כדי לנסות ולענות לשאלה שבכותרת, והתשובה עליה פשוטה משנדמה, יש להפריד אותה משאלה אחרת מוקדמת יותר: שאלת קיפוח העולים מארצות ערב. זו שאלה שהתשובה עליה ברורה מאוד, חד משמעית ולמעשה אינה ניתנת כלל לערעור – בשנות העלייה הראשונות של יהודי ארצות ערב לישראל הם קופחו קיפוח קשה ביותר. קיפוח שיש עליו ראיות אובייקטיביות בדמות מסמכים היסטוריים שונים כמו פרוטוקולים, מזכרים, ישיבות והחלטות, לצד עדויות של אנשים שפעלו באותה התקופה מטעם הממסד המוכיחים זאת, כמו גם עדויות של המקופחים עצמם.
בשנות העלייה הראשונות של יהודי ארצות ערב לישראל הם קופחו קיפוח קשה ביותר, שיש עליו ראיות אובייקטיביות בדמות מסמכים היסטוריים כמו פרוטוקולים, מזכרים, ישיבות והחלטות, לצד עדויות
דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני מסכים עם מרבית המאמר.אבל דבר אחד צריך להאמר.למרות הכל כל מי שרצה באמת להתקדם לרכוש השכלה ומעמד יכול היה.אני יליד מרוקו בגיל 7עליתי ארצה.התיישבנו במושב.כלומר יישבו אותנו.במקום שכוח אל בלי תחבורה ציבורית.בלי חשמל.מערכת חינוך עלובה.ולמרות הכל למדנו למדתי בפנימיה רכשתי השכלה גבוהה.אחיי בוגרי אונברסיטה.ילדיי בכלל לא מבינים את המושג מזרחיים.ערי הפיתוח לעומת המושב בו גרתי .נחשבו בעינינו סמל העושר.אז בבקשה מספיק רק תראו איזו הנהגה מזרחית קמה בושה