פגמליון בגן הילדים - חלק ב'

 (צילום: iStock-MelkiNimages)
iStock-MelkiNimages

מקרי ההתעללות העלו דרישה לפיקוח ממשלתי בפעוטונים. הפיקוח הקיים בגני העירייה לרוב תורם, לעיתים מכביד, אך לא פותר את חוסר האמון ההורי כלפי גננות ומטפלות. הנבואה השלילית עלולה להגשים את עצמה – או להיפך

* * *

בחלק הראשון של הפוסט בחנתי האם ניתן להסתפק בפיקוח על הגננות או שצריך להשתמש בכלים נוספים. מה משמח גננות ומה מקשה עליהן?

כשגננות מספרות לי על מה שמשמח אותן בעבודתן זה קשור בדרך כלל בהצלחות עם ילדים: כשהצליחו לגרום לילדים להירגע, להתעניין, לשמוח, לגלות מעורבות, להצליח חברתית, להיות ערני במפגשים, להתקדם בלמידה, להתגבר על קשיים. אני רואה את עיניהן מאירות גם כשהן מספרות על אופק מקצועי חדש ומעשיר שנפתח בפניהן, כמו למשל הובלת פרויקט שמדבר ללִבַּן.

מבחינת גורמי הלחץ גננות מדווחות על מספר גורמים עיקריים:

היום, יותר מבעבר, גננות משתפות בחשש כרוני מפני תגובות ההורים. קבוצות הווטסאפ והמדיה החברתית על חוקי הדינמיקה שמאפיינים אותן, מגבירות ומחריפות את החרדה מפני ההורים.

לא אחת הן מתלוננות על הורים שמתערבים באופן שלדעתן אינו תורם לילד ולחבריו. כל זה מעיק עליהן, דורש מהן משאבים ומעורר בהן דריכות ומגננה.

היום, כמו בעבר, גננות ומטפלות עסוקות בקושי העצום שמציבות בעיות ההתנהגות: ילדים סוערים, לא אסופים, לא מווסתים, עם פעלתנות יתר תנועתית וּווֹקאלית, שלעיתים גם מהווים סכנה לעצמם ולילדים אחרים. אי-שקט הוא דבר מדבק ושוחק. קשה למבוגר להרגיע ילד כשאינו רגוע בעצמו.

בנוסף, לגננת, לסייעת ולמטפלת אין חדר מורים ואין פינת קפה לפגוש בה עמיתים, להתייעץ ולשחרר קיטור. רוב האנשים שהן רואות לאורך היום הם ילדים. לכן, למרות שכל הזמן הן מוקפות באנשים רבות מהן מדווחות על בדידות.

כמובן, גם גננות, סייעות ומטפלות טרודות בבעיות פקקים, משכנתא, משפחה, בריאות, משימות וסידורים. אז כיצד יגיעו לגן כשהן שלוות, אנרגטיות, יעילות, יצירתיות, חביבות, חומלות? וכיצד יוכלו הורים לדעת שתפקודן תקין? האם פיקוח הוא המענה האולטימטיבי לבעיה?

במקרה שלי חששתי שהגן ימשיך להתנהל על-ידי גננות מחליפות. לגננת היו מוניטין טובים אך לא היה ברור אם ומתי תחזור. לכן התייעצתי עם המדריך המוערך שלי בשירות הפסיכולוגי בעיר אחרת בה עבדתי.

לאחר יומיים בישר להפתעתי שהוא מכיר היטב את הגננת ואף דרש בשלומה, כמי ששמע ממני שהיא נעדרת מהעבודה. היא סיפרה לו שהיא מתמודדת עם צרה. מבלי לפרט מה קרה לה, סיפר שהאזין ואף תמך וייעץ לה ככל יכולתו.

לשמחתי הרבה הגננת שבה למחרת לעבודה. ביקשתי לדבר איתה ואמרתי שהבנתי שעוברים עליה ימים קשים. איחלתי לה שדברים יסתדרו וישתפרו גם אם איני יודעת במה מדובר, אך בינתיים ביקשתי שתפנה אלי כדי להיעזר בי בכל מה שאפשר, והבטחתי לגייס לשם כך הורים נוספים. טושים, בריסטולים, מסיבות, אירועים, התנדבויות, טרדות, מה שלא יהיה, הבטחתי לנסות לעזור, לתמוך ולפתור, כדי להקל עליה.

זה נגע בה. ככל הנראה הרגישה שמכבדים את פרטיותה אך במקביל מצוקתה אינה שקופה ושההורים, שרוצים בטובת ילדיהם, מבינים שטובתה טובתם.

מעולם לא ניצלה לרעה את הצעתי: פה ושם ביקשה עזרה באירועים שונים, באיסוף כספים או חפצים. אך מאותו יום ואילך הגיעה לגן בסדירות וניהלה אותו בַּמקצועיות ההחלטית והנעימה שתאמה את המוניטין המעולה שלה מהשנים הקודמות. בתי וחבריה זכו לשנת לימודים מסודרת ויציבה. מבטה לימד שהיא מרגישה שרואים ומכבדים אותה, שהיא מרגישה בן אדם.

אפקט פגמליון דו-סטרי

בעולמנו הלחוץ טבעי שהורים ירצו פשוט להפקיד את הילד ולמהר לענייניהם, בשאיפה שמי שמטפל בילד יֵדע להחזיק את עצמו ובמקרה שלא, המערכת תפקח עין ותיישר אותו.

אך בדומה לרובנו, גם גננות, סייעות ומטפלות הן בני-אדם וגם להן נגמר לפעמים הכוח. גם הן זקוקות לעידוד. גם הן יכולות להרגיש אמביוולנטיות כלפי עבודתן אפילו שמדובר בילדינו היקרים לנו מכל. גם הן יכולות להרגיש שחוקות. גם הן עלולות להרגיש תסכול מול הפער שבין דרישות תפקידן לבין תנאיו, תגמוליו ואופק הקידום שבו.

מחקרים מראים שציפיות הגננת או המורה מהילד משפיעות בעוצמה על תפקודו: כשהציפיות ממנו גבוהות הוא מצליח לתפקד במלוא הפוטנציאל שלו ולהיפך, כשמייחסים לילד יכולת נמוכה ומצפים שייכשל הוא מתפקד נמוך מכפי יכולתו.

תופעה זו המכונה "אפקט פגמליון", נחקרה לרוב בהקשר תפקודם של ילדים (או כפיפים), כמושפע מציפיות מי אחראי עליהם. כשגננת, מורה או מטפלת מייחסת לילד תכונות טובות ויכולות גבוהות, היא מעבירה לו ציפייה חיובית, שמוציאה ממנו את מיטבו וגורמת לו להרגיש מסוגל ומשמעותי.

"אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה" יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך. גננות מספרות שהן נטענות באנרגיות כשילדי בגן מראים להן חיבה, הערכה ותודה.

הורים יכולים להעצים את האפקט הזה: ככל שיגלו אמון ואכפתיות כלפי מי שמטפלת בילדיהם היא תרגיש עם עצמה טוב יותר בעבודתה. ולהיפך: ככל שהורים יהיו חשדניים, ביקורתיים וטעונים כלפי גננות, מטפלות וסייעות, הן יתפקדו ברמה נמוכה יותר.

חובתם של הורים להתבונן במי שמטפלים בילדיהם במבט בוחן, אך גם במבט שרואה אותם, כי מדובר בבני אדם שמושפעים בחוזקה מהיחס כלפיהם.

אינני מציעה להתעלם מאינדיקציות למסוכנות, להזנחה ולפוגענות. גם במקרה שלי עמדתי על המשמר. אך האופן בו בחרתי לפעול היה באמצעות הניסיון לחזק ולהעצים את הגננת מאחורי הקלעים.

ניתן להשפיע על מה שקורה בגן ואצל המטפלת לא רק דרך השגחה, מעקב, פיקוח, ריגול או חקיקה אלא גם באמצעות אכפתיות, תמיכה וציפייה חיובית. לאפשר לנשים שמטפלות, משגיחות ומחנכות את הילדים להישען על רוח גבית שמגיעה מהורים אכפתיים וחיוביים.

כשם שאיננו רוצים שגננות יסתפקו בהשגחה ובפיקוח על הילדים אלא שיטפחו ויעצימו אותם, כך יכולים אנו לנהוג כלפיהן. איננו רוצים שרק יתערבו, אלא שיהיו מעורבות. איננו רוצים שרק ישגיחו ויעבירו ביקורת, אלא שיהיו מעורבות, אכפתיות ומיטיבות.

יחס של אמון, אכפתיות והערכה כלפיהן עשוי לחלחל ולעבור הלאה לילדים. מדובר בהשקעה שולית של תשומת לב ועשייה, שיכולה להניב פירות רבים.

בנוסף, היא יכולה להרגיע את ההורים, כי אחד ממנגנוני ההגנה המוצלחים מפני חרדה הוא מנגנון ההיפוך – מסביל לפעיל – מנגנון בו אנו מיטיבים עם האחר כפי שהיינו רוצים שינהג בנו, באופן שבו זמנית מקנה לנו תחושת שליטה בסיטואציה וגם מייצר הדים חיוביים באחר ומגביר את המוטיבציה שלו ללכת לקראתנו.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 871 מילים
כל הזמן // שבת, 15 ביוני 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הכדור מת משעמום

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לווימבלדון 1990 שהיה מסורס ואנמי, משעמם ומתוכנת, לא מסעיר, לא סוחף, לא מבריק - כל שחקן והתוכנה שלו, כל תוכנה והווירוס שלה

עוד 2,052 מילים
היום ה־252 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

מנהיגי מדינות ה-G7: מודאגים וקוראים לאיפוק בגבול הצפון

דיווח: ביום שני יגיע לישראל המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין בניסיון להביא להסדרה בצפון ● הפרקליטות ביקשה לצרף את מכתב המפכ"ל לעתירה נגד "חוק בן גביר": "הפרה בוטה של הדין והתערבות פסולה בעבודת המשטרה" ● ארה"ב תטיל סנקציות על חוסמי משאיות הסיוע לעזה ● החטוף שחולץ אנדריי קוזלוב קורא לציבור להגיע לכיכר החטופים: "ראיתי את העצרות וזה נתן לי תקווה"

עוד 36 עדכונים
אמיר בן-דוד

אסטרטגיה של כישלון

כאשר מקשיבים לתקשורת, לפוליטיקאים ואפילו לציבור, אפשר היה לחשוב שרובנו רק רוצים לחזור למקום שהיינו בו לפני ה-7 באוקטובר: בטוחים בבתים שלנו, בלי רקטות, אחרי שכל בני הערובה שלנו יחזרו, האויב בצד השני של חומה-גדר גבוהה, הצבא שלנו בכוחות מוגברים לאורך הגדר ועוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בשטח האויב מרחוק, בצד השני של הגדר.

אבל אבוי, זה לא יקרה. בזבזנו את הקלפים שלנו. עכשיו אנחנו תקועים בבור שחפרנו לעצמנו בשקדנות במשך כעשור, אם לא יותר, ואנחנו עדיין חופרים. עלינו להסביר לעצמנו כיצד הגענו למצב שבו ישראל הפכה למקום המסוכן ביותר בעולם ליהודים והופכת את העולם לפחות בטוח עבור כל שאר היהודים באשר הם.

עמנואל שחף הוא חבר מועצה ב"תנועה ישראלית". הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
בלה,בלה,בלה. ההסטוריה הוכיחה שאסור להתייאש. היינו במצבים קשים הרבה יותר כשהכל נראה גמור, ובכל זאצ יצאנו מזה והמדכנו ופרחנו. תבוסתנים כמו כותב המאמר הם רעל במערכת העיכול של העם היהודי שכ... המשך קריאה

בלה,בלה,בלה.
ההסטוריה הוכיחה שאסור להתייאש.
היינו במצבים קשים הרבה יותר כשהכל נראה גמור, ובכל זאצ יצאנו מזה והמדכנו ופרחנו.
תבוסתנים כמו כותב המאמר הם רעל במערכת העיכול של העם היהודי שכבר הוכיחה פעם אחר פעם שניתן לישרוד הכל. צריך רק את האנשים הנכונים, וצריך שהעם יבין שאין ברירה.

עוד 605 מילים ו-3 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
תְּנוּ לְצַהַ"ל לְנַצֵּחַ 219

גם אנחנו נותנים לצה"ל לנצח. גם אנחנו רוצים שצה"ל ינצח. גם אנחנו נשמח אם צה"ל ינצח. אבל השאלה המפחידה היא: האם יכול להיות שצה"ל לא מסוגל לנצח?

עוד 1,357 מילים

למקרה שפיספסת

המחנה הפרו-אנושי נלחם בדה-הומניזציה

יהיו שיאמרו שזו חוצפה ישראלית, לצאת בעצם ימי המלחמה האלה בקמפיין הסברה נרחב תחת הכותרת "המחנה הפרו-אנושי". לבוא ולומר לנו, לנו הישראלים, שיצאנו למלחמה מוצדקת מאין כמותה לאחר רצח נשים, ילדים, קשישים, גברים, משפחות שלמות – שאנחנו צריכים לבחון את הפעילות שלנו?

לבוא לומר לנו, הישראלים, שעלינו לבחון את המעשים וההתבטאויות שלנו? להפנים שבמלחמה יש גם היבט אנושי? שהמחאות נגד ישראל שמציפות את אירופה וארה"ב באמירות אנטישמיות – מחייבות גם ניתוח מושכל?

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אלו דברים נכונים וחשובים, אך מה אפשר לצפות מהעולם כאשר הדה-הומאניזציה קורית בתוך החברה שלנו - אזרחים וחברי כנסת שמתייחסים בחוסר אמפתיה מוחלט למשפחות חטופים ולמשפחות שכולות, אנשים ברשתות... המשך קריאה

אלו דברים נכונים וחשובים, אך מה אפשר לצפות מהעולם כאשר הדה-הומאניזציה קורית בתוך החברה שלנו – אזרחים וחברי כנסת שמתייחסים בחוסר אמפתיה מוחלט למשפחות חטופים ולמשפחות שכולות, אנשים ברשתות וברחוב שצועקים ל"אחיהם" היהודים איחולי מוות להם ולקרוביהם החטופים, כי הם "שמאלנים בוגדים" ועוד.. (רק היום שמעתי צעקות כאלו על בני משפחתי שיצאו מתערוכה למען החטופים).

כדי לייצר גישה הומנית כלפי ישראלים ואף יהודים בכלל, יש מקום להציג תמונה ברורה יותר. העולם לא מכיל מורכבות. החמאס פת"ח במלחמה, החמאס נמצא בתוך יישוב אזרחי, לחמאס יש אינטרס כבר 20 שנה שהצ... המשך קריאה

כדי לייצר גישה הומנית כלפי ישראלים ואף יהודים בכלל, יש מקום להציג תמונה ברורה יותר. העולם לא מכיל מורכבות. החמאס פת"ח במלחמה, החמאס נמצא בתוך יישוב אזרחי, לחמאס יש אינטרס כבר 20 שנה שהציבור הפלסטיני יהיה אומלל ככל שניתן, החמאס הוא ארגון טרור אכזרי. ירדן לא רצתה את הדברים, מתרים לא רצתה את עזה. ישראל נתקעה עם אזורים אלו במשך שנים. יש לשחרר את הפלסטינים מחמאס, לא מישראל.

אני שמחה לשמוע שאתם מנסים לתקן במעט את הנזק העצום שהגישה שלכם גרמה לאזרחי ישראל ולמדינת ישראל כאשר בשביעי לאוקטובר עוד טרם ישראל התאוששה מההלם של הטבח הנוראי התפרץ נחשול שנאה שחגג את הט... המשך קריאה

אני שמחה לשמוע שאתם מנסים לתקן במעט את הנזק העצום שהגישה שלכם גרמה לאזרחי ישראל ולמדינת ישראל
כאשר בשביעי לאוקטובר עוד טרם ישראל התאוששה מההלם של הטבח הנוראי התפרץ נחשול שנאה שחגג את הטבח תוך שימוש בסיסמאות של קולוניאליזם ואפרטהייד והתנגדות ל"כיבוש" – חלק מהשטפון הדלוח הזה נובע מפעולות ואמירות שדיווחו על כל מילה לא נעימה שאמר ישראלי לפלסטיני והתעלמו מהמהות הבסיסית של המצב (למשל שעזה לא בשלטון ישראלי ובטח לא במצור כבר כמעט עשרים שנה) וגם מפעולות של הפלסטינים – כמו למשל טילים על אוכלוסיה אזרחית בישראל ונסיונות לפיגועים , שהם הסיבה היחידה למגבלות שישראל הטילה עליהם.
אותם מפגינים שיצאו בצרחות של רצח עם ואפרטהייד מתבססים על עדויות של אנשים מטעמכם, שמסמסו את העובדות – מחסומים וביקורות יש בגבול בין מדינות. תמיד. בכל מדינה. גם בין ישראל לעזה, גם בין איזורים בשליטת ישראל לאיזורים בשליטת הרשות. העלמתם את העובדה שמי שהוא אזרח ישראל הוא אזרח מלא לכל דבר, בין אם הוא ערבי ובין אם יהודי

עוד 1,049 מילים ו-3 תגובות

אין שום דבר תמים או מבדח בהצעה שהעלה שר המשפטים למנות את השופט אלרון לנשיא העליון למשך שנה ● המטרה היא לוודא שאלרון יהיה זה שיקבע את הרכב ועדת החקירה הממלכתית שעשויה לקום לחקר מחדלי השבעה באוקטובר ● וממילא אלרון יוצא לפנסיה בספטמבר 2025 ● ההצעה נדחתה על הסף בוועדה לבחירת שופטים ורק מעידה על חולשתו של לוין, שאין בידיו שום מנופי כוח אמיתיים - וכל הצדדים יודעים זאת ● פרשנות

עוד 917 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

בנט רוצה ברשימה שלו את יובל שטייניץ, מתן כהנא ועליזה בלוך

בפוסט שפרסם אתמול הודיע למעשה בנט על חזרתו לפוליטיקה - מה שלא הפתיע איש ● שותפו משכבר הימים לפיד שיתף את הפוסט של בנט במה שנראה כמהלך מתואם מראש, וצפוי שהשניים ישתפו שוב פעולה אחרי הבחירות הבאות ● אבל בנט מתרכז כרגע באיסוף אנשים שאינם שנויים במחלוקת ושלא דבק בהם רבב: "בנט היה רוצה לראות אצלו גם את משה ארבל מש"ס. זה לא ריאלי, אבל זה מלמד על הכיוון" ● פרשנות

עוד 830 מילים ו-3 תגובות

אם יש לך שמש, אתה לא צריך להיות תלוי באף גורם עוין

ההחלטה של קולומביה להפסיק למכור לנו פחם היא תזכורת: אם ישראל רוצה לספק לעצמה חשמל בכל מצב – ולא להיות תלויה בקולומביה או בנסראללה – היא צריכה לייצר חשמל מהשמש ● בשנות ה־70 החרם הערבי הפך את ישראל למעצמה של דודי שמש – וגם היום אפשר להפוך את המשבר להזדמנות ● פרשנות

עוד 746 מילים

החקלאים עדיין מחכים למלוא כספי הסיוע

החקלאות הישראלית ברוב הארץ, כולל בעוטף עזה, שרדה בינתיים את המלחמה ● רוב המשקים חזרו לתפקד ואין מחסור במוצרים ● אבל בצפון משקים ננטשו ונהרסו בשל הלחימה והשרפות, מה שעלול לפגוע במלאי פירות הקיץ והביצים ● בשאר הארץ, המחסור בכוח אדם פוגע בזריעה ובשתילה וצפוי להשפיע על צמיחת החקלאות בעתיד

עוד 1,825 מילים

גוף של האו"ם דורש מישראל לראשונה תשובות בנושא משפטי אזרחי

פרסום ראשון באופן חריג, מועצת זכויות האדם של האו"ם פנתה לרשויות הישראליות בדרישה לתשובות הנוגעות להתעללות לכאורה באישה בעלת אזרחות ישראלית וזרה במסגרת הליך גירושים ● ככל הידוע זו פעם ראשונה שנפתח הליך הנוגע ליחס של בתי המשפט בישראל לאזרחי ישראל

עוד 1,107 מילים

מדינת ישראל דוהרת לצומת החלטה חשוב בעניין המלחמה הדו-חזיתית ● הקו הברור שמחבר בין לבנון לעזה מתחיל ברצועה: הסכם עם חמאס יסיים גם את הלחימה בצפון ויאפשר חתימת הסכם מול לבנון על הסדרי הגבול ● השאלה היא אם נתניהו לבדו מול דופן ימין בקואליציה יצליח לפרוץ לחתימה על ההסכם ולעמוד בלחצים לפתוח במערכה קרקעית גם בצפון, בזמן שהלחימה בעזה גוועת ממילא ● פרשנות

עוד 932 מילים
היום ה־251 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

המפכ"ל: בן גביר הורה לסגני ולמפקד מחוז הדרום לא לאבטח את משאיות הסיוע לרצועה

במכתב ליועצת המשפטית לממשלה סיפר שבתאי שכשאמר לשר לביטחון לאומי שהמשטרה תאבטח את שיירות האספקה בן גביר אמר לו שיהיו לכך השלכות ● דיווחים: לוין הציע בישיבת הוועדה לבחירת שופטים למנות את אלרון לנשיא בית המשפט העליון ● בג"ץ הורה לשר המשפטים להסביר מדוע הוא מונע בחירה של שופטים לבית המשפט העליון ● כוחות הביטחון הרגו שני מבוקשים באזור ג'נין

עוד 47 עדכונים

למרות ההסלמה, ספק אם תפרוץ מלחמה כוללת בצפון

הלחימה בין חזבאללה וישראל מתגברת, אבל אף אחד מהצדדים לא מעוניין לבחון את יכולת העמידה שלו במלחמה כוללת ● בכיר בכוח קודס האיראני טוען שחזבאללה מחזיק כיום ביותר ממיליון רקטות מסוגים שונים, כולל טילים מונחים מדויקים ורקטות קטיושות מותאמות לדיוק מוגבר, כמו גם טילי נ"ט ● לישראל יש ארסנל גדול בהרבה של טילי אוויר-קרקע ● מערכה מלאה בין הצדדים עלולה להשאיר את לבנון וישראל הרוסות לחלוטין ● פרשנות

עוד 1,302 מילים
היום ה־250 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

חיזבאללה מאיים בעוד תקיפות, נתניהו קיים הערכת מצב

אלירן מזרחי ז"ל יוכר כחלל צה"ל וייטמן בחלקה צבאית ● מהבוקר שוגרו לגליל, לגולן, לטבריה, ולעמק הירדן כ-200 רקטות בעקבות חיסולו של בכיר חיזבאללה ליד צור ● כוחות הכיבוי השיגו שליטה על כל מוקדי השרפות שהשתוללו בין השאר ביער ביריה, צפת, קרית שמונה ומירון ● בלינקן: "חמאס הכניס שינויים בתשובתו להצעה לעסקה" ● בכיר חמאס: "דורשים ערבויות להפסקת הלחימה"

עוד 18 עדכונים

מעט מאוד ישראלים יוצאים למצרים השכנה בשל החשש הביטחוני מאז טבח אוקטובר, אבל מי שיעז להגיע ככל הנראה יחווה את סיני של פעם ● לי־שי כץ, שהייתה הישראלית היחידה שחצתה את הגבול כשבועיים לאחר מתקפת חמאס, אומרת: "נמאס לי להסביר לאנשים שמצרים בצד שלנו נגד חמאס"

עוד 1,718 מילים

לייסד מולדת יהודית ביונאן

בניסיון לפתור את מצוקת היהודים, המדען אלברט איינשטיין, רופא שיניים מברוקלין ומנהיגי סין מלפני מלחמת העולם השנייה ניסו לייסד מולדת יהודית ביונאן ● בסופו של דבר, המתקפה על פרל הארבור שינתה את כיוון ההיסטוריה

עוד 2,080 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה