הפרסום הטרי אודות השימוש הרוסי בנשק היפר-סוני כנגד יעדים באוקראינה גורם לי לחשוב על המשמעות הרבה מדי, שנותנים במערב על שימוש בטרמינולוגיה של סוג חימוש כזה או אחר – במקום לדון בתוצאות של שימוש בנשק כלשהו על הקרקע.

דיווח: גנרל רוסי נוסף נהרג במריופול; רוסיה שיגרה שוב טיל היפר-סוני באוקראינה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לכל העדכונים מהמלחמה באירופה: https://t.co/aWPNM8Gseh

(צילום: רויטרס) pic.twitter.com/FEWNn0r3KT

— חדשות 13 (@newsisrael13) March 20, 2022

ניקח לדוגמה את העיר מריופול, שכעת עוברת בכל מובן תהליך שיטתי של השמדה, לא פחות. מה זה משנה כל-כך אם היא מושמדת מהאוויר בפצצות של טונה וחצי, או מהקרקע במערכת טילים תרמו-באריים TOS-1 או בכלים אחרים? האם למי שמת שם בתיאטרון באמת משנה אם זה בעזרת חימוש קטלני א' או ב' או ג'?

העיר מריופול עוברת השמדה שיטתית. מה זה משנה אם זה מהאוויר בפצצות טונה וחצי, או מהקרקע במערכת טילים תרמו-באריים או בכלים אחרים? האם למתים בתיאטרון משנה באיזה חימוש קטלני זה קרה?

אז לצורך העניין יש שימוש גם בארסנל שנקרא טילים היפר-סוניים, שמן הסתם קשים יותר להפלה בעזרת מערכות אנטי טיליות שקיימות במערב, אבל כאמור, לאוקראינים אין מערכות הגנה אקטיביות משום סוג.

טילי השיוט הרוסיים שפגעו במדויק בשדה התעופה ויניצה כבר הוכיחו שהנשק הרוסי הוא מתקדם, אבל התמונה הגדולה היא שאין לרוסים מספיק נשק מתקדם כזה וכאמור המהלך שלהם כושל בכל קנה מידה צבאי, אז הם עברו להשמדה שיטתית בעזרת נשק שאין לו את הטייטל "נשק להשמדה המונית".

עכשיו כולם רגועים ויכולים לישון בשקט בזמן שאוקראינה חווה פגיעות באוכלוסייה אזרחית בקנה מידה שלא נראה על אדמת אירופה מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת (אבל בהחלט נראה במקומות אחרים).

מטרת הטור הזה לא פיסניקית אלא ריאלית: לדון בצורה רציונלית יותר על פרדיגמות של תפוצת או מניעת "נשק להשמדה המונית". ברור לכל שבארסנל של פוטין יש כמויות אדירות של נשק גרעיני, אבי אבות הנשק להשמדה המונית. ניכר גם שהוא לא יעשה בו שימוש כי זה יהיה הקו האדום של המערב בדיוק מהסיבות לעיל.

גם כוחות הברית במלחמת העולם השנייה הפציצו בשיטתיות את דרזדן למשל ואת טוקיו, ממש עד כניעתה של יפן, בלי קשר להטלת הנשק הגרעיני על הירושימה ונגסקי, אבל מבחינת כמות הקורבנות בנפש ממש אותו קנה מידה.

התמונה הגדולה היא שאין לרוסים מספיק נשק מתקדם כזה וכאמור המהלך שלהם כושל בכל קנה מידה צבאי, אז הם עברו להשמדה שיטתית בעזרת נשק שאין לו את הטייטל "נשק להשמדה המונית"

מכאן ניתן להסיק שנשק גרעיני מהווה נשק הרתעתי וערובה לשימור המשטר ופחות כלי בארסנל ההתקפי. לצורך מתקפה יש לפוטין די והותר כלי משחית והוא אכן עושה בהם שימוש ללא הבחנה.

Kremlin's RIA Novosti just released this collage of ???????? war exploits in #Ukraine, including video which shows ???????? military using residential blocks as cover to fire salvos of GRAD MLRS (at 30 seconds in video)

It starts with an air raid siren, goes into this techno tune ???? pic.twitter.com/wHBnE9yibM

— KT CounterIntelligence (@KremlinTrolls) March 19, 2022

ברור גם שאילו אוקראינה לא הייתה מוותרת מרצונה על ראשי הגרעין הרבים מאוד שהיו ברשותה היא לא הייתה חווה את האסון שנחת עליה. גם לוב התפרקה מרצונה ב2003 מתכנית גרעין צבאית ואת התוצאות קדאפי ראה תוך זמן קצר, קרי מותו שלו ופירוק המדינה לגורמים.

המסקנה הגיאו-אסטרטגית הבולטת ביותר שניתן להסיק ממלחמת רוסיה-אוקראינה היא שמדינה או משטר ששואפים לשמר את שלטונם או את שלמותם הטריטוריאלית בעידן הנוכחי חייבים נשק גרעיני.

מי שחושב שאיראן, הצופה באדיקות במתרחש, לא תסיק את המסקנה הנכונה שוגה או פשוט משקר.

ניתן להסיק שנשק גרעיני מהווה נשק הרתעתי וערובה לשימור המשטר ופחות כלי בארסנל ההתקפי. לצורך מתקפה יש לפוטין די והותר כלי משחית לשימוש חסר הבחנה

חשובה לא פחות היא המסקנה, שמדינה קטנה עם ארסנל גרעיני משמעותי (על פי פרסומים זרים) וצבא מתקדם לכל דבר ועניין, תימצא בסכנה קיומית, היא משהו בין ניתוח לא ריאלי של המצב להפרזה אלרמיסטית לשם רווח פוליטי.

ארנון דיוקמן מכור לפוליטיקה, קופירייטר חובב וגם מתכנת. אוהב לכתוב, לא סותם את הפה אף פעם גם כשממש הגיע הזמן.

הידעתם שעד היום מצטטים קטעים מדברי ההספד של משה דיין על רועי רוטברג שנהרג עם עוד שלושה צעירים בהתקפת פידאיון על נחל עוז? שאלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן נכנס לתפקידו רק 4 חודשים לפני המלחמה? שהאירוע במסיבת הטבע ברעים היה הטבח הגדול ביותר בתולדות המדינה?
הא'-ב' של מונחי המלחמה בעזה, המשך.

ל'

ליבשטיין אופיר – ראש המועצה האזורית שער הנגב שנרצח בשבת השחורה. התגורר בכפר עזה.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

בזמן מלחמת יום הכיפורים ב-1973 מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר עזר לסיים את הקרבות בין ישראל לבין מצרים וסוריה. הפסקת האש יצרה את הבסיס להסכם השלום ההיסטורי בין קהיר וירושלים, שהוביל ליצירת יציבות יחסית באזור תחת מטריית ההגמוניה האמריקאית.

הצלחתו של הדיפלומט האמריקאי המיתולוגי שיקפה אסטרטגיה של צעדים הדרגתיים, בניגוד לשאיפה למפץ מדיני שיפתור את כל הבעיות. המטרה המרכזית של ד"ר קיסינג'ר הייתה להסיר את מצרים ממחנה הקונפליקט הערבי עם ישראל, וכמו במקרה של צרפת לאחר המלחמות הנפוליאוניות – לשלב אותה בסדר אזורי חדש, ובו בזמן לבודד את מדינות ערב הרדיקליות שנתמכו על ידי ברית המועצות.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

אזרחי ישראל,

"ישראל לפני הכל" זו לא רק סיסמה בקמפיין בחירות אלא עיקרון שהנחה אותי לאורך השירות הצבאי ומנחה אותי כל העת גם בחיים הציבוריים.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).