בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל בקרב 1,000 אנשים בטווח הגילאים של 18 עד 38, נמצא ש-38% מהנשאלים העדיפו לצפות בבינג' בנטפליקס על פני קיום יחסי מין. זה נתון מדהים מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית, תחום מחקר הבוחן את הבסיס ההתנהגותי והרגשי של בעלי חיים ובכללם בני אדם.
בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל בקרב 1,000 אנשים בגילאי 18 עד 38, נמצא ש-38% מהנשאלים העדיפו לצפות בבינג' בנטפליקס על פני קיום יחסי מין. זה נתון מדהים מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
נטפליקס הצליחו ליצור הטיית התנהגות בקרב הצופים. שידור באמצעות סטרימינג המבוסס על אלגוריתם שמנתח ולומד הרגלי צפייה, תוכן ממכר, תוך היעדר פרסומות ונגישות לתוכן מכל מכשירי הקצה. אלו ועוד מייצרים חוויות צפייה, שעובדות על אזורי התגמול במוח האנושי וגורמות לצופים תחושות של ריגוש וסיפוק בעוצמה המשתווה לדחפים ולצרכים פיזיולוגיים.
באנלוגיה לתחום ההשכלה הגבוהה, טווח הגילאים של קבוצת הנשאלים בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל חופף לקבוצת הגיל באוכלוסייה שבוחרת ללמוד לתארים אקדמיים.
בהינתן מכנה משותף זה, היכולת ללמוד ממקרה המבחן של נטפליקס ושימוש באלמנטים ממערכת ההפעלה שלהם צריך להיות מקור השראה לאופן בו מונגש תוכן במוסדות להשכלה גבוהה כיום.
ההבנה של מציאות משתנה לא בהכרח מתואמת עם יישום מדיניות בפועל. מוסדות אקדמיים מבינים שהקורונה מחוללת שינוי מהותי בשדה בו הם פועלים ושהוראה פרונטלית מסורתית או למידה במדיום מקוון באופן בלעדי לא תספק את הסחורה בהווה הנוכחי ובעתיד.
מוסד אקדמי, שירצה להיות רלוונטי במציאות המשתנה חייב להפנים, שהוא מתמודד מול קטגוריית "הקשב והזמן" של הסטודנטים ולא רק אל מול מוסד אקדמי כזה או אחר.
מוסד אקדמי, שירצה להיות רלוונטי במציאות המשתנה חייב להפנים, שהוא מתמודד מול קטגוריית "הקשב והזמן" של הסטודנטים ולא רק אל מול מוסד אקדמי כזה או אחר
היכולת לשרוד ולשגשג בעידן הקורונה ואחריו, תשנה את האופן שבו סטודנטים יחוו ויצרכו לימודים אקדמיים. מוסדות להשכלה גבוהה יידרשו לעצב מודל לימוד מותאם, המחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לחוויית למידה היוצרת אפקט של "דופמין", המשתחרר בגוף ומייצר תחושה של הנאה, עונג ויצר הרפתקנות. כאלה שיגרמו לסטודנטים לוותר על עיסוקים אחרים לטובת למידה ורכישת מיומנויות באופן המזכיר את המודל של נטפליקס.
יישום בפועל של למידה אפקטיבית מתמשכת המשלבת הנאה ועניין לכל משך זמן הלימוד לתואר אקדמי, מותנה בהימצאות סגל הוראה מקצועי של מומחי תחום ותוכן, שיש להם יכולת לתווך ידע עדכני במגוון ערוצים, לצד רמת שירות וזמינות של מערכים תומכי למידה.
נדרשת מתכונת לימודים היברדית המאפשרת לסטודנטים שיווי משקל בין עבודה ולימודים, חיי קמפוס עם מדשאות ומרחבי למידה דיגיטליים, שישלבו את שני הערכים: צריכה והשקעה בלימודי התואר האקדמי באופן מדיד.
מדובר באתגר מורכב, שיחייב את המוסדות להשכלה גבוהה להשקעה והקצאת משאבים ניכרים, על מנת לבנות מערכים ותשתיות טכנו-פדגוגיות. ועדיין זהו רק ממד אחד של המשוואה.
ממד נוסף קשור לאופיו של הממסד האקדמי. מוסדות אקדמיים בנויים אינהרנטית לא להשתנות. לפיכך, רק גוף אקדמי, שאינו שמרני בתרבות שלו, עם DNA של יוזמה, ומסורת של יצירת ערך לצד אימוץ וטיפוח של סוכני שינוי, יוכל להתמודד בהצלחה עם דילמת החדשנות הפוקדת את תחום ההשכלה הגבוהה.
מוסדות להשכלה גבוהה יידרשו לעצב מודל לימוד מותאם, המחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לחוויית למידה היוצרת אפקט של "דופמין", המשתחרר בגוף ומייצר תחושה של הנאה, עונג ויצר הרפתקנות
הפיצוח של נטפליקס מדגים את השינויים בהרגלי הצריכה של תוכן ומידע ועיצוב מענה למציאות משתנה זו.
עופר בכר הוא מנהל פיתוח עסקי במסלול האקדמי המכללה למינהל.
יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.
"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.
דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.
מוקדש לזכרם של דניאל יעקב ויעל
אחת מפרשות השבוע האחרונות, פרשת מצורע (אפריל 2024), מתארת את הכניסה האחורית לתפקיד הכהנים ושבט לוי. בעוד שהעבודה בבית המקדש (הקרבת הקורבנות, המנחה ועשבי הריח) נעשית בכניסה הקדמית, המקום שבו העם הנמצא בעזרה מביט בכהנים ובלוויים בהשתאות – הרי שהפרשה מתארת את הדרך שבה הלוויים מתעסקים במצורעים ובזבים. אנשים שהקהילה אינה חפצה להכיר ולראות אותם, והתורה מצווה להוציאם אל מחוץ למחנה.
ד"ר יקיר אנגלנדר הוא מנהל תוכנית המנהיגות "גוונים" בארגון IAC (Israeli-American Council), מלמד בבית הספר לרבנות AJR בניו יורק ומתגורר בקהילה בפילדלפיה. יקיר גדל בחסידות ויז'ניץ, היה בין המקימים והמנהלים של תנועת הנוער הבין-דתית Kids4Peace בירושלים, ומקדיש את עצמו למיסטיקה, למגע וליצירת חיבורים בין עולמות ותרבויות. שני ספריו עוסקים בשאלות סביב מקום הגוף והמיניות בשיח הציוני-דתי והחרדי. הוא חקר באוניברסיטאות Northwestern, Harvard ובמכון שלום הרטמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עשית סלט.
כמובן שאתה טועה לחלוטין. המשמעות של שבט לוי היא הרבה יותר פשוטה, זהו שם למי שמלווה את ספר תורת משה.
כל השאר אלו אלמטים שהוספת מטעמייך אתה לדברים הכתובים. שאני מזכיר, שאין להוסיף או לגרוע מהם דבר וזאת כדי להצליח להבין מה הם אומרים.
אתם צריכים להבין, נגמרו הזמנים שבהם כל חצוף מנסה להפוך את התורה לקדשה (עיין ערך מיכל כלת יהודה). ואם הבנת את דברי, אולי תצליח להבין את דברי הסופר כאשר הוא אומר: "הכזונה יעשה את אחותנו"? כי זה שאתה עשית עם הפירושים שלך. הפכת את התורה לנפקנית שמתאימה את דבריה לגחמות הפירושיות של אנשים כמותך.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם