דוברים נוספים במסיבת העיתונאים להצגת מסמכי "תיק 7/10" האשימו את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת ממשלתו בהתחמקות מאחריות למתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר 2023. לדבריהם, הטבח הוא תוצאה של מדיניות ארוכת שנים שנועדה לחזק את חמאס, ולא מחדל נקודתי שאירע רק בשעות שלפני המתקפה.

"שלוש שנים לאחר מכן, איש לא נתן את הדין על אחריותו למחדל הצבאי, הביטחוני והמדיני המחריד ביותר בתולדותינו", אמרה נועם פרי, שאביה חיים פרי נחטף בחיים מקיבוץ ניר עוז ונרצח מאוחר יותר בשבי חמאס. "אפילו ועדת חקירה לא הוקמה".

"כשהמציאות מחרידה כל כך והמחדל עמוק כל כך, הלב רוצה לפעמים להאמין שהייתה קונספירציה", המשיכה. "אך ככל שהראיות מצטברות ו-'תיק 7/10' מתבהר – היכנסו ותראו בעצמכם – התמונה, למרבה הצער, חד-משמעית".

"נתניהו והממשלות שלו באמת העדיפו את שלטון חמאס. זו הייתה המדיניות שלהם במשך יותר מעשור", האשימה.

גיל דיקמן, שבת דודתו כרמל גת נחטפה מקיבוץ בארי ונרצחה בשבי, דחה את התמקדותו לאחרונה של נתניהו בכך שגורמי הביטחון לא העירו אותו לפני המתקפה.

"נתניהו אומר שלא העירו אותו בשבעה באוקטובר, אבל כאן, ב-'תיק 7/10', יש 1,000 שעונים מעוררים", אמר דיקמן. "מכונת הרעל מנסה לצמצם מחדל שנמשך עשור וחצי לאירוע בודד של שלוש שעות".

"לא נאפשר לכם לקבור את מחדל השבעה באוקטובר כפי שמחקתם את 46 החטופים שנרצחו בשבי", הוסיף. "לא נאפשר לכם לשקר ולטעון שהחזרתם את כולם הביתה".

לישי מירן-לביא, שבעלה עמרי מירן שרד 738 ימים בשבי, אמרה כי המאגר אוסף "אלפי חלקי פאזל" לכדי תיאור אחד של הדרך שבה הגיעה ישראל לשבעה באוקטובר. "זה מסביר למה אסור לנו לעצום עיניים עכשיו, כדי שלא נמצא את עצמנו בחזרה באותו יום", היא אומרת.

מישל אילוז, שבנו גיא נחטף לעזה ונרצח בשבי, מציין כי ב-2018 הממשלה ביקשה מקטאר להעביר כספים לחמאס – ארגון שהצהיר בגלוי על כוונתו לרצוח ישראלים.

"לקחתם בחשבון שזה ייגמר בכמעט 2,000 קברים? שאזרחי המדינה יישחטו כאן?", הוא שאל. "אנחנו דורשים תשובות, לא ספינים. לא נשקוט עד שנקבל את כל התשובות".

נעמי אור אופק, בת 16 וקרובת משפחתם של קורבנות הטבח דרור ויונת אור, ושל ילדיהם ששרדו את השבי ליאם, נועם ועלמה אור, טענה כי השבעה באוקטובר היה תוצאה בלתי נמנעת של מדיניות שנמשכה לאורך כל חייה, ואפשרה לאיום מצד חמאס לגדול באין מפריע במשך דור שלם.

"לא מגיע להם ליהנות מהספק", אמרה. "האחראים למחדל ברורים, והם מתחמקים מאחריות".

צה"ל ושב"כ חיסלו במהלך הלילה את אחמד בטש, מפקד גדוד ג'באליה בחטיבת צפון הרצועה בזרוע הצבאית של חמאס.

על פי הודעת דובר צה"ל, בטש עסק בניהול ובארגון אמצעי הלחימה של החטיבה, והיה מעורב בתיאום אספקת נשק וציוד צבאי לפעילי הארגון.

עוד נמסר כי בעת האחרונה פעל בטש לשיקום יכולות חמאס וקידם מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ואזרחי ישראל, תוך הפרה שיטתית של הפסקת האש. לפי הצבא, הפעולה נועדה להסיר את האיום המיידי שהיווה.

בצה"ל ציינו כי טרם התקיפה ובמהלכה ננקטו צעדים במטרה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באזרחים, כולל שימוש בחימוש מדויק ובתצפיות מהאוויר.

חוסל מפקד גדוד ג'באליה של חמאס בצפון הרצועה, 15 בספטמבר 2026 (צילום: דובר צה"ל)

רוסיה מסרה כי פוליטיקאים ודיפלומטים מהמערב צריכים להעריך "בצורה מפוכחת" את הסיכונים הכרוכים בנסיעה לאוקראינה.

דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכארובה, אמרה את הדברים יומיים לאחר שכטב"ם רוסי פגע ברכבת נוסעים על מסילה שבה חלפה דקות ספורות קודם לכן רכבת שעליה נסעה קבוצה שכללה את ראש ממשלת בריטניה לשעבר בוריס ג'ונסון ואת ראש ממשלת שוודיה לשעבר קארל בילדט.

זכארובה ציינה כי צמתי רכבת ותשתיות תחבורה המשרתים את צבא אוקראינה הם יעדים לגיטימיים לתקיפה.

היא הוסיפה כי רוסיה הזהירה כבר בחודש מאי את הדיפלומטים הזרים לעזוב את קייב, בעקבות תקיפות רוסיות על התעשייה הצבאית של אוקראינה.

מפלגת הציונות הדתית פרסמה את מצע הבחירות שלה, הכולל תוכנית רדיקלית להמשך המהפכה במערכת המשפט הישראלית. התוכנית כוללת פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בית המשפט העליון בטענה שאינם חוקתיים.

חקיקה מסוג זה, שהממשלה היוצאת לא הצליחה להעביר בשל מחאה ציבורית נרחבת, ספגה ביקורת חריפה מצד משפטנים רבים. מומחים למשפט חוקתי הבהירו כי המהלך יחסל למעשה את סמכותו של בית המשפט להעביר ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת.

יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' אמר כי שורת הרפורמות השנויות במחלוקת נחוצה משום שישראל נמצאת ב"צומת גורלי". הוא ציין כי במהלך כהונת הממשלה הבאה ימונו כעשרה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, והצהיר כי מפלגתו תדרוש "לשנות את כללי המשחק".

הרפורמות של הציונות הדתית צפויות לכלול גם "החזרת מגבלות על זכות העמידה". המשמעות הסבירה של צעד זה היא שארגוני זכויות אזרח ועמותות למען מנהל תקין יוגבלו משמעותית ביכולתם להגיש עתירות לבית המשפט העליון.

סמוטריץ' ושמחה רוטמן הוסיפו כי בכוונתם להנהיג שימועים פומביים למועמדים לבית המשפט העליון. כמו כן, נשיא בית המשפט והמשנה לנשיא ייבחרו על ידי כלל השופטים המכהנים, ולא על ידי הוועדה לבחירת שופטים כפי שנהוג כיום.

סעיף נוסף בתוכנית הוא "הסדרת סדרי הדין", ובכלל זה אופן הוצאת צווי ביניים על ידי בית המשפט העליון. שרים בממשלה הנוכחית גינו שוב ושוב את בית המשפט על הקפאת יישום של חוקים והחלטות ממשלה, בזמן שהשופטים דנים לגופו של עניין.

צעדים נוספים שעל הפרק כוללים את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה – מהלך שהממשלה לא הצליחה להשלים בכנסת היוצאת. בנוסף, יועצים משפטיים של משרדי הממשלה יהפכו למשרות אמון פוליטיות, מה שיעניק לשרים חופש פעולה רחב יותר וישחרר אותם ממגבלות משפטיות.

רוטמן תיאר את התוכנית בתור "תוכנית תשתית להחזרת הדמוקרטיה הישראלית למסלולה". לדבריו, דבר זה "לא יקרה אם כל החלטה תתקבל על ידי דיפ סטייט של פקידים ושופטים שאיש לא בחר ואיש לא יבחר לעולם".

באתר Axios דווח כי כלי השיט שתוארו בתקשורת כ"סירות דיג", אשר הותקפו אתמול על ידי צבא ארה"ב, שימשו בפועל את משמרות המהפכה בניסיון לחטוף כלי שיט אמריקאי בלתי מאויש.

לדברי גורם אמריקאי, חיל הים זיהה את הניסיון, וכטב"ם של ארה"ב שיגר שני טילים שהשמידו את שתי הסירות. התקשורת האיראנית דיווחה כי סירות דיג נפגעו וכי ישנם דייגים נעדרים.

"סירות איראניות קטנות ניסו לאחרונה להשתלט על כלי שיט בלתי מאויש של ארה"ב", אמר דובר פיקוד המרכז של צבא ארה"ב קפטן טים הוקינס, "אך הן לא הצליחו בכך לאחר שפיקוד המרכז הגיב בעוצמה".

"כלי השיט נותר תחת שליטה מבצעית של ארה"ב", הוא הוסיף.

גורם אמריקאי מסר בנוסף ל-Axios כי ספינות של חיל הים מלוות מכליות דרך מצר הורמוז גם בשעות היום, ולא רק בלילה כפי שהיה בשבועות האחרונים. לדבריו, בממוצע 40 ספינות חוצות את המצר מדי יום, נתון השווה ל-14 מיליון חביות נפט ביום.