האם אפשרי הסכם טוב עם איראן?

נשיא איראן אבראהים ראיסי (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
AP Photo/Ebrahim Noroozi
נשיא איראן אבראהים ראיסי

מרוב עצים סביב המו"מ עם איראן מאוד קשה לראות את היער, אז כדאי  לבדוק בצורה עניינית כמה עובדות בסיסיות ואפשרויות לנטרול המצב הנפיץ.

בעוד שלא ברור אם איראן אכן מתכוונת לפתח נשק גרעיני וגם להשתמש בו, נראה בעליל שמצד אחד אין דרך למנוע ממנה פיתוח כזה, ומאידך ישראל יכולה בהחלט לחיות עם איום גרעיני.

כבר היום ישנו למעשה מאזן אימה בין שתי המדינות באמצעים קונבנציונליים. והנהגת איראן מתנהגת עד עכשיו בצורה הרבה יותר הגיונית מאשר מייחסים לה ואינה תוקפת את ישראל באמצעות הטילים הרבים העומדים לרשותה ולרשות גרורתה חיזבאללה.

כבר היום מתקיים מאזן אימה בין שתי המדינות באמצעים קונבנציונליים. הנהגת איראן מתנהגת בצורה הרבה יותר הגיונית מהמיוחס לה ואינה תוקפת את ישראל בטילים הרבים שברשותה וברשות גרורתה חיזבאללה

לעומת זאת, ההתלהמויות ההדדיות עלולות להביא להסלמה בלתי רצויה ויש צורך דחוף להגיע להסדר, לפחות כמו זה שהיה בין בריה"מ וארה"ב  בזמן "המלחמה הקרה", אם לא למעלה מזה. הסדר שימנע ממטורף ללחוץ על הכפתור הלא נכון.

סנקציות על איראן בסה"כ מגבירות את המוטיבציה של שלטון האייאתולות להגביר את הלוחמנות, וזאת מבלי להשיג דבר חיובי. יתרה מזאת, שנים רבות התקיים סחר עם משטר האייתולות בהסכמת ממשלת ישראל.

למשל, ברשותי מסמך רשמי ישראלי המעיד על כך שב-1997 היה יצוא ישיר של כימיקלים מישראל לאיראן באישור וידיעת הממשלה. יצוא שנמשך לפחות עד תחילת שנות האלפיים. כאשר ב-1996 ויתרה החברה המייצאת, "כרמל כימיקליים", על מתווך/איש קש גרמני והחלה לשווק ישירות לאיראן.

דוגמה אחרת היא מ-2010 כאשר התברר שמכליות בבעלות חברת עופר (ובהמשך של משפחת רקנאטי) טענו נפט באיראן. מאגרי מידע מלמדים שהמכליות טענו שם נפט ובחלק מהמקרים הגיעו אתו למזרח הים התיכון, שם נעלמו מהמעקב הלווייני הנמצא במאגרי מעקב פומביים.

השלטונות האיראנים ידעו ללא ספק מי בעלי המכליות, שכן בדקו את ניירותיה של אניה אחת לפחות, ושם הופיעו הבעלים בישראל. זה מצטרף לידיעות אחרות, לפיהן שישראל ייבאה נפט מאיראן. בכך הודה בין השאר גם השר פואד בן-אליעזר.

ברשותי מסמך רשמי ישראלי המעיד על כך שב-1997 היה יצוא ישיר של כימיקלים מישראל לאיראן באישור וידיעת הממשלה. יצוא שנמשך לפחות עד תחילת שנות האלפיים

ב-18.3.2008 התפרסם ב"חדשות אנרגיה", כי בז"ן מזקקת נפט איראני שנרכש ברוטרדם (מסתבר שאפשר לקבוע די בקלות באמצעות בדיקה כימית את מקור הנפט). בידיעה מהארץ מ-4.10.2006 נאמר:

"מדובר בהסכם המתגבש בימים האחרונים, לפיו תייבא הרשות נפט גולמי לבית הזיקוק באשדוד, שרכישתו על ידי פז הושלמה בשבוע שעבר. פז תזקק את הנפט הגולמי ותעביר את התזקיקים לידי הרשות. מקורות בענף האנרגיה אמרו כי 'בית זיקוק אינו מבדיל בין נפט שמקורו באיראן לנפט אחר, ונפט גולמי ממקור כזה עשוי להיות משווק בישראל". שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר, אמר בעניין זה: 'כל ניסיון לקשר עם מדינת אויב שמשרת את האינטרסים העסקיים-כלכליים של ישראל מבסס את היציבות באזור'".

סחר כזה לא מתקיים בלי תיאום מדיני, ומלמד על סוג של הסכם חשאי. הסכם גלוי הרי יכול להוריד את המתיחות ובוודאי עשוי לזכות גם את ראש ממשלת ישראל בכמה נקודות חיוביות בדעת הקהל. אפילו נתניהו, לפי עורך "הארץ", אלוף בן ב-21.9.2021 ניסה בסוף כהונתו לפתוח במו"מ עם איראן ולכאורה נדחה.

הפרסום של בן נשמע סביר, גם מכיוון שבעבר העברתי בעצמי המלצה לעשות משהו כזה לראש הממשלה דאז, נתניהו, דרך מכר שמקושר אליו. נתניהו המובס חיפש כידוע נואשות לשלוף איזה שפן משרוולו כדי להציל את כסאו. מכיוון שמדובר במו"מ רגיש ומורכב, אין ספק שניסיון אחד לא מספיק וצריך לגשש דרך ערוצים שונים.

בידיעה מ"הארץ" בשנת 2004 צוטט שר התשתיות הלאומיות דאז, בנימין בן אליעזר: "כל ניסיון לקשר עם מדינת אויב שמשרת את האינטרסים העסקיים-כלכליים של ישראל מבסס את היציבות באזור"

סוג של אישור לידיעה של עורך "הארץ" אפשר לראות גם בכך שדיווח שלי על העניין ברדיו איראני רשמי צונזר למעשה. רק ב-7.12.2021, במסגרת מקצה שיפורים, פורסם שם ראיון מדולל משהו.

כבר שנים אני אולי הישראלי היחידי שמתראיין בגרמנית העילגת שלי לרדיו זה ובמקביל שימשתי גם כתב קול ישראל בשווייץ. ב-2012 התפרסמה באתר הרדיו האיראני תכנית שלום שלי.  בתחילה לא נמצא לכאורה מקום לדבר בשידור, אבל מאוחר יותר התקבל כנראה אישור מגבוה לפרסום (כאן דיווח בעברית).

הסכם ישראלי-איראני הוא אפשרי ומסוגל לנטרל הרבה סכנות. בכל מקרה לישראל אין מה להפסיד מיוזמה כזו, וזה היה אף מאפשר לה להראות לעולם רצון טוב.

לטענת אמיר אורן ב"הארץ" מה-25.7.1997, אריאל שרון כשר החוץ חתר להסכם עם איראן. כדי לאפשר אותו הוא היה מוכן לשלם את החוב הישראלי מימי השאה עבור החלק האיראני בקצא"א. מי שמנע ממנו לעשות זאת, לפי אורן, היה משרד האוצר הישראלי והממשל האמריקאי.

באותו מאמר, שנקרא "הראש סותם את הצינור", נכתב:

"הנציג הבולט של האסכולה האחרת, הדוגלת בחידוש הקשר עם איראן, היה ועודנו אריאל שרון. כל שרי הביטחון רצו למכור מתוצרת תע"ש (וכל ההורג בה ערבים, הרי זה משובח); פרשת "שוקו-אספרסו-קפוצ'ינו", כפי שנודעה העברת הנשק למשטר חומייני בתיקים הפנימיים של מערכת הביטחון, התחוללה בימי שר הביטחון יצחק רבין. לכן, אין לחשוד בשרון שרק מפני קרבתו ליעקב נמרודי האמין כי טובים לישראל המשך ושינוי בטהראן – שינוי במשטר המהפכה האיסלאמית, והמשך למתונים בו עכשיו וליורשיהם החילוניים אחר-כך – בייצוא נשק ותחמושת מישראל. אם איראן תובעת מישראל כשלושה מיליארדי דולר, החזר חובות מתקופת שותפותן בקצא"א (להלכה, קו צינור אילת-אשקלון, אבל אל"ף אחת שייכת בדין לאיראן), ושרון משדר נכונות להחזיר מיליארד, אפשר לנחש על איזה סכום לערך תתייצב הפשרה".

לטענת אמיר אורן ב"הארץ" משנת 97', כבר בשנות ה-90, כשאריאל שרון היה שר החוץ, הוא חתר להסכם עם איראן. כדי לאפשרו הוא היה מוכן לשלם את החוב הישראלי מימי השאה עבור החלק האיראני בקצא"א

אז מדוע תהליך שלום לא מתקיים? מצד אחד השלטון האיראני, שבעצם לא צריך בכלל נשק גרעיני ורק מסבך עצמו בהוצאות מיותרות, מנסה לצבור נקודות בעולם הערבי באמצעות ההתלהמויות האנטי-ישראליות. וזה לפחות חלקית עובד.

לדוגמה, אפילו חבר פלסטיני וותיק שהיה פעיל שלום עקבי במשך שנים רבות, לא רק חזר בתשובה, אלא נעשה גם אוהד גדול של המדיניות האיראנית ושל חיזבאללה כלפי ישראל.

בישראל, מאידך, ישנם אינטרסים לקיום האיום האיראני, למשל למטכ"ל ולתעשיית הנשק, לפחות מבחינה כלכלית/תקציבית.

אך האם המשך קיומו של האיום הזה באמת רצוי לתושבי ישראל והאזור כולו, וזאת גם בהקשר למשבר הקורונה הכלכלי המחריף והולך?

שרגא עילם הוא עיתונאי חוקר המתגורר מאז 1979 בשווייץ, עם פרסומים באמצעי תקשורת ברחבי העולם, ספרים וסרטי תעודה. על תחקיר פרשת בל"ל שווייץ זכה עילם ב-2004 בפרס העיתונאות היוקרתי ביותר באוסטרליה. תחומי עיסוקו העיקריים הם: השואה, תפקודה של ההנהגה הציונית בעת ההיא ומיד לאחריה, גרמניה הנאצית ושווייץ. הקונפליקט במזרח התיכון ויחסי ישראל-איראן ובמיוחד פרשת מנבר, פרשות כלכליות שונות ועוד.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 929 מילים
כל הזמן // יום שני, 17 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בחוץ הם קוראים לו לסרב לעסקה. בפנים, הם מתכננים לרשת אותו

עדיין לא ברור שנתניהו יחתום על הסדר טיעון, אבל בליכוד כבר החל המאבק המר על הירושה ● ובינתיים, כולם תוהים מה נתניהו עצמו יעשה אם אכן יחתום על עסקה ויפרוש לפחות זמנית מהחיים הפוליטיים ● "נתניהו יצא למסעות שלו וימלא את הקופה המשפחתית מחדש", אומר מקורב למשפחה ● "הוא לא יתעסק בשטויות של הפריימריז והמחליף שלו", מעריך אחד מבכירי הליכוד ● פרשנות

עוד 645 מילים

העליון נגד כי"ל - פסיקה שאולי תשנה את הדין הסביבתי בישראל

פסיקת העליון נגד "רותם אמפרט" ו"כימיקלים לישראל" עשויה להוות תקדים, שיחייב את החברות לקחת אחריות על מפגעיה הסביבתיים של תעשיית הפוספטים. לאחר ששופטת העליון הפכה את החלטת המחוזי, המאבק למען שיקום המערכת האקולוגית וטיפול בבריכות הבוצה חוזר למסלול.

בשניים-עשר לאוגוסט נכנסתי לרכב ונסעתי הרחק מירושלים הקרירה עד למושב עידן שבערבה. לאחר שעתיים ארוכות של נופים מתחלפים, קיבל את פני בחיוך רועי גלילי, איש המדבר בכל רמ"ח איבריו. כדי להסביר את הסוגיה שלשמה התכנסנו, גלילי החליט שנתחיל בסיור: "לפני שנדבר, בואו אני אראה לך מה קורה בשטח".  בטרם הספקתי להסתגל לטמפרטורת המקום, מצאתי עצמי על הטנדר שלו בדרך לעין צין, נווה מדבר מרהיב – אילו היינו מגיעים אליו אי שם בשנות ה-80 או ה-90. הסיפור של עין צין, כמו סיפורו של עין עקרבים הסמוך לו, הוא סיפורם של הדקלים הגוועים, של המים המזוהמים ושל אדמה האמורה להיות צהובה ומדברית, אך מכוסה קרום שחור.

הסיפור של עין צין, כמו סיפורו של עין עקרבים הסמוך לו, הוא סיפורם של הדקלים הגוועים, של המים המזוהמים ושל אדמה האמורה להיות צהובה ומדברית, אך מכוסה קרום שחור

גלילי, 52, חי בערבה כ-18 שנה, הוא חקלאי וארכיאולוג. כחקלאי, מגדל תמרים ופלפל ארוך ומתוק; וכארכיאולוג, חוקר תרבויות מדבריות באוניברסיטת  בן-גוריון. "כל מה שקשור לתרבויות המדבר מרתק אותי, גם הנוף והטבע שלו", לדבריו. הסקרנות של גלילי, לצד הקרבה הגיאוגרפית למקורות הטבע, הם אלו שהובילו אותו למאבק מתמשך מול התאגיד הענק כימיקלים לישראל (כי"ל). אם תרצו – דוד וגוליית, גרסת הערבה.

נחל צין המזרחי נחשב כאחד האזורים המבודדים ביותר במדינה – קצה המדבר, המושך מטיילים רבים להינות מנביעותיו ומהמסלולים שסביבו. הטלטלה האקולוגית שחווה עם התפתחות תעשיית הפוספטים במאה הקודמת, ממשיכה לטלטל אותו גם ברגעים אלו – המלחה והרעלת הנחל, מובילה את סביבתו לאפילוג עצוב.

בתצפית על המעיינות, גלילי מצביע על גדמי תמרים הגוועים ונאנח בתסכול רב:

"כל הדבר הזה מתרחש בגלל הפעילות של מפעלי כי"ל, כבר 40 שנה. במונחים של בן אדם זה הרבה מאוד זמן, במונחים גיאולוגיים ואקולוגיים זה הרף עין, זה אזור שבמשך אלפי שנים עמד בבתוליו, בעצם נאות המדבר הכי גדולות בארץ. חורשות דקלים, יער דקלים עצום עם שבילי הליכה, ומכל הדבר הזה לא נשאר כמעט כלום".

כדי להבין את האסון הסביבתי המתרחש לנגד עינינו, יש לחזור אחורה לשנות ה-40 של המאה הקודמת, אז הגיעו ראשוני הכורים והחוצבים אל הר צין ונחל צין המזרחי במטרה לאתר פוספטים. בישראל, הנחשבת כבעלת עתודות פוספט גדולות, המשימה התגלתה כפשוטה למדי, ועד מהרה החלו לצמוח מסביב למכרות המפעלים, אשר יהפכו לספק התעסוקה המרכזי של אנשי הדרום. בשנת 1976 הוקם המפעל הגדול הראשון, "אורון", ולימים יוקם לצידו המזרחי מפעל "צין", שהחל אף הוא בהפקת הפוספט המזהם.

כדי להבין את האסון הסביבתי המתרחש לנגד עינינו, יש לחזור לשנות ה-40, אז הגיעו ראשוני הכורים והחוצבים אל הר צין ונחל צין המזרחי במטרה לאתר פוספטים. עד מהרה החלו לצמוח מפעלים מסביב למכרות

"כימיקלים לישראל", בת ל"חברה לישראל", מזוהה עם משפחת עופר ובעיקר עם היורש הבולט בין בניה, עידן עופר; אך עד גל ההפרטות הגדול של החברות הממשלתיות בשנות ה-90 הוחזקה ונוהלה בידי המדינה כתעשייה משגשגת, שאינה מודעת לנזקיה הסביבתיים, טרום עידן משבר האקלים.

הראשון לשלוט בתאגיד המופרט, היה איש העסקים שאול אייזנברג, אשר בתוך שנים בודדות מכר את אחזקותיו ואיפשר למשפחת עופר לרכוש את השליטה בחברה, על מכרותיה, מפעליה והמפגעים הסביבתיים שצברה. גלילי מתאר זאת בפשטות:

"זו הייתה ירושה תרתי משמע, ויש פה הון רב שנצבר באדמה הזאתי. הרבה מאוד הון גם עבר לידיה של כי"ל במהלך השנים האלה, ולכן האחריות שלה לאזור היא מאוד ברורה".

עם הקמת מפעל צין התחילו להתרחש תהליכים אנטי סביבתיים, שגלילי זוכר מתקופת ילדותו – המלחת המעיינות וכמות עצומה של אבק חלקיקי, המזהם את קרומי הקרקע שסביב המפעל. מערכות אקולוגיות משתנות מטבען, אך בדומה לחלקות טבע אחרות, השינוי שעברו המעיינות עם השנים הינו מעשה יד אדם:

"האזור הזה הפך ממעיין, שהכיל בתוכו סביבה אקולוגית של מעיינות, של צמחיית מעיינות ובית גידול של מעיינות- למליחה".

כשהוא מדבר על הצלת האזור, הוא מתכוון לשארית הפליטה של זנים ומינים של צומח וחי, ההולכים ונכחדים.

רועי גלילי על רקע עין צין ועין עקרבים (צילום: צילום: כרמל נמש)
רועי גלילי על רקע עין צין ועין עקרבים (צילום: צילום: כרמל נמש)

גוויית המעיינות והרס בית הגידול האקולוגי היו הטריגר שבגינו יצא גלילי למאבק יחד עם חבריו דורית אביהר, ליאורה אמיתי ועומרי שקותאי; אך החצר האחורית של מושב עידן היא רק קצה הקרחון. לאחר כריית הפוספט מן האדמה, הוא מועבר למפעל ונשטף באמצעות חימום או פלוטציה, תהליך בו מציפים את החומר בבריכות מים וכך מפרידים אותו מהנוזל ה"טפל" שנשטף אל בריכות האגירה.

עם הקמת מפעל צין התחילו להתרחש תהליכים אנטי סביבתיים, שגלילי זוכר מתקופת ילדותו – המלחת המעיינות וכמות עצומה של אבק חלקיקי, המזהם את קרומי הקרקע שסביב המפעל

באחת עשרה הבריכות שנבנו במהלך השנים, החומר הנוזלי, המכונה "פספוגבס", מתקשה והופך לבעיה אקולוגית שבאין מעשה תתגלגל לדורות הבאים. בזמן התייבשות הברכות – הנוזלים, בחלקם רדיואקטיביים, מחלחלים אל תת הקרקע ומחזירים אותנו אל הזיהום במקורות המים והמערכת האקולוגית כולה.

אין זו הפעם הראשונה בה בריכות הבוצה עולות לכותרות, וגם אלו הנמנעים מצריכת חדשות סביר שזוכרים את אסון נחל אשלים. ביום שישי ה-30 ביולי 2017, קרס קיר בגובה 6 מטרים והוביל לזרימת מיליון ליטר של נוזלים חומציים הישר אל הנחל, מה שגרם להרס סביבתי חמור בדרגתו ופגיעה בחי ובצומח.

האסון הוביל את תושבי הנגב, את הרשויות ואפילו את כי"ל לבחון את הבריכות ולקיים הערכות באשר לסבירות קריסה נוספת שתגרום לאסון סביבתי נוסף. דו"חות של פרופ' אמוץ עגנון מהאוניברסיטה העברית, וד"ר יורם אמיר, מהנדס רב ניסיון ומומחה בביסוס בריכות ומאגרים, לצד הצטברות מידע נוסף, מלמדים על סיכוי ממשי של 50 אחוז לקריסת הבריכות.

אין זו הפעם הראשונה בה בריכות הבוצה עולות לכותרות. באסון נחל אשלים, ב-30 ביולי 2017, קרס קיר בגובה 6 מטרים והוביל לזרימת מיליון ליטר של נוזלים חומציים הישר אל הנחל, מה שגרם להרס סביבתי חמור

גלילי מתאר עצמו כאדם אופטימי, אך משתף בתסכול כיצד ניסיון אחר ניסיון להידבר עם המפעלים או רשויות האכיפה התגלה כחסר ערך:

"אמנם יש פיקוח של רשות שמורות הטבע וקצת של המשרד להגנת הסביבה, אבל בסופו של דבר זה סוג של אקס טריטוריה שנמצאת בתוך תחומי מדינת ישראל. החברה הזאת עושה פחות או יותר מה שהיא רוצה". יש תחושת אין אונים וההבנה שאם אני לא אעשה משהו אז בעצם נופי הילדות שלי ילכו ויאבדו לנגד עיניי".

מסקנה זו מובילה לבקשת סעד משפטי ממערכת המשפט, במטרה שזה יכפה על כי"ל לטפל בנזק הסביבתי.

פניה לאתר הכרייה באשלים (צילום: צילום: כרמל נמש)
פניה לאתר הכרייה באשלים (צילום: צילום: כרמל נמש)

בספטמבר 2020 הגישו רועי גלילי, דורית אביהר, ליאורה אמיתי ועומרי שקותאי תביעה ייצוגית כנגד התאגיד הענק, חברת הבת "רותם אמפרט" וחלק ממנהליהן הבכירים. במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על צו זמני שיחדול את פעילות מפעל צין, עד להשלמת ההליך.

ראשית, במטרה לעצור את המשך ההמלחה ולטפל בברכות הבוצה הממשיכות לחלחל ולזהם את הסביבה. שנית, במטרה לשקם את המעיינות, על ידי הזרמת מים מתוקים, שאיבת מים מלוחים ופינוי הנוזלים המזוהמים, כך שיחדלו לסכן את המטיילים. לבסוף, מסביר גלילי: "אנחנו חושבים שלמדינת ישראל מגיע פיצוי, לאזרחי מדינת ישראל ובמיוחד לאזרחי האזור הזה".

בספטמבר 2020 הוגשה תביעה ייצוגית כנגד התאגיד הענק, חברת הבת "רותם אמפרט" וחלק ממנהליהן הבכירים. במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על צו זמני שיחדול את פעילות מפעל צין, עד להשלמת ההליך

בעודו ממשיך לדון בבקשת הסעד, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד הצו הזמני להפסקת פעילות המפעל, והתנה אותו בערבות אישית ובלתי מוגבלת של ארבעת התובעים לשם כיסוי הנזקים שיגרמו לכי"ל במקרה שאלו ינוקו מכלל אשמה. "אני מאמין שאין אדם בארץ שיוכל לעמוד בזה אולי, האחים עופר, גם בזה אני לא בטוח", אומר גלילי, "מדובר פה בנזקים תפעוליים שהערך שלהם הוא עצום. אני אומנם חקלאי, אני מגדל כמה פלפלים ותמרים אבל אני לא חושב שזה יספיק לפצות את כי"ל".

לקראת הסוף, גלילי מדבר בגילוי לב על הקשיים: "האפשרות להיאבק מול כי"ל כאדם פרטי, נראית על פניו לא פשוטה, בוא נגיד באנדרסטייטמנט". כסף, מילה נוכחת-נפקדת לאורך השיחה, איננה רק ביטחון כלכלי להמשך המערכה, אלא מהווה אמירה מבחינתו – "לדעת שיש לנו את הגב של הציבור".

בתחילת ינואר הגיעו גלילי, אביהר, אמיתי ושקותאי אל בית המשפט העליון, שהפך את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע והורה לדון מחדש בבקשה לצו הזמני. שופטת העליון ענת ברון הסבירה בפסק דינה את מהות החלטתה:

"מטרתו של ההליך היא לאכוף את הדין על המזהמים, לתקן את העוול הנטען ולפצות את הציבור הרחב שנפגע כתוצאה מהעוולות הנטענות".

החלטתה תחזיר את הארבעה  אל ביהמ"ש המחוזי ביום שלישי הקרוב (ה-18.1).

"אני אדם ממש אופטימי", מסכם גלילי, "אני מאמין שאפשר לשקם, אני גם מאמין שבסופו של דבר נצליח לגרום לחברת כי"ל להתגייס ולהצטרף לדבר הזה, לשנות את דרכיה הרעות ולפצות את הציבור. אני באמת אופטימי. מקווה שלא מדי".

כרמל נמש הוא ירושלמי בהווה אך שומר אמונים לנעורים בגליל. מנהל הדיגיטל של לובי 99, עורך ומגיש ההסכת "מלכוד 99" – העוסק בהון, שלטון ומה שבניהם. בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולימודי ספרד ואמריקה הלטינית; וסטודנט במסלול משפט, ממשל וחברה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,302 מילים

דיווחים: נתניהו החליט להמשיך במגעים להשגת הסדר טיעון

בפגישה, שנערכה אמש בביתו של עורך הדין בעז בן צור ובהשתתפות ראש הממשלה לשעבר, אשתו שרה, בניהם יאיר ואבנר, עורכי הדין עמית חדד ויוסי כהן והמקורב נתן אשל, התקבלה ההחלטה להמשיך לפעול לגיבוש הסדר עם היועץ המשפטי לממשלה ● ועדת החוקה תדון היום בתיקון חוק יסוד הממשלה - כך שראש הממשלה לא יוכל לכהן ברצף למעלה משמונה שנים

חוק הגיוס יעלה היום להצבעה במליאת הכנסת – כך הודיעו בקואליציה, לפי דיווח של זאב קם בתאגיד השידור כאן. יושבת ראש הקואליציה עידית סילמן שוחחה עם יושב ראש רע"ם מנסור עבאס ואמרה לו שהציפייה היא שסיעתו תתמוך בהצעת החוק.

חברת הכנסת אמילי מואטי מוחה נגד גיוס הכספים למימון ההגנה המשפטית של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו –

יושבת ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שרן השכל, הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק, שלפיה, לוח החופשות בבתי הספר ובגני הילדים יותאם לימי העבודה במשק.

לפי ההצעה, שפורסמה הבוקר ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, החופש הגדול יקוצר מחודשיים לחודש אחד. לפי ההצעה, שנת הלימודים תיפתח ב-1 באוגוסט במקום ב-1 בספטמבר. במקום ימי הלימוד שיתווספו בקיץ, יקוצר שבוע הלימודים לחמישה ימים ויבוטלו החופשות בל"ג בעומר ובאיסרו חג.

מהסתדרות המורים נמסר בתגובה: "מדובר בפופוליזם זול. כולם יודעים שימי החופשה של עובדי ההוראה נקבעו במסגרת הסכמים קיבוציים בין הסתדרות המורים למדינה ולא בהצעת חוק של חברת כנסת כזאת או אחרת. ימי החופשה מהווים חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה של עובדי ההוראה בדיוק כמו שכר, ימי מחלה, השתלמויות או תנאים אחרים שנקבעו בהסכמים".

יושב ראש ארגון המורים רן ארז מסר בתגובה כי "מדובר בתוכנית הזויה. אנחנו מתנגדים לה בתוקף וניאבק נגדה. במקום להתמודד עם החוליים האמיתיים של המערכת, מציעים הצעה פופוליסטית שמטרתה לפגוע בתנאי העבודה של המורים".

בבית המשפט המחוזי בירושלים יתחדש היום משפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. בדיון היום תימשך עדותו של חוקר להב 433 ניר שוורץ, שחקר את ניר חפץ. אחריו יעיד ניר פלג, חוקר בלהב גם כן.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תדון היום בתיקון חוק יסוד הממשלה, כך שתוגבל כהונתו של מי שיכהן בתפקיד. סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער, המקדם את השינוי, יתייצב בישיבה, שתיערך בשעה 12:00. לפי השינוי, שאושר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה בנובמבר האחרון, כהונת ראש הממשלה תוגבל לשמונה שנים. רק משחלפו שלוש שנים מתום הכהונה, יוכל מי שכיהן כראש הממשלה שמונה שנים לשוב ולהתמנות לתפקיד.

עוד 6 עדכונים

אקטיביזם שיפוטי בדימוס

אקטיביזם שיפוטי בדימוס. אקטיביזם על סטרואידים. אסור היה לשופט העליון בדימוס אהרון ברק להתערב. כשם שאינו מתערב למען לקוחותיי הנאשמים בבית המשפט, כך אסור היה לו להתערב למען הנאשם נתניהו.

אקטיביזם שיפוטי בדימוס. אקטיביזם על סטרואידים. אסור היה לברק להתערב. כשם שאינו מתערב למען לקוחותיי הנאשמים בבית המשפט, כך אסור היה לו להתערב למען הנאשם נתניהו

הוא סבור שהסדר טיעון יסייע לאחות את "הקרע בעם" כלשונו. לא ברור אם מדובר בתמימות או בהעדר הבנה מיהן הנפשות הפועלות. הוא טוען ש"נתניהו היה מגדולי מגיני מערכת המשפט עד משפטו". אך ההסתה וההחרבה מטעם נתניהו החלו ה-ר-ב-ה קודם.

בניגוד לתקוותו, הקרע יתרחב ומשבר האמון יעמיק.

תומכי נתניהו ימשיכו לטעון שהודה בלית ברירה כי נרדף בידי תופרי תיקים מטעם פוליטי (כמובן: אנשי השמאל רוני אלשייך מקריית ארבע ומנדלבליט הבית"רי מבית והחוזר בתשובה שהיה מזכיר הממשלה הצמוד לביבי). משה גפני כבר אמר זאת היום.

ומתנגדי נתניהו ימשיכו לראות כאן כניעה נוספת של ראש התביעה הכללית למי שהסית בכזב ובשיטתיות נגד מערכת המשפט, שיסה את תומכיו בבכירי התביעה שנאלצים להסתובב עם מאבטחים, איים על כל המוסדות שאמורים לאפיין משטר דמוקרטי, ניסה למוטט מוסדות אלו לטובת שלטון יחיד ופולחן אישיות נורא והחריב כל נורמה לרבות כיבוד הסכמים, עמידה בהבטחות ואמירת אמת.

חרף כוונתו הטובה, אהרן ברק עשה כאן מעשה מעציב. מחד, זהו השופט שידע להגן לא אחת על זכויות אדם ואזרח בתחום מדינת ישראל הריבונית. מאידך, זהו השופט שאישרר בדרך כלל הפרות זכויות אדם בגדה. ושוב מחד, זהו נשיא העליון שחתום על פסק הדין שאוסר עינויים. ושוב מאידך, קשה לומר שבלט בפסיקות חברתיות.

ברק סבור שהסדר טיעון יסייע לאחות את "הקרע בעם". לא ברור אם זו תמימות או העדר הבנה מי הנפשות הפועלות. בניגוד לתקוותו, הקרע יתרחב ומשבר האמון יעמיק

מצד אחד, מגדולי השופטים ואנשי האקדמיה בתחום המשפט וגם יועץ משפטי לממשלה שלא חשש מאיש. מצד שני, נשיא העליון בדימוס שהיה צריך לדחות בנימוס את פניית פרקליטו של נתניהו ולא להתערב במשפט הפלילי החשוב הזה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עו״ד דניאל חקלאי. אשרי שהכרתי אותך מזה תקופה ארוכה, בעשייה ופעילות, את ערכיך והאתיקה שלך. התרגשתי להיווכח שוב בקריאת הכתבה המצ״ב על האומץ להילחם על הערכים שיחזירו את המדינה למה שהיתה. ת... המשך קריאה

עו״ד דניאל חקלאי. אשרי שהכרתי אותך מזה תקופה ארוכה, בעשייה ופעילות, את ערכיך והאתיקה שלך. התרגשתי להיווכח שוב בקריאת הכתבה המצ״ב על האומץ להילחם על הערכים שיחזירו את המדינה למה שהיתה. תודה

עוד 300 מילים ו-3 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נחוץ בדחיפות חוזה חברתי חדש

ביסוד המשבר הנוכחי תהליך איטי ושיטתי של פרימת האמון בין האזרחים והמדינה, שהגיע לשיאו עם החלטת הממשלת לזנוח את חובתה הציבורית לנהל את המגפה ● רק החלטה אמיצה על ביסוסו של חוזה חדש בין אזרחי המדינה לבין הממשל יאפשר התמודדות יעילה יותר עם המגפה ויניח את הקרקע לעצירת המערבולת המהותית שאליה נשאבת המדינה ● דעה

עוד 1,257 מילים

תגובות אחרונות

שייח' ג'ראח, גרסת הנגב

הפלסטינים מנצלים את המהומות בנגב כדי לתקוע טריז בין ההנהגה הישראלית לערביי ישראל ● הרשות הפלסטינית משתמשת בהם כדי להחליש את ישראל, ואילו חמאס דוחף אותם להתקוממות ומרחיב את המאבק הפלסטיני לציר שייח' ג'ראח-עזה-הנגב ● פרשנות

עוד 755 מילים ו-1 תגובות

"לא רוצה לחיות במדינה שאין בה דרך לעקוב אחר מחבלים ופושעים"

פרופ' יצחק בן ישראל, מי שהוביל את הקמת מטה הסייבר הלאומי, אומר ש־NSO לא אחראית על השימוש הפסול שנעשה בתוכנת הריגול שלה, ושתחום הסייבר ההתקפי הכרחי בכל מדינה דמוקרטית: "כשמחבל דוקר מישהו לא מאשימים את יצרן הסכינים" ● גורו הסייבר חושב גם שהדבר הבא הוא תחום ה-AI, ושעל ישראל להוביל גם שם

עוד 1,061 מילים

הורוביץ פועל לקצר את משך הבידוד משבעה ימים לחמישה

מקורבים למנדלבליט: הסיכוי לחתימה על הסדר טיעון עם נתניהו בזמן שנותר לכהונת היועץ - קלוש ● אהרן ברק: מרגע שהוגש נגדו כתב האישום הפך נתניהו למנתץ של המערכת ● סקרים: 46%-52% מהציבור מתנגדים להסדר הטיעון המתגבש, 26%-31% תומכים בו ● למעלה משני מיליון שקלים גויסו למימון הגנתו המשפטית של נתניהו ● בג"ץ דחה את העתירה נגד הסדר הטיעון עם דרעי

עוד 51 עדכונים

עסקה שיש עמה קלון

לראש התביעה הכללית אסור לעשות שימוש בכוחו כדי להשפיע על המגרש הפוליטי ● בעצם העובדה שמנדלבליט שם בראש מעייניו את סוגיית הרחקתו של נתניהו מהזירה הציבורית, הוא הופך במו-ידיו את התביעה לזרוע רדיפה פוליטית נגד נתניהו ● ואילו נשיא העליון בדימוס אהרן ברק הפר את הכללים הלא-כתובים כשפנה ליועמ"ש בעניין תיק נתניהו ● פרשנות

עוד 929 מילים ו-3 תגובות

על רקע מגעים לרכישת צוללת מגרמניה, נדחתה ההצבעה על הקמת ועדת חקירה

נתניהו פנה באמצעות מקורביו אל אהרן ברק כדי שישכנע את מנדלבליט לחתום על הסדר טיעון; הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון: המשפט גורם לקרע בעם, ועד למשפטו היה נתניהו מגדולי המגנים על מערכת המשפט ● פרקליט המדינה לשעבר לדור: "לא מעלה על דעתי שבתיק הזה מוצע להגיע להסדר" ● לפיד: אנו עוקבים אחר מצב בני הערובה בבית הכנסת בטקסס

עוד 24 עדכונים

שוב לא שקט בדרום ובגדה, וגם לתקשורת - שבשגרה מתעלמת מקיומם של הבדואים וממצוקתם - יש תפקיד חשוב במה שהתרחש השבוע ● הכאוס בפרלמנט העיראקי: תכריכים, התעלפויות ובגדים מסורתיים ● "נתיבי הקבורה" של אל-עולא נחשפים ● והשבוע לפני 11 שנים, הנשיא בן עלי עזב את תוניסיה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,247 מילים

מוזיאון ראשון בסינגפור מספר את קורות הקהילה היהודית

כ־200 יהודים, רובם יוצאי עיראק, הם כל מה שנשאר מהקהילה היהודית של סינגפור ● מוזיאון חדש וראשון מסוגו מספר לראשונה את סיפור הקהילה בת ה־200 שנה בעיר־מדינה האסיאתית: "רצינו לספר לא רק על היהודים בסינגפור, אלא גם כיצד היהודים הם סינגפורים"

עוד 798 מילים

בצל העלייה במספר פשעי השנאה בניו יורק, ארגון "הלגיון" שם לעצמו מטרה להכשיר כמה שיותר יהודים בקרב מגע, עזרה ראשונה והתמודדות עם אירועי ירי המוני: "אנחנו צריכים להיות מוכנים להגן על עצמנו"

עוד 825 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עולם שלישי, 20 דקות מירושלים

הרע: קשה לתפוס ולהכיל את הפער בין התפאורה הנהדרת של הרי השומרון והגאיות המוריקים לבין ההתעללות שחבל הארץ הזה סופג ● הטוב: עדיין מוקדם לחלוץ בקבוק שמפניה, אבל ההשקה של הרכבות החשמליות מתחילה להשליך על רמת זיהום האוויר ● וטיפ לט"ו בשבט: הצבע הטבעי של פפאיה אינו אדום בוהק, למשמשים אין גוון כתום זרחני וקיווי לא אמור להיראות כמו פנס ירוק

עוד 561 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה