אפתח בגילויים נאותים: לא הצבעתי מעולם לנפתלי בנט, עמדותיו שונות מעמדותיי ב-180 מעלות, ראיתי בו תמיד פוליטיקאי פזיז שקופץ בראש, חששתי שהפגנות בלפור ימליכו עלינו ראש ממשלה מהימין, ואין לי דרך לתאר את כאבי הבטן שחוויתי כשנפל הפור והפנמתי את העובדה שבנט יהיה ראש הממשלה ראשון ברוטציה.

ולא רק זה. חשבתי שיאיר לפיד, ראש המחנה שהצבעתי לו בבחירות האחרונות, חייב להיות ראש ממשלה, כי הגיע הזמן לשינוי וכי הוא עשה דרך התבגרות מפוארת. ואף על פי כן ולמרות הכל תמכתי בהקמת הממשלה הזו, שבעיני היא הממשלה החשובה ביותר שהוקמה פה מאז הקמת ממשלת רבין ב-92'.

רון קסלר הוא איש תוכן ודיגיטל, שימש כמבקר טלוויזה וכתב תרבות במעריב וכדובר הוועד למלחמה באיידס והשתתף בקמפיינים פוליטיים וחברתיים. קסלר ליווה את הפעילות התוכן והדיגיטל של נבחרי ציבור בכירים, ועובד כיום במגזר השלישי. התכנים המתפרסמים בזמן ישראל מבוססים על דעותיו בלבד ולא מייצגים דבר מלבד את עצמו. אתם מוזמנים לעקוב אחריו בטוויטר: https://twitter.com/kessleron_il?s=09.

השנה היא 1981. אני בן 8, חולה בבית, לא הולך לבית הספר. אבא ואמא מטפלים בי וגם מוציאים את כל התקליטים מהארון ואני יכול לבחור מה שאני רוצה. אני שומע שוב ושוב ושוב את חוה אלברשטיין עם "העולם הוא ליצן עצוב" מתוך המחזמר לילדים "מה קרה בארץ מי", או "את כל פלאי הקיץ" מתוך "חוה ועודד בארץ הקסמים" (אלבום ילדים משנת 1973 עם עודד תאומי) וגם את "שבע" מהתקליט האהוב, ותוהה לעצמי תוך כדי שאני מפזם "רק רקיקים עם צימוקים הגישה לי לארוחה", מה זה רקיקים?

בתחילת שנות ה-90 מתגלה לאבא סרטן. אני דואג ומתמסר לעצב עם "געגועים" (מתוך האלבום "הצורך במילה הצורך בשתיקה"). כל פחדיי מנוקזים לשורה: "ובשבת בבוקר אין למי לצלצל". מתקשה לא לפרוץ בבכי בשורה "וכשהשניים מסתלקים שרים אל השמיים".

רון קסלר הוא איש תוכן ודיגיטל, שימש כמבקר טלוויזה וכתב תרבות במעריב וכדובר הוועד למלחמה באיידס והשתתף בקמפיינים פוליטיים וחברתיים. קסלר ליווה את הפעילות התוכן והדיגיטל של נבחרי ציבור בכירים, ועובד כיום במגזר השלישי. התכנים המתפרסמים בזמן ישראל מבוססים על דעותיו בלבד ולא מייצגים דבר מלבד את עצמו. אתם מוזמנים לעקוב אחריו בטוויטר: https://twitter.com/kessleron_il?s=09.

אם הייתי פוגש את לפיד, שעליו מוטלת הרכבת הממשלה החדשה, והייתי צריך להגיד לו מה הצעד הראשון שהוא חייב לעשות כראש הממשלה, הייתי אומר לו: שקט.

לא שקט בטחוני ולא שקט מביקורת אלא פשוט שקט מכל ההמולה של מכונות הינדוס התודעה והכזב שפעלו פה בשנים האחרונות. שקט מכל השקרים, שככל שהם קשים יותר הם נאמרים בצעקות רמות. שקט מכל המפלצות שהרימו את ראשן בשנים האחרונות: הגזענות, השחיתות, המניפולציות, הפייק ניוז.

אם הייתי פוגש את לפיד, שעליו מוטלת הרכבת הממשלה, והייתי צריך להגיד לו מה הצעד הראשון שעליו לעשות כרה"מ, הייתי אומר: שקט. לא שקט בטחוני ולא שקט מביקורת אלא שקט מהמולת הינדוס התודעה והכזב

שקט אינו רפש. בינואר האחרון הושבע ביידן לנשיא ארה"ב ועשה מהלך דומה כשהחליף את המכונה הרעשנית של הציוצים והעובדות האלטרנטיבות הקרויה גם נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ – בשקט. כבר ארבעה חודשים שאין ציוצים הזויים בחמש בבוקר שעון ישראל, אין יותר עולמות מקבילים של אמת, אין הצגה של עולם המדע כעולם שבא לחתור תחת קיומנו ולא להציל אותנו. שקט.

ישראל חייבת שקט, כי הוא התנאי הראשון כדי להתחיל לעבוד ולתקן את כל מה שנהרס פה. בבקשת השקט הזו מקופלים כבר שאר הדברים:

• זה יהיה שקט של עשייה, כי הממשלה עובדת עבור האזרחים שלה ובתמורה הם סומכים עליה ויכולים לבקר אותה בלי להיחשב בוגדים.
• זה יהיה שקט של יכולת להבדיל בין עיקר לתפל, בין מה שצריך לטפל בו לבין מה שאינו משיקולים ענייניים.
• זה יהיה שקט שיכיל את התחלת התיקון של ההפרדה בין הרשויות: ראש הראשות המבצעת לא ירעים תותחים שמטרותיהם לחסל את הרשות השופטת, יו"ר הרשות המחוקקת יפסיק לרדוף את נשיאת הרשות השופטת ומתוך כך נשיאת הרשות השופטת תוכל אולי להשיב את עצמאותה של הרשות השופטת.
• זה גם יהיה שקט שבו תחדל ההרעשה הארטילרית של התועמלנים והשופרות.

בניגוד למה שאנחנו מדמיינים, זה לא יקרה בבת אחת.

בהתחלה ידממו אלה שמשלמים להם כדי להעריץ את מי שכבר לא ישב בראש ממשלת ישראל, אחר כך יטרטרו עד שיפסיקו המשפיענים, אלה שנהנו עד כה מאורות זרקורים רק בגלל הדימוי שהם "יודעי דבר מה" וקרובים לצלחת, אבל גם הם יודעים שהם תמכו בראש הממשלה שרצה תמיכה שתהיה תלויה בדבר מה והסתכל עליהם כחפץ.

שקט אינו רפש. בינואר האחרון הושבע ביידן לנשיא ארה"ב ועשה מהלך דומה כשהחליף את מכונת הציוצים והעובדות האלטרנטיביות והרעשנית הקרויה גם נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ – בשקט

אבל הכי קשה יהיה לנו להשקיט את הקול הפנימי של הרעש שהאיש יצר בתוכנו, בראש שלנו. כי הפנמנו את הנדסת התודעה המסולפת כל כך הרבה זמן: את העובדות השגויות, את היכולת לייצר סימטריה לכל דבר שהצד השני עשה או לא עשה כדי להימלט מאחריות, ואולי אפילו יהיה לנו קשה להיפרד מהיכולת להבדיל בין טוב אישי לעומת טוב ציבורי, כי המושגים האלה התערבבו ברעש של מערבל בטון בשנים האחרונות.

"אני מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה, ולקיים את החלטות הכנסת ולקיים את החלטות הכנסת. בשקט".

זה מה שצריך ראש הממשלה לפיד להבטיח לאזרחי ישראל לתקופה הקרובה, שקט הוא תחילת שקיעת האבק, ותחילת היציאה לדרך חדשה של בחירה.

רון קסלר הוא איש תוכן ודיגיטל, שימש כמבקר טלוויזה וכתב תרבות במעריב וכדובר הוועד למלחמה באיידס והשתתף בקמפיינים פוליטיים וחברתיים. קסלר ליווה את הפעילות התוכן והדיגיטל של נבחרי ציבור בכירים, ועובד כיום במגזר השלישי. התכנים המתפרסמים בזמן ישראל מבוססים על דעותיו בלבד ולא מייצגים דבר מלבד את עצמו. אתם מוזמנים לעקוב אחריו בטוויטר: https://twitter.com/kessleron_il?s=09.

לפני ימים אחדים התבשרנו כי שירה איסקוב, שניצלה בזכות שכנתה מרצח על ידי בעלה דאז – תדליק משואה בטקס הדלקת המשואות המסורתי שיערך בערב יום העצמאות. שירה תדליק משואה יחד עם שכנתה, עדי גוזי, שהצילה אותה.

הקריאות נגד הבחירה אינן קלות ומייצרים טיעוני נגד על כך שמדובר במסע אישי נגדה שנגוע במיזוגיניה, איני סבור כך.

רון קסלר הוא איש תוכן ודיגיטל, שימש כמבקר טלוויזה וכתב תרבות במעריב וכדובר הוועד למלחמה באיידס והשתתף בקמפיינים פוליטיים וחברתיים. קסלר ליווה את הפעילות התוכן והדיגיטל של נבחרי ציבור בכירים, ועובד כיום במגזר השלישי. התכנים המתפרסמים בזמן ישראל מבוססים על דעותיו בלבד ולא מייצגים דבר מלבד את עצמו. אתם מוזמנים לעקוב אחריו בטוויטר: https://twitter.com/kessleron_il?s=09.

זאת כנראה תופעה רווחת בקרב פוליטיקאים: הם נוטים להסתמך על נטייתם של המוני אנשים להיאחז בעמדה קיצונית, בינארית, בתפיסה של שחור-לבן שאין בה מקום לאמצע, לגוונים אפורים.

כל דעה פסקנית ונחרצת מתבססת על הכללות גורפות. לתפיסה מעין זאת נלווים בדרך כלל קושי להכיל אמביוולנטיות. פסקנות הדוחה כל ספקנות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

השבוע ציינה מירית שם אור את יום הולדתה, וזו הזדמנות להיזכר בכמה משיריה ולעמוד על ייחודם.

מירית שם אור ­­- עיתונאית וסופרת מוערכת – נודעה גם כמי שכתבה עשרות להיטים לאורך השנים. מירית מעולם לא שאפה להציג עצמה כמשוררת, אלא כתמלילנית שבעצם "נקלעה לסיטואציה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

בזמן שמהדורות החדשות של 2026 ממשיכות להזין אותנו בסיסמאות על "ניצחון מוחלט", "הסרת האיום לצמיתות" ו"שינוי פני המזרח התיכון", כדאי שנבין את המנגנון התודעתי שמאפשר למשטרים לבצע פשעים מחרידים מבלי שהם יוגדרו ככאלה.

ההיסטוריון וחוקר הג'נוסייד א. דירק מוזס מציע בספרו "The Problems of Genocide" מראה שחורה ומפכחת: המושג "ביטחון קבוע" (Permanent Security) הוא המנוע המרכזי שמאחורי האלימות המודרנית. זוהי המלכודת שבה כולנו כלואים.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.