אם סודאן כבר לא "אויבת", למה לא להפוך אותה לבת ברית?

יושב ראש מועצת הריבונות של סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן, שלפי הדיווח, הזהיר שהנורמליזציה עם ישראל בסכנת הקפאה (צילום: AP Photo/Hussein Malla, File)
AP Photo/Hussein Malla, File
יושב ראש מועצת הריבונות של סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן, שלפי הדיווח, הזהיר שהנורמליזציה עם ישראל בסכנת הקפאה

השינויים המשמעותיים הפוקדים את אזורנו לא פסחו על סודאן. למדינה אשר במשך שנים הפגינה עוינות כלפי ישראל ואף הגדירה אותה "אויבת", אין סיבה כיום לא להכיר בישראל ולהפוך לבת בריתה. גם לישראל יש אינטרס בחיזוק היחסים עם סודאן.

השינויים המשמעותיים הפוקדים את אזורנו לא פסחו על סודאן. למדינה אשר במשך שנים הפגינה עוינות כלפי ישראל ואף הגדירה אותה "אויבת", אין סיבה כיום לא להכיר בישראל ולהפוך לבת בריתה

למצער, השבוע פורסם כי בסודאן מאוכזבים מתהליך הנורמליזציה עם ישראל. הם מסתכלים בקנאה על היחסים המתחזקים בחסות אמריקאית בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, ומתלוננים על מיעוט ההישגים בקידום שיתופי פעולה עם ישראל ועל עיכוב ההשקעות האמריקאיות שהובטחו.

כברת הדרך הארוכה אותה עברו יכולה להבהיר מדוע. במרוצת השנים עברה סודאן תמורות פוליטיות ואידיאולוגיות: ממורשת המהדי שעיצבה את זהותה והמנדט הבריטי שגיבש את המבנה הפוליטי שלה, היא נעה ודגלה בעמדות פאן-ערביות. אימוץ האידיאולוגיה הפאן-ערבית בהנהגת עבד אל נאצר (שקראה בין השאר לחיסול ישראל) הציבה את סודאן כאויבת. ועידת ח'רטום לאחר מלחמת ששת הימים, שנודעה כ"ועידת שלשת הלאווים" ("לא להכרה, לא למו"מ ולא שלום") – הייתה ועידת הליגה הערבית שסימלה את מהות היחס הערבי לישראל, דאז. לאחר מכן אימצה מצע של הקצנה אסלאמית, עד להפיכתה למדינת טרור (כאשר היא שיתפה פעולה עם חמאס וחזבאללה בפעולותיהם נגד ישראל). לאחרונה, ניכרת מגמה סודאנית לשיבה מדרך הטרור, הקיצוניות והאיבה אל עבר שיתופי פעולה בינלאומיים.

שינוי ביחסים בין ישראל וסודאן הוא בר-השגה. כשם שנוצר הקשר בשלהי שנות הששים עם דרום סודאן, אשר הניב יחסים מיוחדים בין שתי המדינות לאחר עצמאות דרום סודאן ב-2011 – כך ניתן לבסס קשר הוגן ומועיל עם סודאן, משהוסרו המכשולים  שעמדו בדרך לכך.

בשונה מהעבר, לשתי המדינות יש אינטרסים ביצירת הקשר ההדדי. האינטרס הישראלי המרכזי הוא ביסוס גישה ישראלית לאזור הגיאו-אסטרטגי של הים האדום ובנייתו של פרוזדור למזרח אפריקה. בנוסף, יחסים עם סודאן יאפשרו לישראל את קיצור זמן הטיסה לאפריקה ולאמריקה הלטינית, כמו גם את פתיחת האפשרות למשקיעים ומומחים ישראליים לעבוד בסודאן.

שינוי ביחסים בין ישראל וסודאן הוא בר-השגה, כשם שנוצר הקשר בשלהי שנות הששים עם דרום סודאן. בשונה מהעבר, לשתי המדינות יש אינטרסים ביצירת הקשר ההדדי

האינטרס הסודאני המרכזי הוא שיפור המצב הכלכלי החמור במדינה, וההכרה בישראל היא אחד הצעדים המרכזיים למימושו. בסודאן מכירים בכך שישראל היא מסדרון הכרחי בדרך לוושינגטון, וכי לישראל עצמה יש נכסים להם זקוקה סודאן. לישראל יכולות בתחומי החקלאות, האנרגיה הסולרית והמים שהינם קריטיים לסודאן, והיא יכולה לסייע בתחום הביטחון ולמאמצי הפיוס הפנימיים בין הקבוצות השונות במדינה.

היכרות טובה של ישראל מצד סודאנים ששהו ושוהים בארץ ויכולים לשמש שגרירי רצון טוב שיקרבו בין המדינות יכולה להוות גורם מגשר ומסייע לקידום היחסים.

מעת שההנהגה הסודאנית ("המועצה הזמנית") קיבלה את ההחלטה לנרמל יחסים עם ישראל, לאחר שהוצאה מרשימת המדינות התומכות בטרור בשלהי ממשל טראמפ, הצטרפה ל"הסכמי אברהם" וביטלה את החרם שהשיתה על ישראל ב-1958, אין סיבה לא לקדם את היחסים בין שתי המדינות לרמה הטובה ביותר, לתועלתן ההדדית.

יותר מכך, התפתחות זו תתרום בצורה חיובית גם לתהליכים אחרים באזור. יכולה להיות לה השפעה מיטיבה על הגזרה הפלסטינית-ישראלית, כמו גם על קידום היציבות בקרן אפריקה. בנוסף, צופן חימום היחסים גם את חיזוקו של הקשר בין מדינות הקואליציה הערבית-סונית למחנה המערבי, כאשר ישראל משמשת במידת מה כמתווכת, ובניית נדבך משמעותי לציר המדינות הפועל נגד טרור.

מעת שההנהגה הסודאנית קיבלה את ההחלטה לנרמל יחסים עם ישראל, לאחר שהוצאה מרשימת המדינות התומכות בטרור, הצטרפה ל"הסכמי אברהם" וביטלה את החרם על ישראל, אין סיבה לא לקדם את היחסים

לסודאן ולישראל נקרתה הזדמנות נדירה שנוצרה מנסיבות מיוחדות שנתהוו בשנים האחרונות לרקום יחסים טובים ביניהן. חבל שהתחושה בצד הסודאני היא של פספוס. ישראל יכולה כבר היום לפעול כדי לממש את הפוטנציאל הטמון ביחסים – למשל, להגיש סיוע ולקדם שיתופי פעולה בתחומי החקלאות, המים, והאנרגיה הסולארית. בדרך זו ניתן להתגבר על משקעי העבר ולא להחמיץ הזדמנות זו.

ד"ר חיים קורן כיהן כשגריר ישראל למצרים וכשגריר הראשון של ישראל בדרום סודאן. חבר בצוות חשיבה במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית. הוא מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 587 מילים
כל הזמן // שבת, 31 ביולי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

האם בתוניסיה מתרחשת הפיכה או הגנה על הדמוקרטיה? ● הנשיא ביידן וראש ממשלת עיראק הודיעו כי עד סוף השנה ארה"ב תצא מעיראק, אבל במציאות היא עדיין תהיה נוכחת ● עבור רבים בעולם הערבי, המשחקים האולימפיים זה לא רק ספורט ● בסעודיה, הזמר הסורי ג'ורג' וסוף מתקבל כמו מלך ● ובמצרים מציינים 65 שנה להלאמת תעלת סואץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,175 מילים

ראיון סופרמן ופרשת ברית המילה המסתורית

רוי שוורץ צפה בכל סרט או סדרה שסופרמן הופיע בה, האזין לכל תכנית רדיו שקשורה לגיבור העל, קרא כל ספר קומיקס ● הספרייה הציבורית של ניו יורק אפילו שלחה אליו ספרנית שתסייע לו ● ואחרי שנים של עבודה סיזיפית יצא לו מכל כאב הראש הכחול הזה ספר שבוחן את הסוגיה הבסיסית, הכל כך בסיסית: האם סופרמן היה יהודי?

עוד 2,252 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֲדוֹנִי 96

כל מי שמראיין את ח"כ איתמר בן-גביר על השאלה האם הוא מחויב לפנות אל ח"כ אחמד טיבי בתואר "אדוני", בעצם מסכים להשתתף בדיון הגזעני "כללי נימוס שונים לערבים וליהודים - בעד ונגד"

עוד 1,373 מילים ו-1 תגובות

על ההסכם המסוכן של קצא"א (חלק א')

לפני מספר ימים אמרה שרת האנרגיה קארין אלהרר על הסכם קצא"א: "העמדה שלנו במשרד האנרגיה היא שאנחנו לא רואים שום תועלת אנרגטית למשק הישראלי בהסכם הזה. אם הוא יבוטל, אנחנו לא רואים שום נזק בתחום".

ב-19 באוקטובר הודיעה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת MED-RED Land Bridge Ltd, בבעלות תאגיד נפט מאבו-דאבי, חברה מגיברלטר וחברה ישראלית בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר, על פרויקט שינוע נפט מאיחוד האמירויות לישראל, ואספקתו ללקוחות שונים באגן הים התיכון. כאן וכאן.

לפני מספר ימים אמרה שרת האנרגיה קארין אלהרר על הסכם קצא"א: "העמדה שלנו במשרד האנרגיה היא שאיננו רואים שום תועלת אנרגטית למשק הישראלי בהסכם הזה. אם יבוטל, אנחנו לא רואים שום נזק בתחום"

מדובר על פרויקט להזרמת נפט מאיחוד האמירויות במיכליות נפט ענקיות למסוף קצא"א באילת. משם יוזרם הנפט באמצעות צנור הנפט אילת-אשקלון ותשתית האחסון של חברת קצא״א למסופי החברה באשקלון, ומשם במיכליות נפט ללקוחות שונים במערב אירופה.

הסכם הנפט בין קצא״א לאמירויות אינו קשור למשק האנרגיה של ישראל. ישראל מייבאת נפט דרך נמל חיפה ונמל הנפט באשקלון, ואין לה כל צורך לייבא נפט דרך נמל אילת לצריכה הפנימית שלה.

יותר מ-200 מדענים מישראל ומהעולם חתמו על מכתב שנשלח לרה"מ דאז נתניהו ולמשרדי האוצר והגנת הסביבה, בו הם קוראים לממשלה לעצור את התוכניות, מחשש לדליפת נפט שתפגע קשות בשוניות האלמוגים של ים סוף, תהרוס את תעשיות התיירות של ישראל, ירדן ומצרים ותפגע במפעלי התפלת המים בחופי הים התיכון, שמספקים חלק גדול ממי השתייה של ישראל.

בסוף נובמבר 2021 פרסם המשרד להגנת הסביבה מסמך עמדה על הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה -אירופה (קצא"א).

יותר מ-200 מדענים מישראל ומהעולם חתמו על מכתב שנשלח לרה"מ דאז נתניהו ולמשרדי האוצר והגנת הסביבה, בו הם קוראים לממשלה לעצור את התוכניות, מחשש לדליפה

ב-15 לפברואר 2021, פרסמה רשות הטבע והגנים מסמך עמדה על שינוע נפט דרך מפרץ אילת, לפיו רט"ג מתנגדת לשינוע כמויות נפט גדולות דרך מפרץ אילת בואכה נמל אשקלון.

במאי 2021 עתרו לבג"ץ ארגוני הסביבה, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, וצלול נגד ההסכם.

ב-19 ליולי 2021 פורסמה תגובה מקדמית מטעם קצא"א לעתירה של ארגוני הסביבה.

הערות כלליות לגבי התגובה של קצאא

מעטפת הסודיות הרחבה סביב החברה שנחקקה בשנות 1970, מאפשרת לקצא"א לדחות כל טענה בעתירה של ארגוני הסביבה.לפי הסודיות והחסיון מהם נהנית קצא"א, כל ידיעה הנוגעת למכליות נפט בנמלי ישראל, תנועתן אל הנמלים או מהם, מוכרזת כעניין סודי, כמו גם כל ידיעה הנוגעת לקצא"א לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה, המוכרזות עניין סודי.

לפי הסודיות והחסיון מהם נהנית קצא"א, כל ידיעה הנוגעת למכליות נפט בנמלי ישראל, תנועתן אל הנמלים ומהם, מוכרזת כעניין סודי, כמו גם ידיעות הנוגעת לקצא"א, לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה

התגובה של קצא"א לוקה לכאורה בחוסר ניקיון כפיים, וכוללת חצאי אמת בנושאים מהותיים. התגובה מתעלמת מדליפות הנפט בנחל צין בשנת 2011, ובעברונה בשנת 2014. ומתעלמת מהנזק הקטסטרופלי שיגרם לסביבה ולשמורות הטבע בעקבות ארוע כזה.

התגובה מטעה, מספקת נתונים חלקיים בלבד על תעבורת מיכליות הנפט בתעלת סואץ בשילוב עם צינור סומד המחבר בין ים סוף לים התיכון, מספקת השוואה מטעה למספר מכליות הנפט הפוקדות כיום את נמל עקבה, ומספקת נתונים מטעים על פעילות מכליות הנפט בנמל עקבה, בלי לציין את גודלן וכמות הנפט שהן נושאות.

עקב החסיון והסודיות העוטפים את קצא"א, המאמר הנוכחי מבוסס רק על מקורות רשמיים כמו מסמך העמדה שפרסם המשרד להגנת הסביבה, והתגובה המקדמית מטעם קצא"א לעתירה של ארגוני הסביבה.

מסמך עמדה של המשרד להגנת הסביבה, 29 נובמבר 2020

הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה -אירופה (קצא"א)

לפי סעיף 5 במסמך:

"היקף הפקידות במכלל אילת צפוי לגדול בהדרגה בחמש שנים הקרובות החל מרבעון שני של 2021, בהיקפים משתנים. וכבר בשנה הקרובה עד כ- 4-5 מיליון טון בשנה באילת ובהתאמה באשקלון, עד כדי 12-15 מיליון טון בשנה. היעד הינו כ-50 פקידות שנתיות באילת עד שנת 2025 ויתכן שבעתיד אף יותר. האוניות שיפקדו את מכלל אילת יהיו בקיבולת של עד 260,000 אלף טון וכל הפעילות באילת הינה של פריקת נפט גולמי. עיקר הגדלת היקף הפעילות הינה באילת, באשקלון היקף הפעילות תגדל אך תישאר בהיקפים שהיו לפני הקורונה ולא תשנה משמעותית את תמהיל הדלקים."

כלומר מדובר על 16-20 מיכליות נפט ענקיות שיפקדו את נמל אילת בשנה הקרובה, 50-160 מיכליות נפט ענקיות שיפקדו את נמל אילת בכל שנה עד שנת 2025, ויתכן שבעתיד עוד יותר.

סעיף 11 במסמך מסכם את המצב כך:

"כיום חברת קצא"א באילת אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן היא אינה ערוכה לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש, להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת".

"כיום חברת קצא"א באילת אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת"

סיכום העמדות במסמך העמדה של המשרד להגנת הסביבה

1. בראייה תכנונית ארוכת טווח, נראה שהגדלת פעילות שינוע של דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת ותוך הבאה בחשבון את התרחבותה והתבססותה הרצויה של העיר אילת מבחינה תיירותית-ייחודית, היא צעד בכיוון שגוי.

2. צנרת ההולכה והמשאבות של מסדרון קו צינור אסיה אירופה בין אשקלון לאילת כבר גרם בעבר לתקריות זיהום ביבשה וגם לדליפות בסמוך לחוף הים באילת. החזרת המסדרון ל"ימי תפארתו" הינה בעלת משמעות סביבתית שיש לתת עליה את הדעת באופן קפדני ומחמיר.

3. גם בהיבט המדיני-גלובלי, לפיו ישראל מעוניינת לעודד את ההשקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן, תמיכה ביוזמה כלכלית-עסקית ובלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי ודלקים אחרים, מצטיירת כצעד בכיוון שגוי.

4. אשר בוחנים יוזמה זו בהיבט של סיכוני שפך נפט למפרץ אילת – ובהתאמה תיתכן גם הגדלת הסיכון באשקלון – ובשימת לב ודגש על רגישותה היתרה של המערכת האקולוגית הייחודית בים סוף, הרי שאין כל ספק שבהיבט הסיכון לסביבה הימית באילת, מדובר בצעד בכיוון שגוי.

מסמך התגובה המקדמית מטעם קצא"א לעתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים מ-19 ביולי 2021

לפי סעיף 9 בתגובת קצא"א. תקופת ההסכם הינה 10 שנים.
סעיף 16 בתגובת קצא"א מציין:

"הפעילות הענפה המתקיימת בנמל עקבה הסמוך, שאותו פוקדות בשנים האחרונות מעל 200 מכליות נפט מדי שנה, ובעשור האחרון בלבד, פקדו אותו יותר מ-2,150 מכליות נפט!"

ההשוואה ליבוא הנפט לירדן דרך נמל עקבה והנתונים על פעילות הנפט בנמל עקבה הם חצי אמת. יבוא נפט לירדן בכמויות גדולות אפשרי רק דרך נמל עקבה. לישראל אין את המגבלה הזו ואין לישראל כל צורך לייבא נפט דרך נמל אילת לצריכה הפנימית שלה. ישראל יכולה ומייבאת נפט דרך נמל חיפה ונמל הנפט באשקלון.

ציון מספר מכליות הנפט הפוקדות את נמל עקבה מדי שנה, בלי לציין את גודלן, הוא מעשה שרלטנות. לפי נספח 13 לדוח, העתק מדו"ח נמל עקבה על פקידת אניות בתקופה 2020-1990, בשנת 2020 פקדו את נמל עקבה 214 אוניות שהובילו Liquid Bulk, ללא ציון גודל האוניה.

ירדן יבאה ב-2020 כ-2.074 מיליון טון נפט דרך נמל עקבה. מיכליות נפט מודרניות יכולות לשאת 70,000 עד 300,000 טון נפט (500,000 עד 2 מיליון חביות נפט).

כלומר, נדרשות כ-7 עד 30 מיכליות נפט כדי להעביר את כל יבוא הנפט לעקבה, בעוד שלפי התגובה של קצא"א מדובר ב"מעל 200 מכליות נפט מדי שנה".

ציון מספר מכליות הנפט הפוקדות את נמל עקבה מדי שנה, בלי ציון גודלן, הוא שרלטני. נדרשות כ-7 עד 30 מיכליות נפט כדי להעביר את כל יבוא הנפט לעקבה, בעוד שלפי קצא"א מדובר ב"מעל 200 מכליות נפט מדי שנה"

בעיסקת קצא"א מד-רד מדובר בעיקר על מיכליות ענק שאינן יכולות לעבור כיום בתעלת סואץ. יהיה צורך רק ב-7 מיכליות כאלו להובלת נפט גלמי לנמל עקבה בכל שנה, פחות מעשירית מהמספר הנקוב בתגובה המקדמית של קצא"א.

משתמע שהגשר היבשתי הישראלי אינו חוסך את הצורך במעבר מכליות בגודל שמתאים למעבר בתעלת סואץ, אלא רק מכליות ענק שאינן יכולות לעבור כיום בתעלת סואץ. תגובת קצא"א מתעלמת מהפתרון הקיים של שימוש משולב בתעלת סואץ ובצינור סו-מד, פתרון שפועל היטב מזה שנים רבות, ומתעלמת מהאפשרות, הוודאית לדעתי, של הרחבת והעמקת תעלת סואץ בשנים הקרובות.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,217 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 6 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

ושתלת לי עץ ירוק מפלסטיק

הגלובוס הירוק הולך לרשויות שעוברות סוף-סוף לשירות דיגיטלי ושמות קץ לניירת ● הגלובוס השחור מוקדש לעיריית פתח תקווה, שהחליטה להציב במרכז העיר שדרה של עצי פלסטיק על מצע דשא סינתטי. הכל ירוק, אבל בכאילו ● והטיפ: אלפי ליטר מים מטפטפים כל יום מצנרות המזגנים - עם קצת יוזמה, אפשר לעשות בהם שימוש

עוד 817 מילים

שר החוץ לפיד למקבילו הבריטי: להגיב בחומרה לתקיפת הספינה

גורם מדיני: מרוב להיטות לתקוף את ישראל איראן סיבכה את עצמה בהרג זרים ● בנט לקופ"ח: "היעד – לחסן 1.5 מיליון מבוגרים תוך 10 ימים" ● הנשיא הרצוג ויו"ר האופוזיציה נתניהו התחסנו במנה השלישית ● הורוביץ: "בלי פתרון למערכת הבריאות – לא אתמוך בתקציב" ● אש: אם התחלואה הקשה תעלה נחמיר את ההגבלות ● השרה כהן: יש לבחון הגבלות קשות יותר בנתב"ג

עוד 41 עדכונים

תגובות אחרונות

המתנחלים קיימו את חלקם, הממשלה מחפשת דרך מילוט

"אביתר הוקמה בחטא ולא כחוק ולכן פונתה", מדגיש שר הביטחון בני גנץ, וניכר שהיה רוצה שההתנחלות הזו תימחק והצבא לא ישהה שם יותר ימים ולילות ● לא חסרים בממשלה גורמים השותפים לראייה הזו - כולל שר החוץ יאיר לפיד ● בציונות הדתית, בהובלת בצלאל סמוטריץ', זועמים - אבל ראשי המתנחלים עדיין משוכנעים שתקום שם ישיבה, כפי שהובטח להם, בתוך חודשים בלבד ● פרשנות

עוד 1,135 מילים

השכונות כוסו באפר פחם - וחברת החשמל תפצה את התושבים

חברת החשמל תפצה בסכום כולל של 300 אלף שקל תושבי שכונות הסמוכות לתחנת הכוח בחדרה - כך סוכם בהסדר פשרה לא שגרתי בתביעה ייצוגית שהגישו התושבים ● התביעה הוגשה אחרי אירוע חריג של גשם אבק פחם אשר כיסה את השכונות לפני ארבע שנים ● המדובר במקרה נדיר שבו חברת החשמל משלמת פיצויים על מפגע סביבתי

עוד 663 מילים

יום ספורט וכיף בבריכה - אבל רק בבגדים צנועים

איסור על תנועה בבגדי ים מחוץ למי הבריכה ● איסור על פעילות ספורט במכנסונים או גופיות ● כך נראה יום כיף צה"לי של יחידת עלית בקאנטרי קלאב אזרחי ● אב לחיילת ביחידה: "ההקצנה המיותרת הזאת רק מקשה על הסולידריות והחיים המשותפים ביחידות מעורבות" ● דובר צה"ל: "הפעילות המדוברת בוצעה בהתאם לפקודות"

עוד 729 מילים

ראיון "למה פרי בריא כמו אננס צריך להיות מאכל לעשירים?"

הרפורמה המתוכננת בחקלאות ליבתה מלחמה גדולה, כולל טענות על כך שהממשלה מוציאה להורג את הענף ● המנכ"לית החדשה של משרד החקלאות, נעמה קאופמן פס, הודפת את הטענות, מנופפת בהשקעות הענק העתידיות ומבטיחה חקלאות הייטקית ● "אומרים לנו שהשדות יהפכו למגדלים והכל יתכסה במלט. זה לא יקרה" ● "לא רק שהחקלאים לא נזרקים לכלבים, הם יקבלו תמיכה הרבה יותר גדולה"

עוד 1,995 מילים ו-1 תגובות

בנט הודיע: מבצע החיסון השלישי למבוגרים יוצא לדרך

הנשיא הרצוג יתחסן במנה שלישית מחר בבוקר ● בנט ומיכאלי סיכמו על גיוס 400 פקחים לאכיפת מסכה בתחב"צ ● בכיר ב-FDA על המנה השלישית: "ייתכן שהיא תקטין הדבקה, ישראל יכולה להחליט עצמאית" ● אלרעי פרייס: "בולגריה ויוון יהפכו לאדומות בשבוע הבא" ● יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב: "הקריטריונים ליציאה מישראל נוקשים מדי, נפעל לשנותם" ● דיווח: "בצוות הטיפול במגפות מתנגדים לחיסון ילדים בבתי הספר"

עוד 50 עדכונים

אחד הצעדים שננקטו במהלך מגפת הקורונה היה ניהול דיונים משפטיים בהליכים שונים כשהעצורים אינם נוכחים באולם בית המשפט ובמקום זאת משתתפים באמצעות זום ● זו הייתה התפשרות על זכויותיהם של עצורים וחשודים בשל צורך השעה ● לפי טיוטת התוכנית הכלכלית הנלווית לתקציב המדינה, כעת מבקשת הממשלה להפוך את הזמני לקבוע - ולא רק בדיוני מעצר ● פרשנות

עוד 743 מילים

פרשנות השנאה לבדד תשכון?

הוויכוח המתמשך סביב נאומו של שר החוץ יאיר לפיד על אנטישמיות טומן בחובו הכרה בהתנגשות בין ציפיות הציונות למציאות המרה ● לפיד ניסה להסיט בנאומו את התפיסה הציונית הקלאסית של אנטישמיות מקריאה לשינוי היהודים לעבר הכרה בכך שהיהודי, במובן עמוק, אינו רלוונטי לאנטישמיות: הוא המטרה שלה, ולא הסיבה לה ● פרשנות

עוד 2,898 מילים

מכון התקנים היה בניגוד עניינים חמור בחקירת תאונת המנוף ביבנה

פרסום ראשון זו הייתה תאונת המנוף הקשה ביותר בארץ ● ארבעה עובדים נהרגו, המשטרה מינתה את מכון התקנים לתת חוות דעת שקבעה כי האשמים הם הפועלים שמתו ● העגורן שקרס לא תאם את מסמכי הרישיון ומי שחתם הוא מכון התקנים, שעובד שלו קיים שיחה אסורה עם בעל העגורן אחרי התאונה ● המכון ויבואני המנופים היו בקשורים קרובים בעשור האחרון ● מכון התקנים: "אין לנו קשר לאירוע ולתוצאותיו המצערות"

עוד 3,127 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה