משרד הבריאות פרסם היום דוח ראשון מסוגו שסוקר את מצבם הכלכלי של בתי החולים בישראל בשנת 2017. הדוח מראה שבניגוד לדעה הרווחת, מערך האשפוז ובתי החולים בישראל אינו מתנהל באופן גירעוני, אלא נמצא בגירעון רק בגלל הנחות שהוא מאולץ לתת לקופות החולים, ומעלה שאלות קשות על אופן ניהול מערכת הבריאות, כפי שאפשר לראות בציטוט הבא מהדוח:

"איתנותם הפיננסית של בתי החולים משפיעה על יכולתם לספק את שירותי הבריאות לכלל תושבי המדינה. המדיניות צריכה להתעצב סביב מסקנות הדו"ח ולמנוע את המצב שבו בתי החולים נמצאים בגירעונות אך ורק בגלל הרגולציה הכלכלית המוטלת עליהם. ניתן לעשות זאת על ידי שינוי המחירים וההנחות, כך שלא יובילו לגירעון".

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לפי הדו"ח, בתי החולים אחראים על פעילות רפואית בהיקף כולל של כ-30 מיליארד שקל בשנה. הדו"ח מראה שהכנסות והוצאות בתי החולים מאוזנות ביסודן – בתי החולים הוציאו ב-2017 כ-28 מיליארד שקל, וקיבלו ב-2017 מקופות החולים ומהממשלה 28.5 מיליארד שקל ברוטו, לפני הנחות.

אלא שמהסכום הזה בתי החולים הפסידו 5.3 מיליארד שקל על הנחות שהם מחויבים להעניק לקופות החולים במסגרת "חוק הקאפינג", אשר מסדיר את התחשבנותם הכספית מול קופות החולים. כתוצאה מכך, בתי החולים קיבלו בפועל רק 22.7 מיליארד שקל.

וכך, בגלל הנחות שהעניקו לקופות החולים, נרשם בחשבונם של מרבית בתי החולים גירעון, ובסך הכול נמצא מערך בתי החולים בגירעון כולל של יותר מחמישה מיליארד שקל.

הנחות במיליארדי שקלים

בתי החולים הממשלתיים העניקו הנחות של 2.9 מיליארד שקל ורשמו גירעון של כ-2.5 מיליארד (כלומר, ללא ההנחות, היו מגיעים לעודף תקציבי של 400 מיליון שקל). בתי החולים של קופת חולים כללית העניקו הנחות של 1.85 מיליארד שקל והגיעו לגירעון של 2.2 מיליארד שקל (כלומר היו מגיעים לגירעון של כ-300 מיליון שקל בלא ההנחות).  בתי החולים הפרטיים העניקו הנחות של כמיליארד שקל, ורשמו גירעון של כ-640 מיליון שקל.

הדו"ח מראה שהוצאות השכר של עובדי בתי החולים אינם הגורם לגירעונותיהם. בתי החולים הממשלתיים העסיקו ב-2017 כ-31 אלף עובדים (כולל רופאים) בעלות שכר כוללת של כ-12 מיליארד שקל בשנה; בתיה"ח של קופ"ח כללית מעסיקים כ-18 אלף עובדים בעלות שכר כוללת של כ-6 מיליארד שקל; בתיה"ח הפרטיים העסיקו כ-12 אלף עובדים בעלות של כ3.6 מיליארד שקל.

עלות השכר של הרופאים בבתי החולים הפרטיים גבוהה בכ-20% מזו שבבתיה"ח הממשלתיים ושל הכללית, שעמדה  בממוצע באותה שנה על כ-540 אלף שקל לרופא. עלות השכר השנתית של האחיות עמדה בממוצע ב-2017 על כ-305 אלף שקל בבתי החולים של קופ"ח, כ-290 אלף בבתי החולים פרטיים וכ-265 אלף בבתי חולים ממשלתיים.

גירעונות בתי החולים הממשלתיים ושל הכללית מכוסים במלואם בידי המדינה. גירעונות בתי החולים הפרטיים מכוסים, באופן רשמי, ממקורותיהם העצמאיים, אך בפועל המדינה מכסה גם אותם.

העובדה שבתי החולים נאלצים לבקש מהממשלה כיסוי לגירעונות שנוצרים בכלל בקופות החולים פוגעת במעמד בתי החולים מול הממשלה ובתקציבים שהם מקבלים. התוצאה עולה באיכות הטיפולים שבתי החולים נותנים לציבור ופוגעת באיכות חייהם ובריאותם של המטופלים, בעיקר בצפון ובדרום הארץ, ואולי גם בחיי אדם.

לפי הדו"ח, יש במרכז הארץ 2.1 מיטות אשפוז לאלף נפש, באזור ירושלים 2 מיטות לאלף נפש, בצפון 1.9 ובדרום 1.5 מיטות. האוכלוסייה בישראל גדלה בכ-2% בשנה, אבל מספר הביקורים של ישראלים בחדרי המיון גדל ב-2017 רק ב-1.4%, כנראה בין השאר בגלל המצב בחדרי המיון.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "במסגרת קביעת כללי ההתחשבנות בין בתי חולים לקופות החולים (חוק הקאפ), נקבעות הנחות לקופות החולים בבתי החולים על הרכש של הקופות. ההנחות ניתנות בשיעורים שונים על שירותים שונים כמפורט בחוק ההתייעלות הכלכלית".

"על בסיס חקיקה זו, מנהלים השחקנים מו"מ ומייצרים הסכמים. נוסף על האמור, במסגרת תהליך המו"מ ישנן גם הנחות פרטניות – מחיר לשירות מסוים. ההנחות המופיעות בדוח משקפות את כל סוגי ההנחות לעיל. נזכיר כי מחירון השירותים קובע מחירים מקסימאליים".