ביטחון אנרגיה באירופה – אתגרים והזדמנויות

מתקן גיזוז (הפיכה לגז) של גז טבעי נוזלי בים האדריאטי (צילום: Floydrosebridge /ויקיפדיה)
Floydrosebridge /ויקיפדיה
מתקן גיזוז (הפיכה לגז) של גז טבעי נוזלי בים האדריאטי

ביטחון אנרגיה, על-פי ה-IEA, הוא הבטחת זמינות ורציפות של מקורות אנרגיה במחיר סביר. האיחוד האירופי בכללותו וחלק ממדינות היבשת בפרט, סובלים מתלות גבוהה מאוד בייבוא אנרגיה – מרוסיה (27% מהנפט, 41% מהגז ו-47% מהדלקים המוצקים), נורווגיה (16% מהגז), עיראק, ניגריה וסעודיה (כ-8% מהנפט כ"א) וארה"ב (כ-18% מהדלקים המוצקים). דלקים אלה מהווים קרוב למחצית מהדלקים המשמשים לייצור חשמל, וחלק מרכזי מהדלקים המשמשים לחימום היבשת בבתים  בחורף.

ביטחון אנרגיה הוא הבטחת זמינות ורציפות של מקורות אנרגיה במחיר סביר. האיחוד האירופי וחלק ממדינות היבשת סובלים מתלות גבוהה בייבוא אנרגיה – מרוסיה נורווגיה עיראק, ניגריה, סעודיה וארה"ב

תמהיל ספקים ותמהיל מקורות אנרגיה בעייתי מותיר את האיחוד, ובפרט חלק מהמדינות החברות בו, נתונים ללחצים פוליטיים מצד ספקיות האנרגיה שלהן.

במקביל, פועל האיחוד למצב את עצמו בחזית המאבק בשינויי אקלים. לשם כך הציעה הנציבות יעדים שאפתניים לצמצום משמעותי של פליטת גזי חממה עד 2030 ואפס פליטות עד שנת 2050.

אולם האיחוד אינו מיקשה אחת ולא ברור אם כל המדינות המרכיבות אותו יצליחו או אפילו ירצו לעמוד ביעדים האמורים. פערים אלה מקשים עליו להציג עמדה אחידה וסדורה אל מול ספקיות האנרגיה ומרחיקות גם יעד שאפתני אחר שלו – שוק אנרגיה משותף. האמצעים להשגת יעד זה כוללים, בין היתר, חיסכון באנרגיה וצריכתה ממקורות מתחדשים. במקביל, חלק מהמדינות התחייבו להפסיק בשלבים את ייצור החשמל ממקורות מזהמים כמו פחם, ומדינות אחרות, כגרמניה, מפסיקות את פעילותם של הכורים הגרעיניים בשטחן.

המשבר מול רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה מציב את האיחוד וחברותיו בדילמה קשה של איזון בין יעדים אסטרטגיים לבין אתגרים מידיים.

מצד אחד, נעשות פעולות להפחית את כוח המיקוח של רוסיה על-ידי צמצום התלות בייבוא אנרגיה פוסילית (צעד שהחל במסגרת המאבק בשינויי אקלים ולאחר פרוץ המלחמה הואץ עוד יותר). מהלך שכזה לא רק שיגביר את העצמאות האירופית, אלא הוא טומן בחובו פגיעה של ממש בכלכלה הרוסית. בשנת 2021, הכנסות ממכירת אנרגיה הו קרוב למחצית מהתקציב של הפדרציה.

מאידך, הכלכלה האירופית סובלת מאינפלציה גבוהה ממילא, וסנקציות מצידה על מגזר האנרגיה הרוסי עלולות להביא לטלטלה של ממש. לשם המחשה, באפריל 2022 פרסמה הנציבות כי האינפלציה השנתית בגוש מוערכת ב-7.5%, כאשר מדד מחירי האנרגיה אחראי לחלק מרכזי מעלייה זו. זאת ללא צעדים אירופים מהותיים כנגד מגזר האנרגיה הרוסי. במציאות מורכבת זו נדרשים מקבלי ההחלטות ביבשת לאזן בעדינות בין מספר רב של משתנים.

האיחוד מנסה להפחית את כוח המיקוח הרוסי ע"י צמצום התלות בייבוא אנרגיה פוסילית, מה שיגביר עצמאות אירופית ויפגע בכלכלת רוסיה, אך הכלכלה האירופית סובלת מאינפלציה גבוהה והסנקציות יטלטלו אותה

השגת היעדים האסטרטגיים מחייבת השקעה רבה בתשתיות ופעולות להפיכת חזון שוק האנרגיה המשותף – למציאות. כך, למשל, אנרגיה מתחדשת כגון כזו המבוססת על שמש או רוח אינה מבטיחה אספקה רציפה. יתרה מכך, היא אינה זמינה באופן שווה בכל רחבי היבשת. כתוצאה, יש צורך בייצור אנרגיה במקום אחד ושינועו במערכת חשמל לאזור אחר. אנרגיית חשמל המיוצרת בדרום היבשת יכולה (וצריכה) להיות משונעת צפונה. או לחילופין, חשמל המיוצר מול חופי גרמניה בים בצפוני, על-ידי טורבינות רוח מועבר, בין היתר, לדרום המדינה שבה צריכת החשמל התעשייתי הנה רבה.

אמצעי נוסף הוא השקעה במערכות חימום המבוססות על חשמל (המיוצר ממקורות מתחדשים) או לחילופין מערכות חימום שבעצמן צורכות אנרגיה ממקורות מתחדשים. דוגמה טובה לכך היא משאבות חום שנחשבות יעילות מאוד מבחינה אנרגטית ואף יכולות לקרר בקיץ. במדינות צפון היבשת שיעור הבתים שמשתמשים במשאבות חום עלה בצורה משמעותית בשנים האחרונות. פתרון מסוג זה יכול להחליף את ההסקות הישנות המבוססות על גז או נפט.

במקביל לשינוי תמהיל מקורות האנרגיה, שהנו משימה מורכבת וארוכה, פועלים ביבשת גם לשינוי תמהיל הספקים. אמצעי מרכזי הוא בניית מתקנים נוספים לקליטת גז נוזלי בנמלי היבשת.

כיום, חלק מרכזי מהגז שאירופה צורכת מגיע בצינורות, מהמזרח. מתקנים אלו יאפשרו לסחור בקלות רבה יותר בגז, שכן בתצורתו הנוזלית הוא הופך לסחורה שניתן לשנע בקלות יחסית כמו נפט. כך תצומצם התלות בגז הרוסי.

אולם מהלך שכזה מצריך כאשר השקעה מאסיבית בתשתיות לקליטת הגז הנוזלי בנמלים, ובמתקני גיזוז. גם במקרה הזה, בדומה לתשתיות החשמל שמיוצר ממקורות מתחדשים, נדרשת אחדות פאן אירופית.

הסיבה לכך היא שככלל, המדינות שתלויות בצורה משמעותית יותר בגז הרוסי הנן מדינות המזרח, שחלקן ללא מוצא לים. הן ידרשו להסתמך על נמלים ומתקני גיזוז במדינות מערב היבשת, שהגז הנוזלי יגיע אל נמלים בשטחן ולאחר מכן יועבר מזרחה.

במקביל למשימה המורכבת של שינוי תמהיל מקורות האנרגיה, פועלים ביבשת גם לשינוי תמהיל הספקים. אמצעי מרכזי הוא בניית מתקנים נוספים לקליטת גז נוזלי בנמלי היבשת

לסיכום, שינויי אקלים מציבים בפני האנושות ואירופה ביניהם את אחד מהאתגרים הגדולים של דורנו. המלחמה בין רוסיה ואוקראינה טומנת בחובה גם כן אתגרים רבים לאירופה ולסדר העולמי שהיה נהוג בעשורים האחרונים. עצמאות אנרגטית של מדינות האיחוד וביסוסה על מקורות מתחדשים, יכולה לתת מענה לאתגרים הללו.

איתי פידלמן בעל כ-20 שנות נסיון בתפקידים שונים בתחום יחסי החוץ וביטחון אנרגיה. בשירות הציבורי ובשוק הפרטי. בעל תואר בוגר מהחוג להיסטוריה ותואר מוסמך מפורום אירופה עם התמחות ביחסי החוץ של האיחוד האירופי וביטחון אנרגיה. שניהם האוניברסיטה העברית. מתעניין בהשפעות של טכנולוגיה ואנרגיה על יחסים בין מדינות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 713 מילים
כל הזמן // יום שני, 23 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מבלי שהצליחה להבטיח רוב תביא הממשלה להצבעה את הצעת החוק "ממדים ללימודים"

אחרי פגישה עם לפיד חזרה בה רינאוי זועבי מפרישתה מהקואליציה: "האלטרנטיבה לממשלה הזאת היא ששר המשטרה הבא יהיה בן גביר" ● סנגוריהם של נתניהו ושל אלוביץ' הביעו התנגדות לתיקון שמבקשת הפרקליטות לערוך בכתב האישום ● בית משפט קבע שאין בקריאת שמע של נערים יהודים בהר הבית הפרה של הסדר; מלשכת בנט נמסר שהמדינה תערער על ההחלטה

עוד 48 עדכונים

הטעויות המביכות הן לא הבעיה היחידה בתיאוריה הפלקטית

אני מבין ממספר ציטוטים שפורסמו מספרו של הפילוסוף הדגול אבישי בן חיים, שהוא טועה טעויות עובדתיות מביכות במסגרת התאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדיק את האפרטהייד, את הפשיזם המתקרבן, את פולחן האישיות ואת התמיכה במדיניות כלכלית מחרידה שעוצבה בידי נתניהו: מדיניות שפוגעת בשכבות המוחלשות, מרסקת את מעמד הביניים, מרוקנת את רוב הישראלים מכספם ומעצימה פערי ענק.

אני מבין מציטוטים שפורסמו מספרו, שאב"ח טועה טעויות עובדתיות מביכות בתאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדקת האפרטהייד, הפשיזם המתקרבן, פולחן האישיות והתמיכה במדיניות כלכלית נוראה

לא הופתעתי ככה מאז שהשמש החליטה להפתיע ולצוץ הבוקר בשמים.

דיור ציבורי? מחירי דיור אנושיים? זכות לקורת גג? חלוקת קרקעות מדינה שונה ושוויונית? הזכות הבסיסית לרפואה ראויה? מערכת חינוך ממנה בורחות המורות בשל שכר הרעב המשפיל? מערך רווחה קורס שמעניק שכר רעב משפיל לעובדות הסוציאליות והפסיכולוגיות? מתמחות ברפואה שעדיין נאנקות תחת עול 26 שעות המשמרת? עובדי קבלן משוללי זכויות סוציאליות? לא, לא ראיתי את אב"ח כותב על כל אלה.

אני זוכר ששאלתי את עצמי היכן היה אב"ח כשאחת ממפגינות גבעת עמל פנתה אליי לקבלת ייעוץ בטרם הוחרבו שם הבתים, שחלק מדריהם לא קיבלו פיצוי ראוי, או כשאנשי כפר שלם פנו אליי לקבלת ייעוץ משפטי בטרם הפגינו בשל ההתעלמות ממצוקותיהם מול ביתו של ראש עיריית ת"א בצפון העיר.

מעולם גם לא ראיתי אותו מתייצב לצד ישראלים רבים שנעצרו על לא עוול בכפם או ספגו אלימות שוטרים, או לצדם של ישראלים מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם והתמודדו עם לקויות במלאכת המשטרה ועם היבטים בעייתיים במלאכת הפרקליטות. הנאשם הכי חזק ומקושר, לעומת זאת, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין פלילי בצדק גמור, הפך אצלו לנרדף בדיוני מטעם אליטה מסתורית.

אב"ח כותב זאת מבלי שיש לו מושג קלוש בתחום המשפט הפלילי ומסייע בבורותו ובשרלטנותו למתקפת ההסתה הכוזבת והנפשעת של הנאשם נתניהו נגד שלטון החוק ושאריות הדמוקרטיה הישראלית.

מעולם לא ראיתי אותו מתייצב לצד מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם. רק הנאשם החזק והמקושר, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין בצדק, הפך אצלו לנרדף מטעם אליטה מסתורית

מיותר לציין, שמעולם לא בקעה מפי הוגה הדעות ואיש המוסר הזה אף מילה על מצוקות האזרחים הערבים. להפך: קואליציה עימם נראית לו כמו בגידה בישראל השנייה. לעומת זאת, את ההתנחלות הבלתי חוקית והבלתי מוסרית שמנוגדת למשפט הבינלאומי ואשר כוננה משטר אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי למיליון וחצי נתינים פלסטינים משוללי אזרחות ואזרחות דמוקרטית למתנחלים הישראלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה". מדהים.

גם תמיכתו של אב"ח במשטר האפרטהייד בגדה מחפירה באמת: שירה של נורית גלרון על תינוקת פלסטינית שאיבדה את עינה מירי צבאי באינתיפאדה הראשונה, למשל, ממוקם אצלו במתחם השירים שפוגעים במאבק הציוני. אני מתעכב על ההיבטים הללו, מפני שמי שמתהדר בפוזה מוסרית, חייב להבין שתמיכתו בזוועות מוסריות היא אות קלון.

מה שכן, אלמלא היה מדובר בחלק ממנגנון תעמולה מסוכן, היה אפשר להתענג קצת על הקאלט הזה: למשל, טענתו המצחיקה של הפילוסוף לפיה חוק שירות הציבור (מתנות) שאוסר על עובדי ציבור לקבל מתנות (שניתנו להם מפני שהם עובדי ציבור), נחקק דווקא לאחר עליית הליכוד לשלטון מטעם אליטה מסתורית שרצתה להקשות על שלטון הליכוד ולהציגו כבלתי לגיטימי או משהו כזה.

בקיצור: חוק מטעמו של ממסד מפאיניקי מסתורי ששלט כנראה בכנסת לשיטת אב"ח על אף שהיה במיעוט מספרי באופוזיציה.

את ההתנחלות הבלתי חוקית, שמנוגדת למשפט הבינ"ל וכוננה אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי לנתינים משוללי אזרחות, לעומת אזרחות למתנחלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה"

אז חוץ מהטמטום המביך שטמון בטענה שמיעוט פרלמנטרי הצליח להעביר חוק שמטרתו לפגוע בשלטון הרוב הפרלמנטרי (איך הוא בדיוק יכול לעשות זאת?), יש כאן עוד בעיה קטנה:

החוק הזה נחקק ביוזמת ממשלת בגין.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צודק בהכל דניאל. בןחיים זה בדיחה, גימיק, חארטא, כמו הכפית המתכופפת של אורי גלר. הדבר היחיד שמעניין את הזבלן הזה זה להתרחב למימדי ענק כלכליים, להגיע להון עתק. התשוקה השניה שלו זה להיות ג... המשך קריאה

צודק בהכל דניאל. בןחיים זה בדיחה, גימיק, חארטא, כמו הכפית המתכופפת של אורי גלר. הדבר היחיד שמעניין את הזבלן הזה זה להתרחב למימדי ענק כלכליים, להגיע להון עתק. התשוקה השניה שלו זה להיות גורו, מנהיג רוחני, כזה שדעותיו מדוברות, בקיצור – פירסום בכל מחיר. סופו מחלקה סגורה

עוד 541 מילים ו-1 תגובות

התנהלות המשטרה בהלוויית שירין אבו עאקלה סתרה את היומרה של ישראל לנהוג כסמכות הנבונה והמתונה בעיר הבירה ● אסור שהארוע ירד מסדר היום - והאחראים צריכים לתת עליו את הדין ● פרשנות

עוד 1,250 מילים

ייבוש ביצות גרם לצמצום משמעותי בבתי הגידול המימיים והפך את בריכות הדגים לתחנות עצירה חיוניות עבור ציפורים נודדות ● במקביל, גידול בייבוא הדגים הביא חקלאים לייבש בריכות כאלה ● כדי להילחם בתופעה, החברה להגנת הטבע פועלת עם חברות כמו טרררה שרואות בביצות הזדמנות כלכלית וסביבתית ● "פרויקט ראשון לקיזוז פחמן בישראל שעומד בסטנדרט הבינלאומי"

עוד 1,357 מילים

למקרה שפיספסת

נדל"ן וסביבה "תושבי נתניה והסביבה עומדים לאבד חוף ים"

הטרקטורים בפולג מכשירים קרקע להרחיק את החנייה והנגישות מאות מטרים מהחוף ● זהו השלב הראשון בתוכנית המלונות שלפי תושבים ומומחי סביבה, קרובים מדי למים, יצמצמו את החוף בחצי, ינתקו רצף בין השמורות ויהפכו את החוף למלכודת באירוע חירום ● ח"כ אלון טל דרש תסקיר סביבתי ● מהנדס העיר נתניה בתגובה: "באזור הזה לא אמור לעבור טבע"

עוד 1,967 מילים ו-1 תגובות

למרות הכל - אקטיביזם

אם נבחן את חיינו – רובנו, כבני אנוש, מסתגלים או מנסים לשנות את סביבת חיינו האישית והקרובה בנושאים שמאוד מפריעים לנו.

מתי אנו הופכים להיות אקטיביסטים?

המושג ״אקטיביזם״, מתאר מצב בו מושקעים מאמצים המכוונים לשינוי מצבים חברתיים, פוליטיים, כלכליים או סביבתיים על ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית.

אם נבחן את חיינו – רובנו, כבני אנוש, מסתגלים או מנסים לשנות את סביבת חיינו האישית והקרובה בנושאים שמאוד מפריעים לנו. מתי אנו הופכים להיות אקטיביסטים?

אקטיביזם יכול להתבטא בפעולות יומיומיות המשקפות אמונה מסוימת, או במספר פעולות קיצוניות בודדות. אלו יכולות להיות פעולות שאולי מטרידות אך לא מצליחות ליצר שינוי מהותי, כמו הניסיון להרחיק את אסדות הגז מהחוף, או גרעין קטן המקדם רעיון גדול כמו 4 אימהות, או מחאות יחיד שסוחפות אלפים כמו צעדת המחאה של ויקי קנפו, הצעדה למען גלעד שליט, או לעיתים פעולת יחיד בעלת אופי אובדני כמו שפיכת נפט ושריפה עצמית – מוחמד בועזיזי שבהצתתו העצמית הצית את "האביב הערבי" – מהפכה שמשנה סדרי שלטון.

המלחמה בטייקונים, המודעות למשבר האקלים ועוד עשרות דוגמאות לשינוי תודעה לא הגיעו מהממסד – אלא מאקטיביסטים שהובילו מהלכים.

מעטים פועלים כאקטיביסטים הבאים לעשות שינוי רחב יותר. מעטים שמשנים לכולנו את המציאות.

אקטיביזם הוא לא ביקורתיות או תהליך חשיבה אלא פעולה, אקט – המעבר ממחשבה למעשה. אקטיביזם נתפש רבות כנאיבי. הוא לא תמיד מעשה שאפשר להגדירו ״חכם״, בגלל היותו נוגד כל אינסטינקט טבעי של הישרדות אישית. באקטיביזם האדם מקריב עצמו למען רעיון ןלמען הכלל תוך ויתור על נוחותו ולפעמים על חייו. כמו שכתב המשורר חיים גורי בשירו: ״היו לי חברים״.

אקטיביזם סותר לעתים את חוקי הטבע, שכן הוא מעמיד את האקטיביסט בסיכון. "אני לא מאשים את הצעירים שלא יוצאים להפגין, הם רק מנסים לחיות", אמר דני כהן-בנדיט, הוא דני האדום, שהוביל את מחאת הסטודנטים ב-1968 בפריז.

אקטיביזם סותר לעתים את חוקי הטבע, שכן הוא מעמיד את האקטיביסט בסיכון. "אני לא מאשים את הצעירים שלא יוצאים להפגין, הם רק מנסים לחיות", אמר דני האדום, שהוביל את מחאת הסטודנטים ב-1968 בפריז

אז מה התנאים לאקטיביזם?

אנחנו מונים שני יסודות שמתחלקים בין מרכיב פנימי וחיצוני:

  • תשוקה לשינוי. ההבדל בין מצוי לרצוי: תשוקה כזו בדרך כלל מבוססת על תפיסת עצמי ותפיסת צדק, המחייבת למידה והתעמקות פנימית, לצד למידת והבנת המרחב וסוג המעורבות החברתית. כאשר נוצר קונפליקט זהותי המחדד את הפער בין היש למה צריך להיות – זה יכול להוביל לפעולה.לא מקרי שאת מחאת 2011 הובילו סטודנטים למדעי המדינה וכלכלה. בשלב גיבוש זהותם כבוגרים מודעים ובעלי ערך עצמי, הם זיהו את הפער בין המצוי לרצוי ודרשו שיהיה אחרת.
  • האומץ לשנות! תחושת ביטחון שמותר להיות ביקורתי, ונגדה מידת הסיכון האישי שאני לוקח כאקטיביסט: מריאנה אובסיינקובה נכלאה כנראה כי התפרצה לשידור הטלוויזיה הרוסית עם מסר אנטי-מלחמתי. תוצאה למעשה פרטי שלה שהיא כנראה לקחה בחשבון, אולם הייתה נחושה לקחת את הסיכון ולממש את זכותה להבעת דעה ולקדם ערעור על המצב – להוביל שינוי.

האם מערכת החינוך מעודדת חשיבה אקטיביסטית?

האם מערכת החינוך מעודדת ומחנכת לביקורת עצמית וחשיבה אקטיביסטית?כאשר אקטיביזם נתפס כפגיעה בנוחות האישית, הטרדת החברה והסביבה ואיום על השקט התעשייתי – הרי שיש בו איום ברמה קיומית. ככל שהאיום על הבעת מחשבה ביקורתית ירד, כך נוכל להביא את עצמנו לידי פעולה לקידום שינוי.

בהיבט הזה שווה לבחון מה מערכת החינוך משדרת לתלמידים, למורים, ולמנהלים ש"סוטים מהדרך". עד כמה מערכת החינוך מעלה את סף הסיכון האישי של מי שרוצה לפעול. עד כמה היא מצמצמת את הסיכוי שיימצאו כאלה שיגידו לעצמם – כן גם אני יכול.

שווה לבחון מה מערכת החינוך משדרת לתלמידים, למורים ולמנהלים ש"סוטים מהדרך". עד כמה היא מעלה את סף הסיכון האישי של הרוצים לפעול ומורידה את הסיכוי שיגידו לעצמם – גם אני יכול

לנו כאנשי חינוך יש חלק משמעותי ביצירת התשוקה לשינוי ובבניית האומץ לשנות. בתוך זה – לאקדמיה יש חלק חשוב אפילו יותר – ובמיוחד אם מדובר על אקדמיה שמכשירה את המורים.

מה נדרש כדי שמעשה אקטיביזם יצליח?

דב חנין ודני פילק מציגים ארבעה מודלים של בספרם: מה לעשות עכשיו?

1

מודל ההתנגדות: מודל שגרתי בו נעשה שימוש מיידי. הפגנה, התארגנות נגד אלימות משטרתית, עובדי מפעל נגד סגירה/פגיעה בעבודתם.

אקטיביזם ות מסוג זה מטפל בביטוי הבעיה ולא בתנאים המבניים שלה. הוא לא ממוסד ולא נמשך לאורך זמן. קל לבעלי הסמכויות לעשות הפרד ומשול ולפרק את בסיס ההתנגדות.

2

גישת ההמתנה – תקווה והכנת הקרקע: ההבנה שאי אפשר לעשות שינוי עד לסיום שלב קיים בו מתקיימת הבשלה של מצב שלטוני/חברתי מסוים. זו יכולה להיות גם המתנה ללחץ מבחוץ או לשינוי בתנאים כדי שיאפשרו שינוי. זה כרוך בראייה ארוכת טווח והכנת אסטרטגיית פעולה בהתאם.

3

הגישה ההפוכה – גישת הזרז: התארגנות. מוקד נחוש, גם אם קטן, המתחיל פעולה מתוך התכוונות ומיקוד לפעולה רחבה. גישה מהפכנית שהצליחה בקובה עם צ'ה גווארה.

4

שינוי השיח: גישה שמבינה את חשיבות המילים וניכוס דימויים וסמלים. המלה ביטחון "נלקחה" למובן הצבאי בלבד, המטען שהושם על ״ליברליות״ כשמאל. מחד – גישה זו יכולה להפוך הגדרה והדרה של ציבורים בהתאמה לרעיון האקטיביסטי, ומאידך היא עלולה להישאר בגדר מילים מבלי לקדם מדיניות אחרת או מבני פעולה.

בספרם הם מדברים על שילוב היתרונות של הגישות הללו כתנאי להצלחה של מעשה אקטיביסטיות. אין דרך אחת להצלחת המעשה האקטיביסטי אלא בחינה ושינוי כל העת בהתאמה למציאות הנוצרת ותגובת הנגד.

דב חנין ודני פילק מדברים על שילוב היתרונות של ארבע גישות לאקטיביזם כתנאי להצלחה של מעשה אקטיביסטיות. אין דרך אחת להצלחת האקט, אלא בחינה ושינוי כל העת בהתאמה למציאות הנוצרת ולתגובת הנגד

האם אפשר "לשנות מבפנים"?

האם אקטיביזם יכול לקרות ע"י אנשי מערכת בתוך מערכת? בדרך כלל טוענים שאקטיביזם לא יכול לקרות בתוך השיטה שיצרה את הבעיה.

יש לא מעט דוגמאות של כאלה שפעלו דווקא מתוך מערכות קיימות וקידמו שינוי. כדי להפוך את האקטיביזם למעשה חכם, חשוב דווקא להבין את המערכת וחוקיה. ידע כיצד להשתמש בהם והנכונות לעבוד עבודה שיטתית יכולים להיות בעלי ערך בפעולה אקטיביסטית.

פעילותן של המפלגות החרדיות בפוליטיקה הישראלית היא דוגמה לכך: הם אינם מזדהים עם ערכי ומטרות המדינה הציונית, ברובם הגדול אינם חלק ממערכות לאומיות כמו צבא, אולם הם רותמים את המערכת הפוליטית מתוך פעילות בתוכה והבנה עמוקה של החוקים לטובת קידום מטרותיהם.

לאחרונה הצטרף לקו פעילות זה גם מחמוד עבאס, העומד בראש מפלגת רע״ם האסלמית ומהווה חלק מהקואליציה המורכבת בממשלת ישראל.

אני רוצה לסיים בציטוט מתוך האדם המורד לאלבר קאמי:

"מי הוא האדם המורד? אדם האומר לאו.
אולם, אף שהוא מסרב, אינו מוותר: הריהו גם אדם האומר כן, עם התעוררותו הראשונה.
עבד שציית לפקודות כל ימי חייו, סבור פתאום כי אין לשאת פקודה חדשה.
מה משמעותו של "לאו" זה? משמעותו, למשל: "הדברים נמשכו זמן רב מדי", "עד עכשיו כן, ולהלן – לא", "אתה מרחיק לכת", ועוד: "יש קו לגבול, שאותו לא תעבור".

אני מוסיף על זה משפט מתוך ההיסטוריה של המחר של יובל נח הררי:

"כדי לעשות מהפכה אין די במספרים…. אלא ברשת של אנשים… היודעים לשתף פעולה".

זו אולי כל התורה. לקחת אחריות – ולפעול ביחד.

דני עבודי הוא מנהל מרכז ק.מ.ה באורנים. הוא בוגר תכנית מנדל למנהיגות חינוכית במסגרתה חקר את נושא המצויינות כערך ופיתוח אישי כמנוף לשינוי חברתי. הקים וניהל את חברת ההייטק "שארפ מינד סולושנס" לפיתוח יכולות חשיבה. בהמשך פנה לחינוך, והקים מיזמים חינוכיים וטכנולוגיים לקידום החינוך הציבורי על בסיס מקומי. עבודי בוגר הפקולטה להנדסה, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר באבן יהודה, נשוי ואב לשניים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,037 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שלטון זה לא בדנ"א של מרצ

חברי הכנסת במרצ, כמו המצביעים של המפלגה, הם אולי הריאלים ביותר בקואליציה הנוכחית: הממשלה הזו לא תלך בדרך של מרצ בשום שלב, אבל זו הממשלה היחידה שמרצ תהיה חברה בה ● לכן הודעת הפרישה של רינאוי-זועבי מביכה אותם - את חבריה לסיעה כמו גם את המצביעים ● והפרשה הזו - כמו מקרי סילמן, שיקלי ואבידר - גם חושפת את החסרון העיקרי של שיטת השיבוצים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
שיבוצים, שריונים והכתבות "מלמעלה" אכן מאוד בעייתיים מבחינת מחוייבות למפלגה, לערכיה ובמיוחד לבוחרות ולבוחרים שלה. אבל - ניתן לרענן את השורות "מלמטה". לשם כך צריך לשבור את הפרדיגמות הישנו... המשך קריאה

שיבוצים, שריונים והכתבות "מלמעלה" אכן מאוד בעייתיים מבחינת מחוייבות למפלגה, לערכיה ובמיוחד לבוחרות ולבוחרים שלה. אבל – ניתן לרענן את השורות "מלמטה". לשם כך צריך לשבור את הפרדיגמות הישנות. "בחירה בין נבחרות" היא הצעה לפרדיגמה חדשנית כזו.
https://www.zman.co.il/267784/

עוד 942 מילים ו-1 תגובות

רינאוי זועבי: "אני מבטיחה שביחד נמצא פתרון למשבר"

הורוביץ: הופתענו מאוד מהפרישה; המגעים עימה בכיוון חיובי ● דיווח: הממשל האמריקאי מסר ללשכת בנט שבכוונת ביידן לבקר בארץ בחודש הבא, כמתוכנן ● משרד הבריאות: החולה שאושפז באיכילוב אומת כנשא של אבעבועות הקוף ● משרד ההגנה הרוסי: נכנעו אחרוני הלוחמים האוקראיניים שהתבצרו במפעל המתכות במריופול ● סוריה: שלושה הרוגים בתקיפה של ישראל בדמשק

עוד 17 עדכונים

כשנה וחצי אחרי שקרא לערב הסעודית "מדינה מוקצית", נשיא ארה"ב מנסה לקבוע דייט עם הנסיך הסעודי ● תוצאות הבחירות בלבנון הן לכאורה חדשות טובות, אבל בפועל ספק אם הן ישנו משהו ● ארדואן עושה לנאט"ו בית ספר ● הטיסה המסחרית הראשונה מזה שש שנים המריאה השבוע מצנעא ● ולפני 95 שנה הכירו הבריטים בריבונותה של ערב הסעודית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,092 מילים

סיפורי ווגאתה כריסטי

בזמן שרוסיה מבצעת פשעי מלחמה ויוקר המחייה נוסק, הבריטים מרותקים לאופרת סבון המתנהלת בבית המשפט בימים האחרונים ● קולין רוני, אשתו של ויין, תפסה את רבקה וארדי, אשתו של ג'יימי, מוכרת עליה מידע לצהובון ה"סאן" ● רבקה מצדה תבעה את קולין על לשון הרע ● שתיהן הפסידו עד כה הרבה כבוד ומיליוני ליש"ט, במה שמתברר כמשפט על תרבות הסלבריטי המוזרה של אנגליה

עוד 1,653 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

להבות ל"ג בעומר דועכות

החדשות המשמחות אחרי ל"ג בעומר: מדורות הן כבר לא מנהג חובה ברוב הבתים ● ההכנסות של חברת "יפאורה" ירדו ברבעון הקודם בכ-20% לעומת אשתקד - תוצאה מבורכת של הטלת מס הסוכר ● על מה לעזאזל חשבו בעיריית ירושלים כשעטפו ברשת את העצים בעיר? ● עוד סרטון מוצלח של "ויגן פרנדלי" מגשר בין הטבעונים לירוקים ● וחמישה עופות דורסים נחתו היישר לתוך בריכת חמצון בערבה

עוד 1,180 מילים

הקרב על ספריית חב"ד

תנועת חב"ד בברוקלין מנהלת תביעה משפטית נגד רוסיה בגין החרמת ספריית שניאורסון מזה שנים רבות ● במסגרת התביעה היא דורשת מהממשל האמריקאי להחרים נכסים רוסיים ככלי מיקוח להשבת הספרייה הנדירה ● כעת, על רקע המלחמה באוקראינה, ארה"ב החרימה את אחד הנכסים שחב"ד דרשה

עוד 1,104 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קְרֵדִיט 133

בני גנץ כועס שלא נותנים לו את הקרדיט שמגיע לו. והוא צודק. הנה, תיקנו את זה למענו

עוד 1,195 מילים

העתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי עיריית רעננה ותושבי העיר עסקו בהפגנות מול ביתו של ראש הממשלה בנט בלבד, אבל זה לא עצר מהשופטים לכתוב פסק דין חריף במיוחד על התנהלות המדינה בכל הנוגע לשיפוצי הבית והמעון הרשמי בבלפור ● היועמ"שית חשפה את הסדר ניגוד העניינים המלא שלה ● ובעניין אלון קסטיאל, ועדת השחרורים עשתה טעות - אבל לא זו שהמבקרים מטיחים בה

עוד 1,293 מילים

רינאוי זועבי בשיחות סגורות: לא מתכוונת להוביל לבחירות

בנט: "המעשה הכי ציוני שעשיתי היה להקים ממשלת הצלה כשידעתי שתופעל נגדי מכונת רעל" ● יו"ר בל"ד מבהיר: אעלה את החוק לפיזור הכנסת להצבעה ביום רביעי ● זנדברג: ״הרוחות נרגעו, רינאוי זועבי לא תפיל את הקואליציה" ● הניו יורק טיימס: רוסיה הוציאה להורג שבויי מלחמה אוקראינים בבוצ'ה ● חשד למקרה ראשון של אבעבועות הקוף בישראל

עוד 32 עדכונים

מצעד האיוולת של הקואליציה

ממשלת בנט-לפיד מאבדת את הלגיטימיות שלה מיום ליום ● היא נשענת עתה על קואליציה של 59 ח"כים ונתונה לסחיטה כמעט על גבול השוחד הפוליטי ● הממשלה לא יכולה לנהל את המדינה כשהיא עסוקה במרדף מתמיד אחר ח"כים פורשים ● ייתכן שבנט ולפיד צריכים להכריז כי הממשלה הגיעה לסוף דרכה וללכת לבחירות ● פרשנות

עוד 627 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה