בזמן שממשלת רוסיה ממשיכה להגביל את אזרחיה ולדכא את חופש הביטוי, רופא ממוסקבה הסכים לשוחח עם זמן ישראל על החיים בבירה אחרי הפלישה הצבאית לאוקראינה.
בשל הצעדים הדרקוניים שננקטו נגד אזרחי רוסיה, הרופא ביקש להיקרא א' ולא לציין את שמו המלא, גילו או כל מידע שעשוי לסייע בזיהויו בכל צורה שהיא. נדמה כי מה שהיה נחשב לפרנויה ברוב מדינות המערב הפך היום לנורמה עבור אזרחי רוסיה.
ב־4 במרץ, עשרה ימים אחרי שרוסיה החלה ב"מבצע הצבאי המיוחד" שלה באוקראינה, העבירה המדינה חוק שנועד לצנזר את אזרחיה וקובע קנס מרבי של 1.5 מיליון רובל (כ־47 אלף שקלים) ומאסר של עד 15 שנים בגין הפצת מידע בנושא המלחמה שהקרמלין מגדיר כ"כוזב".
ב־22 במרץ החוק הורחב וכעת אוסר גם "התבטאויות שקריות" מצד "כל גופי המדינה הרוסיים הפועלים בחו"ל", צעד שהניו יורק טיימס כינה "הדיכוי הקשה ביותר במהלך 22 שנות שלטונו של ולדימיר פוטין".
תחת התיקון החדש, מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני – שכבר מרצה עונש מאסר – נידון לתשע שנים נוספות לאחר ששלח לעורכי דינו מכתבים שפורסמו מאוחר יותר במדיה החברתית.
אזרחים רוסים רבים נרתעים לדבר על מה שהם רואים או חושבים באמת, שכן אפילו אם יכנו את הפלישה לאוקראינה "מלחמה" הם עלולים להיקנס ולהיאסר
אזרחים רוסים רבים נרתעים עתה לדבר על מה שהם רואים או חושבים באמת, שכן אפילו אם יכנו את הפלישה לאוקראינה "מלחמה" הם עלולים להיקנס ולהיאסר.
ד"ר א' סיפר לזמן ישראל על מה שמתחולל ברוסיה כיום, על שינוי המסלול הדרמטי של המדינה מאז נפילת ברית המועצות ועל ההשלכות ארוכות הטווח של הבידוד הגובר של רוסיה, בייחוד בתחום הרפואה. כחבר הקהילה היהודית המקומית, הוא גם מדבר על הבחירות והשיקולים שעומדים כיום בפני יהודים במוסקבה.
מהם הרשמים שלך על מה שקורה עכשיו ברוסיה?
"הרבה אנשים כמוני – שיצא להם לחיות בתקופת ברית המועצות ולהרגיש את החופש עם פירוקה בתחילת שנות ה־90 – חשים אכזבה עמוקה. לא רק משום שהחזירו אותנו לעידן הסובייטי, אלא כי הכניסו אותנו לתקופה שהיא כביכול מחוץ לזמן.
"היו לנו חשבונות בנק פעילים בחו"ל. היינו בקשר עם עמיתים ממדינות אחרות. יכולנו לנסוע למקומות, יכולנו להשתתף בפרויקטים מעניינים. הייתה לנו הזדמנות לבנות את החיים שלנו במידה מסוימת של חופש. ופתאום הכול התמוטט".
זה שינה גם את חיי הקהילה היהודית?
"מה שקורה לכולם קורה גם ליהודים, חוץ מזה שהרבה מאלה שיש להם אזרחות ישראלית עוזבים. אם תסתכל על חברי הקהילה שלנו, אז 60%–70% נשארים וכ־30% עזבו או מתכוונים לעזוב. אבל חיי הקהילה היהודיים – שבתות, חגים, לימודים, הרצאות – כל אלה נמשכים".
איך זה משפיע על החיים המקצועיים שלך?
"אני רופא. מאז שנות ה־90 אני מנסה להביא לרוסיה רפואה עכשווית. למדתי בארצות הברית ובאירופה. כל מה שהיה חדש הבאתי לכאן. למדתי בחו"ל, השתתפתי במפגשים מקצועיים, הייתי חלק מאיגודי רופאים בינלאומיים. רציתי להביא את הרפואה ברוסיה לסטנדרט עולמי. עכשיו יש הרגשה שכל השנים האלה היו לשווא.
"למדתי בחו"ל, השתתפתי במפגשים מקצועיים, הייתי חלק מאיגודי רופאים בינלאומיים. רציתי להביא את הרפואה ברוסיה לסטנדרט עולמי"
"במקרה שלי, כמות עצומה של זמן ומאמץ הפכה ללא רלוונטית. כאילו רוסיה לא רוצה שתהיה לה רפואה מודרנית. כדי שהרפואה המודרנית תעבוד צריך חופש, צריך לאפשר לאנשים לתקשר, צריך קשר עם המערב, כי הרפואה מתפתחת במערב ולא כאן. אני מדבר על תרופות, שיטות טיפול, ציוד.
"המבצע הצבאי המיוחד הזה חיסל לצערי את ההזדמנויות האלה. זה פשוט לא מציאותי לשמר עכשיו את מה שעבדתי בשבילו במשך 30 השנים האחרונות. יהיה קשה להשיג אספקה, אפילו חלקים. מערכת שירותי הבריאות תסבול מזה – או שתקרוס לחלוטין".
איזו השפעה תהיה לזה על הרוסי הממוצע?
"החיים של הרוסים יהיו יותר גרועים, אבל אנשים מגיבים בצורות שונות. כולם מבינים שיהיה מחסור בתרופות. ציוד רפואי יתקלקל. ובכל זאת חלק גדול מהאוכלוסייה – הרוב – מוכן לקשיים האלה כי הוא תומך בממשלה. אחרים מקווים שזה ייגמר כמה שיותר מהר כדי שאפשר יהיה לחזור לשתף פעולה עם המערב. מעטים מאוד מביעים מחאה".
אז אין תחושה כללית של זעם לנוכח ההשלכות של הפלישה הרוסית?
"הרבה אנשים מרגישים אבודים – אבל לא הרוב. הייתי אומר שבערך 10%–15% עוזבים את המדינה. הם עוברים לישראל, לאירופה, לכל מקום. רוב האנשים – כ־60% – תומכים במבצע. הם אומרים, 'נכון, זאת תקופה קשה, אבל אנחנו מוכנים לזה'".
"הרבה אנשים מרגישים אבודים – אבל לא הרוב. הייתי אומר שבערך 10%–15% עוזבים את המדינה. הם עוברים לישראל, לאירופה, לכל מקום. רוב האנשים תומכים במבצע"
אתה חושב שהגישה הזאת תישמר לטווח הארוך?
"אני חושב שכשאנשים יתחילו להתמודד עם מחסור רציני של אוכל ותרופות, הם ישנו את דעתם. אבל כרגע הם לא מבינים את קנה המידה האמיתי של הבעיה. הם צריכים עוד זמן כדי להבין מה באמת קורה ואיפה רוסיה באמת נמצאת מבחינה עולמית – שלרוסיה אין כלכלה או יכולת לקיים חיים נורמליים, שרוסיה מבודדת".
"אני חושב שכשאנשים יתחילו להתמודד עם מחסור רציני של אוכל ותרופות, הם ישנו את דעתם. אבל כרגע הם לא מבינים את קנה המידה האמיתי של הבעיה"
איך זה ייראה בשטח?
"אנחנו לא מייצרים שום דבר ברוסיה – הכול מיובא. לדוגמה, צבע לבן בשביל נייר מדפסת מיובא כמעט לחלוטין מהמערב, אז עכשיו אנחנו אפילו לא יכולים לייצר נייר מדפסת. אנחנו לא מייצרים שום כימיקלים שמשמשים לתרופות.
"אין לנו שבבים אלקטרוניים. תעשיית הרכב נעצרה. כל האספקה המודרנית הופסקה לחלוטין – ואין ייצור מקומי. ובזמן שהמחירים עולים בצורה משמעותית, המשכורות נשארות קפואות. האינפלציה הצפויה השנה יכולה להתקרב ל־20%. כל מחירי המזון כבר עלו. החיים נעשים הרבה יותר קשים".
אתה שוקל לעלות לישראל?
"במשך הרבה שנים דחיתי את הגשת הבקשה לאזרחות ישראלית. עכשיו אין ספק: שלחתי את המסמכים שלי. המצב היום הוא כזה שאתה עשוי להצטרך לעזוב את המדינה בכל רגע, וטוב שתהיה אפשרות. כשהמצב הופך לגמרי להיות נגדך, ומדובר בביטחון שלך ושל המשפחה שלך – אתה צריך להיות מסוגל לעזוב".
אז למה אתה עדיין ברוסיה?
"בשביל רופא מקצועי זאת לא החלטה פשוטה. בשביל רוב האנשים, יש שתי אפשרויות – לעזוב את המדינה או להישאר. אבל אם כולם יעזבו, לא יישאר אף אחד כדי להחזיר את החיים למה שהיו. אף אחד מלבדנו לא יכול להחזיר את המדינה לחיים נורמליים. ואני חושב שחובתנו, כאזרחים, היא להתגבר על כל הקשיים האלה, להמשיך לעבוד ולהחזיר את המדינה לשגרה נורמלית".
"אם כולם יעזבו, לא יישאר אף אחד כדי להחזיר את החיים למה שהיו. אף אחד מלבדנו לא יכול להחזיר את המדינה לחיים נורמליים"
אתה חושב שזה אפשרי?
"אני חושב שכן. אנשים עדיין מבולבלים. הם עדיין לא הבינו את מלוא קנה המידה של הבעיה. ויש גם פיצול בין תמיכה עכשווית לבין האמונה שעדיין יכול להתרחש שינוי".
אז התקווה עדיין לא אבדה לגמרי?
"זה עניין של היגיון פשוט. הנורמה צריכה לחזור. צריכה להיות התפתחות נורמלית. לפחות ככה אנחנו מקווים. אבל לפעמים ההיסטוריה פועלת בצורה הפוכה. אף אחד לא באמת יודע".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו