1

הפרישה של שיקלי וסילמן במוקד

חוק הבחירות לכנסת, המסדיר את מגוון ההיבטים הפרוצדורליים של ניהול הבחירות, נחקק בשנת 1969. בהמשך, בשנת 1991, נוסף לחוק סעיף 57א.

הסעיף הזה נוסף יחד עם תיקונים בחוקים אחרים, בעקבות ה"תרגיל המסריח" של שנת 1990, בחבילת חקיקה שנקראה בתחילה "חוק למניעת מעילה באמון הציבורי". במסגרת תיקון זה נוסף גם סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת, המטיל סנקציה על חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מהכנסת בסמוך לפרישה. הסנקציה הזו מגבילה את יכולתו של אותו ח"כ סורר להיבחר לכנסת הבאה אחריה, במסגרת מפלגה שהייתה מיוצגת בכנסת היוצאת.

סעיף 57א לחוק הבחירות נראה גם הוא כהוראה הבאה להסדיר כללי משחק פרוצדורליים, אך עשויה להיות לו אף משמעות פלילית. הסעיף קובע כך:

"לא ייעשה הסכם ולא תינתן התחייבות הבאים להבטיח מקום ברשימת מועמדים לכנסת לחבר כנסת מסוים או לקבוצת אנשים, אלא לאחר היום ה-90 שלפני יום הבחירות לכנסת".

משמעותו פשוטה: אסור לעשות "דילים" עם חברי כנסת מכהנים, שעניינם שיבוצם ברשימה אחרת מזו שמטעמה הם מכהנים, במהלך כהונתה של הכנסת היוצאת, למעט אם הדבר נעשה במהלך 90 הימים שלפני בחירות.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, השופט יצחק עמית, כשמשמאלו אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ומימינו עו"ד אילן בומבך, סגן יו"ר הוועדה, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אמש, בשעה 22:00, הסתיים שלב הגשת הרשימות לכנסת ה-25 בוועדת הבחירות המרכזית. רשימת הליכוד כללה שיריון בעשירייה השנייה של שני חברי כנסת שכיהנו בכנסת היוצאת מטעם מפלגת ימינה: ח"כ עמיחי שיקלי וח"כ עידית סילמן.

השאלה האם השניים אכן יהיו רשאים להתמודד בבחירות הקרובות ברשימת הליכוד – עודנה תלויה ועומדת. התפתחויות בנושא הזה יהיו כבר במהלך השבוע הקרוב.

מצבם של השניים אינו זהה. שיקלי הוכרז כפורש מסיעתו על ידי ועדת הכנסת, והגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים. בתום הדיון בערעור הציעו השופטים פשרה, וזו קיבלה תוקף של פסק דין:

מצד אחד, שיקלי משך את ערעורו (ולפיכך – הכרזתו כפורש מסיעתו לא בוטלה). מצד שני – נקבע כי הוא יתפטר בתוך ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין, כפי שהוא אכן עשה, ובתמורה הודיעה הלשכה המשפטית של הכנסת כי היא תהיה נכונה לראות, בנסיבות המיוחדות שנוצרו בעניין שיקלי, את התפטרותו ככזו שנעשתה "בסמוך לפרישה".

עמדתה של הלשכה המשפטית של הכנסת – כבודה במקומה מונח. אך השאלה עשויה לעמוד לפתחה של ועדת הבחירות המרכזית, אם תוגש עתירה לפסילתו של שיקלי (כל אזרח רשאי לעתור).

עמיחי שיקלי בדיון של ועדת הכנסת על הכרזתו כפורש, 25 באפריל 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הטענה עשויה להיות כפולה: מצד אחד, ניתן יהיה לטעון ששיקלי פרש מסיעתו כבר לפני זמן רב, וההתפטרות הגיעה מאוחר מאוד, ממש לא "בסמוך לפרישתו", ולפיכך שיקלי אינו רשאי, בהתאם לסעיף 6א לחוק יסוד הכנסת, להתמודד בבחירות הקרובות ברשימת הליכוד, אלא במפלגה חדשה בלבד.

מצד שני, ניתן יהיה לטעון כי שיקלי עשה עסקה עם הליכוד כבר במהלך תקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, ולא המתין ל-90 הימים שלפני הבחירות. זאת, בניגוד להוראת סעיף 57א לחוק הבחירות לכנסת. השאלה האם לקביעה כזו תהיה משמעות הפוסלת את המועמד מלהתמודד בבחירות, היא שאלה פתוחה.

מצבה של סילמן מורכב אפילו יותר. כזכור, עניינה לא הובא בפני ועדת הכנסת, כך שלא נערך דיון ולא התקבלה החלטה בשאלה האם היא פרשה מסיעתה. צירוף נסיבות משונה בשלהי כהונת הכנסת הביא לכך שרוב אנשי "ימינה" התפצלו מסיעת האם שלהם, לרבות יו"ר המפלגה בעבר נפתלי בנט, ודווקא סילמן נשארה להחזיק את הדגל.

מצבה של סילמן מורכב אפילו יותר. כזכור, עניינה לא הובא בפני ועדת הכנסת, כך שלא נערך דיון ולא התקבלה החלטה בשאלה האם היא פרשה מסיעתה

בתחילת השבוע הגישה סילמן מכתב התפטרות מהכנסת, וזו נכנסה לתוקף ביום שלישי, בדיוק בזמן לפני הגשת רשימת הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית. כהונתה בכנסת הסתיימה בלי שוועדת הכנסת הכריזה עליה פורשת מסיעתה.

לכאורה, קובע חוק יסוד הכנסת כי רק לוועדת הכנסת יש סמכות לקבוע זאת, אך החלטה שקיבל השופט ניל הנדל בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית בדצמבר 2019, פותחת פתח לכך שבמקרה שוועדת הכנסת לא מילאה את תפקידה, רשאית ועדת הבחירות עצמה, בנסיבות מסוימות, לקבוע כי ח"כ שכיהן בכנסת היוצאת למעשה פרש מסיעתו, ומאחר שלא התפטר בסמוך לכך – הוא פסול מלהתמודד ברשימה שבה הוגש שמו.

ח"כ עידית סילמן מתקבלת בחיבוקים על ידי ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן מהליכוד, בפתיחת מושב הקיץ של הכנסת, 10 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שני המקרים, גם זה של סילמן וגם זה של שיקלי, צפויים להגיע בדרך זו או אחרת, אחרי ועדת הבחירות המרכזית, אל שולחנו של בית המשפט העליון. אמש כבר הספיקה התנועה לאיכות השלטון לעתור לוועדת הבחירות לפסילתה של סילמן. יו"ר הוועדה, השופט יצחק עמית, צירף להליך את היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק והורה לצדדים להשיב עד יום שלישי הקרוב.

במוקד הדיון המשפטי תתחדד השאלה: מתי אירעה הפרישה מהסיעה? האם הפרישה מתגבשת במועד ההכרזה של ועדת הכנסת, או שהיא מתרחשת במועד שבו נעשות הפעולות שעל בסיסן ניתן לראות את הח"כ כפורש, אף שלא הצהיר זאת במפורש? עד היום לא הצטברה פסיקה בשאלה הזו, לא של בתי המשפט ולא של ועדת הבחירות המרכזית.

במוקד הדיון המשפטי תתחדד השאלה: מתי אירעה הפרישה מהסיעה? האם הפרישה מתגבשת במועד ההכרזה של ועדת הכנסת, או שהיא מתרחשת במועד שבו נעשות הפעולות שעל בסיסן ניתן לראות את הח"כ כפורש?

שיקלי התפטר מהכנסת לפני חודשיים נוכח הפשרה שהושגה בבית המשפט המחוזי. התפטרותה של סילמן, השבוע, לכאורה לא הייתה נדרשת. שהרי, אין במועד ההתפטרות כדי לשמש ראיה למועד שבו נכרת ה"דיל" בינה לבין הליכוד. למרות זאת, בשנים האחרונות כך פעלו חברי כנסת שדילגו בין מפלגות ורשימות: התפטרו מכהונתם בכנסת במהלך 90 הימים האחרונים, כאילו יש בכך כדי להלבין את האופורטוניזם הפוליטי.

2

יוסי פוקס, האקטיביסט השיפוטי

בין השיריונים שעליהם הכריז יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, שובץ במקום ה-43 ברשימת הליכוד עו"ד יוסי פוקס. לשאלה האם מדובר במקום ריאלי או לא, התשובה היא בעיני המתבונן. מכל מקום, פוקס הוא איש ימין מוצהר מזה שנים רבות, שייצג בעבר במגוון עתירות חוקתיות לבית המשפט העליון.

פסק הדין המפורסם ביותר שרשום על שמו הוא "יוסי פוקס נגד ראש הממשלה אריאל שרון". פוקס היה הראשון שעתר לבג"ץ בשנת 2004 נגד החלטתו של שרון לפטר מהממשלה את השרים אביגדור ליברמן ובני אלון, נוכח עמדתם המוצהרת נגד תוכנית ההתנתקות. השניים פוטרו ערב הדיון בממשלה בנושא ההתנתקות, ונוכח החשש שתוכניתו של שרון לא תזכה לרוב.

בנימין נתניהו עם המשוריינים לרשימה לכנסת ה-25: הח"כים לשעבר מימינה עמיחי שיקלי ועידית סילמן, משה סעדה, יוסי פוקס וצגה מלקו. 14 בספטמבר 2022 (צילום: דוברות הליכוד)

פוקס, ככל הנראה תומך מושבע של אקטיביזם שיפוטי, עתר לבג"ץ נגד החלטת הפיטורים מאחר שהיא "אנטי דמוקרטית בעליל ובלתי סבירה באופן קיצוני, ויש בה משום הפרת ההסכם הקואליציוני בין שרון כראש סיעתו, לבין ליברמן כראש סיעתו".

הנה תמצית תפיסתו של הח"כ לעתיד פוקס: הוא בעד התערבות בג"ץ בהחלטות של ראש ממשלה אם לפטר שר מממשלתו בשל היותה "אנטי דמוקרטית"; הוא בעד התערבות כזו אם החלטת הפיטורים היא "בלתי סבירה באופן קיצוני"; והוא בעד התערבות בג"ץ בהחלטות כאלה על יסוד מסקנה שיש בהן הפרה של הסכם קואליציוני.

עוד באותן שנים, עתר פוקס ב-2006, עם סיום החקירה הפלילית של נשיא המדינה דאז משה קצב, בדרישה שבג"ץ יורה לנשיא להתפטר מכהונתו או לצאת לנבצרות, נוכח תוצאות החקירה והעמדה שנקט היועץ המשפטי דאז מני מזוז בסוגיית הנבצרות. עתירה זו הובילה את קצב להתחייב לצאת לנבצרות אם יוחלט להעמידו לדין בכפוף לשימוע – התחייבות שאותה מילא בינואר 2007.

ב-2009 ייצג פוקס את "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" בעתירה נגד הצו הצבאי שהוציא צה"ל בשטחים, להקפאת הבנייה בהתנחלויות למשך עשרה חודשים, על יסוד החלטת הקבינט הביטחוני. החלטה מדינית מובהקת, ששמרנים מובהקים מסווגים אותה עמוק במגירת האי-שפיטות. אבל פוקס דרש שבג"ץ יבטל את הצו הצבאי ואת החלטת הקבינט.

במילים פשוטות: פוקס הוא אולטרה-אקטיביסט. אין לו דבר במשותף עם חברים לרשימה כמו אמיר אוחנה ויריב לוין.

עו"ד יוסי פוקס (צילום: צילום מסך, ערוץ 14)

נקודת השקה פילוסופית בכל זאת אפשר למצוא ביניהם, בעשייתו המשפטית המאוחרת של פוקס. בשנים האחרונות הוא מינה את עצמו לעותר ציבורי למען נתניהו, ונגד משרד המשפטים והיועץ המשפטי הקודם אביחי מנדלבליט, גם במקרים שבהם נתניהו עצמו איננו עותר לבג"ץ.

בשנים האחרונות מינה פוקס את עצמו לעותר ציבורי למען נתניהו, ונגד משרד המשפטים והיועמ"ש הקודם מנדלבליט, גם במקרים שבהם נתניהו עצמו איננו עותר לבג"ץ

• הוא עתר נגד מינויו של מנדלבליט לממלא-מקום פרקליט המדינה במקום עו"ד דן אלדד;
• ב-2018, בד בבד עם סיום חקירות המשטרה בתיקי האלפים, עתר פוקס נגד משטרת ישראל, בדרישה שתימנע לצרף המלצות לתיקי חקירה המועברים לפרקליטות;
• הוא עתר בדרישה שמנדלבליט יימנע מלקבל החלטה על העמדתו לדין של נתניהו בכפוף לשימוע;
• הוא עתר לבג"ץ בדרישה שמנדלבליט יורה על מחיקת כתב האישום נגד נתניהו, נוכח פגמים במבנה כתב האישום;
• והוא עתר לפני כשנה, בדרישה לבטל את הודעתו של יו"ר מפלגת יש עתיד יאיר לפיד לנשיא המדינה כי עלה בידו להרכיב ממשלה.

3

חיות ראתה בצ'כיה את הבעיות שלנו

משלחת של שופטי בית המשפט העליון – הנשיאה אסתר חיות והשופטים נעם סולברג ויעל וילנר – ביקרה השבוע בפראג, בביקור רשמי בבית המשפט העליון ובבית המשפט החוקתי של צ'כיה.

בהודעה רשמית של הנהלת בתי המשפט נמסר כי השופטים הישראלים נפגשו עם נשיאי ושופטי בתי המשפט הגבוהים של צ'כיה, קיימו דיונים מקצועיים ואף הוזמנו לפגישה קצרה עם נשיא צ'כיה מילוש זמאן. הנשיאה חיות ציינה כי "שופטים ובתי משפט בעולם כולו מתמודדים עם אתגרים דומים".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים יעל וילנר ונעם סולברג במצודת פראג, ספטמבר 2022 (צילום: הרשות השופטת)

לא ברור כיצד נקבע יעד ביקורה של המשלחת השיפוטית ועל יסוד אילו פרמטרים, אבל במקרה הזה, דבריה של חיות על כך שהאתגרים דומים, אינם בבחינת הצהרה ריקה.

הפרופסור למשפט חוקתי יניב רוזנאי מאוניברסיטת רייכמן כתב כבר ב-2014 על פסק דין של בית המשפט החוקתי של צ'כיה משנת 2009, בנוגע לאי חוקתיות של הוראה בחוקה. לא רחוק מהדיון שהתקיים בבג"ץ אצלנו על חוקתיותו של חוק יסוד הלאום.

פרמטר אפילו מעניין יותר להשוואה בין האתגרים השיפוטיים הצ'כים לאלה שבישראל, אפשר למצוא בהתמקדות ההולכת וגוברת של צ'כיה בשנים האחרונות במתח שבין הזהות החוקתית המדינתית לבין נורמות של האיחוד האירופי בכללותו.

בדומה למגמות שניתן לזהות גם בפולין ובהונגריה, גם שופטי צ'כיה נאלצים להתמודד עם עלייה של תפיסות פופוליסטיות, שאינן ממקמות במיקום גבוה את ערך שלטון החוק.