ג'רמי גילי היה בשנות העשרים לחייו כשהחליט, לקראת סוף שנות התשעים של המאה הקודמת, שכך אי אפשר להמשיך עוד. הוא חלם על סוף להרג, לשינאה ולחורבן, ויצא חמוש במצלמה למסע ארוך ומתיש. הוא ביקר ב-76 מדינות והקליט יותר מארבעים אלף צעירים וזקנים, נשים וגברים, שהשאיפה שלהם היא להביא לסיום המלחמות בעולם.
זה היה כמו לחיות בתוך חלום מול הוויה מדממת, כשמאות אלפי אנשים ממשיכים לשלם בחייהם במלחמות מיותרות.
הוא חלם על סוף להרג, לשינאה ולחורבן, ויצא חמוש במצלמה למסע ארוך ומתיש. הוא ביקר ב-76 מדינות והקליט יותר מארבעים אלף צעירים וזקנים, נשים וגברים, שהשאיפה שלהם היא להביא לסיום המלחמות בעולם
ג'רמי הגיע לכל מקום שחשב כי משם יכולה לבוא התקווה, הבשורה.
הוא נועד עם מי שהיה אז מזכ"ל האו"ם קופי עאנן, עם הדלאי לאמה ועם מרי רובינסון, בעבר נשיאת אירלנד, עוד מדינה שדיממה בקרבות רחוב, עם שמעון פרס שכיהן אז בתפקיד נשיא המדינה (שאמר לו: "אם אנחנו רוצים 365 ימים של שלום בוא נתחיל ביום אחד"). עם נלסון מנדלה האיש ומאבקו לחירות ועם רבים אחרים.
הוא נפגש עם כל מי שצריך וחזר וקרא ליום אחד של שלום, יום אחד שבו יודממו כלי המלחמה. בשנת 1999 הוא הקים תנועה בשם Peace One Day – שלום ליום אחד, שמטרתה לגרום לכל המדינות, הצבאות והארגונים בעולם להניח את נשקם ולו ליום אחד, בתקווה שיום אחד המוקדש לשלום ברחבי העולם, ה-21 בספטמבר (המספר האהוב על סבו שהיה שבוי מלחמה) אולי ישנה את תפיסת העולם של רבים.
ב-2007 הוא אפילו נקרא לאפגניסטן ע"י ראשי הממשל שם לנסות להידבר עם הטליבאן. והוא נסע ודיבר איתם.
ב-7 בספטמבר 2001 יעד מסעו של ג'רמי הושלם. 192 חברות באו"ם קיבלו את ההחלטה שבכל שנה ב-21 בספטמבר יצויין יום השלום בכל מדינות העולם.
ג'רמי אפילו הוזמן ב-11 בספטמבר 2001 לטקס שבמהלכו אמור היה לצלצל בפעמון השלום היפני. ההמשך, כידוע, כמו לקוח מאחד מסיפרי המדע הבדיוני, כשבדיוק באותו בוקר התרחש פיגוע הטרור הרצחני והגדול בהיסטוריה האנושית, עם קריסת מגדלי התאומים בניו יורק, ואירוע השלום בוטל.
הוא נפגש עם כל מי שצריך וחזר וקרא ליום אחד של שלום. יום אחד שבו יודממו כלי המלחמה. ב-2007 הוא אפילו נקרא לאפגניסטן ע"י ראשי הממשל שם לנסות להידבר עם הטליבאן. והוא נסע
אבל יום השלום כבר נשאר חקוק במציאות שהתהוותה. וכאן אנחנו, נשים עושות שלום, נכנסות לתמונה.
גם אנחנו אומרות: די להרג ודי לשפיכות הדמים. לא, אנחנו לא פורשות תוכניות שלום ולא מגבשות צעדים אופרטיביים לקידום השלום. אנחנו רק דורשות ממנהיגי הצדדים להיפגש. לבחור בשדה המו"מ במקום בשדה הקרב.
4 מיליון אימהות זועקות: זה הזמן להידבר. זה הזמן לבחור בשלום.
ביום רביעי (ה-22 בחודש כי ב-21 חג), בשעה ארבע אחר הצהרים, נעמוד מול חומות העיר העתיקה בירושלים, ששמה הוא עיר השלום, וניצור שרשרת אנושית של נשים יהודיות וערביות בעצרת האימהות.
אמא, לא תעשי הכל בכדי שהילד שלך יוכל לישון בשקט?
הנשים והילדים משלמים את המחיר הכבד ביותר של הסכסוך,
לכן החלטנו, נשים ישראליות ופלסטיניות, לעשות הכל כדי שהסכסוך המדמם יפסק, לפעול בכל הכוח כדי שמנהיגים משני הצדדים יתחילו לדבר.>2 pic.twitter.com/7bqgEBt1XU— נשים עושות שלום (@WomenWagePeace) September 15, 2021
מהמרפסת בשער יפו תצא הקריאה למנהיגים להיפגש ולהגיע להסדר עם הפלסטינים. בשנה האחרונה דובר על צמצום הסיכסוך, על הכלת הסיכסוך. הגדרות אלה שעונות על האמירה שאין לנו פרטנר לשלום. ואנחנו אומרות: יש פרטנר. אלה הן אותן מיליוני אימהות משני הצדדים, שכאבן מפלח את מציאות חיינו.
בשנים האחרונות נעלמה המילה "שלום" מהשיח הציבורי. ארבע מערכות בחירות התקיימו כאן מבלי שניסינו לברר לאן אנחנו הולכים. מה צופן לנו העתיד. עוד מבצע הרואי עם הרוגים לנו ולהם? עוד מלחמת אין ברירה ואחריה מלחמת ברירה ואחריה עוד מבצע לאחר ירי טילים לישובינו, ואחריו עוד אחד? בואו נחשוב על הילדים שלנו ועל הנכדים שלנו. זה העתיד שאנחנו צופים להם? עמוד ענן וחומת מגן ו.עופרת יצוקה וחוזר חלילה?
בשנה האחרונה דובר על צמצום הסיכסוך והכלתו. הגדרות אלה שעונות על האמירה שאין לנו פרטנר לשלום. ואנחנו אומרות: יש פרטנר. אלה הן אותן מיליוני אימהות משני הצדדים, שכאבן מפלח את מציאות חיינו
אנחנו מקיימות מפגשים, שיחות ופעילויות משותפות עם פלסטיניות. אנחנו מקימות תנועות אחיות למאבק משותף למען קידום השלום. כן, אנחנו מבקשות להקים אתרי מורשת לדו-קיום בשלום, וכן אנחנו רוצות לראות מפגש פיסגה בין מנהיגים.
אתן.ם הרי יודעות.ים שזה בידינו.
לכל מלחמה יש לנו תוכניות מגירה.
ולשלום?
אימהות, זה הזמן שלנו!
מתחילות את השנה החדשה בעשיית שלום!
הצטרפו אלינו ליום השלום 22.9 בירושלים
מה בתכנית?
16:00 גן העצמאות -צעדה קצרה ברחובות ירושלים⁰17:00 שרשרת שלום אנושית משער יפו לאורך החומות⁰18:00 עצרת במרפסת שער יפו בהשתתפות הזמרות דנה ברגר ושירה גולן
לרישום והסעות…2 pic.twitter.com/osfxIb5UXS— נשים עושות שלום (@WomenWagePeace) September 17, 2021
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
רב בישראל הוא מינוי פוליטי. ספק אם נותרו רבנים שהם במעמדם רק מכוח גדולתם בתורה. אמור לי מי אתה ואומר לך מיהו פטרונך. מי שאחראי לחלוקת הכוח הברוטלית הזאת הן המפלגות החרדיות והדתיות, שחילקו ביניהן לאחרונה את עוגת הרבנות ובתי הדין הרבניים.
מדובר במערכת משומנת של ג'ובים בשכר שערורייתי, שעלתה על גדותיה עד שלא נותר בה מקום לאלוהים. הדת אינה ערובה מפני משחיתיה. משרה רבנית היא תוצאה של יחצנות ואינה בהכרח תוצאת בקיאות במוסר ובהלכה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שמשהו עמוק משתנה – וזה לא היה בפרלמנט, לא בבית הלבן ולא ברחובות. זה היה בתמונה אחת מהשבעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
בשורה הראשונה בטקס ההשבעה, שם בדרך כלל יושבים אנשי הציבור הבכירים, ישבו מנהלי הענק של אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה. לא נבחרי ציבור. לא אנשי חינוך, בריאות או ביטחון. אלא מנכ"לים.
עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה
לאחרונה, במסגרת "מועדון הסרטים" של "יד ושם", צפיתי ב"גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer) העוסק ביוזף גבלס, שר התעמולה של אדולף היטלר. הסרט אינטנסיבי, מצמרר, מזעזע ומפחיד. רואים שם כמה היטלר חפץ במלחמה, וכמה שיותר ממנה. לצדו, עמד גבלס, ששאף יותר מכל לרצות את היטלר – מגלומן בפני עצמו וכן תועמלן מבריק.
גבלס הבין כמה קל לשנות דעת קהל ועשה זאת שוב ושוב, גם כשפקפק במטרות. לא זו אף זו, היה ניכר שבעודו מבשל שקרים ומביים מציאות, הוא עצמו הלך והשתכנע באמיתות הפיקציות פרי יצירתו, עד להתאבדותו.
ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם