ביידן לא מתכוון לתת עדיפות לסוגיית ישראל-פלסטין, אבל ייתכן שלא תהיה לו ברירה
הסכסוך הישראלי-פלסטיני צפוי למצוא את דרכו אל הבמה הבינלאומית, אף על פי שהנשיא הנבחר מעדיף לדחוק את הנושא הצדה כדי להתמקד בחידוש הסכם הגרעין עם איראן ● פרשנות
הסכסוך הישראלי-פלסטיני צפוי למצוא את דרכו אל הבמה הבינלאומית, אף על פי שהנשיא הנבחר מעדיף לדחוק את הנושא הצדה כדי להתמקד בחידוש הסכם הגרעין עם איראן ● פרשנות
לאחרונה פורסמה החלטת המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר, לפיה לא יוטל קנס על המשנה לנשיאת העליון, כבוד השופט חנן מלצר, אחרי שהפר את הנחיות הקורונה ועשה חתונה המונית לבנו בחצי השנה האחרונה.
על העובדות אין חולק. בחודש אוגוסט, בשיאה של המחלה, חיתן השופט חנן מלצר את בנו באולם אירועים. באירוע השתתפו שבעים איש באולם סגור. נשיאת העליון אסתר חיות השתתפה רק בחופה שהייתה בחוץ.
על העובדות אין חולק. בחודש אוגוסט, בשיאה של המחלה, חיתן השופט חנן מלצר את בנו באולם אירועים. באירוע השתתפו שבעים איש באולם סגור. נשיאת העליון אסתר חיות השתתפה רק בחופה שהייתה בחוץ
באותו זמן הנחיות משרד הבריאות התירו לאירוע כזה עשרים איש בפנים ושלושים בחוץ. אין כל ספק שהופרו ההנחיות.
אני שמעתי את הסיפור הזה ברדיו ואמרתי לעצמי: טוב, עוד אחד שהפר את ההנחיות. שכן באותה תקופה אף אחד כמעט לא קיים במאה אחוז את ההנחיות לגבי החתונות (תחשבו על חתונה עם אורחים משני צדדים, פלוס רב, צלם, תזמורת וכדומה, איך אפשר לעמוד במגבלת עשרים האיש).
אבל אחר כך הבנתי שיש כאן מקרה בוחן אמיתי.
האם אחרי שהסיפור התפרסם הוא ייענש או יינזף לכל הפחות?
אז החלטתי לפעול. פניתי לכבוד הנציב הממונה על השופטים, השופט בדימוס אורי שוהם, והגשתי תלונה. ייאמר לזכותו, כי למרות שחנן מלצר דרש לדחות מיד את התלונה – הוא ביקש ממנו הסברים.
כמו כן, הוא בדק לבד מול משרד הבריאות את התקנות הרלוונטיות לאותה תקופה בדיוק.
ואכן, כפי שכבר כתבתי, ההנחיות הופרו בוודאות. לטענת השופט חנן מלצר, הוא הבין שבגלל שמדובר באולם במלון מותר לו כן לנהוג כך. אני דן כל אדם לכף זכות, כולל את כבוד השופט חנן מלצר, ומאמין לו במאה אחוז שזה נכון.
השאלה איננה מה אני מאמין אלא מה לשון החוק. כל ילד יודע שאי ידיעת החוק איננה פוטרת את העובר עליו, אלא במקרה הכי מוצדק – מהווה לכל היותר הקלה משמעותית בעונש.
והנה דווקא במקרה הזה מתברר אחרת. הנציב אומר: קיבלתי את דבריו ואפילו נזיפה הוא לא יקבל. הכל בסדר. להיפך, כל הכבוד לו שטרח ובירר מול משרד הבריאות.
אז החלטתי לפעול. פניתי לכבוד הנציב הממונה על השופטים, השופט בדימוס אורי שוהם, והגשתי תלונה. ייאמר לזכותו, כי למרות שחנן מלצר דרש לדחות מיד את התלונה – הוא ביקש ממנו הסברים
באותה עת הייתי חבר בקבוצת פייסבוק בשם "לא מורמים מעם" של שירית כשר. שירית כשר היא ידידה שלי שנים רבות. אביה, פרופסור אסא כשר, כתב את הקוד האתי של צה"ל והיא כבר שנים פועלת בתחום של מאבק בשחיתות. בשנים האחרונות היא מובילה, בין היתר, את המאבק השפוי להפלת ראש הממשלה. כשאני אומר "שפוי" אינני מתכוון לכך שאני תומך בה, אלא שצורת המאבק שלה איננה חסימת כבישים ומיצגי עירום אלא הפגנות לגיטימיות וחוקיות.
אני תומך בראש הממשלה, ובנושא זה ובעוד נושאים רבים אנחנו חלוקים.
אולם מה שיפה בקבוצה זאת של "לא מורמים מעם", שחברים בה כולם, יהודים, ערבים, דתיים וחרדים, מכל הסוגים והאמונות. מטרת הקבוצה הינה אחת: להדגיש שלא ייתכן כי נבחרי ציבור יפרו שוב ושוב את ההנחיות ויקבלו הנחת "סלב", ואילו אנחנו אזרחי העם הפשוטים נשלם קנסות במיטב כספנו.
פניתי ליועמ"ש ודרשתי לקנוס את כל נבחרי הציבור שהפרו את ההנחיות וגם את המשנה לנשיאה. בעוד שאת כלל חברי הכנסת הוא אישר לקנוס, דווקא למשנה לנשיאה ניתנה שוב הנחת "סלב". הוא לא יקבל שום קנס. הנימוק? אמנם נעברה עבירה אולם העבירה היא בכלל על בעל האולם. הוא הוא האשם, לא כבוד השופט החף מפשע. מעניין שמאות אנשים שארגנו חתונות לילדיהם תמיד קיבלו קנס ולא יכלו לטעון שהם אינם בעלי האולם.
ייאמר ברורות, מטרתי איננה רדיפת השופט חלילה. גם הטלת הקנס עליו לא תרושש אותו וטוב שכך. אין בכוונתי לרושש אותו, אלא לגרום לו להבין ולחוש ולהיות חלק מאיתנו, כמו כל אזרח שווה.
לפני שבוע נסעתי ברכבת ושני שוטרים דיברו. אחד השוטרים סיפר לחברו שהוא היה על אזרחי והלך בלי מסיכה וקיבל קנס. הוא כמובן היה המום וניסה להסביר לשוטר שהוא שוטר בעצמו, אך ללא הועיל. ואז הוא אמר משפט מדהים: "נתתי עד כה מאות קנסות לאזרחים אבל שלי יתנו קנס? זה כבר הזוי".
אינני יודע אם בסוף הוא הצליח לבטל לעצמו (מהמר שכן), אבל יש כאן נקודה עמוקה. ישנם אנשים שמרגישים מורמים מעם. וזה לא ייתכן. תורת ישראל מצווה את דייני ישראל "כקטון כגדול תשפוטו". דין אחד יהיה לאזרח ודין אחד לגר הגר בארץ.
מטרת הקבוצה "לא מורמים מעם" הינה אחת: להדגיש שלא ייתכן כי נבחרי ציבור יפרו שוב ושוב את ההנחיות ויקבלו הנחת "סלב", ואילו אנחנו אזרחי העם הפשוטים נשלם קנסות במיטב כספנו
ברגע שהציבור יבין והוא מבין שישנה אכיפה בררנית ויש הנחת סלב, כל אמון הציבור במערכת יקרוס לחלוטין. זה לא כן ביבי לא ביבי. זה החיים בעצמם.
בזמנו אמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק:
"לבית המשפט אין חרב ואין ארנק לאכוף את דבריו. אמון הציבור במערכת ובבתי המשפט הם הם החרב והארנק שלנו".
ניכר שמישהו כאן פשט סופית את הרגל.
שי גליק, 33, הוא מנכ"ל ארגון בצלמו, לזכויות אדם ברוח יהודית, הפועל למען ערכי צדק משפט ומאבק בשחיתות משפטית. הוא איש מחשבים שאוהב לעזור לאנשים ולא מסוגל להשאר אדיש לעוולות. הוא אוהב משחקי שחמט ואוספים, בהם, אוסף של מאות מחזיקי מפתחות. אם יש למישהו מחזיק מפתחות מדובאי הוא ישמח לקבל.
במערכת בחירות הרביעית מזה שנתיים, מתרחשת בזירה הפוליטית תופעה מפתיעה: כל המפלגות מחפשות נציגים בני מיעוטים בישראל, כדי למשוך קולות מצביעים מהחברה הערבית ולכל הפחות להצטייר כמי שאינם גזענים ומדירים.
בליכוד שוקלים למנות נציג מוסלמי ברשימה, וכפי שפורסם בזמן ישראל, מנהל בית הספר לשעבר בטמרה, נביל זועבי, הוא כרגע המועמד המוביל.
מרצ, בינתיים, פרסמה השבוע רשימה של שותפות יהודית-ערבית, עם המועמדת החדשה ג'ידא רינאווי זועבי.
במקביל, מפלגתו של גדעון סער, "תקווה חדשה", מחפשת מועמדת ממגזרי המיעוטים לרשימה, בעדיפות לאישה – בין אם תהיה זו דרוזית או מוסלמית או נוצרית. כמה שמות כבר על הפרק, אך בכוורת של סער הוחלט בשלב זה להמתין.
ב"יש עתיד" איבדו השבוע את אחד הנכסים של המפלגה, אחרי שח"כ ר'דיר כמאל מריח הודיעה כי היא לוקחת פסק זמן מהפוליטיקה. במפלגתו של יאיר לפיד בוחנים את האפשרויות להחלפתה ברשימה.
אבל עבודת החריש העמוקה ביותר בשטח מתבצעת בימים אלה במפלגת "הישראלים" החדשה של רון חולדאי, שם פתחו בשבוע שעבר בחיפושים אחר נציג מוסלמי לרשימה.
ביום שישי האחרון יצא שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן, מספר 2 ב"ישראלים", לטיול פוליטי שהחל בדלית אל כרמל, שם נפגש עם פעילים וגם עם ד"ר רמזי חלבי, לשעבר יו"ר ארגון צופן להשתלבות ערבים בתעשיית ההייטק. בפגישה נכח גם קרוב משפחתו, רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית ובעברו עיתונאי בכיר ברשות השידור. ניסנקורן התייעץ איתם באשר למספר שמות אפשריים, כאשר רמזי חלבי עצמו עשוי להיות אחד מהם.
משם יצא ניסנקורן לכפר ג'וליס, לפגישה עם השייח׳ מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, אדם חכם ומנוסה, השומר על קשר הדוק עם ראשי כל המפלגות בארץ. טריף מקפיד לשמור על ניטרליות, אך מציע שמות אפשריים לראשי המפלגות.
לסיום, הגיע ניסקורן לעוספייה ואף שם התייעץ עם פעילים לגבי זהות מועמדים אפשריים.
בשלב זה, ישנם לפחות שלושה מועמדים אפשריים בנוסף לד"ר רמזי חלבי:
חלק מהמועמדים מצאו לנכון להציג בפני ניסנקורן תוצאותיו של סקר פוליטי שביקש לקבוע מי מהם מוכר יותר בחברה הערבית ומי מסוגל למשוך יותר קולות. במהלך הימים האחרונים התבצע הסקר, אך למרבה התסכול של יוזם הסקר, הוא לא הצליח להגיע למקום הראשון.
ביום ראשון מתוכנן אירוע מפלגתי של חולדאי עם ניסנקורן ועם מי שייבחר להיות רכש המפלגה כנציג מגזרי המיעוטים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם