"פרשת הצוללות מנקזת אליה את כל הרעות החולות בסחר של מדינת ישראל בנשק. היא הקייס-סטאדי המושלם. העסקה הזאת היא סיפור שעוד לא ממש נגעו בו. כל פעם נוגעים בחלק אחד, אבל התמונה המלאה – עדיין נסתרת מהעין"
על הדברים האלה חתומה רות ירון, לשעבר דוברת צה"ל ובכירה בשירות החוץ הישראלי.
רות ירון: "פרשת הצוללות מנקזת אליה את כל הרעות החולות בסחר של ישראל בנשק. היא הקייס-סטאדי המושלם. העסקה היא סיפור שכל פעם נוגעים בחלק אחד שלו, אבל התמונה המלאה עדיין נסתרת מהעין"
ירון, שהיתה האישה הראשונה להתמנות לתפקיד דובר צה"ל בשנים 2005-2002 וזכתה לדרגת ייצוג תת-אלוף, מכירה היטב את אישיותם ואופיים של שני גברים מרכזיים בהקשר פרשת הצוללות: היא ישבה סביב אותו השולחן בפורום מטכ"ל לצד אביחי מנדלבליט כפרקליט הצבאי הראשי, ומי שכיועץ משפטי לממשלה ניקה מהיום הראשון את ראש הממשלה בנימין נתניהו ממעורבות בפרשה; וגם לצדו של בני גנץ, אלוף פיקוד צפון באותן השנים.
כיאה לדיפלומטית בעברה, ירון משתמשת בפתגם הצרפתי "בחור טוב, המסכן", בבואה לתאר את גנץ. הצרפתים סרקסטים. בעברית הפתגם הצרפתי נשמע בערך ככה: איש חלש, לא חכם מדי, פראייר. על מנדלבליט דווקא יש לירון מילים חמות. היא מגדירה אותו כאיש מקצוע מצוין. אבל גם הוא כגנץ, חלש מכדי לעמוד במסע הלחצים המופרע שמגיע מכיוון ראש-הממשלה תחת שלושת כתבי-האישום, בנימין נתניהו, משפחתו ולהקתו. ירון דיפלומטית מספיק כדי לא לומר שזאת בדיוק הסיבה שמנדלבליט מונה בידי משפחת בלפור.
ספק אם יש הרבה אנשים איכותיים מירון במערכת הציבורית בישראל. היא ודאי אמיצה משניהם יחד. השניים האלה אולי גנרלים בדרגות, אבל טירונים בעמוד שדרה. גם אם נוסיף לצמד הזה גנרל אחר, גבי אשכנזי, לא תתקבל תוצאה שונה.
חוסר האומץ של מנדלבליט ללכת עד הסוף בפרשת הצוללות, מתורגם, לשיטת ירון, לאפיק מעשי.
"אני משערת שהשיקול של מנדלבליט הוא, שיש לו מספיק קיטבגים עם פרשיות נתניהו על הגב והוא אומר לעצמו, 'אם אני אצליח עם לפחות אחד הקיטבגים והוא יילך הביתה – אני לא אצטרך להתעסק עם הצוללות'", היא אומרת.
ירון אולי מבינה את מנדלבליט, אבל בפירוש לא מקבלת את עמדתו.
"עדיין מאוד תמוה למה מנדלבליט הכריז – בפרוץ הפרשה ועוד לפני בדיקה מקיפה – שנתניהו לא מעורב בפרשה. זו הצהרה תמוהה ולא ברורה".
ספק אם יש הרבה אנשים איכותיים מירון במערכת הציבורית בישראל. היא ודאי אמיצה מגנץ ומנדלבליט יחד. השניים אולי גנרלים בדרגות, אבל טירונים בעמוד שדרה. גם אם נוסיף לצמד גנרל אחר, גבי אשכנזי, לא תתקבל תוצאה שונה
היא מקבלת את ההגדרה שמנדלבליט ביקש לפעול על-פי "מודל אל קאפון": נפיל אותו על קטנות, העיקר שיורשע; העבירות החמורות יתבררו כבר אז.
"אני לחלוטין לא מסכימה עם מנדלבליט. הצוללות הוא סיפור כל-כך עמוק שיחייב ניקוי אורוות מאד יסודי. נחוצה כאן ועדת חקירה ממלכתית, שלא תהיה תלויה באיש אחד. זאת פרשה שהיא המודל שמדגים את כל מה רע במצב הקיים. החל מהסוכן, המתווך, שגוזר קופון; עבור דרך בן-הדוד של ראש-הממשלה שהוא במקרה גם היועץ-המשפטי שלו ובמקרה גם המייצג של טיסנקרופ, שגם הוא גוזר קופון; ובן-הדוד הנוסף שבבעלותו מפעלי פלדה ושגם הוא כנראה מרוויח משהו מכל זה. כל זה, עוד מבלי לדבר על ההיבטים המדיניים והבינלאומיים עם המדינות המעורבות, וכן על ההיבטים של ביטחון ישראל. זה נורא! יש כאן את כל האלמנטים של פרשת שחיתות עמוקה, והחוט המקשר הוא נתניהו. ודווקא אותו – מנדלבליט לא חקר בפרשה".
ירון לא חוסכת מילים קשות מנתניהו:
"כל התמנון הגדול הזה לא היה מתקיים, אם לא היה עומד במרכזו אדם מושחת. ברגע שיש לך ראש-ממשלה מושחת שמאפשר את כל הדבר הזה, הדברים קורים. דמיין לעצמך שעומד שם ראש ממשלה כמו לוי אשכול. זה לא היה קורה. גם תחת אנשים ישרים והגונים כמו דן הראל או בוגי יעלון. ומאחר ומנדלבליט החליט לא לחקור את ראש הממשלה בהקשר הזה – לא תהיה ברירה מהקמת ועדת חקירה ממלכתית כדי שהנושא ייחקר כמו שצריך. בסוף עוד יתברר שפרשת הצוללות היתה המקרה שהביא לשיפור המנגנון".
שנים בשירות החוץ של ישראל, נתנו לירון פרספקטיבה והבנה מעמיקה בתהליכים פוליטיים, כמו גם ההכרח לבסס יחסים בינלאומיים על פוליטיקה ופחות על כח צבאי. לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן, היתה ירון מנהלת מחלקת ירדן במשרד החוץ והופקדה על הטיפול ביחסי ירדן–ישראל, לרבות יישום הסכם השלום בין שתי המדינות. מאוחר יותר, בשנים 2002-2000 היתה המדריכה הראשית במכללה לפיקוד-ומטה של צה"ל. אחרי תפקיד זה ולאחר מבצע "חומת מגן", מונתה לדוברת-צה"ל, בידי הרמטכ"ל, אז, משה יעלון.
היא מקבלת את ההגדרה שמנדלבליט ביקש לפעול ב"מודל אל קאפון": נפיל אותו על קטנות, העיקר שיורשע; העבירות החמורות יתבררו אז. "אני לחלוטין לא מסכימה עם מנדלבליט. הצוללות סיפור כ"כ עמוק שיחייב ניקוי אורוות יסודי"
אלא שדווקא תפקיד ציבורי אחר של ירון, המוכר פחות, היה אולי החשוב ציבורית, אזרחית וחברתית, כמו גם הרגיש מכולם: מיום הקמת הוועדה, היתה ירון חברת הוועדה להרחבת סל הבריאות על תקן נציגת ציבור, מהוועדות חורצות הגורלות והמשמעותיות ביותר על חיי האזרחים בישראל. היא פרשה מהוועדה כעבור מספר שנים, אחרי שפוליטיזציה יתרה השתלטה על תהליך קבלת ההחלטות בעבודת הוועדה ועיוותה אותו.
ספק אם יכולה להיות המחשה מזוככת יותר לשינוי לרעה שעברה ישראל מהעובדה שמחליפתה של ירון בתפקיד דוברת-צה"ל היתה מירי רגב. רגב, ששימשה כסגניתה של ירון, הודחה מהתפקיד בנסיבות שירון לא התייחסה אליהן פומבית, אבל לא צריך להיות מומחה ביחסים בינלאומיים או במשאבי אנוש כדי להבין איך שני הניגודים האלה, ירון ורגב, לא יכולים לעבוד יחד – מספיק להכיר את רגב.
רגב, כמו יתר חדלי-האישים שמקיפים את נתניהו, ומעל כולם, נתניהו עצמו, הם מייצגיה הנאמנים של התקופה. הם כולם אבני-היסוד בתהליך שנתניהו הוא אחד מאדריכליו הראשיים.
"אנחנו חיים בעידן של פופוליזם עולמי, של מנהיגות פוליטית פופוליסטית", אומרת ירון, "עידן כזה בא עם מרכיב מאד חזק של הפחדה, עם טיפוח הבורות, כי אם אנשים יידעו הם ישאלו שאלות. אלה ימים של לחם ושעשועים מודרניים בדמות תוכניות ריאליטי כשאין מקום לתחקירים מעמיקים".
"כשרמת הקשב מאד קצרה ומוגבלת בגלל האמצעים הטכנולוגיים – צומח דור של מנהיגים פופוליסטיים שבונים ונבנים בדיוק על זה. שמקפידים שהציבור יהיה עסוק בכל מיני ספינים ושעשועים שמייצרים חדשות לבקרים, ובלבד שלא ישימו לב לסוגיות המהותיות. מספיק שתצעק 'האיראנים על הגדרות!', וכולם מתיישרים. מה שקורה הוא, שאז לא מדברים על חמשת-אלפים איש שמתים בזיהומים בבתי החולים מדי שנה. וזו רק דוגמה".
ספק אם יכולה להיות המחשה מזוככת יותר לשינוי לרעה שעברה ישראל, מהעובדה שמחליפתה של ירון בתפקיד דוברת צה"ל היתה מירי רגב. רגב, ששימשה כסגניתה של ירון, הודחה על-ידה מהתפקיד
"צריך לפרוץ חומה מאד בעייתית, שבה אלה לא רק המנהיגים שלא בסדר"
מפנה ירון בצדק אצבע מאשימה לשותפיהם הלא-מודעים של מנהיגים בעייתיים ומושחתים,
"אלא גם הציבור שמוכן לקנות את מה שמוכרים לו ועובר על זה בשתיקה. בין אם הוא לא מבין או לא חוקר את מה שמסתירים ממנו ובין אם הוא לא מוחה כנגד המצב. ציבור שקונה את מה שמוכרים לו בחדווה".
"יש חלקים בציבור שמדקלמים 'ביבי שומר על המדינה!', ולכן, אסור לגעת בו. לכן גם, בשם 'הביטחון' אני, האזרח, מוכן להאמין לכל מה שמספרים לי. את זה קשה לפרוץ".
חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר
גלידה (בערבית: בּוֹזַה) בכדאש הפכה למוקד גאווה לאומית סורית. מדוע הסורים, מכל הקשת הפוליטית ומכל העדות, מעריצים כל כך את הגלידה, עד כדי סיכון חייהם במחאה נגד סגירתה? הכירו את ההיסטוריה של הפנינה הקולינרית המתוקה של דמשק.
לפני ארבעה חודשים הלך לעולמו מֻוַּפַק בַּכְּדַאש, הבעלים ממוצא כורדי של הגלידה הידועה בסוריה ואולי הטובה ביותר במזרח התיכון. בכדאש אינה עוד גלידה אלא מוסד עם עבר היסטורי מפואר.
לפני ארבעה חודשים הלך לעולמו מֻוַּפַק בַּכְּדַאש, הבעלים של הגלידה הידועה בסוריה ואולי הטובה ביותר במזרח התיכון. בכדאש אינה עוד גלידה אלא מוסד עם עבר היסטורי מפואר
הגלידה ממוקמת בשוק חמידייה העתיק המקורה' המוביל למסגד האומיי. רוב הסורים "עלו לרגל" לאתר הגלידה הדמשקאי מתישהו בחייהם בבילוי בבירה, בהם דורות של אנשים שהמקום נקשר עם זיכרונות הילדות שלהם.
במקום ישבו מפורסמים, ידוענים ופוליטיקאים סורים ומהעולם הערבי ובכלל, בהם המלך פייסל' שמלך חמישה חודשים על סוריה ב-1920 ולורנס איש ערב.
מסורת ערבית
בניגוד לרוב הגלידות באזור והניסויים לחקות את ההצלחה (כמו "אייס קרים אומייה"), שומר בכדאש על הטכניקות המסורתיות הישנות להכנת מה שמכנים הסורים "אל-בּוזַה אל-ערבייה אל-אַסְלִייַה" (הגלידה הערבית המקורית).
הבעלים של בכדאש לא מוכנים להכניס מכונות חדישות אלא מעדיפים בעבודת יד להכין את הגלידה ע"י המִהְבַּאג', (מעין מכתש ועלי), כלי העץ בו גם טוחנים קפה ערבי, וגם להכין בהקצפה ידנית את ה"קִשְטַה", השמנת המתוקה.
הבעלים של בכדאש לא מוכנים להכניס מכונות חדישות אלא מעדיפים בעבודת יד להכין את הגלידה ע"י המִהְבַּאג', כלי העץ בו גם טוחנים קפה ערבי, וגם להכין בהקצפה ידנית את ה"קִשְטַה", השמנת המתוקה
היסטוריה מפוארת
הסיפור מתחיל בשנת 1895, כאשר מחמד חמדי בכדאש, אביו של מופק, פתח בגיל 28 את הגלידה באישורו של מושל דמשק נאזם פאשא, שלא פעם הגיע להתפנק בגלידה קרה ביום חם.
בכדאש יצר את התערובות המיוחדות של הגלידה ע"י שילוב פרחי הסחלב שהיה מביא מהאזורים ההרריים, יחד עם חלב שהקפיד שיהיה תמיד טרי. מייסד הגלידה מכר טעמים שונים של גלידה מפירות שונים וגם משקה סחלב חם ועוגיות שונות.
בשנים הראשונות להכנת הגלידה המשימה לשמור על הקירור הייתה מסובכת. פלאחים שעבדו אצל בכדאש היו מביאים קרח מהר החרמון בחביות נחושת על עגלות רתומות לחמורים בדרך לחנות בדמשק.
ב-1930 הוקל מאד על הפעלת החנות, כאשר העיר דמשק חוברה לראשונה לרשת חשמל והובאו המקררים הראשונים מאיטליה. כשהתראיין חמדי בכדאש הזקן לפני שנים, טען כי מומחים לגלידה באו מאירופה, בעיקר מצרפת ומאיטליה, ללמוד את שיטותיו ולייצאן למערב.
מופק בכדאש הבן שהתראיין אף הוא לפני כמה שנים, סיפר כי הסולטן עבד אל-חמיד השני, ששמע על הגלידה המצליחה בדמשק, ביקש מבכדאש האב להקים סניפים באיסטנבול ובאנקרה ב-1897.
בדמשק עצמה היו עוד בתקופה העות'מנית מזמינים מבכדאש עגלות עמוסות בגלידה לאירועים כגון חגים וחתונות. לטענתו של מופק בכדאש הוא מיצרני הגלידה הראשונים במזרח התיכון.
בשנים הראשונות להכנת הגלידה המשימה לשמור על הקירור הייתה מסובכת. פלאחים שעבדו אצל בכדאש היו מביאים קרח מהר החרמון בחביות נחושת על עגלות רתומות לחמורים בדרך לחנות בדמשק
למעשה, לגלידה עצמה יש היסטוריה הרבה יותר עתיקה והכינו אותה כבר בפרס הקדומה וברומא העתיקה. לפי אחד הסיפורים הביא מרקו פולו את שיטת הכנת הגלידה לאיטליה ממסעו במזרח הרחוק במאה ה-13. הגלידות המתועדות הראשונות בספרי מתכונים באירופה קדמו במאתיים שנה לגלידה של בכדאש בדמשק, בעיקר בצרפת ובאיטליה והגיעו לאנגליה במאה ה-18.
בבכדאש ישבו חלק מהוגי הנהד'ה, התחייה הלאומית הערבית והלאומנים הסורים שתכננו את המרד נגד העות'מנים. אח"כ ליקקו גלידה בבכדאש גנרלים סורים שערכו את גל ההפיכות של שנות ה-50 וה-60, כולל רה"מ הראשון שוכרי אל-קוותלי.
סאמי מרואן מביד, הנחשב בעולם הערבי להיסטוריון המוביל בימינו לחקר ההיסטוריה של דמשק, כתב כי חוסיין בן טלאל מלך ירדן (אביו של המלך הנוכחי עבדאללה השני) פגש אישית את מופק בכדאש כאשר אכל גלידה בדמשק. חוסיין אמר אחרי ביקורו בהלצה: "המקום הזה (גלידת בכדאש) יותר ישן מהרפובליקה הסורית, ממלכת ירדן ומהסכמי סייקס-פיקו גם יחד".
גלידה תחת אש
גלידת בכדאש הייתה תחנה קבועה לכל תייר שהיה מבקר בדמשק. המקום נפגע קשה במלחמת האזרחים שהחלה ב-2011, ולא רק מבחינה כלכלית. למרות שלאחר שבע שנים נראה היה כי המלחמה הולכת להסתיים והבירה דמשק מוגנת, התפרצה בינואר 2018 מחאה ברשתות החברתיות בסוריה ובעיקר בבירה בשל הכוונה לסגור את גלידת בכדאש.
גלידת בכדאש הייתה תחנה קבועה לכל תייר שביקר בדמשק. המקום נפגע קשה במלחמת האזרחים שהחלה ב-2011, ולא רק כלכלית. בינואר 2018 פרצה מחאה ברשתות החברתיות בסוריה בשל הכוונה לסגור אותה
עיריית דמשק החלה להפיץ ידיעות כוזבות כי הגלידה אינה עומדת עוד בתנאים סניטרים ויש במקום עכברים וג'וקים. המוחים סיכנו את חייהם במחאה גלויה נגד השלטון, במאמץ להשאיר את פינת גן העדן בגיהינום הסורי.
במחאה ברשת נחשפה האמת, כי מאחורי ההאשמות של העירייה עומדת כוונה למכור את המקום לאיראנים, המשתלטים על נדל"ן בבירה הסורית למטרות אסטרטגיות.
אחת הטענות המגוחכות של השלטונות הייתה שבנוסף לזוהמה במקום, מרמים את הלקוחות בבכדאש ומערבבים פיסטוקים עם בוטנים זולים. על כך הגיב בהומור אחד המוחים ברשת וכתב:
"מה הבעיה לערבב פיסטוקים עם בוטנים, הרי אתם (שלטון הנשיא בשאר אל-אסד) ערבבתם את החיילים הסורים עם החיילים האיראנים, הלבנונים, האפגנים, הפקיסטנים העיראקים והרוסים ודווקא יצא לכם מצוין…".
המזימה האיראנית נתקלה בהתנגדות עממית סורית והשלטונות החליטו להיכנע ולבטל את מכירת המקום.
עיריית דמשק החלה להפיץ ידיעות כוזבות כי הגלידה אינה עומדת עוד בתנאים סניטרים ויש במקום עכברים וג'וקים. המוחים סיכנו את חייהם במחאה גלויה נגד השלטון, במאמץ להשאיר את פינת גן העדן בגיהינום הסורי
ב-2013 פתח בכדאש לראשונה סניף בעמאן בירת ירדן, אולי כדי להביא משהו מטעמיה של סוריה לפליטים הרבים שברחו ממלחמת האזרחים לממלכה ההאשמית. הסניף עובד עד היום.
מקור גאווה
דווקא כעת, בתקופת השפל הקשה בה מצוי העם הסורי, גלידת בכדאש מסמלת מופת למצוינות ואיכות סורית, כזו היכולה לשמש דוגמה למדינות האזור. בכדאש ממוקמת באופן סמלי ליד סמלים של האסלאם, שהפכו גם לסמלי הלאומיות הערבית: קברו של המצביא הכורדי סלאח א-דין מהמאה ה-12 שניצח את הצלבנים והמסגד האומיי, המזכיר לסורים את תקופת הזוהר של כמעט מאה שנה בה נשלטה הח'ליפות המוסלמית האומיית מהעיר דמשק (מאות 7-8 לספירה).
לפני ארבעה חודשים הקדישה העיתונות הערבית מאמרי פרידה וצער ממי שכונה "השיח' (לא השף) של הכנת הגלידה". ההיסטוריון סאמי מביד כתב כי מותו של מופק בכדאש הוא אבדה גדולה למורשת ההיסטורית של העיר. אולי מותו מסמל את מצבה העגום של סוריה בסופה של מלחמת אזרחים נוראית שנמשכה שנים והותירה מדינה הרוסה וענייה.
ההיסטוריון סאמי מביד כתב כי מותו של מופק בכדאש הוא אבדה גדולה למורשת ההיסטורית של העיר. אולי מותו מסמל את מצבה העגום של סוריה בסוף מלחמת אזרחים נוראית שנמשכה שנים והותירה מדינה הרוסה וענייה
אך בבכדאש ממשיכים להגיש את הגלידה, וההיסטוריה של המזרח התיכון בכלל ושל דמשק בפרט תמשיך לנוע לכיוונים בלתי צפויים כרגיל. ומי יודע? אולי יום אחד יישבו בגלידה בכדאש גם תיירים ישראלים? אנשאללה.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
חמאס מנסה להעכיר את היחסים הטובים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות תחקיר מפוברק בערוץ אל-ג'זירה על פעילות המוסד באיסטנבול. חמאס מודאגת מההתקרבות של טורקיה לישראל, אך טורקיה הבהירה לה כי הדבר לא ישפיע על יחסה אליה ואף נתנה לה ערבויות בכל הקשור להמשך פעילותה בטורקיה.
תנועת חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל ואחר המאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי "מיט" ביחד עם המוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה. מאמצים שנשאו פרי והידקו את הקשר בין שני ארגוני המודיעין.
חמאס עוקבת בדאגה אחר ההתקרבות המחודשת בין טורקיה לישראל והמאמצים המשותפים של המודיעין הטורקי והמוסד הישראלי לסכל פיגועים של המודיעין האיראני נגד ישראלים בטורקיה
הנהגת חמאס חוששת שההתקרבות הזו של טורקיה לישראל תפגע ביחסים שלה עם ההנהגה הטורקית. לח'אלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, יש קשרים מצוינים עם הנשיא ארדואן וכך גם למנהיג התנועה אסמעיל הניה.
העיתון "ראי אליום" דיווח ב-1 ביולי כי במגעים שהיו באחרונה בין תנועת חמאס להנהגה בטורקיה לובן נושא ההתקרבות בין טורקיה לישראל.
על פי הדיווח, ההנהגה הטורקית הסבירה להנהגת חמאס את שיקוליה ומניעיה להתקרבות המחודשת לממשלת ישראל הנוכחית.
הנהגת חמאס קיבלה מההנהגה הטורקית ערבויות לכך שהאסטרטגיה שלה כלפי תנועת חמאס לא השתנתה בשלב הזה וכי היחס שלה לחמאס איננו מושפע מהעמדה הישראלית.
טורקיה אף נתנה הוכחות לכך שאין שינוי ביחסה כלפי חמאס. השלוחה של הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול ממשיכה לפעול כרגיל למרות הדרישה הישראלית לסגור אותה.
השלוחה של הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול ממשיכה לפעול כרגיל למרות הדרישה הישראלית לסגור אותה.
טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה וכי הטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא. pic.twitter.com/xfMGUGb5tc— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022
את השלוחה הזו מפעילים מחבלים שגורשו מהשטחים במסגרת "עסקת שליט" והיא מכווינה פיגועים בשטחי הגדה ובישראל.
על פי הדיווח, טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא.
טורקיה נתנה ערבויות לחמאס שהיא לא תיכנע ללחץ הישראלי בנושא פעילות חמאס בטורקיה, והטורקים הדגישו כי אין שינוי בעמדתם כלפי המצור הישראלי על רצועת עזה, ירושלים ומסגד אל-אקצא
ההערכות בחמאס הן כי עד לבחירות ב-2023 שיתקיימו בטורקיה אין חשש ליחסים בין התנועה לטורקיה והם ימשכו כרגיל. אם הנשיא ארדואן לא ייבחר פעם נוספת זה כבר סיפור אחר וייתכן שחמאס תצטרך לצמצם את פעילותה בטורקיה ולהעביר את השלוחה של הזרוע הצבאית מאיסנטבול למקום אחר.
ניסיון להכפיש את פעילות המוסד בטורקיה
בחמאס מבינים היטב כי למוסד הישראלי יש יכולות מודיעיניות מצוינות וכי הוא גם סיפק למודיעין הטורקי הוכחות כי שלוחת חמאס באיסטנבול עוסקת בטרור וגם בחתירה נגד שלטון הרש"פ בגדה.
השלוחה הזו מפעילה בין היתר חדר האזנה ומעקב אחר פעילות הרש"פ וגורמים מסוימים בישראל. המידע המודיעיני מועבר להנהגת חמאס ברצועת עזה, לחזבאללה בלבנון וגם למודיעין האיראני ולכוח "קודס".
לכן הנהגת חמאס מנסה כעת להכניס טריז בין המוסד הישראלי למודיעין הטורקי.
ערוץ אל-ג'זירה, אחד השופרות של חמאס המשדר מקטאר, שידר ב-1 ביולי "תחקיר" ארוך הנקרא "פעילות המוסד באיסטנבול".
ערוץ אל-ג'זירה, אחד השופרות של חמאס המשדר מקטאר, "תחקיר" ארוך הנקרא "פעילות המוסד באיסטנבול".
ב"תחקיר", הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות של אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה.ما خفي أعظم- الموساد في إسطنبول https://t.co/VEHBSlg7Bx דרך @YouTube
— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022
ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לתנועת חמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות של אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. האנשים האלה דיווחו לשלטונות הטורקים על הפעילות של המוסד.
ב"תחקיר", שהיה למעשה תשדיר תעמולה לחמאס, הוצגו מסמכים, הקלטות ועדויות אנשים, שלטענת אל-ג'זירה היו מטרות של המוסד על אדמת טורקיה. אנשים אלה דיווחו לשלטונות הטורקים על פעילות המוסד
באוקטובר 2020 עצר המודיעין הטורקי 15 חשודים בריגול עבור המוסד. רוב החשודים היו סטודנטים שנשלחו ללמוד בטורקיה. המוסד, לטענת הטורקים, התמקד בפעילות גיוס של בני הקהילות הערביות המתגוררים בטורקיה והקשר עימם היה בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות והוא ניסה לקבל מידע על פעילי חמאס בטורקיה.
אולם על פי גורמים ביטחוניים בירושלים, מי שהיה דווקא הפעיל בגיוס הרשת הזו הגנרל מאג'ד פרג', ראש המודיעין הפלסטיני.
המודיעין הטורקי החרים גם סכום כסף גדול באיסטנבול, שהגיע ממנגנון המודיעין הפלסטיני כדי לממן את פעילות הסטודנטים הפלסטינים שגויסו על ידו.
הנשיא ארדואן זעם על הפעילות של מאג'ד פרג' בתוך טורקיה ונזף ביו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.
אבל באותה התקופה היה נוח מאוד לנשיא ארדואן לתקוף את ישראל, והתקשורת הטורקית תודרכה כי מדובר בסוכנים של המוסד הישראלי, למרות שאף אחד מהחשודים והעצורים לא היה ישראלי.
המודיעין הטורקי מבין היטב את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת הנשיא ארדואן היא להדק את היחסים עם המוסד הישראלי ולסכל כל פעילות טרור איראנית על אדמת טורקיה, שעלולה לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים של טורקיה.
המודיעין הטורקי מבין את כללי המשחק, הרוח הנושבת כעת מלשכת ארדואן היא הידוק היחסים עם המוסד הישראלי וסיכול טרור איראני על אדמת טורקיה, שעלול לסכן את האינטרסים המדיניים והכלכליים שלה
גורמי יודעי דבר אומרים כי הניסיון של חמאס להעכיר את היחסים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות "תחקירים" מפוברקים בערוץ התעמולה אל-ג'זירה הוא פתטי ומגוחך.
הניסיון של חמאס להעכיר את היחסים בין המוסד הישראלי לבין המודיעין הטורקי באמצעות "תחקירים" מפוברקים בערוץ התעמולה אל-ג'זירה הוא פתטי ומגוחך, המודיעין הטורקי יודע את האמת והניסיון הזה מעיד על תסכול גדול בהנהגת חמאס עקב ההתקרבות ביחסים בין ישראל לטורקיה. pic.twitter.com/2jngD3QcvE
— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 5, 2022
המודיעין הטורקי יודע את האמת והניסיון הזה מעיד על תסכול גדול בהנהגת חמאס עקב ההתקרבות ביחסים בין ישראל לטורקיה.
יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
היו מנהיגים שהביאו למהפכים – אולי לפיד כזה, הלוואי. ברור שצריך לשמור על ישראל חזקה ומעורבת נכון בכלכלה העולמית – זה ברור, הנסיבות מחייבות. יחד עם זאת, כדה"א מתקדם למטמורפוזה שכל מה שהיה עד עתה ייתהפך וכללים חדשים לחלוטין ייווצרו – דגש על 'ואהבת לרעך כמוך' עולמי, כלכלה עולמית המושתתת על רצון טוב למען שיוויון כללי/כלכלי מוחלט בין כל בני האדם באנושות ללא הבדלי תפקיד, מעמד או כל גורם כלשהו (משמעות הכסף תהפוך לאחרת לחלוטין). והכי חשוב: המחשבה! הכל קשור במחשבה – כנראה שהתדר החדש יהיה של מחשבה שמפרגנת לשיתופיות והרמוניה. אולי, אולי, הלוואי
הסיפור של ייקור המחיה הוא גלובלי ומושפע מבעיות בשרשת אספקה כתוצאה מה קורונה, התייקרות הדלקים והחיטה כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה. הסיפור של יוקר המחיה מתודלק על ידי המפלגה הרפובליקנית כנגד ביידן והאדון נתניהו עושה העתק הדבק לזירה המקומית
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הנה גם כשלחם השעשועים, כבר לא משעשע, כשמיליון מובטלים ספונים בביתם ומיליארדים מקופת המדינה נשדדים לאור יום, לעיניהם הכלות של האזרחים ושל המובטלים: הם לא יוצאים לרחוב להפגין.
אזרחים אלה מעדיפים את נועם הכורסה אליה הם נצמדים ומוסיפים לגמוע בשקיקה דברי הבל והבטחות שווא על שלום אזורי כשלמעשה, ישראל מציידת את המדינות הערביות במזרח התיכון בנשק מתקדם בעל יכולות גרעיניות. כשישראל חכרה את הנגב לסין. כשישראל מחייבת את אזרחיה במחירי גז וחשמל גבוהים יותר מאז התגלו מרבצי הגז בישראל.
כל זה, נעשה תחת שרביטו של נהנתניהו׳ז המדבר אליהם בנועם, בהדרת כבוד בתפאורה פטריוטית לכאורה. הרבה יותר קל לעכל מה שהוא מוכר מעל צגי המרקע מאשר לעכל מציאות כה קשה וכואבת. הרבה יותר קל מאשר לעכל כי למעשה הם מפקירים את חירותם וחירות ילדיהם בידי מי שמוכר את חייהם בנזיד עדשים. הרבה יותר קל מאשר להודות שהם קטני אמונה. שהם לא מאמינים בכוחם לשנות. שהם שוכחים שכל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן.