המשפחות הראשונות נתפסו כמאיימות על הקולקטיב הקיבוצי

אמבטיית שמש בחצר בית התינוקות בקיבוץ גת, 1946 (צילום: אוסף מטסון שירותי צילום באדיבות ספריית הקונגרס של ארה"ב, מתוך הספר "שי לילדינו")
אוסף מטסון שירותי צילום באדיבות ספריית הקונגרס של ארה"ב, מתוך הספר "שי לילדינו"
אמבטיית שמש בחצר בית התינוקות בקיבוץ גת, 1946

קולו של יעקב חזן מקיבוץ משמר-העמק, ממנהיגי הקיבוץ הארצי והשומר הצעיר, נשמע ברקע הסרט "ארבע שעות ביום" שהוקרן השבוע בטלוויזיה, בערוץ כאן 11. חזן מצהיר שכל ילדי הקיבוץ בתקופה החלוצית היו בעיניו כמו ילדיו שלו. דיבורים על הורות קיבוצית קולקטיבית נשמעו כבר בדגניה "אם הקבוצות", בשנים שקדמו למנהיגותו הכריזמטית של חזן.

מרים ברץ, הראשונה בין הנשים מייסדות דגניה שהייתה לאם, הסכימה שגדעון תינוקה הוא "נכס הציבור, רשות הכלל", וחיותה בוסל, גם היא מהמייסדות, האמינה שאהבתה לבן-זוגה היא קולקטיבית, מקיפה את האנושות כולה.

מרים ברץ, הראשונה בין הנשים מייסדות דגניה שהייתה לאם, הסכימה שגדעון תינוקה הוא "נכס הציבור, רשות הכלל", וחיותה בוסל, גם היא מהמייסדות, האמינה שאהבתה לבן-זוגה היא קולקטיבית

אבל האמהות המופיעות בסרט, כולן קיבוצניקיות קשישות, מדברות כזכור על תחושה של החמצת אימהותן שנגרמה להן בגלל שיטת הלינה המשותפת של הילדים בבתי-הילדים. אותה שיטה קיבוצית בוטלה סופית לפני 31 שנים, בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה, שבמהלכה הילדים כולם עשו את לילותיהם בבתי ההורים.

האמהות הוותיקות מדברות בסרט גם על רגשי אשמה. נבצר מהן, כדבריהן, להיות עם ילדיהן ברגעי מצוקה.

פערים בין אבות לאמהות

הסרט "ארבע שעות ביום" לא מתייחס לחלקם של האבות בתמונה. החלוצים, מייסדי הקיבוצים, דבקו באידיאולוגיה של שוויון המינים, אבל למעשה התקשו לממש את השוויון המוצהר.

הפער שבין גברים לנשים התבטא גם בהתייחסות ללינה המשותפת. על-כך מלמד, בין השאר, גם מחקר על חיי הנשואים של נשים בנות 60-80 ממייסדות הקיבוצים.

החוקרת, מירי שיפמן, ילידת קיבוץ גבת, חקרה את הנושא במסגרת עבודת גמר לתואר שני בעבודה סוציאלית. מחקרה פורסם ב-1986. במרכזו: ראיונות עומק עם עשרים נשים קשישות. כולן עלו לישראל מגולת אירופה, נישאו בהיותן צעירות מאוד, ובעת קיום הראיונות איתן הן חיו בקיבוץ עם הבעל הראשון. החוקרת מירי שיפמן נוכחה, לדבריה, שעדויות הנשים דומות מאוד. ולפיכך נראה היה לה שאין צורך להגדיל את מספר הנשים המרואיינות.

הסרט "ארבע שעות ביום" לא מתייחס לחלקם של האבות בתמונה. החלוצים, מייסדי הקיבוצים, דבקו באידיאולוגיה של שוויון המינים, אבל למעשה התקשו לממש את השוויון המוצהר

לפי התמונה המצטיירת ממחקרה, הפער שבין הנשים לבעליהן התחיל לבלוט ונחשף אחרי שנולדו הילדים הראשונים. עד אז החלוצות הצעירות השלימו עם קשיי החיים בקיבוץ באורח כמעט פטליסטי. הבינו שעליהן לקבל את דין התנועה, כי זהו מחיר ההתמסרות לרעיון החלוצי. הן ניתקו מבית אבא-אמא בגולה בהיותן נערות רכות, ורובן נכנסו ל"חדר המשפחה" שלהן מתוך געגועים הביתה וכמיהה לקצת תמיכה וחמימות. המשפחות הצעירות התגוררו אז באוהל, בצריף שקירותיו דקים או בחדר, בלי מקלחת ושירותים. ומכאן נגזר המושג הקיבוצי "חדר משפחה".

"לא ציפיתי לשום דבר מחיי הנישואים, אלא רק שלא אהיה לבד ושהוא יהיה איתי", אמרה אחת הנשים המרואיינות. אבל יום העבודה הארוך בשדה או ברפת והעייפות הכבדה הרחיקו את בני הזוג זה מזאת. גם מצוקת הדיור הקשתה.

הילדים שנולדו היו למרכז עולמן של האמהות. ואילו רוב האבות המשיכו למקד את חייהם במשק או בתנועה הקיבוצית. תפקידם של ההורים לא היה ברור.

מטפלות היו מפלות בין המינים ואסרו על אבות להיכנס לבית-הילדים. הם הורשו להציץ בתינוקם רק דרך החלון.

לא קראו להורים "אבא" ו"אמא"

בקיבוצים רבים הוחלט, באסיפת הקיבוץ, שילד לא יפנה אל הוריו במילים אבא-אמא אלא יקרא להם בשמותיהם הפרטיים. אחת האמהות המרואיינות מרדה בנוהל הזה. "איך אני אעבור את החיים בלי שאיקרא "אמא"? אמרה-שאלה אותה אישה.

בקיבוצים רבים הוחלט, באסיפת הקיבוץ, שילד לא יפנה אל הוריו באבא-אמא אלא יקרא בשמותיהם הפרטיים. אחת האמהות מרדה בנוהל הזה. "איך אעבור את החיים בלי שאיקרא "אמא"?

היא עשתה את הצעד הנועז בלי להידבר תחילה עם בעלה. ממילא גידול הילדים היה בעיקר נחלתן של הנשים. אבות רבים נעדרו מהבית אחר-הצהריים, ב"שעות הילדים".

אותן "ארבע שעות ביום", שהיו באמת זמן איכות לפי העגה העכשווית, הוקדשו אך ורק לילדים. גם על כך מדובר בסרט הנידון. רבים מהאבות היו עסוקים בענייני הציבור והמשק או פעילים במוסדות התנועה בעיר והפכו בהדרגה לשותפים פסיביים בגידול ילדיהם.

הנשים הזדהו עקרונית עם החינוך המשותף הקיבוצי. "קיבלנו אותו כמו תורה מסיני" אמרו מרואיינות למירי שיפמן. אבל נשים התקשו להשלים עם נהלים קשוחים ונוקשים שנגזרו מהשיטה השיתופית. האבות היו נוקשים מנשותיהם בשמירה על נהלים שנגזרו מחוקי הקיבוץ. על-כך אמרה מרואיינת, אכולת רגשי אשם:

"בתי עד היום לא מבינה איך זה נכנעתי לחוקים הנוקשים ונהגתי כלפיה כפי שנהגתי. ואני מוכרחה לחזור ולהסביר לה את האילוצים שהיו פעם, ולנסות להצדיק את עצמי".

רוב הנשים המרואיינות הדחיקו את כעסן על הקיבוץ. הלוא הן קיבלו עליהן את דין התנועה. הן זוכרות שיבושים בתקשורת עם בעליהן על רקע הפער בהתייחסותם ל"חינוך המשותף". זה שמה של שיטת החינוך שגובשה והתפתחה בקיבוצים.

אותו נוהג מוזר וקצת מנוכר של פנייה לאבא-אימא בשמותיהם הפרטיים התבסס על אידיאולוגיה של קולקטיביזם קיבוצי וגם שיקף קשיי הסתגלות למוסד המשפחה.

הקיבוצים, בימיהם הראשונים, היו כמעט אנטי משפחתיים. המייסדים החלוצים שהשאירו מעבר לים את בית הוריהם ניסו להתנער מכל מה שנראה להם כפטריארכליות זעיר בורגנית. להיות מעין אנטי-תזה למשפחה המסורתית.

הקיבוצים בראשיתם היו כמעט אנטי משפחתיים. המייסדים שהשאירו מעבר לים את בית הוריהם ניסו להתנער ממה שנראה להם כפטריארכליות זעיר בורגנית, להיות אנטי-תזה למשפחה המסורתית

הם אמנם לא יצרו אידיאולוגיה אנטי משפחתית, כפי שעשו במהלך ההיסטוריה כמה תנועות שיתופיות אוטופיות, אבל המשפחות הראשונות שקמו בקיבוץ נראו למייסדים כמתחרות בקולקטיב ומאיימות על ליכודו.

"קירבת הנפש", "שיתוף הנשמות"

חבורות המייסדים הקטנות והאחידות בגילן שאפו להיות משפחה גדולה המבוססת על קירבת הנפש. ביומנים שנשמרו ובשיחות שתועדו דובר אז על חלום "הקבוצה האינטימית", על "שיתוף הנשמות" ועל היותנו "אחים לעדה".

שאלת השתייכותו הבסיסית של הילד להוריו או לקולקטיב – מופיעה בווריאציות שונות ומשונות בקובץ המרתק וגם צבעוני ומשעשע – "כאן על-פני האדמה" –שיצא לאור ב-1981, במלאות שבעים שנה לקבוצות הראשונות. עורכי הקובץ היו שלושה קיבוצניקים, אז בני ארבעים פלוס-מינוס: מוקי צור, תאיר זבולון וחנינא פורת. הקטעים שהם ליקטו תוך חיפושים מתמשכים בארכיונים מדלגים במתכוון על האותיות הגדולות של ההיסטוריה, על הפוליטיקה, הביטחון וכ"ו.

הקובץ מספר על האנשים בקיבוץ בשלושים שנותיו הראשונות, מתקופת העלייה השנייה ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939. פסיפס היומנים, הזיכרונות, הקוריוזים, השיחות ,הצילומים, מתרכז בפכים הקטנים בחייהם של הראשונים כבני-אדם. מה קרה במפגש היומיומי בין האנשים לבין האתגרים הכבדים שהם הטילו על עצמם.

לקט הקטעים הכלולים בספר ממחיש בין השאר את מאבקי הכוח ומשחקי האיזון שבין הקולקטיב הקיבוצי-למשפחה. הנה, למשל, הסיפור של חיותה בוסל, מוותיקות דגניה "אם הקבוצות". גם חיותה בוסל ובן-זוגה חיפשו את נוסחת הפלא, בדומה לזוגות אחרים: איך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? איך לבנות משפחה כשאין שום חיץ בינה לבין הקבוצה?

לקט הקטעים בספר ממחיש את מאבקי הכוח ומשחקי האיזון שבין הקולקטיב הקיבוצי-למשפחה. גם חיותה בוסל ובן-זוגה חיפשו את נוסחת הפלא: איך לבנות משפחה כשאין שום חיץ בינה לבין הקבוצה?

בוסל כתבה ביומנה:

"שנינו האמנו בתמימותנו הרבה שאין זה הוגן לחשוב על קשרי אהבה בין צעיר לצעירה. שהאהבה האמיתית צריכה להקיף את האנושות כולה. נוסחה מקורית נמצאה לנו: אין אנו אוהבים אחד בשני צעיר או צעירה, אלא את הצעיר והצעירה בהא הידיעה אשר רעיון אחד, לאומי-אנושי מאחד אותם: קירבת לבבות".

ומרים ברץ, האימא של הילד הראשון בדגניה, הכירה כאמור בכך ש"הילד שלי הוא נכס הציבור, רשות הכלל". מי שחפץ, כדבריה, הביא אותו לחדר-האוכל אפילו בשעה עשר בערב, והיא לא התנגדה לכך. "לא פעם ישבו כל שלושים וחמשת אנשי דגניה מסביב לשולחנות בערבי החורף ונהנו מהילד בן שבעת החודשים".

אותו ילד ראשון בקבוצה הראשונה – "גדעון של דגניה"- נתפס כבן של כל הארץ. "הבנים הראשונים, סיפר יצחק טבנקין מנהיג הקיבוץ-המאוחד, היו ידועים לכל הארץ. תארו לכם: פועל בא ארצה, אין לו מקום עבודה קבוע, אין ביטחון, אין שום עתיד. אבל יש משפחה, ילד!". הילדים הראשונים נתפסו כהוכחה שיש עתיד לקבוצה, שאפשר לבנות בה בית ממשי, ואין היא מעשה טירוף של קומץ צעירים.

"ההיפים של העליות הראשונות"

חבורות המייסדים האחידות בגילן והומוגניות בהרכבן, כונו על-ידי סוציולוגים "עדות ברית". וכאשר העדה הפכה בהדרגה לקהילה ובה משפחות, קבוצות מישנה ובני גילאים שונים, פחתה היריבות והתחרות הסמויה בין המשפחה למסגרת הקולקטיבית הקיבוץ הכיר במשפחה אבל שחרר אותה מתפקידיה הכלכליים.. ברבות השנים התברר ש….המשפחה ניצחה את הקיבוץ. תהליכים כמו ההפרטה וביטול הלינה המשותפת הגבירו את ההתבצרות בחוג המשפחה. בקיבוץ הנוכחי מתקיימת משפחתיות שמרנית ובתוכו אין כמעט מקום למשפחות לא נורמטיביות וליחידים לא נשואים. אבל זהו נושא לעיון ולדיון נפרד.

מי שחפץ, כדברי מרים ברץ, הביא את בנה לחדר-האוכל אפילו בשעה עשר בערב, והיא לא התנגדה. "לא פעם ישבו כל 35 אנשי דגניה מסביב לשולחנות בערבי החורף ונהנו מהילד בן שבעת החודשים"

לימים הודבק לראשונים הכינוי "ההיפים של העליות הראשונות". הנה עוד סיפור על מרים ברץ, ראשונת האמהות בדגניה. לידת הילדים עוררה את שאלת עבודתה של האם – בחקלאות או במטבח השיתופי? לאחר שברץ החלימה ממחלה קשה חבריה סברו שמעתה עליה להקדיש את כל זמנה לטיפול בבנה הרך. אבל היא התקוממה, כפמיניסטית אדוקה, ועשתה מעין "שביתת ילד":

"כי ידעתי שבדרך המוצעת לי אפרוש מהציבור ומכל המתרחש בקבוצה. אמרתי: אעמיס על עצמי עול נוסף. אולי אוותר על משהו, גם על חשבון הילד ועל רגשות אם לילדה. לקחתי את ילדי לרפת, השכבתי אותו באבוס, הפרות ליקקו אותו, הזבובים והיתושים עקצו אותו, ואני הינקתי אותו ברפת".

היה זה דווקא יצחק טבנקין, מנהיג הקיבוץ-המאוחד, שגילה הבנה למצוקת האמהות, הראשונות מסוגן בעולם. בלשונו:

"כי אם שאמה אינה אתה בזמן הלידה, איפה זה נשמע בעולם? התחילה מבוכה – מה עושים עם הילד? איך מגדלים ילד? היינו כמו האדם הראשון. פה התעורר מחדש המבחן: קומונות או משפחות? אומנם האם לא ידעה לטפל בילד יותר טוב מחברת קיבוץ אחרת, אבל בכל-זאת יש משהו בכך שהיא אם. היא ידעה לאהוב, ידעה מסירות, ידעה פחד, חרדה ודאגה".

ואילו יוסף בוסל בירך על "שביתת הילד" שקיימה מרים ברץ. הוא ראה בה "צעד בשחרור הילד משלטון הוריו". אבל המציאות הוכיחה שגם ילד בדגניה הוא קודם כל בן להוריו. מחלה מידבקת שפרצה במקום אילצה את חברי הקבוצה למנות מטפלת ולכונן מסגרת נפרדת לילדים. ב-1919 הוקם בדגניה גן-הילדים הראשון ובו ארבעה ילדים. ומי הייתה הגננת הראשונה? דווקא חיותה בוסל, האם המהפכנית-מרדנית.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני כילד חוויתי את הדבר הזה. הטראומה נוטרה עד היום. מילד קטן שמחייך הרבה כפי שהעידה איתי ז"ל הפכתי למבוגר כועס על כל העולם. כל כך קשה היה למרוד בעיקר שאת תקוע שם עד שיכולתי לעזוב פיזית ... המשך קריאה

אני כילד חוויתי את הדבר הזה. הטראומה נוטרה עד היום. מילד קטן שמחייך הרבה כפי שהעידה איתי ז"ל הפכתי למבוגר כועס על כל העולם. כל כך קשה היה למרוד בעיקר שאת תקוע שם עד שיכולתי לעזוב פיזית ורגשית.

עוד 1,494 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 20 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

רינאוי זועבי על התנהלותה בעתיד מול הקואליציה: "יכול להיות שאני אתמוך בה מבחוץ"

באשר להצעה לפיזור הכנסת אמרה חברת הכנסת: "אצביע על פי מצפוני" ● לפיד שוחח עימה, והשניים קבעו להיפגש ביום ראשון ● דיווח: רינאוי זועבי שיתפה את ינון אזולאי מש"ס בכוונתה לפרוש, הוא עדכן את דרעי, וזה - את נתניהו ● בגלל ההתפרעויות בהר מירון הוחלט על הפסקת ההילולה ● הליכוד הודיע שיתנגד להצעת החוק "ממדים ללימודים" ● בשל האלימות בתי החולים הושבתו ליממה

עוד 55 עדכונים

ביביזם + כלנתריזם = הרס הדמוקרטיה

התרבות הפוליטית שלנו, השיטה הפוליטית שלנו, שבורות ורקובות לגמרי. בגידתה של ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי בבוחרי מרצ היא רק עוד ביטוי של השבר העמוק הזה. מי שאחראי לריקבון הוא נתניהו, שהפך בוגדנות בבוחרים למטבע עובר לסוחר ו"נירמל" שוחד, מירמה והפרות אמונים בכל תחום שבו נגע, כולל שיחוד פוליטיקאים כשיטה.

התרבות הפוליטית והשיטה הפוליטית שלנו שבורות ורקובות לגמרי. בגידתה של ח"כ רינאווי זועבי בבוחרי מרצ היא עוד ביטוי לשבר העמוק הזה. מי שאחראי לריקבון הוא נתניהו, שהפך בוגדנות בבוחרים למטבע עובר לסוחר

נכון שהיו דברים כאלה גם בעבר. המונח "כלנתריזם" – קניית בגידה של נבחר ציבור בבוחריו תמורת טובת הנאה – בא לעולם כבר ב-1956, המיצובישי של גולדפרב שסייעה להעברת הסכמי אוסלו זכורה היטב גם היא.

אבל נתניהו לקח את המעשים הללו כמה וכמה מדרגות הלאה, והפך אותם לכלי העבודה המרכזי שלו, לצד הקמפיינים השחורים ברשתות, והשגת כספי טייקונים למימונם ולמימונו. אלו העוגנים של השיטה הביביסטית, אלו הערובות והבטוחות להישרדותו הפוליטית, וזו תהיה מורשתו הבאושה שאתה נחייה עוד שנים ארוכות, ושאת מחיריה כולנו משלמים כבר שנים.

עכשיו, עם עריקתה המפתיעה של זועבי – חברת כנסת שלא נבחרה בבחירות פנימיות אלא שוריינה ברגע האחרון ברשימת מרצ – מן הקואליציה, אם אכן תתפזר הכנסת וישראל תלך לבחירות חמישיות רק בגלל חוסר המעצורים הטוטלי של נתניהו וחסידיו, אנחנו עלולים לשלם בעוד הידרדרות משמעותית לעברי פי פחת.

יש רק פתרון מעשי ומיידי אחד להפסקת מחול השדים המופרע שמחולל כאן נתניהו, והוא העברת חוק טוהר המידות ("חוק הנאשם") בנוהל בהול. סילוקו של נתניהו ושל כלל הנאשמים והמורשעים האחרים מן הכנסת ומן החיים הציבוריים בכלל. הכנסת צריכה לסמן קו ברור ולקבוע נורמות חדשות לאישי ציבור.

יש רק פתרון מעשי ומיידי אחד להפסקת מחול השדים המופרע שמחולל נתניהו: חוק טוהר המידות ("חוק הנאשם") בנוהל בהול. סילוקו וסילוק כלל הנאשמים והמורשעים מהכנסת והחיים הציבוריים

אילו היה חוק כזה מובא למשאל עם הוא היה זוכה לרוב מוחץ. אף אזרח/ית הגון/ה איננו מעוניין להפקיד על הקופה הציבורית ולהושיב בחדרי קבלת החלטות גורליות נוטלי שוחד או חשודים בנטילתו, וגם לא רמאים או מפירי אמונים.

הדיון בנושא הפך פרסונלי, ממוקד-נתניהו, אבל מדובר בנושא עקרוני וקיומי.

דמוקרטיה אכולת-שוחד לא תשרוד ככזו, וישראל בתקופת נתניהו כבר הידרדרה משמעותית בכל המדדים הבינלאומיים של שחיתות ושל דמוקרטיה. אם לא נשכיל לעצור את ההידרדרות, נצלול לחברתן של מדינות עולם שלישי, ביטחוננו הלאומי ייפגע אנושות, ומירקם חיינו כישראלים ישתנה לבלי הכר.

לחוק טוהר המידות בנוסח מורחב, שינקה את הממשלה, הכנסת והחיים הציבוריים בכלל מנאשמים/ות ועבריינים/ות, צריך להוסיף עוד חוק-חירום להצלת הדמוקרטיה – חוק שימנע מחבר/ת כנסת לגנוב את המנדט שהעניקו בוחריו/ה למפלגתו/ה, ולהישאר בכנסת.

המנדט צריך להיות נכס של המפלגה, ולא של הח"כ הבודד. ח"כ/ית שלא ירצה להמשיך להיות חלק מסיעתו מכל סיבה שהיא – אידאולוגית עם או בלי מרכאות, בריאותית, פסיכולוגית, תעסוקתית או כל סיבה שלא תהיה –  יחוייב להתפטר מיידית מהכנסת והמנדט שלו/ה יוחזר אחר כבוד למפלגתו/ה. לא תהיה לא שום אופציה לערוק או להתפטר רק מהמפלגה, ולהישאר בכנסת. מספיק עם השיגעון הזה.

לחוק טוהר המידות שינקה את החיים הציבוריים מנאשמים ועבריינים, צריך להוסיף עוד חוק-חירום להצלת הדמוקרטיה – שימנע מחכ"ים לגנוב את המנדט שהעניקו הבוחרים למפלגתם ולהשאר בכנסת

גם את החוק המאפשר פיצול של שליש מחברי סיעה מכהנת צריך לעדכן. במפלגות קטנות של מתחת ל-10 מנדטים אין לאפשר פיצול בשום אופן. במפלגות של מעל 10 מנדטים ניתן אולי לאפשר פיצול של מינימום 50% מהסיעה, וגם זה בהתניות מחמירות שצריך להגדיר במדויק.

פיצול כזה צריך להיעשות רק כאשר יש סיבה אידאולוגית מוצקה, ורק כשניתן לוודא שאין מדובר בשוחד פוליטי או מתן טובות הנאה מכל סוג. לא ברור שניתן ליצור תנאים כאלה כלל.

במצב הנוכחי, לאחר 16 שנות פיגועים ביביסטים באושיות הדמוקרטיה והממשל הישראלי, וכל עוד לא מתקנים את הלאקונה המאפשרת בגידת ח"כ/ית בבוחריו/ה מבלי שיתפטר מהכנסת, ההצבעה שלנו בבחירות היא בגדר הימור פרוע והנחת הקול שלנו על קרן הצבי.

אם כל ח"כ/ית יכול/ה לגנוב את המנדט ולערוק לצד השני, וכך קורה בפועל והופך ל"נורמלי החדש", מה משמעות ההצבעה שלנו למפלגת X או Y? אנחנו בידיים של הנוכלים/ות, של המשחדים/ות ושל המשוחדים/ות.

בנוסף, העובדה שסחר-מכר בחברי/ות כנסת, הפעלת טרור כלפיהם/ן וכלפי בני משפחותיהם/ן, מתן שוחד וטובות הנאה, כל אלה עוברים מתחת לאפן של רשויות אכיפת החוק שהפכו אסקופה נדרסת תחת ממשלות נתניהו, מוציאה עוד לבנה משמעותית מחומת ההגנה על הדמוקרטיה.

לדוגמה, בעלה של עידית סילמן והיא עצמה היו אמורים להיחקר מיידית במשטרה על סמך דבריהם-שלהם באשר להבטחות שניתנו להם. ההבטחות שניתנו לכאורה לחברי כנסת נוספים מסיעת ימינה מהוות גם הן עילה מוצקה לחקירה יסודית. אבל המשטרה והפרקליטות מעדיפות לעצום עיניים.

לאחר 16 שנות פיגועים ביביסטים באושיות הדמוקרטיה, וכל עוד לא מתקנים את הלאקונה המאפשרת בגידת חכ"ים בבוחריהם, הצבעתנו היא בגדר הימור פרוע והנחת הקול שלנו על קרן הצבי

כך קורסות דמוקרטיות. כך קורסות מדינות. ישראל נמצאת בצומת הסטורי, והציבור חייב לאלץ את נבחריו/ותיו להניח חסמי-עורקים על הפצעים המדממים שפצע הביביזם בדמוקרטיה שלנו. מיד אחר כך, ומשתיכון ממשלה מתפקדת ויציבה, יש לגשת לשינוי יסודי של שיטת הממשל ושיטת הבחירות כולה.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
עוד 761 מילים ו-4 תגובות

חצי מהלקוחות בעולם

נשים אחראיות ל־80% מההחלטות הקשורות בהוצאות הבריאות של המשפחה אבל חברות הפמטק עדיין מתקשות לגייס משקיעים ● בישראל פועלות 130 חברות פטמק – 40% מהן הוקמו על ידי נשים – שמנסות לקדם ולשפר את התחום שעדיין לוקה בהטיה מגדרית ● ב־2021, החברות הישראליות גייסו כ־160 מיליון דולר והפוטנציאל הכלכלי עדיין בחיתוליו: "נמאס מחוסר השוויון"

עוד 1,009 מילים

ההשפעה של חוק הלאום על החיים עצמם - זניחה

בדיקת זמן ישראל אחרי ארבע שנים, חוק הלאום שוב מעורר סערה - אבל תומכיו, מתנגדיו, משפטנים ואנשי ציבור מתקשים להצביע על שינויים שהחוק חולל בפועל ● משפטנים מתבססים עליו מעט ● מעמד השפה הערבית דווקא עלה ● האפליה לא החמירה ● ועם זאת, ייתכן שהחוק בלם מגמת שינוי במעמד המיעוטים בישראל - ועוד יפגע בהם בעתיד ● "החוק פוגע דווקא משום שאין לו השפעה מעשית, כי הוא מיותר"

עוד 2,342 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

מה מצב חומרי ההדברה בפירות ובירקות? תלוי את מי שואלים

משרדי החקלאות והבריאות פרסמו בימים האחרונים דוחות על היקף שאריות חומרי ההדברה בירקות ובפירות ● לפי משרד החקלאות, מספר החריגות שולי והמצב הולך ומשתפר משנה לשנה ● לפי משרד הבריאות, מספר החריגות גדל בהתמדה והמצב מדאיג ● למי להאמין?

עוד 1,255 מילים

הבחירות בלבנון - אתגר פוליטי אך עם מסר חברתי מעודד

הבחירות לפרלמנט, שהתקיימו השבוע בלבנון (15 במאי), הן הראשונות מאז פריצתה של המחאה הציבורית במדינה באוקטובר 2019. התוצאות מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אולם יש בהן מספר התפתחויות מעניינות, שעשויות להשפיע על מגמות ארוכות-טווח יותר בזירה הלבנונית.

תוצאות הבחירות שהתקיימו השבוע בלבנון, לראשונה מאז פרוץ המחאה הציבורית ב-2019 מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אך עם התפתחויות מעניינות

חשוב להצביע על מספר תוצאות בעלות עניין:

  • מחנה ה–8 במרץ, במילים אחרות מחנה החזבאללה ותומכיו, נחלש בהשוואה לבחירות הקודמות. הוא מונה כעת 61 חברי פרלמנט (מתוך 128), לעומת 71 בפרלמנט היוצא. המשמעות: אובדן הרוב בפרלמנט. עם זאת, היחלשותו נובעת מירידה בכוחם של בעלי בריתו של חזבאללה, ולאו דווקא של העדה השיעית (חזבאללה ואמל), ששמרה ככלל על כוחה וזכתה יחד ב–27 מנדטים.
  • בעדה הנוצרית חל שינוי משמעותי למדי, לפיו מפלגת "הזרם הפטריוטי הלאומי", בהנהגת חתנו של הנשיא אעון, ג'בראן בסיל, איבדה מכוחה ואיננה המפלגה הנוצרית הגדולה ביותר. מפלגת "הכוחות הלבנוניים" בהנהגת סמיר ג'עג'ע, יריבתה המרה, חלפה על פניה עם 20 מושבים בפרלמנט על-פני 18 ליריבתה.
  • "העצמאיים" – "מחנה" חדש, המונה כעת 14 חברי פרלמנט, נבחרו על בסיס מצע אזרחי, שהדגיש את ההכרח בשינוי ויצא נגד השחיתות ושליטת המשפחות הגדולות והאליטות המסורתיות. לא מדובר במחנה מגובש, ויהיה מעניין לבחון את התנהלותו או חבירתו לגורמי כוח אחרים בשבועות ובחודשים הבאים.

האם מדובר בכיוון חדש אליו צועדת לבנון? וכמובן, מהן המשמעויות לישראל?

לא מדובר, לצערם של גורמים רבים בלבנון ומחוצה לה, ב"שחר של יום חדש". למעשה, תמונת המצב הפוליטית מסובכת ומורכבת יותר, ומלאכת הרכבתה של ממשלה חדשה תהיה מאתגרת ביותר. מבחינה זו, לא מדובר בשורה תחתונה חיובית, מיידית לפחות, מבחינת הציבור הלבנוני, שכן תנאי מוקדם והכרחי להזרמתו של סיוע בינלאומי ללבנון הינו ממשלה ומוסדות מתפקדים.

אין בכך גם כדי לבשר על שינוי משמעותי שיבלום את כוחו והשפעתו של חזבאללה בזירה הפוליטית בלבנון. חשוב להבהיר, כי הצרת צעדיו של הארגון, ובעיקר כוחו הצבאי, לא הייתה ואיננה על הפרק מבחינה מעשית. אולם תמונת המצב המורכבת יותר כעת תחייב את הארגון לשקלל בצורה מושכלת יותר את מרחב התמרון שיש בידיו.

לא שחר של יום חדש, ואף לא שינוי משמעותי שיבלום את כוח והשפעת חזבאללה בזירה הפוליטית בלבנון. תמונת המצב המורכבת יותר כעת תחייב את הארגון לשקלל בצורה מושכלת יותר את מרחב התמרון שלו

העדה הנוצרית מפולגת אולי יותר מתמיד, ותידרש לחשבון נפש לגבי המשך דרכה. קשה להניח שזה יקרה כך שהפילוג ישרת בהכרח את מחנה החזבאללה ותומכיו, כפי שהיה בשנים האחרונות. מדובר בתהליך היסטורי של היחלשותה של העדה הנוצרית, דמוגרפית ופוליטית, שמצליחה לשמור על מעמדה הבכיר רק מכוח החוקה (הנשיא חייב להיות נוצרי), אשר שוחקת משנה לשנה את החיבור שלה למציאות הדמוגרפית בשטח.

התופעה המרעננת ביותר הינה כאמור המועמדים העצמאיים שנבחרו לפרלמנט – 14 חברים חדשים. יש בכך ביטוי מעודד לטלטלה שעוברת על החברה הלבנונית בשנים האחרונות, ובעיקר מאז אוקטובר 2019. ההשלכות המיידיות אינן ברורות, ויש להמתין להתרוצצויות שיתקיימו במסדרונות הפוליטיים בתקופה הקרובה. אולם, יתכן שהשלכותיהן ייראו ויורגשו בטווח הארוך יותר.

מבחינת ישראל, אין הרבה בשורות, לבטח לא בטווח הזמן המיידי-קרוב. חוסר היציבות הפוליטית בלבנון צפוי להימשך, כמו גם ההשפעה הרבה (מאד) של החזבאללה ומחנהו.

המשוכות הפוליטיות המידיות שעל הפרק: כינונה של ממשלה חדשה. והאתגר המשמעותי והמסקרן ביותר: בחירתו של נשיא חדש, שצריכה להתקיים באוקטובר השנה. סיכוייו של  ג'בראן בסיל, חתנו של הנשיא המכהן מישל אעון, הנושא עיניו לתפקיד, הסתבכו עוד יותר. לא ברור כלל ועיקר אם חזבאללה יחליטו לתמוך בו, או שהנסיבות החדשות תכתבנה כיוון אחר.

כך או כך, ולמרות שכאמור לא צפוי שינוי בכוחו של חזבאללה, אין לבטל על הסף את המסר הטמון בבחירות הללו, ובעיקר בכל מה שנוגע לחברה האזרחית בלבנון. שוררת בקרבה תחושה של הישגיות, שיש לקוות שתישמר, ולא תגווע במהרה.

למרות שלא צפוי שינוי בכוח חזבאללה, אין לבטל את המסר הטמון בבחירות הללו, ובעיקר בנוגע לחברה האזרחית בלבנון. שוררת בקרבה תחושת הישגיות, שיש לקוות כי תישמר

חשוב שישראל תביט על כך באורח חיובי, אמנם זהיר ובערבון בהחלט מוגבל, אך לא תבטלה על הסף.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 611 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חזרה של איראן להסכם אינה בהכרח צעד רע עבור ישראל

מצב שבו איראן מרוסנת ומפוקחת ללא כמויות אורניום מועשר המספיקות לכמה פצצות, יאפשר לישראל להגדיל את מרחב ההחלטה ולהתארגן טוב יותר לאופציה הצבאית ● לכן ביקורו של גנץ בוושינגטון יתמקד יותר בגיוס משאבים: במערכת הביטחון גיבשו רשימת דרישות מהאמריקאים ובראשה תוספת כוח לחיל האוויר ● לא מן הנמנע שביידן יכריז בביקורו בישראל על חבילת סיוע חדשה ● פרשנות

עוד 734 מילים

חזבאללה ככל הנראה ירכיב גם את ממשלת לבנון הבאה, אבל העובדה שאיבד בתוך ארבע שנים כ-20% מכוחו הפרלמנטרי מאותתת לארגון השיעי מה מצבו בתוך המדינה שהגיע לפשיטת רגל ● צעירים משכילים שקוראים תיגר על הסדר הישן הם המציאות עמה חזבאללה צריכה להתמודד כיום ● וכל עוד הזירה הלבנונית הפנימית רותחת, נסראללה יעשה הכול כדי להימנע ממתיחות עם ישראל ● פרשנות

עוד 775 מילים

לחברת טרה היה רעיון: לייצר מטבע שמוצמד לדולר ● אלא שהפעם, במקום אנשים שייצבו את ערך המטבע, יהיה זה אלגוריתם שיעשה זאת באופן אוטומטי על מטבע קריפטו ● הרעיון מבריק, התוצאה פחות: כל המטבעות התאדו בתוך ימים בודדים מרגע פרוץ משבר

עוד 631 מילים

התחבורה הציבורית במשבר: "נהגים בורחים והעסק קורס"

הנהגים המיוצגים בכוח לעובדים כמו גם אלה שבהסתדרות הלאומית יפתחו בשביתה בשבוע הבא ● הם דורשים בין היתר להעלות את השכר ההתחלתי כדי לעצור את הנטישה ולהחזיר 4,000 נהגים שחסרים ● נהגי אגד מסתפקים בשלב זה במחאות על היעדר שירותים בתחנות קצה ● יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בלאומית: "הודיעו שהשכר יעלה בתקציב 2023. מי אמר שיהיה תקציב שנה הבאה?"

עוד 1,422 מילים

"קודמו עבודות בבית ברעננה ללא הליך נדרש, אין יד מכוונת, מטריד ולא תקין"

בר־לב אישר: מצעד הדגלים ביום ירושלים יעבור דרך שער שכם; פריג': טעות מסוכנת ● רוסיה: 959 לוחמים אוקראינים הועברו ממפעל הפלדה במריאופול ל"מושבת עונשין 120" ● ח"כים בליכוד הודיעו שיתמכו בחוק של גנץ בנושא מלגות לחיילים, נתניהו האשים: פוצצתם את המו"מ עם הקואליציה; בנט, גנץ ולפיד: החוק יעלה להצבעה שמית – כולם יראו את עמדת הליכוד

עוד 58 עדכונים

במוקד קמפיין הבחירות הבא של הליכוד: "הערבים משתלטים על המדינה"

פרסום ראשון הליכוד החל להתכונן לבחירות הבאות, והכיוון שסימן נתניהו הוא הבטחה להעביר שורת חוקים מחמירים, כולל שלילת אזרחות ממי שיפגין בזמן מלחמה ועונש מאסר על הנפת דגל אש"ף ● מיקי זוהר אומר לזמן ישראל: "זה יהיה הנושא החם בבחירות והציבור יהיה איתנו" ● וגם: האם נתניהו באמת רוצה בחירות עכשיו? מי מריץ שוב את סילבן שלום? ומה עשה אמש צ'ייני מרום בכנס פעילי הליכוד?

עוד 805 מילים

התקוות הגדולות שהפלסטינים תלו בביידן התנפצו לרסיסים

בכירים ברמאללה מתוסכלים מכך שנשיא ארה"ב עדיין לא עמד בהבטחת הבחירות שלו לפתוח מחדש את הנציגויות הדיפלומטיות בירושלים ובוושינגטון – אבל שמחים על שינוי הנרטיב בנושא פתרון שתי המדינות ● "הייתה הרגשה שארה"ב חזרה למשחק", אומר גורם פלסטיני לזמן ישראל, "אבל שום דבר לא השתנה"

עוד 970 מילים

פרשת חיים ולדר טלטלה את העולם החרדי אבל לא בטוח שמשהו השתנה

פרשת חיים ולדר זעזעה את הציבור החרדי ופרצה סכר של עדויות על פגיעות מיניות והטיפול הלוקה בהן ● פעילים המסייעים לנפגעים חרדים מספרים לזמן ישראל על המשך תרבות השתיקה לצד השינויים שעוברת הקהילה בעקבות התפוצצות הפרשה: "אנחנו עדיין מקבלים המון שיחות הקשורות אליו"

עוד 2,621 מילים

דיווח: לראשונה תשתתף ארצות הברית בתרגיל ישראלי המדמה תקיפה באיראן

מיום שני הקרוב תבוטל החובה לעטות מסכות בטיסות ● דיווח: בעת כהונתו כראש המוסד גורש יוסי כהן מקונגו ● ליברמן ושאשא ביטון סיכמו שגם השנה גני הילדים ייכללו בבתי הספר של החופש הגדול ● אחרי שראש עיריית אום אל-פחם ביקש שלא לקיים תרגיל צבאי בעירו, הוחלט בצה"ל שהתרגיל ייערך מחוץ ליישוב ● ימינה הדיחה את עידית סילמן מוועדת הכנסת

עוד 39 עדכונים

שנה אחרי שהיועמ"ש הקודם החליט לסגור את תיקיהם של מפקד חיל הים לשעבר ושל עו"ד דוד שמרון, פרסמה פרקליטות המדינה את ההחלטות המנומקות בעניינם של השניים ● אלא שהסברי הפרקליטות מצומצמים מדי, חסרי היגיון ומנוגדים להלכה ולפרקטיקה המשפטית במיוחד בשחיתות שלטונית ● קלונה של התביעה הכללית ניבט מכל שורה במסמכים הללו ● פרשנות

עוד 619 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה