופא, להשיג אוכל, ולמנוע תת תזונה של ילדיהם. המדינה זנחה למעשה את האנשים שהכי זקוקים לה, ולמרות שהיו הרבה חבילות של תמריצים הם לא הגיעו להרבה תושבים נזקקים ולא הובטח להם משהו לאכול.

מעטים ברובעים העניים בלימה יכולים לשלם עבור מים או חשמל, לראות רופא או להשיג אוכל לילדיהם. המדינה זנחה את האנשים שהכי זקוקים לה, וחבילות התמריצים הרבות לא הגיעו להרבה מהנזקקים

התחבורה הציבורית לאזורים העניים ביותר של לימה היא בעיקר באמצעות טנדרים שהם בעצמם חלק מהכלכלה הבלתי פורמלית. מעמיסים נוסעים ולוקחים את התושבים גבוה לעיירות הפחים על הגבעות בדרכי עפר צרות.

תושבים רבים בעיירות ובשכונות העוני המכונות 'עיירות צעירות' בפרו, החליטו לברוח חזרה למקומות מוצאם בכפרים בהרים או באזור האמזונס. עיירות צעירות אלו נוסדו בצורה מאולתרת ולא מתוכננת במהלך גלי ההגירה של פרואנים שנמלטו מאלימות במלחמה בגרילה המרקסיסטית לפני מספר שנים.

המהגרים התיישבו על אדמות והקימו שכונות עוני, וניסו להחזיק באדמה עד שתהיה שלהם כברירת מחדל. בינתיים הם מנותקים כמעט לחלוטין משירותים בסיסיים.

במהלך הסגר, המצב הכלכלי הפך להיות נואש בשכונות העוני, עד שאלפים חזרו ברגל לחיים הכפריים הקשים שמהם ברחו בעבר. אזורים כפריים אלו לא חוו את הקורונה במהלך החודשים הראשונים, אבל עכשיו מערכת הבריאות באזורים הכפריים קרסה, ואפילו קהילות מקומיות מרוחקות מתמודדות עם הדבקה נרחבת של הקהילה.

כיום, ההשפעות הכלכליות של הקורונה הן הבעיה בפרו, ויש להן השלכה שלילית על ההתמודדות עם המגפה. עבור תושבים רבים בפרו – השגת מספיק מזון ליום יום, מהווה דאגה גדולה יותר מאשר הקורונה ופרואנים רבים כיום אינם מכבדים את הסגר מתוך כורח כלכלי.

  • נגישות גרועה לשירותי הבריאות:

התושבים בכפרים ובקהילות הילידים הכפריות סביב קוסקו, המרכז העירוני של אזור האנדים, חייבים בהרבה מקרים לנסוע שעות כדי להגיע אפילו למרכז רפואי קטן. לכן רבים מהם החליטו על בידוד עצמי. עם תחילת הסגר במרץ הם הקימו מחסומים ועמדות בדיקות בריאות, ומנעו מזרים לגשת לכפרים. המחסומים הוסרו לזמן קצר ביולי, שכן חסימת הגישה הציבורית אסורה בפרו, אך כעבור שבועיים, לאחר שמקרי הקורונה המשיכו לעלות, הם הוחזרו ברוב המדינה.

עם התמשכות המגפה, קהילות ילידיות רבות נדבקו לאחר שנאלצו לסיים את בידודן הקהילתי, או כאשר קיבלו את פניהם של קרובי משפחה שברחו מלימה. הבעיה החדשה היא שמרכזי הבריאות באזורים אלו ריקים, ותושבי הכפרים אינם יכול לקבל טיפול רפואי בקהילות. התוצאה היא שרבים מתים בגלל שלא קבלו טיפול רפואי, והממשלה עושה רק מעט, מכיוון שכעת המצב בפרו יצא משליטה.

השפעות הקורונה הכלכליות הן הבעיה בפרו, ומקשות על ההתמודדות עם המגפה. עבור רבים – השגת מספיק מזון ליום יום מהווה דאגה גדולה מהקורונה. פרואנים רבים כיום אינם מכבדים את הסגר מתוך כורח כלכלי

לקחים לישראל

שרותי הרפואה בישראל הם ברמה גבוהה ונגישים לרוב האוכלוסיה. עם זאת, הצוותים הרפואיים המסורים, מהרופאה או הרופא הבכירים ועד השרת והמנקים הזוטרים – עובדים מעבר ליכולתם, בהרבה מקרים על חשבון משפחותיהם, והם חשופים לסכנת הדבקות בקורונה וללחצים נפשיים כבדים. לא ברור כמה זמן הם יוכלו להמשיך לעבוד בתנאים אלו.

הנהלות בתי החולים וצוותי הבינוי עשו פלאים בהגדלת הקיבולת של מחלקות הקורונה, אבל על חשבון המחלקות הפנימיות. התוצאה עלולה להיות גידול במקרי מוות של חולים הנזקקים לטיפול חירום, או הסובלים ממחלות 'רגילות'. התוצאה עלולה להיות, כמו באירן, שבתי החולים יפסיקו לקבל חולים שאינם במצב חירום.

התרבות הישראלית אינה מקפידה על מרחק בין אנשים. יתרה מזאת, חלק ניכר מהאוכלוסייה בישראל, להערכתי יותר מ-30% מהאוכלוסייה, בעיקר המגזר החרדי, הערבי ותושבי שכונות העוני, חיים בצפיפות שהפכה לאורח חיים, המקלה על התפשטות הקורונה.

התרבות הישראלית מחייבת התקהלויות המוניות באירועים של תפילות, הילולות, חתונות, ועוד. ובמגזר החרדי, כפי שמתאר זאת פרופ' מרדכי רביד: התפיסה היא של אני ואפסי עוד. קהל גדול התחנך לקבל הכול ולא לתת כלום במשך שנים ולכן פורק עול, אינו נשמע לרבנים, ומסכן בהדבקה רבים אחרים. בערים חרדיות ובירושלים ובית שמש יש שכונות שבהן:

"מצפצפים על ההנחיות. שיחות עם הרבנים לא יעזרו. היום יש תופעה של פריקת עול. הרבנים איבדו שליטה. החסידים מבינים שזה מהשפה אל החוץ. איש לא כופה והם עושים מה שבא להם. אין דמות רבנית במישור הארצי או העירוני כמו שהיה הרב עובדיה יוסף".

ואכן במספר שכונות חרדיות איש אינו חובש מסיכות. אין התרחקות חברתית. אנשים מסרבים להיבדק והם מסתירים את החולים שלהם.

בנוסף, חלק ניכר מהחרדים מתקיימים מתרומות, וכיום אין לחלקם את היכולת הכלכלית להתמודד עם המגפה.

ולבסוף, הנטייה לא להתייחס למגיפה ברצינות, כמו גם אובדן האמון במערכת, המתעלמת לעיתים תכופות מהמלצות הצוותים המקצועיים והמנווטת את המאבק בקורונה לפי הצרכים והשיקולים הפוליטיים של ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים. וכמובן, דוגמה אישית שלילית החל מראש הממשלה ועד אחרון השרים והפקידות הבכירה שאינם מכבדים את הסגר, יהיו בעוכרינו.

ואולי הלקח החשוב הוא שלהשפעות הכלכליות של הקורונה יש השלכות שלילית על ההתמודדות עם המגפה. עבור קרוב למיליון המובטלים ואלפי בעלי עסקים קטנים שאבדו את מטה לחמם, השגת מספיק כסף לרכישת מזון, לתשלומי שכר דירה ולהוצאות חיוניות אחרות, מהווה כיום דאגה גדולה יותר מאשר הקורונה וישראלים רבים כיום אינם מכבדים את הסגר מתוך כורח כלכלי.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
אני גר בפרו ורציתי לתקן ולהוסיף כמה עובדות למאמר. מספר המתים האמיתי מקורונה הוא יותר מ80000 אנשים.הממשלה מסתירה את האמת,עושה מניפולציות ומשחדת את אמצעי התקשורת שלא יפרסמו את האמת.ניתן ל... המשך קריאה

אני גר בפרו ורציתי לתקן ולהוסיף כמה עובדות למאמר. מספר המתים האמיתי מקורונה הוא יותר מ80000 אנשים.הממשלה מסתירה את האמת,עושה מניפולציות ומשחדת את אמצעי התקשורת שלא יפרסמו את האמת.ניתן לראות באתר של הנפטרים בפרו sinadef את מספר הנפטרים בהשוואה לחודשים בשנים הקודמות ולהבין לבד שמשקרים לנו וזה בלי להוסיף לחישוב אנשים עניים שנפטרו באזורים מרוחקים ועניים שנקברו בלי תיעוד ממשלתי.
הרבה אנשים לא קיבלו שום מענק מהממשלה והיה הרבה בלאגן כי גם היו הרבה גניבות של המענקים וגם כמובן שחיתויות שאנשים שעובדים בשביל הממשלה קבלו מענקים בלי שום סיבה.המענקים היו בסכום של 750 סול שהם בערך 210 דולר לחודש למשפחה שמספיק לכלום ושום דבר.אחד הדברים שלא צויינו הוא שהממשלה החליטה שאנשים שיש להם פנסיה יכולים למשוך סכומים גדולים מהפנסיה שלהם וזה הולך ליצור בעיות כלכליות גדולות בעתיד כשיגיעו לגיל הפרישה בלי פנסיה.קריסת מערכת הבריאות היתה אחת הסיבות למספר החולים והמתים הגבוה,מחסור בחמצן,מחסור בונטילטורים ומיטות טיפול נמרץ,מחסור ברופאים ואחיות(חמי הוא רופא והרבה קולגות שלו חלו או נפטרו מקורונה),אבל הסיבה העיקרית שנדבקו ומתו הרבה אנשים היא שויסקארה הוא פופוליסט מושחת שמעניין אותו רק התדמית שלו וחשבון הבנק שלו.וכאשר פרו קנתה ערכות לזיהוי הקורונה הם קנו ערכות מהירות שלא חשפו אנשים א סימפטומטים ולכן הרבה אנשים היו חולים והדביקו מלא אנשים בלי לדעת.ויזקארה הוזהר על ידי כל העולם ואישתו שהבדיקות האלה לא יעילות וצריך לקנות ערכות מולקולריות,אבל בשביל להסתיר את המחדל הזה הוא התחיל לפטר את שרי הבריאות שלו (4 שרים שונים ב5 חודשים)ועוד שרים אחרים שחשפו אותו כשרלטן והשתיק את הנושא.ככה זה במדינות עולם שלישי ,הכל מושחת והכסף יותר חשוב מהחיים.הסגר היה קשה ונוקשה,עכשיו מנסים להראות עסקים כרגיל אבל זה רחוק מאוד מחכה לנו כאן גל שני חמישי ועשירי .

אני גר ליד קוסקו במשך כל זמן המגיפה. כמה הערות: בעיה רצינית מאוד בפרו היתה רכישה של ערכות בדיקה סיניות זולות, לantibodies, ומיליון או יותר מהן, ורק אחכ התגלו כמאוד לא מדויקות. מאמר מ... המשך קריאה

אני גר ליד קוסקו במשך כל זמן המגיפה. כמה הערות: בעיה רצינית מאוד בפרו היתה רכישה של ערכות בדיקה סיניות זולות, לantibodies, ומיליון או יותר מהן, ורק אחכ התגלו כמאוד לא מדויקות. מאמר מעמיק על כל פורסם עי סוכנות אפ. כך שבפועל הרבה אנשים שהיו חולים לא זוהו ככאלה, וגם להיפך. כמו כן, לפי רופא בעיירה שבה אני גר, הרבה חולים מעדיפים לטפל בעצמם בכל מיני זריקות שבתי מרקחת מספקים או שתיה של מגנזיום כלוריד ושאר אמצעים מפוקפקים וזה תרם למתים. מה שלא צוין שעד בערך אוגוסט אזור האנדים היה במצב מאוד טוב, כ3000 חולים על 1.2 מליון איש. יש מחקרים לפיהם הוירוס מתקשה לשרוד מעל 3000 מטר. אך כיום המצב החמיר בהרבה בקוסקו, איני יודע למה בדיוק. מה שכן האוכלוסיה מצייתת ברובה למסיכות בלי לנסות לעגל פינות

אני לא מכיר את פרו, לפי קריאת המאמר נראה לי שהבעיות המרכזיות של פרו הן: אוכלוסיה ענייה גדולה, אי שוויון, "משבר המוצרים הציבוריים", ומחסור ב"פוליטיקה מבוססת מדע" ו"תרבות מבוססת מדע" - חל... המשך קריאה

אני לא מכיר את פרו, לפי קריאת המאמר נראה לי שהבעיות המרכזיות של פרו הן:
אוכלוסיה ענייה גדולה, אי שוויון, "משבר המוצרים הציבוריים", ומחסור ב"פוליטיקה מבוססת מדע" ו"תרבות מבוססת מדע" – חלק מבעיות אלה דומות לבעיות שיש בישראל, ארה"ב, ברזיל.

לדוגמה אי השווין הגדול – גורם לכך שחלק מהאנשים גרים בצורה צפופה ובתנאים שמקשים על ריחוק חברתי . זה קיים גם במדינות אם המדינה עשירה כמו ארה"ב או ישראל – בתנאי שיש אי שווין משמעותי, וגם פריון ילודה גבוה לא מסייע לנושא.

גם בפרו גם אצל טרמפ ובולסנרו ואצל החרדים יש אי אמון במדע ואי הכרות איתו ובהתאם לכך זלזלול במדע ובהנחיות של גורמי רפואה מרכזיים. אצל ביבי זה שונה – הוא לא מזלזל במדע רק מונע על ידי שיקולים פוליטיים שמאלצים אותו לפעמים להענות לגחמות בניגוד למדע. התוצאות בהתאם. המדע תמיד עובד אותו דבר ואם מתעלמים ממנו ההשלכות הן תמיד לא נעימות.

עוד 2,224 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 26 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים

מתי התבטאות נחשבת גזענית?

בימים הקרובים, תצטרך התאחדות הכדורגל האירופית (UEFA) לטפל בפרשה המכילה שאלה עקרונית, מהי "גזענות". הפרשה שהעלתה את נושא הגזענות בספורט לראש החדשות, מקורה במשחק ליגת האלופות, פריז סן ז'רמן-איסטנבול בשקשהיר, ב-8 בדצמבר 2020.

כרבע שעה לאחר פתיחת המשחק, ובעקבות התנהגות מילולית פרועה של אנשי הספסל של הקבוצה הטורקית, החליט השופט הרביעי, סבסטיאו קולצסקו לקרוא לשופט המשחק, אובידיו האצגן, כשהוא מצביע על עוזר המאמן, הקמרוני פייר ובו, ואמר:

"השחור הזה, לך תברר מה שמו. השחור הזה, אי-אפשר להתנהג כך".

בדיעבד הסתבר שגם חבר אחר בצוות השופטים הרומני, אדריאן סוברה, השתמש במילים "השחור הזה", בסייעו לחברו בזיהוי העבריין. "השחור הזה", פייר ובו, הורחק מיידית, כנראה משום שכינה את אחד השופטים "צועני".

בעקבות התפרעות מילולית על ספסל הקבוצה הטורקית, החליט השופט ה-4 לקרוא לשופט המשחק, בהצביעו על עוזר המאמן, הקמרוני פייר ובו, ואמר: "השחור הזה, לך תברר מה שמו. השחור הזה, אי-אפשר להתנהג כך"

המאמן המורחק והשחקן הוותיק דמבה בה (סנגלי יליד צרפת), התלהמו בתגובה ל"NEGRU" – "שחור" ברומנית תקנית. הם דרשו להרחיק את השופט הרביעי ה"גזען", וסירבו לחדש את המשחק כל עוד אין הוא מוענש. שחקני פס"ז', ובראשם קיליאן אמבאפה, הצטרפו לדרישת הטורקים. השחקנים סירבו להאזין להסברי השופטים (כדורגלני פס"ז' גם לא נענו למאמנם דאז, תומאס טוכל, שניסה להניאם מצעד זה), ירדו לחדרי ההלבשה, ושבו לאחר מכן למגרש, מניפים שלט "הקץ לגזענות" כביטוי של אחווה ביניהם.

ה"פיצוץ", ובמיוחד השימוש ב"גזענות" כמניע ל"אחוות השחקנים" ולהחלטתם לנטוש את המגרש כאיש אחד, הביאו לתגובות אוהדות מצד פוליטיקאים במדינות שקבוצותיהן היו מעורבות במשחק. היו שמועות שנשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, נתן את הוראת הנטישה לקבוצת טיפוחיו, שרבים בטורקיה מכנים "מ"כ [מועדון כדורגל] ארדואן". גם אם לא היה מעורב בהחלטה לנטוש, ארדואן לא אכזב את "שחקניו", כשזמן-מה לאחר מכן הביע תמיכתו בצעדם וצייץ בחשבונו:

"אנו מתנגדים, ללא כל התניה, לגזענות ולאפליה בספורט ובכל תחומי החיים".

הדברים לא היו נשמעים כה חלולים אלמלא הגיעו מנשיא טורקיה.

שרת הספורט הצרפתייה, רוקסאנה מאראשינאנו, ילידת רומניה ושחיינית עבר מצטיינת, ראתה בצעדם של השחקנים "החלטה היסטורית", וציינה כי:

"איני יכולה אלא להצדיע לעוצמה הסמלית של המחווה וגילוי האחווה שלהם" לנוכח ביטוי של גזענות פשוטה".

גם הממסד הרומני החליט בתחילה להתאים עצמו לרוח התקופה, תוך הפקרתם של שופטי המשחק. שר הספורט הרומני הגדיל לעשות כשהכריז:

"אני מתנצל בשם הספורט הרומני על הארוע המצער הזה […] כולנו מוקיעים תקרית מסוג זה".

והביע תקווה שהארוע:

"לא יוליך לשערורייה דיפלומטית".

תגובתה המיידית של התאחדות הכדורגל האירופית (UEFA) כללה גושפנקה לצעדי המחאה של השחקנים. היא פסקה על חידוש המשחק ביום המחרת, בניהולו של צוות שופטים לא-רומני, והודיעה כי תפתח בחקירת הארועים תוך רמיזה על אשמתו של קולצסקו בהשתלשלותם. בלהט הרגע, אופ"א שגתה בדרך. היה נכון להעניש את הקבוצות בתוצאת 0:0 ללא נקודות, או אף בהפחתת נקודות (בעידן של תקינות אמיתית, הקבוצות היו משלימות את המשחק, ולאחר מכן, לכל היותר היו שולחות מכתב לאופ"א, ובו תלונה על צוות השופטים), ולהטיל עונשים אישיים על מחוללי המהומה.

ה"פיצוץ", ובמיוחד השימוש ב"גזענות" כמניע ל"אחוות השחקנים" ולהחלטתם לנטוש את המגרש כאיש אחד, הביאו לתגובות אוהדות מצד פוליטיקאים במדינותיהם. היו שמועות שנשיא טורקיה ארדואן נתן את הוראת הנטישה לקבוצת טיפוחיו

התאחדות הכדורגל הרומנית לא ערערה על הודעת אופ"א ולא יצאה להגנת השופטים. היא הסתפקה בהודעה, כי תמתין לתוצאות החקירה שאופ"א תבצע. אולם לשופטים קמו מליצי יושר מבית ומעבר לגבול. ב"האומה ההונגרית", אחד משופריו של ויקטור אורבן, הופיע מאמר הגנה עליהם. לא במקרה, כותרתו אמרה בצרפתית, "אני רומני" ולימדה לאן ההנהגה ההונגרית חותרת. זאת, משום שנוסח זה מבטא התרסה נגד הטרור האסלאמיסטי, בהידמותו לסיסמת ההזדהות "אני שרלי", שנטבעה לאחר הפיגוע הרצחני במשרדיו של שבועון זה.

להגנה על שופטי המשחק, הצטרף במהרה ג'ורג' סימיון, מייסדה של מפלגה לאומנית שנכנסה לראשונה לפרלמנט הרומני. הוא הביע הזדהות עם קולצסקו,

"קורבנו של מסע הכפשות אלים ברמה הלאומית והבינלאומית",

הצביע על מקורה של המתקפה ב:

"אי-הסובלנות שהתקינות הפוליטית חוללה",

והזהיר את בני עמו:

"היום זה קולצסקו, מחר זה עלול להיות כל אחד מאתנו".

למרבה הגיחוך, לבעלי דעות אלה אין קושי להוקיע אי-סובלנות ואפליה כל עוד הן מיוחסות לאחרים, אלא שבמקרה זה אנשי הימין ההונגרי-רומני צדקו בדברי הביקורת שהשמיעו. יש להצטער, שלעמדתם היו שותפים בודדים בלבד בחוגים אחרים.

אולם לשופטים קמו מליצי יושר מבית ומעבר לגבול. ב"האומה ההונגרית", אחד משופריו של ויקטור אורבן, הופיע מאמר הגנה עליהם. לא במקרה, כותרתו אמרה בצרפתית, "אני רומני" ולימדה לאן ההנהגה ההונגרית חותרת

בקרב אנשי הכדורגל נמצאו רק מאמן גרמני לבן (תומאס טוכל) ושני שחקני עבר אנגלים שחורים (מיקה ריצ'רדס וג'והן בארנס), שניסו להעניק לארוע ממד ממתן. רבים אחרים, ובראשם ההתאחדות האירופית, נטו לצד השחקנים.

פוליטיקאים אירופיים במרכז ובשמאל נהגו כאנשי אופ"א והעדיפו להיתלות באיזשהו דגם ערטילאי של "תקינות פוליטית", ולרצות זרים ומיעוטים בסיסמה "הקץ לגזענות". הם לא השכילו להבין ששימוש מופרז בסיסמה זו מדלל את מהות המאבק, ומפחית בערכם של אלה המסכנים חייהם בלחימה בגזענות ממשית.

אולם בימים הבאים חל מפנה מסוים. ברומניה התעצמו הקולות שקבלו על העוול שנעשה לשופטים. המוחים נעזרו בשתי ראיות. האחת מארה"ב: ב-8 וב-9 בדצמבר הופיעה בכל אתרי החדשות בארה"ב ההודעה על מינויו של הגנרל לויד אוסטין כמועמד לתפקיד מזכיר ההגנה בממשל ביידן. ברובם הודגשה עובדת היותו "השחור" הראשון הממונה לתפקיד זה. גם פרסומים בלשון הצרפתית – צרפתיים כקנדיים – ציינו את צבע עורו בכותרותיהם.

הראיה האחרת נחשפה בהקלטות מן הארועים בקרבת הספסל הטורקי בזמן המשחק. לא זאת בלבד שנשמעו דברי נאצה כלפי השופטים, אלא שאחד הטורקים נשמע אומר:

"בארץ שלי קוראים לרומנים 'צוענים' […]".

בינתיים גם גברה המעורבות של לא-רומנים למען השופט הרומני. שחקן עבר סנגלי תיווך בין קולצסקו לבין דמבה בה, שהתלהמותו חוללה את תגובת השרשרת במגרש ובעולם, וקוימה שיחת טלפון בין השניים. לדברי המתווך הסנגלי, דמבה בה הסכים שקולצסקו אינו גזען, אך "סבר שלא צריך להשתמש במלה 'שחור' באצטדיון". גם עו"ד ספרדי יצא להגנת השופט הרומני, והודיע כי בכוונתו לייצג את קולצסקו בפני מוסדות אופ"א.

לנוכח תוכנה של קלטת הווידאו מן המגרש, התעשתה ההתאחדות הרומנית ופנתה לאופ"א בדרישה:

"לחקור האשמות גזעניות כלפי השופטים הרומנים, שקדמו לחילופי הדברים בין סוברה, קולצסקו וובו".

אכן נראה, שבמשפט:

"בארץ שלי קוראים לרומנים 'צוענים' […]",

גלומה גזענות כפולה, הן כלפי רומנים, הן כלפי בני רומה ("צוענים").

ברוב אתרי החדשות בארה"ב, בהודעה על מינוי הגנרל לויד אוסטין למזכיר ההגנה בממשל ביידן, הודגשה עובדת היותו "השחור" הראשון הממונה לתפקיד. גם פרסומים צרפתיים וקנדיים – ציינו את צבע עורו בכותרותיהם

המהלך הרומני האחרון הניח מוקש לפתחה של אופ"א, כי בחקירה יידרשו לענות לא רק על מהי "גזענות", אלא על שאלות נוספות, כגון:

  • מתי "גזענות" באה לביטוי, וכלפי מי?
  • את מי יש להעניש, ומתי?
  • מהו עונש הולם?
  • האם באירופה, התבטאות נחשבת "גזענית" רק אם לבן (אולי אף נוצרי) מביע דברים כלפי לא-לבן ו/או לא-נוצרי?
  • האם הכללים האלה תקפים גם ליבשות אחרות, לריכוזי אוכלוסייה אחרים, להרכבים אתניים במינון שונה, ובענייני כדורגל – לגיוון האתני-דתי שיימצא במגרש ברגע נתון?

ובהיבט אחר שאינו מנותק מקודמו, שני הארועים ב-8 בדצמבר 2020 – "פיצוץ" המשחק בפריז ומינויו של מזכיר ההגנה בארה"ב – כותבים פרק נוסף בשגיונותיה החמקמקים של "תקינות פוליטית" מבית-המדרש האמריקני. בארה"ב, המושג "שחור" (עתה באות גדולה – Black) חזר להיות "תקין"; לעומת זאת, האירופים, שניסו לצעוד על-פי כללי ה"תקינות" הישנים, תומרנו אל פי התהום, שבתחתיתה כתוב "שחור, לא!", או בתורכית, "siyah yok".

בהווה - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,085 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

למקרה שפיספסת

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים

הגיע הזמן שהרשויות המקומיות יתחילו לפעול

ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי השיק על דעת עצמו אוהל חיסונים לטובת עובדי ההוראה בעירו, ונכנס לעימות חזיתי מול משרד הבריאות. בהמשך הודיע ראש העיריה (וראש מפלגת "הישראלים") כי יפתח את מוסדות התרבות בעיר בפני מתחסנים ועורר סערה גדולה.

מה שחולדאי יודע לעשות, ראשי רשויות נוספים צריכים ללמוד. נקודת הזמן הנוכחית בהתמודדות עם משבר הקורונה, קצת אחרי הארכתו של הסגר המלא בעשרה ימים נוספים (עד ה- 31 לחודש הנוכחי), יכולה להיות שעתם הזוהרת ביותר של ראשי הערים והרשויות המוניציפליות.

מה שחולדאי יודע לעשות, ראשי רשויות נוספים צריכים ללמוד. נקודת הזמן הנוכחית בהתמודדות עם משבר הקורונה, קצת אחרי הארכתו הסגר המלא ב-10 ימים, יכולה להיות שעתם הזוהרת ביותר של ראשי הערים

תכנית "הרמזור" נולדה מתוך הבנה שניהול משבר הקורונה צריך להתבצע באופן דיפרנציאלי. התכנית גובשה ע"י משרד הבריאות, יחד עם המל"ל, פיקוד העורף והרשויות המקומיות, ועיקרה קביעת דרגים שונים של ערים על פי מצב התחלואה והגדרת הפעילות בהן בהתאם.

מתחילת משבר הקורונה הרשויות המקומיות מגלות רפיסות וחוסר עצמאות בתהליכי קבלת החלטות. הן כמעט ואינן ממשות את האוטונומיה והאחריות השלטונית שקיבלו מציבור בוחריהן.

בכל בוקר אני יוצא לסיבוב הליכה בשכונה. אני פוגש את אותם אנשים היוצאים לחלץ עצמות ולשאוף אוויר בוקר. אני נתקל בשכנים שלי מתקהלים למפגשי תפילה באוויר הפתוח, תחת מערכות הצללה, עם כיסאות ושולחנות שהועמדו לרשותם ע"י המועצה המקומית.

בחסות המועצה המקומית, 3 פעמים ביום מתכנסים עשרה גברים (ויותר), גם בימי הסגר, לממש את חירותם לקיום פולחן דתי. בעיני, הזכות להתפלל במניין (כידוע – ניתן להתפלל גם תפילת יחיד) אינה עולה על זכותם של הילדות והילדים שלנו לחינוך. האופן בו אנו מגיבים לחיים לצד הקורונה משפיע על תפקודם של הילדים שלנו ועל המשקעים הרגשיים שהמשבר הנוכחי יותיר בהם בעתיד.

מחקרים שפורסמו לאחרונה, ובהם מחקר עומק שפורסם בכתב העת הבריטי לרפואה British Medical Journal, טוען שהסיכון של ילדים לחלות בקורונה בצורה קשה מזערי. חלפה כמעט שנה מאז פרוץ המשבר ובקרב ילדים ובני נוער מתוארת עלייה חדה ומתמדת בתחושות המצוקה, החרדה, הדיכאון וגילויים האובדנות.

מתחילת משבר הקורונה מגלות הרשויות המקומיות רפיסות וחוסר עצמאות בתהליכי קבלת החלטות, וכמעט אינן ממשות את האוטונומיה והאחריות השלטונית שקיבלו מציבור בוחריהן

חינוך במהותו מבוסס על הדגמה, על שיח, על קרבה ובעיקר על מפגש פנים אל פנים המעודד קשר וקירבה. מניעת או הגבלת קשר לאורך זמן פוצעת את הנפש. ילדים צריכים לתקשר עם החברים והמורים שלהם. אנו חיים במציאות בה ילדים, בני ובנות נוער "מתקשרים" ימים שלמים עם העולם רק דרך פלטפורמות מקוונות. הם הופכים את הלילה ליום, ממעטים לצאת מהבית, כמעט לא נפגשים עם בני אדם, וממלאים את החסך בקשר בתקשורת וירטואלית "חלופית". המציאות הזו לא טובה לילדים שלנו.

בשנה האחרונה דובר רבות על הצורך של הרשויות המקומיות לקחת אחריות על חלקן בטיפול במשבר הקורונה. במציאת מענים יעילים וזמינים במקומות בהם השלטון המרכזי קצר מלהושיע. אני גר ביישוב קטן בו חיים פחות מ-15,000 תושבים. רמת התחלואה הנוכחית נמוכה מאוד. למרות היקף התחלואה הנמוך, מערכת החינוך כולה בסגר מוחלט (למעט חנ"מ). תלמידי שכבות ה'-י' (גילאי 10-14) פגשו פיזית את חבריהם לספסל הלימודים ואת המורים שלהם פחות מ-20 ימים במהלך שנת הלימודים הנוכחית. בט"ו בשבט הם עתידים לקבל תעודות מחצית – זו מציאות הזויה שאינה מתקבלת על הדעת.

כשם שהרשויות המקומיות יודעות לספק מענים מותאמים לטובת קיום תפילה במניין באוויר הפתוח לרווחת התושבים, הגיע הזמן שעפ"י אותה התפיסה של מפגשים עד 10 משתתפים באוויר הפתוח, ידאגו ראשי הרשויות במשותף עם מחלקות החינוך (ברשויות הירוקות/צהובות) להוציא לפועל מפגשים של תלמידים  עם החברים והמחנכים שלהם  – עפ"י מתכונת מניני התפילה באוויר הפתוח.

זה כל כך קל ופשוט, מערכת החינוך שלנו מבוססת על חלוקה אזורית, והרשויות המקומיות יכולות להשתמש בשטחים הירוקים, בגנים הציבוריים, כמו גם בבתי הכנסת הזמניים (הפרוסים בכל קרן רחוב) זאת על מנת לשפר ולשמור על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם התקינה של תלמידי הישובים.

למרות היקף התחלואה הנמוך ביישוב מגוריי, מערכת החינוך בסגר מוחלט. תלמידי שכבות ה'-י' פגשו פיזית את חבריהם לספסל הלימודים ואת מוריהם פחות מ-20 ימים במהלך שנת הלימודים הנוכחית

בתי הספר מנרמלים עבור הילדים שלנו את המציאות. מחנכים הופכים עבור קהילותיהם החינוכיות את הכאוס לקוסמוס. נבחרתם להנהיג במטרה לספק לתושבי הרשויות שתחת הנהגתכם את המענים הנדרשים. דווקא עכשיו, בשעת משבר בהיקף שכזה, זו יכולה להיות שעתכם היפה ביותר – קחו אחריות, הפעילו שיקול דעת ושכל ישר והשיבו לציבור את האמון ביכולתכם כמנהיגים להתעלות לגודל השעה ולספק לתושבים מענים מותאמים במציאות הסבוכה בה כולנו נתונים.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 673 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הפלג הקיצוני הפך לפופולרי - וסוחף אליו את הרחוב החרדי

הפלג הירושלמי, שבימים רגילים מושמץ גם בקרב החרדים עצמם, מצליח היום לשלהב ציבורים גדולים ומתונים בקהילה החרדית ● זו כבר לא מלחמה בין קבוצת קיצונים קטנה למשטרה - עכשיו זו המשטרה נגד כולם ● והבחירות ברקע רק מלבות את יצרים עוד יותר ● "אינתיפאדה חרדית", כינה זאת אתמול אריה דרעי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ו... המשך קריאה

טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ולימוד תורה תחושה זו מקבלת משנה תוקף.
ב. אין לזה שום קשר לפלג הירושלמי שהוא פלג מזערי וקיצוני ואינו גורם אלא לראקציה אצל הכלל החרדי ואני כותב זאת כחרדי מבטן השייך למינסטרים החרדי.
ג. להבא נא להבדיל בין ב האחים אדמורי"ם מויז'ניץ שחסידי האחד התפרעו-בצדק או שלא-לעומת השוטרים והאחר הוא אשר הורה לפתוח את מוסדות הלימוד אך הדגיש שאין להתעמת עם השוטרים כלל.
ד. ללא כל קשר לנ"ל אסיים בתפילה ותקווה שיוסר מעלינו נגע הקורונה ובעקבותיו הריחוק החברתי שהוא גורם בין איש לרעהו ובין מגזר זה לאחר.

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

נתניהו זקוק ללפיד

גם אם יוביל איחוד מרכז-שמאל גדול, הסיכוי של לפיד להקים ממשלה רחבה הוא קלוש ● זאת, בניגוד לסער ובנט שעשויים לבנות קואליציה יציבה יותר בהינתן התוצאה הנכונה ● נתניהו יודע את זה ובונה על זה: אם מפלגות המרכז-שמאל יתאחדו, תהיה לו מטרה ברורה לקמפיין הגוועלאד המסורתי בישורת האחרונה ● לכן, ככל שלפיד יצליח יותר בסקרים, כך סביר יותר שנתניהו ינצח ● פרשנות

עוד 1,137 מילים

בשנתיים האחרונות, אוחנה מנצל כל הזדמנות כדי להתנגש עם מנדלבליט ולערער על סמכויותיו ● הסבב האחרון הגיע אחרי שהשר לביטחון פנים החליט לחרוג מהוראות משרד הבריאות לחסן אסירים ● אחרי עתירות לבג"ץ, אוחנה התקפל - אבל מנדלבליט לא מוותר וחותר לפסק דין שיכריע בשאלת מעמדו אחת ולתמיד ● בהתחשב בהרכב השופטים שקיבל, לא בטוח שישיג את מבוקשו ● פרשנות

עוד 840 מילים

פרופיל שגריר נתניהו לענייני טראמפ

שגריר ישראל בארה"ב מפנה את הכיסא אחרי ארבע שנים בהם שם את כל הקלפים על טראמפ ● עכשיו מסבירים בצד הדמוקרטי של בית הנבחרים כי האסטרטגיה הזו תרדוף את ישראל ● על היחסים הקרובים עם נתניהו, המחלוקות הקשות עם הקהילה היהודית בארה"ב, ההישגים המדיניים שרשם בזכות קשריו עם ממשל טראמפ - והמחיר שישראל תשלם עליהם

עוד 2,655 מילים

סקר: 65 מנדטים למתנגדי נתניהו; לראשונה זה חודשים העבודה מעל אחוז החסימה

מרב מיכאלי נבחרה ליושבת ראש מפלגת העבודה: "זה הרגע האחרון בו ניתן להציל את התנועה" ● הממשלה אישרה את סגירת נמל התעופה בן-גוריון ● מבלי להיוועץ באנשי משרד האוצר וללא קבלת אישור מהיועץ המשפטי לממשלה, הציגו נתניהו וכ"ץ תוכנית לחלוקת מענקים כספיים לציבור ● לאחר שנתיים ללא נציב קבוע לשירות בתי הסוהר אישרה הממשלה את מינוי קטי פרי לתפקיד

עוד 57 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טרנר ומרידור סיפקו דרמה, אבל התחקיר נשאר בחוץ

קרן טרנר אייל ושאול מרידור סיפקו ל"עובדה" את הסחורה באומץ ראוי להערכה ● אולם מכאן ועד להציגם כשני גיבורים שנלחמים בכוחות האופל המרחק גדול ● הפרק ששודר בחמישי הציג תחקיר לקוי ומניפולציות עריכתיות, והזכיר לעתים יותר תוכנית ריאליטי מאשר תוכנית תחקירים ● אם נשפוט אותם לפי הישגיהם במציאות, טרנר ומרידור הם לא בהכרח עובדי הציבור להם אנחנו מייחלים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הביקורת לא ענינית . המחדל הוא נהול אוצר המדינה על ידי נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בפזיזות ללא תכנון כלומר ללא תקציב תוך חבלה ביכולת המדינה לפעול ולקדם דברים חיו... המשך קריאה

הביקורת לא ענינית . המחדל הוא נהול אוצר המדינה על ידי נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בפזיזות ללא תכנון כלומר ללא תקציב תוך חבלה ביכולת המדינה לפעול ולקדם דברים חיונים בעזרת תקציב מסודר .

עוד 856 מילים ו-1 תגובות

הממשלה תצביע מחר על עצירת הטיסות לשבועיים

סער: נזכרו לסגור את שער האורווה אחרי שכל הסוסים כבר ברחו ● מרד חרדי: האדמו״ר מוויזניץ׳ הורה לפתוח את תלמודי התורה, קנייבסקי אישר לפתוח מוסדות שהיו סגורים עד כה ● ליברמן: בעל הבית של נתניהו השתגע ● בן גביר: עוצמה יהודית תתמודד גם אם נחבור לסמוטריץ׳ וגם אם לא ● אלי אבידר: נתניהו רץ אחרי קבלני קולות בחברה הערבית שיזייפו בשבילו את הבחירות

עוד 24 עדכונים

החיילים היהודים שהפכו לסמל המלחמה בארמניה

דווקא מדינה בעלת רוב מוסלמי, השוכנת ליד איראן, החליטה לחבק את ישראל ואת היהודים ● "אלה לא רק האינטרסים המשותפים", מסבירים בבתי הכנסת באזרבייג'ן ● עתה, בשוך הקרבות עם ארמניה, הפכו החיילים היהודים לכוכבי רשת מקומיים ● גל של לאומנות? חשש מאנטישמיות? ממש לא שם

עוד 928 מילים

ראיון דנזל וושינגטון ואלוהי הדברים הקטנים

לפני חודשיים בחר ה"ניו יורק טיימס" בדנזל וושינגטון לשחקן הטוב ביותר של המאה ה-21 ● וושינגטון לא מתרגש מהתואר ● "כבר קיבלתי כל פרס אפשרי, ולמדתי שהאושר לא בא משם", הוא אומר בראיון לרגל צאת סרטו החדש, "הדברים הקטנים" ● על העבודה עם הדור הצעיר של שחקני הוליווד, על השליחות מאלוהים, על גניבות קטנות מבמאים גדולים - ועל שלוש המשימות להן יקדיש את שארית חייו

עוד 1,540 מילים ו-1 תגובות

מוזיאון שואה חדש מנציח את הקורבנות דרך חפציהם האישיים

מברשת שיניים, קופסת איפור קטנה, מספריים גדולים, אספירין ● במוזיאון, שנחנך במחנה ההשמדה סוביבור, מוצגים פריטים שהתגלו בחפירות שנערכו במקום בשנים האחרונות ● מחנכים מישראל, פולין ומדינות נוספות יעברו סמינרים במוזיאון, כך שיוכלו לשלב את התכנים בשיעורים שלהם ● וגם: הדגם המרגש שפתר מחלוקת היסטורית

עוד 771 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה