48 שנה למלחמת יום הכיפורים ושוב ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון "משחרר" חומרים ומסמכים "שלראשונה" מתפרסמים.

לא מובן ומקומם מצד אחד, ומצד שני ברור לחלוטין שגולדה עדיין חיה ודיין הוא זה שמקבל שם החלטות בבונקר של ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון. אחרת איך אפשר להסביר ש-48 שנים אחרי המלחמה ההיא יש עוד מי שמסתיר חומרים ומשחרר מסמכים שטרם פורסמו.

ברור שגולדה עדיין חיה ודיין מקבל החלטות בבונקר של ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון. אחרת איך אפשר להסביר ש-48 שנים אחרי המלחמה יש עוד מי שמסתיר חומרים ומשחרר מסמכים שטרם פורסמו

https://t.co/v9Iiv5QK8v

— מעריב אונליין (@MaarivOnline) October 6, 2021

איך גולדה עוד חיה? עם הסיגריות שלה והסרטן ותחושת האשמה הנוראית? לא מובן.

מה שבאמת לא מובן הוא מדוע עדיין מסתירים מאיתנו מסמכים ממלחמת יום הכיפורים. למה מחכים? דומה שכל שנה זקוק הארכיון הזה למנת היח"צ שלו כדי להמשיך לקבל תקציב.

"אם לא ננצח – זה אבוד": נחשפו פרוטוקולים חדשים ממלחמת יום הכיפוריםhttps://t.co/XrKmnZDOPN

— מעריב אונליין (@MaarivOnline) January 21, 2021

מספר גורמים הגישו בשנה שעברה עתירה לבג"ץ בדרישה לחשוף את כל חומרי המלחמה. ביניהם המרכז למלחמת יוה"כ,  אלוף מיל. אורי אור והחוקר פרופ אורי בר יוסף.

ובכן,
כותב שורות אלה גילה השנה מדוע הארכיון עדין מסתיר חומרים.
אין לי ספק שגולדה מעורבת שם לעומק בקבלת החלטות בוועדה שבוחנת בקשות לחשיפת חומרים מהארכיון.

איך גולדה עדיין חיה? עם הסיגריות שלה והסרטן ותחושת האשמה הנוראית? למה מחכים? דומה שכל שנה זקוק הארכיון הזה למנת יח"צ כדי להמשיך לקבל תקציב

הנה הסיפור.
במהלך השנתיים האחרונות הפקתי סרט ששודר בימים אלה בכאן 11 על פרשת החקירות שעברו שבויי מלחמת יום הכיפורים לאחר שחזרו מהשבי במצרים ובסוריה. חקירות בידי גורמי מודיעין ישראלים. הסרט "301 פדויים", בבימוי ציפי קרליק, עוסק בהרחבה בעדויות השבויים על שיטות החקירה שעברו. חקירות באמצעות היפנוזה והזרקת חומר כימי בשם פנטוטאל, שנועדו לחלוב מהם את "האמת" ולבדוק איזה מידע מסרו בשבי לחוקריהם המצרים והסורים ומי מהם הפך אולי, לסוכן שתול של אויבי ישראל. לא פחות.

במהלך התחקיר התברר, שבארכיון צה"ל יש הקלטות של החקירות הללו. לפחות אצל חמישה מבין המרואיינים שלנו, נמצאו ההקלטות של חקירותיהם.

השבויים קובלים על יחס קשה, לא אנושי. על האשמות שחטפו מצד חוקרים כי לא נלחמו היטב וכי בגללם נפלו המעוזים ובכלל אירע מחדל יום הכיפורים. שאלו אותם אם גויסו לשתף פעולה ולמעשה עקבו אחריהם גם חודשים אחרי המלחמה.

ביקשנו את ההקלטות.
השבויים חתמו על מסמך המאשר לנו לפרסם את חקירותיהם.
הוועדה המיוחדת במשרד הביטחון התכנסה ודחתה את הבקשה.
גולדה כנראה לא מרשה. חשדתי בכך כבר אז.

היום, כששוב מתפרסמים "לראשונה" מסמכים מארכיון צה"ל ומשרד הביטחון ושוב עולה השאלה מה עוד מסתירים שם בארכיון של גולדה ודיין. אני יודע מה מסתירים.

את מחדלי המדינה שנמשכו גם אחרי המלחמה. את יחסה המנוכר לשבויים ולהלומי הקרב. את הפגיעה הנמשכת בפרנסתם וחייהם של פצועי צה"ל והנכים, אלה שגם כיום נאלצים לצאת להפגין למען הפיצוי שחייבת להם המדינה.

אני יודע מה מסתירים. את מחדלי המדינה שנמשכו גם אחרי המלחמה. את יחסה המנוכר לשבויים ולהלומי הקרב. את הפגיעה הנמשכת בפצועים ובנכים, שנאלצים להפגין למען הפיצוי שחייבת להם המדינה

ארכיון צה"ל פרסם השבוע ציטוטים מהפרוטוקול של גולדה. היא מתבדחת שם בתשובה לשאלה של דיין. "האם את מבלה כאן את הערב?" שואל דיין בסוף אחת הישיבות תוך כדי המלחמה. וגולדה עונה: "הייתי צריכה להיות באיזה דיסקוטק, אבל אשאר כאן כמה זמן".

את המסמך הזה גנז הארכיון והסתירה הצנזורה במשך 48 שנה.
את ההקלטות מחקירת פדויי השבי, ממשיך הארכיון להסתיר גם בשנים הבאות.

שלשום התנצל ראש אמ"ן היוצא, תמיר הימן, בפני פדויי השבי של מלחמת יום הכיפורים.

48 שנה למלחמת יום כיפור | תא"ל במיל' רון כיתרי, לשעבר קצין מודיעין בכיר, ל-@RinoZror: "רצנו קדימה, היו פה מלחמות, ואיש לא מצא לנכון לבקש סליחה מפדויי השבי. מצדיע בהתרגשות לראש אמ"ן שמצא לנכון לבקש את סליחתם של אלה שחזרו מאותם פדויי שבי בטקס סיום תפקידו, כי הייתה טראומה נוראית" https://t.co/eHbk0fjxc2

— גלצ (@GLZRadio) October 6, 2021

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

המתקפה האיראנית לא ניסתה לשחזר את הפתעת ה-7 באוקטובר. זו הייתה כוריאוגרפיה כמעט מתואמת בין ישראל לאיראן שדווחה ימים מראש, ודחקה את החטופות והחטופים לשולי סדר היום.

*  *  *

כאשר מודיעים לו מראש על אודות מתקפה מתוכננת, לא באמצעים מתוחכמים במיוחד – צה"ל מסוגל להתמודד ולסכל אותה, ולא לחזור על תסריט ה-7 באוקטובר. כך עולה מאירועי הימים האחרונים.

יעקב צלאל הוא עיתונאי

התקיפה האיראנית הנרחבת על ישראל הינה אירוע חסר תקדים, שאין להקל ראש בחומרתו. מדובר בעימות ישיר איראני-ישראלי ראשון מסוגו, במהלכו שוגרו לעבר שני אתרים עיקריים בישראל, בסיסים של חיל האוויר, מעל ל-300 פריטי חימוש שונים. אירוע שעלול היה לגרום לאבדות ונזק רב.

סיכול הכוונות האיראניות, הישג מרשים בפני עצמו, איננו מפחית מעוצמת האתגר שהונח לפתחן של ישראל, ארה"ב ולמעשה האזור כולו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/