"הייתה לנו מידה של חופש ופתאום הכול התמוטט"
א', רופא יהודי ממוסקבה, הסכים לספר לזמן ישראל על החיים בצל הסנקציות למרות הסכנה לעונש מאסר בגין השמעת ביקורת על רוסיה ● "רציתי להביא את הרפואה ברוסיה לסטנדרט עולמי. עכשיו יש הרגשה כאילו כל הקריירה שלי הייתה לשווא" ● והוא מזהיר כי בעקבות הבידוד העולמי, מערכת הבריאות ברוסיה עשויה לקרוס לחלוטין: "כולם מבינים שיהיה מחסור בתרופות"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האבסורד הוא שככל שאנשים נדפקים יותר הם מתפללים יותר חזק לאלוהים שיפסיק לדפוק אותם. מלכתחילה, אנשים דתיים הם בעלי אישיות המאפשרת להם לשקר לעצמם ולזרום עם השקר הזה. לכן קל להם להשיג את הנחמה ע"י חיזוק השקר. לא סתם נאמר שהדת היא אופיום להמונים.
אחרים בעלי אישיות ביקורתית ורציונלית יותר עשויים לדחות את השקר של הדת, אך לא ימצאו בזה שום נחמה מיידית – דחיית הדת דורשת אופי חזק ונחוש, בדומה למכור המחליט להגמל מהאופיום. למעטים יש את האופי הנדרש.
מספיק פילוסופיה. עכשיו הגיע הזמן לגלגל לי ג'וינט בדף של תהילים.