ישראל שווה את המאמץ

תל אביב מן האויר (צילום: דן פרי)
דן פרי
תל אביב מן האויר

לא מכבר פרשתי מהתקשורת הבינלאומית אחרי עשרות שנים תחת כנפיה, והמהלך הסיר מעלי באחת את המגבלה המחמירה מהתבטאויות פוליטיות כלשהן. ניצלתי את זה לא מעט, כולל בעמודים אלה, בארץ וגם בחו"ל. כעת יש ציבור מסויים, קטן אך נחוש וכעוס, שרואה בי מבקר אובססיבי של כל מה שישראל תעשה. אני מבקש להעמיד דברים על דיוקם.

הפרישה מהתקשורת הבינלאומית אחרי עשרות שנים הסירה מעלי את מגבלת ההתבטאויות הפוליטיות. כעת יש ציבור מסויים, קטן אך כעוס, שרואה בי מבקר אובססיבי של כל מה שישראל תעשה

נכון, אני תוקף בחריפות את שני הדברים, שבעיני משולים להתאבדות לאומית: ההתמזגות של ישראל עם הגדה המערבית, שמובילה למדינה דו-לאומית ודיכוי הפלסטינים; והסטטוס קוו עם החרדים, שמכוח שיעור הלידה הפנומנלי של המגזר יוביל לתיאוקרטיה ולחורבן כלכלי.

אבל הסיבה שאני טורח היא דווקא משום שלפי דעתי ישראל המודרנית שווה את המאמצים הקדחתניים להצילה. היא שווה את הנאצות ואת הקללות מטעם פטריוטים בעיני עצמם שלא מבדילים בין ביקורת לבגידה ובין שלטון מסויים למדינה.

להבדיל מחלק ממבקריה מבחוץ, אינני רואה בישראל סוג של ספרטה מודרנית ותוקפנית. אני גם לא רואה בה ביצה לבנטינית כמו לא מעט ציניקנים מבית. היא לא גזענית ולא אימפריאליסטית (אשמה שהייתה נלעגת במיוחד כאשר הושמעה על ידי ברית המועצות לשעבר, ששלטה על השטח הגדול בעולם ורדתה באינספור מיעוטים ולאומים).

הציונות היא פרויקט לאומי שכמו רבים בהיסטוריה גבה מחיר מאחרים ולווה באלימות ואי-נעימות למכביר – אבל המדינה שזה הניב גם הגיעה להישגים שאין לרוב המכריע של המדינות.

כי הרי מהי בעצם מדינה? מתי היא שווה את המאמץ? מדוע ומתי ניתן לצפות מאנשים אינדיבידואליסטים, קוסמופוליטים, הומניסטים וליברלים להגן עליה? לרוב אין שום סיבה. הרף לדבר כזה הוא גבוה מאוד. קשה להצדיק באמת את רוב המדינות, ואם הן היו מוחלפות במשהו אחר זה לא היה הפסד גדול לאנושות (ולעתים גם לא לאזרחיהן). אבל אם ישראל תיחרב, או תוחלף בגרסה יהודית של איראן, העולם יהיה מקום פחות טוב.

הסיבה שאני טורח היא דווקא משום שלדעתי ישראל המודרנית שווה את המאמצים הקדחתניים להצילה. ושווה את נאצות הפטריוטים בעיני עצמם שלא מבדילים בין ביקורת לבגידה

חבל שהעובדה הזאת איננה מובנת דיה מחוץ לחוגים ציוניים, אבל יש לזה סיבה: מידותיה הטובות של ישראל גומדו והוסתרו על ידי מדיניותה המצערת מאז 1967 (בעיקר בשל היעדר חזון אסטרטגי או מוסרי מטעם הימין הפוליטי שצמח כאן פרא).

אז כדאי פשוט להבהיר את העניינים.

ראשית, ההישגים המדעיים והטכנולוגיים של ישראל הם לא פחות ממדהימים.

ישראל אחראית למגוון חידושים יוצאי דופן, החל מגילוי קוואזיקריסטלים ועד להבנת המבנה והתפקוד של הריבוזומים, משיטת פלדנקרייז לפעילות גופנית עד להשקיה בטפטוף, ומהמצאת מצלמות קטנטנות שיכולות להתנייד בתוך הגוף (אנדוסקופיה) לפיתוח סטנטים גמישים.

לישראל היה תפקיד עצום ביצירת טלפוניה סלולרית ואינטרנט (Viber), מסרונים ברשת (ICQ), זיהוי פנים וכונני USB. וייז (מערכת ה- GPS שרכשה ​​גוגל) ומובילאי (טכנולוגיית המכוניות האוטונומיות שרכשה אינטל) הן  ישראליות. ענקי תבל בסייבר ההגנתי (צ'קפוינט) והתקפי (NSO) הם ישראלים.

שבב אינטל 8088 פורץ הדרך (המנוע של המחשבים האישיים הראשונים) פותח בישראל. חלוצות האד-טק טאבולה ואאוטבריין הן ישראליות. חברות גיימינג והימורים אונליין כמובן ישראליות. UBQ, מובילה עולמית בתחום המיחזור, היא ישראלית. FIVERR שבונה מחדש את עולם הפרילנס היא ישראלית. כמו שכל אחד יודע, הפלא העונה לשם כיפת ברזל, שמוריד באלגנטיות טילים מן השמיים, פותח בישראל גם כן.

חבל שהעובדה הזאת איננה מובנת דיה מחוץ לחוגים ציוניים, אבל יש לזה סיבה: מידותיה הטובות של ישראל גומדו והוסתרו על ידי מדיניותה המצערת מאז 1967, בעיקר בשל היעדר חזון אסטרטגי או מוסרי

הרשימה נמשכת עוד ועוד, וזה לא נורמלי במידה כזו שממש קשה להאמין. אי לכך, ישראל היא מובילה בינלאומית בהשקעות הון סיכון: היא מושכת מימון כזה בכשליש משיעור של האיחוד האירופי כולו – עם אוכלוסייה קטנה פי כמעט 50. לישראל יש גם יותר חד קרן (חברות פרטיות ששווין מעל מיליארד דולר) מכל אירופה – כמעט 100.

זה העלה את התוצר לנפש של ישראל לכ-44 אלף דולר לשנה, יותר מזה של בריטניה, צרפת, ספרד איטליה ויפן (קצת מתחת לגרמניה אבל כמעט פי שלושה מזה של יוון). יש לה את אחד המטבעות היציבים ביותר, שיעורי האינפלציה הנמוכים ביותר ורמות הרזרבות מטבע חוץ הגבוהים ביותר לנפש בעולם.

בפרסי נובל לנפש בעולם ישראל במקום ה-12 ובפרסומים מדעיים לנפש היא נמצאת במקום 14. והיא מפרסמת יותר ספרים לנפש מאשר ארצות הברית, שוק ההוצאה לאור הגדול בעולם. היא הצליחה לייצא אינספור פורמטים בטלוויזיה ("בטיפול" ו"חטופים" ומה לא) ויש לה סצנות מוזיקה, ספרות וקולנוע עשירות להפליא.

כל זה אינו רע בכלל למדינה שנמצאת כל שנות קיומה בסכנה המצדיקה הקצאת משאבים אדירים לבטחון.

זאת ועוד, בהתחשב בכך שהאוכלוסייה היהודית הגיעה לכאן בעיקר ממזרח אירופה ומהמזרח התיכון, די מפליא שהדמוקרטיה שלה חזקה למדי (לאחרונה היא שרדה מתקפה חסרת רחמים מכיוון הליכוד של בנימין נתניהו). מערכת המשפט בישראל היא עצמאית ודי שקופה, יש חוקים שמגינים על מיעוטים, ואין זיופים ממשיים בבחירות.

ישראל היא מובילה בינלאומית בהשקעות הון סיכון: היא מושכת מימון כזה בכשליש משיעור השקעות ההון של האיחוד האירופי כולו – עם אוכלוסייה קטנה פי כמעט 50

התייחסות המדינה למיעוט הערבי די הוגנת באופן מעניין. קבוצה זו, המונה כ-20% מהאוכלוסייה, היא בפוטנציה גייס חמישי  קלאסי: היא חולקת זהות אתנית, לשונית ואף תרבותית עם האוכלוסיות של כל שכנותיה, שכולן היו בשלב כלשהו במלחמה איתה. מי שרוצה לחשוש מהנאמנות של מיעוט באיזושהי מדינה פשוט לא יכול לבקש יותר מזה.

ואכן, בשנותיה הראשונות המדינה הטילה משטר צבאי על הערבים. אך כיום יש להם שוויון זכויות (אם לא רמת חיים ממש שווה בפועל), ויש לבניה ובנותיה הישגים מרשימים ברפואה, בתרבות, בספורט, בעסקים ובתקשורת. יש מפלגה ערבית בקואליציה. למרות רמת מימון ירודה והזנחה משטרתית, המצב כן משתפר. התמונה איננה נהדרת – אבל גם ממש לא איומה. ספק אם מדינות רבות היו  מתמודדות טוב יותר עם הנסיבות הללו.

אפילו בנוגע לפלסטינים, ישראל יוצאת לא לגמרי רע במבט היסטורי, חרף הביזיון  בגדה המערבית. הנהגת היישוב קיבלה את תוכנית חלוקה של האו"ם ב-1947; הערבים הקשו והתעקשו. ישראל פעמיים הציעה לפלסטינים מדינה עצמאית בכל עזה וכמעט בכל הגדה המערבית; הפלסטינים לא הגיבו  בצורה מועילה. ישראל הוציאה את כל מתנחליה וחייליה מעזה; השטח נתפס חיש מהר על ידי מחבלי החמאס שמביאים, פחות או יותר, רק הרס לעמם, לסביבתם ולעולם.

עבר זה איננו מלבין או מצדיק את הדיכוי המתמשך של הפלסטינים; הצבא הישראלי חוטא עד היום באצבע קלה על ההדק והציבור שלה מגלה אדישות מבישה לאבידות בנפש בצד השני (בעזה ולבנון בפרט). אך עובדה היא שלמרות הסכנות הקשות ישראל הסכימה לסגת לגבולות שהיו מותירים אותה עם רוחב של כ-15 קילומטרים במותניים הצרים שלה באזור השרון – וזה רחוק מאוד מלא-כלום.

ישראל צריכה למזער את הפגיעה בפלסטינים והיא חייבת לפצות אותם מתישהו בתמורה על ויתור עתידי על "זכות השיבה" (דרישה בלתי אפשרית), אך יש לי ספקות רציניים אם מדינות רבות אחרות היו מתנהגות יפה יותר במצבה. עם כל הביקורת שיש לי על הכיבוש, אולי אין אחת.

ישראל צריכה למזער את הפגיעה בפלסטינים והיא חייבת לפצות אותם מתישהו בתמורה על ויתור עתידי על "זכות השיבה", אך יש לי ספקות רציניים אם מדינות רבות אחרות היו מתנהגות יפה יותר במצבה

ישראל גם מציגה לעולם מודל של חברה מגוונת להפליא, שהתמזגות של תרבויות בה מעמיד באור נלעג את טענות מבקריה על גזענות.

זה שילוב מרתק של גיוון ולאומיות, בתקופה שהעולם מחפש מודלים חדשים. אנחנו חיים בעידן שבו האנושות מתמודדת מול השאלה מהו לאום בר קיימא (האם הברקזיט היה דבר נכון? האם קטלוניה צריכה להיות עצמאית? הכורדים חייבים מדינה?).

היהודים אינם רק קבוצה דתית שיש לה מדינה, כפי שטוענים רבים; הם עם שיש לו גם דת למי שחפץ בדבר כזה. ואין זה עם רגיל: אחרי אלפיים שנות גלות נוצרו עמים יהודים רבים, עם ליבה משותפת וניגודים לא מעטים. כל מי שהיה בישראל רואה את זה. הניסוי לאגד אותם מחדש מרתק, מרגש, לעיתים מקרטע. אבל כל מי שמכיר את ההיסטוריה היהודית לא יכול להתעלם מהטיעון שליהודים מגיע מקלט משלהם – כי הסכנות אמיתיות וחמורות והן עדיין קיימות.

בינתיים, לא רע לחיות כאן, עבור רוב האנשים. אין הרבה ערים על פני כדור הארץ שהם סימפטיות כמו תל אביב (לאמור: גוש דן), עם המטבח המהפנט שלה וחיי הלילה שלה והים המרהיב הפונה לכיוון השקיעה (וסצנת הלהט"ב כמובן). לישראל יש את ירושלים ואתריה הקדושים, עם גישה שוויונית לכל הדתות (לצד אילוצים בטחוניים). יש לה צפון מוריק עם אתר סקי, אלמוגים וצלילה משובחת בדרום, ומדבר מרהיב ביניהם. כן, יש יותר מדי אי שוויון, וכן, יש בעיות ועוולות, אבל אין מה להגיד, זו ארץ נהדרת.

אני מציין את כל זה כדי להדגיש מדוע רצוי שכל העסק הבלתי סביר הזה ישרוד. רוב הישראלים בכלל לא מבינים עד כמה זה נמצא בסכנה. הסכנה העיקרית לא באה מכיוון איראן (אם כי אין לזלזל בשלטון הקרימינלי שם) אלא יותר מהאיראן שבפנים.

רוב הישראלים בכלל לא מבינים עד כמה זה נמצא בסכנה. הסכנה העיקרית לא באה מכיוון איראן (אם כי אין לזלזל בשלטון הקרימינלי שם) אלא יותר מהאיראן שבפנים

אבל אם היא תפקח את עיניה ותתקן את דרכיה, יש לישראל גם אפשרות ממשית  להיות אור לגויים. והפעם, באמת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,364 מילים
כל הזמן // יום שני, 25 באוקטובר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בארה"ב מתעקשים: לא עודכנו על הכוונה להכריז על ששת הארגונים ארגוני טרור

בג"ץ דחה את עתירת האופוזיציה נגד הרכב ועדות הכנסת ● לפיד: "בפעם הבאה שיהיה דיון על בנייה בהתנחלויות – אהיה בחדר עם שר הביטחון" ● גורם ביטחוני: צה"ל יצטרך לפעול להשבת העליונות בסוריה ● דיוני המומחים לאישור החיסון לילדים ייפתחו לציבור ● שליחו של ביידן לנושא איראן: "יש לנו עוד כלים להרחיק את איראן מנשק גרעיני" ● בנט לחברי סיעתו: הצלנו את המדינה

עוד 61 עדכונים

מי פה ארגון הטרור?

הכרזתו של שר הביטחון בני גנץ על ששת ארגוני החברה האזרחית בגדה כעל ארגוני טרור שבה ומוכיחה כי מעטות הן המילים שמנטרלות אצל הישראלי הממוצע כל יכולת לחשיבה מורכבת, כפי שמצליחה לעשות המילה ״טרור״.

הכרזת שר הביטחון גנץ על 6 ארגוני החברה האזרחית בגדה כעל ארגוני טרור, שבה ומוכיחה כי מעטות המילים שמנטרלות אצל הישראלי הממוצע כל יכולת לחשיבה מורכבת, כפי שמצליחה לעשות המילה ״טרור״

ברגע שהיא נשמעת אנחנו נאטמים ועוברים למוד חירום של fight-or-flight. החשיבה הביקורתית, ככל שהיינו מסוגלים לה מלכתחילה, מתעופפת החוצה מהחלון. בכוחה של מילה אחת לחלק עבורנו את העולם בן רגע לשחור ולבן, לטובים ורעים – וכלל אין שאלה באיזה צעד עלינו להתייצב אם חפצי חיים אנחנו.

מכיוון שכך, אין להתפלא מהשימוש התכוף שנעשה במילה "טרור" לאורך השנים, ושהתגלגל בעשור האחרון למחוזות האבסורד. אם פעם היה לנו את טרור המחבלים המתאבדים והאוטובוסים המתפוצצים, טרור כהווייתו, הרי שבעשור האחרון פוליטיקאים, בעיקר מהימין, ואנשי תקשורת ממהרים להצמיד את המילה הזו לכל איום, קטן כגדול: מטרור הסכינים, דרך טרור ההצתות אל טרור הבלונים וטרור העפיפונים; מטרור כלכלי ועד לטרור הגלידה (בחסות החרם של בן אנד ג׳ריס). אפילו טרור הטיקטוק כבר היה לנו (שערוץ 20 שידרג, בעידון האופייני לו, לכדי אינתיפאדת הטיקטוק). בפרפרזה על סיינפלד, שאמר שאין מאכל שאי אפשר להוסיף לו קינמון, נדמה כין אין מילה שלא הולכת טוב עם ״טרור״.

אולם אין בשימוש התכוף במילה כדי להפחית ולו במעט מהאפקט הרגשי החזק שהיא מעוררת.

מהו בכלל טרור? מילולית פירושו חרדה קיצונית. מבחינה פסיכולוגית, זהו סוג של בעתה קמאית, מצמיתה ומשתקת – בדיוק האפקט המבוקש מצד הפוליטיקאים ואנשי התקשורת שממהרים לגייס אותו לצרכיהם. בעברית אובדת האבחנה שקיימת בלועזית בין טרור כסוג של חרדה (terror) לבין טרור כפעילות שנועד להלך אימים (terrorism).

אם פעם היה לנו את טרור המחבלים המתאבדים והאוטובוסים המתפוצצים, טרור כהווייתו, הרי שבעשור האחרון פוליטיקאים, בעיקר מהימין, ואנשי תקשורת ממהרים להצמיד את המילה הזו לכל איום, קטן כגדול

בעוד שאצלנו המילה ״טרור״ מעלה באופן אוטומטי אסוציאציות למשמעות השנייה, זו של הפעילות החבלנית העוינת מצד ארגוני גרילה, הרי שמקור המילה ״טרור״ בהקשרה המודרני הוא דווקא בתצורתו הממוסדת והמעוגנת בחוק, ככלי פוליטי בשירות המשטר – על שם משטר הדיכוי האלים והאכזרי שהונהג בימי המהפכה הצרפתית נגד כל מי שנחשדו כאויבי המהפכה (La Terreur).

וכיצד נגדיר את האופן שבו מדינת ישראל נוהגת באוכלוסייה הפלסטינית ובקהילות לא-יהודיות אחרות היושבות בשטחים שתחת שליטתה, אם לא כטרור ממוסד ולרוב – מעוגן בחוק? איזו מילה מתאימה יותר לתיאור ההוויה היומיומית של החיים תחת משטר דיכוי אלים ואכזרי?

מקור המילה ״טרור״ בהקשרה המודרני הוא דווקא בתצורתו הממוסדת והמעוגנת בחוק, ככלי פוליטי בשירות המשטר – על שם משטר הדיכוי האלים והאכזרי שהונהג בימי המהפכה הצרפתית נגד מי שנחשדו כאויבי המהפכה

כיצד נגדיר את ההוויה של מיליוני בני אדם שנמצאים תחת פיקוח ביטחוני תמידי; שבכל רגע נתון יכולים לפרוץ לתוך בתיהם, לעצור אותם או לאסור את ילדיהם, לכלוא אותם לשנים ללא משפט צדק ואף מבלי שיידעו באיזו אשמה?

שבכל רגע נתון יכולים לשלול מהם את מעמדם כאזרחים או כתושבים, או את היתרי העבודה שנחוצים כדי לפרנס את משפחותיהם;

שבכל רגע נתון הם עלולים לקבל צו גירוש מביתם; שבכל רגע נתון בולדוזרים יכולים להגיע ולהרוס אותו; שבכל רגע נתון הם עלולים לגלות שהאדמה שאותה הם עובדים למחייתם במשך שנים הופקעה בצו שרירותי;

שבכל רגע נתון העצים שהם מוסקים או הצאן שהם רועים יכולים להיות מותקפים וכל שיוכלו לעשות הוא להביט מהצד באוזלת יד; שבכל רגע נתון הם עלולים להיות קורבן ללינץ׳ מצד המתנחלים אדוני הארץ, ושאין בנמצא מי שיגן עליהם;

שהצבא שזה תפקידו עומד לצד תוקפיהם, ולעתים אף משתף איתם פעולה; שכל אימת שייפגעו, יתקלו בחומות של טיוח ושל שקרים, שבחסותם יגלו כי הפכו לטרוריסטים?

וכיצד נגדיר את ההוויה של כל אותם מיליונים, כאשר כל ניסיון להילחם על צדק למענם, כל ניסיון להגן ולו במעט על זכויותיהם הבסיסיות כבני אדם, כל ניסיון להציע להם ולו פרומיל של תקווה – נמחץ באכזריות, מדוכא אוטומטית באמצעות השימוש במילה אחת, שמולה המציאות הקשה מתפרקת מיד מכל מורכבות? שמולה כל חמלה מתאיידת ואנחנו קופצים לדום מתוח וצייתני? מה זה, אם לא להלך אימים? מה זה, אם לא להטיל טרור?

עבור הפלסטינים, הגבול בין ארגוני המאבק, ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם לעתים מטושטש מכפי שנוח לנו לתפוס. אין הוא שונה מהותית מהגבול המטושטש שהבחין בין ארגונים יהודיים שפעלו בארץ ישראל לפני קום המדינה, וכיום – מהגבול המטושטש בין ארגונים יהודיים הפועלים בשירות מפעל ההתנחלויות ועל כן קשורים בעבותות גם לפעילויות האלימות שיוצאות מתוכו מדי יום ביומו. אך המילה ״טרור״ כה יעילה, עד כי אינה מותירה כל מקום להתעכב על המורכבות הזאת.

כיצד נגדיר את ההוויה של מיליונים,שכל ניסיון להילחם על צדק למענם, להגן ולו במעט על זכויותיהם הבסיסיות, להציע להם ולו פרומיל תקווה – נמחץ באכזריות ומדוכא אוטומטית באמצעות השימוש במילה אחת?

כה חזקה היא המילה הזו, עד כי היא מאפשרת לבטל את משקלם האלקטורלי של 20% מאזרחי המדינה באמצעות הגדרת נבחרי הציבור שלהם כתומכי טרור, ובכך – להפוך אותם למוקצים, פסולים לכל חיתון פוליטי ומכאן – חסרי יכולת להשפיע על גורלם בדרך דמוקרטית. מול מדינה שפועלת כך בשיטתיות ולאורך עשרות שנים יש להציב מראה ולשאול, עם יד על הלב, מי כאן מפעיל טרור?

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. מרצה בתכנית לפסיכולוגיה קלינית במרכז האקדמי רופין. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 794 מילים

לא במקרה שומרים בירושלים ובאנקרה על שתיקה מהדהדת

התקשורת הטורקית עוסקת באינטנסיביות בסיפור "רשת הריגול של המוסד" שנתפסה בשבוע שעבר, והיום אף שוחררו בטורקיה תמונות של הסוכנים לכאורה ● אולם מאז התפוצצות הפרשה, ארדואן לא אמר מילה - וגם בישראל לא הגיבו כלל לפרסומים ● לשני הצדדים יש עניין לשמור על מרחב הכחשה ולא לתת לסיפור להפוך למשבר מדיני נוסף ● וכמו תמיד, ברקע הסיפור ניצבת איראן ● פרשנות

עוד 915 מילים

בדיקת זמן ישראל בלי תקציב ועם הרבה חמלה, רק 15 מקלטים פועלים כיום בישראל

סדרת הטלוויזיה המצליחה האירה זרקור בין השאר על חשיבות המקלט לנשים מוכות בתהליך שחרור הנשים וילדיהן ממערכות יחסים מתעללות ● בסדרה מתואר המקלט אליו מגיעות הגיבורה וילדתה כמעט כמו אואזיס - חדר פרטי, ארוחת בוקר עד לחדר, "חנות" בגדים והרבה תמיכה ● המציאות בארץ אמנם לא רחוקה מזה, אבל מרבית הנטל נופל על עמותות חסרות תקציב - והמדינה לא עוזרת מספיק

עוד 2,089 מילים

למקרה שפיספסת

בית המשפט העליון הצטרף למסדר הקלון בפרשת אום אל-חיראן

משפחתו של יעקוב אל-קיעאן איבדה כל תקווה לקבל תשובות על נסיבות הריגתו בפרשת אום אל-חיראן ● אל מצעד הבושה - שהחל עם מפכ"ל המשטרה שהצהיר כי אל-קיעאן מחבל, נמשך בהחלטת מח"ש לקיים "בדיקה מקדימה" ובהחלטת פרקליט המדינה להימנע מניקוי שמו של אל-קיעאן - מצטרף עכשיו העליון בהחלטה המעידה כי אין למעשה בקרה שיפוטית אפקטיבית על רשויות החוק ● פרשנות

עוד 1,272 מילים

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

האם המוסד הישראלי הפעיל רשת ריגול בטורקיה?

העיתונות הטורקית וארגון חמאס טוענים כי המוסד הישראלי הפעיל רשת ריגול בטורקיה למעקב אחרי פלסטינים, אך כל חברי הרשת שנעצרו הינם ערבים. ישראל שותקת. טורקיה לא הציגה עד כה שום הוכחה כי אכן מדובר במוסד הישראלי. חמאס בלחץ רב וחושש מפגיעה בראשי הזרוע הצבאית שבטורקיה.

אמצעי התקשורת הרשמיים של טורקיה ממשיכים לעסוק בהרחבה בפרשת רשת הריגול של המוסד הישראלי בטורקיה. הם טוענים ש-15 החשודים שבידיהם הודו בפעילות הריגול וכי הם יועמדו לדין.

אמצעי התקשורת הרשמיים של טורקיה ממשיכים לעסוק בהרחבה בפרשת רשת הריגול של המוסד הישראלי בטורקיה. לטענתם 15 החשודים שבידיהם הודו בפעילות הריגול ויועמדו לדין

הפרשה הזו מעיבה על יחסי ישראל-טורקיה והפירסומים בטורקיה גם משפיעים על דעת הקהל הטורקית, אך למרבה הפלא, עד כה נמנעו שלטונות טורקיה מלהודיע על נקיטת סנקציות כלשהן נגד ישראל בעקבות הפרשה. ייתכן שאין להם מספיק הוכחות לטענות כי המוסד הוא שהפעיל את רשת הריגול, או שהנשיא ארדואן אינו רוצה להחריף עוד יותר את היחסים עם ישראל.

כמה חודשים לפני שהנשיא ג'ו ביידן נכנס לבית הלבן, החלה טורקיה לחזר אחרי ישראל במגמה להפשיר את היחסים הקרים עימה ולהתקרב לנשיא האמריקאי.

ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן נפגש בנושא כמה פעמים עם ראש המוסד דאז יוסי כהן כדי לקדם את המגעים בין 2 המדינות.

כמה חודשים לפני שביידן נכנס לבית הלבן, החלה טורקיה לחזר אחרי ישראל במגמה להפשיר את היחסים הקרים ולהתקרב לנשיא האמריקאי. ראש המודיעין הטורקי נפגש בנושא עם ראש המוסד דאז

הנשיא ארדואן חשש מאוד מהנשיא ביידן, אשר הבהיר כבר בקמפיין הבחירות שלו את הביקורת הקשה שיש לו על הפרות זכויות האדם בטורקיה ועל המדיניות של הנשיא ארדואן במזרח התיכון.

מאז פרשת ההשתלטות הישראלית על ספינת "המרמרה" במאי 2010 התדרדרו יחסי ישראל-טורקיה. הנשיא ארדואן הוא נציג תנועת "האחים המוסלמים" העולמית ותומך נלהב של חמאס. הוא מנהל מאבק מדיני נגד ישראל מעל כל במה אסלאמית, ערבית ובינלאומית.

במאי 2018 גירשה טורקיה את השגריר הישראלי איתן נאה מאנקרה בעקבות ההתקפות הישראליות ברצועת עזה והעברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים וגם החזירה את שגרירה מתל אביב.

הנשיא ארדואן רצה את עזרת ירושלים בבית הלבן, הוא חשש שהנשיא ביידן יטיל סנקציות על טורקיה בגלל שרכשה טילי אס.400 מרוסיה, לנוכח התקיפות של הכורדים בסוריה ובגלל העימות של טורקיה עם יוון על השליטה בים האגאי ומזרח הים התיכון.

הנשיא ארדואן מתעלם כבר 10 שנים מבקשת ישראל לסגור את משרד הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול. המשרד הזה שמנוהל על ידי צאלח אלעארורי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה ומגורשי "עסקת שליט", מנהל את פעילות הטרור בגדה ומנסה גם לערער את יציבות שלטון הרש"פ. לישראל ולרש"פ יש אינטרס משותף שהמשרד הזה יסגר לאלתר, אבל הטורקים מסרבים.

לישראל ולמודיעין הטורקי היו קשרים טובים בעבר בכל הקשור למלחמה בטרור של דאע"ש, אולם המוסד הישראלי גילה כי ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן מחובר היטב לאיראן ואף מעביר לה מידע רגיש שהוא קיבל מישראל. מאז עבר "חתול שחור" בין שני ארגוני המודיעין.

לישראל ולמודיעין הטורקי היו קשרים טובים בעבר בנוגע למלחמה בטרור דאע"ש, אך המוסד גילה כי ראש המודיעין הטורקי מחובר לאיראן ומעביר לה מידע רגיש שקיבל מישראל. מאז עבר "חתול שחור" בין ארגוני המודיעין

המודיעין הטורקי יעיל מאוד ומשתמש באמצעי מעקב וריגול משוכללים מאוד. גם הערים המרכזיות בטורקיה מרושתות במצלמות רחוב בכל פינה, שלא לדבר על בתי מלון ומוסדות רשמיים ופרטיים. המוסד הישראלי מודע לכך היטב ויודע להיזהר בכל פעילות השטח שלו. הכל נעשה באופן מתוחכם מבלי להשאיר "טביעות אצבע" שיסבכו עוד יותר את יחסי ישראל-טורקיה.

אינני יודע אם הפירסומים של העיתונות הטורקית הרשמית, הנשלטים על ידי הנשיא ארדואן, והטוענים כי המודיעין הטורקי לכד רשת ריגול של המוסד הישראלי בת 15 חברים שפעלה בטורקיה הם נכונים.

מה שכן ברור הוא ש-15 העצורים הינם ממוצא ערבי, 7 מהם פלסטינים מהגדה והרצועה, ואין בהם אפילו לא ישראלי אחד. הטענות שעלו בכתבות הטורקיות בנושא הן שהעצורים נפגשו עם קציני המוסד הישראליים, שגייסו והפעילו אותם במקומות שונים בחו"ל והיו עמם בקשר טלפוני מוצפן או באמצעות האינטרנט. זה לא מוכיח שום טענה כי אכן המוסד עומד מאחורי רשת הריגול הזו.

במיוחד לאור העובדה שהמודיעין הטורקי לכד באחרונה, עפ"י פירסומים בתקשורת הטורקית, 6 אזרחים רוסים ואוזבקים בפעילות באיסטנבול ואנטליה, שעסקו בריגול מדיני וביטחוני עבור המודיעין הרוסי ואף תכננו פגיעה באופוזיציונרים צ'צ'נים המתגוררים בטורקיה.

נראה כי טורקיה משמשת כשדה פעילות מודיעיני של ארגוני ביון שונים ולאו דווקא של המוסד הישראלי.

הקשר הפלסטיני

את פעילות רשת הריגול בטורקיה שמיוחסת למוסד הישראלי חשף, כביכול לראשונה, עיתון "צבאח" שהינו אחד השופרות של הנשיא ארדואן, אולם מסתבר כי תנועת חמאס הקדימה אותו בהרבה.

סוכנות הידיעות של חמאס הנקראת "שיהאב" פירסמה את הסיפור כבר ב-10 באוקטובר.

את פעילות רשת הריגול בטורקיה שמיוחסת למוסד הישראלי חשף, כביכול לראשונה, עיתון "צבאח", משופרות ארדואן, אך מסתבר שחמאס הקדימה אותו. סוכנות הידיעות שלה "שיהאב" פירסמה את הסיפור ב-10 באוקטובר

בדיווח שלה נטען כי ראש המודיעין הכללי הפלסטיני מאג'ד פרג' יצר משבר ביחסי המודיעין בין הרש"פ לבין טורקיה, דבר שחייב את התערבותם של הנשיא ארדואן ושל יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

בדיווח נמסר כי הנשיא ארדואן נועד ב-10 ביולי עם יו"ר הרש"פ ומחה על פעילות המודיעין הפלסטיני בטורקיה.

ב-10 באוקטובר דווח באמצעי התקשורת הרשמיים של הרש"פ וגם ברשתות החברתיות על היעלמותם של 7 פלסטינים בטורקיה. עכשיו טוענת סוכנות הידיעות של חמאס, בהסתמך על מידע שקיבלה מקצינים במנגנון המודיעין של מאג'ד פרג', כי מאג'ד פרג' הוא האחראי הישיר להיעלמותם של 7 הפלסטינים בטורקיה. לטענתה הם מעורבים בנושאי ביטחון חמורים הקשורים לביטחון הלאומי הטורקי מבלי שהיו מודעים לכך מראש, וכי מי שהרוויח מכך הוא המוסד הישראלי.

בדיווח נטען כי 7 הפלסטינים הנעדרים מוחזקים על ידי שירותי הביטחון של טורקיה ונחקרים על ידם וכי הם לא נחטפו על ידי גורמים פליליים כפי שנטען בחלק באמצעי התקשורת.

הם חשודים בכך שגוייסו על ידי מאג'ד פרג' לעקוב אחרי תנועותיהם של בכירים של ארגון חמאס השוהים בטורקיה, מכיוון שהמוסד הישראלי מתקשה לעקוב אחריהם בגלל פעילות המנע של שירותי המודיעין הטורקים. זאת לקראת ביצוע פעולות חיסול על אדמת טורקיה, לאחר שישראל דרשה כמה פעמים מטורקיה לגרש אותם משטחה.

7 הנעדרים הפלסטינים חשודים בכך שגוייסו ע"י מאג'ד פרג' לעקוב אחרי תנועות בכירי חמאס השוהים בטורקיה. זאת מכיוון שהמוסד הישראלי מתקשה לעקוב אחריהם בגלל פעילות המנע של שירותי המודיעין הטורקים

גורמי הביטחון של טורקיה החרימו גם סכום כסף גדול באיסטנבול שהגיע ממנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני כדי לממן את פעילות הפלסטינים שגוייסו למשימה.

לטענת סוכנות הידיעות "שיהאב", בעקבות הקמפיין פנה מאג'ד פרג' לראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה. האחרון דרש מחברת פייסבוק לסגור את דף הפייסבוק של הסוכנות וזה אכן מה שקרה בפועל.

הפעלת סוכנים מתוחכמת

ישראל שומרת על שתיקה ואיננה מגיבה על הפרשה, אולם משיחות עם גורמי ביטחון ישראלים התרשמתי כי הם אינם מתרגשים במיוחד מהפירסומים בנושא.

ממה שפורסם עד כה באמצעי התקשורת הטורקים והפלסטינים, ניתן להסיק שאם אכן המוסד הישראלי הפעיל את רשת הריגול בטורקיה הרי שהוא עשה זאת בצורה יעילה ומתוחכמת.

נראה כי חברי הרשת היו חובבנים ולא מרגלים מקצועיים. הם נלכדו בגלל טעויות אנוש שעשו בשטח, אבל ההפעלה שלהם הייתה מתוחכמת, היא נעשתה מרחוק, מחו"ל, במדינות כמו שוויץ, קרואטיה, הונגריה ואפילו קניה שבאפריקה, באמצעות טלפונים ציבוריים, קודים ותוכנות מוצפנות באינטרנט.

ממה שפורסם עד כה באמצעי התקשורת הטורקים והפלסטינים, ניתן להסיק שאם אכן המוסד הישראלי הפעיל את רשת הריגול בטורקיה, הרי שהוא עשה זאת בצורה יעילה ומתוחכמת

הכסף שולם לחברי הרשת בחו"ל, שם פגשו את מפעיליהם או באמצעות העברות כספים של חברות המתמחות בכך כמו "ווסטרן יוניון" או "מאני גרם". ההתמקדות של חברי הרשת הייתה, על פי הנטען בעיתונות הטורקית, בסטודנטים פלסטינים שלמדו בטורקיה, בארגונים פלסטינים לא ממשלתיים שפועלים בטורקיה ובסטודנטים שעתידים לעבוד בתעשיות הביטחוניות של טורקיה.

חלק מחברי הרשת גוייסו למשימה כבר בשנת 2018. עד כה לא דווח על שום ישראלי שנעצר בפרשה.

עד לשעה זו, טורקיה לא הציגה אפילו הוכחה אחת כי המוסד הישראלי הוא שעומד מאחורי הפעלת הרשת הזו.

גורמים מדיניים בירושלים מנסים להסביר את ההתנהגות של טורקיה בפרשה בכך שהנשיא ארדואן זועם על ישראל שלא נענתה לחיזוריו לפיוס עמה וכי היא לא הגיבה כראוי לשיחת הטלפון שערך עם הנשיא יצחק בוז'י הרצוג, שבה בירך אותו על היבחרו לנשיא המדינה והביע תקווה לשיפור היחסים עם ישראל.

גורמים אחרים במשרד החוץ טוענים כי פירסום הפרשה בטורקיה נובע מהלחצים הפנימיים שבהם נתון הנשיא ארדואן וכי הפירסום נועד לשפר את תדמיתו בדעת הקהל הטורקית.

.כך או כך, יותר פרטים על רשת הריגול שנחשפה בטורקיה יתבררו כשיוגשו כתבי אישום בפרשה וכשייפתח המשפט.

גורמים מדיניים בירושלים מנסים להסביר את התנהגות טורקיה בפרשה בכך שארדואן זועם על ישראל שלא נענתה לחיזוריו לפיוס וכי לא הגיבה כראוי לשיחת הטלפון שערך עם הנשיא הרצוג

חמאס בלחץ רב. הוא מבין היטב כי השלוחה של הזרוע הצבאית שלו באיסטנבול על הכוונת של ישראל. בינתיים היא מקבלת הגנה מדינית וביטחונית משלטונות טורקיה, אבל לא לעולם חוסן ועוד צפויות הפתעות בנושא.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,326 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הפרסום בזמן ישראל ביום שישי כי נתניהו נטש את אוחנה בסיעת הליכוד עורר סערה גדולה ושלח את השר לשעבר לסבב אינטנסיבי של ראיונות בכלי התקשורת כדי למזער נזקים ● למרות שהתעקש כי יחסיו עם נתניהו מצוינים, אוחנה רק העמיק את הקרע: סקר מפוברק שפורסם בערב שישי עורר עליו זעם במפלגה - וסירובו בראיונות למתוח ביקורת על אדלשטיין לא יקרב אותו בחזרה לנתניהו ● פרשנות

עוד 672 מילים

האח הגדול מגיע לשמיים

פרסום ראשון עוף או בשר? מזומן או אשראי? קונקשן בקייב או ברומא? ● במשרד המשפטים ובמל"ל מסיימים בימים אלה הכנת חקיקה שתאפשר בניית מאגר מידע מהגדולים בישראל שיכלול פרטים רבים על כל נוסע הנכנס או יוצא מישראל בטיסה ● זמן ישראל עיין בטיוטת החוק, ובין הפרטים שייאספו: כתובת, אימייל, כרטיס אשראי, פרטים על הכבודה של הנוסע, מידע על פעילות במהלך הטיסה, טיסות המשך ועוד

עוד 1,700 מילים

ארגון החזית העממית הרחיב בשנים האחרונות את פעילותו הפוליטית, וממקד את מאמציו במלחמה דיפלומטית-הסברתית נגד ישראל בזירה הבינלאומית ● ישראל לא התייחסה לכך עד כה כאיום אסטרטגי, וכעת היא מנסה "לתקן" ● לא בטוח שההחלטה להכריז על מוסדות אזרחיים כ"ארגוני טרור" היא התשובה ● פרשנות

עוד 1,003 מילים

דיווח: פרקליט המדינה אישר את ההכרזה על ששת הארגונים הפלסטיניים כארגוני טרור

גורם מדיני-ביטחוני אומר שלישראל מידע רב הקושר את הארגונים לפעילות טרור ● הממשלה אישרה תוכנית לאומית לטיפול בפשיעה ובאלימות ותוכנית לסגירת פערים בחברה הערבית; התקציב - יותר מ-30 מיליארד שקל ● לראשונה בעידן ביידן, פרסמה ישראל מכרזים לשיווק דירות בהתנחלויות ● לקראת ועידת האקלים של האו"ם אישרה הממשלה תוכנית להאצת מיזמים בתחום התשתיות

עוד 61 עדכונים

משפחתו של סלומון טקה והמשטרה מסרבות להתפשר

פרסום ראשון תביעות מהסוג הזה לרוב נגמרות בפשרה, אבל הצדדים בתביעה על סך כ-2.5 מיליון שקל שהגישה משפחתו של סלומון טקה נגד השוטר שירה בו למוות ממאנים להתפשר ● בעקבות הסירוב, ייפתחו בינואר דיוני ההוכחות בתיק ● עורך הדין אביתר קציר, המייצג את התובעים: "המשפחה עומדת על קבלת הפיצוי על הנזקים האדירים שנגרמו לה" ● המשטרה: "הודענו לביהמ"ש כי האפשרות לפשרה טרם הבשילה"

עוד 466 מילים

דיווח: במשרד הבריאות ממליצים שעד חודש דצמבר לא תתאפשר כניסת תיירים מרוסיה

תיירים משאר מדינות העולם יוכלו, ככל הנראה, להיכנס לארץ כבר בחודש הבא ● גורם ביטחוני: ישראל עדכנה מראש את ארצות הברית, שתכריז על שישה ארגונים פלסטיניים כארגוני טרור, אולם המידע לא הגיע למשרד החוץ האמריקאי ● אחרי צאת השבת - פוטין ובנט קיימו שיחה נוספת, שבה הזמין נשיא רוסיה את ראש הממשלה לביקור בסנט פטרבורג; הלילה ישוב בנט ארצה מביקורו בסוצ'י

עוד 24 עדכונים

הטורבינה בקנטו סול'אוליו חזרה לייצר אנרגיה ירוקה – יותר ממאה שנה לאחר שהרמן איינשטיין הפך את הכפר לאחד הראשונים שהוצבו בו פנסי רחוב חשמליים ● מורשתו של אבי תורת היחסות חזרה להאיר את בתיהם של יותר מ־4,000 תושבי המקום

עוד 738 מילים

"בשביל מי יש לכתוב? בשביל מה יש לחיות?"

יומניו של הסופר היהודי הענק בין מלחמות העולם רואים אור בתרגום ראשון לאנגלית ● צוויג, שהתאבד ב־1942, מתגלה בכתביו כמי שחזה כבר בתחילת שנות ה־30 את העתיד לבוא ● עם עליית הנאצים לשלטון החלה בריאותו הנפשית להתדרדר והוא נדחק בהדרגה מהעולם דובר הגרמנית: "שפה שאיני יכול להשתמש בה"

עוד 2,027 מילים ו-1 תגובות

השליח האמריקאי לענייני אנרגיה מנסה לקדם פתרון למשבר הדלק החמור בלבנון ● 7 מיליארד דולר: זה הסכום אותו הכניסה עד כה השנה איחוד האמירויות מהייצוא לאיראן ● תוכנית "מוסאלחה" של ממשלת מרוקו מעניקה ליווי פסיכולוגי לאסלאמיסטים קיצוניים ● השינוי בערב הסעודית מגיע לספרות ● השבוע לפני 48 שנים: משבר האנרגיה העולמי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 844 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האור המאובק בקצה המנהרה

הרע: הרכבת הקלה בגוש דן עברה בהצלחה נסיעת מבחן ראשונה, אבל כל הסימנים מראים שהתושבים ימשיכו לחיות בשנים הקרובות באתר בנייה ענק ● הטוב: לפעמים המאמצים לסייע לטבע לשרוד מניבים פירות. למשל עם צבי הנגב ● והטיפ: החורף מגיע, זמן לפתוח חלון

עוד 873 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה