הפתולוגיה של הכישלון

צילום מסך מתוך הסרטון המתעד את תקרית הירי בבראל חדריה שמואלי
צילום מסך מתוך הסרטון המתעד את תקרית הירי בבראל חדריה שמואלי

דרישתה של משפחת שמואלי, אשר בנה בראל ז"ל נהרג בגבול עזה לפני כשבועיים, להקים ועדת חקירה חיצונית לצבא לבדיקת נסיבות נפילתו, היא עוד חוליה בשרשרת דרישות דומות להוצאת החקירות של אירועים מבצעיים כושלים ותאונות אימונים מידי הצבא.

הפעם הדרישה נראית לכאורה כנקמה בצמרת הפיקוד של צה"ל, כשהיא מוזנת בידי גורמים פוליטיים ויצרים פוליטיים נגד רה"מ נפתלי בנט ואף הסתה קשה נגדו מטעמם של מתנגדיו הפוליטיים.

הדרישה להקמת ועדת חקירה חיצונית לבדיקת נסיבות נפילת בראל שמואלי נראית כנקמה בצמרת הפיקוד של צה"ל, המוזנת בידי גורמים ויצרים פוליטיים נגד רה"מ בנט

ננסה להתרכז בדרישה עצמה – הקמת ועדת חקירה לחקירת אירוע צבאי כושל ביד גורמים מחוץ לצבא. כותב שורות אלה יחד עם חבריו לפורום המג"דים, מח"טים וטייסים במילואים (וחבריו לצוות המשפטי סא"ל במיל' משה פישר ורס"ן במיל' שאול בצר) עסקו בנושא במשך שנים ואף המליצו לצה"ל להקים גוף חקירות מקצועי שיתפקד לאורך שנים ויצבור מקצועיות ובעיקר אמון.

הצבענו על הפתולוגיה של הכישלון שאותה הציבור מרגיש, אבל לא מבין ולא מקבל. מתוך תחושות התסכול והכאב נולדת בכל פעם מחדש הדרישה להוציא את החקירות מידי הצבא. דרישה שאין בה היגיון מבצעי ולא ציבורי.

שופט בית המשפט העליון לשעבר יעקב טירקל, נשיא הטכניון לשעבר עמוס חורב והפרופסור למשפט בינלאומי, שבתאי רוזן, מונו בזמנו לחקור את המשט לעזה. לראשונה בהיסטוריית החקירות של אירועים מבצעיים בצה"ל ישבו בוועדה שני משקיפים זרים: וויליאם דיוויד טרימבל, המדינאי שהוביל להסכם שלום בצפון-אירלנד וקן ווטקין, הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר בקנדה. גם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הודיע שיחקור היבטים מסוימים של קבלת ההחלטות בעת ההחלטה על ההשתלטות על הספינה מרמרה.

שאלה: מהיכן יודע השופט טירקל לחקור היבטים מבצעיים של פעילות השייטת? או בכלל השתלטות על כלי שיט עוינים בים?

הצבענו על הפתולוגיה של הכישלון שאותה הציבור מרגיש, אך לא מקבל. מהתסכול והכאב נולדת שוב ושוב הדרישה להוציא את החקירות מידי הצבא, שאין בה היגיון מבצעי וציבורי

הנה היסטוריה קצרה של חקירת אירועים מבצעיים, כישלונות ומחדלים במדינת ישראל:

בשנת 2006 עמדה מלחמת לבנון השנייה במרכז סערה ציבורית ולחקירתה מונתה ועדת וינוגרד.

המלחמה בלבנון ניצבה על קו שבר האמון שבין צה"ל לאזרחי המדינה, בין הנהגת המדינה להורים השכולים ולחיילי המילואים והסדיר.

חקירת המלחמה ההיא הייתה חיונית לביטחון המדינה ולמניעת מחדל נוסף בעתיד. גם צה"ל חקר אותה באינטנסיביות בידי חמישה צוותי תחקיר שמינה רמטכ"ל המלחמה ההיא דן חלוץ (שהגיע מתרבות התחקירים של חיל האוויר), וצוותים אלה התפזרו לאחר פרסום הדו"חות.

מחדלי המלחמה בלבנון, על היבטיהם השונים, המערכתיים, המדיניים והצבאיים הונחו לעיני הציבור: היעדר תכניות מגובשות למלחמה בחיזבאללה, היעדר ציוד ואימונים ליחידות המילואים הלוחמות ואף לחלק מהסדירים, השקעות עתק בחיל האויר וקיפוח ההשקעות הנדרשות בצבא היבשה, ניהול קרבות הססני שסבל מתופעות שאינן תואמות את ערכי צה"ל ועוד.

חלפו שנתיים וישראל הועמדה תחת לחץ בין לאומי כבד לחקור את מבצע עופרת יצוקה. ועדת זכויות האדם של האו"ם מינתה את השופט ריצ'ארד גולדסטון לחקור "פשעי מלחמה" שביצעה ישראל  לכאורה, והסערה סביב מבצעים בעזה ו"פשעי מלחמה" של בכירי צה"ל המפקדים על המבצעים, נמשכת למעשה עד היום, מלווה באיומים לעצור את בכירי צה"ל בחו"ל.

חקירת מלחמת לבנון ה-2 הייתה חיונית לביטחון המדינה ולמניעת מחדל עתידי. גם צה"ל חקר אותה עם 5 צוותי תחקיר, שמינה רמטכ"ל המלחמה ההיא דן חלוץ

מלחמת לבנון הראשונה לא נחקרה למעשה עד היום. לא מהלכי המלחמה ב-'82 ולא השהות של 18 שנה בלבנון עד הנסיגה.

מלחמת יום הכיפורים נחקרה רק אחרי 30 שנה.

החל מ-2009, עת מונה לרה"מ בנימין נתניהו, לא הוקמו כלל ועדות חקירה. גם לא בנושאים אזרחיים.

בישראל אין תרבות תחקירים

בישראל אין למעשה תרבות של תחקירים. ההיסטוריה הארוכה של חקירת כישלונות, תאונות אימונים ומבצעים מעידה על התהליך הבא – ממנים אלוף כלשהו, אד הוק לחקירת מקרה מסוים. האלוף מרכז עבודה למשך פרק זמן קצר ולאחר השלמת הדו"ח, הצוות מתפזר והאלוף פונה לעיסוקיו. במקרה הבא כבר עוסקים בחקירה אנשים אחרים:

האלוף (מיל.) יוסי פלד חקר את אירוע חטיפת החיילים בהר דב בשנת 2000. גם אלוף פיקוד הצפון וראש אמ"ן חקרו את האירוע באותם ימים.

האלוף (מיל.) יורם יאיר חקר את כישלון החילוץ בקבר יוסף בשכם ואת הסתבכות חילוץ הטיול בהר עיבל.

האלוף שי אביטל חקר את כישלון יחידת דובדבן במבצע ללכידת אבו הנוד בו הרגו כוחותינו שלשה מחיילינו.

האלוף גבי אופיר חקר את כשלון פעולת השייטת בלבנון. האלוף (מיל) דוד עברי חקר את אסון המסוקים.

מלחמת יום הכיפורים נחקרה רק אחרי 30 שנה. החל מ-2009, עת מונה נתניהו לרה"מ, לא הוקמו כלל ועדות חקירה. גם לא בנושאים אזרחיים. בישראל אין למעשה תרבות של תחקירים

 מי יחקור אם כן, למשל, את אסון המסוקים הבא, חלילה? איתן בן אליהו (שבתקופתו כמח"א אירע אסון המסוקים)? והאם כל האלופים הללו יודעים היום את מה שלמדו קודמיהם? כיצד מתחבר הידע של כל הוועדות והאלופים הנ"ל לידי מקצוענות של חקירת אסונות וכישלונות, תוך שמירה על אמון הציבור במערכת הצבאית וביחד עם הפקת הלקחים הנדרשת למניעת כישלונות בעתיד?

ובכלל, מאין יודע אלוף לחקור? לא לתחקר כמפקד מה אירע, אלא לחקור, כדי להצביע על שרשרת שהובילה לכישלון? חקירה כזו מורכבת מגורמים רבים ומורכבים: טכנולוגיים, טקטיים, אסטרטגיים אולי, אנושיים, פסיכולוגיים, פיקודיים ועוד. הכישורים הנדרשים מחוקר מקרי מוות אינם דומים לכישורים הנדרשים מרופא רגיל, למרות ששניהם למדו רפואה.

ומהיכן יודע שופט או נשיא הטכניון לחקור?

האם סביר שרא"ל דן חלוץ יהיה החוקר של המלחמה הבאה בלבנון? סביר להניח שכן. אבסורדי ככל שזה יישמע. אמון הציבור – הוא שמוביל למנות אישים בעלי רקע צבאי לחקור מחוץ למערכת את מה שמתרחש באותה מערכת. כשהם בתוך המערכת  – איש לא מאמין להם, כשהם בחוץ –  הם זוכים לאמון מלא. אמון הציבור במערכת הצבאית ובחקירה הצבאית – הוא, אם כן, גורם משמעותי בכישורים הנדרשים מהגוף והאדם החוקרים, אבל אליה וקוץ בה – קוץ מקצועיות החקירה.

האם סביר שרא"ל דן חלוץ יהיה החוקר של המלחמה הבאה בלבנון? סביר להניח שכן. אבסורדי ככל שיישמע. אמון הציבור – הוא שמוביל למנות אישים בעלי רקע צבאי לחקור מחוץ למערכת את המתרחש בתוכה

קו המחשבה הציבורי תמיד מוביל בפשטנות בין כישלון לאשמים. גם כשהכישלון הוא מוסרי ולאו דווקא מבצעי, או פוליטי או מדיני או הסברתי, נחרץ הדין עוד לפני שהאירוע נחקר ותוחקר עד תום.

לריטואל הבלתי אפשרי הזה, יש פתרון

הפיתרון לריטואל הזה מונח לפתחם של ראשי המדינה, מערכת הביטחון והצבא, אבל האחריות מונחת גם על הציבור הרחב.

לפני כעשרים שנה הסתיימה עבודה בת שנתיים של פורום המג"דים מח"טים וטייסים במילואים בנושא זה בדיוק. ההמלצות הוגשו לרמטכ"ל דאז, משה יעלון ואף נדונו בשלוש ישיבות מטכ"ל – ונדחו.

עיקרן: הקמת גוף חקירה מקצועי וקבוע בראשות אלוף בתוך צה"ל ולצידו שופט בית המשפט העליון בדימוס, שילווה את הליכי החקירה, המסקנות והלקחים כגורם פיקוח אזרחי, משפטי וציבורי.

נסביר קודם כל את עניין החקירה. חקירת אסונות, תאונות וכישלונות מבצעיים – היא מקצוע בפני עצמו. מקצוע דורש התמקצעות וצבירת ניסיון, פיתוח ידע ואמצעי חקירה ותהליכי הטמעה של לקחים מבצעיים. כן, הוא גם דורש אמינות ואמון – אלו דברים נרכשים בזכות הקבלות של בעל המקצוע.

צה"ל ומערכת הביטחון צריכים יכולים וחייבים להקים גוף חקירות מקצועי וקבוע, אשר יעבוד לאורך זמן, יצבור ניסיון, ידע ואנשי מקצוע. גוף שיחקור את התאונות המבצעיות ואת תאונות האימונים, את הכישלונות המבצעיים, הנקודתיים והמערכתיים, מכל היבט אפשרי.

צה"ל ומערכת הביטחון צריכים יכולים וחייבים להקים גוף חקירות מקצועי וקבוע, שיעבוד לאורך זמן, יצבור ניסיון, ידע ואנשי מקצוע. גוף שיחקור את התאונות המבצעיות, תאונות האימונים והכישלונות המבצעיים

גוף כזה יכול לקום רק בתוך מערכת הביטחון, כי שם נמצאים האנשים שצברו ניסיון בתחומי העשייה הצבאית ואותם ניתן לגייס ולהכשיר לעניין הזה. כל גוף חיצוני ממילא יהיה מורכב מאנשים אחרים שפרשו מצה"ל, ורק מראית העין "הם מבחוץ", היא היתרון היחידי שלהם עבור האמון הציבורי.

כיום דרישתה של משפחת שמואלי עלולה לטפס גם לדרישות של זהות פוליטית מסוימת מצד אותם "חוקרים מבחוץ". מהלך שכמובן רק יפגע באמון הציבורי, בחוקרים ובחקירה.

כאשר יוקם גוף חקירה מקצועי, יעמדו בראשו אלוף בכיר וישרתו בו גם אנשי משפט (הפורום הציע, שלצד האלוף יכהן שופט בג"צ בדימוס לבדיקת הממצאים לפני שיועברו לרמטכ"ל ולציבור).

למרבה הפלא לצה"ל יש גוף מקצועי בתחום המשפט, מערכת פיקודית מקצועית ומערכת משטרתית מקצועית. אין לו מערכת מקצועית לחקירת כישלונות פעילותו המבצעית. למעט מבק"א בחיל האוויר.

מצ"ח, החוקרת כיום גם תאונות עם נפגעים, תחזור למשימת השיטור והחקירות הצבאיות בעניינים של פשיעה במערכת הצבאית (חשיפת גניבות, הטרדות מיניות, מעשי רצח וכו').

הגוף החוקר לעומת זאת, יעביר למצ"ח רק חקירה שהתברר כי התגלו בה כוונה פלילית, זדון או רשלנות פושעת.

כיום, דרישתה של משפחת שמואלי עלולה לטפס גם לדרישות של זהות פוליטית מסוימת מצד אותם "חוקרים מבחוץ". מהלך שכמובן רק יפגע באמון הציבורי, בחוקרים ובחקירה

אבל כל מה שקשור להיבטים מבצעיים, מערכתיים, טקטיים, טכנולוגיים, פיקודיים, אישיים ואחרים – ייחקרו בתוך הגוף המקצועי. לא יהיו יותר ועדות בדיקה וקצין חוקר, וקצין בודק ושאר גוונים בלתי ברורים של חקירות שאיש לא יודע מה הן סמכויותיהם החוקיות ומהן זכויות הנחקרים בפני הגופים הללו. צה"ל הרי הגיע היום למצב שעורכי דין מגיעים לחקר הגרסה של לקוחם לפני שמפקדים הגיעו לחקר האמת המבצעית. אמת שחקירתה יכול להציל חיי חיילים במלחמה הבאה.

יחד עם מערכות הביטחון וצה"ל, גם הציבור הרחב יצטרך לשנות את התייחסותו לכישלונות המבצעיים ולתאונות האימונים.

כשאין זדון באירוע מסוים, אין להתייחס אל המפקדים והמעורבים האחרים כאילו "הפקירו" ו"זלזלו". צריך להתחיל לבחון את המפקדים בכלים המכילים את המושגים "כישורים", ו"טעות אנוש סבירה" וגם "שיקול דעת בקרב". מיטב האנשים המסכנים את חייהם בפעילות מבצעית – מנסים לעשות את המיטב שהם יכולים ויודעים. ולאיש אין קבלן הצלחות עליון לפעילות המסוכנת הכרוכה בשירות צבאי. בפעילות הצבאית לפעמים עלול להיות כישלון ללא אשמים. לעיתים "האשמים" פשוט נהרגו בגלל כישלונם.

לציבור הרחב צריך שתהיה גם הפרספקטיבה ארוכת הטווח. האם במקום קצין שיודח יבוא קצין מקצועי יותר? או שהבא אחריו יזדקק לשנים של צבירת ניסיון? והאם העונש – ההדחה לבדה היא שתבטיח שכישלון דומה לא יתרחש בעתיד?

רק חקירה מקצועית, אמינה וחסרת פניות יכולה להשיב את אמון הציבור בהנהגתו הצבאית והאזרחית. אין להמתין ללחצים בין לאומיים לאחר כל אירוע בעל משמעות אסטרטגית בין לאומית, ואין להימלט ממנה אל מחוזות פופוליסטיים חסרי אחריות לאומית.

לאיש אין קבלן הצלחות עליון לפעילות המסוכנת הכרוכה בשירות צבאי. בפעילות הצבאית לפעמים עלול להיות כישלון ללא אשמים. לעיתים "האשמים" פשוט נהרגו בגלל כישלונם

הדרישות העולות בימים אלה מצד בני משפחת שמואלי, עמותות שקמו אד הוק "לשחרר את הידיים" לחיילי צה"ל וקריאות של פוליטיקאים חסרי אחריות וצבועים המטיחים האשמות כאילו שונו פקודות הפתיחה באש, ומטילים את האשמה לאירוע על רה"מ, כל אלה לא יפתרו את נושא חקירת תאונות אימונים וכישלונות מבצעיים. העניין חשוב מידי, רגיש מידי, מורכב מאוד ומשפיע על חיי אדם רבים. נדרשת כאן התייחסות מקצועית רצינית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,575 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 16 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון "נדדנו מכפר לכפר, וזה לא היה רומנטי. היינו שתי שורדות"

הן הוציאו אחת את השנייה מהכלים, התווכחו ללא הפסקה, אבל היו "להקת צועניות" מגובשת ואוהבת ● 17 שנים אחרי מותה של נעמי שמר, מספרת בתה ללי איך זה להיות "הבת של", למה שופט קנס את אמה בעוון טיפשות, על היחס של נעמי לכסף, ההומור בשיריה, המשברים הפוליטיים, ועל מה דיברו רגע לפני הסוף ● וגם, איך לא, היא סוגרת מעגל עם אבנר הופשטיין על סאגת "ירושלים של זהב"

עוד 5,339 מילים ו-1 תגובות

תיקון ליום הכיפורים

בשנת 1973 ניצל הנרי קיסינג'ר את הערוץ המדיני החשאי שניהל עם חאפז איסמעאיל, מי שהיה אז יו"ר המועצה לביטחון לאומי של מצרים, כדי לדחוף את הנשיא סאדאת למלחמה. מלחמה שתשנה את הסטטוס-קוו הצבאי מדיני במזרח התיכון ותישבור את ההגמוניה וההילה הצבאית הבלתי מנוצחת של ישראל, לאחר ניצחונה האדיר במלחמת ששת הימים.

קיסינג'ר ניצל את הערוץ המדיני החשאי עם חאפז איסמעאיל ב-1973, כדי לדחוף את סאדאת למלחמה שתשנה את הסטטוס-קוו הצבאי מדיני במזה"ת ותשבור את ההילה הבלתי מנוצחת של ישראל

במקביל, הוא שיתק את משה דיין וגולדה מאיר ואיים עליהם בשיחות עבודה לא פורמליות מחוץ לפרוטוקול, ולכן גם לא מתועדות כראוי, שאם ישראל תפתח באש ראשונה היא לא תקבל סיוע צבאי אמריקאי, ישראל תישאר לבדה במלחמה ותהיה שואה גמורה (ציטוט מתוך הביוגרפיה, קיסינג'ר, של האחים העיתונאים מארוין וברנארד קאלב, 1974).

האיום הנורא הזה של קיסינג'ר שבשל פרשת ווטרגייט שהיתה בשיאה היה בפועל האיש החזק בוושינגטון השפיע באופן דרמטי על החלטותיהם של דיין וגולדה בתחילת המלחמה. קיסינג'ר הכחיש כל השנים בספריו ובראיונות לתקשורת שדרש מישראל לא לפתוח במכה מקדימה וגם הכחיש שעיכב את הסיוע הצבאי לישראל בשבוע הראשון והקשה של המלחמה.

קיסינג'ר טען שאנשים אחרים בפנטגון גרמו לעיכוב הסיוע שהבית הלבן לכאורה אישר. מסמכים שהתפרסמו בעשר השנים האחרונות מעידים באופן חד משמעי שקיסינג'ר שיקר בשני הנושאים, הוא האיש שדרש מישראל לעצור את מכת המנע שבני פלד מפקד חיל האויר והרמטכ"ל דדו הכינו בשבת בבוקר והוא האיש שעצר את הסיוע הצבאי לישראל בשבוע הראשון של המלחמה.

קיסינג'ר העביר החלטות לעיכוב הסיוע הצבאי לישראל בפורום המיוחד לניהול משברים בוושינגטון כבר ביום פריצת המלחמה ב-6 באוקטובר וההחלטות האלו מתועדות בפרוטוקולים.

קיסינג'ר העביר החלטות לעיכוב הסיוע הצבאי לישראל בפורום המיוחד לניהול משברים בוושינגטון כבר ביום פריצת המלחמה ב-6 באוקטובר וההחלטות האלו מתועדות בפרוטוקולים

גם כשהנשיא ניקסון תמך בהעברה מיידית לישראל של טנקים ומטוסים ביום השלישי למלחמה ב-9 באוקטובר, קיסינג'ר התנגד לסייע לישראל ואמר אפשר לחכות עד יום חמישי ושזו הפעם הראשונה שהערבים הודפים לאחור את ישראל. כך קיסינג'ר אמר וגם זה מופיע במפורש בפרוטוקול אמריקאי של שיחה של קיסינג'ר עם הנשיא ניקסון בבית הלבן.

צריך היה לתבוע את קיסינג'ר לדין על פשעי מלחמה על מעשיו במלחמת יום כיפור כשכפה על ישראל מלחמה כשידי מנהיגיה קשורות, הפך את חיילי הצבא הסדיר הישראלי וטייסי חיל האויר לבשר תותחים ותקע סכין בגבה של ישראל בשבוע הקשה ביותר של תחילת המלחמה כדי להשיג את מטרתו המדינית המגלומאנית שהיתה בניגוד למדיניות של נשיא ארה"ב המכהן ניקסון.

קיסינג'ר תכנן בעורמה שטנית את התנאים למלחמה הקשה שבה ישראל תישאר לבדה במערכה ללא סיוע צבאי אמריקאי, תדמם ולא תנצח. מלחמה שתשבור את ההילה הצבאית של ישראל כבלתי מנוצחת ולאחריה את הקיפאון הצבאי מדיני במזרח התיכון ותאפשר לקיסינג'ר לזקוף לזכותו את החזרת השטחים שישראל כבשה מהערבים כפי שהבטיח לערבים שרק הוא ולא הרוסים יכולים לעשות.

משה דיין

משה דיין העיד בועדת אגרנט שהוא והמודיעין הישראלי העריכו ביום שישי שתפרוץ מלחמה בשבת אבל שבשל חילוקי הדיעות המודיעיניים עם האמריקאים, שטענו שהערבים לא יפתחו במלחמה אפילו בשבת בבוקר בתשובה שהעביר לישראל פעמיים סגנו של קיסינג'ר, הגנרל סקוקרופט, דיין החליט לא לפתוח באש ראשון וגם לא לגייס מילואים כדי שישראל לא תואשם שוב כמי שפתחה במלחמה או דירדרה את המצב למלחמה כמו במלחמת ששת הימים ובמבצע קדש.

דיין חשש שקיסינג'ר לא יסייע לישראל במלחמה ובצדק. דיין העדיף לכתוב לקיסינג'ר מכתב אזהרה לערבים ביום שישי ה-5 באוקטובר שזעירא עזר בניסוחו שישמש כאליבי לישראל שאנחנו לא פתחנו במלחמה הפעם. דיין סיפר לועדת אגרנט על השיחות הקשות שהיו לו עם קיסינג'ר בחודשים לפני המלחמה ועל חששותיו מאי סיוע אמריקאי והשופט לנדוי כינה את החששות של דיין "תסביך דה גול".

דיין חשש שקיסינג'ר לא יסייע לישראל במלחמה ובצדק. דיין העדיף לכתוב לקיסינג'ר מכתב אזהרה לערבים ביום שישי ה-5 באוקטובר שזעירא עזר בניסוחו שישמש כאליבי לישראל שלא אנחנו פתחנו במלחמה

כזכור, הנשיא הצרפתי דה-גול הטיל אמברגו צבאי על ישראל לאחר שפתחה באש ראשונה במלחמת ששת הימים. דיין הודה בטעותו הקשה בהערכת הכוחות בקבינט המלחמה ב-7 באוקטובר כשחשב שהצבא הסדיר בעזרת חיל האויר יוכלו לבלום את האוייב ושניתן לכן להמתין עם גיוס המילואים עד לאחר הפתיחה באש ממש על ידי הערבים כך שיהיה ברור לעולם ובעיקר לקיסינג'ר שלא אנחנו פתחנו במלחמה הפעם והאמריקאים יהיו מחוייבים לסייע לישראל כי הזהרנו אותם ושמענו בעצתם למרות שחשבנו אחרת.

כך הסביר דיין לועדת אגרנט בעדותו בפברואר 1974 שהותרה לפירסום רק ב-2012. דיין טעה בהערכת הכוחות בגדול, הודה בטעותו בקבינט המלחמה של גולדה מאיר תוך כדי המלחמה והציע את התפטרותו לראש הממשלה ב-7 באוקטובר אך הוא וועדת אגרנט במסקנותיה הסתירו זאת מהציבור לאחר המלחמה.

יום קודם להודעה בטעותו בקבינט המלחמה בשעה 16:00 של יום הכיפורים נפגש שר הביטחון משה דיין עם עיתונאים ואמר להם כי מחר בערב, כאשר יגיעו כוחות המילואים לחזית, תחל המלחמה האמיתית ואז "נהפוך את השטח לבית קברות גדול עבורם".

במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב בתל אביב בנוכחות האלוף אלי זעירא הכריז דיין:

"לישראל היה מידע שמתקפה ערבית עומדת להתבצע. הבעיה הייתה אם לפתוח באש לפני ההתקפה הערבית, אם לא לעשות זאת ואז להפסיד את היתרון הצבאי. החלטנו לוותר על הפתיחה באש לפני ההתקפה הערבית ועתה ברור כי הערבים החלו פעם נוספת במלחמה…".

מחדל מודיעיני לא היה. דיין אומר ביום פתיחת המלחמה שהיה מידע על המתקפה הערבית ולא נוזף בזעירא שעומד לצידו על שלכאורה הטעה את קברניטי המדינה בהערכתו השגויה. דיין לא אמר לעיתונאים דבר על האיום של קיסינג'ר שגרם לו לעצור את מכת המנע של חיל האויר ועל חששותיו לגבי עצירת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל בהמשך הלחימה.

גולדה מאיר וועדת אגרנט

גולדה מאיר אמרה לועדת אגרנט שאם יתפרסמו העדויות יקרה אסון ושאלה אם ניתן למנוע העברת העדויות לועדת החוץ והבטחון של הכנסת כי חששה מהדלפה. השופט לנדוי הציע להטיל חיסיון מלא על העדויות כולן, חיסיון שלא היה מחוייב על פי כתב המינוי של הועדה, ובכך למנוע את העברתן לועדת החוץ והבטחון.

גולדה מאיר בירכה על ההצעה של לנדוי וכך הוטל החיסיון המוחלט על העדויות. החיסיון נמשך כ-40 שנים עד החלטת בג"ץ לקבל את העתירה של התנועה לחופש המידע בשנת 2012 ולפרסם את העדויות שגבתה ועדת אגרנט שכבר אושרו לפירסום על פי החלטת ממשלה ב-2005 למנות ועדה בראשות השופט י. אנגלרד לבחינת החומרים ופירסומם.

גולדה מאיר, שהיתה מודעת היטב לאיום של קיסינג'ר, הסתירה את הסיבה האמיתית לאי הפעולה המחוייבת שלה כראש ממשלה ושל שר הבטחון משה דיין. ביחד עם ועדת אגרנט היא הסתירה את המעשים של קיסינג'ר וגם של הדרג המדיני שנחשפים בעדויות שגבתה ועדת אגרנט ובעיקר כנראה בעדויות שמסר משה דיין.

ביחד עם ועדת אגרנט, גולדה מאיר הסתירה את המעשים של קיסינג'ר וגם של הדרג המדיני שנחשפים בעדויות שגבתה ועדת אגרנט ובעיקר כנראה בעדויות שמסר משה דיין

הגיע הזמן לתקן את העוול שעשתה ועדת אגרנט שאיפשר לקיסינג'ר וגם לדרג המדיני בישראל להתחמק מאחריותם לתוצאות המלחמה ולהטיל את האשמה על אחרים. גם אם הרמטכ"ל דדו, האלופים זעירא וגונן ואולי אחרים נוספים היו אחראים חלקית למחדלים הצבאיים של המלחמה, הם לא היו אלו שקיבלו את ההחלטות הגורליות השגויות במשרד ראש הממשלה ובמשרד הבטחון ערב המלחמה.

הם לא אלה שקיימו שיחות "פרטיות" עם קיסינג'ר מחוץ לפרוטוקול בוושינגטון והסתירו את האיום של קיסינג'ר משאר חברי הממשלה, מהדרג הצבאי בטחוני של ישראל, מועדת החוץ והבטחון ומהציבור על פי דרישתו המפורשת של קיסינג'ר.  את העוול שעשתה ועדת אגרנט צריך לתקן גם אחרי כ-50 שנים, תיקון ליום כיפורים.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
זה פוסט שעורר אצלי מחנק בגרון, איך ייתכן שיהודי אמריקאי הוביל מהלך שטני כזה? איך לפני מותם לא חשפו המנהיגים האחראים לשיתוף הפעולה איתו את כל המידע שהיה להם? צריך לבוא חשבון עם הנרי קיסי... המשך קריאה

זה פוסט שעורר אצלי מחנק בגרון, איך ייתכן שיהודי אמריקאי הוביל מהלך שטני כזה? איך לפני מותם לא חשפו המנהיגים האחראים לשיתוף הפעולה איתו את כל המידע שהיה להם? צריך לבוא חשבון עם הנרי קיסינג'ר לפני מותו ולהטיל עליו את האחריות לעשרות אלפי טרגדיות מלחמה ההיא. גם ייעשה צדק היסטורי וגם ילמדו כל המנהיגים התככנים שהאמת יוצאת לאור ברוב המקרים .

זה פוסט שעורר אצלי מחנק בגרון, איך ייתכן שיהודי אמריקאי הוביל מהלך שטני כזה? איך לפני מותם לא חשפו המנהיגים האחראים לשיתוף הפעולה איתו את כל המידע שהיה להם? צריך לבוא חשבון עם הנרי קיסי... המשך קריאה

זה פוסט שעורר אצלי מחנק בגרון, איך ייתכן שיהודי אמריקאי הוביל מהלך שטני כזה? איך לפני מותם לא חשפו המנהיגים האחראים לשיתוף הפעולה איתו את כל המידע שהיה להם? צריך לבוא חשבון עם הנרי קיסינג'ר לפני מותו ולהטיל עליו את האחריות לעשרות אלפי טרגדיות מלחמה ההיא. גם ייעשה צדק היסטורי וגם ילמדו כל המנהיגים התככנים שהאמת יוצאת לאור ברוב המקרים

עוד 1,118 מילים ו-2 תגובות

חודש אחרי השרפה הגדולה בהרי ירושלים, נציב שירותי הכבאות הכריז שהיא פרצה כתוצאה מהצתה מכוונת ● התיק עבר למשטרה, אבל בכלל לא בטוח שהיא תצליח לשים יד על האשמים ● ובינתיים יימשך הוויכוח בין אלו שמייחסים הכל למשבר האקלים ואלו שמשוכנעים כי מדובר בפיגוע ● אבל זהו ויכוח מטופש ומיותר, כי האיום הבטחוני והאיום האקלימי כלל לא סותרים זה את זה ● פרשנות

עוד 846 מילים ו-3 תגובות

הממשלה החדשה מבלבלת את הקהילה הבינלאומית

פרשנות האמריקאים, המצרים וגם הפלסטינים רק מתחילים לפענח את מורכבות הממשלה ● לזמן ישראל נודע כי ארה"ב בחנה לעומק מי בממשלה תמך בפגישת גנץ–עבאס ● בזמן שבישראל הוטלה צנזורה על מועד הפגישה עם הנשיא א־סיסי, במצרים הופתעו כי לא התפרסמו דיווחים בנושא ● וגם: באיזה נושא הבטיח להתמקד שגריר ישראל בוושינגטון החדש?

עוד 1,236 מילים ו-3 תגובות

למקרה שפיספסת

חודש אלול הוא חודש טעון עבורי

חודש אלול הוא חודש טעון עבורי, אמנם יום הולדתי חל בי״ג אלול, אבל הזכרונות שלי מחודש אלול היו של כבדות. אצל הספרדים מתחילים לומר סליחות כבר מראש חודש אלול ואילו האשכנזים מתחילים לומר סליחות שבוע לפני ראש השנה. תמיד תהיתי האם האשכנזים חוטאים פחות מהספרדים.

חודש אלול הוא חודש טעון עבורי. אצל הספרדים מתחילים לומר סליחות כבר מראש חודש אלול ואילו האשכנזים מתחילים לומר סליחות שבוע לפני ראש השנה. תמיד תהיתי האם האשכנזים חוטאים פחות מהספרדים

חודש אלול קרוי חודש הרחמים והסליחות וכך הוא היה נראה: קמים בחשיכת ליל וממהרים לבית הכנסת כדי לומר סליחות בעלות השחר ומתחילים בפיוט:

״בֶּן אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים. שְׁפֹךְ שִׂיחָה, דְּרֹשׁ סְלִיחָה, מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים. רְחַץ וּטְהַר, וְאַל תְּאַחַר, בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים. וּמְהֵרָה, רוּץ לְעֶזְרָה, לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים״.

וממשיכים בפיוט ״שבט יהודה בדוחק ובצער הישאג אריה ביער״ ועוד ועוד. יסלחו לי אחי האשכנזים, אבל מנגינות הפיוטים של הסליחות בקרב הספרדים מגוון לאין שיעור מהמנגינות בתפילות בנוסח אשכנז, עמן התפללתי לפחות עשור. אצל הספרדים הפיוטים מלאי סלסולים ו״זיופים״ שהופכים את זה לאותנטי מעמקי הלב, כמו הנוסח הירושלמי, העיראקי, המרוקאי, ספרד ועוד.

עד עכשיו כשאני נזכר בתחרויות ה״עננו״ אני צוחק. תפילת ה״עננו״ בנויה ממשפטים שראשם וסופם מתחיל ב״עננו״. ובין העננו יש את אלוהי אברהם, פחד יצחק, אביר יעקב, אלוהי המרכבה ועוד. ואיך זה עובד? אדם אחד מסלסל בקולו את המשפט, למשל – ״עננו אלוהי אברהם עננו״ והקהל חוזר אחריו, וחוזר חלילה.

עכשיו דמיינו לעצמכם בית כנסת מלא באנשים, ומלא פייטנים לעת מצוא, כשברגע שהקהל משתתק לאחר ה״עננו אלוהי אברהם עננו״, פוצחים יחדיו בפיוט וצעקת ה״עננו״. יש כאלו שנשברים מיד ונוטשים, ויש את אלו שלא מוותרים. אלו יכולים להפוך את העננו לדו קרב של קולות עד שמישהו נשבר. החזק שורד, כי כל דאלים קולו, גבר. אוי איזה מחזה!

חודש אלול זה חודש שכולם בו רציניים, לא מדברים שטויות ודברים בטלים, עוסקים בתשובה. הסנדק שלי היה המשגיח הנודע של ישיבת פוניבז׳ הגאון ר׳ יחזקאל לווינשטיין זצ״ל, שמסופר עליו כי מראש חודש אלול לא היה ניתן להתקרב אליו כי היה שקוע בשרעפי קודש. אבא שלי סיפר לי שכשנולדתי הוא חשש לגשת אליו לבקש ממנו שאהיה סנדק. זכיתי.

הסנדק שלי היה המשגיח הנודע של ישיבת פוניבז', שמסופר עליו כי מראש חודש אלול לא היה ניתן להתקרב אליו כי היה שקוע בשרעפי קודש. אבי סיפר לי שכשנולדתי הוא חשש לגשת אליו לבקש ממנו שאהיה סנדק. זכיתי

חודש אלול בישיבות הוא תחילת ה״זמן״. זמן אלול, כמו שמתאר זאת דב אלבוים בספרו ״זמן אלול״ על ישיבת איתרי שאף בה למדתי. זהו חודש שלם של ״שביזות יום א׳״, המתחיל מיד אחרי חופשת בין הזמנים של הקיץ. חוזרים לישיבה לסליחות, מירוק עוונות ואינסוף שומעס׳ים (הרצאות מוסר), ומנסים לכפר על כל העוונות.

בכלל, בישיבות התפילות שונות לגמרי מהתפילות בבתי כנסת הרגילים. בישיבות נמצאים רק בחורים. אלה שמטבעם נמצאים בתחרות מי יותר צדיק/ עילוי/ מרביץ שטייגען. תכניסו את כולם לתוך היכל לומר סליחות יחדיו ותשמעו צעקות, צווחות, בכיות, עיקומי פה, קינוחי אף, התעטפות מוגזמת בטלית, הרבה נענועים ותנועות תפילה מוגזמות של בחורים צעירים מבולבלים.

צעירים אשר בשעה שההורמונים שלהם בתחילת פריחתם, הם צריכים לבקש סליחה על עבירות נוראיות שעושים בחדרי חדרים, וחלקן אפילו לא בשליטתם, ומכים על חטא – אשמנו, שיחתנו:

״שִׁחַתְנוּ זֶרַע קדֶשׁ לְבַטָּלָה וּבָרָאנוּ מַשְׁחִית לְחַבֵּל. גַּם בִּכְנָפֵינוּ נִמְצְאוּ דַם נַפְשׁות אֶבְיונִים נְקִיִּים וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. אוי לָרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּו״.

לא פשוט.

נוסח הסליחות בישיבות האשכנזיות שברו לי את השיניים. אצל הספרדים, הנוסח של כל יום זהה לחלוטין וקל להתחבר למילים של משוררים כמו אבן גבירול. לאשכנזים אין נוסח זהה, כל יום סליחות אחרות, בלי מנטרות חוזרות ונשנות כמו אצל הספרדים. מי יודע, אולי גם החטאים של האשכנזים שונים.

בישיבות נמצאים רק בחורים, שמטבעם נמצאים בתחרות מי יותר צדיק/ עילוי/ מרביץ שטייגען. תכניסו את כולם לומר סליחות בהיכל ותשמעו צעקות, צווחות, בכיות, עיקומי פה, קינוחי אף, התעטפות מוגזמת בטלית

הדבר המרגש בחודש אלול היה הכנת ברכות ה״שנות טובות״. איזה פרוייקט יצירתי לתפארת זה היה. כל שנה הייתי מביא לידי ביטוי את האומנות שבי ומשקיע בכרטיסי ברכה, אותם הייתי מכין בעצמי או רוכש בדוכני הרחוב ומשדרג אותם, למשל בציפוי זכוכית ובהפתעות נוספות. איפה היום כרטיסי השנה טובה, איפה?

בחודש אלול הייתי מתאמן בתקיעות שופר, מנסה אינספור סוגי שופרות ופיות ומשפצר את השופר בחומץ ששופך ללועו כדי שקולו יהיה ערב. כך הייתי מוצא עצמי פעמים רבות כ״בעל תוקע״ לחולים ומרותקי בית.

חודש אלול הוא חודש של ״גילו ברעדה״. אין בו הרבה שמחה, אלא הרבה כבדות של רעד מפני יום הדין. חודש מעיק שכל תכליתו להיות המבוא של חודש תשרי.

יהודי, בוגר החינוך החרדי ליטאי / חסידי, תלמיד חכם בהווה, עורך דין ויועץ לחיים, חופר עמוק, תשוקה לחיים, מוזיקה, אוכל טעים, לאלוהים ולמורכבות האנושית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 711 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"שלם עם ההחלטה שקיבלתי. המדינה חוזרת לעצמה"

גנץ ל"פורן פוליסי": ישראל יכולה לחיות עם הסכם גרעין חדש ● האסירים הביטחוניים הקפיאו את שביתת הרעב שתוכננה להתחיל ביום שישי ● מנכ"ל משרד הבריאות: מעריך שלא יהיה גל חמישי ● ליברמן: "לא ניתן להגיע להסדר עם אבו מאזן" ● לפיד: המרחק של איראן ממדינת סף גרעינית – יותר מחודשים ● הורוביץ: סיכמנו עם אירופה על הכרה הדדית בתעודות החיסון

עוד 19 עדכונים

תגובות אחרונות

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

ישוב טלה אל חיק האם - ישכב בדיר וירדם

לאה גולדברג הקדישה את השיר, שפורסם לראשונה ב-1938, לילדי קיבוץ אפיקים, ומאז ניטש ויכוח האם עשתה זאת כביקורת על הלינה המשותפת בקיבוצים ● מיקי גבריאלוב, שהלחין את השיר עבור אריק אינשטיין ב-1975, מספר איך "ערב מול הגלעד", למרות השפעות מבאך והביטלס, הוא השיר שבו פיצח את מהות הצליל הישראלי

עוד 1,200 מילים

שנה אחרי, עדיין לא יבשה הדיו על הסכמי אברהם

אף שממשלת נתניהו התגאתה ב"שלום תמורת שלום", הנסיכויות מתקרבות שוב לאיראן ● אם לפני שנה היה נדמה שחלום ברית המדינות הסוניות נגד האיום האיראני יצא לפועל, היום נדמה שרק בחריין נותרה איתנה בעמדתה ● פעילה זכויות אדם אמירתית: "השמחה שהישראלים רואים ברשתות – מיעוט שזוכה לביקורת משמעותית מצד הרוב"

עוד 2,192 מילים

בדיקת זמן ישראל ישראל השתפרה בכיבוי שרפות. היא לא עושה מספיק למנוע אותן

ישראל מתמודדת עם שרפות ענק מדי כמה שנים, ומודלים אקלימיים מראים כי הן נעשות תכופות יותר ומתפשטות מהר יותר בגלל עליית הטמפורטורות והיובש ● אחרי אסון הכרמל ב-2010, המדינה בנתה את מערך הכבאות מחדש, מהתחתית ועד הצמרת באופן מעורר הערכה ● אבל, כפי שהוכיחה השרפה הגדולה בהרי ירושלים בחודש שעבר, מאמצי כיבוי האש אינם יכולים לפצות על היעדר מדיניות מנע

עוד 2,708 מילים

נפתלי בנט: "המערכת הערכית שלי יציבה"

ועדת חוקה אישרה פיקוח אלקטרוני על כלל חייבי הבידוד ● סער נגד תוכנית לפיד לשיקום עזה ● הנדל חנך סיבים אופטיים בשומרון ● נתניהו מכחיש שאליסון הציע לו לשמש דירקטור באוראקל ● עדות ישועה: "התבקשתי לא להרגיז את ליברמן" ● שגריר בחריין הגיש את כתב האמנה, שגרירות האמירויות השיקה קמפיין של שלטי חוצות למען השלום

עוד 53 עדכונים

מפת אזורי העדיפות הלאומית עתידה לעמוד בקרוב במרכזו של דיון ציבורי במקביל לדיונים על תקציב המדינה ● המפה הנוכחית, שמתעדפת התנחלויות מחד ומתעלמת מיישובים ערביים מאידך, הייתה אמורה לפקוע בסוף החודש, ומפלגת העבודה כבר הודיעה שתדרוש שינויים משמעותיים ● בעניין הזה, צפוי למרב מיכאלי מאבק עז מול ימינה, מפלגתו של ראש הממשלה בנט ● פרשנות

עוד 833 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

כי דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד

שלמה ארצי, זמר השנה 1972, כבש את מצעד הפזמונים באותה שנה עם "דרך שתי נקודות" של יהודה עמיחי ● ארצי, למעשה, התחיל את הקריירה האזרחית שלו עם שירי משוררים ● בשיחה עם אמיר בן-דוד הוא מסביר: "זו הייתה תקופה שהיינו צריכים להתחנף לשפה. המשוררים היו האליטה להתחנף אליה" ● מה כתב עליו מבקר "הארץ" באותה תקופה? ● ואיך זה מוביל ל"גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת"?

שלמה ארצי בצעירותו (שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
עוד 1,191 מילים

החל מהחודש יותר מ-20 חברות יכולות להתחרות על הכיס של הצרכן הישראלי ולהציע לנו חשמל בתעריפים מופחתים ● אלא שהפריבילגיה הזו שמורה, בינתיים, ל-52 אלף משקי הבית שבהם הותקן מונה חשמל חכם - שרבים מהם מתגוררים ביישובים מבוססים ● ברשות החשמל מודים כי "השאלה על החלוקה בין האוכלוסיות במקומה", אבל מבטיחים להאיץ את הפריסה "באופן שוויוני"

עוד 960 מילים

תושב שייח' ג'ראח: "לא מכיר בבית משפט הכיבוש. לא אקבל שום הסכם"

ביהמ"ש הציע פשרה לתושבים הערבים ולמתיישבים היהודים בשייח ג'ראח, והעימות לכאורה ירד מהכותרות ● אבל בשטח, ההפגנות נמשכות מדי שבוע ● בשיחה עם התושבים הפלסטינים עולה שאין להם כל כוונה לקבל את מתווה הפשרה ● אחד ממובילי ההפגנות מצהיר: "לא היו בשכונה יהודים לפני 48. לא אדבר איתם, לא אמכור להם את ביתי בשום כסף"

עוד 1,553 מילים

סקר של משרד הבריאות מצא ש-11% מהילדים שחלו בקורונה חוו תסמינים גם לאחר שהחלימו

בנט נפגש עם א-סיסי ודן עימו בגרעין האיראני, במצב בעזה ובבלימת חמאס ● חבר הכנסת מאיר פרוש הותקף ליד ביתו בידי אלמונים שביקשו לגזוז את זקנו ● לראשונה מאז קמה הממשלה תקף נתניהו את שותפו לשעבר גנץ: "משדר חולשה לכל עבר" ● המפכ"ל טען שההתפרצות האלימה בערים המעורבות הסתיימה עם "אפס הרוגים"; אחרי ביקורת הבהיר שהיו "אפס הרוגים לכוחות הביטחון"

עוד 50 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה