היא רצתה

 (צילום: iStock-ddukang)
iStock-ddukang

"היא רצתה". כך הגיב אביו של אחד הנערים החשודים באונס הנערה בת 12.

המשפט המרעיל הזה חודר שוב ושוב למרחב בו חיים כולנו יחד – הפוגעים, הנפגעים וכל היתר העדים. אותה סביבה בה גדלות גם ילדות וצעירות שנפגעו. גם הן, כמונו, שומעות ומפנימות את ההסברים המעוותים הללו, שרובנו גדלנו עליהם.

"רצית את זה", "מגיע לך", אפילו טענות על חינוך לקוי – נאמרות כדי להפריך באחת את הטענה שמדובר באונס. טיעונים אלה נאמרים על ידי תוקפים אפילו במקרים קשים של גילוי עריות.

הם נאמרים כדי להצדיק פגיעה בילדים, ילדות, נערים ונערות. התוקף רוצה להצדיק את עצמו וכופה את עמדותיו, בין אם בשכנוע או דרך איום. אף נפגע לא יוכל להישאר אדיש לאמירות אלה והבלבול מתחיל לחלחל.

למשפט "היא רצתה" יש השפעה מיידית. אנחנו נדרכים, נרגעים ושוב מתבלבלים. כך גם הנפגעת – במקרה הזה נערה שרק מתחילה להיפרד משנות הילדות שלה ונאלצת לשמוע אותו.

האשמת הקורבן והמיתוסים האלה של פיתוי מוכרים גם לנפגעות עצמן. מרבית הילדים והילדות גדלו בחברה שכולנו גדלנו בה, והפנימו את אותן עמדות חברתיות.

נשים שעברו פגיעה מינית, מספרות על  תחושות של אשמה ובלבול. הספק שהפוגעים והחברה נטעו – מעלה לעיתים קרובות שאלות הנוגעות למידת שיתוף הפעולה של הקורבן ואחריותה לפגיעה. ספק שעולה גם כשהשומע *אינו מטיל בספק* את עצם קיומו של האונס, או את העובדה שמדובר בפגיעה מינית.

אם נסכים לעצור לרגע ולחשוב מה קורה לנו כשאנחנו שומעים משפטים כאלה, נבין, שהיכולת שלנו לגייס מחדש הסברים רציונליים ולהבין שמדובר בטיעון מופרך – לא מתרחשת בן רגע.

לוקח לנו זמן לחזור לעשתונות. מדובר במשפט שהופך את היוצרות. הקורבן כבר לא קורבן, זה אומר שגם הנער החביב הוא לא תוקף, והגבר הנורמטיבי שמדבר אלינו הוא לא אבא של אנס, לכאורה. איזו הקלה אדירה.

לא עברו ימים מאז ששמענו אבא אומר "היא רצתה" – והנה אנחנו נדרשים שוב להבין שעוד "ילדים טובים", מועמדים ליחידות נבחרות – אולי עשו רע, אולי אנסו. ומה קורה לנו עכשיו, כשאנחנו יודעים שגם הם – מ"טובי בנינו" – חשודים כי פגעו מינית?

רוני דניאל מבטא לצערנו תפיסה רווחת פה. הנערים, שהם העתיד שלנו, הם צעירים בעלי מיניות גברית בריאה ואין לכעוס עליהם. הם בעצם אלה שנפלו קורבן לפיתוי של צעירה שרצתה את זה. הוא לא היחיד שחושב כך. האחרים רק במקרה לא מקבלים את הבמה שהוא קיבל.

הרצון לתקוף את מהימנות הסיפור בוודאי קשור גם ברצון לשמור על הנערים, שדומים מדי לבנים שלנו, של חברינו. אנחנו לא רוצים לחשוב שהם מסוגלים לפגוע. זהו גם הרצון לשמור על הסדר החברתי הקיים. לפחד מהידיעה שיש רע בעולם, וזהו רוע שנערים צעירים יכולים לחולל אותו.

ג'ודית הרמן, פסיכיאטרית ומחברת "טראומה והחלמה", כתבה לפני כמה עשורים על כך, שהחברה תמיד תרצה לעמוד לימין התוקף. הדבר פונה אל הרצון האוניברסאלי שלא לראות, לשמוע או לדבר על רוע.

מאז חלו שינויים. עברנו כבר את me too ונראה היה שהעולם השתנה. אבל מספיק משפט אחד, שמחזיק בתוכו את כל העמדות המוכרות והישנות של האשמת הקורבן, כדי שניווכח אחרת.

התוקף, כפי שהרמן מציינת, מעוניין להשכיח את שארע, והוא עושה ככל יכולתו לגרום לכך, כשהוא תוקף את אמינות הנפגעת. כאשר ההתקפה מגובה בערכים ואמונות חברתיות הקיימות, כולנו – כולל הנפגעים/ות – לא בהכרח נצליח לחשוב, ובוודאי לא להוכיח, אחרת.

תקיפה מינית מתקיפה את התודעה – ולא רק של הנפגעת. היא מתקיפה תודעה של חברה שלמה.

זה לא משנה שמקרי אונס ופגיעה מינית מתרחשים לעיתים קרובות, או שהסטטיסטיקה מעידה על כך שכל אשה שלישית נפגעת – עדין לא נתפוש אירועים אלה כחלק מהתנסות אנושית צפויה.

לכן כל המעורבים בפגיעה: התוקף, הקורבן והעדים – לא בהכרח יגדירו את המעשה כפגיעה.  וכך, כמו במעגל קסמים, שוב הנפגעת לא תהיה הקורבן, והתוקף יחזור להיות בן השכנים הנחמד, ואנחנו – אנחנו לא נאשים את עצמנו בכך שעמדנו מהצד ומהצג למראה זוועות.

אנחנו יודעים שתקיפה מינית, בעיקר בגיל צעיר, מתקיפה את התודעה ולא רק את הגוף. היכולת להמשיך ולדעת מה קרה מתערערת בעקבות פגיעה מינית, בוודאי כאשר התוקפים הם אנשים מוכרים, בני משפחה, או צעירים שרוצים את קרבתם.

במצב זה – ההבנה שהפוגע ביזה את הגבולות האישיים המגודרים המתקיימים דרך גבולות הגוף – לא בהכרח אפשרית לעיכול. כדי לתאר חוויה זו, אשה צעירה השתמשה בדימוי של טיפת צבע החודרת למים – הם אף פעם לא יוכלו לחזור ולהיות צלולים כמקודם.

כדי לתאר חוויה זו, אשה צעירה השתמשה בדימוי של טיפת צבע החודרת למים – הם אף פעם לא יוכלו לחזור ולהיות צלולים כמקודם

אין לאף אחד מאתנו ספק, כי האפשרות לרצות קרבה מבלי שניפגע היא אחת מהאופציות האנושיות הכי מוכרות וטבעיות.אנחנו יודעים ובטוחים בכך כשאנחנו נמצאים במצב רגיל, לא דרוך, לא תחת מתקפה כל כך מאסיבית על התודעה.

אבל משהו משתבש כשאנחנו עדים לאונס אכזרי. אז אנחנו נתקשה מאד לזכור שהרצון לקשר ולקשר מיני הם טבעיים ולא חייבים להסתיים בפגיעה כלכך קשה.

רבות מנפגעות טראומה מינית בגיל צעיר, יתארו בלבול לגבי החלק שלהן בתקיפה. לא אחת נשמע נשים, הרואות בפגיעה תוצאה ישירה של הרצון שלהן בקירבה. קשה להסביר להן שהרצון לקירבה הוא הכרח התפתחותי, צורך אנושי וטבעי.

מבחינתן מדובר במשאלה מביישת ומסוכנת. הבושה מחזקת את הסוד שממילא קיים בתוך פגיעה. ההשתקה של הפוגע מחזקת את הנטייה לשתיקה שקיימת גם בה. 

כדי לסדר את הבלבול שעולה בעקבות הפגיעה, ניתנות תשובות של האשמה עצמית. לא סתם אחוזי הדיווח על פגיעה מינית עדיין נמוכים מאד, ואצל גברים שנפגעו נמוכים אפילו יותר.

כאשר יש הכחשה של טראומה, הקורבן נשארת לבד עם הבלבול ועם השאלות על מה שקרה לה. לבלבול הזה השלכות נפשיות קשות. לא רק שהיא תסבול מהשלכות פוסט טראומתיות – אותו כלא נפשי בו היא ממשיכה לחיות את הפגיעה כל פעם מחדש – היא גם תתקשה לקבל את מה שנדרש להחלמה. 

ומה שנדרש הוא היכולת לספר סיפור קוהרנטי וברור, כך שניתן יהיה לדעת מה שייך לעבר ומה קורה בהווה. יכולת זו נחסמת בהעדר הכרה לפגיעה. הטראומה מהווה קיטוע של רציפות וודאות החוויה, קיטוע הממשיך להתקיים בתוך הנפש.

כדי להחלים מטראומה – הנפגעת חייבת לקבל הכרה ותוקף למה שעברה, זה באחריות כל אחד מאיתנו לא להכחיש את הטראומה, לעשות סדר, ולעזור לצאת מהמקום הקפוא למקום חי ועכשווי.

דורית גורני, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. הקימה יחידה לנפגעות טראומה מינית בביה"ח כפר שאול והיום משמשת שם כיועצת. חברה בקבוצת פסיכואתיקה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 925 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 12 בנובמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־403 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

נתניהו תוקף: עוצרים וכולאים במרתפים בטענות סרק כדי לחלץ אמירות שווא נגדי

הפרקליטות: מתנגדים לדחיית עדות רה״מ ● על רקע האיום האמריקאי: ישראל פתחה את מעבר כיסופים לסיוע ● למשטרת תאילנד מידע על פיגוע מתוכנן נגד ישראלים באי קופנגן השבוע, המל״ל: להגביר עירנות ● כטב"ם התפוצץ בגן בנשר - הילדים היו בממ״ד למרות שלא הופעלה אזעקה ● 4 נהרגו מנ״ט בעזה: סמ״ר אור כץ, סמ״ר נווה יאיר אסולין, סמ"ר גרי ללהרואיקימה זולת וסמ״ר אופיר אליהו

עוד 17 עדכונים
אמיר בן-דוד

מלחמת ההתשה הלבנונית

כבר הייתה לנו מלחמת לבנון הראשונה (שהתארכה עד בלי די) ומלחמת לבנון השנייה (שהייתה אגרסיבית וקצרה יחסית) וכעת נראה שאנחנו נגררים למעין מלחמת התשה עם שכנתנו מצפון ● וגם: מחפשים מוצא מדיני ● עדכוני מלחמה ● סמוטריץ' מקדם את תוכנית ההכרעה ● עידן טראמפ מתחיל לקבל צורה ● ועוד...

זירת הנפילה בכפר בענה שליד כרמיאל, 11 בנובמבר 2024 (צילום: פלאש90)
פלאש90

הנהגת ישראל מעדיפה האדרת גיבורים על פני הכרה בכאב הניצולים

בימים שאחרי השבעה באוקטובר עלו בישראל קולות רבים אשר השתמשו בהמשגה ובסמלים של השואה כדי לתאר את אירועי הטבח הנוראי של השבעה באוקטובר. דוגמה בולטת לכך היא הופעתו של גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם עם תלאי צהוב במליאת האו"ם.

עברה רק שנה מאז אותם אירועים ונדמה שיש מי שמבקש לעצב נרטיב אחר לטבח הנורא ולמלחמה שבאה בעקבותיו. כך, לדוגמה, בנימין נתניהו חתם לאחרונה בספר המבקרים של הכנסת "לזכרם של יקירינו וגיבורינו שנפלו ביום שחור ובמלחמת התקומה שבאה בעקבותיו".

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 491 מילים

תחקיר שערוריית האקו־פארק באשקלון

מכרז מעוות, ספק יחיד, הברחת מתחרים, תוספות תמוהות ונסתרות של עשרות מיליוני שקלים, תקציבים המשתנים ללא אישור, הסתרה של פרטים מהותיים, וחברה מסחרית בראשות מקורבים לצלחת שהוקמה כמה ימים לפני המכרז – וזכתה בכל הקופה ● חברת ועדת המכרזים: "הופכים אותנו לחותמת גומי" ● יו"ר ועדת המכרזים לשעבר: "נעשו פה דברים בלתי חוקיים" ● עיריית אשקלון: "פועלים על פי כל דין"

עוד 3,214 מילים ו-1 תגובות

כצאן לטבח

עם סיום מלחמת העולם השנייה, כשהתחילו להגיע ארצה ניצולי השואה, או שארית הפליטה כמו שנהוג היה לכנותם, הם התקבלו באהבה מהולה ברחמים וברתיעה מסוימת ע"י אנשי הישוב.

אלו שדגלו במאבק ללא פשרות מול המנדט הבריטי ומול צבאות ערב לא יכולים היו להבין איך מיליוני יהודים הלכו אל מותם ללא התנגדות כמעט.

תא״ל מיל׳ אסף אגמון הוא מבכירי חיל האוויר לשעבר, פעיל חברתי בתחום החינוך הטכנולוגי ואהבת הטבע והסביבה, ממובילי תנועת המחאה ״אין מצב״ בבלפור. מעוטר בצל״ש על מבצע חשאי ייחודי, החסוי עד היום.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 847 מילים

למקרה שפיספסת

"אם אפרסם עם ישראלים יצלבו אותי. סיכון שאיני מוכן לקחת"

בעקבות מייל אחד מקולגה אוסטרלי ילידי ומוסלמי, הודיעו חוקרות מאוסטרליה ופולין על ביטול חד־צדדי של פרויקט מחקר בינלאומי בהשתתפות ישראלים בנושא שיקום אסירים ● יוזמת הפרויקט קארין עובדיה טוענת כי מדובר בהפרת החופש האקדמי ("מפלה את החוקרים") ● המקרה מדגיש את השפעת ה־BDS על האקדמיה הישראלית

עוד 1,035 מילים

הזירה הלבנונית וישראל נמצאים על פרשת דרכים

המציאות החדשה בלבנון לאחר חיסול צמרת חזבאללה והפעילות הקרקעית בדרום לבנון – מציבה בפני ישראל דילמות מורכבות, לצד הזדמנויות חדשות.

היחלשותו של חזבאללה עשויה לאפשר הסכם משופר ביחס להיערכותו מדרום לליטני והמשך העברת נשק מאיראן. זו היחלשות שיכולה גם לנער את הזירה הפוליטית בלבנון, באופן שיאפשר בחירת נשיא שאינו תלוי לחלוטין בחזבאללה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 572 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

מבשילים התנאים להפסקת המלחמה בצפון

אחרי יותר משנה של מלחמה, התלכדות האינטרסים של ישראל, ארצות הברית, רוסיה וחלקים גדולים בצמרת הלבנונית, מייצרת חלון הזדמנויות לעיצוב מחדש את הגבול הצפוני ● פרשנות

עוד 834 מילים

"אין לנו גביעים אבל יש לנו משהו טוב בהרבה: יש לנו סיפור"

מועדון הכדורגל הגרמני סנט פאולי לא זכה בגביעים או באליפויות ובכל זאת הפך לאחד המועדונים המוכרים בעולם הכדורגל, עם אג'נדה ליברלית ואנטי פשיסטית מוצהרת ● בין היתר הם מנהלים חברי המועדון קשר אמיץ עם אוהדי הפועל ת"א ותומכים בשחרור החטופים ● שאול אדר נסע להמבורג, לראות את הקבוצה והאוהדים במגרש הביתי

עוד 3,247 מילים

חייבים בחדלות פירעון חשופים להתעמרות נאמנים

מילואימניק שחזר משירות ממושך בעזה ובלבנון והוכר כנכה צה"ל יצא מביהמ"ש בדמעות, בטענה שנאמנתו החמירה איתו ● במציאות הכלכלית הנוכחית, שבה יותר אנשים נקלעים לחדלות פירעון, רק שבעה עובדים במשרד המשפטים מפקחים על נאמנים המטפלים בכ־60 אלף תיקים ● מומחה בתחום סבור שיש להגביר את הפיקוח, וטוען כי קיימת בעיה מבנית בתפקיד הנאמנים: "אם הוא לא הוגן חייך יהפכו לגיהינום"

עוד 1,280 מילים

אם אושרה חקירה פלילית חדשה נגד נתניהו, הציבור חייב לדעת

למרות בקשות חוזרות של זמן ישראל, משרד המשפטים מסרב להתייחס לפרסום לפיו היועמ"שית אישרה לחקור חשדות הנוגעים ישירות לנתניהו בפרשות הביטחוניות הרגישות ● חקירה פלילית נגד ראש הממשלה טומנת בחובה השלכות משטריות כבדות, ואם התקבלה החלטה כזו, בהרב־מיארה תצטרך לעדכן את הציבור בהקדם ● פרשנות

עוד 802 מילים ו-2 תגובות
היום ה־402 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

מזכיר הממשלה: עכשיו שכ"ץ שר ביטחון, נביא חוק גיוס "טוב"

רס״ן איתמר לוין פרידמן, בן 34 מאילת, נפל בקרב בצפון עזה ● הקבינט אישר את הרחבת הסיוע ההומניטרי ברצועה ● גפני הסיר את ההתנגדות לקידום חוק הרבנים בקריאה ראשונה, יעלה הערב להצבעה במליאה ● כ-80 רקטות שוגרו לעבר חיפה והקריות, ארבעה נפצעו בינוני וקל ● צוותי חדשות 12 ו-13 הותקף בעת סיקור הנפילות בקריית אתא

עוד 55 עדכונים

רון דרמר סירב לחזור לוושינגטון ויחיאל לייטר זכה בתפקיד השגריר

מול ממשל טראמפ תעמוד צמרת מדינית - נתניהו, דרמר ולייטר - שהיא בעצם ישות פוליטית וקונספטואלית אחת ● השלושה בעלי עולמות תוכן זהים, אנשי ימין, ניצים מדיניים, אמריקנולוגים, רפובליקאים בתפיסה, שוחרי התנחלויות ותומכים בהחלת הריבונות על יהודה ושומרון ● ומדברים ביניהם באנגלית, כמובן ● פרשנות

עוד 955 מילים

הסיבה שהחזירה את טראמפ לנשיאות עלולה להפוך לחרב פיפיות

קמלה האריס קיוותה כי נתוני הכלכלה החיוביים יסייעו לה בבחירות, אך הבוחר האמריקאי ביקש מענה למצבו הכלכלי בסוף החודש ● טראמפ, מצידו, הציע תוכנית להקלה מהירה ביוקר המחיה, אך זו עלולה להוביל דווקא לעלייה נוספת במחירים ולסחרור כלכלי מסוכן ● פרשנות

עוד 832 מילים

מלגה לסטודנטים במצוקה הוקפאה בגלל בירוקרטיה, חלקם נאלצו לנשור

סבך בירוקרטי גרם להפסקת תשלום מלגת "קרן קציר" ליותר מאלף סטודנטיות וסטודנטים במצוקה כלכלית וחברתית ● משרד הרווחה מנסה לחדש את פעילות הקרן, אבל זה יעזור רק לחלק מהסטודנטים שהיו אמורים לקבל מלגה ● בינתיים, סטודנטיות כבר ביטלו את הרישום ללימודים ● משרד הרווחה: "תוכנית קציר תחודש בימים הקרובים"

עוד 913 מילים

מלחמת הסחר עם סין, המלחמה באוקראינה ובמזרח התיכון – כל אלו צפויים לעמוד במרכז סדר היום החדש של טראמפ, שיבקש לחזק את הכלכלה האמריקאית ולמצב את ארה"ב מחדש כמעצמת על ● בישראל מקווים לתמיכה רחבה בהמשך המאבק בחמאס ובחזבאללה, אך טראמפ כבר הצהיר כי אינו מעוניין בהרחבת המלחמות ● פרשנות

עוד 957 מילים
היום ה־401 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

דיווח: היועמ"שית תבהיר לנתניהו שעליו לפטר את בן גביר

בן גביר בתגובה לדיווח: "חדשות 13 והיועמ"שית פועלים יחד להפיל את שלטון הימין" ● דיווחים בסוריה: תשעה הרוגים וכ-20 פצועים בתקיפה שמיוחסת לישראל בדמשק ● המל"ל: להימנע מלהגיע למשחקים בחו"ל בשבוע הקרוב ● נשיא צרפת מקרון יגיע למשחק צרפת-ישראל ביום חמישי: "לשלוח מסר בעקבות מעשי האנטישמיות באמסטרדם" ● נתניהו על החקירות החדשות: "לשכתי נתונה למתקפה פרועה וחסרת מעצורים"

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה