כאשר שירה פוגשת מתמטיקה - שני סוגי אינטליגנציה מנוגדים?

תלמידה מתקשה במתמטיקה, אילוסטרציה (צילום: AndreaObzerova / iStock)
AndreaObzerova / iStock
תלמידה מתקשה במתמטיקה, אילוסטרציה

"רפורמת הבגרויות" המדוברת מעוררת וויכוחים רוגשים. שרת החינוך מתכננת, כידוע, לבטל את בחינות הבגרות במדעי הרוח (היסטוריה, תנ"ך, ספרות ואזרחות). איני מתכוונת לעסוק כאן בנימוקי הבעד והנגד שמעלים חסידי הרפורמה ומתנגדיה. אני מבקשת להתמקד בשאלה מציקה: איך תשפיע הרפורמה המתוכננת על אותם תלמידים שמגלים נטייה מובהקת ללימודים הומניים אבל מתקשים מאוד במתמטיקה? הרי במקרים לא מעטים המתמטיקה מטילה עליהם פחד ואימה.

אני מבקשת להתמקד בשאלה מציקה: איך תשפיע הרפורמה המתוכננת על תלמידים שמגלים נטייה מובהקת ללימודים הומניים ומתקשים מאוד במתמטיקה? הרי במקרים רבים המתמטיקה מטילה אימה

איני יודעת אם מישהו חקר את הקשר שבין הצטיינות במקצועות הומניים, סקרנות אינסופית והתמכרות לקריאה – לבין רתיעה מלימודי המתמטיקה. נדמה לי שאכן יש קשר כזה ושהתופעה המתוארת אינה מקרית. נתקלתי בה בסביבתי הקרובה וגם למדתי עליה משהו מווידוייהם של משוררים, סופרים, וכן גם אנשי רוח ועיתונאים אחדים. ביניהם אנשים מבריקים כמו הסופר מאיר שלו, המשורר וחוקר הספרות מנחם בן ז"ל, העיתונאית השנונה דנה ספקטור, גם המשוררת-סופרת נורית זרחי, כלת פרס ישראל, ועמיתתה המוערכת, המשוררת אגי משעול.

השמועה אומרת שגם עמוס עוז הגאון היה בין המתקשים במתמטיקה. איני יודעת האם זאת שמועה מבוססת או שמא אגדה אורבנית. עמוס עוז העיד על עצמו בספרו "סיפור על אהבה וחושך": "הייתי ילד ז ו ל ל  ס פ ר י ם".

לעניות דעתי לא קשה להבין את פחדי המתמטיקה של נער או נערה שהורגלו להצטיין בקלי-קלות בלימודי ההומניסטיקה, להפליג על כנפי הדמיון ולשקוע בקריאה. מתמטיקה עלולה להיראות להם כמכשול בלתי עביר. הלוא ברור להם שלא ייגעו בבגרותם במקצועות טכנולוגיים ולא יבחרו במסלול של לימודי מדעים מדויקים. מה להם ולמתמטיקה? היא נראית להם מן הסתם מיותרת ולא רלוונטית בכלל לקריירה עתידית.

"המתמטיקה המיותרת מהווה מקור דיכוי, שממון וכישלון עבור רוב התלמידים!", פסק מנחם בן ז"ל, משורר, פובליציסט ומבקר שירה וספרות, ברשימתו שפורסמה ב"מעריב" בשנת 2003. בן, כדרכו, היה קנטרני ופרובוקטיבי, ויש לזכור שדבריו נכתבו בימים שקדמו להשתלטות ההייטק והדיגיטליות על עולמנו. מנחם בן חזר ושלל בעקביות את השיטה של "האבסת כולם בנוסחאות ובמושגים מתמטיים מתקדמים שכמעט אף אחד לא יעשה בהם שימוש בבגרותו".

"המתמטיקה המיותרת מהווה מקור דיכוי, שממון וכישלון עבור רוב התלמידים!", טען בן, ושלל את שיטת "האבסת כולם בנוסחאות ובמושגים מתמטיים מתקדמים שכמעט איש לא יעשה בהם שימוש בבגרותו"

לטענתו, "כל מה שלמדנו מעבר לכיתה ו' גג, אחרי השברים העשרוניים, היה עבור רובנו מיותר להכאיב. בזבזנו חלק ניכר מנעורינו על פונקציות, סינוסים, היפרבולות, לוגריתמים ושאר קללות שמצצו חלק מלשד השמחה שלנו".

בהתייחסו לטענה הרווחת שהמתמטיקה מחדדת את ההיגיון, טען מנחם בן שהיא אכן מחדדת את ההיגיון המתמטי "אבל אינה מועילה לשום סוג היגיון אחר… כגון היגיון ביחסים אנושיים, בחשיבה פוליטית, פסיכולוגית, אתית, רוחנית, ספרותית".

אני לא אוכל לשפוט האם המתמטיקה עשויה להעשיר את כולנו, כפי שקובעים המומחים. אני מאמינה להם שאכן כן. בורותי בתחום מוחלטת, כלום לא נותר בזיכרוני מאותם שיעורים, זולת הזיכרון של מסכת ייסורים. ולפיכך לא אוכל לדעת האם חשיבה מתמטית הייתה עשויה להוסיף לי, כפי שמבטיחים מומחים, תחכום, אלגנטיות וכישורי פיתוח של רעיונות יצירתיים.

מנחם בן הסתמך ברשימתו גם על מאמר של פרופ' אנה ספרד מאוניברסיטת תל-אביב, מומחית בינלאומית לחינוך מתמטי. לדעתה, מי שאינו נוטה ללימודי מתמטיקה מתקדמים, מוטב לו שישתחרר מהמתמטיקה בדיוק בקו התפר שבין לימודי החשבון הפשוט לבין המתמטיקה.

*  *  *

המתמטיקה אכן עלולה להיות מכשול בלתי עביר. על-כך מעיד בין השאר סיפורה של העיתונאית נועה אסטרייכר שפורסם ב"דה מרקר". אסטרייכר, לדעתי כותבת טובה ואינטליגנטית, מספרת ש"ענן המתמטיקה", כלשונה, העיב עליה במהלך כל שנות לימודיה בבית-הספר.

היא השיגה ציונים לא רעים בכל המקצועות החביבים עליה כמעט בלי להתכונן לבחינות. במקצועות החשובים לה ביותר – תיאטרון וספרות – הוציאה ציון 100. אבל כל ההצלחות לא הועילו לה, כי היא נמנעה מלגשת לבחינה במתמטיקה. ולפיכך נשארה נטולת תעודת בגרות.

אסטרייכר השיגה ציונים טובים כמעט בלי להתכונן. במקצועות החשובים לה ביותר – תיאטרון וספרות – הוציאה 100. אבל ההצלחות לא הועילו כי נמנעה מהבחינה במתמטיקה ונשארה ללא תעודת בגרות

"הורי, היא סיפרה, שפכו כסף רב שלא היה להם כדי לשלם למורים פרטיים, שלא לדבר על האופן שבו יחסי עם הורי נעכרו למשך שנים על רקע הכישלון המתמשך שלי בפתרון משוואות".

אחרי שחרורה מצה"ל קיוותה להתקבל ללימודי היסטוריה או ספרות באוניברסיטה. בדקה אפשרויות אחדות להשלמת "הבגרות", אבל בסופו של דבר נרתעה מכך "כי המחשבה על חזרה מרצון לסיוט המיותר הזה עוררה בי חלחלה".

ועכשיו סיפור המתמטיקה של אגי משעול, משוררת מוערכת מאוד, אשר התפרסם בעקבות שירה "אווזים". אגי משעול סיפרה בראיון עיתונאי על מורה מפחיד למתמטיקה שהיה מבייש ומשפיל אותה במתכוון לעיני הכיתה. נהג לקרוא לה אל הלוח כדי לפתור בעיות ולומר לה משפט שלווה בצחוק לועג של התלמידים: "אם לציפור היה השכל שלך, היא הייתה עפה אחורה".

אגי משעול אמרה עוד באותו ראיון: "כמובן שנעלבתי. אבל גם לא יכולתי לשכוח את המשפט בגלל יופיו. עם הזמן גם חשבתי כמה מיוחד היה מצדו של המורה, אחד שבא מהמדעים, לדבר אלי במטאפורות. כאילו חש באופן מסתורי, עוד לפני שידעתי זאת , שאהיה משוררת. והרי יכול היה לומר שאין לי שכל באופן הרבה יותר בנאלי".

הנה חלקו הראשון של השיר "אווזים" מאת אגי משעול:

"אפשטיין, המורה שלי למתמטיקה
אהב להוציא אותי ללוח
אמר שהראש שלי מתאים רק
לכובע.
אמר שציפור עם שכל כמו שלי
הייתה עפה אחורה.
שלח אותי לרעות אווזים.
עכשיו, במרחק שנים מן המשפט
הזה,
כשאני יושבת תחת הדקל
עם שלושת האווזים היפים שלי
אני חושבת שאולי הרחיק אז
לראות,
המורה שלי למתמטיקה,
והצדק היה עימו.
כי אין מה שמשמח אותי יותר
מאשר לראות אותם כעת
עטים על הלחם המתפורר,
מכשכשים בזנבם השמח,
קופאים רגע דום
מתחת לרסיסי המים
שאני מתיזה עליהם מן הצינור".

אגי משעול: אווזים

המורה למתמטיקה של אגי משעול לא הפסיק להעליב אותה. שנים אחרי, זו הייתה התשובה שלה #חיות_במה_יוצרות"חיות במה יוצרות" – א'-ה' ב-18:00 בערוץ 23 וגם ביוטיוב: http://bit.ly/2zzJlgJ

Posted by ‎כאן ארכיון – אוצרות השידור הישראלי‎ on Tuesday, November 14, 2017

אגי משעול גם סיפרה באותו ראיון עיתונאי: "הקדשתי בליבי את השיר הזה לתלמידים המצטיינים ומצליחים בתחומים אחרים, כמוני למשל, שבמשך חיי הסתפקתי בחשבון פשוט ומעולם לא נזקקתי למתמטיקה".

אגי משעול סיפרה על מורה מפחיד למתמטיקה שהיה מבייש ומשפיל אותה במתכוון לעיני הכיתה. נהג לקרוא לה אל הלוח לפתור בעיות ולומר לה: "אם לציפור היה השכל שלך, היא הייתה עפה אחורה"

סטודנטים רבים למתמטיקה ולשאר מדעים מדויקים, אשר מתמודדים עם לימודים קשים ותובעניים, מדברים בזלזול על "מדעי הדשא" שנלמדים בפקולטות למדעי החברה והרוח. בעיניהם אלו ספק מדעים. ערכם כמדע מפוקפק.

מנגד, יש טוענים שאותם מקצועות לימוד תכליתיים-פונקציונליים, המוליכים את בוגריהם למסלולים של עשיית כסף, הם "מקצועות לימוד שאינם מרחיבי דעת". וכך כתב חנוך מרמרי (שמו הספרותי אלתר-מן) במקאמה השבועית שלו המתפרסמת ב"הארץ":

"סוף הדרך בת המאה מהעברית לקמפוס רייכמן ולתואר במדעי הקריפטו, ההון והמזומן".

האם באמת יש סתירה בין עולמם של משוררים "מרחפים" לבין המתמטיקה? המשורר ישראל בר כוכב הלך לעולמו בחודש נובמבר האחרון. ברשימה שגלעד מאירי הקדיש לו ב"הארץ" הוא ציטט את שירו של כוכב "ויה דולורוזה".

"קוֹפֵא בְּדַרְכּוֹ אֶל הַלּוּחַ, הַיֶּלֶד
שֶׁהָיִיתִי בֵּין הַטּוּרִים, לֹא סָטִיתִי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה
בַּוִּיָה דוֹלוֹרוֹזָה, בְּדֶרֶךְ הַבּוּשָׁה.
בְּטֶקֶס עַתִּיק נֶעֱקַדְתִּי אֶל הַלּוּחַ,
הַמּוֹרָה שָׁאֲלָה מָתַי תִּתְמַלֵּא הַבְּרֵכָה,
וּמָתַי יִפָּגְשׁוּ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יָצְאוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
בְּדַעְתִּי הַפְּזוּרָה וּבְאָזְנַיִם מֻכְתָּמוֹת
הִפְלַגְתִּי אֶל צַמָּרוֹת,
נִמְלַטְתִּי עַל נַפְשִׁי מִכֶּלֶא בֵּית הַסֵּפֶר,
חָרַגְתִּי מִבַּעַד לַחֲבַצָּלוֹת.
בַּיָּמִים הָהֵם יָצָאתִי מֵהַטֶּבַע,
נֵס הַמֶּרֶד הוּנַף
בַּדֶּרֶךְ אֶל הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה" (שמועות, 2009).

לדברי מאירי השיר הזה מתאר על דרך הפרודיה את ייסורי האמן כאיש צעיר במהלך שיעור מתמטיקה, "את התאונה הקיומית והמשפילה הכרוכה במפגש בין האני החולמני של המשורר לבין שיעור מתמטיקה".

לדברי מאירי, השיר הזה של ישראל בר כוכב מתאר על דרך הפרודיה את ייסורי האמן כאיש צעיר במהלך שיעור מתמטיקה, "את התאונה הקיומית והמשפילה הכרוכה במפגש בין האני החולמני של המשורר לבין שיעור מתמטיקה"

ומהו הסיפור של נורית זרחי, סופרת ומשוררת נהדרת וגם כלת פרס ישראל? בנעוריה בקיבוץ גבע היא זכתה למורה לספרות שהיה גם מחנך הכיתה. היה זה הסופר דוד מלץ, איש הקיבוץ השכן עין-חרוד. הוא השכיל להבחין בניצוץ המיוחד שייחד את התלמידה נורית זרחי וסבר שלימודי המדעים המדויקים מיותרים מבחינתה.

ספרה של זרחי "משחקי בדידות" מתאר התבגרות בקיבוץ של שנות החמישים, נעורים וצמיחה בתנאים נוקשים. בספר נזכרים מכתבים שהמורה דוד מלץ היה שולח לאימא של נורית:

"הוא כתב שעלי כנראה להיות סופרת. לכן הוא משחרר אותי מכל לימודי המדעים המדויקים, שאני מגלה חוסר כל כישרון להתמודד איתם. בשעות האלה אני רשאית לשבת על דשא בית-הספר המשותף ולקרוא".

אותו קטע בספרה של זרחי ממש היכה אותי בתדהמה. נדהמתי כל-כך כי אני עצמי חוויתי סיטואציה דומה. כמובן שקטונתי מאוד לעומת נורית זרחי הדגולה, אבל שתינו עברנו את נעורינו הקיבוצניקים באותו העמק, מול הגלבוע, באותה תקופה. שתינו התקשינו במתמטיקה אבל זכינו בשני מורים נדירים.

המורה שלי למתמטיקה היה תיאודור הולדהיים מקיבוץ בית-אלפא. הוא היה איש אשכולות, ממש איש רנסנסי. מתמטיקאי, פסנתרן ומלחין. הוא עסק גם בפילוסופיה, בפיזיקה ובכימיה. תיאודור הולדהיים הנערץ אמנם לא הציע לי, כמו המחנך של נורית זרחי, פטור מלא ומוחלט מהמקצוע המעיק, אלא הסתפק בהצעת הקלה יותר צנועה: לעבור מקבוצה א' של תלמידי מתמטיקה (בלשון החבר'ה: קבוצת המתקדמים) – לקבוצה ב'. או "המפגרים" בלשון החבר'ה הפחות סטרילית. תיאודור אמר שהמתמטיקה לא כל-כך חשובה בשבילי. הלוא יש לי כישרונות אחרים. חשבתי מיד שהירידה ל"מפגרים" היא מתחת לכבודי. "זה לא נאה לה" היו אומרים אצלנו על מחשבה שכזאת. דחיתי את הצעתו של תיאודור בשתיקה נבוכה.

דווקא חיבבתי את לימודי החשבון שקדמו למתמטיקה והצלחתי בהם לא רע. היה ברור לי שהחשבון שימושי ורלוונטי לחיי היום יום. אבל כשהגענו לשלב המתמטיקה ראשי נסתם ונאטם. שרדתי איכשהו את השיעורים כי היה בהם גם צד מרתק. המורה הרנסנסי תיאודור הולדהיים היה מתיז ניצוצות, מפזר בין הנוסחאות הערות, אסוציאציות והגיגים מבריקים.

שרדתי אפוא בקושי רב בקבוצת "המתקדמים". ובכל-זאת היה לי מזל. באותן שנים רחוקות תלמידים בקיבוצים לא ניגשו לבחינות בגרות. מנהיגים ומחנכים התנגדו לבחינות מטעמים אידיאולוגיים. לפי מושגיהם לימודים גבוהים התקשרו ל"קרייריזם" שנחשב אז בקיבוץ למשהו מגונה.

שרדתי בקושי בקבוצת "המתקדמים" אך היה לי מזל. באותן שנים רחוקות תלמידי קיבוצים לא ניגשו לבחינות בגרות. מנהיגים ומחנכים התנגדו להן מטעמים אידיאולוגיים, כי לימודים גבוהים נחשבו "קרייריזם"

והם גם האמינו, או שגו באשליות, שילדי קיבוץ אינם זקוקים לשיטות של מקל וגזר, לבחינות וציונים, כי לימודיהם מתבססים על מוטיבציה פנימית. וכך ניצלתי מהסיוט של בחינת בגרות במתמטיקה.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אציג מודל שונה: המודל שלי זה שלושה דורות. כולם בקיאים במה שהכותבת קוראת בשאט נפש מתימתיקה. חלקם משלב שירה במתמטיקה. אחרים ניגון. וכד'. כי אחרי הפריצה מהתרבות המופיעה אצל הכותבת. כולם ... המשך קריאה

אציג מודל שונה: המודל שלי זה שלושה דורות. כולם בקיאים במה שהכותבת קוראת בשאט נפש מתימתיקה. חלקם משלב שירה במתמטיקה. אחרים ניגון. וכד'.
כי אחרי הפריצה מהתרבות המופיעה אצל הכותבת. כולם הבינו מילדות שמתמטיקה היא כלי חזק לכל מקצוע.כולל רפואה ומוזיקה . כלי ולאו דווקא מטרה.
כאשר מורות בעממי יפסיקו להשניא (ראה המאמר) לימודי חשבון כדוגמה אלו שמלמדות ערך משולש כשלוש "משואות" לא יהיה צורך במאמר מרעיל בארות כמו המאמר שאנחנו דנים בו.

עוד 1,497 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 2 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ריאיון מלחמת הגנגסטרים נגד הנאצים בארצות הברית

על רקע עצרות הענק של הארגונים הנאצים בארה"ב בשנות ה־30, השופט היהודי נתן פרלמן החליט לקחת את החוק לידיים ופנה למאפיונרים יהודים כדי להקים צבא של בריונים שיילחמו באנטישמים ● הסופר מייקל בנסון משחזר את האירוע הנשכח בספר חדש ומספר לזמן ישראל: הם לא האמינו שיהודים יעזו להתנגד

עוד 1,330 מילים

49 שנים של קאבר-אפ משני צדי האוקיינוס

הנספח האווירי בשגרירות ישראל בוושינגטון, אל"מ ג'ו אלון, נרצח בפתח ביתו לפני 49 שנה, בלילה שבין שבת ה-30 ביוני ליום ראשון ה-1 ביולי 1973. ג'ו ואשתו דבורה חזרו לאחר חצות לביתם ממסיבה לכבודה של קצינת ח"ן ראשית סטלה לוי בבית ריקי וג'ק שולמן בוושינגטון.

דבורה יצאה מהרכב והלכה לכיוון הבית. ג'ו הוציא את הז'קט שלו מהמושב האחורי של הרכב כאשר מתנקש ירה בו חמש יריות מטווח קצר. זהות המתנקש והמניע לרצח אינם ידועים.

דבורה יצאה מהרכב והלכה לכיוון הבית. ג'ו הוציא את הז'קט שלו מהמושב האחורי של הרכב כאשר מתנקש ירה בו 5 יריות מטווח קצר. זהות המתנקש והמניע לרצח לא ידועים

תיק החקירה נסגר על ידי הFBI ב-1976 בשל חוסר בראיות. 49 שנים של קאבר-אפ משני צדי האוקיינוס האטלנטי.

ג'ו אלון היה מבכירי טייסי הקרב של חיל האוויר. הוא היה מפקד טייסת המיראז'ים הראשונה של חיל האוויר, גיבור מלחמת ששת הימים, המפקד הראשון של בסיס חיל האוויר בחצרים, וקידם בתפקידו כנספח האווירי את רכישת מטוסי הפנטום.

בתמונה המיוחדת מתחילת שנות החמישים, באדיבות משפחת אלון, נראים מימין ג'ו אלון, במרכז יעל פינקלשטיין (רום) ומשמאל אברהם הכהן. טייסים צעירים ומדריכי טיסה של חיל האוויר. אברהם הכהן היה טייס הניסוי הראשי של התעשייה האווירית ונהרג באסון התרסקות מטוס הערבה הראשון  בטיסת ניסוי ב-1970. ג'ו היה מדריך הטיסה של יעל בשלב המתקדם של קורס טייס מספר 5 בשנת 1951.

יעל סיפרה בראיון מצולם ב-2003 שג'ו הוציא לה את המיץ בטיסות הדרכה ממושכות וקשות, דרש ממנה לעשות שלוש נחיתות בסיום כל טיסת הדרכה, אבל אומרת בהערכה רבה שהיה טייס ומדריך טיסה מעולה ושבזכותו סיימה את הקורס בהצטיינות.

יעל אמרה שג'ו נבחר למשימה של הקמת הבסיס בחצרים כי האמינו במנהיגותו ובכך שרק הוא היה יכול לעמוד במשימה של הקמת הבסיס בתנאים הקשים שהיו אז בחצרים.

ג'ו אלון היה מבכירי טייסי הקרב של חיל האוויר, מפקד טייסת המיראז'ים הראשונה של החיל, גיבור מלחמת ששת הימים, המפקד הראשון של בסיס חיל האוויר בחצרים, ומי שקידם את רכישת מטוסי הפנטום

בתחקיר של בן כספית בערוץ כאן חינוכית על הקשר הישראלי, בנותיו של ג'ו, רחל ויעל, אומרות שמדינת ישראל לא חקרה מי רצח את אביהן. לאיפה נעלמה הרעות והעיקרון שלא מפקירים את המשפחות השכולות? 49 שנים חלפו ולמשפחת אלון אין תשובה לגבי מה שקרה ב-1 ביולי בוושינגטון.

מברקים שנחשפו בשנים האחרונות מתיקים שהיו חסויים עשרות שנים, של מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית ומנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון, מעידים על הסתרה של מה שקרה בוושינגטון.

ביום ההתנקשות התקשר היועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג'ר לשגריר ישראל בוושינגטון שמחה דיניץ והזמין אותו לפגישה לא מתוכננת בסן-קלמנטה שבקליפורניה. במברק קודם מה-29 ביוני, דיניץ דיווח לגזית שקבע עם קיסינג'ר שיפגשו ב-8 ביולי, כשקיסינג'ר יחזור מסן-קלמנטה לוושינגטון ואז ידווח לדיניץ על תוצאות שיחות הפסגה בסן-קלמנטה. כלומר ההזמנה הדחופה של דיניץ לסן-קלמנטה היתה בשל ההתנקשות באלון ב-1 ביולי 73' ולא בשל העדכון המדיני של תוצאות שיחות הפסגה.

מברקים שנחשפו מתיקים שהיו חסויים עשרות שנים, של מנכ"ל משרד רה"מ מרדכי גזית ומנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון, מעידים על הסתרת מה שקרה בוושינגטון

במברק בעל סיווג בהול ב-3 ביולי דיניץ מדווח לגזית על השיחה הפרטית עם קיסינג'ר (המכונה שאול בתכתובות הישראליות). דיניץ כותב ששאול אמר בפתיחת הפגישה שהוא מצטער על האסון (ההתנקשות באלון) ושאל אם יש בידיו פרטים נוספים על מה שקרה. דיניץ השיב בשלילה.

כלומר ניתן להסיק מהניסוח של דיניץ שנושא ההתנקשות נידון ביניהם קודם בשיחת הטלפון ושקיסינג'ר מבקש להתעדכן אם יש מעבר לכך חדש. דיניץ מוסיף שדיבר עם סגנו של קיסינג'ר, הגנרל ברנס סקוקרופט, שעדכן אותו כי הם נמצאים בקשר שוטף עם ה-FBI לשם קבלת מידע נוסף.

מברק דיניץ לגזית מה3 ביולי, 73, (לו\762) (צילום: ארכיון המדינה)
מברק דיניץ לגזית מה3 ביולי, 73, (לו\762) (צילום: ארכיון המדינה)

ב-4 ביולי דיניץ שלח מכתב נוסף לגזית. דיניץ כותב שהפגישה התקיימה ברובה כפגישה פרטית ללא פרוטוקול כתוב. קיסינג'ר ביקש בפגישה להעביר מסר לראש הממשלה גולדה מאיר בנושאים של מפגש הפסגה והמשך מגעיו עם חאפז איסמעאיל.

מכתב דיניץ לגזית, 4 ביולי 1973 (צילום: ארכיון המדינה)
מכתב דיניץ לגזית, 4 ביולי 1973 (צילום: ארכיון המדינה)

דיניץ מעביר מסר מאיים מקיסינג'ר לגולדה. קיסינג'ר מפציר בו לשמור בסודיות מוחלטת את הדיווחים שאמורים להימסר לגולדה בלבד. כל דליפה מסכנת אותו אישית ואת המשך הקשר ביניהם ותגרום לאסון.

מכתב דיניץ לגזית, 4 ביולי 1974 (צילום: ארכיון המדינה)
מכתב דיניץ לגזית, 4 ביולי 1974 (צילום: ארכיון המדינה)

יש תיקים ומכתבים רלוונטיים נוספים שנמצאים עדיין חסויים בארכיון המדינה. מדובר לכל הפחות במכתב של מנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון לשגרירות בוושינגטון מה-8 ביולי 1973, שמסומן כ-חטיבה 43.4 מיכל 7550 א, תיק מס. 4, ובתיק של משרד ראש הממשלה, עניינים מדיניים שונים, חילופי מכתבים דיניץ-גזית מחודש יוני ויולי, תיק שמסומן כנראה –ב – 4\7550.

דיניץ מעביר מסר מאיים מקיסינג'ר לגולדה. קיסינג'ר מפציר בו לשמור בסודיות מוחלטת את הדיווחים שאמורים להימסר לגולדה בלבד. כל דליפה מסכנת אותו אישית ואת המשך הקשר ביניהם ותגרום לאסון

לאחר 49 שנים אין סיבה לא לחשוף את הדיווחים שקיסינג'ר העביר לדיניץ  לעיניה ראש הממשלה גולדה מאיר בלבד. הדיווחים האלו יסבירו את מה שקרה בוושינגטון ב-1 ביולי 1973 ואולי גם את מה שקרה למדינת ישראל שלושה חודשים לאחר מכן, ב-6 באוקטובר 1973 כשפרצה, ולא בהפתעה עבור הדרג המדיני, מלחמת יום הכיפורים.

קיסינג'ר כבר לא יכול לעצור את הספקת הנשק האמריקאי לישראל כפי שאיים לעשות שוב ושוב וגם עשה בפועל במהלך המלחמה באוקטובר 73 כדי ללחוץ על ישראל.

בקשה לחשוף את הדיווחים של השגריר בוושינגטון שמחה דיניץ למנכ"ל משרד ראש הממשלה מרדכי גזית ולמנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון בשבוע שלאחר ההתנקשות בג'ו אלון, הוגשה לאחרונה ללשכת שר החוץ יאיר לפיד אך טרם התקבלה תשובת מלשכת השר.

יש לציין שעל פי חוק הארכיונים, משרד החוץ הוא האחראי על חשיפת מסמכים של משרד החוץ השמורים בארכיון המדינה. לכן מתבקשת מחווה הומנית משר החוץ בשם הרעות ואי הפקרת המשפחות השכולות, שתסייע לפענוח הפרשה אשר ההתעלמות ממנה כל כך הרבה שנים היא בלתי נתפסת.

מי רצח את ג'ו אלון בוושינגטון במשמרת של ד"ר קיסינג'ר?

על פי המכתבים שנמצאו בתיקים של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מרדכי גזית, נראה שד"ר קיסינג'ר ידע הרבה פרטים על הרצח של ג'ו אלון. למחרת הרצח הוא התקשר לשגריר דיניץ והזמינו לפגישה פרטית בלתי מתוכננת בסן קלמנטה. דיניץ עידכן אותו לגבי מה שידע על ההתנקשות. סגנו הגנרל סקוקרופט אמר לשגריר דיניץ שהם נמצאים בקשר שוטף עם ה-FBI.

על פי ספרו של החוקר האמריקאי פרד ברטון, ה-FBI השמיד ראיות חשובות של החקירה וסגר את התיק ב-1976 בשל חוסר בראיות. מדוע היועץ לביטחון לאומי ד"ר קיסינג'ר, שבמשמרת שלו אירע הרצח בוושינגטון, לא העניש את אנשי ה-FBI בשל השמדת הראיות לכאורה?

תיק החקירה בארה"ב נסגר ב-1976, בשנה האחרונה שבה קיסינג'ר שימש עדיין בתפקיד היועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה ובישראל חיסיון הוטל על הדיווחים של דיניץ, גזית וקדרון בנושא ההתנקשות.

לפי החוקר ברטון, ה-FBI השמיד ראיות חשובות מהחקירה וסגר את התיק ב-1976 בשל חוסר בראיות. מדוע היועץ לביטחון לאומי קיסינג'ר, שבמשמרתו אירע הרצח בוושינגטון, לא העניש את אנשי ה-FBI?

האם אלו לא סימנים ברורים של קאבר אפ משני צדי האוקיינוס האטלנטי? עבור מי ומדוע? וויליאם באר מהארכיון של המועצה לביטחון לאומי האמריקאית כותב שקיסינג'ר הסתיר מסמכים רבים מהמועצה לביטחון לאומי.

יתכן שבאוסף התיקים הפרטיים של קיסינג'ר, שאותם מסר לספריית הקונגרס ב-1976 כמתנה לאומה לשמירה בחיסיון ל-25 שנה או ל- 5 שנים לאחר מותו, יש מידע נוסף על ההתנקשות. בקשה לשתף במידע על ההתנקשות באלון שאולי נמצא באוסף התיקים שמסר לשמירה בחיסיון בספרית הקונגרס נשלחה למשרד קיסינג'ר.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,081 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קוֹלָב 138

קולבים מאוירים, צילומי קולבים, קעקועי קולבים, שרשראות עם קולבי זהב קטנים, ואינספור צילומים של נשים מניפות קולבים בהפגנות ספונטניות בערים שונות באמריקה ● איך הפך דווקא קולב הבגדים לסמל של המאבק למען זכויות הנשים?

עוד 1,112 מילים

123 ימים בזירת איגרוף, בלי חוקים ובלי כפפות

קמפיין הבחירות של נתניהו יתמקד בחיבור בין לפיד לרשימה המשותפת ורע"ם ● הקמפיין של לפיד יתמקד בחיבור בין נתניהו לסמוטריץ' ובן-גביר ● העימות הזה יהיה אחד המרתקים שהיו כאן, בין שני שועלי בחירות משופשפים שמכירים היטב את התקשורת והרשתות ● ובינתיים, לנתניהו יש פריימריז על הראש, לפיד חייב לסגור עם איזנקוט - ובימינה, איילת שקד נראית כמו צמח בר ● פרשנות

עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

האם להסתיר את היהדות?

לפני כמה שבועות ביליתי שבת בבולגריה. הייתה לי זכות לבצע ברית מילה בסופיה ביום שישי ואין טיסות ישירות לארץ אחר הצהריים, לכן לא הייתה אופציה לחזור לפני שבת. זה היה כמו מתנה, כי ברוב הבריתות שלי בחו״ל אני שם רק ל-24 שעות.

לאחרונה ביליתי שבת בבולגריה. הייתה לי זכות לבצע ברית מילה בסופיה בשישי ואין טיסות ישירות לארץ אחה"צ, לכן לא הייתה אופציה לחזור לפני שבת. זה היה כמו מתנה

הברית עצמה הייתה נפלאה. בית הכנסת הוא בניין ענק עם כיפת זהב מעל ההיכל. כשאני עורך בריתות אני נוהג לשיר ניגונים במהלך הטקס והאקוסטיקה הייתה מעולה. הייתי יכול לשיר שם שעות. בנוסף למקום עצמו, כל הקהילה היהודית מצטרפת לשמחה. מחב״דניקים ועד חילונים – כולם היו שם. זו אחת הסיבות שאני אוהב את התפקיד שלי.

בנוסף לברית המילה, פגשתי אנשים מרתקים. ההורים של התינוק הם פליטים מאוקראינה שמתגוררים בבולגריה במהלך השבועות האחרונים. הקהילה בסופיה עזרה לערוך את האירוע והם הביאו אותי מהארץ. לא כל יום יש לי את הזכות לעבוד עם אנשים במצב כזה. 

בנוסף לקשר עם המשפחה, היו שם אנשים מכל העולם שהתפללו ביחד בשבת. היו כמה ישראלים, בולגרים, ואפילו איש עסקים מציריך. מדי פעם בשבת החלטנו באיזו שפה נדבר על מנת שלכולם יהיה נוח. למרות שרוב הנוכחים לא היו תושבי ישראל, עדיין הם דיברו עברית ברמה גבוהה. כעולה יליד ארה"ב הייתי בשוק. אני לא יכול לדמיין מה הייתי עושה אם בבית הכנסת שלי בילדותי היו מכריזים ״כולנו הולכים לדבר עברית עכשיו״. 

כמו רוב בתי הכנסת באירופה, גם בסופיה יש שמירה קפדנית. קיבלתי הוראה ממנהיג הקהילה לחכות בדלת האחורית של הבניין בשבת בבוקר כדי שהוא יפגוש אותי שם. הגעתי קצת מוקדם ובגלל שירד גשם חיכיתי בחוץ עם הכובע של המעיל על הראש. כאשר מנהיג הקהילה פתח את הדלת הוא אמר לי, שאנשי הביטחון חשדו שמחבל ניסה להיכנס בדלת האחורית. אבל ככל הנראה הם לא היו כל כך מודאגים, כי בסופו של דבר הם שלחו את מנהיג הקהילה לפתוח לי את הדלת לבדו.

כשמנהיג הקהילה פתח את הדלת הוא אמר שאנשי הביטחון חשדו כי מחבל ניסה להיכנס בדלת האחורית. אבל ככל הנראה לא היו כ"כ מודאגים, כי בסופו של דבר שלחו את מנהיג הקהילה לבדו לפתוח לי

בכל פעם שיצאתי מבית הכנסת השומרים היו מצביעים על ראשיהם. הם סימנו לי שאני ״מגולה״. יש שני מנהגים בסופיה – או שהגברים לובשים כיפה רק בבית הכנסת או שלובשים כיפה כל הזמן, ושמים כובע ביציאתם. כל פעם שהשומרים הצביעו על ראשיהם הייתי מהנהן ויוצא.

כל תושב בולגרי שראה שהשומרים מסמנים לי אמר לי שאני לא בסכנה בכלל. ״אולי יש אנשים ששונאים יהודים אבל הם לא יהרסו את חייהם בגלל זה״. אז, קיבלתי הרבה מבטים סקרנים אבל לא יותר מזה. במוצאי שבת סיפרתי על זה לאשתי והיא אמרה שמאד כדאי שאלבש כובע בנסיעות שלי.

הטיסה בחזרה שלי הייתה דרך טורקיה. מדינה שיהודים לא רצים לבקר בה במצב הנוכחי. בדרך לשדה התעופה חשבתי על השומרים ועל השיחה עם אשתי ומה אני אעשה בלי כובע. החלטתי לא לשנות את הסטטוס קוו שלי ולא פשטתי את הכיפה שלי. ואני כל כך שמח שעשיתי כך.

כאשר ניגשתי לביקורת הדרכונים קבלו את פניי עם ״שלום חביבי!״. השומרת מולי ואני שוחחנו כמה דקות והכל היה בעברית – והיא לא יהודייה. שאלתי, ״איפה למדת עברית?״ והיא ענתה שיש לה חברים טובים בתל אביב וכי היא אוהבת את העם היהודי ואת ארץ ישראל למרות שהיא אף פעם לא ביקרה בארץ. הפצרתי, "את חייבת לבקר״, היא הבטיחה שיום אחד תעשה זאת. 

הלכתי לשער שלי ובאותו זמן קבוצת כדורגל בולגרית הגיעה במקביל. היא הייתה קבוצה גדולה. היו שם 50 איש לפחות. פתאום שמעתי, ״מה נשמע אחי?", ואני והשחקן פתחנו בשיחה. הוא אמר לי שלא רק שהוא הישראלי היחיד בקבוצתו, אלא שהוא גם לא הצליח ליצור קשר עם הקהילה היהודית בסופיה. מיד נתתי לו את כל המספרים שהיו לי של הרבנים ומנהיגי הקהילה בבולגריה. 

לנסיעה שלי היה גם צד פחות נעים. כשחיכיתי להיכנס למטוס שני אנשים מאפריקה התיישבו לידי. שימו לב, כולנו עברנו את הבידוק הביטחוני. למרות זאת שני שומרים באו לשכנים שלי וביקשו את דרכוניהם. אחד האפריקאים התעצבן. הוא צעק על השומרים שזה מעשה גזעני והוא צדק. אבל השומרים לא ניסו להסתיר את מעשיהם והם בדקו אך ורק אותם. הצטערתי מאד לראות את זה. הלוואי שיכולתי לעשות משהו. 

לנסיעה שלי היה גם צד פחות נעים. כשחיכיתי להיכנס למטוס שני אנשים מאפריקה התיישבו לידי. שימו לב, כולנו עברנו את הבידוק הביטחוני. למרות זאת שני שומרים באו לשכנים שלי וביקשו את דרכוניהם

באותו רגע הבנתי למה אני לא מכסה את הכיפה שלי וזה בדיוק בגלל הסיבות הנ״ל. אם הייתי מוריד את הכיפה שלי לא הייתי פוגש את כל האנשים הנפלאים האלו. בנוסף לזה, למרות שיש סכנות בעולם, זה מרגיש כמו טעות לנטוש את האחים ואחיות האפריקאים שלנו. הם לא יכולים לפשוט את עורם וללבוש כובע כדי להסתיר את מה שמייחד אותם.

גם אנחנו בעם היהודי מהווים חלק מ״האחר״ ואנחנו חייבים להפסיק להסתיר את עצמנו. מאוד עצוב להבין שאנחנו עדיין חיים בעולם בו קבוצות מסוימות צריכות לדאוג שיסומנו בצורה כזו, אבל המציאות תשתנה רק אם נפסיק להסתיר את מי שאנחנו.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 788 מילים
עודכן לפני שעה
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ליברמן: רואה את עצמי מועמד לראשות הממשלה

נתניהו בירך את לפיד והודיע לו כי הוא יתעדכן בענייני ביטחון כראש האופוזיציה באמצעות המזכיר הצבאי ● איילת שקד נפרדת מנפתלי בנט: בזכותך יודעים שאפשר לנהל מדינה בביטחון, באחריות ובדרכי נועם ● מתן כהנא: זכיתי להיות שותף בכיר לדרך ● וליד טאהא מרע״ם עבר צינתור - מצבו טוב ● בלינקן ליו"ר הרשות הפלסטינית: לחקור ביסודיות את מות אבו עאקלה

עוד 27 עדכונים

במלחמה בשחיתות, התדמית של לפיד קרסה אל מול המציאות

ייתכן שהכניעה של יאיר לפיד לדרישות האופוזיציה השבוע, לקראת פיזור הכנסת, נבעה מחוסר ברירה - אולם ההתנהלות הזו אפיינה את ראש הממשלה הנכנס לאורך כל השנה החולפת, כשנמנע באופן עקבי מלקדם יוזמות בתחום המאבק בשחיתות שלטונית ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 862 מילים ו-1 תגובות

אנשי מודיעין בישראל תוהים השבוע מה גרם לסנוואר האנליטי להעלות פתאום שוב את עסקת השבויים ● האם סנוואר לא עומד בלחץ הרחוב הפלסטיני או שמא הוא מזהה בקיעים במערכת הפוליטית הישראלית ומפרש את זה כשעת כושר? ● במערכת הביטחון קיימת התנגדות נחרצת ללכת לעסקה בשני שלבים, וגורמים מעורים מעריכים: המו"מ חזר לנקודת האפס ● פרשנות

עוד 635 מילים

"שכר דיפרנציאלי למורים? לפי איזה קריטריונים בדיוק? זה הזוי"

במשרד האוצר דורשים שכר דיפרנציאלי למורים והקלה בהליך פיטורי מורים בתמורה לתוספת השכר ● מורים ומומחים לחינוך חלוקים בנוגע לפיטורים - ומתנגדים בלהט לכוונה להנהיג שכר דיפרנציאלי ● חלקם מפקפקים ברצינות האוצר וחושבים שמדובר פשוט ב"עז" במו"מ על השכר ● שרת החינוך לשעבר יולי תמיר: "זאת לא תוכנית, אלא ניסיון לכופף את המורים במו"מ" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,416 מילים

אחרי שהודיע כי לא יתמודד בבחירות הבאות, בנט מותיר לשותפתו הוותיקה ירושה מפוקפקת ● ימינה אמנם מגיעה עם מימון מפלגות של כ-11 מיליון שקל, אך גם עם רשימה לא ברורה של מתמודדים, בייס חמקמק ואג'נדה מעורפלת ● ובינתיים, מהנעשה במרכז-בשמאל: את פגישת החיזור שלה עם הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט, יו"ר העבודה מיכאלי בחרה לקיים בבית בן גוריון בתל אביב ● פרשנות

עוד 1,032 מילים

יאיר לפיד נכנס לתפקידו כראש הממשלה ה-14 של ישראל

דיווח: נתניהו יכריע אם לפעול נגד ימינה בראשות שקד אחרי שיקבל סקר שיבחן את הנושא ● שמרית מאיר, ששימשה כיועצת המדינית של בנט: הוא התכוון להישען על הרשימה המשותפת; בנט הכחיש את הדברים ● אדלשטיין הודיע שלא ירוץ לראשות הליכוד ● טראמפ: נתניהו אכזב אותי, אך אשקול לתמוך בו ● הרצוג: "בחירות חמישיות בתקופה כל כך קצרה מאוד לא בריאות למדינה"

עוד 53 עדכונים

עושים מה שבז"ן שלהם

המתיחות במפרץ חיפה עולה מדרגה ● מנכ"לית איגוד ערים טוענת כי בתי הזיקוק מנעו לאחרונה כניסה של פקחים שהגיעו לבצע ביקורות בשטח המפעל ● בבז"ן דוחים את הטענות ומציינים כי "כל אירוע חריג מדווח על פי הדין" ● אלא שגם לדיון בכנסת שעסק בבז"ן, נציגי החברה לא טרחו להגיע ● ח"כ מוסי רז: "הזלזול של בז"ן בנבחרי הציבור הוא המשך ישיר של הזלזול שלהם בתושבי מפרץ חיפה"

עוד 1,004 מילים

"כמו כוכבת בסדרת פשע"

מעקב זמן ישראל דוח ביקורת חמור של מבקר עיריית חיפה מאשר את ממצאי תחקירי זמן ישראל במלואם ● בין היתר, מאשר המבקר כי החוקר המיוחד שהעסיקה ראשת העיר קליש-רותם אסף ממצאים מכפישים (ולעיתים מסולפים) נגד יריביה הפוליטיים, ללא אישור הגורמים הממונים עליו ● המבקר: "ההתנהלות חמורה ומנוגדת לכללי מנהל תקין" ● במועצת העיר דורשים לפתוח מייד בחקירה פלילית

עוד 2,691 מילים

הטיוח הגדול הקשר הסודי של משמרות המהפכה עם ארגנטינה

למרות כל הראיות, שלטונות ארגנטינה גוררים רגליים בפרשת המטוס האיראני ולא מוציאים צווי מעצר לאנשי משמרות המהפכה ● כבר ב-2015 החוקר אלברטו ניסמן חשף טיוח שלטוני בנושא הפיגועים האיראניים ● זמן קצר לאחר מכן חשף העיתונאי דמיאן פצ'טר כי ניסמן נרצח – ונאלץ בעצמו לנוס על נפשו ● בריאיון לזמן ישראל אמר: הנשיאה לשעבר עושה הכול כדי להסתיר את הקשר עם איראן

עוד 2,029 מילים

סער על המו"מ להעביר את חוק המטרו תמורת ביטול הפרשת שיקלי: "כניעה לסחטנות"

סקר: ימינה בראשות איילת שקד מקבלת חמישה מנדטים ● תקציב מימון המפלגות יגדל בכ-25 מיליון שקלים ● הרצוג נפגש השבוע עם המלך עבדאללה בארמונו בירדן ● אחרי שלושה חודשים הסתיימה עדותו של עד המדינה שלמה פילבר ● לפיד ביקש משר החוץ היווני לפעול לשחרורו המיידי של האזרח הישראל דודי אשכנזי

עוד 54 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה