האם הציבור הישראלי הפנים סוף-סוף שמשבר המים והאקלים כאן כדי להישאר וחזר לחסוך במים? לפי רשות המים, התשובה חיובית.

על פי נתונים חדשים שהרשות מפרסמת, במחצית השנייה של 2018 נבלמה מגמת העלייה בצריכת המים של משקי הבית בישראל, ולראשונה זה כמה שנים נרשמה ירידה בצריכה הביתית בשיעור של 3.4%. נתונים אלה עולים מניתוח נתוני הצריכה של כ-5.5 מליון תושבים, שהם כ-60% מהאוכלוסיה בארץ.

המספרים האלה מעודדים, אבל מוקדם לפתוח בקבוקי שמפניה. צריך לזכור שבערך במחצית 2018 יצאה רשות המים בקמפיין גדול, בכיכובה של רננה רז, שקרא לציבור לחסוך במים לאור רצף שנות הבצורת ומצבו הקשה של משק המים.

אחרי שהשר יובל שטייניץ השיק את הקמפיין בחגיגיות היו קולות שהטילו ספק באפקטיביות שלו, והמספרים שהרשות מפרסמת עכשיו – מבלי להאשים אותה חלילה במניפולציה בנתונים – מוכיחים לכאורה שהקמפיין דווקא הניב תוצאות.

בנוסף, עולה השאלה אם הקמפיין היה המניע העיקרי לחסכנות: "הנתונים נכונים", אומר בכיר במשק המים, "אבל לא בטוח שהקמפיין הוא הסיבה. צריך לזכור שתעריף המים עלה באותה תקופה". ביולי 2018 המים אכן התייקרו, אבל רק בכ-1% – שיעור זניח למדי שקשה להאמין שהשפיע דרמטית על הצריכה.

על דבר אחד כולם מסכימים: הציבור הישראלי צריך לאמץ תרבות של חיסכון במים. לפי כל המודלים והתחזיות, החורף האחרון, הנדיב בגשמים, היה הבלחה חריגה, והמגמה של התחממות והתייבשות תימשך בישראל ובאזור.

הפתרון הזמין ביותר הוא כמובן התפלה, אבל יש לה חסרונות רבים: זלילת כמויות עצומות של אנרגיה, הזרמת ריכוזים גבוהים של מלח לים, ותפיסת שטחים נרחבים בקו החוף ההולך ומצטופף.

צה"ל מערים קשיים

דוגמה לקושי שניצב בפני הקמת מתקני התפלה נוספים מתרחשת בימים אלה בגליל המערבי: אחרי שאושר מיקום להקמת מתקן התפלה גדול, התברר שהוא סמוך מאוד לבסיס צה"ל – מחנה שרגא שבו ממוקמת חטיבת גולני.

לטענת הצבא, הרעש העצום מהמתקן יחייב פינוי של חלק מהבסיס והיערכות מחודשת, שכדי לממן אותה מערכת הביטחון דורשת סכום אסטרונומי של כרבע מיליארד שקל. לאור הבור בתקציב המדינה, לא ברור אם ומאיפה הכסף יגיע, ולא ברור מתי הקמת מתקן ההתפלה תצא לדרך.

מתקני התפלה הם חיוניים, אבל לאור המגמות האקלימיות הציבור צריך להתגייס לחיסכון במים, כדי לצמצם ככל הניתן את הצורך בהקמת עוד ועוד מתקנים.

הליטר הזול והסביבתי ביותר הוא הליטר שלא נעשה בו שימוש. בשיאו של משבר המים הגדול לפני עשור, כשעלה לאוויר קמפיין הפרצופים הנסדקים בכיכובן של רננה רז, בר רפאלי ושאר ידוענים, הפחית הציבור את צריכת המים בכ-100 מיליון קוב לשנה – תפוקה של מתקן התפלה שלם.

לפי הנתונים שרשות המים מפרסמת עכשיו, במחצית השנייה של 2018 חסכנו כ-11.5 מליון קוב, שהם כ-115 מליון שקל. הרבה יותר צנוע, אבל התחלה טובה.

לא ברור אם להתחלה הזו יהיה המשך. בכל הנוגע לתרבות של צריכת מים, העשור האחרון היה עשור אבוד. לחיסכון שנרשם לפני עשור לא היה המשך.

בזכות חורף או שניים סבירים והאצת ההתפלה, נוצרה אווירה ציבורית שאפשר לשחרר את החגורה ולתת למים לזרום. ברחוב הישראלי השתרר הלך רוח לפיו "יש התפלה, בעיית המים נפתרה".

לזה הצטרפה העובדה שבשנים 2014-2017 מחירי המים ירדו בכ-30%, ובזבוז מים הפך להרגל זול. ואכן, מדי שנה נרשמה עלייה של כמה אחוזים בצריכה הביתית.

אבל זו הייתה אשליה. המגמות האקלימיות לא באמת השתנו, ישראל חוותה רצף של שנים שחונות, ולמרות ההתפלה מאגרי המים הלכו והידלדלו. עם זאת המנהיגות הפוליטית לא אזרה אומץ להתייצב מול הציבור ולדרוש ממנו לשנות כיוון, למרות חומרת המצב.

"בפעם השלישית הקמפיין לא יעבוד"

בקיץ שעבר, כשמשק המים נגע בכל הקווים האדומים, נשלפה רננה רז מהארכיון ונשלחה שוב לחזית בניסיון לנער את הציבור מאדישותו ולהסביר שההתפלה לבדה לא תספיק (זמן קצר אחר כך עלו קריאות להדיח את רז מהקמפיין הציבורי, בעקבות ציוץ שפרסמה ברשת, תחת הכותרת "ישראל מתביישת" – יוזמה שלא צלחה).

אני פנויה גם לקמפיין ׳ישראל מתביישת׳ אם מישהו בעיניין. pic.twitter.com/UdKt2I0Z5B

— Renana Raz (@RazRenana) July 19, 2018

ברשות המים, כאמור, טוענים שהציבור הגיב היטב לקמפיין. "הבדיקות שלנו הראו ש-90% מהאנשים זוכרים את הקמפיין הקודם ואת רננה רז", אומר אורי שור, דובר רשות המים, "ולכן כשהעלינו את הקמפיין החדש הוא היה תחת הכותרת 'חזרתי'. המטרה הראשונית הייתה לבלום את העליות ולשנות את המגמה, וזה חד משמעית עבד. השאלה היא כמובן אם המגמה תימשך".

מותר לשער שכשיגיעו נתוני החורף האחרון הם יצביעו על המשך הירידה בצריכה, בחסות הגשמים הנדיבים. המבחן הגדול יהיה בנתוני הקיץ הנוכחי, זה שמתרתח עלינו בעצם הימים האלה: הקיץ חם מאוד, השימוש בבריכות פרטיות הולך ומתפשט (מה שמתבטא גם בנתוני הטביעות), והגשמים שירדו בחורף שוב ייצרו אופוריה קלה.

אורי שור מסתכל קדימה בדאגה: "בפעם השלישית הקמפיין לא יעבוד. אנחנו משקיעים הרבה בחינוך ובשינוי הרגלי צריכה, אבל כולם צריכים להבין שחיסכון במים זו משימה לאומית".

פרסום ראשון: בכירים ביש עתיד רקמו מהלך דרמטי בחודש שעבר, לפרוש מרשימת כחול-לבן ולרוץ במשותף עם אביגדור ליברמן וישראל ביתנו תחת הדגל של הרשימה החילונית.

לפי הסקרים שהזמינו הבכירים ביש עתיד, רשימה משותפת של יש עתיד וישראל ביתנו היתה עשויה לזכות בקלפי ב-26-27 מנדטים – יותר מאשר כל מפלגה לחוד. ליברמן, טוענים אותם מקורות, היה בסוד העניין ולא דחה את הרעיון על הסף.

המהלך, שנרקם ימים ספורים לפני תאריך הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, ב-31 ביולי, אמור היה לזעזע את כל מערכת הבחירות ויכול היה לשנות את מפת המפלגות בישראל.

אלא שהתוכנית טורפדה על ידי יאיר לפיד עצמו, שאמר לחבריו במפלגה: "אני חתמתי על הסכם עם בני גנץ ועם בוגי יעלון ואני לא יכול להפר אותו. זה גם ייראה מאד רע בעיני הציבור".

יאיר לפיד: "אני חתמתי על הסכם עם בני גנץ ועם בוגי יעלון ואני לא יכול להפר אותו. זה גם ייראה מאד רע בעיני הציבור"

מקורות המקורבים לראשי יש עתיד סיפרו לזמן ישראל כי את המהלך כולו בישל הלל קוברינסקי, האיש המקורב ביותר ליאיר לפיד.

הלל קוברינסקי (צילום: Drivenets)

קוברינסקי, תא"ל במילואים ויזם הייטק, הוא האיש שהביא את לפיד לפוליטיקה בתחילת 2012 והוא זה שעומד מאחורי ההישג הגדול של יש עתיד בבחירות 2013, אז זכתה מפלגתו של לפיד ב-19 מנדטים. קוברינסקי שימש במשך השנים ראש המטה של יש עתיד ויועצו של לפיד כאשר כיהן כשר האוצר, והוא עדיין המוציא והמביא ביש עתיד.

המהלך של קוברינסקי נולד וצבר תאוצה על רקע הקרע בין השותפים בתוך כחול-לבן, אשר לפי  המקורבים הינו עמוק ורציני הרבה יותר ממה שנראה בעין ובשטח. החשדות בין הגורמים השונים עצומים, למרות חיבוקי האחווה על הבמות, ההצהרות בגבול עם עזה והארוחות המשותפות בכל פעם בבית אחר. גם פרשיות ח"כ עומר ינקלביץ, ההדלפות והחפרפרות השונות לא מוסיפות לאמון בין הצדדים.

לפי המקורבים, לפיד ואנשיו יודעים שאין להם סיכוי להקים ממשלה אחרי הבחירות עם הקואליציה במרכז ובשמאל, שנשענת על המפלגות הערביות. הם גם מניחים שבני גנץ יפצל את כחול-לבן וירוץ עם נתניהו אחרי הבחירות. המהלך נועד לטרוף את הקלפים ולהפוך את הפירמידה.

"גנץ לא הולך לשום אופוזיציה", אומר מקור ביש עתיד. "זה ברור לכולם. הוד בצר (ראש המטה של בני גנץ, ש"י) מדבר כמעט בגלוי על האפשרות הזו. אתה שומע איך גנץ מתבטא כלפי נתניהו. אין לו שום חשבונות קודמים אתו. להיפך, נתניהו מינה אותו לתפקיד הרמטכ"ל ונתן לו את השנה הרביעית, והוא יהיה אצלו שר הביטחון".

"התנאי של גנץ יהיה שהוא לא יתמוך בשום חוקי חסינות. זה יהיה מבחינתו מרחיק לכת. חוץ מזה לא תהיה לו שום בעיה", מסכם מקור נוסף בשיחה עם זמן ישראל.

בינתיים, אנשיהם של גנץ ומשה (בוגי) יעלון בכחול-לבן ממשיכים לטעון כי לפיד הורס להם את כל הסיכויים, בגלל ההתעקשות שלו על הסכם הרוטציה לראשות הממשלה, שחתם עם גנץ.

לפני שבועיים דיווחנו כאן על הבכירים שטוענים כי "לפיד עומד בינינו ובין הניצחון בבחירות". אתמול טענו גורמים בכחול-לבן שאיתם שוחחנו כי לפי הסקרים שיש בידיהם, כחול-לבן תקבל עוד שישה מנדטים אם לפיד יוותר על הרוטציה, וכי הלחצים על לפיד ממשיכים ויימשכו עד יום הבחירות עצמו.

יאיר לפיד מסר בתגובה לזמן ישראל: "היו אלף איש שדיברו והעלו אלף רעיונות, יש בלי סוף שמועות, אבל אני בחיים לא הייתי שובר מילה או הסכם, בטח לא עם בני גנץ שאני מאמין לו וחבר שלו".