בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל  בקרב 1,000 אנשים בטווח הגילאים של 18 עד 38, נמצא ש-38% מהנשאלים העדיפו לצפות בבינג' בנטפליקס על פני קיום יחסי מין. זה נתון מדהים מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית, תחום מחקר הבוחן את הבסיס ההתנהגותי והרגשי של בעלי חיים ובכללם בני אדם.

בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל  בקרב 1,000 אנשים בגילאי 18 עד 38, נמצא ש-38% מהנשאלים העדיפו לצפות בבינג' בנטפליקס על פני קיום יחסי מין. זה נתון מדהים מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

נטפליקס הצליחו ליצור הטיית התנהגות בקרב הצופים. שידור באמצעות סטרימינג המבוסס על אלגוריתם שמנתח ולומד הרגלי צפייה, תוכן ממכר, תוך היעדר פרסומות ונגישות לתוכן מכל מכשירי הקצה. אלו ועוד מייצרים חוויות צפייה, שעובדות על אזורי התגמול במוח האנושי וגורמות לצופים תחושות של ריגוש וסיפוק בעוצמה המשתווה לדחפים ולצרכים פיזיולוגיים.

באנלוגיה לתחום ההשכלה הגבוהה, טווח הגילאים של קבוצת הנשאלים בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל חופף לקבוצת הגיל באוכלוסייה שבוחרת ללמוד לתארים אקדמיים.

בהינתן מכנה משותף זה, היכולת ללמוד ממקרה המבחן של נטפליקס ושימוש באלמנטים ממערכת ההפעלה שלהם צריך להיות מקור השראה לאופן בו מונגש תוכן במוסדות להשכלה גבוהה כיום.

ההבנה של מציאות משתנה לא בהכרח מתואמת עם יישום מדיניות בפועל. מוסדות אקדמיים מבינים שהקורונה מחוללת שינוי מהותי בשדה בו הם פועלים ושהוראה פרונטלית מסורתית או למידה במדיום מקוון באופן בלעדי לא תספק את הסחורה בהווה הנוכחי ובעתיד.

מוסד אקדמי, שירצה להיות רלוונטי במציאות המשתנה חייב להפנים, שהוא מתמודד מול קטגוריית "הקשב והזמן" של הסטודנטים ולא רק אל מול מוסד אקדמי כזה או אחר.

מוסד אקדמי, שירצה להיות רלוונטי במציאות המשתנה חייב להפנים, שהוא מתמודד מול קטגוריית "הקשב והזמן" של הסטודנטים ולא רק אל מול מוסד אקדמי כזה או אחר

היכולת לשרוד ולשגשג בעידן הקורונה ואחריו, תשנה את האופן שבו סטודנטים יחוו ויצרכו לימודים אקדמיים. מוסדות להשכלה גבוהה יידרשו לעצב מודל לימוד מותאם, המחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לחוויית למידה היוצרת אפקט של "דופמין", המשתחרר בגוף ומייצר תחושה של הנאה, עונג ויצר הרפתקנות. כאלה שיגרמו לסטודנטים לוותר על עיסוקים אחרים לטובת למידה ורכישת מיומנויות באופן המזכיר את המודל של נטפליקס.

יישום בפועל של למידה אפקטיבית מתמשכת המשלבת הנאה ועניין לכל משך זמן הלימוד לתואר אקדמי, מותנה בהימצאות סגל הוראה מקצועי של מומחי תחום ותוכן, שיש להם יכולת לתווך ידע עדכני במגוון ערוצים, לצד רמת שירות וזמינות של מערכים תומכי למידה.

נדרשת מתכונת לימודים היברדית המאפשרת לסטודנטים שיווי משקל בין עבודה ולימודים, חיי קמפוס עם מדשאות ומרחבי למידה דיגיטליים, שישלבו את שני הערכים: צריכה והשקעה בלימודי התואר האקדמי באופן מדיד.

מדובר באתגר מורכב, שיחייב את המוסדות להשכלה גבוהה להשקעה והקצאת משאבים ניכרים, על מנת לבנות מערכים ותשתיות טכנו-פדגוגיות. ועדיין זהו רק ממד אחד של המשוואה.

ממד נוסף קשור לאופיו של הממסד האקדמי. מוסדות אקדמיים בנויים אינהרנטית לא להשתנות. לפיכך, רק גוף אקדמי, שאינו שמרני בתרבות שלו, עם DNA של יוזמה, ומסורת של  יצירת ערך לצד אימוץ וטיפוח של סוכני שינוי, יוכל להתמודד בהצלחה עם דילמת החדשנות הפוקדת את תחום ההשכלה הגבוהה.

מוסדות להשכלה גבוהה יידרשו לעצב מודל לימוד מותאם, המחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לחוויית למידה היוצרת אפקט של "דופמין", המשתחרר בגוף ומייצר תחושה של הנאה, עונג ויצר הרפתקנות

הפיצוח של נטפליקס מדגים את השינויים בהרגלי הצריכה של תוכן ומידע ועיצוב מענה למציאות משתנה זו.

עופר בכר הוא מנהל פיתוח עסקי במסלול האקדמי המכללה למינהל.

זו דעתי. היא לא חשובה במיוחד. וייתכן שדעתי שגויה. ייתכן שאני טועה. ולו חלקית. או שאני טועה לגמרי. וצריך לזכור שאלו דברים כלליים שמחייבים להעמיק בפרטים שונים. וכידוע, מפלטו של העצלן הוא הנימוק "תקצר היריעה". או: "זה לא הזמן והמקום". אבל אכתוב מה אני חושב שחייבים לעשות. ואם מישהו ישאל אותי על הפרטים, אכתוב לו שתקצר היריעה.

אז הנה:

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אתמול התקיימה ישיבה סגורה של הליכוד, בה בין היתר אמורים היו לדון על העברת הכספים הקואליציוניים כמתוכנן. בתוך הכספים הקואליציוניים שהועברו יש לא מעט סעיפים מעוררי פליאה.

אחד הסעיפים מעוררי הפליאה הוא העברה של 400 מיליון ש"ח לטובת חלוקת תווי מזון של משרד הפנים לבעלי הכנסות נמוכות.

שירן טייב אלמקיאס, חוקרת עוני ומדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במדיניות ציבורית וממשל.

לפני שנגמרה הפוגת האש והמו"מ נקטע, פרסמה המדינה את רשימת האסירים שהיא מציעה לשחרר בפעימה הרביעית של עסקת חילופי החטופים. הרשימה כללה, באופן חסר תקדים, 21 אזרחיות ישראל, ערביות שנעצרו מאז תחילת המלחמה, לא הועמדו לדין וודאי שלא הורשעו.

הצעה זו של המדינה הפרה את החוזה בין המדינה לבין אזרחיה. המדינה שכבר שנים דואגת לסמן את האזרחים הערבים כאויב מבפנים, והממשלה שניצלה כל רגע מאז תחילת המלחמה כדי לחזק זאת, פוגעת באזרחיה, ערבים ויהודים מעצם נכונותה להחליף אזרחים באזרחים בעסקה.

חולוד אדריס היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. בעבר ניהלה באגודה לזכויות האזרח את תחום החינוך לזכויות אדם ונגד גזענות בחברה הערבית. לפני כן הייתה המנכ”לית הערבייה השותפה הראשונה בעמותת מהפך-תג’ייר, שם פיתחה את החזון לחברה משותפת ואת המודל לניהול המשותף. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומשאבי אנוש ותואר שני בלימודי מגדר מאונ' בר אילן, וכן יועצת ארגונית ומנחת קבוצות דיאלוג לחינוך לזכויות אדם ונגד גזענות.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.