הסכסוך הישראלי פלסטיני - גישה משותפת בפתרון בעיות

שמעון פרס, אבו מאזן והאפיפיור פרנציסקוס בתפילה משותפת בוותיקן, 2014. צילום מסך מוידאו של Catholic News Service
שמעון פרס, אבו מאזן והאפיפיור פרנציסקוס בתפילה משותפת בוותיקן, 2014. צילום מסך מוידאו של Catholic News Service

פגשתי את עיסא קסיסייה בפעם הראשונה בשנת 2003 בבית הספר לממשל ע"ש קנדי ​​בהרווארד. זה עתה התחלתי את התואר השני שלי במנהל ציבורי, הודות למלגה נדיבה מקרן ווקסנר לפיתוח מנהיגות יהודית, ועיסא היה עמית קרן מייסון שמעניקה מלגות לסטודנטים ממדינות מתפתחות. המפגש הזה עם עיסא, והקשר שפיתחנו, היה בין החוויות המשמעותיות ביותר בשנה שהייתה עמוסה בחוויות משמעותיות.

פגשתי את עיסא קסיסייה בפעם הראשונה בשנת 2003 בבית הספר לממשל ע"ש קנדי ​​בהרווארד. המפגש הזה והקשר שפיתחנו, היה בין החוויות המשמעותיות ביותר בשנה שהייתה עמוסה בחוויות משמעותיות

זה היה די אבסורדי שנפגשנו בפעם הראשונה בקיימברידג' מסצ'וסטס בהתחשב בזה שגרנו ועבדנו בסמיכות זה לזה בירושלים במשך שנים רבות מבלי שידענו זאת.

נדב תמיר ועיסא קסיסייה (צילום: באדיבות המצולמים)
נדב תמיר ועיסא קסיסייה (צילום: באדיבות המצולמים)

עיסא הוא פטריוט פלסטיני, שפעל לקידום ההגדרה העצמית של הפלסטינים כיועץ של פייסל חוסייני המנוח ומאוחר יותר לנשיא הפלסטיני אבו מאזן. אני ציוני מושבע, דיפלומט ישראלי, ושימשתי יועץ של שמעון פרס ז"ל כשהיה שר החוץ ואחר כך כשהיה נשיא ישראל. יחד עיסא ואני למדנו את כוחה של גישת פתרון בעיות משותף.

הפכנו לחברים ללימודים משום שהיו לנו אותם תחומי עניין ולמדנו הרבה מאותם קורסים. למדנו אחד על השני ועל מורכבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני דרך מערכת היחסים האישית שלנו. ישבנו אחד ליד השני בשיעור "מנהיגות אדפטיבית" ותירגלנו "חציית גבולות" ו"יציאה מאזורי הנוחות" בידידות האישית שלנו, באופן ששיקף רבים מאותם אתגרים הקיימים בגיאופוליטיקה של עמינו.

חבריי הישראלים ואני התלבטנו אם כדאי לנו לעשות מצגת על ישראל, בסמינר השבועי בהשתתפות כל המחזור שנועד לפרזנטציות של הסטודנטים. כדיפלומט הייתי מורגל להציג את המדינה שלי, אבל עיסא הציע, שבמקום שכל אחד יספר את הסיפור של עמו בנפרד, נעשה ביחד מצגת על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. באותה עת העיסוק בסכסוך לא היה "באזור הנוחות" שלי  ורק מאוחר יותר זה הפך לנושא המועדף עליי.

חששתי שזה יהפוך לעוד ויכוח לעומתי כמו רוב המפגשים ששמעתי עליהם בין ישראלים לפלסטינים בקמפוסים. רציתי להימנע מ"משחק האשמות" שנראה לי כדרך בטוחה ל"הימנעות מעבודה" של חיפוש פתרונות. יותר מכל חששתי שזה יפגע בידידות שלי עם עיסא.

עיסא הוא פטריוט פלסטיני, שפעל לקידום ההגדרה העצמית של הפלסטינים כיועץ של פייסל חוסייני המנוח ומאוחר יותר לאבו מאזן. אני ציוני מושבע, דיפלומט ישראלי, ושימשתי יועץ של פרס ז"ל

אחרי שביטאתי את החששות שלי בפני עיסא, החלטנו שנעשה את זה אחרת. נשתמש בפרזנטציה המשותפת כהזדמנות ליישם מסגור מחדש של הסוגיה, טכניקה שלמדנו בשיעורי המנהיגות שלקחנו. החלטנו לנסח מחדש את הסכסוך מכזה שמבטא סכסוך בין ישראלים לפלסטינים לכזה שמבטא את פער הגישות בין אלה שמחפשים פתרון בדרכי שלום לבין אלה המתנגדים לו. המסגור-מחדש הזה מיקם אותנו באותו צד, למרות שהיו לנו נקודות מבט ונרטיבים שונים מאוד הנובעים מן הרקע הלאומי השונה וחוויות העבר של כל אחד מאתנו.

"האתגר האדפטיבי" שזיהינו היה כיצד גורמים מתונים משני הצדדים של הסכסוך יכולים להעצים זה את זה כדי לקדם פתרון. עיסא הסביר, שאם לא נעצים את הפלסטינים המתונים, נישאר רק עם הקיצוניים המאמינים בטרור. עיסא הכיר בעובדה שהטרור הפלסטיני ריסק את מחנה השלום הישראלי והבין עד כמה הוא לא מוסרי ופוגע בעניין הפלסטיני .אני הכרתי בבעיה המוסרית והאסטרטגית בהמשך הכיבוש.

המופע המשותף שלנו הפך לפופולרי מאוד והתחלנו לקבל במהירות בקשות להצגה משותפת בקהילות יהודיות ברחבי בוסטון. עבור רבים מהיהודים שהגיעו לאירועים אלה, זו הייתה הפעם הראשונה בה הם פגשו פלסטיני או ראו את הצד האנושי של "האחר".  עיסא הציג את המקרה הפלסטיני בצורה מאוד אסרטיבית, אבל לא בגישה עימותית, וכך הצליח להנגיש את טיעוניו לאוזני הקהל היהודי.

מאוחר יותר, בסדנה על משא ומתן אינטגרטיבי, למדנו עיסא ואני על גישת פתרון הבעיות המשותף, שדרשה ששנינו נתמודד עם הבעיה במקום להתמודד זה עם זה. למדנו על כוחה של גישת Win-Win.

החלטנו לנסח מחדש את הסכסוך מכזה שמבטא סכסוך בין ישראלים לפלסטינים לכזה שמבטא את פער הגישות בין אלה שמחפשים פתרון בדרכי שלום לבין אלה המתנגדים לו. המסגור-מחדש הזה מיקם אותנו באותו צד

כשסיימנו את לימודינו ב-2004, הוזמנתי להשתתף ביוזמה בשם IPNP (שותפים למשא ומתן ישראלים ופלסטיניים). יוזמה זו הפגישה קבוצה של ישראלים ופלסטינים שנבחרו כנושאים ונותנים בהווה או בעתיד על מנת ללמוד את שיטת המו"מ האינטגרטיבי, שפותחה על ידי פרופסור רוג'ר פישר בספרו הידוע "Getting to Yes".

הקריירה הדיפלומטית שלי עד אז התמקדה ביחסי ישראל-ארה"ב, אבל בזכות עיסא, שהיה בוועדת ההיגוי, וד"ר שולה גלעד, שסייעה בקשר עם הרווארד, ניתנה לי ההזדמנות להשתתף ביוזמה המשותפת עם הפלסטינים. עבורי, הייתה זו חוויה של שינוי במספר רבדים. לא רק שהייתה לי הזדמנות ללמוד וליישם את גישת "7 המרכיבים של משא ומתן אפקטיבי" (אינטרסים, לגיטימיות, יחסים, חלופות, אפשרויות, מחויבות ותקשורת), אלא שניתנה לי גם הזדמנות ייחודית ליצור קשרים ולבנות חברויות עם פלסטינים שהיו נלהבים לשלום ודיפלומטיה, תשוקה שאני שותף לה והיא מלווה אותי מאז אותם ימים ועד היום.

שנתיים לאחר מכן, כשחזרתי לאזור בוסטון כקונסול הכללי של ישראל לניו אינגלנד, הבאתי איתי הרבה מהתובנות שלמדתי מהקשר שלי עם עיסא וניסיתי להפיץ את אותה גישה שאימצנו כסטודנטים.

כקונסול כללי פעלתי למסגר מחדש את הדיון סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני מ"משחק האשמות" הרגיל לעבר גישה של שיח וחיפוש פתרונות. פעלתי לקידום קבוצות דיאלוג בקמפוסים של המכללות והאוניברסיטאות ותמכתי בארגונים שחיברו בין ישראלים לפלסטינים.

כקונסול כללי פעלתי למסגר מחדש את הדיון סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני מ"משחק האשמות" הרגיל לעבר גישה של שיח וחיפוש פתרונות

ניסיתי ליזום קבוצה משותפת של פלסטינים ויהודים שחיו בבוסטון כדי ללמוד ביחד מהניסיון של האירים הבוסטונים, ששינו גישה מתמיכה ב-IRA לתמיכה בתהליך השלום בצפון אירלנד. תהליך זה הובל על ידי הסנאטור ג'ורג' מיטשל ובסופו של דבר השיג את "הסכם יום שישי הטוב". הקהילה האירית הבוסטונית הבינה שתמיכה בשלום ובפיתוח כלכלי בצפון אירלנד יועילו יותר למען הרפובליקה הצפון אירית מאשר שליחת נשק.

חשבתי שזה יכול להיות מקרה בוחן נהדר עבור קהילות התפוצות היהודיות והפלסטיניות בבוסטון, שדמיינתי את תמיכתם בסופו של דבר בפרויקט שת"פ כלכלי בין ישראלים לפלסטינים בשטח. לרוע המזל, היוזמה הזו לא יצאה לפועל מכיוון שהשותף הפלסטיני שלנו עבר לוושינגטון ותפקידי בבוסטון הסתיים לאחר מכן.

לאחר שחזרתי לארץ ב-2010, חידשתי את הקשר עם עיסא. שנה לאחר מכן מוניתי כיועצו הדיפלומטי של הנשיא פרס, ועיסא ניהל את היחידה לתמיכה במשא ומתן של הרשות הפלסטינית, ולימים הפך לשגריר הפלסטיני לוותיקן.

לשנינו היה חלום לארגן תפילה משותפת לשלום בהשתתפות הנשיא עבאס והנשיא פרס במהלך ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס בארץ הקודש כדרך לקידום השיח למרות האילוצים בימי ממשלת נתניהו.

אני יהודי חילוני ועיסא נוצרי יווני-אורתודוקסי. לשנינו אין שום קשר לקתוליות, אבל הרגשנו שהאפיפיור פרנציסקוס הוא מנהיג ייחודי שיכול לתרום לשלום. במהלך הפגישות בין הנשיא פרס לאפיפיור פרנציסקוס, שהתמזל מזלי לקחת בהן חלק, יכולתי להרגיש את אישיותו הקורנת ולבו החם של האפיפיור.

לשנינו היה חלום לארגן תפילה משותפת לשלום בהשתתפות הנשיא עבאס והנשיא פרס במהלך ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס בארץ הקודש כדרך לקידום השיח למרות האילוצים בימי ממשלת נתניהו

לא הצלחנו לגרום לתפילה המשותפת להתקיים במהלך הביקור ההיסטורי הזה. אבל לא ויתרנו. בסיוע של הנריקה צימרמן (עיתונאי ישראלי בעל קשרים בינלאומיים) והרב סקורקה (ידיד אישי של האפיפיור פרנציסקוס מימיו כארכיבישוף של בואנוס איירס), הצלחנו לסייע בארגון הזמנה מהאפיפיור לשני הנשיאים לתפילה משותפת בוותיקן עם מנהיגים דתיים משלוש הדתות המונותאיסטיות. הידידות והגישה המשותפת שלנו לפתרון בעיות עזרו להפוך את האירוע ההיסטורי הזה למציאות.

הסיפור של עיסא ושלי הוא לא רק סיפור על שני אנשים. אני מאמין מאוד שאפשר לפתור את האתגר הישראלי-פלסטיני על ידי שימוש בגישה של פתרון בעיות משותף. נוסחת שתי המדינות היא לא רק הפתרון המועדף, היא הפתרון היחיד.

החלופה הטובה ביותר להסכם משא ומתן (מה שנקרא בתאוריות המו"מ BATNA) גרועה הרבה יותר. ישראל לא תוכל להישאר דמוקרטיה ומולדת העם היהודי במדינה דו לאומית. הפלסטינים לא יוכלו להשיג את החופש והריבונות הרצויים להם אם לא נוכל להגיע להסכם שיבטא את שאיפתם לעצמאות. המצב הנוכחי, שבו עלינו למרר את חייהם כדי להגן על חיינו, משחית את המוסר שלנו ואינו בר קיימא בטווח הארוך.

הסיפור של עיסא ושלי הוא לא רק סיפור על שני אנשים. אני מאמין שאפשר לפתור את האתגר הישראלי-פלסטיני בגישת פתרון בעיות משותף. נוסחת שתי המדינות היא לא רק הפתרון המועדף, היא הפתרון היחיד

אני לא מזלזל באתגר – נצטרך לוותר על הריבונות בחלק מהמקומות שהם ערש עמנו, כמו חברון, שילה ובית-אל ולהגיע לפשרות כואבות גם בירושלים. הפלסטינים יצטרכו לוותר על חלום הריבונות במקומות שהם רואים בהם בית בחיפה, יפו וכו'.

הפלסטינים יצטרכו לוותר על מימוש התביעה להשבת הפליטים הפלסטינים לישראל, שכן המדינה הפלסטינית תהיה הפתרון לאותם פליטים. ישראל תצטרך למצוא פתרונות למתנחלים שלא יוכלו להישאר לאחר חילופי שטחים (רובם יוכלו להישאר בהתנחלויות הסמוכות לקו הירוק). אבל התוצאה, תהיה טובה יותר לשני העמים ואם ננהג נכון תוביל לשלום מתמשך. האלטרנטיבה היא סיוט של שפיכות דמים מתמשכת שיישאר לדורות הבאים ושל ישראל כמדינה מצורעת מבחינה בינלאומית.

זה לא "חלום באספמיה", למרות שרוב האנשים משני הצדדים של הסכסוך כמעט איבדו תקווה. יש לנו שותפים פלסטינים הרבה יותר טובים ממה שהיו לנו אי פעם. עם ההנהגה הנוכחית של הרשות הפלסטינית קיים אזור הסכם אפשרי (מה שנקרא בתאוריות המו"מ ZOPA). הפלסטינים אינם תובעים את פלסטין ההיסטורית כולה כפי שטען אש"ף בעבר, ההנהגה הפלסטינית קיבלה את גבולות 67' (ב-1988) ואת עקרון חילופי השטחים במהלך המשא ומתן בין עבאס לאולמרט.

הרשות אינה דורשת שיהיה לה צבא, ומוכנה לקבל מדינה מפורזת עם הגנה בינלאומית. אבו מאזן מתנגד לחלוטין לטרור ומאמין בדיפלומטיה כדרך להשיג הגדרה עצמית (דו-צדדית אם יש שותף, או על ידי פנייה לארגונים בינלאומיים אם המשא ומתן הדו-צדדי הופך חסר תועלת). הוא אמנם בנקודה נמוכה ביותר מבחינת לגיטימיות פנימית, אבל הגישה הזאת מייצגת רוב בחברה הפלסטינית לפי כל הסקרים, כל עוד הפלסטינים מאמינים שגישה כזו מעשית ואפשרית מול עמדת ישראל.

מדינות ערב עשו שינוי אסטרטגי עצום בגישתן כלפי ישראל. מ"שלושת ה"לאווים" המפורסמים של פסגת הליגה הערבית בחרטום ב-1967 (לא להכרה בישראל, לא לשלום עם ישראל ולא למשא ומתן עם ישראל) ועד "יוזמה ערבית" שמקבלת את ישראל כחלק מהאזור וחלק של הפתרון. היוזמה הערבית שאושררה מדי שנה מאז 2002, מקבלת וטו ישראלי על מספר הפליטים שיחזרו לישראל ("Just and agreed solution")

הסכמי אברהם, שהם פופולרים מאד בקרב הישראלים, הפכו את "פירות השלום" למוחשיים ומנעו סיפוח, שהיה מונע אפשרות לפתרון שתי המדינות. קיימת כיום הזדמנות פז לבנות על מגמת הנורמליזציה כדי לקדם את פתרון שתי המדינות.

על מנת להגיע לפתרון מסוג זה, אנו זקוקים למנהיגות אמיצה שמבינה שאנו יכולים וצריכים להגיע לפתרון על ידי שימוש בגישה של פתרון בעיות משותף. זאת בניגוד לגישה הנוכחית שלנו, שמחלישה את המתונים ומעצימה את ארגוני הטרור.

כדי להגיע לפתרון מסוג זה, נדרשת מנהיגות אמיצה שמבינה כי ניתן וצריך להגיע לפתרון ע"י שימוש בגישת פתרון בעיות משותף. זאת בניגוד לגישתנו הנוכחית שמחלישה את המתונים ומעצימה את ארגוני הטרור

אני מאחל שגם עיסא וגם אני נוכל לראות את היום שבו שני העמים שלנו יתאחדו לצד השלום וההבנה ההדדית, בדיוק כפי שעשינו בידידותנו.

הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא מנכ"ל J Street בישראל וחבר ועד מנהל במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ויועץ לעניינים בינלאומיים במרכז פרס לשלום וחדשנות. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,625 מילים
כל הזמן // יום שישי, 20 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

רינאוי זועבי על התנהלותה בעתיד מול הקואליציה: "יכול להיות שאני אתמוך בה מבחוץ"

באשר להצעה לפיזור הכנסת אמרה חברת הכנסת: "אצביע על פי מצפוני" ● לפיד שוחח עימה, והשניים קבעו להיפגש ביום ראשון ● דיווח: רינאוי זועבי שיתפה את ינון אזולאי מש"ס בכוונתה לפרוש, הוא עדכן את דרעי, וזה - את נתניהו ● בגלל ההתפרעויות בהר מירון הוחלט על הפסקת ההילולה ● הליכוד הודיע שיתנגד להצעת החוק "ממדים ללימודים" ● בשל האלימות בתי החולים הושבתו ליממה

עוד 55 עדכונים

ביביזם + כלנתריזם = הרס הדמוקרטיה

התרבות הפוליטית שלנו, השיטה הפוליטית שלנו, שבורות ורקובות לגמרי. בגידתה של ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי בבוחרי מרצ היא רק עוד ביטוי של השבר העמוק הזה. מי שאחראי לריקבון הוא נתניהו, שהפך בוגדנות בבוחרים למטבע עובר לסוחר ו"נירמל" שוחד, מירמה והפרות אמונים בכל תחום שבו נגע, כולל שיחוד פוליטיקאים כשיטה.

התרבות הפוליטית והשיטה הפוליטית שלנו שבורות ורקובות לגמרי. בגידתה של ח"כ רינאווי זועבי בבוחרי מרצ היא עוד ביטוי לשבר העמוק הזה. מי שאחראי לריקבון הוא נתניהו, שהפך בוגדנות בבוחרים למטבע עובר לסוחר

נכון שהיו דברים כאלה גם בעבר. המונח "כלנתריזם" – קניית בגידה של נבחר ציבור בבוחריו תמורת טובת הנאה – בא לעולם כבר ב-1956, המיצובישי של גולדפרב שסייעה להעברת הסכמי אוסלו זכורה היטב גם היא.

אבל נתניהו לקח את המעשים הללו כמה וכמה מדרגות הלאה, והפך אותם לכלי העבודה המרכזי שלו, לצד הקמפיינים השחורים ברשתות, והשגת כספי טייקונים למימונם ולמימונו. אלו העוגנים של השיטה הביביסטית, אלו הערובות והבטוחות להישרדותו הפוליטית, וזו תהיה מורשתו הבאושה שאתה נחייה עוד שנים ארוכות, ושאת מחיריה כולנו משלמים כבר שנים.

עכשיו, עם עריקתה המפתיעה של זועבי – חברת כנסת שלא נבחרה בבחירות פנימיות אלא שוריינה ברגע האחרון ברשימת מרצ – מן הקואליציה, אם אכן תתפזר הכנסת וישראל תלך לבחירות חמישיות רק בגלל חוסר המעצורים הטוטלי של נתניהו וחסידיו, אנחנו עלולים לשלם בעוד הידרדרות משמעותית לעברי פי פחת.

יש רק פתרון מעשי ומיידי אחד להפסקת מחול השדים המופרע שמחולל כאן נתניהו, והוא העברת חוק טוהר המידות ("חוק הנאשם") בנוהל בהול. סילוקו של נתניהו ושל כלל הנאשמים והמורשעים האחרים מן הכנסת ומן החיים הציבוריים בכלל. הכנסת צריכה לסמן קו ברור ולקבוע נורמות חדשות לאישי ציבור.

יש רק פתרון מעשי ומיידי אחד להפסקת מחול השדים המופרע שמחולל נתניהו: חוק טוהר המידות ("חוק הנאשם") בנוהל בהול. סילוקו וסילוק כלל הנאשמים והמורשעים מהכנסת והחיים הציבוריים

אילו היה חוק כזה מובא למשאל עם הוא היה זוכה לרוב מוחץ. אף אזרח/ית הגון/ה איננו מעוניין להפקיד על הקופה הציבורית ולהושיב בחדרי קבלת החלטות גורליות נוטלי שוחד או חשודים בנטילתו, וגם לא רמאים או מפירי אמונים.

הדיון בנושא הפך פרסונלי, ממוקד-נתניהו, אבל מדובר בנושא עקרוני וקיומי.

דמוקרטיה אכולת-שוחד לא תשרוד ככזו, וישראל בתקופת נתניהו כבר הידרדרה משמעותית בכל המדדים הבינלאומיים של שחיתות ושל דמוקרטיה. אם לא נשכיל לעצור את ההידרדרות, נצלול לחברתן של מדינות עולם שלישי, ביטחוננו הלאומי ייפגע אנושות, ומירקם חיינו כישראלים ישתנה לבלי הכר.

לחוק טוהר המידות בנוסח מורחב, שינקה את הממשלה, הכנסת והחיים הציבוריים בכלל מנאשמים/ות ועבריינים/ות, צריך להוסיף עוד חוק-חירום להצלת הדמוקרטיה – חוק שימנע מחבר/ת כנסת לגנוב את המנדט שהעניקו בוחריו/ה למפלגתו/ה, ולהישאר בכנסת.

המנדט צריך להיות נכס של המפלגה, ולא של הח"כ הבודד. ח"כ/ית שלא ירצה להמשיך להיות חלק מסיעתו מכל סיבה שהיא – אידאולוגית עם או בלי מרכאות, בריאותית, פסיכולוגית, תעסוקתית או כל סיבה שלא תהיה –  יחוייב להתפטר מיידית מהכנסת והמנדט שלו/ה יוחזר אחר כבוד למפלגתו/ה. לא תהיה לא שום אופציה לערוק או להתפטר רק מהמפלגה, ולהישאר בכנסת. מספיק עם השיגעון הזה.

לחוק טוהר המידות שינקה את החיים הציבוריים מנאשמים ועבריינים, צריך להוסיף עוד חוק-חירום להצלת הדמוקרטיה – שימנע מחכ"ים לגנוב את המנדט שהעניקו הבוחרים למפלגתם ולהשאר בכנסת

גם את החוק המאפשר פיצול של שליש מחברי סיעה מכהנת צריך לעדכן. במפלגות קטנות של מתחת ל-10 מנדטים אין לאפשר פיצול בשום אופן. במפלגות של מעל 10 מנדטים ניתן אולי לאפשר פיצול של מינימום 50% מהסיעה, וגם זה בהתניות מחמירות שצריך להגדיר במדויק.

פיצול כזה צריך להיעשות רק כאשר יש סיבה אידאולוגית מוצקה, ורק כשניתן לוודא שאין מדובר בשוחד פוליטי או מתן טובות הנאה מכל סוג. לא ברור שניתן ליצור תנאים כאלה כלל.

במצב הנוכחי, לאחר 16 שנות פיגועים ביביסטים באושיות הדמוקרטיה והממשל הישראלי, וכל עוד לא מתקנים את הלאקונה המאפשרת בגידת ח"כ/ית בבוחריו/ה מבלי שיתפטר מהכנסת, ההצבעה שלנו בבחירות היא בגדר הימור פרוע והנחת הקול שלנו על קרן הצבי.

אם כל ח"כ/ית יכול/ה לגנוב את המנדט ולערוק לצד השני, וכך קורה בפועל והופך ל"נורמלי החדש", מה משמעות ההצבעה שלנו למפלגת X או Y? אנחנו בידיים של הנוכלים/ות, של המשחדים/ות ושל המשוחדים/ות.

בנוסף, העובדה שסחר-מכר בחברי/ות כנסת, הפעלת טרור כלפיהם/ן וכלפי בני משפחותיהם/ן, מתן שוחד וטובות הנאה, כל אלה עוברים מתחת לאפן של רשויות אכיפת החוק שהפכו אסקופה נדרסת תחת ממשלות נתניהו, מוציאה עוד לבנה משמעותית מחומת ההגנה על הדמוקרטיה.

לדוגמה, בעלה של עידית סילמן והיא עצמה היו אמורים להיחקר מיידית במשטרה על סמך דבריהם-שלהם באשר להבטחות שניתנו להם. ההבטחות שניתנו לכאורה לחברי כנסת נוספים מסיעת ימינה מהוות גם הן עילה מוצקה לחקירה יסודית. אבל המשטרה והפרקליטות מעדיפות לעצום עיניים.

לאחר 16 שנות פיגועים ביביסטים באושיות הדמוקרטיה, וכל עוד לא מתקנים את הלאקונה המאפשרת בגידת חכ"ים בבוחריהם, הצבעתנו היא בגדר הימור פרוע והנחת הקול שלנו על קרן הצבי

כך קורסות דמוקרטיות. כך קורסות מדינות. ישראל נמצאת בצומת הסטורי, והציבור חייב לאלץ את נבחריו/ותיו להניח חסמי-עורקים על הפצעים המדממים שפצע הביביזם בדמוקרטיה שלנו. מיד אחר כך, ומשתיכון ממשלה מתפקדת ויציבה, יש לגשת לשינוי יסודי של שיטת הממשל ושיטת הבחירות כולה.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
עוד 761 מילים ו-4 תגובות

חצי מהלקוחות בעולם

נשים אחראיות ל־80% מההחלטות הקשורות בהוצאות הבריאות של המשפחה אבל חברות הפמטק עדיין מתקשות לגייס משקיעים ● בישראל פועלות 130 חברות פטמק – 40% מהן הוקמו על ידי נשים – שמנסות לקדם ולשפר את התחום שעדיין לוקה בהטיה מגדרית ● ב־2021, החברות הישראליות גייסו כ־160 מיליון דולר והפוטנציאל הכלכלי עדיין בחיתוליו: "נמאס מחוסר השוויון"

עוד 1,009 מילים

ההשפעה של חוק הלאום על החיים עצמם - זניחה

בדיקת זמן ישראל אחרי ארבע שנים, חוק הלאום שוב מעורר סערה - אבל תומכיו, מתנגדיו, משפטנים ואנשי ציבור מתקשים להצביע על שינויים שהחוק חולל בפועל ● משפטנים מתבססים עליו מעט ● מעמד השפה הערבית דווקא עלה ● האפליה לא החמירה ● ועם זאת, ייתכן שהחוק בלם מגמת שינוי במעמד המיעוטים בישראל - ועוד יפגע בהם בעתיד ● "החוק פוגע דווקא משום שאין לו השפעה מעשית, כי הוא מיותר"

עוד 2,342 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

מה מצב חומרי ההדברה בפירות ובירקות? תלוי את מי שואלים

משרדי החקלאות והבריאות פרסמו בימים האחרונים דוחות על היקף שאריות חומרי ההדברה בירקות ובפירות ● לפי משרד החקלאות, מספר החריגות שולי והמצב הולך ומשתפר משנה לשנה ● לפי משרד הבריאות, מספר החריגות גדל בהתמדה והמצב מדאיג ● למי להאמין?

עוד 1,255 מילים

הבחירות בלבנון - אתגר פוליטי אך עם מסר חברתי מעודד

הבחירות לפרלמנט, שהתקיימו השבוע בלבנון (15 במאי), הן הראשונות מאז פריצתה של המחאה הציבורית במדינה באוקטובר 2019. התוצאות מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אולם יש בהן מספר התפתחויות מעניינות, שעשויות להשפיע על מגמות ארוכות-טווח יותר בזירה הלבנונית.

תוצאות הבחירות שהתקיימו השבוע בלבנון, לראשונה מאז פרוץ המחאה הציבורית ב-2019 מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אך עם התפתחויות מעניינות

חשוב להצביע על מספר תוצאות בעלות עניין:

  • מחנה ה–8 במרץ, במילים אחרות מחנה החזבאללה ותומכיו, נחלש בהשוואה לבחירות הקודמות. הוא מונה כעת 61 חברי פרלמנט (מתוך 128), לעומת 71 בפרלמנט היוצא. המשמעות: אובדן הרוב בפרלמנט. עם זאת, היחלשותו נובעת מירידה בכוחם של בעלי בריתו של חזבאללה, ולאו דווקא של העדה השיעית (חזבאללה ואמל), ששמרה ככלל על כוחה וזכתה יחד ב–27 מנדטים.
  • בעדה הנוצרית חל שינוי משמעותי למדי, לפיו מפלגת "הזרם הפטריוטי הלאומי", בהנהגת חתנו של הנשיא אעון, ג'בראן בסיל, איבדה מכוחה ואיננה המפלגה הנוצרית הגדולה ביותר. מפלגת "הכוחות הלבנוניים" בהנהגת סמיר ג'עג'ע, יריבתה המרה, חלפה על פניה עם 20 מושבים בפרלמנט על-פני 18 ליריבתה.
  • "העצמאיים" – "מחנה" חדש, המונה כעת 14 חברי פרלמנט, נבחרו על בסיס מצע אזרחי, שהדגיש את ההכרח בשינוי ויצא נגד השחיתות ושליטת המשפחות הגדולות והאליטות המסורתיות. לא מדובר במחנה מגובש, ויהיה מעניין לבחון את התנהלותו או חבירתו לגורמי כוח אחרים בשבועות ובחודשים הבאים.

האם מדובר בכיוון חדש אליו צועדת לבנון? וכמובן, מהן המשמעויות לישראל?

לא מדובר, לצערם של גורמים רבים בלבנון ומחוצה לה, ב"שחר של יום חדש". למעשה, תמונת המצב הפוליטית מסובכת ומורכבת יותר, ומלאכת הרכבתה של ממשלה חדשה תהיה מאתגרת ביותר. מבחינה זו, לא מדובר בשורה תחתונה חיובית, מיידית לפחות, מבחינת הציבור הלבנוני, שכן תנאי מוקדם והכרחי להזרמתו של סיוע בינלאומי ללבנון הינו ממשלה ומוסדות מתפקדים.

אין בכך גם כדי לבשר על שינוי משמעותי שיבלום את כוחו והשפעתו של חזבאללה בזירה הפוליטית בלבנון. חשוב להבהיר, כי הצרת צעדיו של הארגון, ובעיקר כוחו הצבאי, לא הייתה ואיננה על הפרק מבחינה מעשית. אולם תמונת המצב המורכבת יותר כעת תחייב את הארגון לשקלל בצורה מושכלת יותר את מרחב התמרון שיש בידיו.

לא שחר של יום חדש, ואף לא שינוי משמעותי שיבלום את כוח והשפעת חזבאללה בזירה הפוליטית בלבנון. תמונת המצב המורכבת יותר כעת תחייב את הארגון לשקלל בצורה מושכלת יותר את מרחב התמרון שלו

העדה הנוצרית מפולגת אולי יותר מתמיד, ותידרש לחשבון נפש לגבי המשך דרכה. קשה להניח שזה יקרה כך שהפילוג ישרת בהכרח את מחנה החזבאללה ותומכיו, כפי שהיה בשנים האחרונות. מדובר בתהליך היסטורי של היחלשותה של העדה הנוצרית, דמוגרפית ופוליטית, שמצליחה לשמור על מעמדה הבכיר רק מכוח החוקה (הנשיא חייב להיות נוצרי), אשר שוחקת משנה לשנה את החיבור שלה למציאות הדמוגרפית בשטח.

התופעה המרעננת ביותר הינה כאמור המועמדים העצמאיים שנבחרו לפרלמנט – 14 חברים חדשים. יש בכך ביטוי מעודד לטלטלה שעוברת על החברה הלבנונית בשנים האחרונות, ובעיקר מאז אוקטובר 2019. ההשלכות המיידיות אינן ברורות, ויש להמתין להתרוצצויות שיתקיימו במסדרונות הפוליטיים בתקופה הקרובה. אולם, יתכן שהשלכותיהן ייראו ויורגשו בטווח הארוך יותר.

מבחינת ישראל, אין הרבה בשורות, לבטח לא בטווח הזמן המיידי-קרוב. חוסר היציבות הפוליטית בלבנון צפוי להימשך, כמו גם ההשפעה הרבה (מאד) של החזבאללה ומחנהו.

המשוכות הפוליטיות המידיות שעל הפרק: כינונה של ממשלה חדשה. והאתגר המשמעותי והמסקרן ביותר: בחירתו של נשיא חדש, שצריכה להתקיים באוקטובר השנה. סיכוייו של  ג'בראן בסיל, חתנו של הנשיא המכהן מישל אעון, הנושא עיניו לתפקיד, הסתבכו עוד יותר. לא ברור כלל ועיקר אם חזבאללה יחליטו לתמוך בו, או שהנסיבות החדשות תכתבנה כיוון אחר.

כך או כך, ולמרות שכאמור לא צפוי שינוי בכוחו של חזבאללה, אין לבטל על הסף את המסר הטמון בבחירות הללו, ובעיקר בכל מה שנוגע לחברה האזרחית בלבנון. שוררת בקרבה תחושה של הישגיות, שיש לקוות שתישמר, ולא תגווע במהרה.

למרות שלא צפוי שינוי בכוח חזבאללה, אין לבטל את המסר הטמון בבחירות הללו, ובעיקר בנוגע לחברה האזרחית בלבנון. שוררת בקרבה תחושת הישגיות, שיש לקוות כי תישמר

חשוב שישראל תביט על כך באורח חיובי, אמנם זהיר ובערבון בהחלט מוגבל, אך לא תבטלה על הסף.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 611 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חזרה של איראן להסכם אינה בהכרח צעד רע עבור ישראל

מצב שבו איראן מרוסנת ומפוקחת ללא כמויות אורניום מועשר המספיקות לכמה פצצות, יאפשר לישראל להגדיל את מרחב ההחלטה ולהתארגן טוב יותר לאופציה הצבאית ● לכן ביקורו של גנץ בוושינגטון יתמקד יותר בגיוס משאבים: במערכת הביטחון גיבשו רשימת דרישות מהאמריקאים ובראשה תוספת כוח לחיל האוויר ● לא מן הנמנע שביידן יכריז בביקורו בישראל על חבילת סיוע חדשה ● פרשנות

עוד 734 מילים

חזבאללה ככל הנראה ירכיב גם את ממשלת לבנון הבאה, אבל העובדה שאיבד בתוך ארבע שנים כ-20% מכוחו הפרלמנטרי מאותתת לארגון השיעי מה מצבו בתוך המדינה שהגיע לפשיטת רגל ● צעירים משכילים שקוראים תיגר על הסדר הישן הם המציאות עמה חזבאללה צריכה להתמודד כיום ● וכל עוד הזירה הלבנונית הפנימית רותחת, נסראללה יעשה הכול כדי להימנע ממתיחות עם ישראל ● פרשנות

עוד 775 מילים

לחברת טרה היה רעיון: לייצר מטבע שמוצמד לדולר ● אלא שהפעם, במקום אנשים שייצבו את ערך המטבע, יהיה זה אלגוריתם שיעשה זאת באופן אוטומטי על מטבע קריפטו ● הרעיון מבריק, התוצאה פחות: כל המטבעות התאדו בתוך ימים בודדים מרגע פרוץ משבר

עוד 631 מילים

התחבורה הציבורית במשבר: "נהגים בורחים והעסק קורס"

הנהגים המיוצגים בכוח לעובדים כמו גם אלה שבהסתדרות הלאומית יפתחו בשביתה בשבוע הבא ● הם דורשים בין היתר להעלות את השכר ההתחלתי כדי לעצור את הנטישה ולהחזיר 4,000 נהגים שחסרים ● נהגי אגד מסתפקים בשלב זה במחאות על היעדר שירותים בתחנות קצה ● יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בלאומית: "הודיעו שהשכר יעלה בתקציב 2023. מי אמר שיהיה תקציב שנה הבאה?"

עוד 1,422 מילים

"קודמו עבודות בבית ברעננה ללא הליך נדרש, אין יד מכוונת, מטריד ולא תקין"

בר־לב אישר: מצעד הדגלים ביום ירושלים יעבור דרך שער שכם; פריג': טעות מסוכנת ● רוסיה: 959 לוחמים אוקראינים הועברו ממפעל הפלדה במריאופול ל"מושבת עונשין 120" ● ח"כים בליכוד הודיעו שיתמכו בחוק של גנץ בנושא מלגות לחיילים, נתניהו האשים: פוצצתם את המו"מ עם הקואליציה; בנט, גנץ ולפיד: החוק יעלה להצבעה שמית – כולם יראו את עמדת הליכוד

עוד 58 עדכונים

במוקד קמפיין הבחירות הבא של הליכוד: "הערבים משתלטים על המדינה"

פרסום ראשון הליכוד החל להתכונן לבחירות הבאות, והכיוון שסימן נתניהו הוא הבטחה להעביר שורת חוקים מחמירים, כולל שלילת אזרחות ממי שיפגין בזמן מלחמה ועונש מאסר על הנפת דגל אש"ף ● מיקי זוהר אומר לזמן ישראל: "זה יהיה הנושא החם בבחירות והציבור יהיה איתנו" ● וגם: האם נתניהו באמת רוצה בחירות עכשיו? מי מריץ שוב את סילבן שלום? ומה עשה אמש צ'ייני מרום בכנס פעילי הליכוד?

עוד 805 מילים

התקוות הגדולות שהפלסטינים תלו בביידן התנפצו לרסיסים

בכירים ברמאללה מתוסכלים מכך שנשיא ארה"ב עדיין לא עמד בהבטחת הבחירות שלו לפתוח מחדש את הנציגויות הדיפלומטיות בירושלים ובוושינגטון – אבל שמחים על שינוי הנרטיב בנושא פתרון שתי המדינות ● "הייתה הרגשה שארה"ב חזרה למשחק", אומר גורם פלסטיני לזמן ישראל, "אבל שום דבר לא השתנה"

עוד 970 מילים

פרשת חיים ולדר טלטלה את העולם החרדי אבל לא בטוח שמשהו השתנה

פרשת חיים ולדר זעזעה את הציבור החרדי ופרצה סכר של עדויות על פגיעות מיניות והטיפול הלוקה בהן ● פעילים המסייעים לנפגעים חרדים מספרים לזמן ישראל על המשך תרבות השתיקה לצד השינויים שעוברת הקהילה בעקבות התפוצצות הפרשה: "אנחנו עדיין מקבלים המון שיחות הקשורות אליו"

עוד 2,621 מילים

דיווח: לראשונה תשתתף ארצות הברית בתרגיל ישראלי המדמה תקיפה באיראן

מיום שני הקרוב תבוטל החובה לעטות מסכות בטיסות ● דיווח: בעת כהונתו כראש המוסד גורש יוסי כהן מקונגו ● ליברמן ושאשא ביטון סיכמו שגם השנה גני הילדים ייכללו בבתי הספר של החופש הגדול ● אחרי שראש עיריית אום אל-פחם ביקש שלא לקיים תרגיל צבאי בעירו, הוחלט בצה"ל שהתרגיל ייערך מחוץ ליישוב ● ימינה הדיחה את עידית סילמן מוועדת הכנסת

עוד 39 עדכונים

שנה אחרי שהיועמ"ש הקודם החליט לסגור את תיקיהם של מפקד חיל הים לשעבר ושל עו"ד דוד שמרון, פרסמה פרקליטות המדינה את ההחלטות המנומקות בעניינם של השניים ● אלא שהסברי הפרקליטות מצומצמים מדי, חסרי היגיון ומנוגדים להלכה ולפרקטיקה המשפטית במיוחד בשחיתות שלטונית ● קלונה של התביעה הכללית ניבט מכל שורה במסמכים הללו ● פרשנות

עוד 619 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה