גם אחרי שנודעו תוצאות הבחירות, והתברר כי אין לגוש הימין ממשלה (לפני שתתברר מפת העריקים), ושותפיו של הליכוד מצד הימין העמוק הודיעו כי לא יקבלו את השותפות עם המאוחדת, התפרסם מטעמו של מנסור עבאס כי לא ישתף פעולה עם גוש השינוי למנות יושב כנסת חדש, כדי לשמור ערוץ פתוח עם הליכוד.

מה קורה כאן? האם התנועה האיסלאמית לא קוראת את המפה הפוליטית?
היא קוראת, וקוראת היטב, אבל באופן שונה ממה שקורא אותו הציבור היהודי.

ראשית, יש להבין כי הציבור הערבי בישראל אינו עשוי מקשה אחת. גם בו יש ימין ושמאל, ומבחינת מנסור עבאס, הימין הדתי בישראל מדבר אליו יותר מן השמאל בישראל. ביחוד בעניין ערכי המשפחה, השמרנות החברתית, ובעניין היחס ללהט"בים.

הציבור הערבי בישראל אינו עשוי מקשה אחת. גם בו יש ימין ושמאל, ומבחינת מנסור עבאס, הימין הדתי בישראל מדבר אליו יותר מן השמאל בישראל. ביחוד בעניין ערכי המשפחה, השמרנות החברתית, ובעניין היחס ללהט"בים

המצב הוא של קרע. זה עניין שהחברה המסורתית הערבית לא מוכנה לקבל. בקושי את עניין מעמד האישה, אם כי בעניין זה יש התקדמות גדולה. עדיין זכורים לי הימים הרחוקים כאשר אב לא הרשה לבתו להיות אחות בבית חולים. כאשר אנו רואים בבתי החולים את כל האחיות והרופאות חובשות כיסוי ראש, אנו יכולים להתרשם מן הקפיצה הגדולה, אבל היחס ללהט"בים נשאר קו אדום.

הנרטיב הלהט"בי בשמאל הישראלי מרחיק את התנועה האיסלאמית מברית עם גוש השינוי ומשאיר אותה בגוש הימין.

וזה לא הכל. יש קרבה מאוד גדולה בין הרשימה המשותפת (כן המשותפת!) עם המפלגות החרדיות. מה שמאחד אותם הוא הפקת התועלת מן המדינה הציונית, בלי להיות ציוני.

במידה רבה מאוד, המודל של נאמנות לימין תמורת תקציבים של החרדים משמש גם כמודל של התנועה האיסלאמית. גם הרשימה המשותפת הכריעה קודם לכן לטובת הליכוד בכמה הצבעות קריטיות, תודות ליד הנדיבה של ממשלת הליכוד במימון הסקטור הערבי. התנועה האיסלאמית תמשיך קוו זה ביתר שאת.

על מנת להבטיח את תקציבי המדינה, צריך לאתר מי ינהל את המדינה בשנים הקרובות, והדעה הרווחת ברחוב הערבי היא כי זה יהיה הימין. אפילו הליכוד, ולא השמאל – אם בכלל יש שמאל.

כחול לבן, בשיאה, הפיחה תקווה כי היא תחליף את הליכוד כמפלגת שלטון. לפיכך המשותפת הימרה עליה, אבל הפסידה בגדול. כעת היא מלקקת את פצעיה.

על מנת שהרשימות הערביות יתמכו בגוש השינוי הוא לא צריך לוותר על ערכיו, אבל הערבים צריכים להיות משוכנעים מעבר לכל ספק שגוש השינוי הוא פה לאורך זמן.

כחולבן הפיחה תקווה כי תחליף את הליכוד. המשותפת הימרה עליה והפסידה בגדול. כדי שהרשימות הערביות יתמכו בגוש השינוי הוא לא צריך לוותר על ערכיו, אבל הערבים צריכים להיות משוכנעים שהוא כאן כדי להשאר

עד כה הם רואים קטטות ילדותיות שלא מקרינות מפלגות שלטון.
לפיכך, הרשימה האיסלאמית תמשיך להיות עם הליכוד, עד שיוכח שגוש השינוי MEANS BUSINESS.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

לפני מספר חודשים כתבתי מכתב גלוי לרמטכ"ל החדש, רב אלוף אייל זמיר.  כתבתי אז, בין היתר, "זמיר חייב לדרוש שלא יפריעו לו בעבודתו, שכן ההתערבות של השרים היא לא רק חסרת תועלת אלא הרסנית. אין לצפות לשינויים בהתנהלות הממשלה. זה פשוט לא יקרה. חברי הגוף המכונה ממשלה ברובם לא מסוגלים ליותר. הם שטחיים, בעלי אג'נדות פוליטיות צרות ומחפשים כותרות.

"בפני ישראל ניצבות בעיות אדירות. עם ממשלה כזו ועם ראש ממשלה חלש, מבוהל, לא ניתן לפתור אותן אפילו חלקית. המצב חמור מאוד שכן מטרות המלחמה בעזה לא הושגו, איראן נוגעת בפצצה גרעינית, טורקיה מגבירה השפעה בסוריה וזו רשימה חלקית.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.

באפריל 2024, תחת מתקפת הטילים של איראן על ישראל, נפגעה ילדה כבת 7 תושבת הכפר הלא מוכר אל-פורעה בנגב. ביישוב שבו היא מתגוררת לא הייתה התרעה, לא היה מיגון והקהילה כולה נותרה חשופה לאיום ירי הטילים.

ביוני 2025, במהלך 12 ימי המלחמה בין ישראל לאיראן, שוב נורו טילים מאיראן ושוב אזורים רבים ותושבים רבים בישראל נותרו ללא הגנה ובהם כ-85,000 תושבי הכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב, שהם תושבי המדינה ואזרחיה.

חנאן אלסאנע, עורכת דין לזכויות אדם, פמיניסטית ופעילה חברתית פוליטית בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט. מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי)- משפטניות למען צדק חברתי החל מנובמבר 2024. בשנה האחרונה חנאן הייתה ממקימות החמ"ל המשותף היהודי-ערבי ברהט, שהוקם מיד לאחר מתקפת השבעה באוקטובר וסיפק סיוע הומניטרי לאלפי משפחות יהודיות וערביות שנפגעו כתוצאה מהמתקפה. הובלתה בתקופה זו זיכתה אותה בפרס אבירת השלום של מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2024 ובאות החיים המשותפים של יוזמות אברהם לשנת 2024.