משבר האקלים והמרדף החיוני אחרי הפחמן

מבט על תחנת הכוח אשלים, תחנת כוח סולארית, במדבר הנגב (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
מבט על תחנת הכוח אשלים, תחנת כוח סולארית, במדבר הנגב

דו"ח ההתחממות הגלובלית של 1.5 מעלות Global Warming of 1.5 ºC של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC מ-2019 אמר, כי בכדי להשיג את מטרת הסכם פריז להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם תעשייתיות, העולם צריך לצמצם את זיהום הפחמן הדו-חמצני שלו ב-45% עד 2030, ובאמצע המאה להגיע לפליטות "נטו-אפס". כלומר כל CO₂ שנפלט עדיין יהיה צריך להתאפס בדרך כלשהי.

בעקבות הדוח, הדיון העולמי על משבר האקלים והתחממות כדור הארץ עבר ממצב בו כולם תומכים למצב שכולם פועלים בדחיפות להגבלת ההתחממות.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
שלום אמנון, להלן כמה נקודות הנוגעות לפוסט הנ"ל: 1. מעבר לאנרגיות המבוססות על יצור חשמל מהשמש או מהרוח הוא פתרון יקר, אינו יעיל מבחינה אנרגטית ובעיקר מתאים למדינות עשירות בשל הסובסידיות... המשך קריאה

שלום אמנון,
להלן כמה נקודות הנוגעות לפוסט הנ"ל:

1. מעבר לאנרגיות המבוססות על יצור חשמל מהשמש או מהרוח הוא פתרון יקר, אינו יעיל מבחינה אנרגטית ובעיקר מתאים למדינות עשירות בשל הסובסידיות הנדיבות של הממשלות. המעבר בגרמניה למשל לייצור חשמל סולארי, העלה את חשבון החשמל של הצרכנים הגרמנים. המעבר בישראל עבור תחנת אשלים ייקר לצרכנים הישראלים את חשבון החשמל. מה הפתרון למדינות העניות אם כך? לייקר את חשבון החשמל למי שאין כסף לרכוש אוכל? קליפורניה הפחיתה את מחיר הפאנלים הסולאריים, אך ייקרה את חשבון החשמל לתושבים במדינה.

2. הטיעון שרוב המדענים חושב כך ולכן אלו הם דברי אמת אין לה כל אחיזה בעולם המדעי. רוב המדענים תמכו בניוטון עד אשר איינשטיין הוכיח שהוא טעה. המדען הישראלי דן שכטמן הוכיח לרוב המדענים כי הם טעו בנוגע לגבישי קוואזי וזכה בפרס נובל. לכן, גם אם רוב המדענים תומכים בתיאוריה, כל עוד היא לא מוכחת היא לא אומרת כלום בעולם המדעי. לא. אין כל הוכחה שהתחממות כדור הארץ נובעת מהעלייה בכמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. ישנו היסק נסיבתי בלבד.

3. תהליך ייצור חשמל מפאנלים סולאריים הוא כלשעצמו פוגע בסביבה. אך, לא רק הייצור של הפאנל. גם תהליך השינוע לרחבי העולם מתבצע על גבי ספינות משא המונעות בדלק פוסילי. המשאיות המובילות מהנמלים , וכל התהליך הלוגיסטי אינו מפחית את טביעת הרגל הפחמנית.

4. אך גם תהליך התחזוקה פוגע בקרקע בשל זיהום הרעלים בהטמנתם בקרקע. אם נקבל את ההנחה כי הם נשלחים למחזור, ועניין זה דורש תחזוקה גבוהה יותר, אשר היא כלשעצמה דורשת ייצור חשמל נוסף, כל תהליך המחזור עצמו אמור להיות מגולגל אל הצרכן, ובסופו של דבר אנו חוזרים אל יעילות אנרגטית מול מחיר.
למשל, הצווים הנשיאותיים שחתם עליהם הנשיא ביידן בתחום זה, יעלו לכל אמריקאי $1500 בכל שנה. בהסכם פאריז נקבע כי ארה"ב תשלם כטריליון דולר בכל שנה. דוגמה קטנה לבלוף הגדול של חברת טסלה. עיקר הרווחים של החברה מגיעים מכספי משלם המסים האמריקני.

5. ייצור חשמל מהשמש או מהרוח דורש שטח אדמה עצום. זה קצת מפתיע שהמרדף אחר הפחתת הפחמן הדו חמצני מצליח לטשטש את בזבוז משאבי הקרקע עבור כה מעט חשמל. תחנת הכח באשלים המשתרעת על פני שטח של 10,000 דונמים מייצרת חשמל ל-30 אלף בתי אב, בעוד שתחנת הכח בחדרה המשתרעת על של שטח של 1500 דונמים מייצרת חשמל למיליוני בתי אב.

6. ייצור חשמל מהרוח או מהשמש אינו אמין. בימים חמים מאוד ישנו עודף אנרגטי שאין דרך לווסת אותו, ובלילה תחנת הכח הסולארית פועלת על דלק פוסילי.

7. גם הניסיון המתוחכם להראות כי קיימת אפשרות לאגירת אנרגיה אינה מקבלת ביטוי בשום דרך. דרך זו אף היא אינה יעילה מבחינת שטח השימוש, מפני שנדרש שטח עצום עבור חוות סוללות. רק מדינות עם שטח עצום מסוגלות לספק זאת כמו באוסטרליה. מבחינה פיזיקלית ישנם כשלים לאגור אנרגיה בתנועה באופן יעיל, ומבחינה כלכלית ההשקעה העצומה מול יעילות אנרגטית פשוט אינה משתלמת.

8. הנזק לבעלי החיים מטורבינות רוח או פאנלים סולאריים הוא עצום. מיליוני ציפורים מוצאות את מותן באזורים הסמוכים לחוות סולאריות או רוח. פרישה של אותן חוות על שטח עצום הורסת את בתי הגידול של בעלי החיים, ומונעת מהן לנוע בחופשיות בטבע.

9. מחירי הפנאלים הסולאריים ירדו בשל ייצור המוני בסין, תחת הטבות הממשל הסיני. אך, לפני כמה שנים הודיעה ממשלת סין כי היא תפסיק לתמוך בייצור פאנלים, והמפעלים בכל רחבי המדינה נתקעו עם מלאים עצומים. הסינים לא סתם גילו שאין שום חסכון כלכלי בייצור פאנלים. הם העדיפו לעבור לייצור כורים גרעיניים אשר יעילים באלפי אחוזים מייצור אנרגטי המבוסס על השמש.

10. בגרמניה הנחשבת למדינה המובילה באירופה בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, לא נרשמה כל הפחתה בפליטת הפחמן הדו חמצני מאז שנת 2009, למרות השקעה צפויה עד שנת 2025 של כ-580 מיליארד דולר. לעומת זאת, צרפת נחשבת לאחת המדינות הנקיות בעולם, ופליטת הפחמן הדו חמצני ממנה נמוכה מגרמניה. איך? בשל ייצור וצריכת אנרגיה גרעינית.

11. ייצור חשמל מאנרגיה סולארית דורש שטח פי 450 יותר מאשר תחנת כח גרעינית. אם כך, מדוע להמשיך ולהשקיע בסולאר ולא בגרעין? השקעה בגרעין תפחית עד מאוד את הצורך בשטח אדמה נרחב, פגיעה בבעלי חיים ובני אדם, תעמיד לרשות הכלכלה העולמית חשמל אמין, ותפתור עבור המדינות העניות את העוני האנרגטי שהן סובלות ממנו.

12. אני מציע להפסיק ולהשתמש במושגים שקרים\לא אמת וכו…בנוגע לטיעון בעד או נגד. זה שאיני מסכים\תומך לא אומר שדבריי אינם נשענים על עובדות ומחקרים.

עוד 919 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 14 בינואר 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־466 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

נתניהו למשפחות: העסקה במרחק "ימים או שעות" מסיכום

בלינקן: הפסקת האש בעזה קרובה מאוד, ממתינים לאישור סופי מחמאס; חמאס: "העיכוב בתשובה - כי ישראל לא העבירה מפות נסיגה מהרצועה" ● דיווח: הראשונות להשתחרר יהיו החטופות האזרחיות, ואחריהן התצפיתניות וילדי משפחת ביבס ● גלנט בכיכר החטופים: העסקה היא עסקה נכונה וחשוב לעשות אותה, נראה שהפעם השיקול הלאומי יגבור על הפוליטי

עוד 46 עדכונים

שקמה, תחזרי לבמה

סמולנים, בוגדים, חמוצים, אנרכיסטים: לאורך השנים התרגל הציבור הליברלי בישראל להתעלם מהטבעת תוויות שליליות ומהטלת-דופי שיטתית ומסלימה נגדו. הציבור הזה התרגל לסגת לבועת חייו הפרטיים, תוך שימוש במנגנוני-הגנה נפשיים של פיצול, הכחשה והדחקה, במקביל ובדומה להשלמה עם שגרת הטפטופים בעוטף.

ככל שהמרחב הציבורי הלך והתכער, הלך ונעכר, הלך ונהיה מסואב, מושחת, פנאטי ודהוי, פָּנִינוּ להתרווח בקפסולת חיי היום-יום שאליה הוסללנו כביכול מתוך בחירה, ובתוכה חשנו חופשיים ומשפיעים, רגילים ונורמליים, עוצמים-עין ברפלקסיביות להידלדלותה לכדי מרחב שולי ומצומק, מרוּקן וחלול.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 957 מילים
אמיר בן-דוד

כפסע מעסקת חטופים

אנו עומדים בפתחם של ימים מתוחים ורגישים מאוד. ישראל וחמאס קרובים מאי פעם לעסקה גדולה שתכלול שחרור חטופים ישראלים תמורת אסירים פלסטינים ונסיגה של צה"ל מהרצועה ● וגם: הימין מתנגד ● טראמפ ממשיך לאיים ● מחיר המלחמה ● מחיר הקיטוב והשנאה ● ועוד...

מפגינים קוראים להחזרת החטופים הביתה בכניסה לקריה בתל אביב, 13 בינואר 2025 (צילום: איתי רון/פלאש90)
איתי רון/פלאש90

"ברוכים הבאים לארץ הקודש, אתם תמותו על זה"

הפארק Holy Land USA יושב בסמוך לכביש המהיר בקונטיקט, משם ניתן לראות את הצלב הענק הממוקם במרכזו ● האתר, שסגר את שעריו ב-1984, הוא ערבוביה מתפוררת של תפאורות מקראיות וגם המקום שבו אירע רצח מזעזע ב-2010 ● כעת כומר מקומי פועל להחייאתו מחדש ● קתרין ג'יי פרינס חוזרת לביקור באחת מנקודות הציון של ילדותה

עוד 1,030 מילים

לעניין המחאה לשחרור החטופים

בציבור הישראלי יש הסכמה רחבה על הצורך בהחזרת החטופים: החיים לשיקום ולחיים בינינו, והמתים לקבורה ולהתרת ספק בקרב בני המשפחה (בנאומים ובתקשורת אומרים: "שלא יהיו לנו עוד רון ארדים").

החזרת חלק מהחטופים כנראה תסוכם בימים אלה ממש. כולם רוצים בהחזרת החטופים. האמנם?

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,083 מילים

למקרה שפיספסת

איזה חורף מוזר – מצד אחד בצורת, מצד שני הצפות ● מחקר של השירות המטאורולוגי מיישב את הסתירה: יש עלייה של 40% בעוצמות הגשם בישראל – פחות גשם, אבל כשהוא יורד זה קורה בבת אחת ● מה שבטוח, ערי ישראל לא ערוכות למנוע הצפות: אין חוק ברור, אין רגולטור ואין תקציב ● בינתיים המדינה משלמת מאות מיליוני שקלים עבור תביעות בגין נזקי ההצפות

עוד 1,513 מילים

תן וצבוע הגיעו לפשרה

ויהי בימים בהם חזר האריה הזקן והמושחת לשלטון ביער, קם התן, שר בתי המטבח, והכריז שהגיעה העת לרפורמה בבית המטבח העליון. "הגיע הזמן להכניס לבית המטבח העליון טבחים התומכים בבישול בשר פיגולים", אמר.

"אני עוסק בנושא הזה למעלה מעשרים שנה, במהלכן התרעתי על נזקי המטבחיזציה וגיבשתי הצעות לרפורמה. לצערי, הסיכונים שמפניהם התרעתי התממשו, ולכן הגיע הזמן לפעול. אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת הטבחים שתכליתה חיזוק מערכת העיכול של כל חיות היער, שיקום הלסתות, השבת האמון במערכת המטבח והחזרת האיזון בין הטורף לנטרף. אנו נדון ברפורמה כאן בקרחת היער ובבית החיות. נדון בהרחבה ובאופן מעמיק".

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 813 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

השת"פ ההיסטורי בארה"ב מדגיש את המשבר המנהיגותי בישראל

בתקופת מעבר הממשלים בין ביידן לטראמפ, נרשם שיתוף פעולה נדיר להצלת חטופים בעזה ולכינון הפסקת אש בלבנון ● בעוד ארה"ב מפגינה תיאום ונחישות חסרי תקדים, בישראל הדיון הפוליטי והמאבקים הפנימיים הותירו את ערכי פדיון השבויים בצל, והעמיקו את השבר בחברה הישראלית ● פרשנות

עוד 1,005 מילים

בעוד יומיים יתמנה עמית לנשיא העליון, ואין דבר שיריב לוין יכול לעשות כדי למנוע זאת ● זה לא אומר ששר המשפטים לא יעשה כל שביכולתו כדי להשחיר ולטרטר את עמית עד לרגע האחרון, ועל הדרך לערער עוד יותר את אמון הציבור במערכת המשפט ● רק חבל שחלקים בתקשורת מתמסרים למאמצים הללו עם סיפורים שאין בהם דבר ● פרשנות

עוד 1,212 מילים ו-2 תגובות

הבעיה הסורית של אירופה

יותר מתריסר מדינות אירופאיות השעו את בקשות המקלט של אזרחי סוריה מאז שהמורדים הדיחו את נשיא סוריה אסד ותפסו את השלטון בדמשק ● זאת, למרות שמיעוטים סוריים – כולל כורדים, עלאווים ונוצרים – עדיין חוששים שמא ייחשבו כאויבים דתיים או משתפי פעולה עם המשטר ● בנוסף, רבים מהם כבר התאזרחו או נקלטו בביתם החדש

עוד 1,303 מילים

משואה לאלגוריתם

איימי קורצווייל, נכדתו של ניצול שואה, השתמשה בבינה מלאכותית כדי ליצור צ'אטבוט המאפשר לה לנהל שיחות עם דמותו המבוססת על כתביו ● בעוד הטכנולוגיה פותחת אופקים חדשים בהנצחה ובהבנת ההיסטוריה, חוקרים מזהירים מפני ניצול לרעה שעלול לערער את אותנטיות הזיכרון הקולקטיבי

עוד 713 מילים ו-1 תגובות

"כשאני מנגן, אני לא מרגיש צורך לברוח"

אמיר בן ה־16, שמשפחתו נעקרה מהגליל, נסע חמש שעות באוטובוס כדי ללמוד פסנתר, וכשלא היה כזה בסביבה – הסתפק באורגנית ● תאופיק בן ה־10 משפרעם למד לנגן בטהובן בגיל חמש והתמיד גם כשטילים נפלו ליד ביתו ● שניהם נדדו לאשדוד, השתתפו בתחרות השנתית לפסנתרנים צעירים, והוכיחו שגם בפריפריה הנשכחת אפשר להגיע להישגים

עוד 1,827 מילים ו-2 תגובות

"חוק פלדשטיין" עלול להסתיים באנרכיה במערכת הביטחון

למרות הביקורת של דובר צה"ל, ועדת השרים לחקיקה בחרה לקדם את ההצעה שמעניקה פטור מאחריות פלילית להדלפות, תוך עקיפת שרשרת הפיקוד ● "חוק פלדשטיין", שתפור לנסיבותיו של ארי רוזנפלד, מאיים לערער את יציבות מערכת הביטחון, מרוקן מתוכן עבירות ביטחוניות חמורות ומעורר חשש לקריסת הפירמידה הפיקודית ● פרשנות

עוד 1,036 מילים ו-1 תגובות
היום ה־465 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

ביידן: אנחנו על סף הסכם בין ישראל לחמאס

לפי ההסכם המתגבש, בשלב הראשון ישוחררו 33 חטופים; חמאס נמנע עד כה מלעדכן את ישראל במצב החטופים ● התקדמות בניסיונות להגעה להסכם הושגה אחרי ששליחו של טראמפ קיים פגישה "מתוחה" עם נתניהו ● חמישה לוחמים נהרגו ושמונה נפצעו באורח קשה בבית חאנון ● חיל האוויר יירט מחוץ לשטח הארץ טיל ששיגרה המיליציה החות'ית; התרעות הופעלו בשומרון ובבקעה

עוד 47 עדכונים

הלבנונים רוצים לשקם את בתיהם ההרוסים - אבל אין מי שיממן זאת

לפי הערכות הבנק העולמי, כמאה אלף יחידות דיור ניזוקו בלבנון במהלך המלחמה – 18% מהן נהרסו לחלוטין ● ניתוח לווייני של דרום ביירות מעיד על 353 מבנים שנהרסו לחלוטין ולמעלה מ־6,000 בתים שניזוקו ● למדינה אין כסף לממן את השיקום וחזבאללה מפצה תושבים במאות או אלפי דולרים בודדים ● התקווה היחידה של התושבים היא תרומות בינלאומיות - ואלו מגיעות לאט מדי ומעט מדי

עוד 909 מילים ו-1 תגובות

ה"נס" של ארגנטינה

האם ניתן לכנות מדיניות כלכלית "מצליחה" כאשר מחצית מהאוכלוסייה חיה בעוני מחפיר? בארגנטינה מתברר שהתשובה חיובית ● המדיניות הכלכלית של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי גרמה לרבים ליפול למעגל העוני והאבטלה, אך עדיין זוכה לשבחים בעקבות שיפור חלק ממדדי הכלכלה במדינה ● על הפער הבלתי נסבל בין המספרים באקסל לבין החיים עצמם ● פרשנות

עוד 839 מילים

אף שחלק מהמשק הושבת, מספר תאונות העבודה עדיין גבוה

במנהל הבטיחות הציגו "ירידה דרמטית במספר ההרוגים", אך באופן יחסי לפעילות במשק, מספר התאונות נותר גבוה ● המנהל לא הציג נתונים על מספר הפצועים, וכתבי האישום ממשיכים לפגר משמעותית אחר היקף התאונות החמורות ● החברות הגדולות מצליחות לחמוק מהשעיה – ובמקום לצמצם את התאונות, לשר העבודה הוגשה המלצה לצמצם את ההכרה בזכאות הנפגעים

עוד 1,051 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה