דורית גורני
הזמן של
דורית גורני

דורית גורני, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. הקימה יחידה לנפגעות טראומה מינית בביה"ח כפר שאול והיום משמשת שם כיועצת. חברה בקבוצת פסיכואתיקה

גבול חיי אשה

הזכות של אשה להגן על עצמה נתפשת כמובנת מאליה בחברה בישראל. אך האם מותר לה להגן על עצמה גם באמצעים השמורים בדרך כלל לגברים? האם עומדת לזכותה הזכות להגנה עצמית?

על פניו נצהיר שכן. אבל בחינה מדוקדקת של חקיקה הקשורה באלימות נגד נשים, של ענישה של נשים שהגנו על עצמן, ושל ענישה לגברים שפגעו בנשים – מראה אחרת.

דורית גורני, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. הקימה יחידה לנפגעות טראומה מינית בביה"ח כפר שאול והיום משמשת שם כיועצת. חברה בקבוצת פסיכואתיקה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,138 מילים

היא רצתה

"היא רצתה". כך הגיב אביו של אחד הנערים החשודים באונס הנערה בת 12.

המשפט המרעיל הזה חודר שוב ושוב למרחב בו חיים כולנו יחד – הפוגעים, הנפגעים וכל היתר העדים. אותה סביבה בה גדלות גם ילדות וצעירות שנפגעו. גם הן, כמונו, שומעות ומפנימות את ההסברים המעוותים הללו, שרובנו גדלנו עליהם.

"רצית את זה", "מגיע לך", אפילו טענות על חינוך לקוי – נאמרות כדי להפריך באחת את הטענה שמדובר באונס. טיעונים אלה נאמרים על ידי תוקפים אפילו במקרים קשים של גילוי עריות.

הם נאמרים כדי להצדיק פגיעה בילדים, ילדות, נערים ונערות. התוקף רוצה להצדיק את עצמו וכופה את עמדותיו, בין אם בשכנוע או דרך איום. אף נפגע לא יוכל להישאר אדיש לאמירות אלה והבלבול מתחיל לחלחל.

למשפט "היא רצתה" יש השפעה מיידית. אנחנו נדרכים, נרגעים ושוב מתבלבלים. כך גם הנפגעת – במקרה הזה נערה שרק מתחילה להיפרד משנות הילדות שלה ונאלצת לשמוע אותו.

האשמת הקורבן והמיתוסים האלה של פיתוי מוכרים גם לנפגעות עצמן. מרבית הילדים והילדות גדלו בחברה שכולנו גדלנו בה, והפנימו את אותן עמדות חברתיות.

נשים שעברו פגיעה מינית, מספרות על  תחושות של אשמה ובלבול. הספק שהפוגעים והחברה נטעו – מעלה לעיתים קרובות שאלות הנוגעות למידת שיתוף הפעולה של הקורבן ואחריותה לפגיעה. ספק שעולה גם כשהשומע *אינו מטיל בספק* את עצם קיומו של האונס, או את העובדה שמדובר בפגיעה מינית.

אם נסכים לעצור לרגע ולחשוב מה קורה לנו כשאנחנו שומעים משפטים כאלה, נבין, שהיכולת שלנו לגייס מחדש הסברים רציונליים ולהבין שמדובר בטיעון מופרך – לא מתרחשת בן רגע.

לוקח לנו זמן לחזור לעשתונות. מדובר במשפט שהופך את היוצרות. הקורבן כבר לא קורבן, זה אומר שגם הנער החביב הוא לא תוקף, והגבר הנורמטיבי שמדבר אלינו הוא לא אבא של אנס, לכאורה. איזו הקלה אדירה.

לא עברו ימים מאז ששמענו אבא אומר "היא רצתה" – והנה אנחנו נדרשים שוב להבין שעוד "ילדים טובים", מועמדים ליחידות נבחרות – אולי עשו רע, אולי אנסו. ומה קורה לנו עכשיו, כשאנחנו יודעים שגם הם – מ"טובי בנינו" – חשודים כי פגעו מינית?

רוני דניאל מבטא לצערנו תפיסה רווחת פה. הנערים, שהם העתיד שלנו, הם צעירים בעלי מיניות גברית בריאה ואין לכעוס עליהם. הם בעצם אלה שנפלו קורבן לפיתוי של צעירה שרצתה את זה. הוא לא היחיד שחושב כך. האחרים רק במקרה לא מקבלים את הבמה שהוא קיבל.

הרצון לתקוף את מהימנות הסיפור בוודאי קשור גם ברצון לשמור על הנערים, שדומים מדי לבנים שלנו, של חברינו. אנחנו לא רוצים לחשוב שהם מסוגלים לפגוע. זהו גם הרצון לשמור על הסדר החברתי הקיים. לפחד מהידיעה שיש רע בעולם, וזהו רוע שנערים צעירים יכולים לחולל אותו.

ג'ודית הרמן, פסיכיאטרית ומחברת "טראומה והחלמה", כתבה לפני כמה עשורים על כך, שהחברה תמיד תרצה לעמוד לימין התוקף. הדבר פונה אל הרצון האוניברסאלי שלא לראות, לשמוע או לדבר על רוע.

מאז חלו שינויים. עברנו כבר את me too ונראה היה שהעולם השתנה. אבל מספיק משפט אחד, שמחזיק בתוכו את כל העמדות המוכרות והישנות של האשמת הקורבן, כדי שניווכח אחרת.

התוקף, כפי שהרמן מציינת, מעוניין להשכיח את שארע, והוא עושה ככל יכולתו לגרום לכך, כשהוא תוקף את אמינות הנפגעת. כאשר ההתקפה מגובה בערכים ואמונות חברתיות הקיימות, כולנו – כולל הנפגעים/ות – לא בהכרח נצליח לחשוב, ובוודאי לא להוכיח, אחרת.

תקיפה מינית מתקיפה את התודעה – ולא רק של הנפגעת. היא מתקיפה תודעה של חברה שלמה.

זה לא משנה שמקרי אונס ופגיעה מינית מתרחשים לעיתים קרובות, או שהסטטיסטיקה מעידה על כך שכל אשה שלישית נפגעת – עדין לא נתפוש אירועים אלה כחלק מהתנסות אנושית צפויה.

לכן כל המעורבים בפגיעה: התוקף, הקורבן והעדים – לא בהכרח יגדירו את המעשה כפגיעה.  וכך, כמו במעגל קסמים, שוב הנפגעת לא תהיה הקורבן, והתוקף יחזור להיות בן השכנים הנחמד, ואנחנו – אנחנו לא נאשים את עצמנו בכך שעמדנו מהצד ומהצג למראה זוועות.

אנחנו יודעים שתקיפה מינית, בעיקר בגיל צעיר, מתקיפה את התודעה ולא רק את הגוף. היכולת להמשיך ולדעת מה קרה מתערערת בעקבות פגיעה מינית, בוודאי כאשר התוקפים הם אנשים מוכרים, בני משפחה, או צעירים שרוצים את קרבתם.

במצב זה – ההבנה שהפוגע ביזה את הגבולות האישיים המגודרים המתקיימים דרך גבולות הגוף – לא בהכרח אפשרית לעיכול. כדי לתאר חוויה זו, אשה צעירה השתמשה בדימוי של טיפת צבע החודרת למים – הם אף פעם לא יוכלו לחזור ולהיות צלולים כמקודם.

כדי לתאר חוויה זו, אשה צעירה השתמשה בדימוי של טיפת צבע החודרת למים – הם אף פעם לא יוכלו לחזור ולהיות צלולים כמקודם

אין לאף אחד מאתנו ספק, כי האפשרות לרצות קרבה מבלי שניפגע היא אחת מהאופציות האנושיות הכי מוכרות וטבעיות.אנחנו יודעים ובטוחים בכך כשאנחנו נמצאים במצב רגיל, לא דרוך, לא תחת מתקפה כל כך מאסיבית על התודעה.

אבל משהו משתבש כשאנחנו עדים לאונס אכזרי. אז אנחנו נתקשה מאד לזכור שהרצון לקשר ולקשר מיני הם טבעיים ולא חייבים להסתיים בפגיעה כלכך קשה.

רבות מנפגעות טראומה מינית בגיל צעיר, יתארו בלבול לגבי החלק שלהן בתקיפה. לא אחת נשמע נשים, הרואות בפגיעה תוצאה ישירה של הרצון שלהן בקירבה. קשה להסביר להן שהרצון לקירבה הוא הכרח התפתחותי, צורך אנושי וטבעי.

מבחינתן מדובר במשאלה מביישת ומסוכנת. הבושה מחזקת את הסוד שממילא קיים בתוך פגיעה. ההשתקה של הפוגע מחזקת את הנטייה לשתיקה שקיימת גם בה. 

כדי לסדר את הבלבול שעולה בעקבות הפגיעה, ניתנות תשובות של האשמה עצמית. לא סתם אחוזי הדיווח על פגיעה מינית עדיין נמוכים מאד, ואצל גברים שנפגעו נמוכים אפילו יותר.

כאשר יש הכחשה של טראומה, הקורבן נשארת לבד עם הבלבול ועם השאלות על מה שקרה לה. לבלבול הזה השלכות נפשיות קשות. לא רק שהיא תסבול מהשלכות פוסט טראומתיות – אותו כלא נפשי בו היא ממשיכה לחיות את הפגיעה כל פעם מחדש – היא גם תתקשה לקבל את מה שנדרש להחלמה. 

ומה שנדרש הוא היכולת לספר סיפור קוהרנטי וברור, כך שניתן יהיה לדעת מה שייך לעבר ומה קורה בהווה. יכולת זו נחסמת בהעדר הכרה לפגיעה. הטראומה מהווה קיטוע של רציפות וודאות החוויה, קיטוע הממשיך להתקיים בתוך הנפש.

כדי להחלים מטראומה – הנפגעת חייבת לקבל הכרה ותוקף למה שעברה, זה באחריות כל אחד מאיתנו לא להכחיש את הטראומה, לעשות סדר, ולעזור לצאת מהמקום הקפוא למקום חי ועכשווי.

דורית גורני, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. הקימה יחידה לנפגעות טראומה מינית בביה"ח כפר שאול והיום משמשת שם כיועצת. חברה בקבוצת פסיכואתיקה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 925 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 30 בנובמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

דוהרים במסלול התנגשות

האירועים כל כך דרמטיים ובלתי סבירים, ומתרחשים ברצף כה מהיר ומסחרר, שקשה להכיל אותם. מצד אחד, ישראל מנהלת מו"מ עם חמאס, ובתמורה לשחרור חטופים, משחררת מדי יום אסירים פלסטינים. מצד שני, שני המחבלים שביצעו הבוקר את הפיגוע בירושלים הם בעצמם אסירי חמאס משוחררים ● וגם: ההפוגה נמשכת ● חרדה לגורל הג'ינג'ים ● תמימי חוזרת לסורה ● קיסינג'ר מת ● ליגת העל חוזרת ● ועוד...

זירת פיגוע הירי בירושלים, 30 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
היום ה־55 ללחימה ● 147 חטופים עדיין בעזה

חמאס לקח אחריות על הפיגוע בירושלים וטוען: נשחרר עשרה חטופים הערב

ליביה דיקמן בת ה-24, הרב אלימלך וסרמן בן ה-73 וחנה איפרגן בת ה-60 נרצחו בפיגוע הירי בירושלים ● נתניהו על הפיגוע: אותו חמאס שנשבענו לחסל ● השגריר הספרדי יוזמן לשיחת נזיפה לאחר דברי ראש ממשלת ספרד ● 2 לוחמי מילואים נפצעו קל בפיגוע דריסה בבקעה ● הערכה בישראל: מחר הפעימה האחרונה, בקרוב תחודש הלחימה ברצועה ● בלינקן נפגש עם קבינט המלחמה

עוד 60 עדכונים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

עקורים

"אני לא מצליח לראות כרגע עתיד. הכול חסום. קשה לי לראות את פני הילדים התמימים ולחשוב איזה עתיד אנחנו משאירים להם"

גידו כהן

קיבוץ עין השלושה. סטודנט. פונה לאילת

עוד 1,676 מילים

נדרש פירוק עדין של מטען הטראומה הכפולה בציר שואה-נכבה

מדינת ישראל והאזור כולו נמצאים עתה בצומת גורלית למדי. זו צומת מהסוג הקריטי ממש, מסדר גודל הנאמר בדברים פרק ל; יט;

"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. .. לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם".

ד"ר אלי שי הוא עיתונאי, חוקר, ומרצה. עוסק בחקר הקבלה, השבתאות, והמיסטיקה, וגם בחקר ספרות עברית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 719 מילים

למקרה שפיספסת

רכבת קלה, התחלה קשה

כמאה ימים אחרי ההשקה החגיגית של פרויקט התחבורה שחיכינו לו עשורים, כל מה שקרה עם הרכבת הקלה בגוש דן לא היה צפוי ● מצד אחד היא יעילה ומציעה חוויית נסיעה נעימה ● מנגד, מספר הנוסעים עומד על רבע מהתחזיות ● איש לא יודע לומר אם כשהמלחמה תסתיים, והמילואימניקים ישובו מהחזית והסטודנטים ללמוד, הקרונות יתמלאו

עוד 1,019 מילים

מעבר רציף לממשלה טובה יותר - גם בשעת מלחמה

מבנה הממשלה הנוכחית הוא רע. צריך ואפשר לשפרו ללא דיחוי על ידי החלפת הממשלה. משתתפי הקבינט המלחמה הנוכחי יוכלו להמשיך ולהשתתף בקבינט הביטחוני העתידי, וכך תישמר הרציפות של ניהול המלחמה.

בנימין נתניהו יכול לעשות זאת. אם לא יעשה זאת, אז על בני גנץ להקים ממשלה אחרת, ונתניהו ישתתף בקבינט כמו שאריה דרעי עושה היום. חברי הקואליציה צריכים לדרוש את החלפת הממשלה לאלתר, לטובת המדינה, ולוותר על האינטרסים האישיים והמגזריים שלהם. אזרחי המדינה צריכים לעודד וללחוץ על חברי הקואליציה לפעול בדרך זו.

יהודי אזרח ישראל: הדמוקרטיה חשובה ליהדות, והיהדות חשובה לדמוקרטיה הישראלית. אני מעוניין בתגובה שלך.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,049 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

המפעל של משפחת לולו שמריז בקיבוץ סעד נפרץ ב־7 באוקטובר, נבזז והוצת ● שלושה עובדים נחטפו, בהם גם בנו של אבי לולו שמריז, בעלי החברה ● לולו שמריז ביקש מחברת הביטוח להכיר באובדן כושר העבודה של השלושה, אך להפתעתו גילה שרשות שוק ההון לא מתירה לה לעשות זאת: "הזכאות תיבחן כשהחטופים יחזרו"

עוד 1,344 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איראן מעורבת בכל החזיתות - עזה, הגדה המערבית, לבנון, תימן וסוריה - ובכך מצליחה להסיט את המיקוד הבינלאומי מתוכנית הגרעין שלה ● לפי דוח עדכני של סבא"א, איראן מחזיקה כיום ב-128.3 ק"ג ברמה הגבוהה ביותר של ההעשרה ל-60% וקרובה לייצור כמות היכולה להספיק ל-3.5 פצצות גרעין ● גורם ישראלי בכיר: "הסוגיה האיראנית נמצאת כיום במקום הגרוע אי פעם" ● פרשנות

עוד 806 מילים

עיר מקלט

הצורך להתכונן לאפשרות של מתקפת טילים מלבנון הוליד מבצעי ניקוי מקלטים ואיתור מקומות מחסה נוספים בחיפה, מה שהוביל לשותפויות ערביות–יהודיות לא צפויות בעיר השלישית בגודלה בארץ ● "אנחנו צריכים לעבור מדו־קיום לשותפות. פעילות המקלטים מחזקת את השותפות הזאת"

עוד 1,110 מילים

עתיד הסכסוך הישראלי–פלסטיני מוטל על כתפיו של ביידן

אחרי שקשר את וושינגטון למלחמה בעזה, נשיא ארצות הברית חולק עכשיו את האחריות לגורל הסכסוך הקשה והמדמם ● עתה רק נותר לראות אם ההבטחה שנתן לישראל, לפיה לא תהיה חזרה לסטטוס קוו של 6 באוקטובר, הייתה רק משפט שנזרק לאוויר, נקודה רטורית גרידא, או מחויבות רצינית ונחושה

עוד 2,000 מילים

בחסות המלחמה, רוטמן פועל להגבלת המחאות נגד השלטון

יו"ר ועדת החוקה לא למד דבר מקידום ההפיכה המשטרית וחוזר לשחוק את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ● לשיטתו של רוטמן, השלטון צריך לקבוע את גבולות המחאה נגד השלטון וההפגנה לפני שבועיים בת"א של חד"ש, הפגנה שבג"ץ התיר, "נכפתה" ע"י הפרקליטות ● רוטמן, למעשה, מנצל את ערפל המלחמה על מנת לחורר עוד יותר את העיקרון הדמוקרטי היסודי בדבר חופש ההפגנה ● פרשנות

עוד 686 מילים ו-2 תגובות

תוכנית ההישרדות של בנימין נתניהו

אין בעולם המערבי ראש מדינה שהיה נשאר לשבת על כסאו אחרי אסון לאומי בסדר גודל של שבעה באוקטובר שקרה גם ואולי בעיקר באשמתו ● אבל נתניהו לא מוותר ולא מתפטר. להיפך ● תכנית ההישרדות שלו הולכת על ארבע דרכים שיובילו אותו, לשיטתו, בבוא היום לניצחון: האשמת הצבא, הפחדת הבוחרים, חיזוק הקואליציה סביבו - וקרדיט על ההישגים ● פרשנות

עוד 1,447 מילים ו-4 תגובות
היום ה־54 ללחימה ● 147 חטופים עדיין בעזה

12 ישראלים ו-4 תאילנדים שבו הלילה לישראל משבי חמאס

בסך הכול שוחררו 95 חטופים במהלך ששת ימי ההפוגה עד כה ● קבינט המלחמה מתכנס לדון בצעדים הבאים ● מערכת הביטחון בודקת את אמיתות הודעת חמאס, שלפיה שירי ביבס ובניה אריאל וכפיר נהרגו בהיותם בשבי ● נתניהו: "האם אחרי מיצוי השלב הזה של החזרת חטופינו ישראל תחזור ללחימה? התשובה שלי חד משמעית כן"

עוד 59 עדכונים
עקורים

"אח שלי פתאום שאל, את חושבת שתחזרו לרעים? עד אותו רגע, מעולם לא היה לי סימן שאלה בנוגע לחיים שלנו בקיבוץ. השתרר שקט. אמרתי, אני לא יודעת"

זוהר ליבנה מזרחי

קיבוץ רעים. נשואה ואם לשלושה. פונתה למלון באילת

עוד 1,879 מילים

מיחזור או זיהום

בקרוב ישראל תצטרך להתמודד עם אתגר חדש: פינוי המבנים ההרוסים מיישובי העוטף, שיהפכו לכמויות אדירות של פסולת בניין ● במשרד להגנת הסביבה מתכננים למחזר את הפסולת ולהפוך אותה לחומר גלם לבניית היישובים מחדש, אבל במציאות הישראלית יש חשש שהקבלנים ישליכו את הפסולת בטבע ויכסו את הנגב בגל מכוער של שברי בניינים

עוד 944 מילים

נתניהו סידר למאסק תוכנית עסקית להשבת המפרסמים

הפעילות האנטישמית של בעלי חברות X ברשת החברתית הביאה לפגיעה בהכנסה עתידית בסך עשרות מיליוני דולרים ● אבל במקום לפעול נגד הפצת השנאה, המיליארדר עלה על מטוסו הפרטי לביקור בזק בישראל לשטיפת תדמיתו השלילית, בסיוע לחיצת היד החמה של נתניהו ● בניגוד להרצוג, רה"מ לא ניצל את השעות לצד המיליארדר כדי להמחיש את הסכנות ליהודים ● פרשנות

עוד 967 מילים
היום ה־53 ללחימה ● 155 חטופים עדיין בעזה

10 ישראליות ושני תאילנדים שבו לישראל; ראש המוסד דן בקטאר על עסקה רחבה יותר

המשוחררים הועברו במסוקים לבתי החולים להתאחד עם משפחותיהם ● בין המשוחררות: דיצה הימן בת ה-84, תמר מצגר בת ה-78, אופליה רויטמן בת ה-77 ועדה שגיא בת ה-75. עוד שוחררו גבריאלה ליימברג ובתה מיאה, ששבה לארץ עם כלבתה בידיה ● ראש המוסד חזר לארץ לאחר הדיונים בקטאר על הארכת ההפוגה הזמנית ועל מתווה כולל להשבת כל החטופים, כולל חיילים

עוד 85 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה