בימים בהם אנשים לא מוכנים להתחסן ומפלס האגואיזם האישי עולה על גדותיו, חשוב לדבר על אהבה ועל כבוד. יש לי הצעה מהפכנית לחברה הישראלית: בואו נפסיק לדבר על אהבה ונדבר על כבוד. כבוד הדדי.
יש אומרים שהדיבר החשוב ביותר הוא הדיבר החמישי: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך". המקרא לא מזכיר אהבה בעשרת הדברות, הוא לא פוקד עלינו לאהוב את הורינו, הוא פוקד עלינו לכבד אותם. ויש לכך סיבה.
יונתן אורון הוא יליד 1977, גר בגליל, מורה להיסטוריה בדימוס, חושב שאין לנו מדינה אחרת ואין לנו ברירה אלא להילחם עליה ועל עקרונות מגילת העצמאות.
מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.
בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
האירועים הטרגיים שהתרחשו במתחם בז"ן בעקבות התקפת הטילים האיראנית, אשר גבו אובדן חייהם של שלושה עובדים מסורים, הם בראש ובראשונה טרגדיה אנושית שהותירה את כולנו אבלים וכואבים.
מבצע "עם כלביא", במסגרת מלחמת חרבות ברזל, הרחיב את הסיכונים הביטחוניים בכלל המדינה, ובתוך כך בערים כמו בת ים, ראשון לציון, בני ברק, תל אביב, באר שבע וחיפה. עם זאת, אין לגזור ממשבר ביטחוני זה מסקנות פזיזות באשר לעתידו של משק האנרגיה בישראל, כפי שמובאות בכתבתו של אביב לביא שפורסמה לאחרונה ב"זמן ישראל". למרבה האירוניה, העובדות המובאות בכתבה מובילות דווקא למסקנה הפוכה מזו שהכותב מציע – והן מחייבות חיזוק התעשייה המקומית, בוודאי שלא פירוקה.
ניר קנטור הוא מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים.
"אני לא מספיק רזה", "לא מספיק שרירי", "רחוקה מהאידיאל" – אלו רק חלק מהאמירות הנפוצות שמהדהדות בקרב רבים בקהילה הלהט"בית, המשקפות את הלחץ החברתי הנרחב בנושא דימוי הגוף. חודש הגאווה השנה היה אמור להביא איתו צבעוניות, שמחה וחגיגה של נראות – אך המלחמה השאירה את כולם במרחבים המוגנים מאימת הטילים האיראניים.
גם בימים כתיקונם, ללא ההסתגרות במקלטים ובממ"דים שחווינו במלחמה מול איראן, ישנם רבדים פנימיים עמוקים של התמודדות עם דימוי גוף ומשקל, המשפיעים באופן משמעותי על הבריאות הנפשית והפיזית של הקהילה.
ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
התחלת יפה וסיימת רע ! אתה עצמך כותב שלא צריך לאהוב כל אחד, אבל כן צריך וניתן לכבד כל אחד ! אם כן אי מתן הכבוד שלך לר' עקיבא כשאתה מתאר אותו בלשון זולה 'משיחיסט' 'דוגל באלימות' 'אחראי לחורבן' להיכן הלך הכבוד שאתה מדבר עליו?! גם אם אתה לא מסכים איתו…
ולדעתי זה לא שאתה לא מסכים… פשוט לא ירדת לסוף דעתו ועומק מחשבתו, כי בשביל להעביר עליו ביקרות עליך קודם כל לנסות לכתוב סוגיה תלמודית אחת כמו אלו הרבים שכתב ר' עקיבא.
לגופו של עניין.
המהרש"א שבת ל'ב: מסביר,במעשה שאמר הלל לגר שבא להתגייר על רגל אחת, מה ששנאוי עליך לא תעשה לחבריך" ולא השתמש במינוח של ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך" כי אדם לא יכול לאהוב את זולתו יותר מאת עצמו, ולכן כותב ר' עקיבא: אם שניכם נתקעתם עם כוס מים אחד, אתה תשתה ולא תתן לחבריך, כי חייך קודמים לחיי חבריך! ממילא הפירוש בדברי ר' עקיבא, של ואהבת לרעך כמוך יהיה שלא להזיק אותו! כפי המסקנא שאליה הגעת