ג'רמי גילי היה בשנות העשרים לחייו כשהחליט, לקראת סוף שנות התשעים של המאה הקודמת, שכך אי אפשר להמשיך עוד. הוא חלם על סוף להרג, לשינאה ולחורבן, ויצא חמוש במצלמה למסע ארוך ומתיש. הוא ביקר ב-76 מדינות והקליט יותר מארבעים אלף צעירים וזקנים, נשים וגברים, שהשאיפה שלהם היא להביא לסיום המלחמות בעולם.

זה היה כמו לחיות בתוך חלום מול הוויה מדממת, כשמאות אלפי אנשים ממשיכים לשלם בחייהם במלחמות מיותרות.

הוא חלם על סוף להרג, לשינאה ולחורבן, ויצא חמוש במצלמה למסע ארוך ומתיש. הוא ביקר ב-76 מדינות והקליט יותר מארבעים אלף צעירים וזקנים, נשים וגברים, שהשאיפה שלהם היא להביא לסיום המלחמות בעולם

ג'רמי הגיע לכל מקום שחשב כי משם יכולה לבוא התקווה, הבשורה.

הוא נועד עם מי שהיה אז מזכ"ל האו"ם קופי עאנן, עם הדלאי לאמה ועם מרי רובינסון, בעבר נשיאת אירלנד, עוד מדינה שדיממה בקרבות רחוב, עם שמעון פרס שכיהן אז בתפקיד נשיא המדינה (שאמר לו: "אם אנחנו רוצים 365 ימים של שלום בוא נתחיל ביום אחד"). עם נלסון מנדלה האיש ומאבקו לחירות ועם רבים אחרים.

הוא נפגש עם כל מי שצריך וחזר וקרא ליום אחד של שלום, יום אחד שבו יודממו  כלי המלחמה. בשנת 1999 הוא הקים תנועה בשם Peace One Day – שלום ליום אחד, שמטרתה לגרום לכל המדינות, הצבאות והארגונים בעולם להניח את נשקם ולו ליום אחד, בתקווה שיום אחד המוקדש לשלום ברחבי העולם, ה-21 בספטמבר (המספר האהוב על סבו שהיה שבוי מלחמה) אולי ישנה את תפיסת העולם של רבים.

ב-2007 הוא אפילו נקרא לאפגניסטן ע"י ראשי הממשל שם לנסות להידבר עם הטליבאן. והוא נסע ודיבר איתם.

ב-7 בספטמבר 2001 יעד מסעו של ג'רמי הושלם. 192 חברות באו"ם קיבלו את ההחלטה שבכל שנה ב-21 בספטמבר יצויין יום השלום בכל מדינות העולם.
ג'רמי אפילו הוזמן ב-11 בספטמבר 2001 לטקס שבמהלכו אמור היה לצלצל בפעמון השלום היפני. ההמשך, כידוע, כמו לקוח מאחד מסיפרי המדע הבדיוני, כשבדיוק באותו בוקר התרחש פיגוע הטרור הרצחני והגדול בהיסטוריה האנושית, עם קריסת מגדלי התאומים בניו יורק, ואירוע השלום בוטל.

הוא נפגש עם כל מי שצריך וחזר וקרא ליום אחד של שלום. יום אחד שבו יודממו  כלי המלחמה. ב-2007 הוא אפילו נקרא לאפגניסטן ע"י ראשי הממשל שם לנסות להידבר עם הטליבאן. והוא נסע

אבל יום השלום כבר נשאר חקוק במציאות שהתהוותה. וכאן אנחנו, נשים עושות שלום, נכנסות לתמונה.

גם אנחנו אומרות: די להרג ודי לשפיכות הדמים. לא, אנחנו לא פורשות תוכניות שלום ולא מגבשות צעדים אופרטיביים לקידום השלום. אנחנו רק דורשות ממנהיגי הצדדים להיפגש. לבחור בשדה המו"מ במקום בשדה הקרב.

4 מיליון אימהות זועקות: זה הזמן להידבר. זה הזמן לבחור בשלום.

ביום רביעי (ה-22 בחודש כי ב-21 חג), בשעה ארבע אחר הצהרים, נעמוד מול חומות העיר העתיקה בירושלים, ששמה הוא עיר השלום, וניצור שרשרת אנושית של נשים יהודיות וערביות בעצרת האימהות.

אמא, לא תעשי הכל בכדי שהילד שלך יוכל לישון בשקט?

הנשים והילדים משלמים את המחיר הכבד ביותר של הסכסוך,
לכן החלטנו, נשים ישראליות ופלסטיניות, לעשות הכל כדי שהסכסוך המדמם יפסק, לפעול בכל הכוח כדי שמנהיגים משני הצדדים יתחילו לדבר.>2 pic.twitter.com/7bqgEBt1XU

— נשים עושות שלום (@WomenWagePeace) September 15, 2021

מהמרפסת בשער יפו תצא הקריאה למנהיגים להיפגש ולהגיע להסדר עם הפלסטינים. בשנה האחרונה דובר על צמצום הסיכסוך, על הכלת הסיכסוך. הגדרות אלה שעונות על האמירה שאין לנו פרטנר לשלום. ואנחנו אומרות: יש פרטנר. אלה הן אותן מיליוני אימהות משני הצדדים, שכאבן מפלח את מציאות חיינו.

בשנים האחרונות נעלמה המילה "שלום" מהשיח הציבורי. ארבע מערכות בחירות התקיימו כאן מבלי שניסינו לברר לאן אנחנו הולכים. מה צופן לנו העתיד. עוד מבצע הרואי עם הרוגים לנו ולהם? עוד מלחמת אין ברירה ואחריה מלחמת ברירה ואחריה עוד מבצע לאחר ירי טילים לישובינו, ואחריו עוד אחד? בואו נחשוב על הילדים שלנו ועל הנכדים שלנו. זה העתיד שאנחנו צופים להם? עמוד ענן וחומת מגן ו.עופרת יצוקה וחוזר חלילה?

בשנה האחרונה דובר על צמצום הסיכסוך והכלתו. הגדרות אלה שעונות על האמירה שאין לנו פרטנר לשלום. ואנחנו אומרות: יש פרטנר. אלה הן אותן מיליוני אימהות משני הצדדים, שכאבן מפלח את מציאות חיינו

אנחנו מקיימות מפגשים, שיחות ופעילויות משותפות עם פלסטיניות. אנחנו מקימות תנועות אחיות למאבק משותף למען קידום השלום. כן, אנחנו מבקשות להקים אתרי מורשת לדו-קיום בשלום, וכן אנחנו רוצות לראות מפגש פיסגה בין מנהיגים.

כרזה הקוראת לעצרת שלום של "אמהות עושות שלום"

אתן.ם הרי יודעות.ים שזה בידינו.

לכל מלחמה יש לנו תוכניות מגירה.
ולשלום?

אימהות, זה הזמן שלנו!
מתחילות את השנה החדשה בעשיית שלום!
הצטרפו אלינו ליום השלום 22.9 בירושלים
מה בתכנית?
16:00 גן העצמאות -צעדה קצרה ברחובות ירושלים⁰17:00 שרשרת שלום אנושית משער יפו לאורך החומות⁰18:00 עצרת במרפסת שער יפו בהשתתפות הזמרות דנה ברגר ושירה גולן
לרישום והסעות…2 pic.twitter.com/osfxIb5UXS

— נשים עושות שלום (@WomenWagePeace) September 17, 2021

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות. המטרה כעת עם בוסטר החיסונים היא לחזור ולהמשיך לטוס לחו"ל כמו אתמול ושלשום כשהפרנו את האיזון בטבע בלי חשבון.

המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות

אני מעלה את הסוגיה הזו קצת לפני כינוסה של ועידת האקלים. ועידה שנדחתה מהשנה שעברה ועדיין מארגניה לא הבינו את ההזדמנות שהביא משבר הקורונה. הזדמנות לקיים מפגשים וירטואליים שהמסר שלהם הוא הורדת הלחץ מהטבע. פחות טיסות לפה ולשם ויותר התמקדות על שמירת הטבע והפחתה מיידית של זיהום האוויר, כולל זה שנגרם סביב ענף התעופה.

שבוע לפני ועידת האקלים בגלזגו – האו"ם מפרסם דוח: על אף הסגרים ב-2020 – ריכוז גזי החממה באטמוספרה הגיע לשיא חדש@BenYaniv1
(צילום: אי-פי) pic.twitter.com/Lzy2SAWRwJ

— כאן חדשות (@kann_news) October 25, 2021

אני לא מבקש לעצור את העולם, אני מבקש למתן אותו. לאפשר לכל קהילה בעולם למצוא כיווני פרנסה חדשים ולאו דווקא תיירות בינלאומית.

הקורונה הדגימה ומדגימה עד כמה אנחנו בני האדם היבואנים והיצואנים של וירוסים וחיידקים. הקורונה גם הדגימה לנו עד כמה המדינות העשירות לא סופרות את המדינות העניות. איך בעוד במדינות העשירות מחסנים בכל מנה חדשה נגד קורונה יש המון מדינות שלא מסוגלות לספק אפילו את החיסון הראשון. כעת ברור יותר מכל שמדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות ולהמשיך הלאה. לטוס בלי סוף לראות את האטרקציות באזורים שכוחי אל, להנות ולחזור הביתה אל סיר הבשר.

כל זה לא מפריע לארגונים בינלאומיים לשוב ולטוס למפגשים החשובים ללא ספק האלה ולקבל החלטות חשובות בלי לספור את החלשים, את אלה שיקבלו חיסונים רק אם יהיה עודף.

היינו יכולים לגרום לתובנה הזאת לחלחל בליבם של בני אדם, אם היינו בדיאלוג דרך האמצעים הטכנולוגיים הנפלאים שיש בידינו. היינו יכולים לחשוב ביחד, עניים ועשירים כאחד, איך לשחרר את הלחץ ולאפשר לטבע להשתקם.

היינו יכולים לומר שכל אחת ממדינות העולם לוקחת על עצמה לעבור לשימוש באמצעים ידידותיים ליצור אנרגיה, להפחית את כמות הייצור של מוצרים, למחזר ולחדול מהפיכת שטחים פתוחים לשדות בטון. לצד כל אלה לפצות את הטבע על הרס הטבע, לפחות על ידי נטיעת עצים ושיחים.

מדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות. ארגונים בינלאומיים שבים וטסים למפגשים החשובים ומקבלים החלטות חשובות בלי לספור את החלשים

זה לא דימיוני, זה אפשרי. אנחנו חייבים לבחון היטב מה אנחנו צריכים באמת ומה לא, להפחית קניות כדי שלא נשליך עודפים לאשפה.

לפני שבוע פרסם מישהו פוסט בפייסבוק על כך שיש לו אופניים למסירה, ללא תשלום. התנאי היחיד שהוא מחתים עליו הוא התחייבות להעביר את האופניים באותו תנאי כשתם השימוש. סיפור קטן שיכול ללמד משהו את כל משתתפי וועידת האקלים בגלזגו, אלה שלא מהססים וכבר רכשו את כרטיסי הטיסה לוועידה החשובה, שדנה במשבר האקלים.

אגב, כשהילדה גרטה שטה בהפגנתיות לוועידת האקלים ב-2019, מעשה ראוי, עוד לא ידענו עד כמה רשת האינטרנט יעילה וטובה גם לוועידות בינלאומיות.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

בימים האחרונים אני שומע עוד ועוד אנשים שאומרים כי משנה לשנה כאב רצח רבין מכה בהם בעוצמה רבה יותר. כביכול, אמורה להיות איזושהי נחמה פורתא בכך שהפרויקט אשר יותר מחצי עם לקח על עצמו הצליח – הדחתו של נתניהו מהשלטון, אבל תומכי נתניהו אמרו לי שלדעתם יש לבטל את הטקסים לרצח רבין ז"ל, שהפכו, לדבריהם, לכלי ניגוח בנתניהו.

לאורך השנים הם קראו לימים האלו פסטיבל רבין. כן, לאבל על רצח ראש ממשלה הם קוראים פסטיבל. וכשמדברים על ההסתה שהובילה לרצח, והמשיכה מאז להרים את ראשה המכוער – לעתים אותם אנשים ממש מתייחסים במילה "הסתה" לדברי הביקורת שנשמעו כלפי נתניהו ומנסים לייצר סימטריה במקומות שאיננה קיימת.

לאורך השנים יש שקראו לימי האבל על רצח רבין – פסטיבל רבין. כשמדברים על ההסתה שהובילה לרצח ונמשכת מאז, לעתים אותם אנשים מתייחסים במילה "הסתה" לדברי הביקורת שנשמעו כלפי נתניהו

אני לא מאמין שיש מי שמאשים את נתניהו ברצח רבין או בשותפות לרצח, אולם עובדתית נתניהו היה חלק משמעותי מההסתה נגד רבין, וכראש אופוזיציה דאז היה אחראי על המתרחש במחנה שלו. היה בכוחו למנוע את דברי ההסתה מתחת לאפו במרפסת בכיכר ציון ובעת התהלוכה בצומת רעננה, כשצעד סמוך לארון. ואלו רק המקרים הזכורים לנו מאז, שמהדהדים בזיכרוננו לנצח. השאלה אם נתניהו מגיע לאזכרה השנתית ליצחק רבין או לא מגיע, לא תעלים את חלקו באחריות לרצח.

כבר 26 שנים, שנה אחרי שנה, יש מי שמשתמש ברצח רבין כדי לתקוף את הימין בישראל שאני גאה לייצג. הגיע הזמן שתפסיקו להטיף לנו מוסר! pic.twitter.com/63u74XPkkY

— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) October 18, 2021

נתניהו לא מכה על חטא על דברים פחות משמעותיים שעשה ואני מוכן להמר שמה שידוע לנו על הפרשות שבהן היה מעורב הוא רק תמונה חלקית. אני מאמין שבעתיד האמת תתבהר ואלומות אור נוספות יאירו את השלטון האפל הזה, שלווה בהתנהלות אנוכית ובלתי מוסרית.

לגבי חלקו בהסתה, זה זועק לשמיים שהוא חייב בחשבון נפש, אך הוא מתעסק בחשבונות ובההטבות שמגיעות לו כראש ממשלה לשעבר.

משרד האוצר מבקש לאשר 3 מיליון שקלים ללשכה עבור נתניהו כראש ממשלה לשעבר- מיליון ש״ח לשנה הנוכחית, וקרוב לשני מיליון לשנה הבאה.
נתניהו זכאי ללשכה כראש ממשלה לשעבר אבל יש לו עוד אחת מתוקף תפקידו כראש אופוזיציה. ועדת הכספים בראשות אלכס קושניר תצטרך להחליט אם לאשר את הבקשה.

— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) October 14, 2021

למרות הניצחון של ממשלת השינוי, השינוי טרם מורגש דיו, בין היתר כי  לא מעט אנשים אינם מבינים את גודל ההשחתה וההסתה של התרבות הפוליטית והשיח הציבורי. נתניהו לא רק שמנע מההסתה להסלים, עצם עין לנוכח תמונות של רבין בכאפיה וסגר אוזניים לקריאות הבוגד שממשיכות להישמע עד היום – אלא שהוא גם ממשיך להסית נגד ציבורים שלמים במדינה ובהם השמאל, המרכז והימין שאינו תומך בו.

גם נגד הציבור הערבי הוא ממשיך להסית. אחרי שהזהיר מפני האוטובוסים שהערבים נעים בהם בהמוניהם, הוא נסע עד לאוהל ברהט כדי לשתות קפה של שלום עם מנסור עבאס, אותו עבאס שכעת הוא מזהיר מפניו וטוען הוא ראש הממשלה האמיתי של ממשלת השינוי, ולכן מדובר בממשלה מסוכנת.

מדי שנה עולה השאלה האם למדנו משהו מהרצח. אם נתניהו ממשיך ואין מאסה קריטית מספקת שמורידה אותו מהבמה הפוליטית, אז אין צורך להמתין לתשובה, התשובה ברורה ושלילית. אם מכנים מפגינים מפיצי מחלות ונוקטים באלימות כלפיהם – לא למדנו כלום. אם בהפגנות הימין המפגינים מחזקים שלטי "שמאלנים בוגדים" אז ממש לא למדנו. אם ההסתה ממשיכה ביתר שאת – לא למדנו, ואולי אף בכמה היבטים המצב התדרדר.

פרופ' גבי וימן, חוקר תקשורת באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן אמר לערוץ 12: "בגילי המופלג אני יכול לעשות את ההשוואה – ההסתה בימי רבין נעשתה בעיקר בחדרי חדרים והייתה בקרב קבוצות קטנות, בעיקר הקבוצות הקיצוניות. והיום, כשמוסיפים את הטכנולוגיה, היא מאפשרת להגיע לקהלים גדולים ולהסתה חמורה יותר".

ככל שהשילוב בין ימניות ודתיות מתהדק והופך לפונדמנטליזם מסוכן, שמתבטא במקרי אלימות מצד יהודים כלפי ערבים (הלינץ' בבת ים לדוגמה) ומצד מתנחלים כלפי ערבים ופעילי שמאל (בימים אלו ממש), אז לא למדנו.

ככל שהשילוב בין ימניות ודתיות מתהדק והופך לפונדמנטליזם מסוכן, שמתבטא במקרי אלימות מצד יהודים כלפי ערבים ומצד מתנחלים כלפי ערבים ופעילי שמאל (בימים אלו ממש), אז לא למדנו

במקום לשאול את עצמנו אם למדנו, צריך ליישם במהרה את הלקחים:

• למנוע הסתה נגד אנשי ציבור ונגד ציבורים שלמים.
• לדאוג לחינוך לשיח פלורליסטי מכבד ומקבל את השונה.
• ועל הנשיא לדאוג שיגאל עמיר יישאר בתאו עד סוף ימים, ללא שום חנינה או מחילה.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת