1

כאב ראש לשופטי בג"ץ

עד תחילת הדיון בבג"ץ אתמול (חמישי) בארבע העתירות שהוגשו נגד הליכי אישור ההסכם הימי בין ישראל ללבנון, נראה היה שהעילה המרכזית שבה קיים סיכוי ממשי שהשופטים יתערבו, היא השאלה האם על הממשלה מוטלת חובה להביא את ההסכם לאישור בהצבעה כנסת, או שהיא רשאית להסתפק בהנחת ההסכם על שולחן הכנסת.

בעניין זה, הרכב השופטים הבכיר – הכולל את הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט נעם סולברג – פחות או יותר גילה דעתו ביחס להצדקה להחלטת הממשלה שלא לאפשר הצבעה בכנסת.

גם אם השופטים יביעו עמדה ביחס להצדקה המוגברת שממשלת מעבר, להבדיל מממשלה המכהנת מכוח אמון הכנסת, תביא הסכמים בינלאומיים בעלי חשיבות לאישור הכנסת, הרי שבסופו של דבר יש בהסכם והמסמכים הנלווים לו פרטים סודיים ומסווגים.

סודיותם של פרטים הנוגעים להסכם בינלאומי מאפשרים לממשלה, בהתאם לסעיף 10(ב) לתקנון הממשלה, להימנע אפילו מהנחתם של הסכמים, במקרים המתאימים, על שולחן הכנסת. כך שהחובה להימנע מהליכים במליאת הכנסת, המחייבים שקיפות, במקרה הנוכחי שבו יש צורך בסודיות ובחשיפת מלוא פרטי ההסכם רק בוועדת המשנה החשאית של ועדת החוץ והביטחון – עשויה לתת בידי השופטים את הנימוק המצדיק הימנעות הממשלה מהבאת ההסכם המלא להצבעה בכנסת.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון רם בן-ברק מסכם את הדיונים בוועדה ובוועדות המשנה על הסכם הגבול עם לבנון, 19 באוקטובר 2022 (וידיאו: ערוץ הכנסת)

לעומת זאת, דווקא הטענות ביחס לתחולתו של חוק יסוד משאל עם, שלא הצטיירו ערב הדיון כטענות בעלות סיכוי משמעותי להתקבל, יצרו לשופטים בעיה.

העמדה שהציג עו"ד אריאל ארליך בשם פורום קהלת גרם לשופטים כאב ראש של ממש. לדבריו, ההסכם משרטט קו גבול ימי בין ישראל ללבנון, החל ממרחק של חמישה ק"מ מהחוף (חמשת הקילומטרים הראשונים קרויים "קו המצופים" וההסכם מקבע את הסטטוס-קוו ביחס אליהם, מבלי לקבוע אותו כקו גבול).

העמדה שהציג עו"ד אריאל ארליך בשם פורום קהלת גרם לשופטים כאב ראש של ממש. לדבריו, ההסכם משרטט קו גבול ימי בין ישראל ללבנון, החל ממרחק של חמישה ק"מ מהחוף

מאחר שרצועת המים הטריטוריאליים של ישראל היא, בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, ברוחב של 12 מיילים ימיים, שהם כ-22 ק"מ בקירוב, המשמעות היא שההסכם מקבע קו גבול ביחס לחלק מתחום המים הטריטוריאליים, שהם חלק מהתחום שעליו חלה ריבונותה של ישראל.

ככל שקו הגבול במקטע הזה, הנושק למים הטריטוריאליים – במובחן מהמים הכלכליים – מגלם ויתור על שטח, הרי שמתחייב להפעיל את הוראות חוק היסוד, ולקיים משאל עם ולחילופין לאשר את ההסכם ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת.

נקודת התורפה בטיעון הזה היא באפשרות שיש בו משום הנחת המבוקש: כל השאלה היא האם הקו שעליו הוסכם בהסכם הימי, אכן מגלם ויתור על שטח ריבוני.

ראש המל"ל איל חולתא ומנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז באולם בית המשפט העליון בדיון על הסכם הגבול הימי עם לבנון בבג"ץ, 20 באוקטובר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

הממשלה טוענת שהקואורדינטות שעליהן הצהירה ישראל ב-2011 בהודעתה לאו"ם לא היוו הכרזה על שטח ריבוני אלא השמעת דרישה, מעין עמדה במו"מ עתידי, ומכל מקום שנטל ההוכחה להוכיח שהגבול בהסכם אכן משקף ויתור על שטח ריבוני, מוטל על כתפי העותרים.

נציג פורום קהלת טען בתגובה, כי אין חובה שהעותרים יציגו תמונה מלאה של כלל השטח הריבוני שעליו מוותרת ישראל בתחום המים הטריטוריאליים, וגם אם שוררת אי-בהירות בעניין זה, הרי שעצם העובדה שההסכם משקף ויתור ולו על שטח ימי ריבוני קטנטן, מחייבת את המסקנה שהוראות חוק יסוד משאל עם חלות בעניין זה. הטיעון הזה תפס את אוזנו של השופט סולברג, ואפשר שפסק הדין יצטרך להתמודד איתו.

עצם העובדה שההסכם משקף ויתור ולו על שטח ימי ריבוני קטנטן, מחייבת את המסקנה שהוראות חוק יסוד משאל עם חלות בעניין זה. הטיעון הזה תפס את אוזנו של השופט סולברג, ואפשר שפסק הדין יצטרך להתמודד איתו

הדיון הסתיים ללא החלטה בתום חמש שעות וחצי, שכללו גם דיון במעמד צד אחד בהיבטים מסווגים של ההסכם, ושמיעת חוות דעת ביטחוניות.

ההערכה היא שבית המשפט ידחה את העתירות, ויכשיר את החלטת הממשלה להימנע מהבאת ההסכם לאישור בכנסת. ככל שזו תהיה התוצאה, השופט סולברג יצטרך ליישב את התוצאה עם פסק הדין שהוא עצמו נתן לפני חודש ימים, שבו נפסל מינויו של השופט בדימוס מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, בשל כללי הריסון והאיפוק החלים על ממשלת מעבר. סולברג יצטרך לחזור לנוסחה שהוא עצמו טבע במקרים קודמים ביחס לממשלות מעבר: איפוק כן, שיתוק לא.

הרכב השופטים בבג"ץ נגד הסכם הגבול הימי עם לבנון: נעם סולברג, הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, 20 באוקטובר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

פסק הדין הצפוי בעניין ההסכם הימי, מעורר חשש שהוא ישקף נסיגה של בית המשפט מהתפקיד שנטל לעצמו בשנים האחרונות, להגן על כבודה ומעמדה של הכנסת מפני רמיסה על ידי הממשלה.

פסק הדין הצפוי בעניין ההסכם הימי, מעורר חשש שהוא ישקף נסיגה של בית המשפט מהתפקיד שנטל לעצמו בשנים האחרונות, להגן על כבודה ומעמדה של הכנסת מפני רמיסה על ידי הממשלה

בכנסת יודעים שכל פסק דין המכשיר, במפורש או במשתמע, התנהגות דורסנית של הממשלה ביחס לתפקידה של הכנסת כרשות המפקחת על עבודת הרשות המבצעת – מייצר מציאות ומכווין את התנהלות הרשויות זו כלפי זו.

השופטים לקחו על עצמם, במובהק, את התפקיד להגן על הכנסת מפני הממשלה בשורה של פסקי דין מרכזיים, כולל מס דירה שלישית, התקציב הדו-שנתי, העברות תקציביות בוועדת הכספים, הצבעה על בחירת יו"ר הכנסת, איכוני שב"כ בתקופת הקורונה, ועוד. פסק הדין בעניין ההסכם הימי עלול לשקף שינוי במגמה השיפוטית הזו.

2

מרידה בסדרי שלטון תקינים

ביום ראשון הקרוב תדון הממשלה, וככל הנראה תאשר, את מינויו של אלוף הרצי הלוי לרמטכ"ל הבא של צה"ל. זאת, לאחר שהשבוע התכנסה הוועדה המייעצת למינוי בכירים, בראשות השופט בדימוס אליקים רובינשטיין – ולאחר שנפגשה עם שר הביטחון בני גנץ, הרמטכ"ל היוצא רב-אלוף אביב כוכבי והלוי עצמו, החליטה לאשר את מועמדותו, לאחר שלא נמצא כל פגם או אף טענה כלשהי הנוגעת לטוהר המידות של המועמד.

סגן הרמטכ"ל, האלוף הרצי הלוי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ההחלטה התקבלה בדעת רוב ולא פה אחד. בדעת מיעוט החזיקה פרופ' טליה איינהורן, שהחליטה להתנגד למינויו של הלוי, מאחר שלשיטתה אין לבצע את המינוי בתקופת בחירות.

עמדתה של איינהורן מהווה חריגה מסמכותה של הוועדה, שהוסמכה לבחון אך ורק היבטים הנוגעים לטוהר המידות של המועמד עצמו. בעבר התעוררה שאלה האם עליה לבחון גם היבטים הנוגעים לניסיונו ויכולותיו המקצועיות של המועמד, אך הובהר שכל סמכותה של הוועדה לבחון היבטים הנוגעים לניגוד עניינים אפשרי ולטוהר המידות.

איינהורן, שמונתה לוועדה בשנת 2018 על ידי ממשלת נתניהו לתקופה של שמונה שנים, ופועלת ברשתות החברתיות כפעילה אופוזיציונית לממשלת בנט-לפיד, הרחיקה לכת ומתחה את גבולות סמכותה לפסול את המועמד שהוועדה בחנה, תוך שהיא מטילה דופי בטוהר המידות של הגורם הממנה – קרי, שר הביטחון גנץ והממשלה כולה.

איינהורן הרחיקה לכת ומתחה את גבולות סמכותה לפסול את המועמד שהוועדה בחנה, תוך שהיא מטילה דופי בטוהר המידות של הגורם הממנה – קרי, שר הביטחון גנץ והממשלה כולה

"אין הדברים אמורים בטוהר המידות של המועמד", היא כתבה בחוות דעתה, "אלא בהתנהלות הגוף הממנה". אחד השיקולים שמנתה להתנגדותה: "יו"ר האופוזיציה [בנימין נתניהו] מתנגד למינוי והציע שהמינוי של הרמטכ"ל הנוכחי כוכבי יוארך".

פרופ' טליה איינהורן (צילום: צילום מסך, "כאן 11")

עמדתה של איינהורן מהווה לא רק פעולה בחוסר סמכות, אלא אף מרידה בסדרי שלטון תקינים.

לא מתפקידה של חברת הוועדה להתעמת עם עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שקבעה בחוות דעת מפורטת בחודש יולי האחרון כי הממשלה רשאית בנסיבות הנוכחיות למנות רמטכ"ל אף בתקופת בחירות. ובוודאי שלא מתפקידה של איינהורן לייצר פרשנות מעוותת של פסיקת בג"ץ – שכן, בפסק הדין שבו נפסל מינויו של השופט מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת, אושררה בעקיפין ההחלטה למנות רמטכ"ל כעת.

אין פלא שחברי הוועדה האחרים – רובינשטיין, משה טרי ונציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ – גינו בחריפות, באופן חריג, את עמדתה של איינהורן:

"באופן נחרץ, אין לקבל את דעתה של פרופ' איינהורן. הנושא שהעלתה אינו בסמכות הוועדה כל עיקר. אין לוועדה סמכות לעסוק בעיתוי המינוי אלא בתוכנו. חבל שהדבר יזוהם כמחטף פוליטי, כדבריה, בשעה שאיננו כזה".

הצדק איתם. במצב מתוקן, דעת המיעוט של איינהורן הייתה שירת הברבור שלה בוועדה המייעצת.

3

האזהרה של השופט עמית

באופן חריג, פרסמה אתמול (חמישי) ועדת הבחירות המרכזית קטע מפרוטוקול מדיון סגור של נשיאות הוועדה, וזאת בעקבות פרסומים שלפיהם הביע יו"ר הוועדה, השופט יצחק עמית, באוזני נציג הליכוד בוועדה, עו"ד אילן בומבך, חשש שמא הליכוד מציב תשתית לטענה שתתעורר אחרי הבחירות, שמטרתה לערער את הלגיטימיות של תוצאות הבחירות.

סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ונציג הליכוד, עו"ד אילן בומבך (מימין), ויו"ר הוועדה, השופט יצחק עמית (משמאל), 29 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

דובר ועדת הבחירות הדגיש בהודעתו כי השופט עמית לא התייחס באופן ממוקד לאף מפלגה כזו או אחרת, והביע חשש כללי מפני התערבות של גורמים זרים בבחירות וניסיונות לפגוע בלגיטימציה של תוצאותיהן.

אלא שדווקא קטע הפרוטוקול שצוטט בהודעת דובר הוועדה, מלמד שהשופט בהחלט התייחס לדברים שהשמיע נציג הליכוד. "אני מקווה ומאמין שחלילה אנחנו לא רואים כאן ניצנים של מה שעלול להתפרש כדה-לגיטימציה מראש של תוצאות הבחירות", אמר עמית באותה ישיבה, "אני חושב שכולנו, כל מי שהציונות חשובה לו, הדמוקרטיה חשובה לו, המדינה הזאת חשובה לו, צריך להיזהר בדברים".

עמית התייחס למכתב ששלח עו"ד בומבך לוועדה, ביחס לצורך "להבטיח את טוהר הבחירות", ואז הוסיף יו"ר ועדת הבחירות: "אני חושב שאנחנו, במיוחד אנחנו, כחברי הוועדה המרכזית, צריכים מאוד להיזהר. הדברים הם בידינו. להתערבות זרה יש את גורמי הביטחון, הם יתעסקו בזה. יש הרבה גורמי ביטחון. כשזה בא מבפנים, אין לזה פתרון".

"אני חושב שאנחנו, במיוחד אנחנו, כחברי הוועדה המרכזית, צריכים מאוד להיזהר. הדברים הם בידינו. להתערבות זרה יש את גורמי הביטחון, הם יתעסקו בזה. כשזה בא מבפנים, אין לזה פתרון"

בעוד פחות משבועיים ימים, כשיתבררו תוצאות הבחירות, יתברר גם האם חששו של השופט עמית ביחס למהלך שמטרתו לפגוע בלגיטימיות של תוצאות הבחירות, היו בגדר תחזית שהתממשה.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז מייצג את "משמר הדמוקרטיה הישראלית" שביקשה להצטרף במעמד "ידידת בית המשפט" לעתירות בעניין ההסכם הימי עם לבנון.