כמה מחשבות על המשותף לפרדוקס התנועה (מסלול המרוץ) וההתנגדות לחיסונים: ‏פרדוקס מסלול המרוץ (פרדוקס הדיכוטומיה ופרדוקס אכילס והצב של הפילוסוף היווני זנון) הולך כך: נניח שאני רוצה לרוץ לאורך מסלול באורך קילומטר אחד. ראשית אני צריך לעבור חצי מסלול – 500 מטר ואז לעבור חצי ממה שנשאר – 250 מטר ואז חצי של החצי – 125 מטר וכך הלאה באופן אינסופי.

על פי הפרדוקס, לעולם לא נגיע לנקודת הסיום כי תמיד יישאר עוד לעבור את חצי המרחק של החצי גם כשהוא ילך ויקטן באופן אינפינטיסימלי. הפתרון לפרדוקס מגיע מההבנה שהתנועה במציאות לא עובדת כך ושאפשר פשוט לקחת את המרחק, לחלק במהירות ולהגיע לזמן שייקח לנו לסיים את המסלול.

מתנגדי החיסונים פועלים בהתאם לפרדוקס מסלול המרוץ:
הם מחלקים את ההתנגדות לאינספור נקודות שתכף אדגים את חלקן, ומבחינתם כל עוד לא נפתרה כל נקודה (ויש אינספור כאלה) אז לא ניתן להתקדם לשלב הבא ולעולם לא להגיע לסוף המסלול (להתחסן)

מתנגדי החיסונים פועלים בהתאם לפרדוקס מסלול המרוץ: הם מחלקים את ההתנגדות לאינספור נקודות, ומבחינתם כל עוד לא נפתרה כל נקודה, לא ניתן להתקדם לשלב הבא, ולעולם לא להגיע לסוף המסלול (חיסון)

‏חלק מהנקודות שהם מעלים:

1. ‏אין בכלל מגיפה זה כמו שפעת.
2. ההסכם עם פייזר לא גלוי.
3.  לא מדובר בחיסון אלא בניסוי.
4. זה מסוכן רק למבוגרים ולא לצעירים.
5. הFDA לא אישרו חיסון שלישי (תוך התעלמות מהאישור שכן ניתן ל-1+2).
6. אין אישור לילדים (אבל מתעלמים מהאישור למבוגרים).
7. מבקשים מאיתנו להתחסן באופן מתמשך, ומה נעשה בעתיד עם חיסון 4,5 וכו'?
8. למה לא עושים מחקר על יעילות איברמקטין? (התרופה לתולעים בסוסים/בקר).
9. למה צריך מסיכות? הרי יש מחקר סיני שאומר ש…
10. מה הטעם בתו ירוק – גם המחוסנים יכולים להפיץ (כן אבל אם אתה חולה פחות קשה יש לך פחות נגיפים בגוף ואתה גם מפיץ פחות).
11. הסיכוי למות אפסי אז "למה להסתכן"? (גם הסיכוי למות בתאונה אפסי ועדיין שמים חגורות בטיחות).

וכן הלאה והלאה באופן אינסופי. בכל פעם שתנסו לפתור את אחת הנקודות הם יבואו עם נקודה חדשה של התנגדות.

למעשה, מבחינתם פרדוקס התנועה מוכיח שלעולם לא מגיעים מנקודה א' לנקודה ב'. הפרדוקס הוא החיים עצמם! השיטה אצל המתנגדים היא לחלק את הנושא לאינספור התנגדויות קטנות וגדולות ולעולם לא להגיע למסקנה שהחיסון עוזר.

אני חי במציאות שבה כן מגיעים מנקודה לנקודה בלי לנסות לחלק המסלול לאינסוף נקודות שמביאות לעצירה במקום.

מבחינתם פרדוקס התנועה מוכיח שלעולם לא מגיעים מנקודה א' לנקודה ב'. הפרדוקס הוא החיים עצמם! מחלקים את הנושא לאינספור התנגדויות קטנות וגדולות ולעולם לא מגיעים למסקנה שהחיסון עוזר

אם מערכת הרפואה העולמית בדקה ומצאה שהחיסון יעיל ויש ירידה בכמות החולים הקשים בארץ ובעולם – זה מספיק. אשמח שההסכמים יחשפו אבל מבחינתי יש הפרדה בין זה לבין האם החיסון יעיל או לא (באותו האופן לא נחשפים הסכמים עם יצרניות מטוסי קרב לציבור וזה לא אומר שהמטוסים לא אפקטיביים מבחינה בטחונית)

אני גם מבין שזו מחלה חדשה ושכל תרופה חדשה היא סוג של ניסוי וזה לא שונה מאינספור תרופות/חיסונים מהעבר.

אל תתקעו בחיים שלכם בפרדוקס התנועה – אל תחלקו כל נושא לאינספור נקודות שלעולם לא ניתן להשלים אותן במלואן או להוכיח את כדאיותן באופן מוחלט. אחרת לא תעשו כלום לאורך חייכם ורק תמשיכו לספור נקודות.

איתי אלמוג-בר הוא אדריכל, חבר מועצת העיר במודיעין-מכבים-רעות, מנכ"ל ומייסד פורטל Archijob.co.il - הפורטל הישראלי לאדריכלות ועיצוב, פעיל חברתי נגד שחיתות ולמען הדמוקרטיה.