שבוע קשה עבר על העולם ועל מכחישי משבר האקלים. גל חום קטלני לאורך החוף המערבי של צפון אמריקה והצפות ענק באירופה ובמרכז סין, הבהירו, למי שעוד זקוק היה להבהרה, כי אף מדינה – עשירה ככל שתהיה – לא תוכל להימלט מנזקי ההתחממות הגלובלית.
שבוע קשה עבר על העולם ועל מכחישי משבר האקלים. גל חום קטלני לאורך החוף המערבי של צפון אמריקה והצפות ענק באירופה ובמרכז סין, הבהירו כי אף מדינה לא תוכל להימלט מנזקי ההתחממות הגלובלית
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
דוחות האירגון המטאורולוגי העולמי, המסונף לאו"ם, אינם משאירים מקום לספק בין הקשר לתכיפות אירועי מזג אוויר קיצוני וההתחממות הגלובלית, ולעובדה שזו המציאות החדשה של המאה ה-21.
My god. This is Germany today. pic.twitter.com/Wnf5pbBIYO
— Anthony Quintano bsky.app/profile/anthonyq (@AnthonyQuintano) July 16, 2021
התקשורת הישראלית מייחדת מקום לאסונות של אחרים ולכן זכינו למנה גדושה של תמונות ודיווחים שוברי לב: אנשים שאיבדו את יקיריהם ואת רכושם בגרמניה, בתים העולים באש בארה"ב. מספרי הנספים שנספרים במאות בכל אחת מהיבשות ועוד.
בזירה המקומית לעומת זאת בלט נושא אחר בראש החדשות: רעיון "אגרת הגודש" להתמודדות עם פקקי התנועה, שהולכים ומחריפים למרות סלילת הכבישים והמחלפים הדרמטית שמאפיינת את השנים האחרונות.
אלא שכדי להיערך למציאות חדשה של אתגרי המאה ה-21 דרושים אמצעים חדשים ושינוי בדרך החשיבה. לפני בירור הצעדים הדרושים לרשויות בישראל, להתמודדות עם משבר האקלים, חשוב להניח לצד משבר האקלים את התהליך המייחד את ישראל בנוסף לאתגר האקלימי סביבתי – צמיחת האוכלוסייה והציפוף הנגזר ממנה.
לפני בירור הצעדים הדרושים לרשויות בישראל, להתמודדות עם משבר האקלים, חשוב להיערך לתהליך המייחד את ישראל בנוסף לאתגר האקלימי סביבתי – צמיחת האוכלוסייה והציפוף הנגזר ממנה
ההתמודדות עם שני תהליכים אלו, שאנחנו כבר בעיצומם ומתמודדים עם השלכותיהם, דורשים חשיבה מערכתית המבינה את התהליכים על האתגרים שהםמייצרים עבורנו, ומציעה פתרונות המשקפים תובנות אלו.
אז שוב אגרות גודש?
לאחרונה עלה פעם נוספת רעיון העיוועים, לפתור את בעית הפקקים בכניסה למטרופולינים בכלל ומטרופלין תל אביב בפרט, על ידי אגרת גודש. אגרה המוטלת על כלי רכב הנכנסים למטרופולין בשעות השיא ונהוגה בכמה ערים בעולם (כמו לונדון).
אבל אגרת הגודש משאירה את בעלי האמצעים, כלומר אלה שמקום העבודה ישלם את האגרה עבורם, ברכב הפרטי, מחוץ לתחבורה הציבורית. היא ממשיכה לסבסד אותם על ידי תשתיות ציבוריות נרחבות הנסללות בתוך המטרופולין ומחוצה לו עבור רכבים פרטיים. חישוב פשוט מראה שרק חלק קטן מהעלויות מושת על בעלי כלי הרכב הפרטיים.
שרת התחבורה החדשה מרב מיכאלי התחייבה לקדם תחבורה ציבורית, ומצטלמת נוסעת בה, זהחידוש מרענן וחיובי, אלא שאגרה כזו בוודאי לא תיתן לשכבות החזקות כל תמריץ לקדם מדיניות תחבורה חלופית, שאינה מתמקדת בכלי הרכב הפרטיים בהם הם מתניידים.
הרעיון שעל ידי תשלום של אגרה נאפשר לרכבים הפרטיים להמשיך להיכנס לתוך המטרופולין משקף את הקיבעון והעיוורון באשר לסיבות משבר התחבורה, והדרך לפתור אותו, תוך התעלמות מהצורך בהיערכות להשלכות משבר האקלים.
הרעיון שע"י תשלום אגרה נאפשר לרכבים הפרטיים להמשיך להיכנס למטרופולין, משקף את הקיבעון והעיוורון באשר לסיבות משבר התחבורה, והדרך לפתור אותו, תוך התעלמות מהצורך להיערך להשלכות משבר האקלים
המחיר האמיתי של רכבים פרטיים בעיר
ניתן לטעון שהמחיר של אגרת הגודש יכול להוות לא רק אמצעי לויסות עומסי תנועה, אלא גם לשקף את עלות השימוש במשאבים הציבורים – הכביש שנסלל בכספי המסים שלנו. אלא שחישוב כזה מחדד את השאלה איך מתמחרים את השפעות הרכב הנכנס לעיר והכבישים שנסללים על העיר ותושביה?
איך מתמחרים את צמצום השטחים הפתוחים? את המחסור בצל שנובע מהיעדרם של עצים צומחים? איך מתמחרים את היצרותן של המדרכות ומרחב המחיה של הולכי הרגל? אתגרי משבר האקלים מציבים עבור העיר בכלל והמטרפולין בפרט אתגרים אדירים. התחממות ומופעי גשם קיצוניים ופתאומיים.
התמודדות עם אתגרים אלו דורשת מרחב בעיר, בגינות, בפארקים, אבל לא פחות חשוב מכך, כחלק מהרחוב. מקום בו יוכלו לשגשג עצים עם נוף רחב ומצל, ושטחי גינון נרחבים שיוכלו להשהות ולחלחל את מי הגשם.
יש חיבה גדולה בישראל לחישובי עלות תועלת ככלי לקביעת מדיניות. כיצד מחשבים את העלות של רחוב ללא עצים בחום של מעל 40 מעלות? איך מחשבים את העלות של החום הנפלט מרכבים ומהאספלט להולכי הרגל המתווסף לחום זה? איך אמורים לחשב את העלות של הצפות חוזרות וחיי האדם שהם ייגבו?
יש חיבה גדולה בישראל לחישובי עלות תועלת ככלי לקביעת מדיניות. איך מחשבים עלות רחוב ללא עצים בחום של מעל 40 מעלות? את עלות החום הנפלט מרכבים ומהאספלט? הצפות חוזרות וחיי האדם שייגבו?
למערכות הטבעיות תומכות החיים אין מחיר! הן קריטיות עבורנו ומהוות תנאי סף לחיים אנושיים משגשגים. התמחור שלהן והוויתור עליהן עבור שכבות חזקות, שישלמו חלק קטן מעלות התשתיות הניתנות להן בפועל, משכפל פרקטיקה מוכרת. תוספת שולית נמוכה המזכה את המשלם בכל הקופה. בכל התשתית הציבורית במקרה שלפנינו.
יתר על כן בזמן שהמשלם זוכה בתשתית העירונית, את המחיר האמיתי משלמים כל תושבי העיר ושאר האנשים המגיעים עליה לעבוד, ומתניידים לא ברכבים פרטיים.
כלומר העיוות כאן כפול. התשלום הקטן יחסית של אלו שיש להם, מאפשר להם פריווילגיה שגובה מחיר כבד מכל השאר.
במציאות של המאה ה-21, כשמשבר האקלים יאתגר את כלל הערים בישראל (ולא רק את המטרופולינים), עם תקופות מתארכות של חום קיצוני ומופעי גשם חזק מלווים בהצפות, הצורך בפתרונות אלו, הדורשים הקצאת שטחים בתוך המרחב העירוני בכלל וחתך הרחוב בפרט, לעצים (ושורשיהם) שיספקו צל ואויר, ולשטחים שיוכלו למתן את ההצפות, גובר והופך להיות קריטי. אלו, על הערכים המוספים שלהם במרחב העירוני, הופכים להיות מרכיב בסיסי בחוסן העירוני נוכח המשבר.
מה כן צריך לעשות?
מה כן צריך לעשות לקראת האתגרים של המאה הנוכחית? הפתרונות למצב ידועים. ביסוס התכנון העירוני, על תנועה לא ממונעת ותחבורה ציבורית, והקצאת מרחב להולכי הרגל.
הוצאת רוב מוחלט של הרכבים הפרטיים מתוך העיר, ומתן העדפה לתנועה לא ממונעת ותחבורה ציבורית, בצד הקצאת שטחים נרחבים בחתך הרחוב לגינון מקיים כך שיאפשרו השהיה וחלחול מי גשם.
ומי ישאיר את הרכבים הפרטיים מחוץ לעיר בהיעדר אגרת גודש? את המנגנון הזה כבר פיתחנו עד לשיא, בדמות הפקקים האינסופיים. אלו, אם רק תהיה חלופה אחרת טובה, מעבירים את כולנו לחלופות המקיימות.
ומי ישאיר את הרכבים הפרטיים מחוץ לעיר בהיעדר אגרת גודש? את המנגנון הזה כבר פיתחנו עד לשיא, בדמות הפקקים האינסופיים. אלו, אם רק תהיה חלופה אחרת טובה, מעבירים את כולנו לחלופות המקיימות
כל מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו הוא לפתח את החלופה הטובה בתחבורה ציבורית מגוונת ואפקטיבית.
רן רביב חבר בצוות NZO תוכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת. אוהב מדבר וג'אז. תושב בית שמש, נשוי ואב ל-3.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו