על מה ניצן הורוביץ ואריה דרעי מסכימים לגמרי בבג"ץ הפונדקאות?

ניצן הורוביץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
Miriam Alster/FLASH90
ניצן הורוביץ

בעקבות החלטת בג"ץ השבוע, שהתירה לזוג גברים להשתמש בשירותי פונדקאות גם בארץ, היו במערכת הפוליטית מי שבירכו ומי שגינו. "זה יום היסטורי לקהילת הלהט"ב ולחברה הישראלית כולה", אמר שר הבריאות ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ. ואילו מנגד, ח"כ אריה דרעי, יו"ר ש"ס, הזהיר כי זו "פגיעה חמורה ונוספת בזהותה היהודית של מדינת ישראל".

"זה יום היסטורי לקהילת הלהט"ב ולחברה הישראלית כולה", אמר שר הבריאות הורוביץ, יו"ר מרצ. מנגד, ח"כ דרעי, יו"ר ש"ס, הזהיר מ"פגיעה חמורה נוספת בזהות היהודית של ישראל"

הורוביץ ודרעי חלוקים ביניהם לגבי הערכת החיוב והשלילה שבפסיקת בג"ץ, אבל הם לגמרי מסכימים על העיקרון הבא: כיום בישראל, בתי-המשפט הם הכלי המרכזי לקידום ענייני הקהילה הגאה (כשמבחינת הורוביץ זו התפתחות חיובית, ומבחינת דרעי – שלילית).

המצב הקיים עד היום, בו פונדקאות הייתה אסורה על זוגות גברים – היה ביטוי לאפליה הומופובית, ולכן היה פסול. את תיקון האפליה הפסולה הזו, כדי להתקדם לשוויון, אפשר היה לעשות בשני אופנים – להתיר פונדקאות גם לזוגות גברים (כפי שפסק בג"ץ), או לאסור על פונדקאות מסחרית באופן כללי.

אני חושב שלעמדה השנייה יש יותר יתרונות מאשר חסרונות, ושהגיע הזמן שבקהילת הלהט"ב נפתח יותר מודלים של הורות שאינם מתבססים על הפיכת תהליך ההיריון לסחורה הנסחרת בשוק, בצורה שפוגעת בנשים. לדוגמה: אימוץ או הורות משותפת.

הדעות בעד ונגד פונדקאות מסחרית ממשיכות להישמע, ולייצר דיון ער לא רק בין הקהילה הגאה לבין יריביה הפוליטיים, אלא גם בתוך הקהילה הגאה. אבל לשולי הדיון הזה נדחקה שאלה לא פחות חשובה: האומנם בתי-המשפט צריכים להיות הזירה המרכזית שמשמשת אותנו במאבק למען שינוי מציאות של אפליה להט"בפובית?

מאוד מדאיג לראות את המצב הפוליטי בו נמצאת קהילת הלהט"ב כבר שנים רבות, כאשר המסלול להרחבת זכויות להט"ב עובר ברובו באמצעות פסיקות תקדימיות של בג"ץ, במקום באמצעות דרך המלך של השינוי הפוליטי, שהיא – בחקיקה בכנסת ובהחלטות ממשלה.

המצב הפוליטי של קהילת הלהט"ב מדאיג, כשהמסלול להרחבת זכויותיה עובר ברובו בפסיקות תקדימיות בבג"ץ במקום בדרך המלך של השינוי הפוליטי, חקיקה

לא צריך לוותר על עתירות של אנשים פרטיים או של ארגוני חברה אזרחית לבתי-משפט, בתקווה שהשופטים יפסקו בעדנו. זה מסלול לגיטימי, נחוץ, שגם הביא, מביא ויביא הישגים. אבל אסור להסתכל על עתירות לבתי-משפט בתור הדרך העיקרית בה נשיג שינוי.

כדי לחולל את השינוי הזה, אנחנו צריכים לייצר רוב בציבור שתומך בעמדתנו, ולתרגם את הרוב הזה לכוח בתוך המוסדות הפוליטיים. לדוגמה: להביא למצב בו מרבית חברי הכנסת יחושו שהם לא יכולים אלא להצביע בעד חקיקה פרו-להט"בית, ושהם ישלמו מחיר אם לא יצביעו בעדה. 

זה לא המצב כיום. למרות שיש דעת קהל נרחבת שתומכת באיסור אפליה במקומות העבודה ובדיור, ושתומכת בשוויון בנישואין, התמיכה הזו שקיימת בציבוריות הישראלית – לא מתורגמת לתמיכה בתוך המוסדות הפוליטיים.

בשנת 2014 אישרה הכנסת תיקון לחוק זכויות התלמיד, האוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. מאז נחקק החוק הזה – ביוזמת דב חנין – לא השלימה הכנסת חקיקה של אף חוק בעד זכויות להט"ב. שבע שנים עברו – ואפס חוקים נחקקו.

הסכנה שבהסתמכות על עתירות לבג"ץ היא יצירת "מסלול עוקף ציבור". באופן הזה מונחלות בקרב קהילת הלהט"ב תפיסות שמאמינות, כי ניתן להתקדם לשוויון על אף ולמרות החברה שאנחנו חיים בה, במקום בזכות ובאמצעות החברה שאנחנו חיים בה. אני מזהה שכבר מתפתחות בתוך קהילת הלהט"ב גישות שמציעות שנדלג על עבודה של שכנוע ושל שינוי, ונסתפק בליטיגציה משפטית או בלובינג.

ב-2014 אישרה הכנסת, ביוזמת דב חנין, תיקון לחוק זכויות התלמיד, האוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. מאז לא השלימה הכנסת חקיקה של שום חוק בעד זכויות להט"ב

כדי שנתקדם לשחרור קהילת הלהט"ב מהמציאות של אפליה ודיכוי, אין תחליף להתארגנות העצמית שלנו. אין תחליף ליצירת ארגונים, מסגרות, קבוצות ותנועות שיפעלו בזירה הציבורית על מנת לעצב את דעת הקהל, לחנך, לשכנע, להשפיע, למחות, ולבנות כוח.

באופן היסטורי, כל תנועת שחרור חברתית גדולה ידעה לעשות את זה. המאבק לפני מאה שנים על זכות הצבעה לנשים כלל התארגנות המונית של נשים (אז עוד לא ממש קראו לזה "פמיניסטיות"). גם המאבק בארה"ב בעד זכויות אזרח לאפרו-אמריקאים לא נשען על בתי-משפט בלבד, אלא על ארגון קהילתי של אנשים, על מחאה פוליטית ועל בניית תנועות המוניות.

בדומה, גם המאבק למען להט"ב בישראל צריך שיהיה מאבק פוליטי. אנחנו נעשה את זה בעצמנו, בידיים שלנו, תוך שיכנוע ובניית רוב בתוך החברה שלנו – או שזה לא יקרה כלל.

אורי וולטמן הוא חבר הנהגת תנועת "עומדים ביחד نقف معًا‏". עבד כמורה במשך למעלה מעשור, ובמקביל היה פעיל חברתי ופוליטי ביוזמות שונות. כיום עובד כאורגנייזר בעומדים ביחד, ומסייע לאנשים ברחבי הארץ להתארגן במעגלים מקומיים במסגרת התנועה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 655 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 25 ביולי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בג"ץ כבר הכין את כל התשתית הנדרשת לוועדת חקירה בפרשת הצוללות

בג"ץ אמנם דחה את העתירות להקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות, אבל בפסק דין כמעט תקדימי לא הותירו השופטים ספק בתמיכתם הנלהבת בהצעתו של גנץ להקים ועדה כזו ● השופט עמית אף הרחיק לכת ועשה סדר בפרשות השונות, כמו גם השאלות המרכזיות שנותרו פתוחות ● יחד עם התצהירים שכבר הוגשו במסגרת העתירה, עבודה הוועדה למעשה כבר החלה ● פרשנות

עוד 950 מילים

ראיון אוליבר סטון פותח מחדש את תיק קנדי

שלושים שנה אחרי סרטו העלילתי שעסק בהתנקשות בנשיא קנדי, חוזר הבמאי אוליבר סטון אל זירת הפשע עם סרט תיעודי עתיר ראיונות חדשים וראיות שטרם נחשפו ● "ועדת החקירה הייתה אפילו יותר מושחתת ממה שחשבנו", אומר הבמאי בראיון לזמן ישראל, "זו הייתה הוצאה להורג שבוימה בחוכמה"

עוד 1,434 מילים

חולמים להחזיר אותנו 2000 שנה אחורה

בשבוע הבא תדון הכנסת במצב על הר הבית. מכיוון שלא הליגה הערבית, לא שום אירגון אסלאמי ולא שום גוף בינלאומי דן או ידון בנעשה על ההר, הרי אין מנוס מן המסקנה שעניין הר הבית הפך להיות עניין פנים ישראלי, עניין פנים פלסטיני ועניין שבין הישראלים לפלסטינים. מכל העולם הערבי, רק מלך ירדן עסק בכך, ומכאן שירדן די לבדה מכל העולם הערבי בכך שהנעשה על הר הבית מעניין אותה.

בשבוע הבא תדון הכנסת במצב הר הבית. מכיוון שלא הליגה הערבית, אירגון אסלאמי או גוף בינלאומי דן בנעשה על ההר, המסקנה היא שהר הבית הפך לעניין פנים ישראלי, פנים פלסטיני ובין הישראלים לפלסטינים

כדי לקבל קצת פרופורציה על ביטחונם של מקומות קדושים לאסלאם במזרח התיכון, הרי התקפות של הסונה נגד המקומות הקדושים לשיעה בעיראק הם  כבר עניין שבשגרה. רק לפני שבוע הייתה התקפה על בית תפילה שיעי בבגדאד וקודם לכן היו התקפות רצחניות גם במקומות הקדושים ביותר לשיעה בנג'ף ובכרבלא.

השיעים לא טומנים ידם בצלחת. הם ייסדו בתוך המסגד הגדול בדמשק, מסגד אומייה, בית תפילה שיעי. אתרי פולחן סוניים נחרבו עד היסוד ובכלל זה קברו של חאלד בן אל-וליד, כובש ירושלים לאסלאם.

אם כך, הבטחון שישראל מעניקה למסגדים על הר הבית על פי הסכמי הסטטוס קוו שומרים על שלמות המסגדים, והיא עושה זאת טוב יותר מן הבטחון שיש למסגדים בעולם הערבי.

הבטחון שישראל מעניקה למסגדים על הר הבית על פי הסכמי הסטטוס קוו שומרים על שלמות המסגדים, והיא עושה זאת טוב יותר מן הבטחון שיש למסגדים בעולם הערבי

אז על מה הוויכוחים על הר הבית? על שמירת הסטטוס קוו. ירדן רוצה לשמור על הסטטוס קוו עם ישראל. על פיה יש לה מעמד מועדף על ההר ולשיטתה היא שומר המקומות הקדושים. טורקיה, באמצעות חמאס והתנועה האסלאמית הצפונית רוצה לערער את מעמדה של ירדן, רע"ם של מנסור עבאס תומכת במעמדה של ירדן, ובישראל מתווכחים מה יותר קדוש – הר הבית או הכותל המערבי.

על מנת  להבין על מה מתווכחים היהודים, מומלץ לצפות בסרט הקצר "אלוהים רוצה בית" העוקב אחר היהודים שעולים על ההר.

במתק שפתים, על חליל וקלרינט, הנשים שעולות להר מסבירות לנו על מה מדובר. ומדובר לא רק בשינוי הסטטוס קוו המדיני על ההר, אלא שינוי כל שיטת המשטר.  ביטול הדמוקרטיה, ואפילו שינוי הדת היהודית והקמת יהדות חדשה.

לנשים הנחמדות הללו לא אכפת אם מימוש הקמת המקדש יחייב מלחמת גוג ומגוג. הן רוצות לבטל את פולחן הכותל, כי הכותל חוסם את הכניסה למקום הקדוש האמיתי – בית המקדש.

מה שמתחייב מן הדברים האלה, והם לא נאמרו במפורש, זה שהיהדות החדשה שמנסים להקים על הר הבית שוללת לא רק את הכותל אלא גם את בית הכנסת. יש כאן חזרה אלפיים שנה אחורה, לוויכוח בין הקנאים הסיקריקים ליוחנן בן זכאי, שבנה את היסודות ליהדות של בית הכנסת שהיא היהדות של ימינו.

במתק שפתים, על חליל וקלרינט, הנשים שעולות להר מסבירות שמדובר לא רק בשינוי הסטטוס קוו המדיני על ההר, אלא בשינוי כל שיטת המשטר. ביטול הדמוקרטיה ואפילו שינוי הדת היהודית והקמת יהדות חדשה

עם כל הכבוד לאחמד טיבי ולעמיחי שיקלי – מה שמונח על כף המאזנים הוא הרבה מעבר לדגל ולהמנון על הר הבית, אלא בטחונה של ישראל ושלמותה של היהדות.

אחרי שיהודים הרסו לאלוהים שני בתים, מי אומר שהוא רוצה שהם יבנו לו בית שלישי?

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 498 מילים
עודכן אתמול

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרשת NSO: ראש ממשלת צרפת דרש מבנט הבהרות

שקד: אם נחסן עוד חצי מיליון אנשים המגפה תדעך ● מיכאלי על הארד בטאקוונדו: השראה לילדות ולנערות ● השר פריג': "נפגשתי עם שרים פלסטינים, ליציבות שם יש השלכות אצלנו" ● בדיקת משרד הבריאות: 80% מהמחוסנים המאומתים – לא הדביקו אף אדם ● קורונה בישראל: 1,430 מאומתים חדשים, 89 במצב קשה ● בר־לב: האיסור על תפילה בהר הבית – משיקולים ביטחוניים

עוד 20 עדכונים

ראיון ילד הפלא החרדי של הבייסבול האמריקאי

כדי לא לחלל שבת, הוא ישן במלון קרוב מספיק למגרש, כך שיוכל להגיע אליו ברגל ● סוגיית האוכל הכשר לא מטרידה אותו: הוא מתכנן לעשות משלוחים או להביא אוכל יחד עימו ● ג'ייקוב שטיינמץ עשה החודש היסטוריה, כשהיה לשחקן הבייסבול החרדי הראשון שנבחר בדראפט על ידי קבוצה מהליגה הבכירה

עוד 1,332 מילים

המלך עבדאללה נפגש השבוע עם הנשיא האמריקאי, ובכך הפך למנהיג הערבי הראשון שנפגש עם ביידן מאז נכנס לתפקידו - דבר המלמד על חשיבות ירדן בעיני הממשל ● פרשת NSO פוגעת בישראל לא רק במערב, אלא גם במזרח התיכון ● במצרים מציינים 69 שנים למהפכה ששינתה את המדינה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 973 מילים

תגובות אחרונות

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המזהם לא משלם

החדשות כי ישראל תקבל מהקרן הבינלאומית פיצוי על זיהום הזפת הגדול משמחות, אבל חשוב לזכור שבעלי האונייה המזהמת הצליחו לחמוק ולא ישלמו אפילו דולר ● החדשות הטובות של השבוע הגיעו מאשדוד, שם הוועדה לשמירה על הסביבה החופית הצדיקה את שמה בהחלטה עקרונית ● והטיפ: מתקן אופניים שיגיע עד אליכם, גם כשתתקעו עם פנצ'ר בשיא החום

עוד 800 מילים

ראיון המשפט שטלטל את אמריקה

האישומים נגדה היו חלשים ● אחיה בגד בה ושיקר כדי להציל את עצמו ואת משפחתו ● האפיפיור, איינשטיין ופיקאסו ביקשו מנשיא ארה"ב לחון אותה ● אבל גם הלחץ הבינלאומי לא עזר, ואתל רוזנברג הייתה לאישה האמריקאית הראשונה שהוצאה להורג על עבירה שאינה רצח ● הסופרת הבריטית אן סבה צללה עמוק לתוך המקרה הטרגי - וחזרה עם ספר סוחף והרבה מאוד ספקות

עוד 2,785 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אוֹלִימְפִּיָּאדָה 95

כל אחד זוכר את האולימפיאדה הראשונה שהוא זכה לראות. אף אחד לא יודע מתי תהיה האולימפיאדה האחרונה בחייו

עוד 982 מילים

דיווח: מנדלבליט הזהיר שאין להציג את התו הירוק כסנקציה המופעלת על מי שלא התחסנו

שר המשפטים סער הודיע שהוא מקדם הצעת חוק, שלפיה, לא ניתן יהיה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים; דיווח: שקד מתנגדת ליוזמה ● אלי אבידר, שהביע יחס ספקני לחיסונים, הודיע, לקראת מינויו לשר בממשלה - שהתחסן נגד קורונה ● לראשונה מאז כניסתו לתפקיד שוחח בנט עם יורש העצר של איחוד האמירויות ● בר-לב שוקל להקשיח את הקריטריונים להחזקת נשק

עוד 40 עדכונים

האקזיט הפוליטי של אלי אבידר

בקואליציה המתקיימת על חודו של קול, כל ח"כ מלך ● מחשש שאבידר יצביע נגד התקציב ויפרק את הממשלה, בנט הצמיד לו את מזכיר הממשלה שלום שלמה ● שלמה תפר דיל, לפיד לחץ, אבידר קיבל ג'וב, וליברמן יקבל עוד ח"כ נורווגי ● העיקר שאבידר יהיה שר לענייני כלום, אחרי שתקף את הממשלה הקודמת על התיקים המיותרים ● פרשנות

עוד 479 מילים

קואליציות חמדניות יוצרות דמוקרטיות חלשות

אין כל היגיון במדיניות של החלשת האופוזיציה, בוודאי לא של ממשלה שבאה לתקן קלקולי ממשל מתמשכים ● החלשת האופוזיציה באופן מכוון חותרת באופן ישיר תחת היסודות הדמוקרטיים המעורערים ממילא של ישראל - ותחת סיבת קיומה של הקואליציה החדשה: להוכיח שניתן לנהל את ענייני המדינה בצורה אחרת ● דעה

עוד 1,200 מילים

מזרח תיכון חדש זיכרון השואה מתחיל לחלחל במדינות ערב

בדובאי עלתה תערוכה מושקעת המוקדשת לשואה, בעיראק מתגעגעים ליהודים, מרוקו משתתפת בתכנית מיוחדת להפצת זיכרון השואה, ואנשי דת מוסלמים ביקרו באושוויץ ● דיפלומטים, מומחים ואנשי דת משוכנעים: רוח חדשה נושבת במזרח התיכון, והגישה המכילה והסובלנית צפויה רק להתעצם

עוד 1,692 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה