יום טוב כלפון בכנסת, 15 במרץ 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90
בפוליטיקה זורקים אותך מהמטוס בדחיפה אחת, אפילו בלי מצנח

כלפון נפל קורבן לפרנויות של בנט

אתמול בלילה פינה יום טוב כלפון את חדרו בכנסת ונסע בעצב לביתו ● כלפון היה אחד הח"כים הנאמנים ביותר בימינה ובסביבתו מרגישים שראש הממשלה עשה לו עוול ● בנט מצדו מנסה לתקן את המצב על ידי מינוי ניר אורבך לשר לענייני התיישבות ● הבעיה: התפקיד הובטח ליו"ר הבית היהודי חגית משה ● היא אינה רוצה בו, אבל היא גם לא מעוניינת שיריבה אורבך יקבל את הכיסא ● פרשנות

עוד 819 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 4 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

טרו טרואר זן חדש של ייננים מתכוון להפוך את הנגב לטוסקנה

בנגב פועלים כ־30 יקבים, גדולים וקטנים, שהחליטו להתאגד על מנת להפוך לאזור השני בארץ שיוכר כנפת יין רשמית ● עם מעט מאוד אירועי גשם, הענבים בנגב גדלים פירותיים יותר ובעלי טעם ייחודי: "תיירים מגיעים לכאן ושותים את היין שלנו ופשוט לא מצליחים להאמין שהוא נוצר באמצע המדבר"

עוד 1,491 מילים

55 שנים ל"ששת הימים" ולכיבוש

"כמה דק התג שבין טרם שואה לערב חג" – אותו פסוק שיר מ"שמחת עניים" של נתן אלתרמן תמצת את התחושה ששטפה המונים בעקבות ניצחון הבזק במלחמת "ששת הימים", לפני 55 שנים.

דוד כנעני מקיבוץ מרחביה של השומר הצעיר, שנחשב בתנועה לאושיית תרבות והגות, מסאי, עורך ומבקר ספרות, השמיע באוזני את פסוק המחץ האלתרמני כאשר ראיינתי אותו בעקבות הניצחון, בהיותי כתבת צעירונת של ביטאון התנועה "השבוע בקיבוץ הארצי".

"כמה דק התג שבין טרם שואה לערב חג" – אותו פסוק שיר מ"שמחת עניים" של נתן אלתרמן תמצת את התחושה ששטפה המונים בעקבות ניצחון הבזק במלחמת "ששת הימים", לפני 55 שנים

כמו רבים וטובים אז בקיבוצים ובשמאל, גם כנעני היה שטוף אופוריה שקדמה להתפכחות. וכך אמר:

"נדמה כי ברבים אחזה תחושה אפוקליפטית של 'על קו הקץ', כביטויו של אלתרמן. והנה בא הניצחון הגדול של חיל-האוויר, ועוד יום בלתי יאמן, וידענו כי נושענו. ועדיין היינו הזויים, נדהמים, קפואים. תבוסתו המהירה, הטוטלית, של האויב והחזרה אל אתרים קדושים ליהדות, אכן שיוו לאירועים אופי ניסי".

אותה אופוריה מלווה תחושה ניסית אולי נראית היום תמוהה, אבל היא מובנת למי שחוו את הטלטלה הגדולה של קיץ 1967. את המעבר החד מימי "ההמתנה" המסויטים שקדמו לקרבות, עם אימת ההשמדה – אל ניצחון הבזק.

זאת הייתה המלחמה הטוטלית הראשונה בחיינו הבוגרים. סיוטי הקרבות שחוו הגברים, השמות המוכרים שבמסגרת השחורה והשמחה באלה שחזרו, וכן, גם החזרה המרגשת אל חבלי ארץ תנכיים – כל זה יחד היה רב מהכיל.

עדיין לא היה אפשר להתפנות למחשבות מרחיקות לכת על הכיבוש והשלכותיו. המפלגות עדיין לא התוו תכניות בנוגע לשטחים, הכבושים או "משוחררים". לוחמים טרם תרגמו את סערת רגשותיהם לעמדות פוליטיות מגובשות.

עדיין לא ניתן היה להתפנות למחשבות מרחיקות לכת על הכיבוש והשלכותיו. המפלגות עדיין לא התוו תכניות לשטחים, הכבושים או "משוחררים". לוחמים טרם תרגמו את סערת הרגשות לעמדות פוליטיות מגובשות

עמוס עוז, אז מורה לספרות בן 28 מקיבוץ חולדה ומחבר שני ספרי ביכורים, היה הראשון שהתריע בפומבי על אסון הכיבוש. אחריו בא הפרופסור ישעיהו ליבוביץ'. במאמר שעוז פרסם בעיתון "דבר" המנוח כחודשיים אחרי המלחמה, הוא כתב על המחיר המוסרי הכרוך בשליטה על עם אחר.

"האם נוכל לשמור על צלמנו […] לא כדי לשמור על גבולות ולא כדי להשיב מכה, אלא כדי לדכא הפגנות בשכם ובחברון? קשה וגם בלתי הולם את מטעננו ההיסטורי להיות עם של אדונים".

והייתה גם קבוצת אנשי שמאל שקראה לממשלה מיד לאחר המלחמה שלא התיישב בשטחים ולא לספחם, אלא להחזיק בהם כפיקדון להסכמי שלום. חברו לקבוצה אישים פוליטיים כמו לובה אליאב ויוסי שריד ופרופסורים כישעיהו ליבוביץ', יעקב טלמון, שלמה אבינרי, יהושע אריאלי.

עמוס עוז ביטא בעוצמה את הסתייגותו מאחזקת שטחים כבושים שבהם חיים אנשים גם ברשימתו "עיר זרה" החותמת את השער "ירושלים" שבקובץ "שיח לוחמים". הקובץ הנודע שתורגם לשש שפות כולל שיחות עם כ-140 לוחמים, כולם אנשי קיבוצים. זכיתי להיות בין מנחי השיחות הכלולות בקובץ שהופיע כחצי שנה לאחר המלחמה.

עמוס עוז הגיע לירושלים המזרחית ימים אחדים לאחר תום הקרבות, הישר מחזית סיני. עדיין חמוש ולובש מדים. והנה הוא גילה:

"העיר נושבת […]אנשים חיים בה והם זרים […] באתי לקראת מקומות אשר שנים וחלומות עשו אותם גבישיים כסמל בליבי […] ואני הייתי נידון ללכת ברחבותיה חמוש בתת-מקלע, כאחת מדמויות ביעותי ילדותי […] להיות איש זר בעיר זרה מאוד".

"האם נוכל לשמור על צלמנו […] לא כדי לשמור על גבולות ולא כדי להשיב מכה, אלא כדי לדכא הפגנות בשכם ובחברון? קשה וגם בלתי הולם את מטעננו ההיסטורי להיות עם של אדונים"

הקובץ "שיח לוחמים" לא מדבר בקול אחד ואחיד. יש בו ביטויי התפעמות עם החזרה אל הכותל ואל חבלי ארץ תנכיים לצד הבעות ניכור כלפי אדמות קדושות ואבנים. עורכי השיח אמנם בלטו בהסתייגותם מהאופוריה ששטפה אז את הארץ אבל הם מיעטו לגעת באופן מפורש וישיר בבעייתיות של שלטון כיבוש.

בדברי הלוחמים מתבלטים שני מכנים משותפים: תיעוב המלחמה והיעדר שנאה לאויב. הלוחמים דיברו הרבה על חוויות המלחמה והשלכותיה האישיות, הלאומיות, הקיבוציות. דעות פוליטיות נזכרות במרומז בשיחות אחדות בלבד. וכאמור, ראוי לזכור שהשיחות הוקלטו "על חם", כחודשיים–שלושה לאחר המלחמה, בעיצומה של הטלטלה הגדולה.

ביטוי ישיר ומפורש, חריג למדי, ל"הרגשה המטונפת של כובש" השמיע בשיחות דן ספיר ז"ל מקיבוץ גת. הוא תיאר "תחושות מטונפות" כלשונו במפגש הישיר עם אוכלוסייה אזרחית בעזה. דן ספיר נפל במלחמת יום-הכיפורים והוא אז מג"ד שריון, בן 34.

תחושת האופוריה שנלוותה לחזרה אל חבלי ארץ תנכיים מהדהדת גם בחלקים אחדים מ"שיח לוחמים". היא בולטת במיוחד ברשימתו המתפעמת של אבי פורת מקיבוץ משמר-השרון, מהצנחנים שכבשו את מזרח ירושלים:

"נכנסנו בשער החומה פנימה. התקדמנו במהירות אל הר הבית […] מבטנו דוהר קדימה, אל הכותל המערבי. וכאן הרגשתי, נקשרתי אל בית דוד, אל מלכות שלמה ובית המקדש. חשתי כי נחלתי היא זו, פיסת קרקע שלי".

הריגושים שבו וגאו כאשר פורת נע עם כוחות הצנחנים אל חבלי ארץ נוספים ביהודה ושומרון:

"הרגשתי כי נכתב בזה הרגע פרק חדש בספר מן התנ"ך, פרק אדיר ועצום ונפלא […] כל הארץ המובטחת בידינו […] ארץ ישראל, ארץ האבות, מקבלת את משמעותה האמיתית […] התחושה ממלאת את הלב וחודרת אל עצמותי. המכבים ובר-כוכבא ויהושע וכל השופטים איתי […] מצאתי את נחלתי ולא אזוז מכאן".

ביטוי מפורש, חריג למדי, ל"הרגשה המטונפת של כובש" השמיע בשיחות דן ספיר ז"ל מקיבוץ גת. הוא תיאר "תחושות מטונפות" במפגש עם אוכלוסייה אזרחית בעזה. ספיר נפל במלחמת יום כיפור כמג"ד שריון בן 34

ועוד תזכורת בנוגע לבני השנתונים שגדלו ובגרו, כמוני, בשנים שבין מלחמת השחרור ל"ששת הימים". בשנות נעורינו היו, כמובן, אירועים ביטחוניים, תקריות גבול ופעולות תגמול. אבל לא חווינו מלחמה גדולה, טוטלית. מלחמה נתפסה כדבר רחוק, כמעט ערטילאי.

"אנחנו כבר רגילים לזה, כבר עברנו מלחמות" אמרו לנו וותיקים שראו פנים אל פנים אויבים רבים. אבל אנחנו, בניהם, לא ידענו, למרות 19 שנים מול גבול ארוך ועוין, למרות שנותינו בצה"ל, לא תפסנו ממשותה של מלחמה עם דם ודמעות ועשן. וכשאנחנו מתחפרים בעורף שלנו, עדיין יש לזה טעם של יציאת ידי חובה עם צער על הנוי הנשחת. כי 'מי יכול להאמין שהמלחמה תגיע אלינו?'. מלחמה, עניין רע לענות בו".

כך כתבתי בימי "ההמתנה" המסויטים, ברשימה שפורסמה ב"השבוע בקיבוץ הארצי" ובהמשך נכללה גם בקובץ "שיח לוחמים".

"איך פעם זה היה פשוט
לשיר, לחיות ולא למות".

כך כתב יהונתן גפן אחרי מלחמת יום-הכיפורים בשיר הקסום "אתם זוכרים את השירים". כך הוא ביטא את תחושת בני הדור שנעוריו עברו בין המלחמות הגדולות.
הלחן של חנן יובל הולם להפליא את שיר הגעגועים לילדות הכפרית שלפני המלחמות הגדולות. גפן, יליד נהלל, כתב:

"אתם זוכרים את השדות, הנרקיסים בשבתות,
הכל עבר כל כך מהר
וקצת קשה להיזכר,
איך פעם זה היה פשוט
לשיר, לחיות ולא למות".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כיבוש ? אז דופרצויים תצאו מהקיבוצים מאוניברסטת תל אביב והעברית והעליון שיושבים על אדמה פלסטינית!!! מתי שנוח לכם זה אכיבוש מתי שזה בכיס שלכם אתם שותקים עלובים דופרצופיים שהמציאו את העם ה... המשך קריאה

כיבוש ? אז דופרצויים תצאו מהקיבוצים מאוניברסטת תל אביב והעברית והעליון שיושבים על אדמה פלסטינית!!! מתי שנוח לכם זה אכיבוש מתי שזה בכיס שלכם אתם שותקים עלובים דופרצופיים שהמציאו את העם הפלסטיני מה עם חטיפת ילדי תימן??? גנבי ילדים עלק מוסריים מטיפים לאחרים אתם כת שפלה של צבועים תופרי תיקים אתם הזוהמה של האנושיות

עוד 989 מילים ו-1 תגובות

שר החוץ הרוסי זכה לכבוד בביקורו השבוע בסעודיה, אבל הסיבה העיקרית לכך היא רצונו של יורש העצר להעביר מסר לנשיא האמריקאי ● המפגינים האיראנים ממשיכים לאתגר את המשטר ● טורקיה מצחצחת חרבות בגבול עם סוריה ● והשבוע לפני 81 שנה התקיימו אירועי הפרהוד בבגדד ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,077 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

העישון הורג. גם את הסביבה

תעשיית הטבק צורכת מדי שנה 22 מיליארד ליטר מים ופולטת לאטמוספרה 84 מיליון טון של פחמן דו-חמצני. אבל בישראל, הבעיה בכלל מתחילה ב-6 מיליארד בדלי סיגריות שמזהמים את הסביבה ● יותר מ-35 אלף כבר השתתפו בסקר משרד התחבורה ● המדיחים הגיעו סוף-סוף לגנים בתל אביב ● הר הפסולת מול ביתו של תושב עין מאהל פונה במפתיע ● ומשפחת זאבים התנחלה בפרדס בנגב המערבי

עוד 1,448 מילים

למקרה שפיספסת

הפסיכיאטר קרל פישר – מכור לשעבר לאלכוהול – טוען שהאנושות מטפלת בצורה כושלת במכורים לאורך ההיסטוריה ● בספרו החדש, "הדחף: היסטוריית ההתמכרות שלנו", הוא טוען כי התמכרות היא חלק אימננטי בהגדרה האנושית ולכן טיפול חד פעמי גורם ליותר נזק מתועלת ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר כי חברות חייבות ללמוד לחיות עם התמכרות – ולא לנסות למגר אותה כמגפה

עוד 835 מילים

מסורת החדשנות הישראלית

לאחרונה חזרנו מטיול קצר באירופה הקלאסית. שתינו יין מיקב עתיק, ישנו בארמון מהמאה ה-18 שהוסב למלון, וכמובן אכלנו מאכלים שמוכנים בדרך מסורתית מזה מאות שנים. למעשה, כמעט בכל מקום שאליו הבטת, ניבטו אליך בחזרה מאות שנות היסטוריה, שאותה המקומיים מוקירים ומכבדים מאוד. במקומות רבים יש תמונות או ציורים של אותו מקום (נגיד – מסעדה) לפני מאה שנה והיום, והם מתגאים על כך שהמקום עבר שינויים מועטים ככל האפשר.

לאחרונה חזרנו מטיול קצר באירופה הקלאסית. שתינו יין מיקב עתיק, ישנו בארמון מהמאה ה-18 שהוסב למלון, ואכלנו מאכלים שהוכנו בדרך מסורתית מזה מאות שנים

המסורת תופסת מקום נכבד לא רק בארכיטקטורה או במזון אלא גם באורח החיים של המקומיים. הם מקצים חלק משמעותי מזמנם לתרבות, ספורט ופנאי – כמו שעשו אבותיהם בזמנים שלפני עבודה של תשע עד חמש וקבוצות בווטסאפ.

מייד לאחר מכן אירחתי משלחת של קולגות מחו״ל, שבאו לשבוע למשרדים בתל אביב. הם התפלאו על הפקקים, עבודות הבנייה והלכלוך בכל מקום והסברתי להם בהתנצלות שהעיר עוברת שיפוץ מאסיבי, שאמור לשדרג את תשתיות התחבורה שלה. הם שאלו מתי זה ייגמר ואמרתי להם בכנות שאף פעם – תל אביב תמיד נמצאת בתהליך של הריסה ובנייה מחדש.

הפער בין ה״מסורת״ של אירופה לבנייה הבלתי פוסקת בארץ הוא פשוט בלתי נתפס, וכך גם הפער בין אורח החיים הקדחתני שלנו פה לבין אורח החיים הרגוע שלהם ״שם״.

ואכן, בהשוואה לישראלי המצוי, שמתמרן בין עבודה תובענית, מטלות הבית, טיפול במשפחה, המון ״הפעלות״ שקשורות לטיפול בילדים ולמערכת החינוך – לאירופי שמשתכר ברמה דומה לו יש איכות חיים טובה בהרבה.

אבל – איכות חיים גבוהה (שקשורה באופן הדוק למסורת) ודבקות במסורת, באים על חשבון דברים אחרים, ובעיקר, חדשנות ויצירתיות. כשהיום-יום נוח (שלא נאמר מפנק), לאדם יש פחות מוטיבציה לקום וליזום. ולא רק ליזום, אלא אפילו למצוא עבודה נורמלית ולעזוב את בית ההורים.

אבל איכות חיים גבוהה (שקשורה באופן הדוק למסורת) ודבקות במסורת, באים על חשבון דברים אחרים, ובעיקר, חדשנות ויצירתיות. כשהיום-יום נוח (שלא נאמר מפנק), לאדם יש פחות מוטיבציה לקום וליזום

לפי סטטיסטיקות שונות, גברים צעירים באירופה חיים בממוצע בבית הוריהם עד גיל 27, ובספרד, בולגריה ואיטליה הגיל אפילו גבוה מ-30 (והגיל הזה רק הולך ועולה עם השנים, וצפוי שהקורונה תעלה אותו אפילו עוד יותר).

כמות הסטרטאפים המוקמים באירופה יחסית לכמות האוכלוסייה (ובכלל) קטנה מאוד, הממוצע האירופי הוא 250 סטרטאפים למיליון תושבים, כשבישראל הכמות היא פי 6 מזה.

יש לכך סיבות רבות, שכולם קשורות בצורה זו או אחרת למסורת. באירופה יש מסורת של חברות ענק מבוססות וסקטור ממשלתי מפותח ומתגמל. יש מסורת של איזון בין קריירה וחיי משפחה. באירופה יש מסורת של מעמד בינוני אמיד שהוא הבסיס לכלכלה, ואין מסורת של הגירה או קליטת מהגרים. ואין גם מסורת של סטרטאפים.

בישראל – יש את כל הדברים האלו: אנחנו חברה של מהגרים שחווה גלי הגירה רצופים כבר יותר ממאה שנה. כל גל מהגרים כזה (עם כל הקשיים הנלווים לו) מביא לשוק כישרונות חדשים עם סט ידע וכישורים שונים מאלו של ילידי הארץ, שעובדים קשה ומוכנים לקחת סיכונים כדי להשתלב בכלכלה ובחברה המקומית.

אין פה מעמד בינוני מבוסס שחי ברווחה – להיפך. מעמד ביניים ישראלי הוא יצור בסכנת הכחדה, ואלו המשתייכים למעמד זה צריכים לעבוד קשה בכדי להחזיק מעמד – הפוך לגמרי מהנוחות המנוונת של מעמד הביניים באירופה.

כמות הסטרטאפים המוקמים באירופה קטנה. הממוצע האירופי הוא 250 סטרטאפים למיליון תושבים, כשבישראל הכמות היא פי 6 מזה. יש לכך סיבות רבות, שכולם קשורות בצורה זו או אחרת למסורת

ולבסוף – יש בישראל מסורת של סטרטאפים. ההתיישבות בארץ לאחר שנות הגלות הארוכות, פיתוח חקלאות באקלים קשה, פיתוח עירוני, פיתוח של כוחות ביטחון, התיישבות בתנאים קיצוניים (חומה ומגדל לדוגמה) ופיתוח תעשייה ותעשייה עתירת ידע, הם כולם ״סטרטאפים באופיים״ וקורים פה כבר יותר ממאה שנה.

פירות, נשקים ועכשיו סייבר. התוצר השתנה, אבל המהות נשארה אותו דבר. עושים את הטוב ביותר עם מה שיש, ואם אין (משאבים, מים, מימון) מוצאים דרכים חדשניות להתגבר על החוסר ולהצליח (כגון השקיה בטפטוף, פיתוח נשק זול ומקומי ועוד דוגמאות רבות).

האם תמיד נמשיך לעשות את ה״בלתי אפשרי״ ונייצר הרבה מאין? האם בכלל נרצה להמשיך לחיות ככה? לא ברור. אבל המדינה (וההתיישבות שקדמה לה) הם כבר בעלי מסורת מובחנת, מסורת של יזמות. וזו מסורת שכולנו יכולים להתגאות בה, ללמוד ממנה, ואם רוצים – גם להמשיך אותה, בדרכנו.

יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט. 

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 651 מילים
עודכן שלשום

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אפוקליפסה עכשיו

במשרד המשפטים מבוהלים מהאפשרות שהמצב הפוליטי ימנע את הארכת תקנות שעת חירום ביו"ש בסוף החודש: חוות דעת שהוגשה לשר משפטים מתארת רק חלק מהקטסטרופות הצפויות אם החוק לא יאושר ● לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי: השרים לשעבר אוחנה ודרעי העידו השבוע בפני ועדת החקירה של אסון מירון ויצאו מגדרם להרחיק עצמם מאחריות לאירוע ● וגם: פרידה מהשופט קרא

עוד 1,181 מילים

"ביולי או באוגוסט נפתח במתקפת נגד מול הרוסים"

ביידן: "ייתכן שאבקר בקרוב בישראל, לא בטוח שאסע לסעודיה" ● ח"כ שיר מתקווה חדשה חתמה על מסמך שבו היא מתחייבת לא לשבת בממשלה בראשות נתניהו ● האיחוד האירופי הטיל עיצומים על קצינים רוסים שביצעו פשעי מלחמה באוקראינה; רוסיה: נמשיך ב"מבצע הצבאי המיוחד" באוקראינה עד שנשיג את מטרותינו ● עבאס לקואליציה: לא אצליח לגרום לח"כ גנאים לתמוך בחוק יו"ש

עוד 31 עדכונים

גנץ: 2022 תשבור את שיא הייצוא הביטחוני של ישראל

המלחמה באוקראינה תורמת לקופת ישראל ● אחרי שהמדינה קבעה ב-2021 שיא בייצוא הביטחוני עם מכירות של למעלה מ-11 מיליארד שקל, חשף שר הביטחון השבוע כי ישראל תעבור את הרף הזה ב-2022 ● במקום אחר, שגריר ארה"ב בישראל השתתף בארוע לזכר ראול ולנברג ונשא נאום תמוה למדי

עוד 896 מילים

שני מחקרים שפורסמו השבוע מוכיחים: משבר האקלים מתרחש כאן ועכשיו, וכבר גובה מחירים ● באחד המחקרים אף נמצא כי מאות ישראלים מתו בשנים האחרונות כתוצאה מגלי חום ● השאלה היא מה עושים עם המידע המטריד הזה ● המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה משוכנעת שיש מה לעשות: לנטוע עצים, לסייע לחלשים ולייצר איי קור עירוניים

עוד 1,107 מילים ו-2 תגובות

בישראל, המתים לא מצילים את החיים

השוואה בינלאומית מספר תורמי הכליות החיים בישראל הוא הגבוה בעולם, ושיעור ההסכמה של הישראלים לתרום איברים אחרי מותם גבוה יחסית ● אבל בפועל, מספר תורמי האיברים המתים בישראל נמוך ● הסיבה העיקרית לכך: בישראל אסור לנתק מכשירים לחולים סופניים ● בישראל גם נדרשת הסכמה אקטיבית של הנפטר לתרומת איבריו, בעוד שבמדינות רבות תרומת איברים היא ברירת המחדל

עוד 2,729 מילים

ברשות הטבע והגנים מנסים להיגמל מחד"פ באמצעות כוס אכילה

בחנויות הנוחות של רט"ג מוכרים לאחרונה רק כוס שאפשר לאכול אותה או רב-פעמית ● במשרד להגנת הסביבה מבטיחים קנס של מאות שקלים למי שיכניס חד"פ מפלסטיק לאתרי טבע ● בחוף כרמל מחכים לחתימה של איילת שקד וגדעון סער על קנס לחד"פ בחוף ובשאר החופים לא תהיה אכיפה ● שקד יכולה לפתור את הבעיה בחוק איסור חד"פ לכל 21 רשויות החוף, אך אין לה כוונה כזו

עוד 1,879 מילים

דיווח: ישראל מציעה לוושינגטון קו חדש - הסנקציות על איראן יוסרו, אך הגבלות הגרעין יישארו

היועץ לביטחון לאומי חולתא הציג השבוע למקבילו האמריקאי סאליבן את היוזמה, שלפיה, ארה"ב תציע את האפשרות לאיראנים כחלק מהסכם הגרעין החדש ● אלפים השתתפו במצעד הגאווה בירושלים, שלראשונה לקח בו חלק יושב ראש הכנסת ● בג"ץ הורה למדינה לעדכנו בעוד חודשיים על ההתקדמות בפינוי חומש ● מת אורי זוהר; טרופר: "מגדולי היוצרים; אבן יסוד בתרבות"

עוד 40 עדכונים

סער לא ישב תחת נתניהו

ספק אם ניתן היה להזיז את נתניהו מהשלטון אלמלא המהלכים הפוליטיים בהם נקטו גדעון סער ואנשיו ● בתקווה חדשה גאים בתפקידם ההיסטורי ועבורם זהו מוניטין פוליטי שאסור למחוק ● לו רק בשל זה אין שום סיכוי שסער יסכים לשבת שוב תחת נתניהו - והיחיד בליכוד שמבין את זה, הוא נתניהו עצמו ● וגם: היורש של ליצמן הוא מיליונר שנוי במחלוקת העולם החרדי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מילים אוהדות מידי לליצמן. גם אם עשה דברים טובים היו גם בעיות קשות בהתנהלותו. בקורונה היה סטטיטס ברמה הלאומית, ולגבי הציבור שלו דאג לשמירת לימודי התורה ולא לשמירת החיים, בניגוד לתפקידו ה... המשך קריאה

מילים אוהדות מידי לליצמן. גם אם עשה דברים טובים היו גם בעיות קשות בהתנהלותו. בקורונה היה סטטיטס ברמה הלאומית, ולגבי הציבור שלו דאג לשמירת לימודי התורה ולא לשמירת החיים, בניגוד לתפקידו הלאומי דאז.
מעבר לזה, דאג לפנק את הרב שלו בבית חולים ציבורי על חשבון חולים אחרים.

עוד 807 מילים ו-1 תגובות

אפשר להבין את האינטרס של נתניהו ביצירת תחושה ציבורית, כאילו תיק השוחד קרס ועמו כתב האישום כולו ● אפשר גם להבין את הרצון שלו לחגוג ביום שבו התביעה סופגת מהלומה טקטית, כפי שעולה מהחלטת בית המשפט לא לאפשר לה לתקן את כתב האישום בתיק 4000 ● אך במציאות המשפטית של משפט האלפים, נתניהו עדיין מצוי בסכנה ממשית של הרשעה ● פרשנות

עוד 1,110 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה