היא רצתה

 (צילום: iStock-ddukang)
iStock-ddukang

"היא רצתה". כך הגיב אביו של אחד הנערים החשודים באונס הנערה בת 12.

המשפט המרעיל הזה חודר שוב ושוב למרחב בו חיים כולנו יחד – הפוגעים, הנפגעים וכל היתר העדים. אותה סביבה בה גדלות גם ילדות וצעירות שנפגעו. גם הן, כמונו, שומעות ומפנימות את ההסברים המעוותים הללו, שרובנו גדלנו עליהם.

"רצית את זה", "מגיע לך", אפילו טענות על חינוך לקוי – נאמרות כדי להפריך באחת את הטענה שמדובר באונס. טיעונים אלה נאמרים על ידי תוקפים אפילו במקרים קשים של גילוי עריות.

הם נאמרים כדי להצדיק פגיעה בילדים, ילדות, נערים ונערות. התוקף רוצה להצדיק את עצמו וכופה את עמדותיו, בין אם בשכנוע או דרך איום. אף נפגע לא יוכל להישאר אדיש לאמירות אלה והבלבול מתחיל לחלחל.

למשפט "היא רצתה" יש השפעה מיידית. אנחנו נדרכים, נרגעים ושוב מתבלבלים. כך גם הנפגעת – במקרה הזה נערה שרק מתחילה להיפרד משנות הילדות שלה ונאלצת לשמוע אותו.

האשמת הקורבן והמיתוסים האלה של פיתוי מוכרים גם לנפגעות עצמן. מרבית הילדים והילדות גדלו בחברה שכולנו גדלנו בה, והפנימו את אותן עמדות חברתיות.

נשים שעברו פגיעה מינית, מספרות על  תחושות של אשמה ובלבול. הספק שהפוגעים והחברה נטעו – מעלה לעיתים קרובות שאלות הנוגעות למידת שיתוף הפעולה של הקורבן ואחריותה לפגיעה. ספק שעולה גם כשהשומע *אינו מטיל בספק* את עצם קיומו של האונס, או את העובדה שמדובר בפגיעה מינית.

אם נסכים לעצור לרגע ולחשוב מה קורה לנו כשאנחנו שומעים משפטים כאלה, נבין, שהיכולת שלנו לגייס מחדש הסברים רציונליים ולהבין שמדובר בטיעון מופרך – לא מתרחשת בן רגע.

לוקח לנו זמן לחזור לעשתונות. מדובר במשפט שהופך את היוצרות. הקורבן כבר לא קורבן, זה אומר שגם הנער החביב הוא לא תוקף, והגבר הנורמטיבי שמדבר אלינו הוא לא אבא של אנס, לכאורה. איזו הקלה אדירה.

לא עברו ימים מאז ששמענו אבא אומר "היא רצתה" – והנה אנחנו נדרשים שוב להבין שעוד "ילדים טובים", מועמדים ליחידות נבחרות – אולי עשו רע, אולי אנסו. ומה קורה לנו עכשיו, כשאנחנו יודעים שגם הם – מ"טובי בנינו" – חשודים כי פגעו מינית?

רוני דניאל מבטא לצערנו תפיסה רווחת פה. הנערים, שהם העתיד שלנו, הם צעירים בעלי מיניות גברית בריאה ואין לכעוס עליהם. הם בעצם אלה שנפלו קורבן לפיתוי של צעירה שרצתה את זה. הוא לא היחיד שחושב כך. האחרים רק במקרה לא מקבלים את הבמה שהוא קיבל.

הרצון לתקוף את מהימנות הסיפור בוודאי קשור גם ברצון לשמור על הנערים, שדומים מדי לבנים שלנו, של חברינו. אנחנו לא רוצים לחשוב שהם מסוגלים לפגוע. זהו גם הרצון לשמור על הסדר החברתי הקיים. לפחד מהידיעה שיש רע בעולם, וזהו רוע שנערים צעירים יכולים לחולל אותו.

ג'ודית הרמן, פסיכיאטרית ומחברת "טראומה והחלמה", כתבה לפני כמה עשורים על כך, שהחברה תמיד תרצה לעמוד לימין התוקף. הדבר פונה אל הרצון האוניברסאלי שלא לראות, לשמוע או לדבר על רוע.

מאז חלו שינויים. עברנו כבר את me too ונראה היה שהעולם השתנה. אבל מספיק משפט אחד, שמחזיק בתוכו את כל העמדות המוכרות והישנות של האשמת הקורבן, כדי שניווכח אחרת.

התוקף, כפי שהרמן מציינת, מעוניין להשכיח את שארע, והוא עושה ככל יכולתו לגרום לכך, כשהוא תוקף את אמינות הנפגעת. כאשר ההתקפה מגובה בערכים ואמונות חברתיות הקיימות, כולנו – כולל הנפגעים/ות – לא בהכרח נצליח לחשוב, ובוודאי לא להוכיח, אחרת.

תקיפה מינית מתקיפה את התודעה – ולא רק של הנפגעת. היא מתקיפה תודעה של חברה שלמה.

זה לא משנה שמקרי אונס ופגיעה מינית מתרחשים לעיתים קרובות, או שהסטטיסטיקה מעידה על כך שכל אשה שלישית נפגעת – עדין לא נתפוש אירועים אלה כחלק מהתנסות אנושית צפויה.

לכן כל המעורבים בפגיעה: התוקף, הקורבן והעדים – לא בהכרח יגדירו את המעשה כפגיעה.  וכך, כמו במעגל קסמים, שוב הנפגעת לא תהיה הקורבן, והתוקף יחזור להיות בן השכנים הנחמד, ואנחנו – אנחנו לא נאשים את עצמנו בכך שעמדנו מהצד ומהצג למראה זוועות.

אנחנו יודעים שתקיפה מינית, בעיקר בגיל צעיר, מתקיפה את התודעה ולא רק את הגוף. היכולת להמשיך ולדעת מה קרה מתערערת בעקבות פגיעה מינית, בוודאי כאשר התוקפים הם אנשים מוכרים, בני משפחה, או צעירים שרוצים את קרבתם.

במצב זה – ההבנה שהפוגע ביזה את הגבולות האישיים המגודרים המתקיימים דרך גבולות הגוף – לא בהכרח אפשרית לעיכול. כדי לתאר חוויה זו, אשה צעירה השתמשה בדימוי של טיפת צבע החודרת למים – הם אף פעם לא יוכלו לחזור ולהיות צלולים כמקודם.

כדי לתאר חוויה זו, אשה צעירה השתמשה בדימוי של טיפת צבע החודרת למים – הם אף פעם לא יוכלו לחזור ולהיות צלולים כמקודם

אין לאף אחד מאתנו ספק, כי האפשרות לרצות קרבה מבלי שניפגע היא אחת מהאופציות האנושיות הכי מוכרות וטבעיות.אנחנו יודעים ובטוחים בכך כשאנחנו נמצאים במצב רגיל, לא דרוך, לא תחת מתקפה כל כך מאסיבית על התודעה.

אבל משהו משתבש כשאנחנו עדים לאונס אכזרי. אז אנחנו נתקשה מאד לזכור שהרצון לקשר ולקשר מיני הם טבעיים ולא חייבים להסתיים בפגיעה כלכך קשה.

רבות מנפגעות טראומה מינית בגיל צעיר, יתארו בלבול לגבי החלק שלהן בתקיפה. לא אחת נשמע נשים, הרואות בפגיעה תוצאה ישירה של הרצון שלהן בקירבה. קשה להסביר להן שהרצון לקירבה הוא הכרח התפתחותי, צורך אנושי וטבעי.

מבחינתן מדובר במשאלה מביישת ומסוכנת. הבושה מחזקת את הסוד שממילא קיים בתוך פגיעה. ההשתקה של הפוגע מחזקת את הנטייה לשתיקה שקיימת גם בה. 

כדי לסדר את הבלבול שעולה בעקבות הפגיעה, ניתנות תשובות של האשמה עצמית. לא סתם אחוזי הדיווח על פגיעה מינית עדיין נמוכים מאד, ואצל גברים שנפגעו נמוכים אפילו יותר.

כאשר יש הכחשה של טראומה, הקורבן נשארת לבד עם הבלבול ועם השאלות על מה שקרה לה. לבלבול הזה השלכות נפשיות קשות. לא רק שהיא תסבול מהשלכות פוסט טראומתיות – אותו כלא נפשי בו היא ממשיכה לחיות את הפגיעה כל פעם מחדש – היא גם תתקשה לקבל את מה שנדרש להחלמה. 

ומה שנדרש הוא היכולת לספר סיפור קוהרנטי וברור, כך שניתן יהיה לדעת מה שייך לעבר ומה קורה בהווה. יכולת זו נחסמת בהעדר הכרה לפגיעה. הטראומה מהווה קיטוע של רציפות וודאות החוויה, קיטוע הממשיך להתקיים בתוך הנפש.

כדי להחלים מטראומה – הנפגעת חייבת לקבל הכרה ותוקף למה שעברה, זה באחריות כל אחד מאיתנו לא להכחיש את הטראומה, לעשות סדר, ולעזור לצאת מהמקום הקפוא למקום חי ועכשווי.

דורית גורני, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. הקימה יחידה לנפגעות טראומה מינית בביה"ח כפר שאול והיום משמשת שם כיועצת. חברה בקבוצת פסיכואתיקה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 925 מילים
כל הזמן // יום שני, 11 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־66 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

פצוע קל משברי רקטה בחולון; שלושה לוחמים נהרגו בקרבות בדרום הרצועה

השלושה הם רב סרן במילואים רומן ברונשטיין (46), רב סמל ראשון ארי יחיאל זנילמן (32) וסרן במילואים אליה יאנובסקי (24) ● מוקדם יותר נמסר על נפילתם בקרבות של רב סרן במילואים אביתר כהן (42), רב סמל מתקדם במילואים גדעון אילני (35) ורב סמל מתקדם במילואים איתי פרי (36) ● לנתניהו התחוור שרוב חברי הקבינט נגד הכנסת הפועלים מהגדה - והוא נמנע מלערוך על כך הצבעה

עוד 22 עדכונים
אמיר בן-דוד

לא תהיה תמונת ניצחון

המרדף הישראלי אחר "תמונת ניצחון" הפך לאובססיה לאומית מופרכת ותמוהה. אובססיה שלא במקרה מלבלבת בעידן נתניהו, שהוא גם העידן של ה"הסברה" ה"הצהרה" והדימוי החלול בעל הפוטנציאל הוויראלי ● וגם: מזוודות הכסף של חמאס ● נתניהו נסוג בקבינט ● עדכוני מלחמה ● מותה של מחזאית נערצת ● ועוד...

כוח צה"ל ברצועת עזה, 10 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל

הבחירות לרשויות המקומיות כבר הפכו לקרב פוליטי מכוער

בזירה הפוליטית מתנהל מאבק סוער סביב קיומן של הבחירות לרשויות המקומיות בסוף ינואר ● מצד אחד עומד בצלאל סמוטריץ', המתנגד בתוקף לקיומן של הבחירות בזמן שרבים מהמתמודדים מהציונות הדתית נלחמים בעזה ובצפון ● מצד שני עומד משה ארבל, שקבע את הבחירות ל-30 בינואר - ואיתו רבים מראשי הערים שנתקעו בתקופת מעבר ● ההכרעה בסוף תעבור לנתניהו ● פרשנות

עוד 976 מילים

אל תתנו לחמאס לפגוע בנשמה ובמקורות שלנו

חודשיים עברו והכאב על אובדן חיי הנרצחים ונפילת הלוחמים לא שוכך, הערגה להחזרת כל החטופים לא מרפה, והזעם על אטימות הלב ושמחת ההרג של קיצוני  חמאס לא דועך.

עם זאת, חשוב מאוד לא להתעלם מן העובדה שההתקפה הרצחנית של חמאס על התושבים של עוטף עזה הייתה מזימה לרצוח לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. מטרת העל של מלחמת הדת הקנאית של חמאס לא כל כך שונה מזו של החוגים הכי קיצוניים בין היהודים – הם רוצים תיאוקרטיה הומוגנית מהירדן ועד הים. אולי לכן התמקדו דווקא בישובים המלאים באנשים שקידמו שלום ודו-קיום. אם ניתן לחמאס להתנקש בחמלה שלנו, הם כבר ניצחו.

ג'ק גילרון הוא פרופ' אמריטוס ממכון לחקר המים ע"ש צוקרברג באונ' בן-גוריון, תושב באר שבע זה 31 שנה. הוא עוסק בחקר התפלה וטיפול במים ופעיל בנושאי אקלים וסביבה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 921 מילים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

דובר צה"ל נתפס עם המכנסיים למטה

במשך ארבעה ימים התפרסמו שלל תמונות של עצירים מושפלים בבגדים תחתונים ברצועת עזה ● על אף שאחזקת עצורים בעירום לאחר שנבדקו מנוגדת להנחיות, לא יצאה מהצבא כל הסתייגות מהתיעוד, שנחזה לרשמי ומסב לישראל נזק בעולם ● רק אמש התעורר דובר צה"ל והסתייג מהתמונות ● הפדיחה הזאת מצטרפת לתיעודי הביזה ומחייבת את חיזוק המשמעת בקרב הכוחות ● פרשנות

עוד 1,084 מילים ו-1 תגובות

על הכישלון של אמ"ן ב-7 באוקטובר

ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני וחוקר בתחום הפסיכולוגיה הבין־תרבותית, עבד בחטיבת המחקר באמ"ן תקופה קצרה, מאוגוסט 2021 ועד ינואר 2022. בעקבות ניסיונו באמ"ן הוא פרסם ב-26 בנובמבר 2023 מאמר בהארץ בכותרת "הייתי פסיכולוג באמ"ן. ללא שינוי, הם ימשיכו לטעות".

במאמר מנסה גרוזברד להבין ולהסביר את הפרדוקס, לפיו חטיבת המחקר באמ"ן, הבנויה על קבוצה איכותית של אנשים שמוינו בקפידה ועובדים יחד לאורך שנים, כושלת בניבוי אירועים ביטחוניים רבים כמו מלחמת יום כיפור, הסכמי אוסלו, שתי אינתיפאדות והטבח בעוטף עזה ב-7 באוקטובר.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
המאמר של הפסיכולוג עשוי להיות עם הטיות פסיכולוגיות קלות, בהינתן שהיה זמן קצר באמ״ן ומומחיותו לא במודיעין או צבא או פסיכולוגיה של ארגונים גדולים או…, וחשוב לציין שהוא בא מבית של האצ״ל… א... המשך קריאה

המאמר של הפסיכולוג עשוי להיות עם הטיות פסיכולוגיות קלות, בהינתן שהיה זמן קצר באמ"ן ומומחיותו לא במודיעין או צבא או פסיכולוגיה של ארגונים גדולים או…,
וחשוב לציין שהוא בא מבית של האצ"ל…
אבל בעיקר עוסק בנתונים ידועים, שקשה מאוד לשנות ויחד עם זאת טופלו תמיד בצורות שונות:
יש באמ"ן אנשים מאוד מגוונים (כדי להדגיש, באופן סטרואוטיפי, היו בכירים מאוד שהיו בעברם טבחים ולוחמים ואקדמאים ואנשי מעשה, נשים ולהט"ב, ימין ושמאל מהקצוות, מכל העדות ומכל רחבי ישראל).
אבל חשוב מזה:
1) הקונספציה באה מלמעלה,
עם הרבה לחץ לקבל רק אותה.
תשלום הפרוטקשן וחיבוק החמאס היו משהו שאסור לערער עליו, אחרת בועטים בך מלמעלה ברמת ראש הממשלה והקבינט ומשרד הביטחון. מישהו אשם בזה.
2) בלבלו את המערכת בהפיכה.
האשימו קצינים מעולים בפנסיה תקציבית והשכלה מדעית. גרמו לכוח אדם איכותי לעזוב.
3) קידשו קברי צדיקים ויצאו לנופש כשהוזהרו ממלחמה אזורית, וגם עכשיו ממשיכים להסיט תקציבים למשתמטים והאחזויות מבודדות.
והכי חשוב-
4) מישהו מבסס תרבות שקר, קידום מקורבים,
הרחקת אנשים ביקורתיים של יושרה וטוהר מידות.
יש מי שלא נבחרה שנכנסת לקירייה ובוחשת
עם קצינים מסוג מאוד מסויים.
הנרטיב של המאמר המקורי וגם של המאמר הזה
משרת את הנרטיב של מכונת השליט המאשים אחרים.
תכתבו מאמר על ההצלחות המדהימות של אמן בשנים האחרונות, כולל המלחמה עכשיו, כולל פסח הקודם.
אולי חלק גדול יותר מהבעיה היה אצל קצינים מסויימים בדרום? או ברוח השליטים שלא רצו להיכנס בחמאס וחיזבאללה מאז כאבי 2006 בלבנון?
אולי כל עם ישראל נהיה נהנתן ורוצה נורמליות? אולי חמאס פשוט עשה הטעיה אסטרטגית ממש מוצלחת, והכשל המרכזי הוא הסתת הכוחות מהדרום וזה שלא היתה כוננות עם שחר והפעלת כוחות מהירה ויעילה באותו יום? אז למה יצא לכם מאמר על אמן? כי מישהו מכוון את השיח?
רקאומר

עוד 886 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

שורת הכשלים של משטרת ישראל בפרשת חקירת הריגת קסטלמן מחייבת חקירה פלילית והטלת אחריות פלילית ● אין די במינוי קצין בודק לחקר כשלי המשטרה – גם מטעמים מהותיים של מניעת ניגוד עניינים וגם מטעמים ציבוריים של נראות וניקיון כפיים ● עצם החלטת המפכ"ל למנות קצין בודק מלמדת שלדעתו אין ולא יכול להתעורר חשד לביצוע עבירה פלילית, עוד לפני הבדיקה ● פרשנות

עוד 777 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

החיילים שמצאו את הילדה התועה ניקו אותה וטיפלו בה ● נציג המנהל האזרחי החזיר אותה באמצעות אמבולנס עזתי

עוד 129 מילים ו-1 תגובות

אוניברסיטת קולומביה הפכה לסיוט עבור הסטודנטים היהודים

סטודנטים ישראלים ויהודים מאוניברסיטת קולומביה מספרים לזמן ישראל כי מאז 7 באוקטובר הם מרגישים הרבה פחות בטוחים ● משרד זכויות האזרח של משרד החינוך האמריקאי אף הודיע כי נפתחה חקירה נגד מספר מוסדות אקדמיים, בהם קולומביה, בגין הטרדות אנטישמיות ● "אני הולכת לשיעור ושומעת 'אינתיפאדה'. בשבילי זו טראומת ילדות"

עוד 1,460 מילים ו-1 תגובות

ביקור בקן הצרעות של חמאס

סגן מפקד חטיבת כפיר, שנכנסה לעזה אחרי פעילות בגדה המערבית, לעולם לא ישכח את גופת בת ה־80 מבארי עם המספר על היד באותה שבת דמים: "הרגשת הכישלון לא עוזבת אותי" ● אמיר בר־שלום ליווה כוח של החטיבה באחת השכונות הכי מסוכנות בעזה, כשלאף אחד לא ברור עדיין מה יקרה ביום שאחרי ● "אתה בקושי רואה אויב אבל במקביל אתה יודע שהוא כאן מתחתינו"

עוד 1,497 מילים

ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על החות'ים

משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על 13 אישים וגופים האחראים על העברת כספים ממכירה ומשלוח של סחורות איראניות למורדים החות'ים בתימן ● ארה"ב שוקלת להכריז מחדש על החות'ים כארגון טרור, אחרי שב־2021 הארגון הוצא מהרשימה בגלל הצורך בסיוע הומניטרי ● אולם, ספק אם הסנקציות החדשות יספיקו בלי עיצומים דומים באירופה ובריטניה ● פרשנות

עוד 908 מילים
היום ה־65 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

סוריה: יירטנו באזור דמשק רקטות שישראל שיגרה; צה"ל ושב"כ הרגו מפקד גדוד בחמאס

מת מפצעיו נתנאל מנחם איתן, צוער בבית הספר לקצינים, שנפגע באורח קשה בקרב ברצועה ● שר לשעבר בממשלת חמאס תקף בחקירת שב"כ את הנהגת הארגון: "משוגעים; הרסו את הרצועה" ● צה"ל: מ־7 באוקטובר תקפנו יותר מ־22 אלף מטרות ברצועה ● נתניהו: "עשרות מחבלי חמאס נכנעים; זו תחילת הסוף של הארגון. אני אומר למחבלי חמאס - אל תמותו בשביל סינוואר; היכנעו עכשיו"

עוד 50 עדכונים

המלחמה בחמאס מטלטלת את מפלגות השמאל באירופה

המלחמה בחמאס היא תפוח אדמה פוליטי לוהט שחורך את ידיהם של פרוגרסיבים בכל היבשת, ומעצים מחלוקות הנוגעות לנושאי הגירה ואסלאם ● המלחמה והדרישה להפסקת האש לא רק מפלגות את השמאל – אלא גם מחזקות את הימין, שמנצל את הגמגום הרפה של יריביו כדי להצטייר כמי שראוי לכהן בשלטון

עוד 1,068 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סמוטריץ' מסרב להפנים שלא רק מלחמות הורגות – גם סוכר

ההנחיה של סמוטריץ' להאריך את ביטול המס על המשקאות הממותקים היא שיא חדש של פגיעה באינטרס הציבורי ● הגשמים העזים שירדו השבוע הציפו את נחל צלמון בביוב, הזורם אל הכנרת ● אתר חדש מציג את כל החקלאים האורגנים שאפשר להזמין מהם משלוח הביתה ● בין סביבה לביורוקרטיה: השדרוג הדיגיטלי של רשות האוכלוסין והתחייה של בית הדפוס בבארי

עוד 931 מילים

מקרון פועל להרחקת חזבאללה מעבר לליטני, אך ספק אם זה יעזור

צרפת חוששת בין השאר לעתיד קידוחי הנפט שלה בלבנון ● המסע של פוטין בארצות המפרץ ● ארדואן מקלל את ישראל, אך סופג האשמות מהאופוזיציה בגלל המשך המסחר עמה ● הפעילות החות'ית נגד השיט הבינלאומי פוגעת במצרים ומחממת את הזירה בים האדום ● והשבוע לפני 40 שנה: האינתיפאדה הראשונה פורצת בעזה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,290 מילים

עשה שלום עלינו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה להסכמי קמפ דיוויד ולטריו המצרי–ישראלי–אמריקאי שהוציא לנשיא קרטר עשן מהאוזניים – עד המחווה ששינתה הכול

עוד 2,396 מילים
היום ה־64 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

דיווח: סינוואר נמלט מעזה לחאן יונס בשיירה הומניטרית

צה״ל הודיע על 5 חללים, אחד מהם אחיין של השר איזנקוט ● דיווח: נתניהו אמר לביידן בסוף השבוע כי הלחימה בחאן יונס תימשך כחודש ● פורסם תיעוד של פלסטינים נכנעים, הרמטכ"ל: סימן להתפרקות במערכת ● החות׳ים מאיימים למנוע מספינות בדרך לישראל לעבור בים האדום ● משפחתו של סהר ברוך שנחטף קיבלה הודעה כי נרצח בשבי ● חייל תועד הורס סחורה בחנות בג׳באליה

עוד 47 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה