להתבסס על חזון ולא על אסון

טקס הדלקת המשואות 2019
טקס הדלקת המשואות 2019

לפני ימים אחדים התבשרנו כי שירה איסקוב, שניצלה בזכות שכנתה מרצח על ידי בעלה דאז – תדליק משואה בטקס הדלקת המשואות המסורתי שיערך בערב יום העצמאות. שירה תדליק משואה יחד עם שכנתה, עדי גוזי, שהצילה אותה.

הקריאות נגד הבחירה אינן קלות ומייצרים טיעוני נגד על כך שמדובר במסע אישי נגדה שנגוע במיזוגיניה, איני סבור כך.

בישראל של 2021 זה לא קל לצאת נגד החלטה להעניק לקורבן טרור נגד נשים להדליק משואה. המקרה של איסקוב הוא מזעזע, מסמר שיער ובכל זאת אני לא משוכנע שמשואה לתפארת מדינת ישראל היא החיבור הנכון במקרה הזה, ממש כמו במקרים אחרים שקשורים לטקס הדלקת המשואות.

הסיפור פה אינו שירה איסקוב. שירה היא אולי הקש ששבר את גב הגמל וחידד את הצורך בדיון על טקס הדלקת המשואות, משמעויותיו ועל אופן בחירת משיאי המשואות.

הסיפור פה אינו שירה איסקוב. שירה היא אולי הקש ששבר את גב הגמל וחידד את הצורך בדיון על טקס הדלקת המשואות, משמעויותיו ועל אופן בחירת משיאי המשואות

קפיצה לשנת 1950: מטרת הטקס כשיוסד הייתה "להדגיש את אחדותו הלאומית של העם השב למדינתו העצמאית".

את הטקס מנהל מרכז ההסברה, שמפרסם מדי שנה קול קורא לציבור להציע מועמדים. אחד הקריטריונים הוא: "רגישות למכאובים לאומיים כגון השואה, שכול, טרור".

השואה, שכול, טרור. כבר אז, בהחלטה ההיא, הוקם בליבו של טקס שאמור להיות שמח, מעצים ובעל מסרים של עצמאות, אי של שכול, מוות והצגת דמויות שקרה להם הרע מכל. אי של שכול שלמעשה ממשיך את יום הזיכרון במובנים רבים.

לא הייתי נדרש לסוגיה הזו אילולא בשש השנים האחרונות בהן מנהלת את הטקס מירי רגב, המופקדת על מרכז ההסברה – משהו באיזון של השכול, המוות והקורבנות התערער. ובתהליך מואץ האי של השכול והאסונות הפך לבמה המרכזית.

אחרי רונה רמון ז"ל ששכלה את בעלה ובנה והשיאה משואה ב-2015, מרים פרץ, ששכלה שני בנים והשיאה משואה ב-2018, שלוש האמהות רחלי פרנקל, בת גלים שער ואיריס יפרח, שבניהן נחטפו ונרצחו לפני מבצע צוק איתן וזכו לכבוד ב-2019, בטקס שלם שהוקדש לתושבי עוטפי עזה שרקטות שולטות בעולמן (השנה ה-71 לעצמאות ישראל), ואחרי שבחרו השנה להעניק את השאת משואה לרב איתן שנרב, שבתו נרצחה בפיגוע, הגיע הזמן לשאול בקול: האם משואה נועדה לשמש כצ'ופר לאומי שנועד לפצות על גורל לא קל. האם מדובר בטקס הוקרה (בתרומה חשובה או במפעל חיים) או הכרה (בסבל)?

שירה איסקוב אינה אדם בלתי ראוי, חלילה. להיפך. היא גיבורה שנאבקה כדי לשרוד. אבל היא נקלעה לסיטואציה של כוחות חזקים ממנה: ממשלת ישראל אוהבת את הגיבורים שלה קורבנות.

טקס הדלקת המשואות שאמור לייצג את אחדותו הלאומית של העם השב למדינתו העצמאית לא יכול להתבסס רק על קורבנות. בשנת 2021 הגיע הזמן לעבור גם לשותפות גורל שמבוססת על חזון ולא רק על אסון. אבל עושה רושם שבחברה ישראלית, שמתפרקת בתהליך מואץ, יש מי שמושך בחוטי הכאב והאובדן כדי להעביר מסר של אחדות.

טקס הדלקת המשואות שאמור לייצג את אחדותו הלאומית של העם השב למדינתו העצמאית לא יכול להתבסס רק על קורבנות. בשנת 2021 הגיע הזמן לעבור גם לשותפות גורל שמבוססת על חזון ולא רק על אסון

זה נכון, אין ספק שייצוגים קורבניים גורמים לאהדה וקונצנזוס, אבל השאלה היא מה תפקידה של המדינה בכל העניין הזה. האם ישראל, שבוחרת להעניק את הדלקת המשואה לאיסקוב, מעניקה לה בכך כתף חמה או יוצאת למלחמה בטרור שמופנה כלפי נשים?

כמה כסף בכלל הושקע בשנים האחרונות במלחמה באלימות נגד נשים? כי להחליט על הדלקת משואה זה קל. להחליט על חזון, למשל כזה שיתחייב לכך שבשנת 80 לישראל לא יהיו יותר נשים שירצחו בביתן, כי המדינה תילחם בתופעה הזו, הוא דבר הרבה יותר קשה. אבל זה מה שמצופה מממשלת ישראל לעשות. לקחת אחריות למיגור התופעה במקום להאדיר את קורבנותיה.

במקום להעלות טקס שחוגג את הקמתה של מדינת ישראל אנחנו מקבלים מדי שנה ייצוגים שמזכירים לנו מי השולט, מי המיעוט ומי האליטות, ואילו איומים באים עלינו לכלותינו.

יש משהו גס בתפר בין הסמליות שאמורה להיות לטקס לבין התוכן שלו. שהרי טקס הדלקת המשואות הוא שער המעבר ליום העצמאות, וככזה הוא אמור לדבר עליה, על דמוקרטיה, על מדינה יהודית ודמוקרטית. אבל כשמציצים פנימה מגלים כי החל משנת 2015 רכיבי הטקס עשויים יותר ויותר מאירועים שאינם התמונה הגדולה.

קחו למשל את שלומי שבת שחלה בקורונה, הבריא וידליק משואה. שבת הוא דמות חשובה בעולם התרבות הישראלית אבל האם העובדה שהבריא מקורונה מצדיקה הדלקת משואה? מה בינה לבין עצמאות ישראל?

וכשמחברים את האלמנות, היתומים, נשים שנפגעות מטרור מבית, זמר מפורסם שהבריא מקורונה, מתגנבת ללב תהייה: האם זו דרכה של ממשלת ישראל? לשים פלסטר צבעוני במקום שבו אמור טיפול שורש ורפואה?

האם לא היה עדיף לזמן את איסקוב ולהכריז במעמדה על מלחמת חורמה באלימות נגד נשים? האם במקום שבו יעמוד שלומי שבת לא היה צריכה לעמוד וועדת חקירה ממלכתית לכשלי הקורונה? האם כשמקדישים טקס שלם לתושבי עזה שסובלים מרקטות הדבר לא מעביר מסר שלפיו: קחו את הבאסה עם קורטוב של דגל, כי ככה זה, טיפול שורש לכאן או לכאן לא יהיה לכם.

האם לא היה עדיף לזמן את איסקוב ולהכריז במעמדה על מלחמת חורמה באלימות נגד נשים? האם במקום שבו יעמוד שלומי שבת לא היה צריכה לעמוד וועדת חקירה ממלכתית לכשלי הקורונה?

הבחירה למקם את תשומת הלב במדליקי משואות שפקדו אותם אסונות מאפשרת למדינה להתחמק באופן שיטתי מהצבתו של חזון מדינה יהודית ודמוקרטית כערכים היסודיים שמתוכם גדלים לעצמאות.

רון קסלר הוא איש תוכן ודיגיטל, שימש כמבקר טלוויזה וכתב תרבות במעריב וכדובר הוועד למלחמה באיידס והשתתף בקמפיינים פוליטיים וחברתיים. קסלר ליווה את הפעילות התוכן והדיגיטל של נבחרי ציבור בכירים, ועובד כיום במגזר השלישי. התכנים המתפרסמים בזמן ישראל מבוססים על דעותיו בלבד ולא מייצגים דבר מלבד את עצמו. אתם מוזמנים לעקוב אחריו בטוויטר: https://twitter.com/kessleron_il?s=09.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 804 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 9 במאי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מסתמן שסער יתמנה לשר המשפטים; שקד תסתפק בתיק אחר, ייתכן הפנים או הבט"פ

דיווחים: התקדמות ניכרת חלה במגעים בין בנט למנסור עבאס ● ליברמן: ייתכן שעוד השבוע נוכל להקים ממשלה ● שלמה קרעי: נתניהו מעולם לא התכוון להקים ממשלה תוך שיתוף פעולה עם רע"ם ● נתניהו שיתף דיווח, שבו נטען שבנט ולפיד ימנו את שי ניצן ליועץ המשפטי לממשלה; לפיד: "ביבי כרגיל משקר במצח נחושה" ● הממשלה אישרה את הרפורמה באגף השיקום במשרד הביטחון

עוד 52 עדכונים

כשחרדי פגש רב רפורמי בקריית יובל  

לפני כמה שנים, כאשר ישבתי בבית הכנסת ועסקתי בדברי תורה, הבחנתי בחסרונה של מסכת תלמודית. הצטערתי, אך מיד נזכרתי בקיומו של "כולל אברכים" ממש למרגלות בית הספר תל"י בשכונת קריית היובל הירושלמית, אותו אני משרת.

לפני כמה שנים, כאשר ישבתי בבית הכנסת ועסקתי בדברי תורה, הבחנתי בחסרון מסכת תלמודית. הצטערתי, אך נזכרתי ב"כולל אברכים" ממש למרגלות ביה"ס תל"י בשכונת קריית היובל הירושלמית, אותו אני משרת

שמחתי על ההזדמנות להיכנס "בין כותלי בית המדרש" כדי להשלים את כתיבת הדרשה. הזדמנות נהדרת "לתלמוד תורה ותיקון עולם" חייכתי לעצמי. דילגתי מטה ונכנסתי אל בית המדרש, מצאתי את שחיפשתי, התיישבתי ולמדתי. היו סביבי כאלה שהרימו גבה, אך חשתי בנוח עד שניגש אליי אחד האברכים ושאל: "אתה הרב הרפורמי?"
״כן״, עניתי.
"אם הייתי רואה אותך בשער, לא הייתי נותן לך להיכנס" הוא אמר.
הייתי נבוך, לא ממש ידעתי כיצד להגיב ויצאתי בבושת פנים.

אולי היה זה קצת תמים מצדי לצפות לתגובה אחרת, אך בנסיבות שכונתיות יצא לי להכיר את ראש הכולל, וחשבתי לתומי שכל עוד אנו עוסקים בתלמוד תורה, לא צריכה להיות בעיה.

לאורך הדורות, בית המדרש היה זירה למאבקי כבוד וכוח, אך יחד עם זאת, מקום בו היה ניסיון להתעלות על הבלי היום יום ולחסות באוהלה של תורה. או כפי שכתב המשורר, מקום בו ניתן ליצר "שלוות עולמים" ולהיפגש כבני אדם החולקים זה על זה ונהנים מהשיח הפורה.

אני כל כך תמים, ומתעקש להישאר כזה! התום הוא חלק משליחותי הרבנית. לא אוותר על אמונתי בטוב האדם, היא זו המכוונת אותי להושיט יד לכל אדם ובפרט לשכניי החרדים. תמיד שאפתי להיות "רב שכונתי" ולמרות שהמדינה לא ממנה אותי ככזה, חשוב לי להדגיש כי יש כל מני סוגים של רבות ורבנים. אני רב קהילתי, שליחותי הרבנית מתרחשת ברחוב ולא במגדל השן.

שכונת קריית יובל בירושלים היא "שכונת חיים", בה מתגוררים תושבים המייצגים דעות וזרמים רבים ומגוונים. המפגש בינינו מתרחש במכולת, בבית הקפה, בבנק ובמתנ"ס. לעיתים הוא גם מאורגן, ואז אני מרגיש כמו הילד הבעייתי שעלול לפוצץ את המסיבה אם יוזמן.

התיישבתי ולמדתי, עד שניגש אליי אחד האברכים ושאל: "אתה הרב הרפורמי?" ״כן״, עניתי. "אם הייתי רואה אותך בשער, לא הייתי נותן לך להיכנס" הוא אמר. הייתי נבוך, לא ממש ידעתי כיצד להגיב ויצאתי בבושת פנים

אנחנו חכמים וביקורתיים מאוד כאשר אנו מתבוננים בעבר. כולנו מטיפים נגד שנאת חינם אבל חבר'ה, "קמצא ובר קמצא" זה כאן!

אין לרוב הציבור האורתודוקסי בעיה עם שיח והדדיות בין דתיים וחילונים, כל עוד ברור שצד אחד של המתרס מייצג את הדת היהודית נאמנה והשני "חסר תורה".

אנו, חברי הזרם הרפורמי, יהודים דתיים בדרכנו. ארון הספרים היהודי שלנו שואב מאותם "צינורות" וכך גם עיקרי האמונה אך אנו מאמינים שערכים הומניסטים כגון שוויון וחירות אישית הם חלק מהמשוואה – סליחה.

אנו לא אדונים של האמת, אדון האדונים הוא אחד בשמיים ובארץ. "ואלו ואלו דברי אלוהים חיים". יש לנו כבוד רב לדעות שונות, אך לחלק נרחב מהציבור האורתודוקסי קל להדיר אותנו, מבחינתם אנו שקופים.

אנו לא מערערים על זכותם של שכנינו לחיות על פי דרכם ויחד עם זאת לא נסתיר את דרכנו וזהותנו. ציבור רחב מאוד בישראל משתלב ביהדות פתוחה, סבלנית ושוויונית. הזרם הרפורמי מציע אפיק דתי שוויוני ופתוח, בו לא קיימת חציצה בין קודש לחול ביחס לערכי השוויון והחירות.

בבחירות האחרונות קרה דבר בישראל ונבחר הרב הרפורמי הראשון לכהן בכנסת, ובית הדין הגבוה לצדק הוא זירה המאפשרת לנו לרדוף אחר צדק, אך אני וחברות/ים נוספים לא מבקשים רק להניף שלטים ולנאום בהיכלות. אני חלק מהמרחב בו אני חי, אני גאה במי שאני, גאה בקהילת הדרור, הקהילה הרפורמית אותה אני משרת, במנהל הקהילתי יובלים הירושלמי המשלב אותנו בעשייה השכונתית, ויותר מכל שמח להיפגש עם מגוון כל כך גדול של תושבים בשכונה ולרקום איתם קשרים.

אנחנו כאן להישאר ולהשפיע על הנעשה במדינה, בעיר ובשכונה. לא ניתן ליהדות להיצבע בצבע אחד ולהדיר קולות מגוונים – גם בזירה הדתית.  

כולנו מטיפים נגד שנאת חינם, אבל חבר'ה, "קמצא ובר קמצא" זה כאן! אין לרוב הציבור האורתודוקסי בעיה עם שיח והדדיות בין דתיים וחילונים, כל עוד ברור שצד אחד של המתרס מייצג את הדת היהודית נאמנה והשני "חסר תורה"

במסכת סוכה בתלמוד נכתב על הלל הזקן שכשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר:

"למקום שאני אוהב, שם רגליי מוליכות אותי, אם אתה תבוא אל ביתי אני אבוא אל ביתך, אם אתה לא תבוא אל ביתי, אני לא אבוא אל ביתך, שנאמר 'בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך'".

אשמח להפנות את דבריו גם לשכניי החרדים.

אני מאמין שאם נשכיל להבין שהאמת היא תוצאה של היכולת שלנו לחיות זה עם זה הצדק יהיה נצחי וישמור על הזכויות של כולנו.

הרב עזרא אנדי הוא רב רפורמי בקהילת קריית היובל בירושלים וחבר ברשת הארגונים של רשות הרבים, שותפות ארגונים המקדמים יהדות מתונה ועיר פתוחה לכל באיה (צילום: מיכל קלירס נזרי)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 690 מילים

התנגדות העיקשת שלא לתת לשקד לחזור למשרד המשפטים איננה נובעת מהאידאולוגיה שמרנית שלה - אלא מעוצמת הנזק הכלכלי והבריאותי שפעילותה גרמה לכלל הציבור ● כך, למשל, פעלה לדחיית יישום רפורמת סימון מוצרי המזון - רפורמה שלפי הערכת משרד הבריאות, הייתה צפויה למנוע את מותם של כ-2,200 אזרחים ולחסוך למערכת הבריאות כ-600 מיליון שקל בשנה ● פרשנות

עוד 620 מילים ו-1 תגובות

 הריבון האמיתי במזרח ירושלים הוא משטרת ישראל

יחסן של הרשויות לתושבי מזרח ירושלים משקף את ההדחקה וחוסר הרצון לקבל החלטות אסטרטגיות בשאלות הנוגעות לגבולותיה וגבולות אחריותה של המדינה על אוכלוסיות שונות ● בהיעדר קבלת החלטות בדרג המדיני, נותר הדרג הביצועי בשטח ללא כל הכוונה ● פרשנות

עוד 558 מילים

למקרה שפיספסת

פצצת האסבסט ממשיכה לתקתק

תחקיר זמן ישראל האסבסט, שעלול לגרום לסרטן נדיר ולמוות גם שנים ארוכות אחרי החשיפה אליו, מוסיף לבצבץ ברחבי נהריה ● הליך הסרתו פשוט, אבל הרשויות מתקשות להתמודד עם המחדל ומגלגלות את האחריות מאחת לשנייה ● לצדי כביש 89 שיירי האסבסט ממשיכים לעוף ברוח ● ויש גם תזוזה חיובית: אחרי שההורים איימו בשביתה, פונה החומר המסוכן מהשביל שמוביל מאות תלמידים לבית הספר

עוד 2,852 מילים

ימים של שקט

היום שאחרי נתניהו יהיה יום ככל הימים, יום רגיל ושגרתי. ביום שאחרי נתניהו השמש תמשיך לזרוח כהרגלה מתחילת הבריאה, הירח יאיר בכל לילה בחציו או במילואו, והחיים ימשיכו לזרום בנתיבם. שום רעידת אדמה לא תתרחש, שום אסון טבע איום ונורא לא יתחולל, שום כוכב לא ייפול על כדור הארץ להשמידו, חייזרים לא ינחתו כאן לנהל את חיינו ומדינת ישראל לא תיעלם מהמפה ומהעולם.

היום שאחרי נתניהו יהיה יום ככל הימים, יום רגיל ושגרתי. ביום שאחרי נתניהו השמש תמשיך לזרוח כהרגלה מתחילת הבריאה, הירח יאיר בכל לילה בחציו או במילואו, והחיים ימשיכו לזרום בנתיבם

אבל דבר אחד יהיה שונה: האוויר. האוויר יהיה פתאום נקי, צלול, בהיר, לא מזוהם. הנשימות הכבדות ישתחררו ונשוב לנשום רגיל וללא קושי. יהיה שקט מבורך, אנשים יחיו את חייהם כפי שחיו לפני כן, בהבדל אחד קטן ומשמעותי: ראש הממשלה לא יפריע להם בכל יום, בכל בוקר ובכל ערב, ראש הממשלה לא ימשיך להרעיש ולהעכיר את חייהם, ראש הממשלה כבר לא ייכנס לחייהם. כבר לא יהיה מי שיפלג, ישסע ויסית, לא יהיה מי שינפח בלוני שנאה בינינו. להבות האיבה, הטינה והשנאה ידעכו וייעלמו כלא היו, ונשוב לחיות כעם אחד מאוחד, ישראלים אחים במדינה אחת, אחת ויחידה.

ציוץ של העיתונאי רז שכניק
ציוץ של העיתונאי רז שכניק

ביום שאחרי נתניהו החיים יחזרו לאט למסלולם. ממש כמו בארצות הברית שבעטה באחוריו של טראמפ ומאז השפיות חזרה לנצח והשקט המבורך חי ונושם.

גם בישראל ביום שאחרי נתניהו הרוחות יירגעו, ההסתות ישככו, הטירוף ידעך וילך, והמדינה תחזור לבצע את תפקידה שלשמו הוקמה: לשרת את אזרחי ישראל.

והיום הזה מתקרב בצעדים ענקיים, יום בלתי נמנע אף שנתניהו מנסה בכל כוחו למנוע אותו, הוא רק דוחה את הקץ (של שלטונו), הקץ הזה יגיע, והוא קרוב מאי־פעם.

והינה הם באים, ימים של שקט. נפתח להם את הדלת ואת כל החלונות ונקבל אותם בשמחה. עוד מעט סבלנות, רק עוד קצת אורך רוח, עוד המתנה קצרה – והם כאן.

ביום שאחרי נתניהו החיים יחזרו לאט למסלולם. ממש כמו בארה"ב שבעטה באחוריו של טראמפ ומאז השפיות חזרה לנצח והשקט המבורך חי ונושם. גם בישראל ביום שאחריו הרוחות יירגעו, ההסתות ישככו, הטירוף ידעך

וזה מגיע לנו, זכינו לימים האלה ביושר, העונש שנענשנו אוטוטו נגמר ובקרוב מאוד נוכל לחזור לנשום לרווחה ולחיות את חיינו ברוגע ובשלום, ובעיקר – ללא פחד מהשם נתניהו ומנתניהו עצמו. הוא יישאר רק זיכרון רע ורחוק שאיש לא ירצה לזכור. הוא ייזכר כתקלה, שיבוש נורא, לקח היסטורי לעתיד. אין ספק, תקופת נתניהו תיכתב בדפי ההיסטוריה ותילמד כאירוע היסטורי ארוך, עצוב, טרגי ועגום בתולדות מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 383 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שד הר הבית יצא מהבקבוק. לא בטוח שישראל תצליח להחזיר אותו במהירות

נקודת ההתחלה של גל המהומות הנוכחי בירושלים הייתה ההחלטה לסגור את המדרגות ברחבת שער שכם במהלך חג הרמאדן ● זו נפלה כפרי בשל לידי חמאס, בימי מתיחות פנים-פלסטינית, סביב דחיית הבחירות לרשות הפלסטינית ● מאותו רגע, הלבה המזרח ירושלמית החלה מבעבעת - וההתפרצות בלתי נמנעת ● כעת החשש הגדול הוא זליגה של המהומות לגדה ולעזה ● פרשנות

עוד 670 מילים

מהומה אלימה בשער שכם, הסהר האדום: "המשטרה מונעת פינוי פצועים"

החלה תפילת לילת אל קאדר ● המשטרה עיכבה מתפללים בדרך וחסמה בפניהם את כביש 1, אבל רבבות הגיעו לאל אקצה ● הפגנה בשייח ג'ראח ● שוטרים במזרח י-ם הותקפו באבנים, שוטר נפצע ● מנדלבליט מנסה לדחות את הדיון על שייח ג'ראח בבג"צ ● הממשלה תשקול להגביל את אירועי יום ירושלים ● חמאס מאיים על ישראל, פיצוצים בגבול הרצועה ● צה"ל פורש סוללות כיפת ברזל ומבטל אימונים ● ברחביה מתקיימת ההפגנה ה"רגילה" נגד נתניהו

עוד 27 עדכונים

ראיון עם מייקל קרניק שכתב וביים את הסרט "משאלה אסורה", אשר במרכזו מפגש טעון בין רב אתיופי-ישראלי לבין יהודי אמריקאי לשיחה על גזענות, אמונה ומשמעות החיים

עוד 696 מילים

טיול לשבת היסטוריה, מיסטיקה ומסתורין מתכנסים יחד בקבר דוד

חוקר מפינלנד ואיש אצולה בריטי הם מי שאחראים לגילוי קבר המלך דוד ● אך לצד תרומתם לארכיאולוגיה המקומית הם גם שדדו אוצרות עתיקים מהאזור ● בעיר דוד אפשר לפגוש כמה ממצאי החפירות שערכו, וכן ניתן לבקר בביתם של ראשוני היהודים שיצאו מחומות העיר העתיקה

עוד 944 מילים

על רקע הרוחות החדשות שמנשבות בוושינגטון, הסעודים מנסים להתקרב לאיראן ואנקרה מגששת את דרכה לריאד ● עם ההבנה שלא ייערכו בחירות, חמאס עשוי לנסות להבעיר את הגדה כדי לערער את שלטונו של אבו מאזן ● סעודיה מנסה לקדם את תעשיית האופנה המקומית ● ו-27 שנים מלאו השבוע להסכם קהיר, עליו חתמו רבין וערפאת ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,089 מילים

מסעות החוצנים בגלקסיה

איך נראים חייזרים? כמו מיסטר ספוק או בסגנון עדות האי.טי? ● הזואולוג אריק קרשנבאום יצא למסע ארוך בנפתולי הנושא המסתורי ● התוצאה היא ספר חדש שמחבר בין מחקרו על שפני סלע בישראל לבין התנהגות של חוצנים ● "מדענים באמת מאמינים שלא רחוק היום בו נגלה חיים בחלל החיצון", הוא אומר, "זה דורש מאיתנו לחשוב על החלל באותו אופן שבו אנחנו חושבים על כדור הארץ" ● ראיון

עוד 1,315 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השבוע הירוק של הרצליה

הגלובוס הירוק של השבוע מוענק לעיריית הרצליה, אשר יחד עם "אדם טבע ודין" וקבוצת תושבים נחושים הצילו את פארק אפולוניה מתוכניות הבנייה לעת עתה ● הגלובוס השחור הולך צפונה משם, לחיפה, שם שוב פתחו התושבים את החלון למראה המטריד של להבות מתלקחות במתחם בז"ן ● והטיפ: לא צריך מזגן, ברוב הזמן מאוורר תקרה יעשה את העבודה ב-4% האנרגיה

עוד 876 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
יָמִינָה 84

אחרי שהתנחלו בגבעות השומרון, השתלבו במערכות התקשורת והקימו מאחז בכיכר הבימה, האם אנשי הימין הישראלי לוטשים עיניים גם לרשימות היפים והנכונים של פנאי פלוס?

עוד 962 מילים ו-1 תגובות

התחדשו העימותים בהר הבית

לפיד ובנט פגשו את ראשי גוש השינוי במטרה לסכם על ממשלה בשבוע הבא ● גנץ: "רואים אור בקצה המנהרה" ● דרישות ליברמן: ברית זוגיות, הגבלת כהונה לרה"מ וביטול חוק המרכולים ● דרעי מזהיר ש"בממשלת השמאל" יירמסו ערכי יהדות ושמרנות ● סמוטריץ' תוקף את בנט שמחזיר את השמאל לשלטון אחרי עשרים שנה

עוד 45 עדכונים

כולם מדברים על שיקלי, אף אחד לא מדבר על הנדל ● האם בנט וסער מתאמים נאומים? ● ראשי המפלגות חייבים לנו תשובה על הצהרות ההון שלהם ● תפקיד יו"ר ועדת הכספים הופך לרגיש במיוחד ● ניצן הורוביץ לא מאמין שזה קורה לו ● והאם תהיה לנו יושבת ראש הכנסת לראשונה מאז דליה איציק? ● 7 הערות על המו"מ הקואליציוני במחנה השינוי

עוד 957 מילים ו-5 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה