נשים וילדים מהקהילה החרדית בבורו פארק, ברוקלין, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Kathy Willens)
AP Photo/Kathy Willens
"אנשים פוחדים יותר מהחיסון מאשר מהווירוס"

בקהילות החרדיות בארה"ב, החיסונים והמוטציות מפחידים בעיקר את הנשים

בלייקווד, ניו ג'רזי, שם מחצית התושבים הם חרדים, שיעור הילודה הוא מהגבוהים בעולם ● זו גם העיר שבה חזרו לנהל ארועי התקהלות בחללים סגורים במהירות רבה ולמעשה, הקורונה נתפסה שם כמפחידה פחות מהרחקת הילדים מבתי הספר ● כל זה השתנה בשבועות האחרונים עם הגעתן של המוטציות לקהילה ● אך בד בבד, מידע כוזב על החיסונים מבלבל את התושבים ומותיר בעיקר את הנשים מבולבלות

עוד 1,350 מילים
כל הזמן // שבת, 13 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מראענה התנצלה על "פוסט הצפירה": "ישן ועלוב, לא הייתי צריכה לכתוב אותו"

פעילי תקווה חדשה תלוי כרזה נגד נתניהו מעל בית ז'בוטינסקי● אלימות נגד מפגינים בהפגנות מוצ"ש נגד נתניהו: גבר זרק חפצים על מפגינים בנהריה, צעירה איימה על מפגינים באקדח פלסטיק בקריית אונו ונעצרה ● משבר הטיסות מחריף: האמריקאים מאיימים שלא לאפשר לאל על לנחות בארה"ב ● הקבינט יתכנס מחר, בכחול לבן דורשים להקדים את הפעימה הבאה במתווה היציאה מהסגר המיועדת ל-23 לפברואר, במשרד הבריאות מתנגדים

עוד 16 עדכונים

הפספוס הגדול של מתווה חידוש הלימודים

אתחיל בסיפור קטן ששמעתי לאחרונה.

בימי הקיץ החמים של חודש יוני האחרון, א', תלמידת כיתה ב', החלה לחזור מבית הספר צמאה מאוד. בקבוק המים שלה, שהיה מלא בבוקר, חזר מדי יום ריק. האם תהתה על כך והילדה סיפרה שבגלל תקנות הקורונה אסור להם למלא מים מהברזייה.

האם כתבה הודעה זועמת למנהלת בית הספר, שהסבירה כי זאת אכן הייתה הנחיה הגורפת – לאסור שימוש בברזיות. רק אחרי שהורים נוספים פנו והזהירו מפני סכנת התייבשות של הילדים, נמצא הפתרון – נאסרה השתייה הישירה מהברזייה אבל הותר למלא בקבוקים.

בימי החום של יוני האחרון, א', תלמידת כיתה ב', החלה לחזור מביה"ס צמאה מאוד. בקבוק המים שלה, שהיה מלא בבוקר, חזר מדי יום ריק. האם תהתה על כך והילדה סיפרה, שבגלל תקנות הקורונה אסור להם למלא מים מהברזייה

זה היה רגע אחד של כעס ותסכול שהצטרף לרגעים רבים אחרים בהם היה נראה שדרישות המתווים גוברות על ההיגיון הבסיסי שקשור לרווחתם של הילדים. קשה היה להאשים את הנהלת בית הספר והמורות. ההנחיה הגיעה מלמעלה, והייתה מגובה בהצדקה בטיחותית. המנהלת והמורים נתבקשו ליישם אותה באופן מלא.

באף אחד מהמתווים לא הוגדר מרחב לשיקול הדעת של אנשי הצוות שהכירו את הילדים ועבדו איתם. אלו היו הנהלים ופתיחתו של בית הספר הייתה תלויה בקיום מלא שלהם.

לנו ההורים (שנשארו מחוץ לשערי בית הספר), למורים, וגם להנהלה לא היה מקום להשפיע על ההחלטות חשובות שעיצבו את המרחב הבית ספרי. כמו ילדים, נשארנו חסרי אונים מול כוחות גדולים יותר שעיצבו עבורנו את המציאות היומיומית.

מה לברזייה ולמתווה הנוכחי? הברזייה היא סימפטום. לא לבעיות שקיימות בכל מתווה, אלא להיעדרו של מנגנון לפתרון בעיות בתוך כל אחד מהמתווים. להיעדר חשיבה על כך, שעל מנת ליישם מתווים בטיחותיים בסיטואציה מורכבת כל כך של שונות בצרכים, בזמינות ההורים, בזמינות המורים, במשאבים, חייב להיות מרחב לשיקול דעת אוטונומי של בתי הספר. שיקול דעת של האנשים שמכירים את הילדים, את המורים ואת ההורים ויכולים להתאים את המתווה אליהם.

רק מי שמכיר את הילדים ועובד איתם יכול לראות את החורים שבכל מתווה ולמצוא להם פתרונות מתאימים, שישמרו על כללי הבטיחות אבל גם על רווחתם של הילדים, המורים וההורים. אם מי שעובד עם הילדים אינו חושב שיש לו השפעה, אינו מקבל אחריות לחפש ולמצוא פתרונות, הוא יהפוך להיות כוח שיטור ופיקוח בבית הספר. מוציא לפועל של המתווה. הוא לא יהיה פנוי לעסוק ברווחתם הילדים. הוא לא ישים לב לילדים הצמאים.

הברזייה היא סימפטום. לא לבעיות שקיימות בכל מתווה, אלא להיעדר מנגנון לפתרון בעיות בכל אחד מהמתווים. להיעדר חשיבה על כך, שכדי ליישם מתווים בטיחותיים בסיטואציה כה מורכבת חייב להיות מרחב לשיקול דעת אוטונומי של בתיה"ס

אפשר לכתוב מתווים שיגדירו את גבולות הבטיחות אך גם יגדירו מרחב פעולה אוטונומי לבתי הספר. אפשר לכתוב מתווים שיזמינו את צוות בית הספר וההורים להתמודד עם המגבלות ולמצוא להם פתרונות שמתאימים לצרכים וליכולות של בית הספר. במקום מתווה גורף שאוסר על פתיחת כיתות ד' ה', היה אפשר לתת למנהלים ולמנהלות לגבש מתווים מקומיים שיאפשרו מפגשים של התלמידים עם המורים בכפוף לתנאי הבטיחות, ויסייעו לשמור על רווחת הילדים.

כל מתווה שמגביר את תחושת חוסר השליטה וחוסר האונים של צוות בית הספר ושל ההורים פוגע ביכולת של המנהלים, המורים וההורים לפעול יחד כדי ליצור מעטפת קשובה, מרגיעה ומטפחת עבור הילדים. הם זקוקים לכך עתה יותר מתמיד.

הכותבת היא ד"ר נעמה גרשי היא מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית.

דר' נעמה גרשי היא מרצה וחוקרת במגמה לפסיכולוגיה קלינית וחינוכית של הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים בהורות לילדים עם הפרעת קשב, במעורבות הורים בשיעורי בית ובקשר בין הורים, מורים ותהליכי למידה. מתחילת משבר הקורונה היא עוסקת באתגרים להורות שיצרה התקופה, בכוחות שמאפשרים להתמודד איתם ובהשפעה של יצירת שותפות בין הורים למורים על הצלחת הלמידה מרחוק. נעמה מתגוררת בירושלים, אמא לשני ילדים צעירים ששוהים בבית מאז חנוכה. כמו הורים רבים, היא מנסה להחזיק את הראש מעל למים ולא לאבד את השפיות. (צילום: דוברות האוניברסיטה העברית)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 511 מילים

ראיון "אני לעולם לא אהיה שוב כזה רלוונטי"

דיוויד פרידמן, עדיין בארץ אבל כבר לא שגריר ארה"ב, מסכם קדנציה שהתאפיינה בתמיכה חסרת תקדים אך שנויה במחלוקת בישראל ● בראיון נרחב הוא טוען שארבע השנים היו הצלחה חד-משמעית הודות לצוות "חסר הניסיון" שיצר תקדים ופרץ דרך חדשה ● הוא שופך אור על דרך קבלת ההחלטות, חושף ויכוחים פנימיים ומדבר בהערצה על הנשיא היוצא: "יש לו מורשת מדהימה"

עוד 4,519 מילים

ראיון "אתה לא אמור להתאבל על מישהו בזמן שהוא עדיין כאן"

בידיים של שחקנים אחרים, הסרט "סופרנובה" שיוצא השבוע היה יכול להיות עוד סרט שמאלץ ברשימה ארוכה של סרטי מסע לקראת סוף החיים ● אבל קולין פירת' וסטנלי טוצ'י הפכו את "סופרנובה" - על בני זוג הנאבקים בתחילתה של מחלת הדמנציה - לאחד הסרטים המדוברים של השנה ● פירת': "הנוכחות הקבועה של סטנלי, חבר מזה עשרים שנה, הפכה לסיבה העיקרית שלי להשתתף בסרט הזה"

עוד 1,201 מילים

למקרה שפיספסת

צריך להציל את הדמוקרטיה מהפטריארכיה

בספרה "להצטרף להתנגדות" ובהקדמה שנכתבה לו נאמר שפרופ' קרול גיליגן, מההוגות הפמיניסטיות החשובות ביותר של ימינו, מעידה על עצמה שהיא "אישה שמקשיבה", לא רק למה שמושמע אלא בעיקר למה שמושתק.

בקרוב מתחיל סמסטר ב' באקדמיה. זה יהיה הסמסטר השלישי שלי בזום, ולמרות שאני אמורה לחשוב רק על איך אני צולחת את תקופת המבחנים הנוכחית – אני לא מפסיקה לתהות למה אני לא יכולה ללמוד פרונטלית במכללה ולחוות את החוויה הסטודנטיאלית לה ציפיתי. למה אזרחי ואזרחיות המדינה קורסים וקורסות תחת המשבר הכלכלי שהביא עמו גם משבר נפשי, ומדוע הגענו לשיא חודשי במספר הנפטרים והנפטרות מקורונה.

זה יהיה הסמסטר ה-3 שלי בזום, ולמרות שאני אמורה לחשוב רק על צליחת תקופת המבחנים הנוכחית – אני לא מפסיקה לתהות למה אני לא יכולה ללמוד פרונטלית במכללה ולחוות את החוויה הסטודנטיאלית לה ציפיתי

אני לא מוצאת תשובה לשאלה, איך ייתכן שאנחנו עדיין עמוק בתוך משבר הקורונה אחרי 3 סגרים. התשובות קיימות אבל נדע אותן בעוד 30 שנים כשיתפרסמו הפרוטוקולים מקבינט הקורונה. קבינט שמורכב כעת מרוב גברי מוחץ ועד לא מזמן היה מורכב מגברים בלבד.

לפני כשבועיים התפרסם מדד תפישת השחיתות העולמי של ארגון "שקיפות בינלאומית" שכלל בתוכו דגש להתמודדות עם הקורונה – המדד קורא לכולנו להקשיב למה שמושתק, וליתר דיוק – מושתק ל30 השנים הקרובות. זמני זה כבר לא מידתי.

ישראל נמצאת במקום ה-35 עם ציון של 60 מתוך 100. בריאיון ל"סדר עולמי" דיברה ראשת הארגון בישראל, השופטת בדימוס נילי ארד, על ההשפעה של היעדר השקיפות. על כך שהציבור מרגיש שמשהו לא טוב קורה מאחוריי דלתיים סגורות. היא ציינה את ניו זילנד, שבראשה עומדת ראשת הממשלה ג'סינדה ארדרן, כדוגמה לממשלה שפועלת בשקיפות, משתפת את הציבור, קונה את אמונו וגורמת לו לרצות לפעול על פי הנהלים.

אני אוסיף במאמר מוסגר, שבחודש אוקטובר אשתקד התקיימו בחירות בניו זילנד, בהן זכתה ראשת הממשלה המכהנת. זה לא מנע את השקיפות, ככה זה כשאין מה להסתיר.

ג'סינדה ארדרן עושה הכל כדי שהציבור יסמוך על הממשלה, יבין שאף לא שיקול פוליטי אחד עומד לנגד עיניה, ומצליחה לעשות זאת בלי שימוש בטקטיקות של הפחדה ועם שקיפות מלאה. מסתבר שזה אפשרי.

אני לא מוצאת תשובה לשאלה, איך ייתכן שאנחנו עדיין עמוק בתוך משבר הקורונה אחרי 3 סגרים. התשובות קיימות אבל נדע אותן בעוד 30 שנים כשיתפרסמו הפרוטוקולים מקבינט הקורונה

כשהתחלתי לכתוב את הרשומה שאתם ואתן קוראות וקוראים כרגע רציתי לוודא מי הן השרים והשרות שיושבים ויושבות בקבינט הקורונה.

החלטתי לפנות למשרד ראש הממשלה ולברר היכן אוכל למצוא את רשימת שרי ושרות הקבינט המעודכנת, מרכזת פניות הציבור של משרד ראש הממשלה הפנתה אותי לויקיפדיה. אתר שלא ראוי להסתמך עליו בכתיבת מאמרים אקדמיים הוא כעת מקור מידע מוסמך ורשמי מטעם משרד ראש הממשלה.

Screenshot_20210205-013023_Gmail
תשובתה של מרכזת פניות הציבור במשרד ראש הממשלה

חוסר השקיפות של קבינט הקורונה הוא לא הדבר היחיד שצריך להפריע לנו בקבינט הקורונה, הפטרנליזם הוא חלק בלתי נפרד מקבינט שכמעט ואין בו נשים ועד לא מזמן היה נחלתם של גברים בלבד. פטרנליזם שמזכיר ימים חשוכים בהם ביקשו להקל על חיי הנשים על ידי שלילת זכות ההצבעה שלהן, הם יודעים מה טוב בעבורנו.

הגיע הזמן להפסיק לשאול למה הרמזור אדום באמצע הלילה ולעשות מעשה, בבחירות הקרובות אנו צריכות וצריכים לדרוש מהרשימות המועמדות לכנסת להתחייב לייצוג שוויוני יותר במוקדי קבלת ההחלטות, פריטטיות מסוג אחר, כזה שבאמת עובד.

מרכזת פניות הציבור של משרד ראש הממשלה הפנתה אותי לויקיפדיה. אתר שלא ראוי להסתמך עליו בכתיבת מאמרים אקדמיים הוא כעת מקור מידע מוסמך ורשמי מטעם משרד ראש הממשלה.

אסיים באמירה אייקונית של שופטת בית המשפט העליון האמריקאי רות' ביידר גינסבורג זכרונה לברכה:

"כשאני לפעמים נשאלת מתי יהיו מספיק נשים בבית המשפט העליון, ואני עונה כשתהיינה תשע נשים שופטות. האנשים בשוק מהתשובה. אבל מאז ומתמיד היו בבית המשפט העליון תשעה גברים שופטים ואף פעם לא עלתה אפילו שאלה אחת למה זה ככה".

אני לא מבקשת שכל קבינט הקורונה יורכב מנשים, אני מבקשת שיהיה בו ייצוג מכובד שלהן. במערכת הבחירות קוראות לזה ריץ' רץ'. שיתנו לנו את האפשרות להשמיע את הקול השונה שלנו, כפי שכינתה אותו פרופ' גיליגן. קול שהוציא את המדינות שבראשן עמדו נשים מהמשבר הנוכחי, אולי שווה לתת לקול שראה את הדרך לפתרון הדילמה של היינץ בצורה שונה, לחשוב גם על פתרון שונה למשבר הקורונה.

טל פרנק היא סטודנטית למשפטים בשנה א' שכותבת על פמיניזם, אפליה מגדרית באקדמיה, הסללה מגדרית, על למה חשוב לדבר בלשון נקבה ועל פוליטיקה, כי הכל פוליטי. בנוסף היא מתעניינת ביחסים בינלאומיים, משפט צבאי וזכויות בעלי החיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לראש ממשלה צריך שיהיה לו אזרחים ממושמעים ונבונים וזה מה שאין אצלנו לכן אי אפשר להשוות בנינו לניו זילדים הם עם אחר שומר חוק ויש להם תאבות אחרת משל האזרחים פה חושבים שהם הכי חכמין ןיותר מ... המשך קריאה

לראש ממשלה צריך שיהיה לו אזרחים ממושמעים ונבונים וזה מה שאין אצלנו לכן אי אפשר להשוות בנינו לניו זילדים הם עם אחר שומר חוק ויש להם תאבות אחרת משל האזרחים פה חושבים שהם הכי חכמין ןיותר מבינים מהמומחים והמיקצועיים ברפואה

עוד 632 מילים ו-2 תגובות
עודכן לפני 39 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

נשיא ארה"ב החדש ג'ו ביידן עוד לא חודש בתפקיד, אך השינוי במדיניות ביחס למזה"ת כבר ניכר, והוא משמעותי ודרמטי ● בסעודיה, יורש העצר מגלגל רפורמה נרחבת במערת המשפט ● איראן כועסת על רוסיה ● הלבנונים אסירי תודה לגרמניה ● ובבחריין מציינים עשור ליום הזעם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,111 מילים ו-1 תגובות

יוצא לאור מתאבק, מציל, דיפלומט, מרגל

הוא לחם בכנופיות בצ'כוסלובקיה ● דאג להביא לקבורה בירושלים את עצמות הצנחנים היהודים המיתולוגיים ● היה שותף לפעילות חשאית בגוש הקומוניסטי ● והשתובב עם פרנק סינטרה ואשתו ● עלילותיו המופלאות של זלמן (און) אונרייך נחשפות 42 שנים אחרי שמת

עוד 1,124 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

קרבות המכבים

הצל"ש הירוק של השבוע מוענק לתושבים הנחושים שהצילו את יער מכבים ● מזהם השבוע הוא הישראלי המטנף שאפילו לא מתבייש להודות בזה ● והטיפ: גלו מחדש את החוף שכמעט הפך למלון

עוד 763 מילים

"להגיד שחזרה להסכם הגרעין מסכנת את ישראל זה הונאת הציבור"

עמר בר-לב היה היחיד שהתנגד למלחמתו העיקשת של נתניהו בהסכם הגרעין עם איראן ● יאיר גולן דיבר אז רק בדיונים ביטחוניים סגורים ● עכשיו, כשממשל ביידן בוחן חזרה להסכם הגרעין ונתניהו מחדש את מלחמתו בנושא, הקצינים הבכירים לשעבר (ופוליטיקאים בהווה) אינם שותקים ● גולן: "כשנחתם ההסכם לא הרמנו כוסית במטה הכללי, אבל אמרנו: 'זה הישג בלתי רגיל'”

עוד 1,529 מילים ו-1 תגובות

גנץ: "מבחינת נתניהו, שיהיה סגר עד שבועיים לפני הבחירות"

דיווח: אדלשטיין מתכנן אירוע ראווה בהשתתפות מאות אנשים כדי לעודד התחסנות ● אמיר אוחנה על בן גביר: יש בינינו מחלוקות ● המפכ״ל הודיע כי הקצין שירה בסלומון טקה לא יחזור למשטרה ויעבור לכיבוי אש ● דיווח: מילצ'ן אמר בשיחה עם מקורב שהסיבה שנתניהו לא תוקף אותו היא שראש הממשלה יודע שיש לו "עוד כדורים בקנה" ● ליברמן: גנץ יהיה הראשון שיחבור לנתניהו

עוד 30 עדכונים

הוויכוח הציבורי האם ניתן לחייב מורים להתחסן כתנאי להמשך העסקתם בהוראה פרונטלית הפך בימים אלה למשפטי ● במכתב שיצא אתמול ממשרד היועמ"ש הובהר כי לא ניתן לחייב איש להתחסן ללא שינוי בחקיקה ● אולם מעבר לשאלה הטכנית, עולות שאלות הנוגעות לזכויות אדם, פרטיות, דיני עבודה ואף שאלות מתחום הנזיקין והמשפט הפלילי ● הפתרון, כמו תמיד, מצוי בהסברה ולא בכפייה ● פרשנות

עוד 1,095 מילים ו-1 תגובות

מחזמר גנוז על גולדה מאיר זוכה הערב לחשיפה חד-פעמית

הערב, יום חמישי, תשיר השחקנית הבריטית מורין ליפמן את "לשנה הבאה בירושלים", שיר הנושא ממחזמר שכתב המלחין ליונל בארט ("אוליבר!") והזמר רוג'ר קוק ● המחזמר, שנכתב בשנות ה-70, התבסס על האוטוביוגרפיה של מאיר - מילדותה ברוסיה דרך הגירתה לארה"ב ועד עלייתה לישראל ולשלטון ● כעת מקווה קוק שהעניין המחודש יאפשר להפיק את המחזמר במלואו

עוד 541 מילים

שנה למגפה בתי הכלא של עידן הקורונה

כמעט שנה שעשרות אלפי קשישים תקועים בבתי אבות ובדיור מוגן ● כמעט בלי פעילות חברתית, ללא אפשרות לארח בני משפחה, לראות את הנכדים או להתאוורר בחוץ ● גם עתה, אחרי שרובם חוסנו בשנית, משרד הבריאות מתמהמה ואינו מציג מתווה חדש ● גם כשזועקים שם: "כמה זמן נחיה ככה, כמה בכלל נשאר לנו לחיות?"  ● מעקב זמן ישראל

עוד 1,711 מילים

אחרי שלושה שבועות של התעלמות חסרת תקדים, בישראל ובארה"ב תוהים האם החלטת ביידן לא להתקשר עד כה לנתניהו היא השפלה קטנונית - או רמז לאופן שבו הממשל החדש מתכנן להתייחס לאזור ● פרשנות

עוד 886 מילים

דוברת הבית הלבן: "ביידן ישוחח עם נתניהו בקרוב"

בכחול-לבן מאשימים: "נתניהו מעכב את פתיחת המסחר עד סמוך ככל האפשר למועד הבחירות" ● המשנה ליועמ"ש: נדרשת חקיקה כדי לחייב מורים להתחסן ● גנץ דורש מנתניהו לחשוף תמלילי דיוני הקורונה ● בנט לנתניהו: בוא לעימות פומבי ● יואב קיש: שאשא ביטון מסוכנת לבריאות הציבור ● נתניהו חנך תחנת משטרה בג'ואריש והבטיח : בשבוע הבא נאשר את התוכנית למיגור הפשיעה במגזר הערבי ● 17 חברי ועדת הבחירות תומכים בפסילת אבתיסאם מראענה מנוחין

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה