"ישראל מפסידה לאויביה בקרב על דעת הקהל. אילו רק היו מבינים את האמת, היו משנים את דעתם". זה מה שתמיד שמעתי לגבי מעמדה של ישראל. זו אמירה שרוב הישראלים והיהודים הפועלים למען ישראל רואים בה אקסיומה. הטענה החוזרת היא, שהנרטיב שלנו אינו מוצג באופן אפקטיבי בעוד הפלסטינים משתמשים במעמד ה"אנדרדוג" שלהם על מנת להפוך את ישראל לצד הרע בסכסוך ולעתים גם לבלתי לגיטימי. ההנחה המובלעת בטענה זו, המשותפת לרוב הציבור הישראלי, היא שהאתגר המרכזי של ישראל קשור בתדמיתה ולא במדיניותה.
מקובל לטעון שהנרטיב שלנו אינו מוצג באופן אפקטיבי בעוד שהפלסטינים משתמשים במעמד ה"אנדרדוג" כדי להפוך את ישראל לצד הרע בסכסוך. ההנחה היא שהאתגר המרכזי של ישראל קשור בתדמיתה ולא במדיניותה
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לפני כמה ימים צדה את עיני ידיעה על האישה היפנית הזקנה ביותר בעולם, שהלכה לעולמה בגיל 116.
נזכרתי מיד בסבתי שהלכה לעולמה בגיל 101 ובסבי שנפטר בגיל 99, הכול בזכות הגנים האפגנים שלהם ובזכות אורח החיים הפעיל והנכון שניהלו כול חייהם.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
בשעה טובה שלוש חטופות בבית, ונחזיק אצבעות להשלמת העסקה, אבל יש לשים לב לכמה סימנים שלא מבשרים טוב לקראת ההמשך, ודווקא מן הצד הישראלי.
חמאס הצליח לכפות תמונת ניצחון – הוא הראה כיצד מחבלי הנוח'בה בלב עזה, בכיכר א-סראיא, סמל השלטון ברצועה, מגוננים על שלוש המשוחררות מפני האספסוף. והשאלה היא אם פניו של חמאס לסבב המלחמה הבא, או לסימון טריטוריה מול הרשות הפלסטינית ומול מדינות ערב. סימון שחמאס לבדו, הוא הכתובת לשיקום עזה ביום שאחרי.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועוד משהו: את זה רואים בכל העולם, רק לא בישראל. וזה למה תאוריית ההסברה שלך לא מחזיקה מים:
שיחה מקומית:
דיפלומטים זרים ביקרו בשייח' ג'ראח: "הפינוי לא אנושי ולא הוגן"
15 נציגים רשמיים של מדינות זרות הגיעו לביקור סולידריות אצל משפחת סאלם, שמתנחלים מתכוונים לפנות מביתה בסוף החודש. שגריר האיחוד האירופי במזרח י-ם, בגדה ובעזה אמר כי מבחינת האיחוד, "זה שטח כבוש, לאנשים יש זכות מלאה לחיות פה".
https://tinyurl.com/m776cjc5
אי אפשר להסביר הרג לאנשים שמתנגדים לרכישת כלי נשק ללא בקרה. אי אפשר להסביר הרס תשתיות מים וחקלאות, גירוש והריסת בתים לאנשים שמאמינים בצדק וזכות בסיסית לקיום. אי אפשר להסביר מעצרים למנהליים, פריצות לבתי מגורים ומערכת משפט צבאי ברוטלית לאנשים שמאמינים בשוויון. אי אפשר להסביר אפרטהייד לאנשים שמתנגדים לסגרגיישן. ולכן ישראל נשארת עם נאו־נאצים ואלט רייט ונוצרים משיחיים ומאבדת את כל היתר.
בזבוז של מילים ואנרגיה. זה לא ההסברה, זה הכיבוש.
אנשים בחו"ל לא יכולים לראות את מה שקורה בחברון (שזה הדבר הראשון שהפלסטינים מראים) שם כמה משפחות יהודיות מררות את החיים של יותר מ-200,000 אלף איש בעזרת אחד הצבאות העוצמתיים בעולם, מבלי להבין שישראל יכולה וצריכה למצוא דרך לחיות עם הפלסטינים באיו"ש שברובה תחת שליטה ישראלית.