בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל  בקרב 1,000 אנשים בטווח הגילאים של 18 עד 38, נמצא ש-38% מהנשאלים העדיפו לצפות בבינג' בנטפליקס על פני קיום יחסי מין. זה נתון מדהים מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית, תחום מחקר הבוחן את הבסיס ההתנהגותי והרגשי של בעלי חיים ובכללם בני אדם.

בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל  בקרב 1,000 אנשים בגילאי 18 עד 38, נמצא ש-38% מהנשאלים העדיפו לצפות בבינג' בנטפליקס על פני קיום יחסי מין. זה נתון מדהים מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

נטפליקס הצליחו ליצור הטיית התנהגות בקרב הצופים. שידור באמצעות סטרימינג המבוסס על אלגוריתם שמנתח ולומד הרגלי צפייה, תוכן ממכר, תוך היעדר פרסומות ונגישות לתוכן מכל מכשירי הקצה. אלו ועוד מייצרים חוויות צפייה, שעובדות על אזורי התגמול במוח האנושי וגורמות לצופים תחושות של ריגוש וסיפוק בעוצמה המשתווה לדחפים ולצרכים פיזיולוגיים.

באנלוגיה לתחום ההשכלה הגבוהה, טווח הגילאים של קבוצת הנשאלים בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל חופף לקבוצת הגיל באוכלוסייה שבוחרת ללמוד לתארים אקדמיים.

בהינתן מכנה משותף זה, היכולת ללמוד ממקרה המבחן של נטפליקס ושימוש באלמנטים ממערכת ההפעלה שלהם צריך להיות מקור השראה לאופן בו מונגש תוכן במוסדות להשכלה גבוהה כיום.

ההבנה של מציאות משתנה לא בהכרח מתואמת עם יישום מדיניות בפועל. מוסדות אקדמיים מבינים שהקורונה מחוללת שינוי מהותי בשדה בו הם פועלים ושהוראה פרונטלית מסורתית או למידה במדיום מקוון באופן בלעדי לא תספק את הסחורה בהווה הנוכחי ובעתיד.

מוסד אקדמי, שירצה להיות רלוונטי במציאות המשתנה חייב להפנים, שהוא מתמודד מול קטגוריית "הקשב והזמן" של הסטודנטים ולא רק אל מול מוסד אקדמי כזה או אחר.

מוסד אקדמי, שירצה להיות רלוונטי במציאות המשתנה חייב להפנים, שהוא מתמודד מול קטגוריית "הקשב והזמן" של הסטודנטים ולא רק אל מול מוסד אקדמי כזה או אחר

היכולת לשרוד ולשגשג בעידן הקורונה ואחריו, תשנה את האופן שבו סטודנטים יחוו ויצרכו לימודים אקדמיים. מוסדות להשכלה גבוהה יידרשו לעצב מודל לימוד מותאם, המחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לחוויית למידה היוצרת אפקט של "דופמין", המשתחרר בגוף ומייצר תחושה של הנאה, עונג ויצר הרפתקנות. כאלה שיגרמו לסטודנטים לוותר על עיסוקים אחרים לטובת למידה ורכישת מיומנויות באופן המזכיר את המודל של נטפליקס.

יישום בפועל של למידה אפקטיבית מתמשכת המשלבת הנאה ועניין לכל משך זמן הלימוד לתואר אקדמי, מותנה בהימצאות סגל הוראה מקצועי של מומחי תחום ותוכן, שיש להם יכולת לתווך ידע עדכני במגוון ערוצים, לצד רמת שירות וזמינות של מערכים תומכי למידה.

נדרשת מתכונת לימודים היברדית המאפשרת לסטודנטים שיווי משקל בין עבודה ולימודים, חיי קמפוס עם מדשאות ומרחבי למידה דיגיטליים, שישלבו את שני הערכים: צריכה והשקעה בלימודי התואר האקדמי באופן מדיד.

מדובר באתגר מורכב, שיחייב את המוסדות להשכלה גבוהה להשקעה והקצאת משאבים ניכרים, על מנת לבנות מערכים ותשתיות טכנו-פדגוגיות. ועדיין זהו רק ממד אחד של המשוואה.

ממד נוסף קשור לאופיו של הממסד האקדמי. מוסדות אקדמיים בנויים אינהרנטית לא להשתנות. לפיכך, רק גוף אקדמי, שאינו שמרני בתרבות שלו, עם DNA של יוזמה, ומסורת של  יצירת ערך לצד אימוץ וטיפוח של סוכני שינוי, יוכל להתמודד בהצלחה עם דילמת החדשנות הפוקדת את תחום ההשכלה הגבוהה.

מוסדות להשכלה גבוהה יידרשו לעצב מודל לימוד מותאם, המחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לחוויית למידה היוצרת אפקט של "דופמין", המשתחרר בגוף ומייצר תחושה של הנאה, עונג ויצר הרפתקנות

הפיצוח של נטפליקס מדגים את השינויים בהרגלי הצריכה של תוכן ומידע ועיצוב מענה למציאות משתנה זו.

עופר בכר הוא מנהל פיתוח עסקי במסלול האקדמי המכללה למינהל.

עד 2020 ישראל נחשבה לאחת המדינות האהודות על ידי מעריצי האירוויזיון בפרט והאירופאים בכלל. כשהשיא היה ב-2019, עת אירחה ישראל את אירוויזיון 2019 בתל אביב. המוני אירופאים חלשו על רחובות העיר העברית הראשונה וגדשו את בתי הקפה, המסיבות וחופי הרחצה. אך מי יכול היה לשער שתוך 3 שנים נהפוך להיות אחת המדינות השנואות ביותר על אותם אנשים בדיוק.

לטוב ולרע, ישראל תמיד נמצאת בשיח התקשורתי העולמי. אנחנו מדינה קטנה ורועשת, וכשאנחנו עושים משהו אנחנו עושים את זה ובגדול.

מיכאל שמייצר הוא יועץ תקשורת ומנהל שיווק, יח״צ וסושיאל מרמת גן, מומחה לענייני אירוויזיון וחובב למעלה מ-10 שנים. ביקר בלא מעט תחרויות אירוויזיון וביניהם האירוויזיון האלמותי בתל אביב.

ייצוגיות היא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה. עיקרון הייצוג קובע שהאזרחים, אשר מפקידים את כוחם בידי נבחרי הציבור, מצפים שאלו יפעלו למען האינטרסים והערכים שלהם.

ייצוג תקין הוא שמעניק לציבור תחושת השפעה, מעורבות ואחריות משותפת לגורל המדינה. כאשר תחושת הייצוגיות מתערערת, מתערער גם האמון במערכת הפוליטית, ההשתתפות הפוליטית יורדת, והדמוקרטיה כולה ניצבת בסכנה.

ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.

כשהאדם הקדמון שמע רעש לא ברור בין השיחים, הוא לא שאל אם זה הרוח או נמר. הוא פשוט ברח. ככה שרדנו. היום, כשינון מגל אומר ברמיזה ש"הנסיבות בהן עידן אלכסנדר נחטף בעייתיות מאוד", הוא עושה בדיוק את אותו הדבר – רק שהוא הנמר. אבל לא כזה שטורף. נמר רכילותי.

מגל הוא נמר שמפזר טיפות דם באוויר ומחכה שהמוח שלנו, המאומן היטב לשרוד סכנות מדומיינות, יעשה את העבודה. הרמיזה היא הטריק הכי ישן בספר. לא אמרתי מה קרה, רק אמרתי שקרה משהו. עכשיו תתמודד עם זה לבד.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.