פגמליון בגן הילדים - חלק ב'

 (צילום: iStock-MelkiNimages)
iStock-MelkiNimages

מקרי ההתעללות העלו דרישה לפיקוח ממשלתי בפעוטונים. הפיקוח הקיים בגני העירייה לרוב תורם, לעיתים מכביד, אך לא פותר את חוסר האמון ההורי כלפי גננות ומטפלות. הנבואה השלילית עלולה להגשים את עצמה – או להיפך

* * *

בחלק הראשון של הפוסט בחנתי האם ניתן להסתפק בפיקוח על הגננות או שצריך להשתמש בכלים נוספים. מה משמח גננות ומה מקשה עליהן?

כשגננות מספרות לי על מה שמשמח אותן בעבודתן זה קשור בדרך כלל בהצלחות עם ילדים: כשהצליחו לגרום לילדים להירגע, להתעניין, לשמוח, לגלות מעורבות, להצליח חברתית, להיות ערני במפגשים, להתקדם בלמידה, להתגבר על קשיים. אני רואה את עיניהן מאירות גם כשהן מספרות על אופק מקצועי חדש ומעשיר שנפתח בפניהן, כמו למשל הובלת פרויקט שמדבר ללִבַּן.

מבחינת גורמי הלחץ גננות מדווחות על מספר גורמים עיקריים:

היום, יותר מבעבר, גננות משתפות בחשש כרוני מפני תגובות ההורים. קבוצות הווטסאפ והמדיה החברתית על חוקי הדינמיקה שמאפיינים אותן, מגבירות ומחריפות את החרדה מפני ההורים.

לא אחת הן מתלוננות על הורים שמתערבים באופן שלדעתן אינו תורם לילד ולחבריו. כל זה מעיק עליהן, דורש מהן משאבים ומעורר בהן דריכות ומגננה.

היום, כמו בעבר, גננות ומטפלות עסוקות בקושי העצום שמציבות בעיות ההתנהגות: ילדים סוערים, לא אסופים, לא מווסתים, עם פעלתנות יתר תנועתית וּווֹקאלית, שלעיתים גם מהווים סכנה לעצמם ולילדים אחרים. אי-שקט הוא דבר מדבק ושוחק. קשה למבוגר להרגיע ילד כשאינו רגוע בעצמו.

בנוסף, לגננת, לסייעת ולמטפלת אין חדר מורים ואין פינת קפה לפגוש בה עמיתים, להתייעץ ולשחרר קיטור. רוב האנשים שהן רואות לאורך היום הם ילדים. לכן, למרות שכל הזמן הן מוקפות באנשים רבות מהן מדווחות על בדידות.

כמובן, גם גננות, סייעות ומטפלות טרודות בבעיות פקקים, משכנתא, משפחה, בריאות, משימות וסידורים. אז כיצד יגיעו לגן כשהן שלוות, אנרגטיות, יעילות, יצירתיות, חביבות, חומלות? וכיצד יוכלו הורים לדעת שתפקודן תקין? האם פיקוח הוא המענה האולטימטיבי לבעיה?

במקרה שלי חששתי שהגן ימשיך להתנהל על-ידי גננות מחליפות. לגננת היו מוניטין טובים אך לא היה ברור אם ומתי תחזור. לכן התייעצתי עם המדריך המוערך שלי בשירות הפסיכולוגי בעיר אחרת בה עבדתי.

לאחר יומיים בישר להפתעתי שהוא מכיר היטב את הגננת ואף דרש בשלומה, כמי ששמע ממני שהיא נעדרת מהעבודה. היא סיפרה לו שהיא מתמודדת עם צרה. מבלי לפרט מה קרה לה, סיפר שהאזין ואף תמך וייעץ לה ככל יכולתו.

לשמחתי הרבה הגננת שבה למחרת לעבודה. ביקשתי לדבר איתה ואמרתי שהבנתי שעוברים עליה ימים קשים. איחלתי לה שדברים יסתדרו וישתפרו גם אם איני יודעת במה מדובר, אך בינתיים ביקשתי שתפנה אלי כדי להיעזר בי בכל מה שאפשר, והבטחתי לגייס לשם כך הורים נוספים. טושים, בריסטולים, מסיבות, אירועים, התנדבויות, טרדות, מה שלא יהיה, הבטחתי לנסות לעזור, לתמוך ולפתור, כדי להקל עליה.

זה נגע בה. ככל הנראה הרגישה שמכבדים את פרטיותה אך במקביל מצוקתה אינה שקופה ושההורים, שרוצים בטובת ילדיהם, מבינים שטובתה טובתם.

מעולם לא ניצלה לרעה את הצעתי: פה ושם ביקשה עזרה באירועים שונים, באיסוף כספים או חפצים. אך מאותו יום ואילך הגיעה לגן בסדירות וניהלה אותו בַּמקצועיות ההחלטית והנעימה שתאמה את המוניטין המעולה שלה מהשנים הקודמות. בתי וחבריה זכו לשנת לימודים מסודרת ויציבה. מבטה לימד שהיא מרגישה שרואים ומכבדים אותה, שהיא מרגישה בן אדם.

אפקט פגמליון דו-סטרי

בעולמנו הלחוץ טבעי שהורים ירצו פשוט להפקיד את הילד ולמהר לענייניהם, בשאיפה שמי שמטפל בילד יֵדע להחזיק את עצמו ובמקרה שלא, המערכת תפקח עין ותיישר אותו.

אך בדומה לרובנו, גם גננות, סייעות ומטפלות הן בני-אדם וגם להן נגמר לפעמים הכוח. גם הן זקוקות לעידוד. גם הן יכולות להרגיש אמביוולנטיות כלפי עבודתן אפילו שמדובר בילדינו היקרים לנו מכל. גם הן יכולות להרגיש שחוקות. גם הן עלולות להרגיש תסכול מול הפער שבין דרישות תפקידן לבין תנאיו, תגמוליו ואופק הקידום שבו.

מחקרים מראים שציפיות הגננת או המורה מהילד משפיעות בעוצמה על תפקודו: כשהציפיות ממנו גבוהות הוא מצליח לתפקד במלוא הפוטנציאל שלו ולהיפך, כשמייחסים לילד יכולת נמוכה ומצפים שייכשל הוא מתפקד נמוך מכפי יכולתו.

תופעה זו המכונה ״אפקט פגמליון״, נחקרה לרוב בהקשר תפקודם של ילדים (או כפיפים), כמושפע מציפיות מי אחראי עליהם. כשגננת, מורה או מטפלת מייחסת לילד תכונות טובות ויכולות גבוהות, היא מעבירה לו ציפייה חיובית, שמוציאה ממנו את מיטבו וגורמת לו להרגיש מסוגל ומשמעותי.

״אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה״ יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך. גננות מספרות שהן נטענות באנרגיות כשילדי בגן מראים להן חיבה, הערכה ותודה.

הורים יכולים להעצים את האפקט הזה: ככל שיגלו אמון ואכפתיות כלפי מי שמטפלת בילדיהם היא תרגיש עם עצמה טוב יותר בעבודתה. ולהיפך: ככל שהורים יהיו חשדניים, ביקורתיים וטעונים כלפי גננות, מטפלות וסייעות, הן יתפקדו ברמה נמוכה יותר.

חובתם של הורים להתבונן במי שמטפלים בילדיהם במבט בוחן, אך גם במבט שרואה אותם, כי מדובר בבני אדם שמושפעים בחוזקה מהיחס כלפיהם.

אינני מציעה להתעלם מאינדיקציות למסוכנות, להזנחה ולפוגענות. גם במקרה שלי עמדתי על המשמר. אך האופן בו בחרתי לפעול היה באמצעות הניסיון לחזק ולהעצים את הגננת מאחורי הקלעים.

ניתן להשפיע על מה שקורה בגן ואצל המטפלת לא רק דרך השגחה, מעקב, פיקוח, ריגול או חקיקה אלא גם באמצעות אכפתיות, תמיכה וציפייה חיובית. לאפשר לנשים שמטפלות, משגיחות ומחנכות את הילדים להישען על רוח גבית שמגיעה מהורים אכפתיים וחיוביים.

כשם שאיננו רוצים שגננות יסתפקו בהשגחה ובפיקוח על הילדים אלא שיטפחו ויעצימו אותם, כך יכולים אנו לנהוג כלפיהן. איננו רוצים שרק יתערבו, אלא שיהיו מעורבות. איננו רוצים שרק ישגיחו ויעבירו ביקורת, אלא שיהיו מעורבות, אכפתיות ומיטיבות.

יחס של אמון, אכפתיות והערכה כלפיהן עשוי לחלחל ולעבור הלאה לילדים. מדובר בהשקעה שולית של תשומת לב ועשייה, שיכולה להניב פירות רבים.

בנוסף, היא יכולה להרגיע את ההורים, כי אחד ממנגנוני ההגנה המוצלחים מפני חרדה הוא מנגנון ההיפוך – מסביל לפעיל – מנגנון בו אנו מיטיבים עם האחר כפי שהיינו רוצים שינהג בנו, באופן שבו זמנית מקנה לנו תחושת שליטה בסיטואציה וגם מייצר הדים חיוביים באחר ומגביר את המוטיבציה שלו ללכת לקראתנו.

יעלה ורטהיים היא מומחית בפסיכולוגיה קלינית ובפסיכולוגיה חינוכית. מטפלת בקליניקה פרטית במבוגרים ובנוער. מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 871 מילים
כל הזמן // יום שני, 8 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד לתושבי עזה: "יש גם דרך אחרת. עתידכם תלוי בכם"

לפיד שוחח הערב נשיא מצרים א-סיסי● סקרים: גנץ ולפיד מתחזקים בהתאמה לראשות ממשלה ● ארדן דורש ממועצת הביטחון לגנות את הירי מעזה ● היועמ"שית קבעה: מינוי מפקד גל"צ יידחה לממשלה הבאה ● גזר דין לליצמן: 8 חודשים על תנאי ● ליברמן מבטיח פיצוי למי שנעדרו מעבודתם וגרים עד 40 ק"מ מהרצועה ● נתניהו מבקש ממתפקדי הליכוד לאשר לו 5 שיריונים ביום רביעי

עוד 52 עדכונים

עלות השחר - השחר עלה, ומה עכשיו?

הסבב הקצר מול הג'יהאד האסלאמי הסתיים, עם קונצנזוס נדיר כי מדובר בהצלחה ישראלית. ומה עכשיו?

1

ראשית חשבו לתחקר לעומק את שרשרת הפעולות שהובילה אליו. האם מעצר פעיל הג'יהאד בסאם א-סעדי בג'נין היה מוצדק, בראייה לאחור? האם התגובה לחטיפתו הוערכה נכונה? "בכיר ישראלי" כבר סיפר בגילוי לב כי ישראל הופתעה מתגובת הג'יהאד לחטיפה. זו אינה הפעם הראשונה בשנים האחרונות שבה המודיעין הישראלי שוגה בהערכותיו לגבי החמאס והג'יהאד.

עם תום הסבב יהיה צורך לתחקר לעומק את שרשרת הפעולות שהובילה אליו. האם מעצר פעיל הג'יהאד בג'נין היה מוצדק, בראייה לאחור? האם התגובה לחטיפתו הוערכה נכונה?

2

פתיחת סבב כאשר מנהיג הג'יהאד זיאד נח'אלה נמצא בביקור בטהראן – יתרון או חיסרון?

3

בסוגיית התפקיד האיראני בהסלמה – בזמן ששיחות וינה מתנהלות, על רקע המהלומות שישראל הנחיתה על איראן בשנה האחרונה, והכישלון האיראני להגיב עליהן. מה ישראל העריכה? מה היא ידעה/יודעת על כוונותיה של איראן ועד כמה עודדה או לא את הג'יהאד להסלים? יש לכך חשיבות רבה, הרבה מעבר לסבב הזה.

4

המשא ומתן שניהלו המצרים, הקטרים ואחרים במטרה למנוע הסלמה, לפני פתיחת הסבב – מה באמת קרה שם? מה דרשו הג'יהאד ומה דרשה ישראל? האם ההחלטה להפסיק את המשא ומתן ולפתוח באש הייתה נכונה? או שמא "ההזדמנות המבצעית" שוב סינוורה את עיני הקברניטים וחיסלה לא רק את תייסיר אל ג'עברי אלא גם הסכם אפשרי? (כפי שקרה מספר פעמים בעבר).

האם ההחלטה להפסיק את המו"מ ולפתוח באש הייתה נכונה? או שמא "ההזדמנות המבצעית" שוב סינוורה את עיני הקברניטים וחיסלה לא רק את תייסיר אל ג'עברי אלא גם הסכם אפשרי? (כפי שקרה בעבר)

5

ישראל הצהירה בימים הראשונים למבצע כי היא "אינה מנהלת משא ומתן". האם זה היה נכון? בדיעבד ברור כי  האינטרס הישראלי היה לנהל משא ומתן מהיר ולסיים את הסבב מהר ככל האפשר. ידנו הייתה על העליונה אבל ברור היה שהתמונה יכולה הייתה להתהפך בכל רגע. כתמיד בעימותים מול ארגוני לא מדינתיים, לצד השני מספיקה הצלחה מבצעית אחת כדי להכריז "ניצחון". כולנו כבר היינו בסרט הזה אינספור פעמים.

6

כפי שמציינים בצדק כל הפרשנים – העובדה שחמאס בחר להישאר מחוץ למערכה היא קריטית. עם כל רגע שעבר הייתה סכנה שחמאס לא יעמוד בלחץ, ואז היינו עלולים להתדרדר לסבב ארוך וקשה בהרבה. זו הייתה סיבה מרכזית לחתירה לסיום מהיר.

7

מה ניתן היה להשיג בהסכם הפסקת האש? זו שאלה שמלווה כל סבב כבר 17 שנים. התשובה מורכבת. אם נפשט, ישראל עמדה תמיד בפני בחירה בין הסדרה עמוקה וארוכת טווח ("הודנה" בשפת החמאס והג'יהאד), לבין שביתת נשק זמנית ומוגבלת ("תהדייה" בשפתם). כל ממשלות ישראל העדיפו את האופציה השנייה, משום שנרתעו מלשלם את מחיריה של הראשונה.

מהם המחירים? בתמצית, הסרת המצור הימי והיבשתי, הקמת נמל ימי בעזה, ועסקת שחרור אסירים וגופות שתכלול שחרור מסיבי. מהם התמורות? שקט ארוך טווח והגבלת התעצמות הארגונים בעזה. הסכמי התהדייה שעליהם חתמו כל הממשלות מאז ההתנתקות כללו שביתת נשק הדדית, "כללי משחק" מוסכמים בשטח שליד גדר הגבול ("הפרימטר"), וכמה גזרים הומניטריים, פיננסיים כלכליים להקלת המצור, בתיאום עם מצרים וקטאר. כולנו כבר מבינים את המגבלות של הסכמים מסוג זה.

8

ועכשיו לנקודה הכי חשובה, הכי מורכבת והכי פחות מדוברת – הטווח הארוך, והתכלית האסטרטגית של ישראל מול עזה בפרט ומול הפלסטינים ככלל. בסופו של יום כל סבב כזה הוא רק הערת שוליים בתולדות הסכסוך.

הנקודה הכי חשובה, הכי מורכבת והכי פחות מדוברת – הטווח הארוך, והתכלית האסטרטגית של ישראל מול עזה בפרט ומול הפלסטינים ככלל. בסופו של יום כל סבב כזה הוא רק הערת שוליים בתולדות הסכסוך

בנקודת הזמן הנוכחית פערי העוצמה בין ישראל לפלסטינים הם כנראה הגדולים ביותר אי פעם. ישראל הצליחה לרסק את התנועה הלאומית הפלסטינית לחתיכות. לנתק את עזה מאיו"ש, למנוע פיוס בין פתח לחמאס, לזרוע יאוש טוטלי בקרב העם הפלסטיני באשר לסיכויים להקמת פלסטין בימי חייהם, ולסכל באפקטיביות את מרבית ניסיונות "ההתנגדות" לייצר פיגועים אסטרטגיים או לשתק את החיים בישראל לאורך זמן.

אפילו בקרב ערביי ישראל חל פילוג בין ה"משתלבים בכל מחיר" בראשות עבאס, שהתבטא במהלך המבצע באופן חסר תקדים והודיע הלכה למעשה כי לרע"ם אין כל עניין במאבק הלאומי הפלסטיני, לבין "שומרי הגחלת הפלסטינית" ברשימה המשותפת.

בנקודת הזמן הנוכחית פערי העוצמה בין ישראל לפלסטינים הם כנראה הגדולים ביותר אי פעם. ישראל הצליחה לרסק את התנועה הלאומית הפלסטינית לחתיכות. לנתק את עזה מאיו"ש, למנוע פיוס בין פתח לחמאס, לזרוע יאוש טוטלי בקרב העם הפלסטיני באשר לסיכויים להקמת פלסטין בימי חייהם, ולסכל באפקטיביות את מרבית ניסיונות "ההתנגדות" לייצר פיגועים אסטרטגיים או לשתק את החיים בישראל לאורך זמן.

במישור המבצעי אלו הישגים אדירים. אבל – כפי שקורה לנו תמיד – במקום לתרגם את ההישגים הצבאיים להישגים אסטרטגיים, ישראל מתחפרת בסטטוס קוו. הסכמי אברהם היו הישג אסטרטגי, אבל לשיטתו של נתניהו. כלומר דריסת הפלסטינים תחת גלגלי המטוסים לדובאי. הם רק העצימו את התסכול וחוסר התוחלת באיו"ש ובעזה, למרות שיכולים היו לשמש מנוף לתחילת משא ומתן מדיני משמעותי.

נתניהו חתר כמובן לחיסול רעיון שתי המדינות והמשך גימוד הבעיה הפלסטינית עד אין קץ (נכון, זה לא בר-ביצוע, אבל לכך הוא חתר). לממשלת המעבר הנוכחית אין בדל של אסטרטגיה מול עזה, ובוודאי שלא מול הבעיה הפלסטינית בכללותה. אין לה גם מנדט ציבורי להגיע להסכם אסטרטגי עם החמאס והג'יהאד.

9

לכן הסבב הזה – שנכון לשאול עד כמה היה נחוץ – הסתיים בהארכת הסכם התהדייה הקיים.

נתניהו חתר לחיסול רעיון שתי המדינות והמשך גימוד הבעיה הפלסטינית עד אין קץ (לשווא). לממשלת המעבר הנוכחית אין בדל אסטרטגיה מול עזה, בוודאי לא מול הבעיה הפלסטינית בכללותה

10

מה בכל זאת ניתן "לחלץ" מן המצב שנוצר? התנעת דיון ציבורי משמעותי על הבעיה הפלסטינית ועל האסטרטגיה הישראלית הנכונה מולה, כשעזה נתפסת כחלק מן המכלול הזה, לא כסוגיה נפרדת ולא כבעיה צבאית גרידא.

הציבור הישראלי שקע באפתיה, שהייתה נוחה מאוד גם לנתניהו וגם לבנט ולממשלת ה"שינוי לא כולל פלסטינים" ששלטה פה בשנה האחרונה. גם עכשיו, אין לפוליטיקאים שום אינטרס בדיון ציבורי כזה, שבו יחשפו ערוותיהם. לאף אחד מהם אין פתרונות משכנעים, והם יעדיפו להמשיך לטמטם את הציבור עם "מיגור הטרור", "יד חזקה" ו"ערוכים לכל תרחיש".

11

הציבור הישראלי הרבה יותר מפוכח מן הפוליטיקאים, ומזהה את חוסר האונים שלהם. אבל נוצר מעגל שוטה שבו הפוליטיקאים בורחים מבשורה, והציבור נותן להם לברוח כי כיפת ברזל והיעדר פיגועים משמעותיים מאפשרים לנו חיים נורמליים פחות או יותר, והתמקדות במאבקי ההישרדות היומיומיים שהם "החיים עצמם" בישראל.

12

ארה"ב והקהילה הבינלאומית איבדו מזמן עניין בסכסוך. מדינות ערב בחרו לעצום עיניים ולעסוק בבעיותיהם שלהן. הסובלים העיקריים מן המצב הם כמובן הפלסטינים, אבל קולם לא נשמע ולא יישמע.

הציבור הישראלי שקע באפתיה, שהייתה נוחה מאוד גם לנתניהו וגם לבנט ולממשלת ה"שינוי לא כולל פלסטינים" ששלטה פה השנה. גם עכשיו אין לפוליטיקאים אינטרס בדיון ציבורי שבו יחשפו ערוותיהם

13

בעיני פוליטיקאים כמו נתניהו ושותפיו זה מצב אידאלי להמשך תנופת ההתנחלויות מזה ושינוי המשטר בישראל מזה. ובעיני הצד השני של המערכת הפוליטית? זו השאלה, ותשובה אין.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,030 מילים ו-1 תגובות

דירה זה לא טונה: למחאת הדיור אין שום סיכוי להצליח

מעודדים מהצלחת מחאות הקוטג', פסטה ועכשיו הטונה - עולים קולות לגייס את הציבור למען מחאה כזו נגד מחירי הדירות בישראל ● אלא שמחאה נגד יוקר הדיור שונה מהותית ממחאה של מוצר בסופר - ובסופו של דבר, נידונה לכישלון בגלל השוני הזה ● פרשנות

עוד 849 מילים

כתבי העת המדעיים סירבו לפרסם את המאמר של פרופסור אבי לייב שטען כי גוף שמימי נדיר התרסק בכדור הארץ ב־2014 ● בחודש יוני האחרון ממצאיו אושרו על ידי ממשלת ארה"ב ועכשיו הוא מתכוון לחפש את השרידים בקרקעית האוקיינוס כדי להבין אם מקורו ב"טכנולוגיה חייזרית" ● "למבקרים היו ספקות אבל אני הייתי בטוח"

עוד 1,332 מילים

למקרה שפיספסת

תיירות "זה היולי הכי חלש שהיה כאן מזה שנים"

במצפה רמון מקווים שהקור בלילה ובבוקר ימשוך את התיירים באוגוסט ● אלא שתקציב השיווק התפספס, אין אוטובוס למכתש ואין רכז תיירות ● ראש המועצה טוען שמדובר בחולשה כלל ארצית וש"זו לא דרמה מקומית" ● האורחים שכן יגיעו יהנו מסיורים, הופעות, פסטיבל סרטים ואולי גם ממטר מטאורים ● במקביל, התיירנים מסמנים ניצחון בארבעה מאבקים סביבתיים ומבטיחים שיהיו עוד

עוד 2,539 מילים

בעניין עזה, המוזות לעולם לא נשמעות

היה זה פקיד סובייטי שטבע את המשפט: "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות, וכשהתותחים שותקים, המוזות נשמעות". הכוונה היא שאין משמיעין ביקורת בזמן לחימה.

הרוב יסכימו כנראה עם הקביעה, ועם זאת יש עמה שתי בעיות: ראשית, ממשלות גורמות נזק רב במלחמות מטופשות, ושנית, הן לרוב ממאנות להקשיב גם בימי שלום. כשזה מגיע לעזה, הם לא מקשיבות בכלל.

יש שתי בעיות עם הקביעה "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות": ראשית, ממשלות גורמות נזק רב במלחמות מטופשות, ושנית, הן לרוב ממאנות להקשיב גם בימי שלום. כשזה מגיע לעזה, הם לא מקשיבות בכלל

בנוגע לעזה, ישראל שבוייה ב"קונספציה" – מן פתולוגיה היסטורית המונעת על-ידי יהירות ופולחן ביטחון קצר-רואי. כל כמה זמן צצה לה קונספציה אחרת, אבל במובן מסויים מדובר באותה גברת קלוקלת בשינוי אדרת.

הקונספציה המקורית גרסה בתחילת שנות ה-70 (עת עלה ההיבריס הישראל על גדות סואץ) שאין טעם להתייחס לאיומים ולגישושים של נשיא מצרים אנואר סאדאת, שכן הוא פחות רציני מקודמו גמאל עבדל נאצר ולעולם לא יעז לתקוף. שר הביטחון העדיין-מהולל משה דיין סיכם זאת באומרו שעדיפה שארם א-שייח' (הכוונה לסיני) בלי שלום על שלום בלי שארם א-שייח'. התוצאה הגיעה ביום כיפור 1973.

הקונספציה השנייה הייתה שישראל צריכה להיאחז ב"אזור ביטחון" בדרום לבנון, הלוא היא רצועה ברוחב כמה קילומטרים המתפתלת לאורך כל הגבול. ישראל בראשות הליכוד פלשה ללבנון ב-1982 כדי לגרש ממנה את אש"ף, משימה שהושגה בתוך חודשים; היא המשיכה לכבוש חצי מהמדינה למשך שנתיים נוספות (משה ארנס לעג ליצחק רבין בתשדיר בחירות מ-1984 על כך שחשב שנסיגה בכלל אפשרית: "האם הוא עצמו מאמין בכך? האם מישהו מאתנו מאמין?"). גם לאחר הנסיגה שבוצעה להפתעת ארנס באותה שנה (על רקע התנגדות קולנית של הליכוד) שימרה ישראל על "רצועת הביטחון" להגן על הגבול מול אויב חדש, חיזבאללה.

הקונספציה קבעה שאין אלטרנטיבה להקרבה בחיים ובממון ובהון הפוליטי שהרצועה גבתה, עד שאהוד ברק פרש מלבנון באופן חד צדדי בשנת 2000 – הישגו הבלתי מעורער (הליכוד שוב התנגד, כמובן). או אז התברר שבהחלט ישנה אלטרנטיבה – לא מושלמת, כי הייתה מלחמה נוספת ב-2006, אבל עדיפה עד מאוד.

בנוגע לעזה, ישראל שבוייה ב"קונספציה" – מן פתולוגיה היסטורית המונעת על-ידי יהירות ופולחן ביטחון קצר-רואי. כל כמה זמן צצה לה קונספציה אחרת, אבל במובן מסויים מדובר באותה גברת קלוקלת בשינוי אדרת

הקונספציה הנוכחית סביב עזה גורסת בעצם שלישראל אין אלטרנטיבה למדיניות שהיא מקיימת מאז תפס חמאס את הרצועה ב-2006: להטיל עליה סגר מהאוויר, מהים ובעזרת מצרים מהיבשה ולשמור על מאזן טרור מול הטרוריסטים השולטים בה.

ההצדקה הייתה שיש להגביל ולבדוק כל מולקולה הנכנסת לרצועה, שמא חמאס ישתמש בחפצים תמימים לכאורה לעזר בייצור פצצות, בניית טילים וחפירת מנהרות. המצב מאמלל את 2 מיליון האנשים שחיים בעזה ובעצם כלואים בה – אבל זה בדיוק העניין: התוכנית, במידה שהייתה כזו, הייתה לדרבן אותם להפיל את החמאס מהשלטון.

וזו נראתה כמו תכנית טובה, כי כל אדם הגון בעולם יברך על הפלת חמאס, ארגון שלא רק כפה תיאוקרטיה אסלאמית ומדינת משטרה על נתיניה האומללים אלא גם הביא עליהם חורבן מחריד על ידי התגרות חוזרת ונשנית בשכן חזק בהרבה.

אכן, הגורמים היחידים בעולם הדמוקרטי שאולי לא יברכו על סילוק חמאס הם חלקים מהימין הישראלי. הסיבה לכך היא שהפלסטינים הרדיקליים הם שותפיהם השקטים להתנגדות לחלוקת הארץ; שלטונם בעזה מחליש את הרשות הפלסטינית המתונה יותר והופך את פתרון שתי המדינות לפחות אפשרי.

איך עבדה התוכנית?

ובכן, עברו 16 שנים, ולמרות המצור חמאס מצא דרכים לייצר פצצות, לבנות טילים (עם טווח יותר ויותר מרשים) ולחפור מנהרות למכביר. הם ירו אלפים מטילים אלה לעבר ישראל, וגרמו סבל גדול במיוחד למאות אלפי אזרחים ישראלים בדרום. היו לנו ארבע מלחמות ואינספור סבבים ולפי האו"ם כ-4,000 פלסטינים נהרגו (לצד 106 ישראלים), רבע מיליון בתים בעזה נהרסו ונזק של 5 מיליארד דולר נגרם לתשתיות ברצועה הענייה.

הקונספציה הנוכחית סביב עזה גורסת שלישראל אין אלטרנטיבה למדיניותה מאז תפס חמאס את הרצועה ב-2006: הטלת סגר מהאוויר, מהים ובעזרת מצרים מהיבשה ושמירת מאזן טרור מול הטרוריסטים בה

עם זאת חמאס לא הופל והוא לא נסוג מהעמדה שישראל אינה לגיטימית. יתרה מזאת, הארגון התקבע בתודעה כחזק יותר כנראה מפתח המתון והחילוני, וגם אחראי יותר משאר הטרוריסטים במרחב (כולל הג'יהאד האסלאמי, כוכבי הסבב האחרון).

הסבל של העזתים הוא לא משהו שהקורא הישראלי היה אפילו שוקל לקבל על עצמו. יש להם חשמל מספר שעות ביום (באמצעות דלק שמספקת ישראל). הם בדרך כלל לא יכולים לעזוב. שתיית בירה תסכן את חייהם.

כמה זמן זה יכול להימשך?

אין לי ויכוח עם מעצרים ואפילו התנקשויות נגד מחבלים בהתבסס על מודיעין אמין לגבי סכנות חמורות (אם כי הלוואי שישראל הייתה משתדלת יותר גם להציג הוכחות לפני שהיא מסתכנת בהתלקחות קטסטרופלית נוספת).

אינני חושד במניע פוליטי כלשהו, ​​כפי שחשדתי בשנה שעברה, כשישראל הציתה אש בדיוק כאשר היה נראה שבנימין נתניהו מתקרב לפנסיה. ראש הממשלה יאיר לפיד אינו כזה.

אני גם מבין את חוסר הרצון ליזום תכניות שאפתניות לשינוי מציאות. לפרויקטים כאלה במזרח התיכון – מהאביב הערבי ועד דוקטרינת בוש דרך המלכת המארונים בלבנון ועד, לצערנו, הסכמי אוסלו – יש נטייה להתפוצץ בפרצוף של כולם.

אבל הגיע הזמן. אני מקווה שאחרי הבחירות בנובמבר, תהיה אשר תהיה הממשלה, ישראל תבחן שנית את המצב המקומם בעזה. אפילו מבט חטוף יגלה שהקונספציה הולידה כישלון.

מה בדיוק לעשות זה שאלה אחרת. אבל באופן כללי, הייתי מציע גזר גדול מאוד ומציגו קבל ישראלים, פלסטינים ועולם. אני מעריך שישראל תמצא שותפים במפרץ ובמקומות אחרים להצעה שתהווה תכנית מרשל אמיתית לעזה. כזו שתכלול שיקום דרמטי ומוחלט וסיום המצור (כולל שדה תעופה ונמל ימי) בתמורה להחזרת הרשות הפלסטינית לשטח. או אולי, בתרחיש אחר שישרת פחות טוב את העזתים האומללים, בתמורה להתחייבות אי-לוחמה ארוכת טווח ("הודנה") עם ישראל.

מה בדיוק לעשות? הייתי מציע גזר גדול ומציגו קבל ישראלים, פלסטינים ועולם. אני מעריך שישראל תמצא שותפים במפרץ ובמקומות אחרים להצעה שתכלול שיקום דרמטי וסיום המצור בעזה

אין לי אשליה שהחמאס ימסור חיש קל את המפתחות בעקבות הצעה כזו, או יסכים ללא ייסורים ממושכים לשום דבר אחר. זה ייקח קצת זמן. אפשר גם לומר שהרשות הפלסטינית אינה תרופת פלא לשום דבר. אבל הצעה כזו בהחלט תיצור מציאות חדשה והיא תקסום לרבים – אולי לרוב הפלסטינים. הלחץ יגדל על חמאס לעשות משהו, להתגמש איכשהו, יגדל בהתמדה.

שום דבר ואף אחד אינו קבוע בעולם הזה, ודיקטטורת החמאס בעזה אינה יוצאת דופן – גם אם כך גורסת הקונצפציה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
על נמל תעופה ונמל ימי אין מה לדבר . כי ברגע שיהיה לעזה נמל . גם אם תהיה עליהם השגחה . או אז הם יתחילו להביא נשק מתקדם . רוב הסיכויים מאיראן . ובהמשך לבנות טילים בכמות דומה למה שיש לחיזב... המשך קריאה

על נמל תעופה ונמל ימי אין מה לדבר . כי ברגע שיהיה לעזה נמל . גם אם תהיה עליהם השגחה . או אז הם יתחילו להביא נשק מתקדם . רוב הסיכויים מאיראן . ובהמשך לבנות טילים בכמות דומה למה שיש לחיזבאללה בלבנון

עוד 949 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אילולא גנץ, ספק אם לפיד היה יוצא למבצע בעזה

לפיד וגנץ מתמודדים במערכת הבחירות על הנהגת הגוש, ובין השניים היסטוריה של כעס ומרירות הדדיים ● אך דבר מכל זה לא נראה בשבוע האחרון, כשהשניים הקפידו להציג חזית אחידה ומאוחדת ● לפיד, חסר הניסיון הביטחוני, לא היה יוצא למבצע עם אף שר ביטחון חסר ניסיון מבצעי כמוהו ● וגם הוא יודע שאת פירות ההצלחה הוא יוכל לקטוף מאוחר יותר בקמפיין - אפילו מול גנץ ● פרשנות

עוד 909 מילים

כרבע מתושבי אשקלון עדיין בלי מיגון - והתקציב המיועד תקוע בכנסת

בדיקת זמן ישראל תושבי השכונות העניות באשקלון עדיין רצים לחדר המדרגות, או למקלטים ומיגוניות מחוץ לבניין ● תקציב המדינה כולל כ-300 מיליון שקל לממ"דים בבתים באשקלון, אבל העברת הכסף כרוכה באישור ועדת הכספים של הכנסת, וזו טרם אישרה ● יו"ר הוועדה מנסה לכנס את הוועדה לאישור ● יזמים באשקלון סבורים שטכנית אי אפשר לבנות כיום ממ"דים ● במועצת אשכול זועמים שלא קיבלו תקציב דומה

עוד 1,413 מילים

לרדיפה הפוליטית של איילת שקד יש מחיר

מנהל בתי המשפט הודיע בשבוע שעבר על פרישתו מהרשות השופטת ● מרזל, בן 50, נחשב עילוי, בולט ומצטיין ● הוא החליט להשליך את המפתחות ולעזוב את המערכת אחרי שאיילת שקד הטילה וטו על מינויו לבית המשפט העליון בסבב השופטים האחרון ● מרזל כבר מסודר בג'וב מתגמל במגזר הפרטי, אבל נשיאת העליון אסתר חיות צריכה להתעורר ולהבין שהמערכת שלה בבעיה ● פרשנות

עוד 804 מילים ו-1 תגובות

המציאות הישראלית חזקה יותר מזהות ראש הממשלה

נתניהו השקיע בשבועות האחרונים בקמפיין כלכלי על יוקר המחיה, אבל כל זה נמחה כשצה"ל יצא למבצע "עלות השחר" ביום שישי ● כעת נתניהו יודע איך זה הרגיש לאנשי האופוזיציה שניסו במשך שנות שלטונו לדבר על כלכלה ורווחה ושמעו ממנו רק על ביטחון, טרור ואיראן ● וגם: נתניהו סוף-סוף מתגבר על חוסר החשק שלו להיות מצולם כמי שמקבל תדרוך מראש הממשלה לפיד ● פרשנות

עוד 606 מילים

הפסקת האש נכנסה לתוקף ב-23:30. צה"ל תקף מטרות של הג'יהאד ברגע האחרון

ההסכם הושג בתיווך מצרים ● משרד הבריאות הפלסטיני: מתחילת הלחימה נמנו 43 הרוגים, בהם 15 ילדים ● לפיד בסיור בדרום: יעדי המבצע מוצו ● לראשונה מתחילת המבצע הופעלה אזעקה בירושלים ● נכון לשעות הערב, לישראל נורו מתחילת המערכה כ-935 רקטות, כ-160 מהן נפלו ברצועה ● לראשונה מאז התמנה לראש האופוזיציה הגיע נתניהו לפגישת עדכון עם ראש הממשלה

עוד 65 עדכונים

השבוע החולף הוכיח כי המדיניות שישראל נקטה בשנה האחרונה הצליחה לייצר שורת הבנות עם חמאס ● החזית הרגעית שנוצרה נגד הג'יהאד תשחק תפקיד גם במנגנון הסיום של סבב הלחימה, אך חמאס ידרוש מישראל ויתורים כלשהם על חלקו הפאסיבי ● ועדיין נותר מטען הצד של הר הבית ביום תשעה באב: במובנים רבים, מה שיקרה היום יקבע את מהלך סיום הלחימה ● פרשנות

עוד 969 מילים

לפחות ארבעה ילדים נהרגו בצפון הרצועה; ישראל: הם נפגעו מרקטה שירו פלסטינים

ראש אג"ם: "כל הצמרת הביטחונית של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה סוכלה" ● מתחילת המערכה נורו למעלה מ-350 רקטות לעבר ישראל, חלקן נפלו בשטח הרצועה ● הקבינט הביטחוני התכנס לראשונה מאז תחילת המבצע ● הוחלט שלא להגביל עליית יהודים להר הבית בתשעה באב ● לראשונה מאז התמנה ליו"ר האופוזיציה, נתניהו ייפגש לפגישת עדכון ביטחוני עם ראש הממשלה

עוד 35 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

וכיתתו חרבותם לעצים

במקביל להרס ולנזקים כתוצאה משנים של לחימה הדדית בדרום, קורה גם משהו טוב: נטיעה מאסיבית של עצים בעוטף עזה כדי להקשות על צלפי הג'יהאד לירות או לשגר טילים בכינון ישיר ● ראש עיריית ירושלים הפך לשחקן המרכזי במאבק על רכס לבן ● מה מתכננת ויגן פרנדלי במסגרת החסות על הפועל תל אביב ● למה המשרד להגנת הסביבה יצא בקמפיין נגד הדברות ● והמסרים הסביבתיים בחופי הים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
על מה מבוססת האמירה לפיה "ויגן פרנדלי" היא "עמותה צנועה"? על מידע הזמין לכל אחד, באתר רשם העמותות, שאני גלשתי אליו בזמני הפרטי הלא-ממומן ממשכורתי כעיתונאי שאינני? להלן שלוש עובדות שליק... המשך קריאה

על מה מבוססת האמירה לפיה "ויגן פרנדלי" היא "עמותה צנועה"? על מידע הזמין לכל אחד, באתר רשם העמותות, שאני גלשתי אליו בזמני הפרטי הלא-ממומן ממשכורתי כעיתונאי שאינני?
להלן שלוש עובדות שליקטתי: מחזור הכספים השנתי של העמותה הוא מיליוני שקלים. היא משלמת משכורות. שימוש בלוגו של העמותה על ידי מסעדות, יצרני מזון וכולי, עולה כסף. כמה כסף – אינני יודע.
ומכאן לדיעות: עומרי פז הוא איש נחמד כנראה, אבל הוא גם איש עסקים. כשהוא מפרסם את הלוגו של העמותה שהוא עומד בראשה, הוא עושה לביתו במידה מסויימת לפחות.
קחו את זה מכאן והפיקו תחקיר

עוד 2,050 מילים ו-1 תגובות

בספר חדש מראה החוקר רפאל מיידוף איך גופי תקשורת הפחיתו בחשיבות רצח העם עד סוף 1943, כך שממשלת רוזוולט ואפילו מנהיגים יהודים לא חשו לחץ לפעול ● בריאיון לזמן ישראל אומר מיידוף: "במקום להציג שאלות לממשל רוזוולט על רצח העם שמתרחש באירופה, עיתונאים לרוב נמנעו מהנושא באופן גורף"

עוד 1,147 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מָנָאיֶּיכּ 143

מה אנחנו באמת יודעים על השחיתות במשטרה, החתרנות של הפרקליטות, הסיאוב במח"ש והמניפולציות של התקשורת? שיחה בין אחד שמת מפחד לאחד שמנסה להרגיע

עוד 1,293 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה