האם הציבור הישראלי הפנים סוף-סוף שמשבר המים והאקלים כאן כדי להישאר וחזר לחסוך במים? לפי רשות המים, התשובה חיובית.
על פי נתונים חדשים שהרשות מפרסמת, במחצית השנייה של 2018 נבלמה מגמת העלייה בצריכת המים של משקי הבית בישראל, ולראשונה זה כמה שנים נרשמה ירידה בצריכה הביתית בשיעור של 3.4%. נתונים אלה עולים מניתוח נתוני הצריכה של כ-5.5 מליון תושבים, שהם כ-60% מהאוכלוסיה בארץ.
המספרים האלה מעודדים, אבל מוקדם לפתוח בקבוקי שמפניה. צריך לזכור שבערך במחצית 2018 יצאה רשות המים בקמפיין גדול, בכיכובה של רננה רז, שקרא לציבור לחסוך במים לאור רצף שנות הבצורת ומצבו הקשה של משק המים.
אחרי שהשר יובל שטייניץ השיק את הקמפיין בחגיגיות היו קולות שהטילו ספק באפקטיביות שלו, והמספרים שהרשות מפרסמת עכשיו – מבלי להאשים אותה חלילה במניפולציה בנתונים – מוכיחים לכאורה שהקמפיין דווקא הניב תוצאות.
בנוסף, עולה השאלה אם הקמפיין היה המניע העיקרי לחסכנות: "הנתונים נכונים", אומר בכיר במשק המים, "אבל לא בטוח שהקמפיין הוא הסיבה. צריך לזכור שתעריף המים עלה באותה תקופה". ביולי 2018 המים אכן התייקרו, אבל רק בכ-1% – שיעור זניח למדי שקשה להאמין שהשפיע דרמטית על הצריכה.
על דבר אחד כולם מסכימים: הציבור הישראלי צריך לאמץ תרבות של חיסכון במים. לפי כל המודלים והתחזיות, החורף האחרון, הנדיב בגשמים, היה הבלחה חריגה, והמגמה של התחממות והתייבשות תימשך בישראל ובאזור.
הפתרון הזמין ביותר הוא כמובן התפלה, אבל יש לה חסרונות רבים: זלילת כמויות עצומות של אנרגיה, הזרמת ריכוזים גבוהים של מלח לים, ותפיסת שטחים נרחבים בקו החוף ההולך ומצטופף.
צה"ל מערים קשיים
דוגמה לקושי שניצב בפני הקמת מתקני התפלה נוספים מתרחשת בימים אלה בגליל המערבי: אחרי שאושר מיקום להקמת מתקן התפלה גדול, התברר שהוא סמוך מאוד לבסיס צה"ל – מחנה שרגא שבו ממוקמת חטיבת גולני.
לטענת הצבא, הרעש העצום מהמתקן יחייב פינוי של חלק מהבסיס והיערכות מחודשת, שכדי לממן אותה מערכת הביטחון דורשת סכום אסטרונומי של כרבע מיליארד שקל. לאור הבור בתקציב המדינה, לא ברור אם ומאיפה הכסף יגיע, ולא ברור מתי הקמת מתקן ההתפלה תצא לדרך.
מתקני התפלה הם חיוניים, אבל לאור המגמות האקלימיות הציבור צריך להתגייס לחיסכון במים, כדי לצמצם ככל הניתן את הצורך בהקמת עוד ועוד מתקנים.
הליטר הזול והסביבתי ביותר הוא הליטר שלא נעשה בו שימוש. בשיאו של משבר המים הגדול לפני עשור, כשעלה לאוויר קמפיין הפרצופים הנסדקים בכיכובן של רננה רז, בר רפאלי ושאר ידוענים, הפחית הציבור את צריכת המים בכ-100 מיליון קוב לשנה – תפוקה של מתקן התפלה שלם.
לפי הנתונים שרשות המים מפרסמת עכשיו, במחצית השנייה של 2018 חסכנו כ-11.5 מליון קוב, שהם כ-115 מליון שקל. הרבה יותר צנוע, אבל התחלה טובה.
לא ברור אם להתחלה הזו יהיה המשך. בכל הנוגע לתרבות של צריכת מים, העשור האחרון היה עשור אבוד. לחיסכון שנרשם לפני עשור לא היה המשך.
בזכות חורף או שניים סבירים והאצת ההתפלה, נוצרה אווירה ציבורית שאפשר לשחרר את החגורה ולתת למים לזרום. ברחוב הישראלי השתרר הלך רוח לפיו "יש התפלה, בעיית המים נפתרה".
לזה הצטרפה העובדה שבשנים 2014-2017 מחירי המים ירדו בכ-30%, ובזבוז מים הפך להרגל זול. ואכן, מדי שנה נרשמה עלייה של כמה אחוזים בצריכה הביתית.
אבל זו הייתה אשליה. המגמות האקלימיות לא באמת השתנו, ישראל חוותה רצף של שנים שחונות, ולמרות ההתפלה מאגרי המים הלכו והידלדלו. עם זאת המנהיגות הפוליטית לא אזרה אומץ להתייצב מול הציבור ולדרוש ממנו לשנות כיוון, למרות חומרת המצב.
"בפעם השלישית הקמפיין לא יעבוד"
בקיץ שעבר, כשמשק המים נגע בכל הקווים האדומים, נשלפה רננה רז מהארכיון ונשלחה שוב לחזית בניסיון לנער את הציבור מאדישותו ולהסביר שההתפלה לבדה לא תספיק (זמן קצר אחר כך עלו קריאות להדיח את רז מהקמפיין הציבורי, בעקבות ציוץ שפרסמה ברשת, תחת הכותרת "ישראל מתביישת" – יוזמה שלא צלחה).
אני פנויה גם לקמפיין 'ישראל מתביישת' אם מישהו בעיניין. pic.twitter.com/UdKt2I0Z5B
— Renana Raz (@RazRenana) July 19, 2018
ברשות המים, כאמור, טוענים שהציבור הגיב היטב לקמפיין. "הבדיקות שלנו הראו ש-90% מהאנשים זוכרים את הקמפיין הקודם ואת רננה רז", אומר אורי שור, דובר רשות המים, "ולכן כשהעלינו את הקמפיין החדש הוא היה תחת הכותרת 'חזרתי'. המטרה הראשונית הייתה לבלום את העליות ולשנות את המגמה, וזה חד משמעית עבד. השאלה היא כמובן אם המגמה תימשך".
מותר לשער שכשיגיעו נתוני החורף האחרון הם יצביעו על המשך הירידה בצריכה, בחסות הגשמים הנדיבים. המבחן הגדול יהיה בנתוני הקיץ הנוכחי, זה שמתרתח עלינו בעצם הימים האלה: הקיץ חם מאוד, השימוש בבריכות פרטיות הולך ומתפשט (מה שמתבטא גם בנתוני הטביעות), והגשמים שירדו בחורף שוב ייצרו אופוריה קלה.
אורי שור מסתכל קדימה בדאגה: "בפעם השלישית הקמפיין לא יעבוד. אנחנו משקיעים הרבה בחינוך ובשינוי הרגלי צריכה, אבל כולם צריכים להבין שחיסכון במים זו משימה לאומית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו