48 שנה למלחמת יום הכיפורים ושוב ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון "משחרר" חומרים ומסמכים "שלראשונה" מתפרסמים.
לא מובן ומקומם מצד אחד, ומצד שני ברור לחלוטין שגולדה עדיין חיה ודיין הוא זה שמקבל שם החלטות בבונקר של ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון. אחרת איך אפשר להסביר ש-48 שנים אחרי המלחמה ההיא יש עוד מי שמסתיר חומרים ומשחרר מסמכים שטרם פורסמו.
ברור שגולדה עדיין חיה ודיין מקבל החלטות בבונקר של ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון. אחרת איך אפשר להסביר ש-48 שנים אחרי המלחמה יש עוד מי שמסתיר חומרים ומשחרר מסמכים שטרם פורסמו
— מעריב אונליין (@MaarivOnline) October 6, 2021
איך גולדה עוד חיה? עם הסיגריות שלה והסרטן ותחושת האשמה הנוראית? לא מובן.
מה שבאמת לא מובן הוא מדוע עדיין מסתירים מאיתנו מסמכים ממלחמת יום הכיפורים. למה מחכים? דומה שכל שנה זקוק הארכיון הזה למנת היח"צ שלו כדי להמשיך לקבל תקציב.
"אם לא ננצח – זה אבוד": נחשפו פרוטוקולים חדשים ממלחמת יום הכיפוריםhttps://t.co/XrKmnZDOPN
— מעריב אונליין (@MaarivOnline) January 21, 2021
מספר גורמים הגישו בשנה שעברה עתירה לבג"ץ בדרישה לחשוף את כל חומרי המלחמה. ביניהם המרכז למלחמת יוה"כ, אלוף מיל. אורי אור והחוקר פרופ אורי בר יוסף.
ובכן,
כותב שורות אלה גילה השנה מדוע הארכיון עדין מסתיר חומרים.
אין לי ספק שגולדה מעורבת שם לעומק בקבלת החלטות בוועדה שבוחנת בקשות לחשיפת חומרים מהארכיון.
איך גולדה עדיין חיה? עם הסיגריות שלה והסרטן ותחושת האשמה הנוראית? למה מחכים? דומה שכל שנה זקוק הארכיון הזה למנת יח"צ כדי להמשיך לקבל תקציב
הנה הסיפור.
במהלך השנתיים האחרונות הפקתי סרט ששודר בימים אלה בכאן 11 על פרשת החקירות שעברו שבויי מלחמת יום הכיפורים לאחר שחזרו מהשבי במצרים ובסוריה. חקירות בידי גורמי מודיעין ישראלים. הסרט "301 פדויים", בבימוי ציפי קרליק, עוסק בהרחבה בעדויות השבויים על שיטות החקירה שעברו. חקירות באמצעות היפנוזה והזרקת חומר כימי בשם פנטוטאל, שנועדו לחלוב מהם את "האמת" ולבדוק איזה מידע מסרו בשבי לחוקריהם המצרים והסורים ומי מהם הפך אולי, לסוכן שתול של אויבי ישראל. לא פחות.
במהלך התחקיר התברר, שבארכיון צה"ל יש הקלטות של החקירות הללו. לפחות אצל חמישה מבין המרואיינים שלנו, נמצאו ההקלטות של חקירותיהם.
השבויים קובלים על יחס קשה, לא אנושי. על האשמות שחטפו מצד חוקרים כי לא נלחמו היטב וכי בגללם נפלו המעוזים ובכלל אירע מחדל יום הכיפורים. שאלו אותם אם גויסו לשתף פעולה ולמעשה עקבו אחריהם גם חודשים אחרי המלחמה.
ביקשנו את ההקלטות.
השבויים חתמו על מסמך המאשר לנו לפרסם את חקירותיהם.
הוועדה המיוחדת במשרד הביטחון התכנסה ודחתה את הבקשה.
גולדה כנראה לא מרשה. חשדתי בכך כבר אז.
היום, כששוב מתפרסמים "לראשונה" מסמכים מארכיון צה"ל ומשרד הביטחון ושוב עולה השאלה מה עוד מסתירים שם בארכיון של גולדה ודיין. אני יודע מה מסתירים.
את מחדלי המדינה שנמשכו גם אחרי המלחמה. את יחסה המנוכר לשבויים ולהלומי הקרב. את הפגיעה הנמשכת בפרנסתם וחייהם של פצועי צה"ל והנכים, אלה שגם כיום נאלצים לצאת להפגין למען הפיצוי שחייבת להם המדינה.
אני יודע מה מסתירים. את מחדלי המדינה שנמשכו גם אחרי המלחמה. את יחסה המנוכר לשבויים ולהלומי הקרב. את הפגיעה הנמשכת בפצועים ובנכים, שנאלצים להפגין למען הפיצוי שחייבת להם המדינה
ארכיון צה"ל פרסם השבוע ציטוטים מהפרוטוקול של גולדה. היא מתבדחת שם בתשובה לשאלה של דיין. "האם את מבלה כאן את הערב?" שואל דיין בסוף אחת הישיבות תוך כדי המלחמה. וגולדה עונה: "הייתי צריכה להיות באיזה דיסקוטק, אבל אשאר כאן כמה זמן".
את המסמך הזה גנז הארכיון והסתירה הצנזורה במשך 48 שנה.
את ההקלטות מחקירת פדויי השבי, ממשיך הארכיון להסתיר גם בשנים הבאות.
שלשום התנצל ראש אמ"ן היוצא, תמיר הימן, בפני פדויי השבי של מלחמת יום הכיפורים.
48 שנה למלחמת יום כיפור | תא"ל במיל' רון כיתרי, לשעבר קצין מודיעין בכיר, ל-@RinoZror: "רצנו קדימה, היו פה מלחמות, ואיש לא מצא לנכון לבקש סליחה מפדויי השבי. מצדיע בהתרגשות לראש אמ"ן שמצא לנכון לבקש את סליחתם של אלה שחזרו מאותם פדויי שבי בטקס סיום תפקידו, כי הייתה טראומה נוראית" https://t.co/eHbk0fjxc2
— גלצ (@GLZRadio) October 6, 2021
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
הכותרות הראשיות עכשיו
עד מתי אוקטובר 2023
בזמן מלחמת יום הכיפורים ב-1973 מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר עזר לסיים את הקרבות בין ישראל לבין מצרים וסוריה. הפסקת האש יצרה את הבסיס להסכם השלום ההיסטורי בין קהיר וירושלים, שהוביל ליצירת יציבות יחסית באזור תחת מטריית ההגמוניה האמריקאית.
הצלחתו של הדיפלומט האמריקאי המיתולוגי שיקפה אסטרטגיה של צעדים הדרגתיים, בניגוד לשאיפה למפץ מדיני שיפתור את כל הבעיות. המטרה המרכזית של ד"ר קיסינג'ר הייתה להסיר את מצרים ממחנה הקונפליקט הערבי עם ישראל, וכמו במקרה של צרפת לאחר המלחמות הנפוליאוניות – לשלב אותה בסדר אזורי חדש, ובו בזמן לבודד את מדינות ערב הרדיקליות שנתמכו על ידי ברית המועצות.
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
אזרחי ישראל,
"ישראל לפני הכל" זו לא רק סיסמה בקמפיין בחירות אלא עיקרון שהנחה אותי לאורך השירות הצבאי ומנחה אותי כל העת גם בחיים הציבוריים.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
אז גם זה קרה: הנשיאות של הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ו-MIT, מוסדות עילית למהדרין, הופיעו בפני הקונגרס האמריקאי וסירבו להצהיר שקריאות לרצח-עם נגד יהודים הן הפרה של כללי האתיקה.
אחת אמרה שזה עניין של הקשר; אחרת מילמלה משהו על כך שמילים צריכות להפוך למעשים לפני שניתן לפעול. נכון לשעה זו, נשיאת פנסילבניה התפטרה תחת מכבש לחצים.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות אחרונות
סמוטריץ' מסרב להפנים שלא רק מלחמות הורגות – גם סוכר
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד.
חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים
שמציעים פתרון ראליסטי .
יותר מדי מתארי בעיות.
מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו.
איך מעיפים את הפשיזם והביב?
איך מייצרים משטר גבולות שנותן ביטחון לאזרחים?
עם מי? תוך כמה זמן? האם יש לזה הנהגה ותמיכה?
האם זה מייצב את ישראל אזורית ופנימית?
"אני לא מרגישה עכשיו בטוחה בשום מקום. אני מרגישה כלואה. בלילות, אני ישנה עם ג'ינס וחולצה כדי שאם חלילה מישהו ייכנס, לפחות אהיה לבושה"
תלמי יוסף. אם יחידנית לשתי בנות. פונתה למושב פארן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם