גם זקנים מנסים להתחדש ולהתרענן

פרופ' רות בן-ישראל (צילום: Arielinson, ויקיפדיה)
Arielinson, ויקיפדיה
פרופ' רות בן-ישראל

"איזו ירידה!", אמרה לי לפני שנים עיתונאית מתחילה, בת עשרים ומשהו, בהקשר לקולגה ותיק שהיה בעבר מבכירי העורכים בעיתון. בשנים האחרונות לפני פרישתו לגמלאות הוא המיר את העריכה בכתיבת מדור שבועי, חכם וגם משעשע ובעל איכויות ספרותיות. "לא, זאת בכלל לא ירידה" הגבתי, והבחורה הופתעה מתגובתי. ספק אם יכולה הייתה לרדת לסוף דעתי.

"איזו ירידה!", אמרה לי לפני שנים עיתונאית מתחילה, בת עשרים ומשהו, בקשר לקולגה ותיק שהיה בעבר מבכירי העורכים בעיתון. בשנים האחרונות לפני פרישתו לגמלאות הוא המיר את העריכה בכתיבת מדור שבועי

עולמם של מזדקנים סמוי בדרך-כלל מעיניים צעירות. הצלחה נמדדת בעיניהם, מן הסתם, בתארים, בעמדות כוח ובמיקום גבוה בהיררכיה. אותה צעירה עדיין לא חוותה תחושות של שחיקה ומיצוי. היא וודאי לא מכירה את התחושה המדכדכת שאתה ממחזר את עצמך, שחדלת מזמן להתחדש ואתה עושה שוב ושוב עוד מאותו דבר.

המשפטנית המנוחה פרופסור רות בן-ישראל הורישה לנו דוגמה מופתית ואמיצה של התמודדות עם אותה תחושה. היא הייתה, בין השאר, דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וגם כלת פרס ישראל לחקר המשפט.

לפני כשנה הלכה לעולמה כמעט בת 89. עם פרישתה לגמלאות בשנת 2000 הייתה לפרופסור אמריטוס בפקולטה. בשנת 2005, בגיל 74, פרשה לחלוטין מכל עיסוק במשפטים ופנתה לציור ממוחשב של סיפורי המקרא. בשנים הבאות פרסמה ספרים, הציגה בתערוכות. בפרק האחרון בחייה עסקה גם בריקוד (במסגרת להקת קשישות), במוזיקה ובכתיבת שירה.

וכך היא הסבירה את ההסבה המקצועית הקיצונית:

"הרגשתי צורך עז להתחדש, להתרענן, ולהגשים את עצמי בדרך חדשה ושונה".

לתפנית החדה בחייה התלווה (כצפוי) קושי רגשי הכרוך, כדבריה, בוויתור על מעמדה כדמות מובילה במקצועה הקודם ובמעבר לתחתית הסולם בעיסוקה החדש. היא שקלה את היתרון שבהתחדשות – מול החיסרון שבהתחלה מחדש.

"הכף נטתה בבירור אל עבר היתרון, כתבה. הסיכוי להתרעננות ולהנאה שבלימוד ובהתבטאות בתחום חדש, גברו על החשש מאובדן היוקרה המעמדית".

עולמם של מזדקנים סמוי בדרך-כלל מעיניים צעירות. אותה צעירה עדיין לא חוותה תחושות שחיקה ומיצוי. היא וודאי לא מכירה את התחושה המדכדכת שאתה ממחזר את עצמך

בודדים עושים בזקנתם תפנית כה חדה, הסבה מקצועית של 180 מעלות. אבל לא מעטים מצליחים להתחדש בתחום עיסוקם הישן וליצור ניואנסים חדשים גם בגיל השלישי, וכבר נאמר שוב ושוב שיצירה היא מעיין נעורים.

העיתונאית-סופרת-מתרגמת רות בונדי המחוננת היטיבה להגדיר את טעמה וכוחה של כתיבה בישורת האחרונה של החיים ברשימה שחיברה בהיותה בת 85 (הרשימה פורסמה לאחר מותה בגיל 94, כבר ציטטתי אותה לאחרונה, בהקשר אחר).

"שיגרה היא סתם פיהוק עד שמגיעים לזיקנה… השיגרה היא משענת, בטחון, ידידה בשעת צרה… לא מאהבה אני נאחזת בה, אלא מתוך פחד משיבושים. הכמיהה לחידוש מתרכזת בכתיבה. רק לא לחזור על עצמי. לא לכתוב תמיד אותו דבר במילים אחרות. עלי לחפש נושאים שלא כתבתי עליהם עדיין".

גם רות בונדי נרתעה ונזהרה מ"עוד מאותו דבר".

שנתיים חלפו היום, ואת עוד לגמרי אתי ואיתנו. נשארת ותישארי. מים רבים לא יכבו את האהבה ונהרות לא ישטפוה. רק נותר הגעגוע,…

Posted by Tal Bashan on Wednesday, November 13, 2019

האם רוב היוצרים בכל תחומי היצירה – המדעית, הפילוסופית, הספרותית והאמנותית – דועכים בזקנתם? לא כאן המקום לדון בהרחבה בשאלה המורכבת. לפי דעה נפוצה, שיא היצירתיות צפוי בגיל 35-40. והיו מי שדימו יצירה מאוחרת לאוויר מעופש, משומש.

האם רוב היוצרים בכל תחומי היצירה – המדעית, הפילוסופית, הספרותית והאמנותית – דועכים בזקנתם? לפי דעה נפוצה, שיא היצירתיות צפוי בגיל 35-40. והיו מי שדימו יצירה מאוחרת לאוויר מעופש, משומש

לעומת זאת, מחקרים רבים הצביעו על מאפיינים ייחודיים של יצירה לעת זקנה. הבולטים שבהם: הצטמצמות המרחב החיצוני והתבוננות מעמיקה פנימה, חתירה לפשטות וחסכון בקישוטים אמנותיים, הבעה אינטנסיבית, אדישות יחסית למוסכמות האסתטיות של התקופה.

רות בונדי מראיינת את דוד בן גוריון (צילום: ויקיפדיה)
רות בונדי מראיינת את דוד בן גוריון (צילום: ויקיפדיה)

על כך כותבים ד"ר מירי ורון והפרופסור אמיר כהן-שלו בספרם (המומלץ!) "על שפע היש הנמלט – שירה בזקנה, זקנה בשירה".

ויש מי שמצליחים להתחדש אבל נתקלים במחסום של גילנות (אייג'יזם בלעז), באותה דעה קדומה המתייגת אדם בהתאם לסטריאוטיפ של גילו. כך, למשל, התקשורת כמעט לא מתייחסת לתערוכות של אמנים שהוכרו מזמן כמובילים. מבקרי אמנות מניחים, כנראה: כבר ראינו והכרנו אותם. דיינו. כבר לא מצפים למצוא באמנותם ניואנסים ועומקים חדשים.

הכרתי מקרוב את מכת הגילנות בתחום התקשורת. שחיקה, התיישנות ואיבוד רלוונטיות אכן אורבים לכל מי שעוסק בתחום התזזיתי. תוחלת החיים המקצועית של טאלנטים בטלוויזיה (ולעתים גם ברדיו) אינה עולה, במקרים רבים, על 15 שנים.

רבים מושכים ושורדים עד לפנסיה גם לאחר שכבר נשחקו, התיישנו ונהיו פתטיים. אבל יש גם מי שנדחקו ונעלמו בעודם במיטבם. לעתים קרובות זה קורה בגלל גישה סטריאוטיפית למבוגרים ותיוגם הסטריאוטיפי כארכאיים שזמנם עבר.

רבים מושכים ושורדים עד לפנסיה גם לאחר שכבר נשחקו, התיישנו ונהיו פתטיים. אבל יש גם מי שנדחקו ונעלמו בעודם במיטבם. לעתים קרובות בגלל גישה סטריאוטיפית למבוגרים ותיוגם כארכאיים שזמנם עבר

התופעה נפוצה למדי בעיתונות הדפוס. הנה, למשל, מעשה בכתבת, קולגה שלי לשעבר. היא ניחנה בכתיבה רעננה, קלילה וצבעונית כקצפת, אך חפה מוולגריות שנתפסה אז כסממן של "כתיבה צעירה". לעניות דעתי, קלילותה התאימה מאוד ל"ידיעות אחרונות". אבל בכירים העדיפו להטיל משימות על כתבים צעירים ממנה. "למה אתה דוחק אותי?" היא שאלה ישירות את רכז הכתבים. "עייפות החומר" הוא ענה חד וחלק.

האיש זכור לי כמי שהיה שקוע מאוד בגילוי כישרונות צעירים. אולי היה בזה גם עניין של אגו. הוא קיווה, מן הסתם, שהתגליות הצעירות ייזכרו לו ויירשמו על שמו. ספק אם טרח בכלל להכיר את כתיבתה הייחודית של אותה כתבת מקופחת. הלוא היא כבר התקרבה, אבוי! לגיל חמישים.

*  *  *

אני מנסה להיאחז באופטימיות ובדוגמאות מעודדות. אולי לגרש את הפחדים הנלווים להחלפת קידומת. אבל אי אפשר להתכחש כליל לאימת הזיקנה. במשך קרוב לשמונה שנים הייתי מתנדבת בעמותת "עמך" (המציעה סיוע חברתי ורגשי לניצולי שואה). זאת הייתה חוויה מאתגרת, מאלפת אבל גם מעציבה.

ומה הייתה האמירה הכי מדכאת (לטעמי) ששמעתי במהלך ההתנדבות? "זקנים, על מה יש להם לדבר?" אמרה לי בת 84. היא התאלמנה בגיל 80 אחרי 60 שנות נישואים, ומאז סבלה מכל רגע של לבד. בעידודו של בנה היחיד התחילה לבקר במתנ"ס, אבל ברחה משם במהירות. "כי מדברים שם רק על מחלות" אמרה. ואני חשבתי, מבועתת: "מה טעם בהמשך החיים כאשר אזלו כל הנושאים לשיחה ונשאר רק העיסוק במחלות?". הלוא כל פסיכולוג מתחיל יודע לומר שבגיל השלישי סם החיים הוא סקרנות. ההתעניינות במה שמעבר לצרותיך הפרטיות.

אני נזכרת במה שאמרה לי בראיון עיתונאי הפסיכולוגית והסופרת ניצה אייל ז"ל, שהרבתה לעבוד עם זקנים ולחקור את ההזדקנות והזקנה. לפני כשנתיים היא הלכה לעולמה. ההתפתחות הקוגנטיבית, כדבריה, אינה אמורה להיעצר עם הגיל. אבל יש במקומותינו תופעה מצערת מאוד. אנשים רבים מקדימים לעזוב את הראש שלהם, לעתים עוזבים אותו עשרות שנים לפני שהם עוזבים את גופם.

הסופרת והפסיכולוגית ניצה אייל ז"ל אמרה לי בראיון, שההתפתחות הקוגנטיבית אינה אמורה להיעצר עם הגיל. אך יש אנשים המקדימים לעזוב את ראשם, לעתים עשרות שנים לפני שהם עוזבים את גופם

הכרתי גם עמך חסרי השכלה ששימרו חיוניות גם בזקנתם. ובכל זאת, יש כנראה משהו באמירה התלמודית:

"תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים – חכמה נתווספה בהם, שנאמר: 'בשישים חכמה ולאורך ימים תבונה'. ועמי הארץ כל זמן שמזקינים טיפשות נתווספה בהם".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,022 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 26 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גל ההתייקרויות: החזקים לא נפגעו, החלשים כן

המחירים מזנקים ויוקר המחיה יעלה אף יותר בשל העלאת הריבית ● גם השכר עלה - אבל בענפים מסוימים, בעיקר בהייטק, השכר עלה הרבה, ובענפים אחרים הוא אפילו ירד בחדות, אחרי חודשים ארוכים של חל"ת וחיים מדמי אבטלה ● גם העצמאים נפגעו קשה ● כשמשווים הוצאות מול הכנסות, רואים שמצבם של החזקים השתפר, מצב החלשים הידרדר - והפערים גדלו

עוד 2,522 מילים

ממדים ללימודים - משקיעים בחזקים

חוק "ממדים ללימודים" הוא בשורה חשובה רק עבור כמחצית מהלוחמים המשוחררים. מהחוק החדש ייהנו מי שעומדים בתנאי הסף ומתאימים מבחינה אישית ללימודים אקדמיים, וגם רוצים ויכולים להקדיש לפחות שלוש שנים מחייהם ללמידה עיונית.

חוק "ממדים ללימודים" הוא בשורה חשובה רק עבור כמחצית מהלוחמים המשוחררים. ייהנו רק מי שעומדים בתנאי הסף, וגם רוצים ויכולים להקדיש לפחות 3 שנים מחייהם ללמידה עיונית

אבל מה עם החצי השני? הלוחמים שמתחילים מנקודת פתיחה נמוכה יותר, בין השאר עקב הפערים העצומים במערכת החינוך. אלה שאינם יכולים ללמוד ולקיים את עצמם במקביל, ולהוריהם אין את האמצעים הנדרשים לסייע להם. אלה שכישוריהם והעדפותיהם אינם בתחום העיוני ומחפשים למידה יותר מעשית ותכליתית.

כרגיל, קבוצה זו נשארת מאחור. מדינת ישראל כבר משקיעה משאבים עצומים בסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. כשישה מיליארד שקלים מתוקצבים מדי שנה רק להוראה במוסדות הללו, ועוד מיליארדים נוספים מוקצים למחקר – וטוב שכך!

תקצוב האקדמיה מניב בסופו של דבר תשואה משמעותית לחברה הישראלית, הן במישור הכלכלי והן בהיבטים אחרים. ככל שניתן להסיר חסמים בפני הגישה למוסדות אלה ולפתוח אותם לאוכלוסיות נוספות, כפי שעושה תוכנית "ממדים ללימודים", מדובר במאמץ מבורך וראוי.

אלא שהפעילות החשובה הזו רק מדגישה את העוול המשווע והנזק הכבד של הזנחת החצי השני של האוכלוסייה, שחופף במידה רבה ל"ישראל השנייה": בקרב מי  שאינם הולכים כיום לאקדמיה, וגם לא ילכו למרות המימון הגבוה שמציעה תוכנית "ממדים ללימודים", יש  הרבה יותר צעירים ממשפחות עם הכנסה והשכלה נמוכה.

במילים אחרות, אלה הצעירים שבהם נדרשת ההשקעה הממשלתית הגדולה ביותר. הפוטנציאל שלהם לא נמוך יותר מזה של בעלי תארים אקדמיים, הם פשוט קיבלו ומקבלים פחות הזדמנויות.

אבל מה עם החצי השני? הלוחמים שמתחילים מנקודת פתיחה נמוכה יותר, בין השאר עקב הפערים העצומים במערכת החינוך. אלה שאינם יכולים ללמוד ולקיים את עצמם במקביל, ולהוריהם אין אמצעים לסייע להם

ישראל צריכה אותם, עם כישורים וידע מקצועי ברמה גבוהה, כדי לקיים כלכלה מודרנית ומפותחת. המשק משווע לעובדים עם מיומנויות שאינן נרכשות באקדמיה, ולא רק בהייטק – אלא גם בענפי התעשייה, הרכב, השירותים, המלונאות ועוד. בה בעת, מאות אלפי ישראלים תקועים בעבודות בשכר נמוך וללא אופק להתפתחות או התקדמות מקצועית.

ההשקעה בצעירים אלה זניחה לעומת המשאבים העצומים שמועברים לאקדמיה. התקציבים הממשלתיים לקורסים להכשרות מקצועיות וללימודי הנדסאות הם פחות מעשירית ממה שניתן ללומדים במוסדות אקדמיים.

כתוצאה מכך, היקף הלומדים ואיכות המענה שהם מקבלים נמוכים מאוד גם הם. זאת אף שמחקרים מראים שהתשואה של לימודים מקצועיים ברמה נאותה, יחסית לעלותם, אינה נופלת מהתועלת של לימודים אקדמיים.

ההזנחה באה לידי ביטוי לא רק בתקציבים, אלא גם במעמד ובתשומת הלב הציבורית להם זוכים ההכשרות ולימודי ההנדסאות. במידה רבה, המדינה כבר מספר עשורים מתייחסת למסלולים אלה כ"חצר אחורית" של עולמות ההשכלה והתעסוקה, ואינה מתייחסת אליהם כאל סוגיה לאומית אסטרטגית מהמעלה הראשונה.

בין השאר, הדבר בא לידי ביטוי בדרך שבה הטיפול בנושא מפוצל בין מגוון רחב של משרדים, גופים ותוכניות ממשלתיות, שחלוקת האחריות ביניהם עמומה ומשתנה לעתים תכופות. אין שום מקבילה למועצה להשכלה גבוהה, או לתהליכי התכנון הרחבים וארוכי הטווח שאותם היא מובילה.

בכך, ישראל בולטת כחריגה ומבודדת בין המדינות המפותחות, שכולן מייחסות ללימודים מקצועיים עדיפות גבוהה, ומשקיעות בהם הרבה יותר משאבים.

ההשקעה בצעירים אלה זניחה לעומת המשאבים העצומים שמועברים לאקדמיה. התקציבים הממשלתיים לקורסים להכשרות מקצועיות וללימודי הנדסאות הם פחות מעשירית מהניתן ללומדים במוסדות אקדמיים

תוכנית "ממדים ללימודים" מהווה קומה נוספת על גבי המערך הנרחב והמסועף של הלימודים האקדמיים בישראל. בתחום הלימודים המקצועיים, עוד לא התחלנו לחפור את היסודות.

רועי מאור הוא מנהל פיתוח מדיניות ומחקר בעמותה "121 – מנוע לשינוי חברתי". קודם לכן שימש למעלה מעשור בתפקידי מנכ"ל, סמנכ"ל חבר ועד ויועץ של ארגונים בתחומי זכויות אדם, תקשורת, אזרחות משותפת וחינוך, וליווה את הקמתם של מספר ארגונים לשינוי חברתי. בעל תואר שני בהיסטוריה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 515 מילים

"מגדלי מגורים הם מנכרים, מעקרים, מייקרים ומסכנים"

הנתונים מאשרים את מה שרואות העיניים: בשנתיים האחרונות חל זינוק במספר התחלות הבנייה של מגדלי מגורים, ואנשי התכנון טוענים כי בשנים הבאות נצטרך לבנות בניינים אפילו גבוהים יותר ● פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית, נחרדת ממה שמחכה לנו ומזהירה: "הרבה יותר יקר לבנות מגדלים ולתחזק אותם, הם אסון סביבתי, והחיים בהם הם חיים של ניכור חברתי"

עוד 1,295 מילים ו-1 תגובות

דיווח: בכירים אמריקאים ביקשו לבחון מחדש את תוואי המצעד

זנדברג: מצעד הדגלים מסכן חיים - כולנו קורבנות שלו ● ברביבאי: לגיטימי שיהודים צועדים בירושלים ● משרד החוץ: זה יראה כהמשך ישיר לאירועי מות העיתונאית ● דיווח: תשובת משרד הביטחון לבג״ץ תהיה שחומש יפונה והמועד ייקבע בהמשך ● בן ברק על הדיווח על חיסול הבכיר האיראני: חלה נסיגה בצורה שבה אנחנו שומרים דברים אצלנו ● ליברמן: לא מכיר מגעים עם החרדים לכניסה לממשלה - לא מוכן לשבת איתם

עוד 21 עדכונים

למקרה שפיספסת

החברה החדשה של ישראל

המלחמה באוקראינה, חוסר הביטחון האנרגטי, איום הטרור והעלייה באנטישמיות - כל אלה הביאו לשינוי ביחס של האיחוד האירופי לישראל ● בלי הרבה כותרות, הנשיאה הצעירה של הפרלמנט ביקרה בתחילת השבוע בארץ - ובירושלים התמוגגו מדבריה ● היא לא הזכירה את ההתנחלויות, לא התעכבה על הארועים הביטחוניים ולא גינתה את ישראל ● האם באמת הכל עד כדי כך ורוד? ● פרשנות

עוד 835 מילים

"מלחמת הסמים" בגבול סוריה-ירדן

התגברות התקריות האלימות בגבול סוריה ירדן בין מבריחי סמים לצבא הירדני, בתמיכת הצבא הסורי והמליציות הפרו איראניות, מדאיגות את מלך ירדן, שביקש סיוע מוושינגטון. סוריה הינה המייצרת והמפיצה העיקרית במזה"ת של סם הקפטגון. על מערך ההברחות אחראי הגנרל מאהר אלאסד, אחיו של נשיא סוריה.

בתחילת השבוע הרגו חיילי צבא ירדן 4 מבריחים ופצעו כמה נוספים בהיתקלות בגבול סוריה ירדן בצפון הממלכה. הצבא הירדני תפס כמות גדולה של סמים ובהם גלולות של סם קפטגון וחבילות חשיש וגם כמה כלי נשק מסוג קלשניקוב.

בתחילת השבוע הרגו חיילי צבא ירדן 4 מבריחים ופצעו נוספים בהיתקלות בגבול סוריה ירדן בצפון הממלכה. הצבא הירדני תפס כמות גדולה של סמים ובהם גלולות של הסם קפטגון, חבילות חשיש וקלשניקובים

בשלוש השנים האחרונות החריפה תופעת ההברחות מסוריה לירדן והנושא מדאיג מאוד את הממסד הביטחוני הירדני.

סוריה מתפרנסת בעיקר מסם הקפטגון, ואסד הוא גדול יצרני וסוחרי הסמים. אמנם יש גם ברוני סמים שעוסקים בקוקאין אבל השוק מתחלק בין כמה ברונים.

Posted by Eyal D Morag on Monday, January 31, 2022

עבדאללה מלך ירדן סייר בעצמו בגבול סוריה-ירדן, בתוקף היותו המפקד העליון של הצבא, והוא העלה את הנושא בפני בכירי הממשל בביקורו האחרון בוושינגטון. לא מדובר רק בבעייה פלילית חמורה, אלא גם בבעיה ביטחונית. ירדן טוענת כי איראן וגורמים בכירים בצבא סוריה עומדים מאחורי תופעת ההברחות, מסיבות כלכליות אך גם מתוך רצון לזעזע את היציבות של הממלכה ההאשמית.

ירדן החליטה לצאת לקמפיין תקשורתי בנושא. בעוד שירדן נלחמת בנחישות בתופעת ההברחות, הרי שסוריה לא עושה שום פעולה למנוע אותה.

מתחילת השנה תפסו שלטונות ירדן 20 מיליון גלולות של סם הקפטגון שהוברחו מסוריה לירדן לעומת 14  מיליון גלולות של הסם שנתפסו בשנה שעברה.

לא מדובר רק בבעייה פלילית חמורה, אלא גם בבעיה ביטחונית. ירדן טוענת כי איראן ובכירים בצבא סוריה עומדים מאחורי תופעת ההברחות, מסיבות כלכליות אך גם מתוך רצון לזעזע את יציבות הממלכה ההאשמית

המבריחים הסורים החלו להשתמש ברחפנים ומל"טים לצורך ההברחות מדרום סוריה לצפון ירדן. צבא ירדן שוקל אף הוא להשתמש ברחפנים או מל"טים כדי לנסות וליירט את כלי הטיס הבלתי מאויישים שבהם משתמשים המבריחים.

על פי מקורות ירדנים, על כל הברחה מקבלים המבריחים סכום כסף שנע בין אלפיים לעשרת אלפים דינאר.

הקולונל מוצטפא אלחיארי, מנהל מחלקת ההסברה בצבא ירדן' אמר השבוע בראיון לטלוויזיה הירדנית כי "ארגונים איראניים מסוכנים מנסים לפגוע בביטחון הלאומי הירדני וכי צבא ירדן מנהל מלחמת סמים בגבול הצפוני עם סוריה".

הוא הוסיף כי מדובר בתופעה מאורגנת של הברחות על ידי ארגונים נתמכים על ידי גופים חיצוניים. לדבריו, איראן ממלאת את הוואקום שנוצר בדרום סוריה בעקבות יציאה משם של כוחות צבא רוסיה כדי להשתתף במלחמה באוקראינה.

המבריחים הסורים החלו להשתמש ברחפנים ומל"טים לצורך ההברחות מדרום סוריה לצפון ירדן. צבא ירדן שוקל אף הוא להשתמש ברחפנים או מל"טים ליירוט כלי הטיס הבלתי מאויישים הללו

לדבריו, כנופיות המבריחים מקבלות תמיכה מקבוצות במשמר הגבול הסורי ומקבוצות נוספות.

סוריה מתעלמת מתופעת ההברחות

סוריה הפכה במהלך מלחמת האזרחים למעצמה של סם הקפטגון המכונה "הקוקאין של העניים" שמוברח לאירופה ולמדינות במפרץ, גם דרך ירדן.

הסם הזה פופולרי מאוד בקרב בני נוער בעולם הערבי.

בחודשים האחרונים חלה התקרבות גדולה ביחסים בין ירדן לסוריה. עבדאללה מלך ירדן שוחח בטלפון, לראשונה מאז פרוץ מלחמת האזרחים, עם הנשיא בשאר אסד, מעבר הגבול בצפון ירדן בין ירדן לסוריה נפתח מחדש, ומשלחות של בכירים סורים ביקרו בירדן.

בין היתר נדונה תופעת ההברחות מדרום סוריה לירדן, אולם הסורים לא עשו שום דבר להפסיקה.

סוריה הפכה במהלך מלחמת האזרחים למעצמה של סם הקפטגון המכונה "הקוקאין של העניים" שמוברח לאירופה ולמדינות במפרץ, גם דרך ירדן. הסם הזה פופולרי מאוד בקרב בני נוער בעולם הערבי

יש לכך הסבר פשוט. הסנקציות האמריקאיות הקשות והמשבר הכלכלי הגדול בסוריה בעקבות מלחמת האזרחים דחפו את המשטר להפוך את ענף הסמים למקור הכנסה חשוב לכלכלת המדינה.

ייצור וסחר בסם הקפטגון הפך לתעשייה לאומית בסוריה. מדובר בייצור ובהברחה של מיליוני גלולות של סם הקפטגון בכל שבוע, ולירדן יש תפקיד חשוב בהברחות. שטחה הצפוני משמש כשער הכניסה של הסם למדינות המפרץ ומדינות המזרח הרחוק.

על פי גורמי ביטחון בישראל, כ-85 אחוזים מסם הקפטגון שמוברח לירדן עובר לחו"ל וכ-15 אחוזים ממנו הם לצריכה פנימית בתוך הממלכה.

על פי גורמים אמריקאים, שווי הסחר בסם קפטגון במזרח התיכון במהלך שנת 2021 עלה על חמישה מיליארד דולר.

מאהר אלאסד-"פאבלו אסקובר" הסורי

הגנרל מאהר אלאסד, אחיו של הנשיא הסורי ומפקד דיוויזיה 4 בצבא הסורי, מכונה על ידי גורמים במערכת הביטחון הישראלית "פבלו אסקובר" הסורי על שם סוחר הסמים הקולומביאני הידוע שהיה ראש קרטל הסמים מדיין.

זהו האיש האחראי על מערך ההברחות הסורי של סם הקפטגון.

תפקידה של דיוויזיה 4 היא לאבטח את המשטר הסורי, אבל יש לה גם נוכחות בדרום סוריה והיא אחראית בין היתר על אבטחת הגבולות.

הסנקציות האמריקאיות הקשות והמשבר הכלכלי הגדול בסוריה בעקבות מלחמת האזרחים, דחפו את המשטר להפוך את ענף הסמים למקור הכנסה חשוב לכלכלת המדינה

על פי גורמים אמריקאים, מפעלי הייצור של סם הקפטגון נמצאים בתחום שליטתה של דיוויזיה 4 הסורית ותחת חסותה.

בתעשיית הייצור וההברחות של סם הקפטגון חברים עוד כמה קרובי משפחה של הנשיא הסורי וחלק מהאליטות הצבאיות והפוליטיות שמחפשות הכנסה צדדית נוספת בעקבות המצב הכלכלי הקשה.

גם ארגון חזבאללה בלבנון קשור לתעשיית הברחת סם הקפטגון מסוריה למדינות בחו"ל.

להערכת גורמים ביטחוניים, הסיכוי שהקהילייה הבינלאומית תצליח לאלץ את המשטר הסורי להפסיק את הייצור של הסמים והסחר בהם שואף לאפס. הסנקציות שהוטלו על המשטר הסורי הפכו את הסחר בסמים לכלי הישרדות פוליטי וכלכלי של המשטר.

הקהילה הבינלאומית מודעת היטב לתופעת הסחר בסמים בסוריה והמעורבות של המשטר בתעשיית הסמים. גם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין מכיר היטב את הנושא ונותן גיבוי מלא למשטרו של נשיא סוריה.

בינתיים, מי שמשלמת באופן ישיר את המחיר הינה ירדן שדרכה מתבצעות בעיקר הברחות סם הקפטגון מסוריה למדינות בחו"ל. תקריות הגבול בין המבריחים הסורים לצבא ירדן הפכו לעניין יום יומי וגם המליציות הפרו איראניות הפכו לחלק מהמערך התומך בהברחות.

הקהילה הבינלאומית מודעת היטב לתופעת הסחר בסמים בסוריה והמעורבות של המשטר בתעשיית הסמים. גם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין מכיר היטב את הנושא ונותן גיבוי מלא למשטרו של נשיא סוריה

לנשיא בשאר אסד לא אכפת, הוא מרגיש "על הסוס" בזכות תמיכת רוסיה ואיראן ומצפצף על כולם.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 888 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אם נדמה לכם שבאביב הזה ישראל מדלגת מאובך לאובך - אתם לא מדמיינים: מספר סופות החול והאבק בארץ גדל בחדות השנה לעומת אשתקד ● מצד שני, במהלך השנים המגמה היא דווקא של ירידה, ואין הוכחה שיש קשר לשינוי האקלים ● לסופות החול האיומות בעיראק, לעומת זאת, יש ועוד איך

עוד 1,018 מילים

מיינד דה גאפ הסגולה של לונדון

אחרי עשורים של תכנונים ובאיחור של שלוש שנים, החל לפעול אתמול קו אליזבת, המחבר בין מזרח ומערב לונדון ● אלפים עמדו בתור כדי לעלות על הנסיעה הראשונה והאווירה החגיגית הורגשה בכל התחנות ● יש סיבה לחגיגה: הקו החדש משפר את איכות החיים של תושבי הפרברים, מעלה את ערך הנדל"ן ומקצר את הנסיעה למרכז העיר ● שאול אדר יצא לסיבוב בעתיד של לונדון

עוד 1,418 מילים ו-1 תגובות

מנכ"ל דניה סיבוס בשימוע: "יש אתרים לא טובים, העובדים מוענשים"

פרסום ראשון בנובמבר נערך שימוע משמעתי לחברת הבנייה דניה סיבוס ● פרוטוקול השימוע, הנחשף כאן לראשונה, מעיד על הליך נינוח ושטחי ● מנכ"ל החברה מתפלא שהוא מוזמן ל"מעמד המשפיל" ומבקש החלטה מהירה ● הוועדה משבחת את החברה על מאמציה להשתפר וממליצה לא לנקוט צעדי משמעת ● ודניה סיבוס מציגה רווחי שיא ● מאז השימוע נהרגו עוד שני עובדים באתרי הבנייה של החברה

עוד 1,957 מילים

אחרי חיסול בכיר משמרות המהפכה וההדלפה אתמול כי ביידן החליט להשאיר את הכוח הצבאי ברשימת ארגוני הטרור, איראן לא ממהרת להגיב ורומזת הלילה שהעניין לא סגור ● בטהרן ממתינים להודעה הרשמית של הבית הלבן וכפי הנראה ממשיכים במגעים מול האמריקאים והמעצמות האחרות מתחת לרדאר ● ובינתיים, איראן ממשיכה לדהור מבחינת כמויות האורניום המועשר ● פרשנות

עוד 579 מילים

לפיד: תומך במסלול מצעד הדגלים, מותר לצעוד עם דגל ישראל ביום ירושלים

הרצוג נגד תחקיר CNN על מות עיתונאית אל־ג'זירה: "אי אפשר להגיע לאמת בלי שיתוף פעולה" ● בעקבות הנפת דגלי פלסטין: ליברמן מעוניין להפחית את תקציב אונ' בן גוריון ● דרמה בכנסת: הליכוד הפיל את "חוק השקיות" של גמליאל, ההצעות של רוזין ולהב הרצנו אושרו ● המחוזי ביטל את החלטת השלום להתיר תפילת יהודים בהר הבית ● גנץ יטוס לביקור רשמי בהודו בשבוע הבא

עוד 62 עדכונים

הציפור הכחולה מאסקונספציה

האיש העשיר בעולם, מנכ"ל טסלה וספייס אקס, לא מפסיק לסחרר את השווקים ● הכריזמה, הכישרון והשערוריות הקשורות בשמו – בין היתר האשמות בגין הטרדה מינית וניצול עובדים – לא מנעו ממנו לחתום על הסכם פזיז לרכישת טוויטר על בסיס מניות טסלה, מה שהביא לצניחה במניות החברה ● כל המשקיעים מחכים למהלך הבא של מאסק, שעשוי לפוצץ את הבועה של עצמו

עוד 2,653 מילים ו-1 תגובות
אחד חי, השני מת. איור: אבי כ"ץ

אשמה, חששות וייסורי מצפון: נשים הרות לתאומים שאיבדו את אחד העוברים בשלבים מתקדמים חושפות את סיפוריהן המטלטלים ומתחננות: "תנו לנו רגע להתאבל. זה שנותר תינוק חי לא אומר שהכול בסדר" ● אחים לתאומים שלא הכירו מספרים על חוויות נטישה ועל ימי הולדת בצל הטראומה: "הלידה לא הייתה מאורע משמח" ● הסערה שאחרי השקט

עוד 2,989 מילים ו-1 תגובות

החלטת שופט השלום ציון סהראי בעניינם של שלושה צעירים שעוכבו על ידי המשטרה אחרי שקראו תפילת "שמע ישראל" בהר הבית - איננה תקדים והיא לא עוסקת כלל בענייני דת ומדינה ● אם כבר, זוהי החלטה אמיצה במובן זה שהיא יוצאת נגד היד המשטרתית הקלה בהטלת תנאים מגבילים על בני אדם, תוך שימוש בעבירות מעורפלות והטלת כתם של חקירה פלילית על אזרחים תמימים ● פרשנות

עוד 808 מילים

מדינה שיש לה אופוזיציה

התנהלות הליכוד בשורות האופוזיציה היא חסרת תקדים בתולדות הכנסת ● הסיעה מחרימה את ועדות הכנסת, לא מאפשרת הקמת ועדת האתיקה ופוסלת כל חוק שעולה להצבעה מטעם הממשלה - כולל חוקים שהמפלגה תמכה בהם במשך שנים רבות ● אתמול בלילה הוכיח שר הביטחון שפוליטיקה היא אומנות הפשרות ● השאלה היא מתי יפנימו זאת גם בליכוד ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עובדה פשוטה ולא מסובכת: הליכוד של ביבי זה שחיתות, מאפיונריות/עבריינות, אגואיזם בהתגלמותו, השתעבדות לפולחן אישיות חולני, הרס עצמי פסיכותי של המנהיג. אם הממשלה תדע להשתמש בעובדה הזאת לטוב... המשך קריאה

עובדה פשוטה ולא מסובכת: הליכוד של ביבי זה שחיתות, מאפיונריות/עבריינות, אגואיזם בהתגלמותו, השתעבדות לפולחן אישיות חולני, הרס עצמי פסיכותי של המנהיג. אם הממשלה תדע להשתמש בעובדה הזאת לטובת השתפרות ולחתירה לערכים – שווה.

פרחה קולנית שעושה מה שיאיר נתניהו אומר לה. שכחה שהיא מה שהיא בזכות מי שהעלה את העדה שלה לארץ. נכון לא הכל היה מושלם בקליטת העדה המרוקאית אבל אם היה הייתה חיה עכשיו במרוקו לא בטוח שלא הי... המשך קריאה

פרחה קולנית שעושה מה שיאיר נתניהו אומר לה. שכחה שהיא מה שהיא בזכות מי שהעלה את העדה שלה לארץ. נכון לא הכל היה מושלם בקליטת העדה המרוקאית אבל אם היה הייתה חיה עכשיו במרוקו לא בטוח שלא הייתה נהרגת מאיזה פוגרום מוסלמי לא צפוי וחליה בעוני ובדלות, מתחתנת בגיל 15 וקולה לא היה נשמע לעולם. מה רע לה פה שהיא רוצתה להרוס את המדינה.

עוד 659 מילים ו-3 תגובות

ביידן החליט: משמרות המהפכה לא יוסרו מרשימת ארגוני הטרור

בנט: ביידן עדכן אותי על החלטתו בעניין משמרות המהפכה לפני חודש ● רגב על דבריה על מקרי אונס ונשים מוכות: "אין לי על מה להתנצל; מי שצריך להתנצל הוא מי שהעביר חצאי דברים שאמרתי" ● ארגון המורים הכריז על עיצומים; משרד החינוך יבקש צווי מניעה ● שלושה תושבי מזרח ירושלים הואשמו שתכננו להתנקש בבן גביר ● תחקיר CNN: שירין אבו עאקלה נהרגה בכוונה על ידי צה"ל

עוד 50 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה