מערכת החינוך חוזרת, כמו המדוזות

ילדה בלבוש צנוע, מתוך ספר הלימוד "לחיות יחד בישראל"
ילדה בלבוש צנוע, מתוך ספר הלימוד "לחיות יחד בישראל"

קמתי בבוקר ומיד שמחתי שאין לי בית ספר. שמחה כזו נקראת שמחת זקנתי, מסתבר שיש שמחות אחרי גיל 60 והמשמחת בהן היא העובדה החותכת שלא אצטרך להשתרך למוסד שאבד עליו הכלח ושאת מה שלמדתי בו ב-12 שנה יכולתי לסגור בשנה אקסטרני ושלוש שנים ים, שזה בערך מה שעשיתי חוץ מהקטע של האקסטרני, ההורים התעקשו על כלא רגיל אז ברחתי לים כדי לשרוד.

קמתי בבוקר ומיד שמחתי שאין לי בית ספר. לא אצטרך להשתרך למוסד, שאת מה שלמדתי בו ב-12 שנה – יכולתי לסגור בשנה אקסטרני ושלוש שנים ים. שזה בערך מה שעשיתי, חוץ מהקטע של האקסטרני

וראו זה פלא, מלא שנים חלפו על דן, וגם דנה קמה כל שנה, דנה גם נמה חופשי בשיעורים משמימים שלא יקדמו אותה לשום מקום שהיא לא יכולה להגיע אליו לבד.

כמו המדוזות בחודש יולי, גם מערכת החינוך חוזרת על עצמה בספטמבר, אנמית אבל צורבת. ככה זה בטבע וגם בית ספר זה טבע וחבל שהוא שרד ככה, בלי להתפתח.

שימו לב, תלמידים. מאחורי המחיצה שכמותה יקימו בכל בית ספר שמכבד את השר ישבו בקרוב תלמידות צנועות, בנות ישראל כשרות, כל כבודן בת מלך פנימה. כבוד השר לא מעוניין לדמיין אותן במכנסיים קצרצרים שחושפים רגליים ארוכות של מתבגרת שעופריה אך הנצו והיא כולה מחמדים ומדוחים, טפו, פריצע, השם ישמור.

תכירו את ספר הלימוד "לחיות יחד בישראל" המיועד לכיתות ב' בחינוך הממלכתי. הציורים, שהבחין בהם לראשונה העיתונאי אורי משגב, משקפים נאמנה את הטרפת הדתית.

בספר הלימוד "לחיות יחד בישראל" לכיתות ב' בחינוך הממלכתי, הציורים, שהבחין בהם לראשונה העיתונאי אורי משגב, משקפים נאמנה את הטרפת הדתית. מצוירות שם, למשל, תלמידות בחצאיות מעל מכנסיים

בספר מצוירות תלמידות בחצאיות מעל מכנסיים והמורות בשביס או כל כסת"ח אחר שבחרו הקומיסרים של משרד החינוק. הספר כולו נראה כאילו נכתב בחוות בודדים ביצהר, אבל אל תתנו לזוטות כאלה להפריע לשנץ הלימודים.

תמשיכו ללכת ואל תסתובבו. בטח גם השנה זה יתחיל בטקס. המנהלת החסודה תתן נאום מנהלים ותיזהר לא להרגיז את כבוד השר ופרשיו, המורה למוזיקה תחרוק ברמקול ותזמין את המקהלה לשיר. בשנה הבאה לא יהיו ערוות שרות. רק בנים.

תהיה גם מסכת ובה יקבלו את ילדי כיתה א'. תלמידי כתה ב' ימלמלו חרוזי העצמה חילוניים אבל זה זמני. בשנים הבאות יחברו תפילות אמיתיות. מה שלא ישתנה בשום אופן זו חגורת ההורים המצלמים למען הדורות הבאים.

ברקע תתנוסס כרזת הנושא של שנת הלימודים החדשה, אולי יחזרו על 'האחר הוא אני'. זה כבר היה פעם אבל לא כל כך תפס אז שוקלים לעשות לו טיפול המרה, בכל זאת שר חינוך חדש עם מלא חינוך בין השיניים. אולי ילמדו גם לצוד ילדי עובדים זרים ולזרוק חזרה לפיליפינים לצלילי 'האחר הוא לא ענייני'. זה גם מכין לצבא העם.

נורא מעניין מה יהיה נושא השנה הנוכחית. אני מציעה 'ערבית זה פויה'. זה תמיד עובד. אולי אפילו 'שמאלני גבר זה שמאלני בקבר' ברוח הימים האלה שלפני הבחירות, או 'אני חייל בצבא השם'. אבל למה להקדים את המתקרב במהירות מסחררת? בואו נעבור לאנקדוטה מחממת קרביים.

אולי יחזרו על 'האחר הוא אני'. זה כבר היה פעם, אבל לא כל כך תפס אז שוקלים לעשות לו טיפול המרה, בכל זאת שר חינוך חדש עם מלא חינוך בין השיניים. אולי ילמדו גם לצוד ילדי עובדים זרים לצלילי 'האחר הוא לא ענייני'

אני זוכרת את הטקס שנכדי הבכור השתתף בו. צפיתי בשעמום בתלמידים הכבויים שעמדו לרצות עוד שנה במוסד, ובההורים המצלמים עוד רגע בלתי נשכח בשרשרת רגעים בלתי נשכחים, והרמתי עיני לשמיים לחפש כוכב ולשאול 'אייכה' ולבקש על נפשם הרכה של תינוקות של בית רבן, כל פעם רבן אחר מהבית היהודי, אבל היה בוקר צח כמו בשנת תרל"ח והבנתי שמה שהיה הוא שיהיה. השמש זרחה והשיטה פרחה.

השנה, עם פרוש השר החדש הרב רפי פרץ, תעמוד בסימן 'אל המעיין'. כבר מכשירים יחידה מבצעית שתלווה טיולים שנתיים זקופים ונחושים בנגמ"שיות קטנות צבעוניות. יחלקו לילדים רובי צעצוע וסידור עם כריכה בצבעים עליזים, וככה יוכלו להעלות את שוועתם על כל צרה שלא תבוא.

אבל נחזור לטקס המשמים בבית הספר של הנכד שלי. הזמן נמתח כמו מסטיק ואני חיפשתי דרכי מילוט. כבר הייתי במקום הזה פעם, הבריסטולים, הטושים, המורה הצרודה, ריח של עיפרון מחודד וקלמנטינה…

הזיכרונות חנקו את גרוני. זה הציף זיכרונות כליאה, היה חסר רק שיר הנכאים 'הקיץ עבר, החום הגדול, שנה חדשה באה לכל,' ממשיך עם רמז מטרים: 'רוחות מנשבות, נודדות ציפורים', אללי… ומסתיים בשורה המדכדכת שאין ממנה חזרה: 'הולכים ובאים הימים הקרים'… מי יתנני עוף.

השנה, עם פרוש השר החדש הרב רפי פרץ, כבר מכשירים יחידה מבצעית שתלווה טיולים שנתיים בנגמ"שיות קטנות צבעוניות. יחלקו לילדים רובי צעצוע וסידור עם כריכה בצבעים עליזים

אבל אז הגיעה השורה של הנכד שלי בטקס בית הספר. קבלו:
'ועכשיו נחוד לכם חידה, לא קצרה ולא ארוכה.'
אלוהי. כאן הטקס התרומם. רחש עבר בקהל.
איזה ביטחון, איזו עמידה נחושה, איזה קול צלול. כל מילה מים חיים. הקהל עמד על רגליו והרים את התקרה במחיאות כפיים. כלומר הרמתי בעצמי עד ששלחו אלי את בוריס אב הבית. אין, איזה ילד! חבל שאין לי אייפון. בזבוז שלא צילמתי את זה לדראון עולם. כלומר למזכרת.

תשמעו סוד. דמעתי. חופשי דמעתי. איזה שירת ילדים זכה, והנכד שלי שלא חדל לנפנף אלי מהבמה. איזה טקס! כל הכבוד לשר החינוק. ךךךךך, חינוך, חינוך.
הלך עלי.

זהו. רציתי לשים כאן את השיר 'כל עוד' ולעצבן כל מי שהשיר מגרד לו את העצבים אבל החלטתי לזמזם בלב ולהקדיש לילדיי ששולחים היום שלושה ילדים לביה"ס ושניים לגן, מסבתא שלהם ששונאת בתי ספר ואת הפלוגה אבל אוהבת אותם.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 832 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 15 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
עוֹרֶף

מאז ומתמיד היווה העורף עדות לחוסן של החברה הישראלית ונקודת התורפה של השלטון והצבא ● לפני 50 שנה זה היה בבית שאן, לפני 40 - קריית שמונה, ולא בפעם האחרונה ● לפני 30 שנה - תל אביב במלחמת המפרץ ● וכמעט שני עשורים שהנטל נופל על הדרום ● בין לבין, הטיפול בעורף עבר מפנסיונרים בהג״א ותלמידים שצבעו פנסי מכוניות בכחול, למערכות טכנולוגיה וקבלת החלטות שלפעמים גם מגזימות קצת ● אמיר בן-דוד במחווה לחזית הכי חשובה

עוד 1,898 מילים

אחרי חצי שנה שבה, כך נדמה, הכתיב ליברמן את סדר היום הפוליטי, הכניע יריבים משני הצדדים והתקבע כלשון המאזניים, יו״ר ישראל ביתנו הלך צעד רחוק מדי ● השבוע התהפכו היוצרות, ולראשונה מאז התפזרה הכנסת הקודמת בסוף מאי, ליברמן חשוף ופגיע ● ומי כמו נתניהו יודע לנצל את המצב ● פרשנות

עוד 638 מילים

בתגובה לירי אמש, צה"ל תקף בלילה מטרות ברצועה

אחרי שהירי מעזה נמשך, למרות הפסקת האש, תקפה ישראל יעדים של הג'יהאד האסלאמי ● היום לא יתקיימו לימודים בעוטף עזה, בשדרות, באשקלון ובנתיבות ● לפי סקר של "ישראל היום", לו נערכו הבחירות השבוע היה הימין מקבל 53 מנדטים, והשמאל-מרכז - 58; ישראל ביתנו הייתה זוכה בתשעה מושבים בכנסת

10:26 עריכה

פרקליט המדינה שי ניצן פנה לשורה של אישים, בהם שופטים מכהנים, בבקשה שיגנו על הפרקליטות בוויכוח הציבורי שהתעורר בעניינה – כך חשף העיתונאי קלמן ליבסקינד. מי מהשופטים, שאליהם מוען המכתב, עשוי בעתיד להידרש להכריע בסוגיות שבהן תהיה הפרקליטות צד בעניין, ונושאן נידון בפנייתו של ניצן.

08:53 עריכה

ביום ראשון האחרון מסר שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל מכתב התפטרות מהממשלה לראש הממשלה בנימין נתניהו. המכתב תוזמן להיום – י"ז בחשוון, 15 בנובמבר. עם כניסת ההתפטרות לתוקף, יתמנה נתניהו לממלא מקום שר החקלאות ופיתוח הכפר.

 

08:41 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ימונה ביום ראשון הקרוב לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. נתניהו יחזיק בתיק זה בנוסף למשרד הבריאות ומשרד התפוצות שבראשם הוא עומד. עד יום שלישי האחרון מילא ראש הממשלה גם את תפקיד שר הביטחון.

מאז התפטר חיים כץ מתפקידו כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משמש נתניהו כממלא מקומו. כץ התפטר מהממשלה באוגוסט לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש נגדו כתב אישום. הואיל והממשלה מכהנת כממשלת מעבר, לא נדרש אישור של הכנסת למינוי, אלא רק אישור של הממשלה. אחרי האישור – נמסרת הודעה לכנסת על המינוי.

08:07 עריכה

לפי סקר של "ישראל היום", לו נערכו בחירות ישירות היה זוכה נתניהו לתמיכה של 43% מהמצביעים וגנץ – לתמיכה של 41% מהבוחרים. 16% השיבו שאינם יודעים. כך נמצא בסקר שערך מכון מאגר מוחות ופורסם הבוקר.

בסקר נמצא ש-40% מהציבור מצדדים בממשלת אחדות שתורכב מכחול לבן, הליכוד וישראל ביתנו, 28% רוצים ממשלת ימין צרה, 17% מעדיפים ממשלת שמאל צרה, ו-15% השיבו שאינם יודעים.

לפי הסקר, לו נערכו הבחירות לכנסת כיום היה מקבל גוש המרכז-שמאל 58 מנדטים, גוש הימין – 53, וישראל ביתנו – תשעה.

הסקר נערך השבוע בימים שלישי ורביעי בקרב 502 נשאלים שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות הדגימה – 4.4%.

07:11 עריכה

היום לא יתקיימו לימודים ביישובי עוטף עזה, שדרות, אשקלון ונתיבות. זאת בעקבות המשך הירי מרצועת עזה לישראל.

07:06 עריכה

צה"ל תקף בלילה יעדים של הג'יהאד האסלאמי בעזה, אחרי שמוקדם יותר נורו רקטות מהרצועה לישראל. בין היתר תקפה ישראל מתחם צבאי ששימש כאתר לייצור רכיבים המשמשים לייצורן של רקטות ואת מפקדת חטיבת חאן יונס, שבה נמצאים מספר משרדים של מפקדים של הארגון.

עוד 6 עדכונים

משחקים בארגז החול ולא במערכה האזורית

48 השעות האחרונות הם לא הצלחה מסחררת או כשלון מפואר. חיסלנו מחבל ברמה בינונית (במקרה הטוב), אח"כ התמקדנו בהגנה, במקביל להישג יפה של פגיעה בחוליות שיגור של הג'יהאד האיסלאמי. ברמה המבצעית תוצאה טובה.

לא החזרנו את ההרתעה ע"י חיסול של אדם שידע שאנחנו מנסים לחסל אותו, לכן התחבא מאז ניתן האישור לפעולה. פעולה חד פעמית לא משנה את המצב מהיסוד.

אני לא מזהה שירי של יומיים, שיתוק של חמישית מדינה, פלוס יממה של שיתוק תל אביב בשוגג, עושה תיאבון למישהו בישראל (לכל ממשלה) לחזור למדיניות סיכולים שגרתית

אני לא מזהה שירי של יומיים, שיתוק של חמישית מדינה, פלוס יממה של שיתוק תל אביב בשוגג, עושה תיאבון למישהו בישראל (לכל ממשלה) לחזור למדיניות סיכולים שגרתית.

גם בנוגע להרתעה של חמאס, אני מצטער להרוס שמחות, הרי במשך שנה וחצי חמאס יורה על מדינת ישראל בלי חשבון כאשר מדובר באינטרס שלו, לכן לא בהרתעה צריך לחפש את התשובה.

חמאס רוצה שיקום כלכלי של הרצועה, שיעבור דרכו. כדי שהוא יחזק דרמטית את שליטתו ברצועה, יוכל לחזק את השפעתו בגדה ויוכל להתעצם צבאית. זאת המשוואה, בכל פעם שחמאס ירה (למעט אחרי ההיתקלות בפעולת המיוחדים), זה היה קשור לסוגיה הכלכלית של הרצועה.

חמאס רוצה שיקום כלכלי של הרצועה דרכו, כדי לחזק דרמטית את שליטתו ברצועה, לחזק את השפעתו בגדה ולהתעצם צבאית. זאת המשוואה. שיח "ההרתעה" בישראל זקוק לרענון, כיוון שהיום זה משמש לקלישאות בלבד

שיח "ההרתעה" בישראל זקוק לרענון כיוון שהיום זה משמש לקלישאות בלבד (כתבתי על כך בבלוג שלי – הרתעה כעצלנות מחשבתית).

על הרקע הזה כדאי לבחון את האסטרטגיה האזורית של ישראל לאורך זמן ודווקא לאורה לבחון את המדיניות של ישראל מול החמאס בעזה.

בעשור החולף, הקשב של ממשלת ישראל התמקד בסוגיה מרכזית אחת – איראן. בהתחלה מאמצים למנוע את פרויקט הגרעין האיראני, וכעבור זמן זה התרחב למאמצים לסיכול התפשטות ההשפעה האיראנית במזרח התיכון.

מאז 2011, ישראל נהנתה משקט אסטרטגי חסר תקדים. הכאוס האזורי איפשר להתמקד רק באיראן, מבלי להיות מוטרדים מדבר, אפילו לא בסוגיה הפלסטינית

מאז 2011, ישראל נהנתה משקט אסטרטגי חסר תקדים. הכאוס האזורי איפשר להתמקד רק באיראן, מבלי להיות מוטרדים מדבר, אפילו לא בסוגיה הפלסטינית.
הסוגיה הפלסטינית היתה בקפאון בגלל כמה סיבות – ההתפרקות האזורית הביאה את משטרי ערב לעסוק בשרידות עצמית; ההתעצמות האיראנית ולאחריה מדיניות אובמה ללכת להסכם עם איראן קירבה בין מדינות ערב לישראל; הרשות הפלסטינית בשיתוק פנימי (בזכות ישראל אבו מאזן נהנה ממנעמי השלטון, ושבירת כלים היא נטילת סיכון רב, ולאור המצב הכלכלי הסביר אין תסיסה בעוצמה גדולה מתחת לפני השטח); הפיצול בין עזה לאיו"ש מאפשר לישראל להקטין לחצים חיצוניים; אירופה נמצאת במשבר פנימי ומתמודדת עם גל פליטים מה שמקטין את העיסוק בישראל ומאפשר גם ראיה מפוכחת יותר על הסכסוך.
גם בגזרת עזה ישראל יכלה להתרווח על הכורסא, בלי לנקוט פעולה. שלטון חמאס סייע להגנה המדינית מול הפלסטינים, אפשר למצוא ריבון שיאכוף את מרותו על הרצועה, אבל בזמן הזה היה ברור שגדל כאן נמר.

עד חתימת הסכם הגרעין הזנחת הנמר שגדל ברצועה היתה בעלת הגיון אסטרטגי, כי אי אפשר לנהל שני מאמצים במקביל, ולא ניתן לאיים בתקיפה אמינה באיראן תוך כדי ניהול מלחמות מול עזה.

״הפחד מכישלון הוא הכישלון הכי גדול״

אבל, כאשר הסוגיה האיראנית קיבלה פריז ל-15 שנה לפחות (חתימת ההסכם), הדוב הרוסי נחת בחמימים, וזה היה שנה אחרי 'צוק איתן', היינו צריכים להחליט מחדש במה מתמקדים. החלטנו להתמקד ביעד שאותו לא ניתן להשיג – עצירת משלוחי נשק לחזבאללה ובהמשך מניעת הנוכחות האיראנית בסוריה. כאשר נבחר טראמפ, הוספנו לזה את היציאה מהסכם הגרעין.

בראייתי, אפשר לראות שבחרנו להתמקד בסוגיות שמאפשרות הישגים קצרי טווח, תוך שאנחנו נמנעים במודע מהחלטות קשות בסוגיות ארוכות הטווח, בגלל שהן נושאות מחירים, והמציאות הפוליטית בישראל לא מאפשרת לשלם מחירים או סיכונים.

בראייתי, אפשר לראות שבחרנו להתמקד בסוגיות שמאפשרות הישגים קצרי טווח, תוך שאנחנו נמנעים במודע מהחלטות קשות בסוגיות ארוכות הטווח, בגלל שהן נושאות מחירים

בעיות אסטרטגיות מתעצמות אם לא עושים דבר. זה לא שבהכרח יש להן פתרון (אני לא מזהה מישהו שיכול "לפתור" את הסכסוך הישראלי פלסטיני בטווח הנראה לעין), אבל הכרחי לטפל בהן.

אי אפשר היה שלא לעסוק במה אנחנו רוצים שיתפתח ברצועת עזה, ולכוון לשם. רוצים שלטון חמאס, קדימה. בוא נלך על זה עד הסוף, נכיר במדינת חמאס, נעניק להם כספים ונקבל צבא עזתי מסודר ודיאלוג מדינתי.

כן, יש לזה מחיר מול המצרים שלא רוצים את האחים המוסלמים בחצר האחורית, אבל זה היה מונע את חבירת חמאס לאיראן, כמפלט נגד המדיניות של ישראל "לשלטון מוחלש" ברצועה.

אי אפשר היה שלא לעסוק במה אנחנו רוצים שיתפתח ברצועת עזה, ולכוון לשם. רוצים שלטון חמאס, קדימה. בוא נלך על זה עד הסוף, נכיר במדינת חמאס, נעניק להם כספים ונקבל צבא עזתי מסודר ודיאלוג מדינתי

זה לא החלופה היחידה האפשרית, היו עוד חלופות, ולא בטוח שניתן היה להשיג אותן, אבל אנחנו הזנחנו את הבעיה.

גם את היחלשות הרשות הפלסטינית אנחנו מזניחים, בשם השקט והיציבות הרגעיים באיו"ש, שמאפשרים לנו אשליה כאילו החלת ריבונות היא בהישג יד.

בשורה התחתונה, ישראל בזבזה את העשור החולף במהלכים קצרי טווח ונכנסת לעשור הבא כאשר כל הבעיות האסטרטגיות שהיו על אש נמוכה מבעבעות מתחת לפני השטח.

בשורה התחתונה, ישראל בזבזה את העשור החולף במהלכים קצרי טווח ונכנסת לעשור הבא כאשר כל הבעיות האסטרטגיות שהיו על אש נמוכה מבעבעות מתחת לפני השטח

באיו"ש אבו מאזן ילך לעולמו, סוריה תתייצב, ואיראן תהיה נוכחת בה עם רצף טריטוריאלי דרך עיראק. המעצמה בעלת ההשפעה הגדולה במזרח התיכון זאת רוסיה.

במציאות האסטרטגית החדשה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לכבוש את רצועת עזה ולהשמיד את הטרור משם. לא בגלל שאין זה ביכולתנו, אלא בגלל שהחזית הצפונית לא מאפשרת לנו לעשות זאת, כי אנחנו לא יכולים להתמודד עם שתי החזיתות במקביל (מלחמה מול חמאס במחשבה תחילה).

העיסוק האובססיבי באיראן לטווח הקצר מתוך תפיסה מקסימליסטית, וחוסר הטיפול בבעיות האחרות הביא לכך שאנחנו מקבלים את איראן אפילו ברצועת עזה, כולל פרויקט דיוק הטילים שלה, ללא יכולת פעולה אמיתית כנגד זה, ואת כל הבעיות שהקפאנו מופשרות בו זמנית.

עמר דנק הוא סא"ל במיל', שירת במחלקת תכנון המערכה חיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ"ל בניהול מו"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר עוסק בניתוח תהליכי קבלת החלטות בסוגיית בטחון מנקודת מבט אסטרטגית, והשפעות הפוליטיקה הפנימית על קבלתן, בתפיסת הבטחון של ישראל ובתהליכי קבלת החלטות בכלל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 898 מילים
עודכן לפני שעתיים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
גיא זהר גיא זהר

אופה בירוק היהודי שמאחורי לחם הקנאביס הראשון באירופה

שארלי לווי, שיתחיל לשווק בקרוב לחם קנאביס ייחודי ברחבי אירופה, מבטיח שהצרכנים שלו לא יתמסטלו ● אבל הרשויות כבר פשטו על המאפייה שלו בגלל הריח ● "בסוף הצלחתי לשכנע אותם שהכל חוקי"

מוצרי מזון מלאים בקנאביס מציצים מכל מדף בחנויות בהולנד, המדינה שבה החומר חוקי בפועל כבר שנים ארוכות. משלגונים וסוכריות על מקל, ועד שוקולד המכיל קנאביס, הכול זמין וקל להשגה באמסטרדם.

אבל אל תצפו למצוא שם איזו פרוסה נחמדה כדי להכין כריך לארוחת צהריים. לשם כך תצטרכו לקפוץ לבלגיה השכנה, שם אופה יהודי ותיק עומד להשיק את קו הייצור המסחרי הראשון באירופה של לחם קנאביס.

לחם הקנאביס, המכונה קַנַאבּרֶד, יימכר בשלב הראשון בסופרמרקטים של רשת קרפור בבריסל ובשתי ערים בלגיות נוספות לקראת סוף נובמבר, כך דיווח האתר Vice Belgium. מי שלא יכול להמתין עד אז יוכל למצוא את הלחם העגול, שעליו מוטבע עלה קנאביס גדול, ברשת מאפיות לווי (Lowy) בבריסל.

שארלי לווי, הבעלים של הרשת והיזם שעומד מאחורי לחם הקנאביס, אמר כי למרות שכ-15% מן הבצק בקנאברד עשוי מזרעי קנאביס, אכילת הלחם אינה גורמת לתופעות המוכרות משימוש במריחואנה.

הלחם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד

רמת ה-THC, החומר הפסיכואקטיבי שבקנאביס, בלחם היא נמוכה ולכן גם מותר למכור אותו בלי הגבלות בבלגיה, שם חוקי המריחואנה מחמירים יותר.

לווי מתפאר בכך שהקנאברד שלו כולל לא רק קנאביס אלא גם מינרלים רבים, ויטמין E, אומגה 3 ו-6, סיבים תזונתיים, קרוטן ומגנזיום.

"הלחם מיועד בראש ובראשונה לבני אדם שפשוט אוהבים לחם, לחם מסוגים שונים", אמר לווי. "אבל נכון שמוצרי קנאביס מאוד באופנה עכשיו".

מאפיות בוטיק בהולנד ומחוצה לה הציעו בעבר לחם קנאביס באופן מזדמן, אבל לווי הוא הראשון המייצר אותו בייצור המוני.

קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)
קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)

הלחם אמנם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד.

אנשי הסוכנות טענו אז שאין למאפיה אישורים המוכיחים שהלחם לא ממסטל. מאז, הוא הצליח לשכנע את השלטונות שהכול חוקי.

אוהב להתנסות עם לחמים

לווי אוהב להתנסות עם לחמים ובעבר הכניס למאפיות שלו גם לחם עם בירה ולחם סגול המכיל אורז בר. סיפורו המשפחתי דומה לזה של יהודים רבים באירופה, אשר שרדו את השואה והחלו חיים חדשים אחרי המלחמה.

אביו המנוח, אוטו, נמלט לבלגיה ממולדתו אוסטריה כשזו סופחה על-ידי גרמניה הנאצית ב-1938. אחרי שהנאצים פלשו לבלגיה ב-1940, ירד אוטו למחתרת. שם, בתקופה הקשה ביותר בחייו, פגש את אשתו, האניה, יהודייה שנמלטה מפולין. הם נישאו ב-1942, פתחו מאפייה והולידו שלושה ילדים. שארלי הוא הצעיר מביניהם.

קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)
קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)

כאשר נפטר אוטו ב-1980, נטל שארלי, שלמד באותה עת מדעי המדינה, את המאפייה לידיו. הוא הפך את העסק המשפחתי שייסד אביו ב-1947 לרשת שכוללת כיום חמש מאפיות ברחבי בריסל.

כשאוטו פתח את המאפייה, ססמתה הייתה: "לחם, זה הכל". היום, היא כבר מציעה הרבה יותר.

עוד 421 מילים

תגובות אחרונות

יד ושם הבהיר לזילברשלג כי לא ראוי שימשיך לכהן בהנהלת המוסד

פרסום ראשון דודי זילברשלג, חבר הנהלת יד ושם שנקלע לסכסוך משפטי לאחר שביקש למכור מכתב של הילדה רחל מינץ שנרצחה בשואה, הודיע לבית המשפט כי החליט להשאיר את המכתב ברשותו ● זאת, בניגוד להצהרותיו הקודמות כי יעביר את המכתב ליד ושם ● יד ושם על התנהלות זילברשלג: "לא ראוי" ● המשפחה תגיש תביעה להעברת המכתב

עוד 619 מילים

יוזמה מקומית של כנסייה בגרמניה הפכה למפעל חרטה חובק עולם ● גרמנים, רבים מהם צאצאים של נאצים, מביעים תמיכה פומבית ביהודים, נלחמים באנטישמיות, ובעיקר מבקשים סליחה באופן אישי מניצולי שואה ● "איננו יכולים לצפות מהם לסלוח, זו לחלוטין הבחירה שלהם"

עוד 1,005 מילים

מלכוד הביטקוין אסור להפקיד את הרווח בבנק - חובה לשלם עליו מסים

ישראלים שהשקיעו בביטקיון נקלעו למלכודת כלכלית ומשפטית ● מצד אחד, הבנקים מסרבים לקבל את הכספים שהרוויחו, מחשש להלבנת הון ● מצד שני, רשות המסים דורשת תשלום על כל הרווחים ● כך הסתבכו המיליונרים על הנייר בחובות עתק למס הכנסה ● וכך ממשלת המעבר תוקעת את הטיפול בנושא

עוד 1,171 מילים

למרות הפסקת האש נמשך הירי לדרום; כיפת ברזל הופעלה

הפסקת האש בין ישראל לג'יהאד האסלאמי נכנסה לתוקף, אך "גורמים סוררים" בארגון מוסיפים לשגר רקטות לישראל ● בעזה נהרגו במבצע 34 פלסטינים, מהם 25 מחבלים ● 450 רקטות נורו מהרצועה ● בישראל מביעים סיפוק מכך שחמאס לא הצטרף למערכה ● נתניהו תובע מליברמן לומר אם יאפשר הקמת ממשלה שתישען על הרשימה המשותפת, ליברמן דורש מרה"מ שיתחייב למנוע בחירות

עוד 59 עדכונים

פרשנות בסיום 48 שעות לחימה, שלוש תובנות על המצב

עם כינון הפסקת האש הבוקר, ואחרי שתי יממות של מטחי רקטות ופעילות צבאית בעזה, אפשר להתמקד בשלושה נושאים מהותיים שעלו ביומיים האלו ● האם השבתת המשק ביום הראשון הייתה מוצדקת? ● איך זה שארגון קטן מצליח לפגוע במדינה עם הצבא הכי חזק במזרח התיכון? ● ומה המשמעות של התנהלות חמאס במערכה הזו?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מנהיגי כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה גשר וישראל דמוקרטית. אני חוזר פונה אליכם בבקשה גדולה - הביאו להקמת ממשלה בהקדם. לעניות דעתי זו ממש תמימות לסמוך על הבטחות ועל סי... המשך קריאה

מנהיגי כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה גשר וישראל דמוקרטית.
אני חוזר פונה אליכם בבקשה גדולה – הביאו להקמת ממשלה בהקדם.
לעניות דעתי זו ממש תמימות לסמוך על הבטחות ועל סיכומים עם ביבי .
האפשרות הצפויה לדעתי היא שביבי יביא לפיזור הכנסת רגע לפני שיצטרך להיפרד מראשות הממשלה.
מהלך כזה ייתן לו עוד כמה חודשים בממשלת מעבר.
האלטרנטיבה היחידה לבחירות היא ממשלת מיעוט המתבססת על כחול לבן, ישראל ביתנו,
מפלגות מרכז נוספות ובתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת.
ישראל ביתנו, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא מוכנים להיות בממשלה עם המשותפת.
המשותפת, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא רוצים להיות חלק מהממשלה.
שתי העמדות האלו יכולות להתיישב עם ממשלת מיעוט לתקופת ביניים שבהמשכה יצורפו הליכוד (או חלקו) ומפלגות אחרות לממשלה שתהפוך לממשלת אחדות ליברלית והמשותפת תישאר מפלגת אופוזיציה ראשית.

ראשות האופוזיציה תהווה הישג אופטימלי לציבור הערבי הן במעמד הסמלי והן במעורבות הממשית.
זו הדרך היחידה להקמת ממשלה בלי ביבי תוך הצמדות לעמדות העקרוניות של שלושת המפלגות.
מתווה הנשיא בא מרצון טוב אבל להערכתי הוא לא מתאים ליישום מול ביבי שברגע האמת – יבריז.
זו אשליה מסוכנת. אנו נגרר לחוסר יציבות שלטונית שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות.
חלון הזמן לעשיית הפתרון היחיד הזה – הולך וניסגר. זו תהיה טעות טראגית אם לא תנצלו אותו.
בבקשה –
תוציאו אותנו מהמצב הנוכחי ע"י הקמת ממשלת מיעוט שתהווה מסדרון לממשלה רחבה יותר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות

רק באמריקה הרב הצבאי שמלווה חיילים מכל הדתות

אחרי שלושה עשורים בצבא האמריקאי, הרב דייויד גולדסטרום ממונה על הטיפול בחיילים משוחררים - ומודאג מההתאבדויות של יוצאי צבא בארה"ב ● במהלך שירותו בחזית, הוא העניק תמיכה רוחנית לחיילים מכל הדתות והוביל תפילה מיוחדת בארמון של סדאם חוסיין ● ראיון

עוד 632 מילים

בפרקליטות מחפשים את הפלסטיני שנורה בגבו - זמן ישראל מצא אותו

כראם קוואסמי, בן 22 מחברון, נורה בגבו לפני שנה וחצי על ידי כוח מג"ב ● מאז, חקירת האירוע דשדשה, עד אשר וידאו של התקרית פורסם בחדשות 13 ● עכשיו בפרקליטות טוענים כי הם מחפשים את כראם כדי לגבות ממנו עדות - אך לא מצליחים לאתרו ● אדם רזגון שוחח איתו

עוד 874 מילים

זהירות: פירות וירקות

מעקב זמן ישראל אחרי הבטטות, מחקר חדש מצא שאריות חומרי הדברה בגופם של ילדים ישראלים שצרכו פירות וירקות ● המאכלים שהשאירו הכי הרבה עקבות זרחנים אורגניים: תפוחים ומלפפונים ● ד"ר חגית אולנובסקי: "לא הייתי דואגת לילדים שאוכלים מגוון פירות וירקות, אבל לילדים שנצמדים לסוג אחד ואוכלים בכמויות, אני ממליצה לקלף את הקליפה"

עוד 1,240 מילים

גול עצמי המתנחלים שהובילו לסימון המוצרים מהשטחים

סופית: מדינות אירופה יחויבו לסמן מוצרי מזון שמקורם בהתנחלויות, במזרח ירושלים ובגולן ● כך קבע אתמול בית הדין של האיחוד האירופי, בהחלטה שאינה ניתנת לערעור ● למרבה האירוניה, הפסיקה הדרמטית נולדה כתוצאה מפנייה של יקב בהתנחלות פסגות - שקיווה לתוצאה הפוכה ● גורמים מדיניים אומרים כי ניסו למנוע מאנשי היקב להתערב בנושא, ללא הצלחה

עוד 1,569 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה