"מי זאת דינה רצ'בסקי?" שאלתי עורכת ירחון לנושאי ארכיטקטורה, בנייה ותכנון עירוני לאחר שהתחלתי לספק כתבות לירחון המקצועי. העורכת תמהה על בורותי. "לא לדעת מי זאת דינה רצ'בסקי", מלמלה. מדובר באדריכלית שכיהנה אז כראשת מינהל התכנון במשרד הפנים. אותה עורכת הניחה מן הסתם שכל ישראלי נאור אמור להכיר את שמה. גם מי שמרוחק, כמוני אז, מנושאי תכנון ובנייה.
"מי זאת דינה רצ'בסקי?" שאלתי עורכת ירחון לנושאי ארכיטקטורה, בנייה ותכנון עירוני לאחר שהתחלתי לספק כתבות לירחון המקצועי. העורכת תמהה על בורותי. "לא לדעת מי זאת דינה רצ'בסקי", מלמלה
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צודקת שלומית, בהכל. ובמעבר חד: הקבלה של בעל הסולם מלמדת על המבנה המקורי של הקיום, בצורה מתוחכמת ומכשפת אך גם בפשטות מרהיבה. רצון, זה כל הסיפור, לכדה"א יש רצון, עוד לפני שבא האדם והאנושות, כדה"א רוצה שמרכיביו ישגשגו, יתפתחו – יילמדו להתנהל נכון, ע"י שיעורים שהוא מעביר, כמו אמא שמלמדת את צאצאיה על טוב ורע, במשחק, באימונים. תודעת האדם לומדת אך ורק ע"י השוואת ניגודים: אור וחושך, מר ומתוק, בריא וחולה וכו'. פלצנים ואבישיבןחיים ודרעי וביבי ואורי גלר למיניהם זה רע
המחשבה מתבצעת באמצעות שפה, ולכן עושר השפה קובע את עושר המחשבה. אין דבר כזה אדם שיש לו שפה דלה ללא אוצר מילים וגם מחשבות מורכבות ועולם פנימי עשיר. זה רעיון ראדיקלי של הפילוסוף לודוויג וויטגנשטיין, אולי הפילוסוף המשפיע ביותר במאה ה – 20 ובכלל. לכן בניגוד למה שכתבת זה לא משפט פלצני אלא רעיון עמוק מאוד. הפתגם המפורסם של וויטגנשטיין היה: דמיינו זבוב בבקבוק שקוף. הזבוב נחבט בקירות ואינו יודע מה מגביל אותו. התודעה האנושית זה הזבוב, והבקבוק הוא השפה. תפקיד הפילוסוף? לנפץ את הבקבוקים…