ביטחון תזונתי - מי אחראי?

חוסר ביטחון תזונתי, אילוסטרציה. צילום מסך מסרטון של " שומרים המרכז לתקשורת ודמוקרטיה"
חוסר ביטחון תזונתי, אילוסטרציה. צילום מסך מסרטון של " שומרים המרכז לתקשורת ודמוקרטיה"

הגיעה העת להעלות את נושא הביטחון התזונתי על סדר היום הלאומי. מזון הוא "הדלק" שלנו, ולכל אזרח הזכות לנסוע לפחות באוקטן 98, למרות שרבים נוסעים על אוקטן 70 עם נזק ל"מנוע" שלהם, לפעמים בלתי הפיך. במיוחד אם הם ילדים או קשישים.

ברור לכל בר דעת כי זה צריך להיות מובן מאליו, אבל ב-2021 זה לא קורה ויש לכך השלכות רבות וחמורות. היעדר ביטחון תזונתי הינו בעיה כלכלית, חברתית ובריאותית, המשפיעה באופן ישיר על החוסן הלאומי ויעדי הצמיחה הלאומיים. היעדר ביטחון תזונתי פוגם בתפקוד כלל אזרחי המדינה וביכולת לממש את הפוטנציאל שלהם. הדבר נכון במיוחד באוכלוסיות מוחלשות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובמיוחד אצל ילדים וקשישים.

ברור לכל כי ביטחון תזונתי צריך להיות מובן מאליו, אבל ב-2021 זה לא קורה ויש לכך השלכות רבות וחמורות. היעדר ביטחון תזונתי הינו בעיה כלכלית, חברתית ובריאותית, המשפיעה באופן ישיר על החוסן הלאומי

בטחון תזונתי לאומי מוגדר כמצב בו קיים מזון בריא ומזין, הזמין לכלל אזרחי המדינה, בדרך שנותנת כבוד לנזקק ולוקחת בחשבון העדפות תרבותיות. בכדי להבטיח בטחון תזונתי במצבי משבר, כמו עכשיו – זמנים של אי-יציבות קשרי הסחר ואספקת מזון הגלובלית – יש לנקוט במספר פעולות חיוניות. אנו קוראים להבטיח את בריאות האוכלוסייה ע"י קביעת המזונות הבסיסיים, הבריאים והחיוניים לשמירה על בטחון תזונתי לאומי ולדאוג לאספקתם הרציפה במחיר שווה לכל נפש.

החוסן הלאומי תלוי, בין היתר, בהקניית ביטחון תזונתי. מדינת ישראל הינה "מדינת אי" שאינה יכולה להיות תלויה בשכנותיה. על כן הינה מחויבת להבטיח חקלאות מקומית וייבוא סדיר שבכוחם לספק למזון באיכות ובכמות ראויה לתקופות ממושכות, וזאת בכדי להתמודד עם תקופות משבר, כמו גם לאפשר הנגשת מזון לכלל תושביה באופן קבוע.

כמה נתונים שצריך לדעת. לפני משבר הקורונה, 33% מאוכלוסיית ישראל סבלו מעודף משקל ו-20% מתת-תזונה. הסקר האחרון שערך הביטוח הלאומי (מ-2016) הראה שכ-14% סבלו מאי ביטחון תזונתי חמור וכ-11% מאי בטחון תזונתי בינוני. סקר חדש יפורסם בקיץ אבל ברור שהיום המספרים האלו הם תת-אומדן.

מי שחי בתקציב מצומצם, מצמצם גם באיכות המזון ובריאותו נפגעת. לפני הקורונה משפחה ממוצעת בשני העשירונים התחתונים (אחד מחמש משפחות) הייתה צריכה להוציא כ-65% מהכנסתה על מזון כדי לרכוש את "סל המזון" הבריא המומלץ ע"י משרד הבריאות. בפועל משפחות אלו מוציאות בממוצע רק 42% מההכנסה על מזון, משום שהם אינם יכולים להרשות לעצמם לצרוך מספיק פירות וירקות יקרים או מקורות חלבון איכותיים (קטניות, בשר ומוצרי חלב). במקום זה מעדיפים מזון זול, מעובד, עתיר קלוריות ודל בערכים תזונתיים. התוצאה היא השמנה, ותחלואה בשיעור גבוה פי כמה מחלקם באוכלוסייה.

לפני משבר הקורונה, 33% מאוכלוסיית ישראל סבלו מעודף משקל ו-20% מתת-תזונה. סקר הבט"ל האחרון (מ-2016) הראה שכ-14% סבלו מאי ביטחון תזונתי חמור וכ-11% מאי בטחון תזונתי בינוני. היום ברור שהמספרים האלו הם תת-אומדן

בעקבות משבר הקורונה המצב רק החמיר: 13% מהאוכלוסייה דיווחו כי הם מצמצמים במזון או בארוחות, ו-45% נזקקים לעזרה בהבאת מזון, תרופות ועוד. בכלל האוכלוסייה נצפתה עליה של 40%-70% בדרישה לסיוע במזון מעמותות; כ-50% אוכלים יותר חטיפים וממתקים, ואילו בין 13%-20% אוכלים פחות וחווים מחסור במזון.

לפי נתונים מעמותת "לתת", כ-656,000 משקי בית (22.6%) חווים כעת אי-ביטחון תזונתי, וזה כולל כ-799,000 ילדים (32%), מתוכם 395,000 (15.8%) חווים אי ביטחון תזונתי חמור. עוד לפני הקורונה, סקר בין לאומי של ארגון הבריאות העולמי ואוניברסיטת בר אילן דיווח שכ-10% מילדי ישראל בכיתות ו'-י' דיווחו שיש שהם הולכים לבית הספר או לישון רעבים משום שאין מספיק כסף לאוכל בבית, ולכן – כן, ילדים הולכים לישון רעבים.

מאז הקורונה, מאות אלפי ילדי גן ובית ספר יסודי, שבשגרה מקבלים ארוחה חמה ומזינה בבית הספר, בין השאר כדי לאבטח את תזונתם, הפסיקו לקבל הזנה בשל הסגירות הממושכות של מוסדות החינוך. ממצאים ראשוניים של מחקר שלנו בקרב הורים לילדי בית ספר מוצאים שעל כל משפחה שמקבלת סיוע בהזנה, יש עו שלא מקבלים משום שלא יודעים כיצד לבקש או שנמנעים מלפנות לסיוע בשל תחושת בושה.

האיוולת היא, שלמרות שקיים תקציב הוא לא יושם, משום שאין מנגנון להפעיל את המיזם כאשר בתי הספר סגורים, ולשון החוק לא מזכירה את מטרתה: מתן ביטחון תזונתי לילדים. ככל שלא מציעים פתרונות, הילדים צוברים פערים בריאותיים התפתחותיים וחברתיים שעלולים להיות בלתי הפיכים.

עוד דיווח כי מאז פרוץ המגפה, 268,000 משקי בית חיים בעוני מחפיר, 30% מהאזרחים חיים בעוני ו50% מדווחים על קשיים כלכליים. 25% מדווחים שמצבם סביר לעומת 45% שדיווחו כך לפני שנה. 24% טענו שרצו לקבל עזרה אך לא קבלו. ידוע לפי חוק אנגל (Engel) שככל שיש ירידה בהכנסות, יש עלייה באחוז התקציב המשפחתית שיוצא לצורכי מזון.

מפרוץ המגפה, 268,000 משקי בית חיים בעוני מחפיר, 30% מהאזרחים חיים בעוני ו-50% מדווחים על קשיים כלכליים. 24% טענו שרצו לקבל עזרה אך לא קבלו

מה הממשלה עשתה להסדיר את בעיית אי-ביטחון תזונתי ורעב של ילדים? מי אחראי על הנושא העגום הזה? ומדוע הוא אינו בראש סדר היום הלאומי? בפועל, המצב מזכיר את ימי השופטים, "איש הישר בעיניו יעשה", כשאין יד מכוונת.

בין המשרדים השונים שמעורבים בטיפול בהבאת מזון לנזקקים יש למנות את הרווחה, הבריאות, החינוך, האוצר, הפנים, הביטחון, החקלאות, הכלכלה, המשפטים, המשרד לקידום קהילתי ועוד היד נטויה. משרדים אלה מקיימים ישיבות רבות משותפות עם הרבה רצון טוב אבל אין מנהיגות.

ולמה? ההיסטוריה מלמדת על תפיסות שונות אידיאלוגיות ומערכתיות. האוצר והרווחה טוענים שאין "בעיה" של אי ביטחון תזונתי – רק של עוני. ולכן הפתרון בידי ביטוח לאומי והבטחת הכנסות. לעומת אלה, אנשי בריאות הציבור והממונים על תזונה במשרד הבריאות דורשים טיפול אסטרטגי – בהובלה של  של משרד ממשלתי אחד. כתוצאה מכך, נושא אי הביטחון התזונתי נותר יתום, ואף גורם לא לוקח אחריות.

מה צריך לעשות? קבוצה רחבה של אנשי אקדמיה וארגונים בחברה האזרחית  מציעים את המסגרת האופרטיבית הבאה:

1

להקים ועדת מנכ"לים המשותפת למשרדי הממשלה הרלוונטיים (כנ"ל) לשם קביעת מדיניות ממשלתית סדורה שתדאג לאבטחת הביטחון התזונתי, לזיהוי מכשולים המובילים לאי ביטחון תזונתי, ולמצוא את הדרכים להתמודד עימם. כמו כן, בדיוני הוועדה ישתתפו, לפי העניין, ראש רח"ל (רשות חרום לאומי) נציגים מהשלטון המקומי והרשויות המקומיות כולל מהחברה הערבית, פיקוד העורף, המרכז לביטחון לאומי, קופות החולים, נציגים מהאקדמיה ומהמגזר השלישי.

האוצר והרווחה טוענים שאין "בעיה" של אי ביטחון תזונתי – רק של עוני. ולכן הפתרון בידי בט"ל והבטחת הכנסות. אנשי בריאות הציבור והתזונה במשרד הבריאות דורשים טיפול אסטרטגי – בהובלת משרד ממשלתי אחד

2

הוועדה תוסמך על ידי הממשלה להציע פתרונות מעשיים לטפל בבעיית הביטחון התזונתי כדלקמן:

א. קביעת מנגנוני מיפוי לקבוצות אוכלוסייה בסיכון וגיבוש המלצות לסיוע להן, ותוכניות מניעה ושיקום במצבי אי בטחון תזונתי.

ב. גיבוש תכנית עבודה לאומית רוחבית שתכלול תקציב ייעודי רב-שנתי. יקבעו אבני דרך ויעדים לצמצום אי הביטחון התזונתי.

ג. פיתוח מנגנוני בקרה ומעקב אחר יישום התוכניות, כולל מדדי הצלחה ותפוקה, כדי להבטיח את ביצוע ההמלצות.

ד. הקמת מנגנון הסברה על בחירה ואכילה מזון בריא, מונגש ומותאם לכלל קבוצות האוכלוסייה , וכן שימוש במחקר מלווה שיסייע בגיבוש ההמלצות ואופן ההסברה, ובפרסום מדדים עדכניים (dashboard).

לכולנו עניין בשינוי המצב הנוכחי. אומה הניזונה היטב היא אומה בריאה, היא אומה משגשגת ובת-קיימא.

פרופ' אהרון טרואן הוא חבר סגל בביה"ס למדעי התזונה ובמכון לביוכימיה מדעי המזון ותזונה, בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' טרואן חוקר את השפעת התזונה והמטבוליזם על בריאות המוח ותפקוד קוגניטיבי ובכלל זה את יישום התובנות ממדעי התזונה הבסיסיים והקליניים במדיניות תזונה, בריאות הציבור וביטחון תזונתי. צילום: לואי וייל Louis Weijl

פרופ' (אמריטוס) אליוט בארי, מנהל לשעבר של בית ספר לבריאות הציבור ע''ש בראון של האוניברסיטה העברית. הוא יועץ ל-FAO של ה-UN רומא, בנושא ביטחון תזונתי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,046 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 17 באוקטובר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: חשש בשב״כ מפרובוקציה יהודית שתביא להתלקחות בהר הבית

בן ברק: אבו הזאז לא שותפה בדיונים ואין לה גישה למחשבים ● אלקין: טעות לרוץ ולקנות דירות חדשות עכשיו ● הממשלה אישרה להרחיב את סמכויות החיפוש של המשטרה ● ממונה הקורונה: לא ממליץ על הקלות ● משרד הבריאות: זוהו ניסיונות למתקפות סייבר נוספות על בתי חולים ● הקצין שדחף פעיל שמאל בהר חברון לא יקודם שלוש שנים ● נתניהו לא יגיע לטקס לזכרו של רבין

עוד 36 עדכונים

הפוליטיזציה של מפקדי הכוחות בשטחים

אלימות המתנחלים כלפי חיילי צה"ל ומג"ב מתגברת יומיום. המראות זורמים מצילומי עיתונאים ופעילים פלסטינים ואנשי ארגוני זכויות אדם. אי אפשר לטעות. חיילי צה"ל נרגמים באבנים, סופגים גז פלפל, מכות לאור היום, קללות, חוטפים בקבוקים על רכבם ואין מה להכביר במילים על האלימות שמפעילים מתנחלים כלפי פלסטינים. מכריתת עצי זית ועד פוגרום ממש בשבוע שעבר כשעשרות מתנחלים התפרעו בכפר חרבת אל מופקרה באזור חברון.

ירי כלפי פלסטינים הפך לשגרה וירי של מתנחלים על חיילי צה"ל הוא רק עניין של זמן ומקום. זה יקרה. זה ברור. זה כתוב על כל קיר בשטחים.

אלימות המתנחלים כלפי חיילי צה"ל ומג"ב מתגברת יומיום. המראות זורמים מצילומי עיתונאים ופעילים פלסטינים ואנשי ארגוני זכויות אדם

הסיבות הפוליטיות ליד הרכה כלפי המתנחלים האלימים ברורות מהצד האזרחי. ממשלת ימין-מרכז-שמאל נזהרת בגלל הרכבה מלפעול נגד המתנחלים שתומכיהם יושבים בממשלה ובמשרד רה"מ. לא פחות.

אבל מהו חלקו של צה"ל וחלקם של מפקדי מג"ב והמשטרה ביחסם העדין כלפי הפורעים היהודים? מדוע רא"ל כוכבי לא מפעיל יד קשה כלפי ציבור אלים מוכח בשטחים? צה"ל הוא לא ארגון ארבע אימהות שיכולות היו רק להפגין. צה"ל מחזיק חטיבות חמושות שלמות בשטחים. מודיעין, חיל אוויר, אמצעי שיטור ופיזור הפגנות.

מדוע מפקד מג"ב לא עושה זאת? היס"מ והימ"מ וכל היחידות הידועות באומץ ליבן להכות מפגינים מול הבית ההוא בבלפור, הופכים לפתע לחתולי רחוב מבוהלים כשהם מתעמתים עם נוער הגבעות הפרוע. לפתע אין מעצרים מידיים ואין אלות ואין מכתזיות וגז מדמיע. כלום. ליטופים אהבה וחיבה ויש מקרים שבהם נראים חיילים מלווים את נשקם לנער גבעות חצי ערום מכוסה פנים שמשתמש בו לירי על פלסטינים.

התנערות הצבא והמשטרה מחובתם לשמור על החוק והסדר, הביטחון והחוק, החוק הצבאי והחוק האזרחי הישראלי בשטחים, היא התנערות פוליטית. גם שר הביטחון בני גנץ חוטא בכך. גמגומים מאוחרים וגינויים רפים בתקשורת אינם תחליף להפעלת כוחות הצבא והמשטרה למניעת אלימות כלפי חיילי צה"ל עצמם וכלפי הפלסטינים בפרט.

מהו חלקם של צה"ל ומפקדי מג"ב והמשטרה ביחסם העדין כלפי הפורעים היהודים? מדוע רא"ל כוכבי לא מפעיל יד קשה כלפי ציבור אלים מוכח בשטחים? צה"ל הוא לא ארגון ארבע אימהות שיכולות היו רק להפגין.

אי אפשר שלא להסיק שהרמטכ"ל כוכבי קורץ לקריירה הפוליטית שמחכה לו מעבר לתפקיד וכמוהו גם מפכ"ל המשטרה.

אי אפשר שלא לפרש את פחדנותו של גנץ בהפעלת הכוח הצבאי וזרועות החוק שלו הסרים למרותו בשטחים, אלא כקריצה לשותפיו הפוטנציאלים בעתיד. מפלגות הימין שבאופוזיציה.

אבל גנץ הוא פוליטיקאי, ואילו אביב כוכבי וקובי שבתאי אמורים להיות אנשי מקצוע הפועלים ללא משוא פנים וללא שיקולים פוליטיים. שבתאי עומד בימים אלה לחקירת ועדת החקירה של אסון המירון בדיוק בגלל שלא פעל כמצופה ממנו מבחינה מבצעית מקצועית, נכנע לתכתיב פוליטי לפתוח את ההר ללא מגבלה ובכך איפשר את התרחשות האסון במירון.

ממש באותו אופן פועל כוכבי בשטחים. שתיקתו והתעלמותו מהאלימות של פורעי הגבעות עלולה להצית את השטחים באינתיפאדה חדשה, לגרור אלימות ופיגועי נקם מצד הפסלטינים ולדרדר את ישראל לאסון נוסף.

שתיקת הדרג המבצעי מול מחדלי הדרג הפוליטי או האינטרסים של הדרג הפוליטי, לא מזכה אותם בפני ועדת החקירה ולא בפני ההיסטוריה.

אי אפשר שלא לפרש את פחדנותו של גנץ בהפעלת הכוח הצבאי וזרועות החוק שלו הסרים למרותו בשטחים, אלא כקריצה לשותפיו הפוטנציאלים בעתיד. מפלגות הימין שבאופוזיציה

הפחד הזה מלפעול נגד המתנחלים הוא אסון לאזרחי המדינה והוא בושה המרוחה על פניהם של מפקדי הכוחות בשטחים ועל פני הקברניטים שלהם בלשכת הרמטכ"ל בקריה ובמטה השב"כ והמשטרה בירושלים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 511 מילים

הפלסטינים מוטרדים מניסיונותיה של ישראל לסכל את ההחלטה של ממשל ביידן לפתוח את הקונסוליה למען הפלסטינים בירושלים ● האמריקאים לא קבעו לוחות זמנים לפתיחה, והחשש גובר ברמאללה מפני מסמוס ההחלטה ● עד שהפלסטינים יקבלו בחזרה את הנציגות, אבו מאזן יצטרך להקפיד שלא לעשות טעויות ● פרשנות

עוד 819 מילים

יהודי ארה"ב נושאים עיניים אל בית המשפט העליון בוושינגטון

בית המשפט העליון האמריקאי עומד לדון בסתיו הקרוב בשורה של תיקים בנושאים המעסיקים את יהדות ארה"ב ● חלקם עוסקים בנושאים רגישים כמו הזכות להפלה, וחלקם באומנות בזוזה ● נושא אחד נמצא מחוץ לדיונים המשפטיים אך בראש מעייניה של הקהילה היהודית – מעמדו הציבורי של בית המשפט

עוד 1,812 מילים

למקרה שפיספסת

שליחים של וולט נדרשים להחזיר אלפי שקלים לקבלן שסיפק תלושי משכורת

פרסום ראשון בחודש שעבר הודיעה וולט על הפסקת ההתקשרות מול "3 אחוז" שסיפקה תלושי משכורת למאות שליחים ● בתגובה הודיע הקבלן לשליחים שהוא מקזז להם את השכר ושחלקם חייבים לו כ-6,500 שקלים ● וולט לא מתחייבת לשאת בשכר השליחים או לפצותם ● וולט: "הדרישות של '3 אחוז' הן שערורייתית" ● עו"ד לדיני עבודה: "חשש לפלילים"

עוד 1,758 מילים

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

ההומור של דייב שאפל לא מפצה על הגזענות שלו

מתי הומור מפסיק להיות מצחיק, ועובר את הקו הדק שבין צחוק ובין ביזוי? דייב שאפל כנראה מסרב להבין את מה שאחרים חשים בבטנם, ויש מצב שמישהו צריך לתת לו קצת בראש.

אחת הפעמים הראשונות בהן ראיתי את דייב שאפל, הייתה ביוטיוב לפני כמה שנים. הוא נתן קטע מעולה שצחק על אפרו-אמריקאים, ובעיקר על מילת ה-N הכל כך טעונה רגשית בארה"ב.

הנה בן אדם שאוהב לצחוק על הכול וגם על עצמו, חשבתי לעצמי בתקופה ההיא – בדיוק כמו שאני אוהב. אבל לאורך השנים מסתבר שהאיש מטפטף את משנותיו הלא ממש נחמדות אל תוך המופעים שלו.

הנה בן אדם שאוהב לצחוק על הכול וגם על עצמו, חשבתי לעצמי בתקופה ההיא – בדיוק כמו שאני אוהב. אבל לאורך השנים מסתבר שהאיש מטפטף את משנותיו הלא ממש נחמדות אל תוך המופעים שלו

הוא אמר שישמח להצטרף לאגודות הנשים אם הן ירדו לו; צחק על יהודים, דבר שהקים עליו קול זעקה בליגה נגד השמצה; והסערה האחרונה נגעה לדרך בה הוא מתייחס ללהט"בים בכלל, ולאנשים טרנסים בפרט.

האם מדובר בהומור בלבד? או שאלו תפישות עולם מכוערות שמרימות ראש בכסות של הומור? מצד אחד הוא מדבר בלב רגיש על חברתו, סטנדאפיסטית טרנסית שהתאבדה, ומצד שני הוא מבזה אותה ומתייחס אליה כמה פעמים כאל גבר. כי הוא טרנסופוב, כך הוא אומר בפה מלא כמה פעמים במופע האחרון שלו בנטפליקס.

במופע אחר בנטפליקס הוא התייחס ל"אנשי האותיות", כלומר להט"בים – ותיאר אותנו בהגחכה מוחלטת, כשעיקר הבעיה שלו היא עם טרנסים (The T's כפי שהוא קורא להם במופע). אף אחד לא אוהב את הטרנסים, אפילו לא ההומואים (G's) והלסביות (L's) – ציין החוקר המדופלם שאפל.

אני פריק רציני של הומור, וכמה שיותר ציני ושחור כך אני אוהב אותו יותר. אבל לפעמים יש מצבים בהם מנסים להכניס תפישות עולם בעייתיות תחת כסות של הומור, וזה משאיר טעם רע בפה.

במופע האחרון שלו בנטפליקס – Closer – התלונן שאפל שתנועות הפוליטיקלי קורקט התישו אותו, ושהוא יפסיק לצחוק על טרנסים בפרט ועל להט"בים בכלל. ההתמסכנות והבכיינות הללו לא אופייניות לשאפל, שבדרך כלל דורך על הכול באמצעות ההומור שלו ובועט בכל מי שמנסה להוריד אותו.

במופע אחר התייחס ל"אנשי האותיות", כלומר להט"בים – ותיאר אותנו בהגחכה מוחלטת, כשעיקר הבעיה שלו היא עם טרנסים. אף אחד לא אוהב את הטרנסים, אפילו לא ההומואים והלסביות – ציין החוקר המדופלם שאפל

אבל דבר אחד שוכח מר שאפל הנכבד, ושוכחים גם כל אלו שתומכים בו וחושבים שמשתיקים אותו שלא בצדק. אם בדרן לבן היה מעז לעשות סטנדאפ על מילת ה-N הידועה והרגישה, "כת ה-PC של האפרו-אמריקאים" הייתה קורעת אותו לגזרים. מעניין מה היה קורה אם מישהו היה עולה לבמה, ומכריז בגאווה שהוא תומך בכוח הלבן העליון או שהוא אנטישמי, בדיוק כפי ששאפל מכריז בלי בושה שהוא טרנסופוב.

וזה בדיוק מה ששאפל המתבכיין כנראה לא ממש מבין, או אולי מבין היטב אבל משחק אותה טיפש כדי להמשיך לגרוף פרסום. בצביעות רבה הוא מרשה לעצמו לדחוף משנות גזעניות בכסות של הומור; אבל אם מישהו חלילה יעז להחזיר באותה מטבע, באופן המכוער שתיארתי – תהיה לו בעיה עם חתיכת שחור זועם.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 469 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 4 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

דיווח: ההודעה על התפטרותם הרשמית של המתמחים נדחתה, כנראה, עקב התקדמות במגעים

פורסמה עדות נוספת נגד שמעון פרס: "הוא הצמיד אותי אליו והכניס את היד מתחת לחולצה" ● בכ-60% מהכיתות שבהן נערך פיילוט הכיתה הירוקה ואותר בהן חולה קורונה - לא נמצאו עוד תלמידים מאומתים ● מספר חולי הקורונה שמצבם קשה ירד ל-382 ● יושבת ראש הוועדה לביטחון הפנים, מירב בן ארי, על קטי פרי: "לדעתי, היא לא צריכה ללכת הביתה למרות בריחת האסירים"

עוד 17 עדכונים

ראיון "חולית הוא ראי החברה שבה אנחנו חיים היום"

"חולית" הוא אחד הסרטים הכי מצופים השנה - אחרי שגרסה קודמת נחלה כשלון מסחרי ● עם קאסט מרשים והשקעה עצומה בצילומים ברחבי העולם, הבמאי זוכה האוסקר מביא למסך את החזון שלו לרב המכר האהוב של פרק הרברט על טבע, אקולוגיה, הישרדות, נאמנות וכוח ● "זה אחד הספרים שהכרתי הכי טוב כנער", אומר וילנב, "קיימים בו כל המרכיבים שיוצרים אלכימיה מופלאה של סיפור עלילה"

עוד 1,406 מילים

חילופי הירי וההפצצות שנשמעו ברובע פורן אל-שובאכ ביום חמישי הזכירו את המראות הקשים ממלחמת האזרחים שהסתיימה בשנת 1990 ● העולם הערבי מנרמל את אסד ● הבחירות בעיראק: הצעירים לא באו, נאמני איראן הפסידו בגדול ● התלתלים כובשים את מצרים ● והשבוע לפני 34 שנים נחטפה טיסת לופטהנזה 181 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,300 מילים

רבקה דונר משחזרת בספרה, "כל הצרות התכופות של ימינו", את סיפורה האמיתי של דודה רבתא־רבתא שלה – מילדרד הרנק – שהנהיגה את המחתרת הגדולה ביותר שהתנגדה לנאצים ● במקום לברוח למולדתה אמריקה, ריגלה לטובת הרוסים והוצאה בסופו של דבר להורג ● "קצין אמריקאי בכיר פשוט כתב שהעונש שקיבלה הגיעה לה"

עוד 1,335 מילים
מתוך סרטו של סטיבן ספילברג, "רשימת שינדלר", 1993

ריץ' בראונשטיין, מרצה בבית הספר הבינלאומי של יד ושם, צפה ביותר מ־400 סרטי שואה ● אחרי שהזדעזע לגלות סמינר על הסרט "שואה" החליט לכתוב ספר הדרכה מקיף כדי לסייע למחנכים ולמורים להנגיש את הנושא ● הוא גם לא מפחד לבקר את ענקי הז'אנר כמו "רשימת שינדלר" ו"החיים יפים" ● ריאיון

עוד 1,734 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

כמעט מזרח תיכון חדש

בגלובוס הירוק זוכה ההסכם החדש להגדלת אספקת המים לירדן - עיסקה שיש בה רק מרוויחים, פוליטית וסביבתית ● הגלובוס השחור ניתן לרשויות המקומיות הכי עשירות, שצורכות אנרגיה פי 10 מהעניות ● והטיפ: מעבר בפארק המסילה הופך למפגש חברתי מתמשך

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 983 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמַּגְרֵסָה 103

לכבוד עלייתה של "סיינפלד" לנטפליקס, תסריט לפרק חדש ואקטואלי. סיינפלד 2021

עוד 1,276 מילים

דיווח: ברע״ם מצפים להסדרה בעזה אחרי העברת התקציב

קולט אביטל: נפגשתי עם עוד אישה שנפגעה מפרס ● בנט על התעלמות נתניהו ממנו בנאומו: ערעור על לגיטימיות הממשלה היא דבר מסוכן ● הליכוד: בנט כל כך ״ממלכתי״ שהוא ״שכח״ להזכיר את ראש הממשלה נתניהו בטקס האזכרה לנשיא פרס ● מירי רגב: מרב מיכאלי משקרת לגבי החוק נגד שכחת ילדים ברכב ● לפיד ספד לחבר הפרלמנט הבריטי שנרצח: היה ידיד אמת של ישראל

עוד 34 עדכונים

בנט עלה לבמה לנאום, מחפש קהל

אף אחד, גם אלו המכירים את ראש הממשלה היטב, לא יודע לומר האם התבטאותיות נגד החרדים היו בשליפה או מתוכננות היטב ● בנט עלה לבמה במוזאון הסובלנות כשהוא מחפש בסיס תמיכה חדש ● הציונות הדתית ברובה כבר לא איתו, אבל ישנם המתונים מבחינה מדינית ודתית, שנפגעו לאורך השנים מההתנשאות החרדית ● הקהל הזה כרגע תומך בשותפיו הנאמנים של בנט, לפיד וליברמן ● פרשנות

עוד 508 מילים ו-1 תגובות

כשהלן מירן נבחרת לגלם את גולדה מאיר ואת רות ביידר גינסבורג מגלמת פליסיטי ג'ונס – אין זה פלא שיותר אמריקאים תוהים למה שיח הזהויות מדלג דווקא על ייצוג יהודים בקולנוע ובטלוויזיה ● שרה סילברמן: "אפשר לטעון, למשל, שהגויה שמגלמת את ג'ואן ריברס עושה משהו שניתן לגמרי לכנות Jewface"

עוד 1,389 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה