JavaScript is required for our website accessibility to work properly. דן פרי: ישראל שווה את המאמץ | זמן ישראל

ישראל שווה את המאמץ

תל אביב מן האויר (צילום: דן פרי)
דן פרי
תל אביב מן האויר

לא מכבר פרשתי מהתקשורת הבינלאומית אחרי עשרות שנים תחת כנפיה, והמהלך הסיר מעלי באחת את המגבלה המחמירה מהתבטאויות פוליטיות כלשהן. ניצלתי את זה לא מעט, כולל בעמודים אלה, בארץ וגם בחו"ל. כעת יש ציבור מסויים, קטן אך נחוש וכעוס, שרואה בי מבקר אובססיבי של כל מה שישראל תעשה. אני מבקש להעמיד דברים על דיוקם.

הפרישה מהתקשורת הבינלאומית אחרי עשרות שנים הסירה מעלי את מגבלת ההתבטאויות הפוליטיות. כעת יש ציבור מסויים, קטן אך כעוס, שרואה בי מבקר אובססיבי של כל מה שישראל תעשה

נכון, אני תוקף בחריפות את שני הדברים, שבעיני משולים להתאבדות לאומית: ההתמזגות של ישראל עם הגדה המערבית, שמובילה למדינה דו-לאומית ודיכוי הפלסטינים; והסטטוס קוו עם החרדים, שמכוח שיעור הלידה הפנומנלי של המגזר יוביל לתיאוקרטיה ולחורבן כלכלי.

אבל הסיבה שאני טורח היא דווקא משום שלפי דעתי ישראל המודרנית שווה את המאמצים הקדחתניים להצילה. היא שווה את הנאצות ואת הקללות מטעם פטריוטים בעיני עצמם שלא מבדילים בין ביקורת לבגידה ובין שלטון מסויים למדינה.

להבדיל מחלק ממבקריה מבחוץ, אינני רואה בישראל סוג של ספרטה מודרנית ותוקפנית. אני גם לא רואה בה ביצה לבנטינית כמו לא מעט ציניקנים מבית. היא לא גזענית ולא אימפריאליסטית (אשמה שהייתה נלעגת במיוחד כאשר הושמעה על ידי ברית המועצות לשעבר, ששלטה על השטח הגדול בעולם ורדתה באינספור מיעוטים ולאומים).

הציונות היא פרויקט לאומי שכמו רבים בהיסטוריה גבה מחיר מאחרים ולווה באלימות ואי-נעימות למכביר – אבל המדינה שזה הניב גם הגיעה להישגים שאין לרוב המכריע של המדינות.

כי הרי מהי בעצם מדינה? מתי היא שווה את המאמץ? מדוע ומתי ניתן לצפות מאנשים אינדיבידואליסטים, קוסמופוליטים, הומניסטים וליברלים להגן עליה? לרוב אין שום סיבה. הרף לדבר כזה הוא גבוה מאוד. קשה להצדיק באמת את רוב המדינות, ואם הן היו מוחלפות במשהו אחר זה לא היה הפסד גדול לאנושות (ולעתים גם לא לאזרחיהן). אבל אם ישראל תיחרב, או תוחלף בגרסה יהודית של איראן, העולם יהיה מקום פחות טוב.

הסיבה שאני טורח היא דווקא משום שלדעתי ישראל המודרנית שווה את המאמצים הקדחתניים להצילה. ושווה את נאצות הפטריוטים בעיני עצמם שלא מבדילים בין ביקורת לבגידה

חבל שהעובדה הזאת איננה מובנת דיה מחוץ לחוגים ציוניים, אבל יש לזה סיבה: מידותיה הטובות של ישראל גומדו והוסתרו על ידי מדיניותה המצערת מאז 1967 (בעיקר בשל היעדר חזון אסטרטגי או מוסרי מטעם הימין הפוליטי שצמח כאן פרא).

אז כדאי פשוט להבהיר את העניינים.

ראשית, ההישגים המדעיים והטכנולוגיים של ישראל הם לא פחות ממדהימים.

ישראל אחראית למגוון חידושים יוצאי דופן, החל מגילוי קוואזיקריסטלים ועד להבנת המבנה והתפקוד של הריבוזומים, משיטת פלדנקרייז לפעילות גופנית עד להשקיה בטפטוף, ומהמצאת מצלמות קטנטנות שיכולות להתנייד בתוך הגוף (אנדוסקופיה) לפיתוח סטנטים גמישים.

לישראל היה תפקיד עצום ביצירת טלפוניה סלולרית ואינטרנט (Viber), מסרונים ברשת (ICQ), זיהוי פנים וכונני USB. וייז (מערכת ה- GPS שרכשה ​​גוגל) ומובילאי (טכנולוגיית המכוניות האוטונומיות שרכשה אינטל) הן  ישראליות. ענקי תבל בסייבר ההגנתי (צ'קפוינט) והתקפי (NSO) הם ישראלים.

שבב אינטל 8088 פורץ הדרך (המנוע של המחשבים האישיים הראשונים) פותח בישראל. חלוצות האד-טק טאבולה ואאוטבריין הן ישראליות. חברות גיימינג והימורים אונליין כמובן ישראליות. UBQ, מובילה עולמית בתחום המיחזור, היא ישראלית. FIVERR שבונה מחדש את עולם הפרילנס היא ישראלית. כמו שכל אחד יודע, הפלא העונה לשם כיפת ברזל, שמוריד באלגנטיות טילים מן השמיים, פותח בישראל גם כן.

חבל שהעובדה הזאת איננה מובנת דיה מחוץ לחוגים ציוניים, אבל יש לזה סיבה: מידותיה הטובות של ישראל גומדו והוסתרו על ידי מדיניותה המצערת מאז 1967, בעיקר בשל היעדר חזון אסטרטגי או מוסרי

הרשימה נמשכת עוד ועוד, וזה לא נורמלי במידה כזו שממש קשה להאמין. אי לכך, ישראל היא מובילה בינלאומית בהשקעות הון סיכון: היא מושכת מימון כזה בכשליש משיעור של האיחוד האירופי כולו – עם אוכלוסייה קטנה פי כמעט 50. לישראל יש גם יותר חד קרן (חברות פרטיות ששווין מעל מיליארד דולר) מכל אירופה – כמעט 100.

זה העלה את התוצר לנפש של ישראל לכ-44 אלף דולר לשנה, יותר מזה של בריטניה, צרפת, ספרד איטליה ויפן (קצת מתחת לגרמניה אבל כמעט פי שלושה מזה של יוון). יש לה את אחד המטבעות היציבים ביותר, שיעורי האינפלציה הנמוכים ביותר ורמות הרזרבות מטבע חוץ הגבוהים ביותר לנפש בעולם.

בפרסי נובל לנפש בעולם ישראל במקום ה-12 ובפרסומים מדעיים לנפש היא נמצאת במקום 14. והיא מפרסמת יותר ספרים לנפש מאשר ארצות הברית, שוק ההוצאה לאור הגדול בעולם. היא הצליחה לייצא אינספור פורמטים בטלוויזיה ("בטיפול" ו"חטופים" ומה לא) ויש לה סצנות מוזיקה, ספרות וקולנוע עשירות להפליא.

כל זה אינו רע בכלל למדינה שנמצאת כל שנות קיומה בסכנה המצדיקה הקצאת משאבים אדירים לבטחון.

זאת ועוד, בהתחשב בכך שהאוכלוסייה היהודית הגיעה לכאן בעיקר ממזרח אירופה ומהמזרח התיכון, די מפליא שהדמוקרטיה שלה חזקה למדי (לאחרונה היא שרדה מתקפה חסרת רחמים מכיוון הליכוד של בנימין נתניהו). מערכת המשפט בישראל היא עצמאית ודי שקופה, יש חוקים שמגינים על מיעוטים, ואין זיופים ממשיים בבחירות.

ישראל היא מובילה בינלאומית בהשקעות הון סיכון: היא מושכת מימון כזה בכשליש משיעור השקעות ההון של האיחוד האירופי כולו – עם אוכלוסייה קטנה פי כמעט 50

התייחסות המדינה למיעוט הערבי די הוגנת באופן מעניין. קבוצה זו, המונה כ-20% מהאוכלוסייה, היא בפוטנציה גייס חמישי  קלאסי: היא חולקת זהות אתנית, לשונית ואף תרבותית עם האוכלוסיות של כל שכנותיה, שכולן היו בשלב כלשהו במלחמה איתה. מי שרוצה לחשוש מהנאמנות של מיעוט באיזושהי מדינה פשוט לא יכול לבקש יותר מזה.

ואכן, בשנותיה הראשונות המדינה הטילה משטר צבאי על הערבים. אך כיום יש להם שוויון זכויות (אם לא רמת חיים ממש שווה בפועל), ויש לבניה ובנותיה הישגים מרשימים ברפואה, בתרבות, בספורט, בעסקים ובתקשורת. יש מפלגה ערבית בקואליציה. למרות רמת מימון ירודה והזנחה משטרתית, המצב כן משתפר. התמונה איננה נהדרת – אבל גם ממש לא איומה. ספק אם מדינות רבות היו  מתמודדות טוב יותר עם הנסיבות הללו.

אפילו בנוגע לפלסטינים, ישראל יוצאת לא לגמרי רע במבט היסטורי, חרף הביזיון  בגדה המערבית. הנהגת היישוב קיבלה את תוכנית חלוקה של האו"ם ב-1947; הערבים הקשו והתעקשו. ישראל פעמיים הציעה לפלסטינים מדינה עצמאית בכל עזה וכמעט בכל הגדה המערבית; הפלסטינים לא הגיבו  בצורה מועילה. ישראל הוציאה את כל מתנחליה וחייליה מעזה; השטח נתפס חיש מהר על ידי מחבלי החמאס שמביאים, פחות או יותר, רק הרס לעמם, לסביבתם ולעולם.

עבר זה איננו מלבין או מצדיק את הדיכוי המתמשך של הפלסטינים; הצבא הישראלי חוטא עד היום באצבע קלה על ההדק והציבור שלה מגלה אדישות מבישה לאבידות בנפש בצד השני (בעזה ולבנון בפרט). אך עובדה היא שלמרות הסכנות הקשות ישראל הסכימה לסגת לגבולות שהיו מותירים אותה עם רוחב של כ-15 קילומטרים במותניים הצרים שלה באזור השרון – וזה רחוק מאוד מלא-כלום.

ישראל צריכה למזער את הפגיעה בפלסטינים והיא חייבת לפצות אותם מתישהו בתמורה על ויתור עתידי על "זכות השיבה" (דרישה בלתי אפשרית), אך יש לי ספקות רציניים אם מדינות רבות אחרות היו מתנהגות יפה יותר במצבה. עם כל הביקורת שיש לי על הכיבוש, אולי אין אחת.

ישראל צריכה למזער את הפגיעה בפלסטינים והיא חייבת לפצות אותם מתישהו בתמורה על ויתור עתידי על "זכות השיבה", אך יש לי ספקות רציניים אם מדינות רבות אחרות היו מתנהגות יפה יותר במצבה

ישראל גם מציגה לעולם מודל של חברה מגוונת להפליא, שהתמזגות של תרבויות בה מעמיד באור נלעג את טענות מבקריה על גזענות.

זה שילוב מרתק של גיוון ולאומיות, בתקופה שהעולם מחפש מודלים חדשים. אנחנו חיים בעידן שבו האנושות מתמודדת מול השאלה מהו לאום בר קיימא (האם הברקזיט היה דבר נכון? האם קטלוניה צריכה להיות עצמאית? הכורדים חייבים מדינה?).

היהודים אינם רק קבוצה דתית שיש לה מדינה, כפי שטוענים רבים; הם עם שיש לו גם דת למי שחפץ בדבר כזה. ואין זה עם רגיל: אחרי אלפיים שנות גלות נוצרו עמים יהודים רבים, עם ליבה משותפת וניגודים לא מעטים. כל מי שהיה בישראל רואה את זה. הניסוי לאגד אותם מחדש מרתק, מרגש, לעיתים מקרטע. אבל כל מי שמכיר את ההיסטוריה היהודית לא יכול להתעלם מהטיעון שליהודים מגיע מקלט משלהם – כי הסכנות אמיתיות וחמורות והן עדיין קיימות.

בינתיים, לא רע לחיות כאן, עבור רוב האנשים. אין הרבה ערים על פני כדור הארץ שהם סימפטיות כמו תל אביב (לאמור: גוש דן), עם המטבח המהפנט שלה וחיי הלילה שלה והים המרהיב הפונה לכיוון השקיעה (וסצנת הלהט"ב כמובן). לישראל יש את ירושלים ואתריה הקדושים, עם גישה שוויונית לכל הדתות (לצד אילוצים בטחוניים). יש לה צפון מוריק עם אתר סקי, אלמוגים וצלילה משובחת בדרום, ומדבר מרהיב ביניהם. כן, יש יותר מדי אי שוויון, וכן, יש בעיות ועוולות, אבל אין מה להגיד, זו ארץ נהדרת.

אני מציין את כל זה כדי להדגיש מדוע רצוי שכל העסק הבלתי סביר הזה ישרוד. רוב הישראלים בכלל לא מבינים עד כמה זה נמצא בסכנה. הסכנה העיקרית לא באה מכיוון איראן (אם כי אין לזלזל בשלטון הקרימינלי שם) אלא יותר מהאיראן שבפנים.

רוב הישראלים בכלל לא מבינים עד כמה זה נמצא בסכנה. הסכנה העיקרית לא באה מכיוון איראן (אם כי אין לזלזל בשלטון הקרימינלי שם) אלא יותר מהאיראן שבפנים

אבל אם היא תפקח את עיניה ותתקן את דרכיה, יש לישראל גם אפשרות ממשית  להיות אור לגויים. והפעם, באמת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,364 מילים
כל הזמן // יום שישי, 24 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

ויטקוף וקושנר יצאו לשיחות עם איראן בפקיסטן, ואנס יצטרף אם תהיה התקדמות

נסיה כראדי, בת ה-11 שנפגעה מטיל איראני בבני ברק, מתה מפצעיה ● דיווח: המשטרה מתקשה לתאם מועד לעדות נתניהו בפרשת הפגישה הלילית ● דיווח: ישיבות קבינט קוצרו או נדחו כשנתניהו עבר הקרנות לטיפול בסרטן ● דיווח: הרמטכ"ל הורה לחקור חשד לביזה של חיילי צה"ל בדרום לבנון ● ימנו בנימין זלקה, בן 21, נרצח על ידי נערים שהתפרעו בפיצרייה שבה עבד ביום העצמאות

לכל העדכונים עוד 37 עדכונים

למה פוליטיקאים יוצאים בהכרזות כאילו הם כל-יודעים?

זאת כנראה תופעה רווחת בקרב פוליטיקאים: הם נוטים להסתמך על נטייתם של המוני אנשים להיאחז בעמדה קיצונית, בינארית, בתפיסה של שחור-לבן שאין בה מקום לאמצע, לגוונים אפורים.

כל דעה פסקנית ונחרצת מתבססת על הכללות גורפות. לתפיסה מעין זאת נלווים בדרך כלל קושי להכיל אמביוולנטיות. פסקנות הדוחה כל ספקנות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 677 מילים
אמיר בן-דוד

סבא שלי היה נאצי

ריאיון לאחר שגילה כי סבו שלו היה חבר במפלגה הנאצית וקצין בוורמאכט, יוהאנס שפור מציע כיום סדנאות מחקר ייחודיות לגרמנים המבקשים להתעמת עם עברה האפל של משפחתם ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אנשים מעדיפים לדעת את האמת הקשה מאשר למלא את החלל בדמיון שלהם"

לכתבה המלאה עוד 1,940 מילים

"לאהוב לעד רק ליום אחד"  - על פזמוניה של מירית שם אור

השבוע ציינה מירית שם אור את יום הולדתה, וזו הזדמנות להיזכר בכמה משיריה ולעמוד על ייחודם.

מירית שם אור ­­- עיתונאית וסופרת מוערכת – נודעה גם כמי שכתבה עשרות להיטים לאורך השנים. מירית מעולם לא שאפה להציג עצמה כמשוררת, אלא כתמלילנית שבעצם "נקלעה לסיטואציה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,129 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֱנוֹשִׁיּוּת 299

מתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם

לכתבה המלאה עוד 908 מילים

החרב שאוכלת את הבית - האם ה"ביטחון" הפך לדת של מוות?

בזמן שמהדורות החדשות של 2026 ממשיכות להזין אותנו בסיסמאות על "ניצחון מוחלט", "הסרת האיום לצמיתות" ו"שינוי פני המזרח התיכון", כדאי שנבין את המנגנון התודעתי שמאפשר למשטרים לבצע פשעים מחרידים מבלי שהם יוגדרו ככאלה.

ההיסטוריון וחוקר הג'נוסייד א. דירק מוזס מציע בספרו "The Problems of Genocide" מראה שחורה ומפכחת: המושג "ביטחון קבוע" (Permanent Security) הוא המנוע המרכזי שמאחורי האלימות המודרנית. זוהי המלכודת שבה כולנו כלואים.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 879 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הממשלה טענה במשך חודשים ש"זו לא העת" לחקור, וכעת, כשבאופק מסתמנות בחירות, הרכב של שבעה שופטי בג"ץ בראשות המשנה לנשיא סולברג שוקל להניח לנושא עד לאחר הבחירות כדי לא לספוג אש פוליטית ● הרעיון להמתין למשפט הציבור בקלפי מרוקן מתוכן את הביקורת השיפוטית ומשדר מסר הרסני שלפיו ניתן לחמוק מחקירת המחדל הגדול בתולדות המדינה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 981 מילים ו-1 תגובות

"יצירה היא הבסיס ליהדות"

יעקב אגם, אבי האומנות הקינטית, יחגוג בחודש הבא 98 ● השבוע קיבל את פרס ישראל לאומנות פלסטית בטקס אישי שנערך עבורו במוזאון הנושא את שמו בראשון לציון ● כשהוא מוקף במשפחתו ובמעריציו, אגם סיפר על ההשראה ששאב מדיונות החול בילדותו ומסביר מדוע שום דבר באומנות שלו לא נשאר במקום

לכתבה המלאה עוד 1,123 מילים

סרן במיל' ותומך להט"ב מול מועמדים שמרניים

בכירי עיריית ת"א נמנעים מתמיכה פומבית בבחירות לרב הראשי, אך לפי דיווחים שוקלים לגבות מועמד של ש"ס או מועמד מהימין שמתח ביקורת על קהילת הלהט"ב ● מנגד מתמודד הרב אריה לוין, הנתפס כאופציה ליברלית ומקדם פלורליזם דתי, אך אינו נהנה מתמיכה מובהקת בסיעות החילוניות ● אחד מתומכיו: "יש לנו חלופה ליברלית טובה, למה לא לתמוך בה?"

לכתבה המלאה עוד 629 מילים

פסטיבל הניצחון המוקדם של טראמפ קורס אל תוך המציאות

הפסקת האש השברירית הוארכה, אך אי־הוודאות סביב המו"מ והמתיחות במצר הורמוז רק גוברות ● בין הצהרות הניצחון של טראמפ לדיווחים על היקף הפגיעה באיראן נחשפים פערים ● גם בצד הישראלי ההישגים מתערערים מול המציאות ● כשאין הכרעה צבאית ברורה, כל צד מבקש לנצח דרך הנרטיב, בעולם של שקרים ומניפולציות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 683 מילים ו-1 תגובות

משמרות המהפכה ממשיכים לייצר משוואות אש במצר הורמוז ומסרבים לשלוח נציגים לשיחות התיווך בפקיסטן ● מחירי הנפט המזנקים פוגעים בעולם אך גם איראן סובלת ממשבר קמח ומתקשה לשנע נפט החוצה ● במקום לחזור לאופציה הצבאית, הנשיא האמריקאי מהמר על קריסה כלכלית של טהרן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 671 מילים

תשאירו לי מקום להתנגד

בערב יום העצמאות ישבתי עם אהובתי מול הטלוויזיה רק כדי לגלות שהשיר "תשאירי לי מקום לחבק אותך" שכתבתי לה לפני 35 שנים - שיר קטן ואינטימי נטול פאתוס - טובע בים של קיטש פוליטי מצמרר וקברים מוארים ● טקס המשואות לא היה רק מופע חנפנות למנהיג שחיבר בין אנטבה לעזה, אלא אירוע שהדגים איך פוליטיקאים מוחקים את האמת בעזרת רגשנות מזויפת

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,595 מילים ו-2 תגובות

תוגת הישראליות 2026

13 שנים אחרי פרישתו, הפובליציסט והסאטיריקן דורון רוזנבלום חוזר לריאיון לרגל יום העצמאות ומסביר למה המציאות שתיאר בספרו "תוגת הישראליות" לפני שלושה עשורים רק הקצינה ● ממעמקי הפנסיה המאושרת שלו, הוא מנתח את אובדן הנורמליות, מתגעגע לחילוניות הפרגמטית של בן-גוריון, ומבקר את המנהיגות "הדלוזיונלית" של נתניהו, שגזלה את חייהם של שני דורות

לכתבה המלאה עוד 2,432 מילים ו-1 תגובות

הר הקודש והזיכרון הפך להר הבחירות הפרטי של נתניהו

סיור בהר הרצל בין חלקות הקברים הריקות של נופלי ששת הימים לאלו הטריות והצפופות מדי מהשנתיים וחצי האחרונות ממחיש את המציאות הבלתי נסבלת של השכול הישראלי ● אלא שבמקום להתייחד עם הכאב ולשאת באחריות, ראש הממשלה ושליחיו בחרו לשעבד את טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות למסע בחירות מביך שמטרתו אחת: למחוק את אירועי השבעה באוקטובר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 932 מילים

בזמן שענקיות התוכנה מאבדות גובה, מותגי עבר כמו נוקיה, בלקברי וקודאק מבצעים קאמבק ● באמצעות ויתור על האגו ואימוץ זהות חדשה, הן מוכיחות שאפשר לקום לתחייה גם אחרי 15 שנה – על חשבון החברות החזקות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 581 מילים

ומאוד לא פשוט

המסדרון מזיכרון לעצמאות היה תמיד עבור מיליוני ישראלים רגע מזוקק שבו אנחנו מזכירים לעצמנו למה אנחנו כאן ובזכות מי ● אפשר לטעון שמי שאיבד את התחושה הזאת השנה הוא סתם "חמוץ" ● אבל בעצם, הוא מיואש ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 739 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.