היחסים שנוצרו בין ישראל למרוקו הם ניסיון מיוחד במינו ליצור קשר דיפלומטי חשאי בין מדינה מסוכסכת עם שכנותיה, שראתה בכל גורם ערבי-מוסלמי אויב בכוח, לבין מדינה ערבית-מוסלמית שראשיה התגברו בקושי על תחושת ההשפלה הקולוניאלית והיו רגישים לכבודם הלאומי.
יחסי ישראל ומרוקו הם ניסיון ייחודי ליצור קשר דיפלומטי חשאי בין מדינה מסוכסכת עם שכנותיה, שראתה בכל גורם ערבי-מוסלמי אויב בכוח, לבין מדינה ערבית-מוסלמית שראשיה רגישים לכבודם הלאומי
ד״ר יגאל בן-נון הוא בעל שני תארי דוקטור בהצטיינות בסורבון ובמכון ללימודם גבוהים EPHE בפריס. מתמחה ביחסים החשאיים בין ישראל למרוקו ובתחום ההיסטוריוגרפיה של ספרי המקרא. לימד באוניברסיטת פריס 8. עוסק באמנות כאמן, אוצר ומנהל אמנותי בתחום האמנות הפלסטית והאינטר ארט. ספרו ״קיצור תולדות יהוה״ יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017. ספרו על מוצא היהודים והתהוותם עומד לצאת לאור.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אפשר להביט בדברים מנקודת המבט הקבועה ולדבר על צביעות (שבהחלט קיימת לא אחת) ועל אנטישמיות (אינה רלוונטית בהקשר זה) ואפילו על פנטזיית הצבא המוסרי בעולם.
אך זה יהיה דיון עקר, חלול, כוזב, מושתת על עצימת עיניים ושקרים מוסכמים ומתעלם מהעובדות. כלומר: מהמציאות.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יש אנשים חפים מפשע בעזה? בלי ספק. יש בעיה להבחין מי חף מפשע ומי לא. את מי אפשר להרוג ואת מי לא. כל זאת בשטחם של פעילי חמאס החמושים שבכל רגע יכולים לזרוק את קלצ'ניקוב ולהפוך לאזרחים תמימים. האם הצבא הישראלי צריך לעשות את המבחן הזה? על חשבון חיי החיילים שלנו? אחרת זה יכול להיחשב כפשע מלחמה? אני לא בטוח. לאזרחים ניתנה אפשרות לעזוב אזורים מסוכנים. הם לא עזבו ולא משנה מה הסיבה. מאותו רגע אנחנו פטורים מאחריות. יש להוסיף גם אחריות של מצרים. אפשר היה מיום ראשון לבנות בסיני עיר אוהלים לפליטים בחסות ארגוניים בינלאומיים
אין סכנה שימצאו 5 חברי קואליציה שיפילו את ממשלת החורבן. אחרי מחדל ביטחוני מטורף, אחרי אסון אנושי חברתי וכלכלי, כ-1500 נרצחים והרוגים, מעל 250 חטופים, מעל 7 חודשי הפקרה של ישובי הדרום והצפון, נטישה של שני חבלי ארץ ויותר ממאה אלף מפונים, הממשלה הזו לא מתפטרת ותומכיה לא חושבים בכלל שהיא צריכה להחזיר את המנדט לעם.
אז על מה בעצם ממשלה צריכה להתפטר בישראל? בעצם אין שום חובה בחוק, למעט כישלון בהעברת תקציב או התפטרות רה"מ עצמו, שבגללם הממשלה מתפטרת על פי חוק.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני מבין את כוונת הכותב אך לצערי ההצעה אינה מעשית (והכותב כמובן יודע זאת). כאשר נורמות ההתנהגות והתרבות הפוליטית תקינות, אין צורך בחוקים מסוג זה.
עם זאת, אולי כדאי להתחיל בקטן, מקרה פשוט וקל להגדרה: חבר כנסת המתנהל כנגדו משפט פלילי אינו יכול לתפקד כראש ממשלה.
שלום איתי. הרצון מובן, אבל הצבעת בעצמך על הקשיים המעשיים שיישום של חוק כזו יכול להיתקל בו. צריך לשאול בכנות מה המכנה המשותף הכללי שמקרים שונים יוכלו להיכנס תחתיו בהגדרה חוקית? וכיצד באופן מעשי חוק כזה ייאכף?
אם יש ייתכנות לחוק שכזה צריך לבדוק האם יש מקבילות בעולם ואולי ללמוד מניסיון של אחרים. בינתיים, נראה לי שמדובר בבעיה של תרבות פוליטית, לא פחות ממנגנון חוקי. האם יש תחליף להנחלה רחבה של נורמה עממית של אחריות?
נאומו של שר הביטחון יואב גלנט זכה למחמאות מקיר לקיר, ותואר כ"אמיץ" ו"היסטורי". שר הביטחון התייצב מול המצלמות כדי להזהיר ולדרוש מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לגבש אסטרטגיה ברורה ל"יום שאחרי".
הוא דרש ממנו אסטרטגיה שאינה כוללת ממשל צבאי ישראלי, שתאפשר חלופה שילטונית בעזה ושתתרגם את המערכה הצבאית למעשה מדיני. בהזדמנות זו גלנט הבהיר גם, כי התרגיל הפוליטי האחרון של נתניהו, אשר נועד למסמס את חוק הגיוס, לא יעבור מבחינתו ומבחינת מערכת הביטחון.
עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם