JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מעבר לגבול: העולם הערבי מתאחד נגד ההתנשאות המערבית על קטאר | זמן ישראל
אוהדי ערב הסעודית חוגגים במשחק נגד ארגנטינה, 22 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Ricardo Mazalan)
AP Photo/Ricardo Mazalan
מעבר לגבול

העולם הערבי מתאחד נגד ההתנשאות המערבית על קטאר

ערב הסעודית מנצלת את אופוריית הניצחון על ארגנטינה כדי לעקוץ את ארה"ב בנושא הנפט ● חברת אנרגיה קטארית קיבלה מישראל אישור לפתח את שדה הגז בלבנון ● בצל הסנקציות, איראן מתחברת לרשת החשמל הרוסית ● וגם: 55 שנה להחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

זה לא רק ספורט

המונדיאל בקטאר גנב את רוב כותרות השבוע במזרח התיכון. האוהדים במדינות הערביות בכו מאושר כשנבחרת ערב הסעודית גברה על ארגנטינה; ביקרו את שיר הנושא ואת הזמרת הלבנונית מרים פארס על שחיקתה את תנועותיה של שאקירה ושידרה מסר אוריינטליסטי במראה ובריקוד; התרגשו ממחאת ההמנון של נבחרת איראן; והתפעלו מהנבחרת התוניסאית שדחקה את דנמרק אל הקיר.

לרגע היה נדמה שכמו בימים הקדומים – כשהיה נהוג להפסיק מלחמות במועדים מיוחדים – העולם הערבי מתאחד סביב חוויה ספורטיבית. גם הביקורת החריפה שהופנתה אל קטאר במערב הפכה לגורם מלכד: רק לפני כמה שנים ערב הסעודית, מצרים ואיחוד האמירויות – המדינות שהיו מסוכסכות עם קטאר – הביעו ספק רב ביכולתה לנהל את המונדיאל כהלכה.

אולם, בינואר 2021 הצדדים השלימו ועשו סולחה. לכן, העלבונות נגד הקטארים נתפסו כביקורת שמקורה באוריינטליזם והתנשאות מערבית על המדינות הערביות והמוסלמיות.

אחרי הכול, קטאר הפכה למדינה הערבית הראשונה שזכתה לארח את המונדיאל (אחרי שריפדה את הכיסים של בעלי ההחלטה). כשמדינות ערביות רבות נאבקות בעוני קיצוני, רעב, מחסור במים ובאנרגיה – המונדיאל בקטאר הופך למקור לגאווה.

אוהדי ערב הסעודית חוגגים את במשחק נגד ארגנטינה, 22 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Jorge Saenz)
אוהדי ערב הסעודית חוגגים במשחק נגד ארגנטינה, 22 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Jorge Saenz)

העלבונות נגד הקטארים נתפסו כביקורת שמקורה באוריינטליזם והתנשאות מערבית על המדינות הערביות והמוסלמיות. אחרי הכול, קטאר הפכה למדינה הערבית הראשונה שזכתה לארח את המונדיאל

עוד דבר שבלט במהלך השבוע הראשון של המונדיאל היה התמיכה הרחבה של האוהדים הערבים בפלסטינים. מתברר שאף שבישראל כבר הספיקו להכריז שהנושא הפלסטיני "ירד מסדר היום", בעולם הערבי – תוניסאים, ירדנים, מצרים, עיראקים וגם אזרחים מאיחוד האמירויות – עדיין מתעניינים במה שמתרחש ברשות הפלסטינית, רואים את ההתנהלות הישראלית ולא ממהרים ליפול לזרועות של הכתבים הישראלים הנעלבים.

שני גולים ברשת ובן סלמאן בטוח שהוא מלך העולם

"אל נא תבכי, ארגנטינה" – זאת הייתה הכותרת הראשית של העיתון הסעודי הוותיק "Arab News" יום אחרי הניצחון הבלתי צפוי של ערב הסעודית על נבחרת ארגנטינה. המלך סלמאן הורה על יום חופש לאזרחים ולזרים המועסקים בסקטור הציבורי – וכל המדינה פתחה בחגיגה שטרם נראתה כמוה.

גם יורש העצר הנסיך מוחמד בן סלמאן נראה נרגש מאוד. עבור מנהיגי העולם, הספורט הוא לעולם לא רק ספורט. ניצחון בסדר גודל כזה במשחק שכל העולם צופה בו – או לפחות שומע וקורא אליו – מתרגם לכוח ועוצמה.

מבחינת בן סלמאן, שני הגולים שהבקיעו הכדורגלנים הסעודיים שווים זהב טהור. הם באו בדיוק ברגע קריטי, כשערב הסעודית עושה שריר מול ארה"ב, מפגינה עצמאות ומצמצמת את תפוקת הנפט.

"אל נא תבכי ארגנטינה": הכותרת הראשית של העיתון הסעודי "Arab News" אחרי הניצחון במודניאל
"אל נא תבכי ארגנטינה": הכותרת הראשית של העיתון הסעודי "Arab News" אחרי הניצחון במונדיאל

מבחינת בן סלמאן, שני הגולים שהבקיעו הכדורגלנים הסעודיים שווים זהב טהור. הם באו בדיוק ברגע קריטי, כשערב הסעודית עושה שריר מול ארה"ב, מפגינה עצמאות ומצמצמת את תפוקת הנפט

יום אחרי הניצחון בדוחה – שר האנרגיה הסעודי הנסיך עבדול עזיז בן סלמאן אמר לסוכנות הידיעות SPA כי הקיצוץ הנוכחי של שני מיליון חביות נפט ליום יימשך עד סוף 2023 והוסיף ש"אם יידרש קיצוץ נוסף, ערב הסעודית תשמח לדון בכך".

אפשר להניח שבבית הלבן לא שמחו לקרוא את ההצהרות הבוטות הללו. נראה שהניצחון הסעודי במונדיאל רק הוסיף דלק למדורת ההבלים הזאת.

קטאר תקבל נתח מהגז הלבנוני

בזמן שהעולם ממוקד במגרשים הירוקים של המונדיאל – בקטאר ממשיכים לעשות עסקים. מסתבר שלא רק Total הצרפתית אלא גם Energy Consortium  הקטארית קיבלה מישראל אישור לפתח את שדה הגז קאנה בלבנון.

כבר באמצע אוקטובר – עוד לפני החתימה על הסכם הגבול הימי עם לבנון – דווח על כך שהקטארים מעוניינים להיכנס לעסקי הגז בלבנון ולהחליף את החברה הרוסית Novotek, שוויתרה על 30% שלה בשדה קאנה לפני כחודשיים.

החומה בין ישראל ללבנון מהצד הישראלי, כשברקע הים התיכון, 14 באוקטובר 2022 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov, File)
החומה בין ישראל ללבנון מהצד הישראלי, כשברקע הים התיכון, 14 באוקטובר 2022 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov, File)

גם הכניסה של קטאר לעסקי הגז עם לבנון נעשתה באישור ישראלי, משום שלישראל הייתה זכות ווטו בנושא בחירת חברות האנרגיה שייפתחו את השדה

לקטאר ולישראל אין יחסים דיפלומטיים. קטאר תומכת באופן מוצהר בתנועת חמאס ובתנועת האם שלה – האחים המוסלמים. יחד עם זאת, בשנים האחרונות היחסים בין קטאר לארה"ב דווקא השתפרו מאוד.

ממשלות ישראליות אף השתמשו לא פעם בשירותיה של דוחה כשהיה צורך בתיווך מול רצועת עזה – ומזוודות של דולרים הועברו על ידי השליח הקטארי המיוחד לראשי חמאס בעזה באישורה של ישראל. גם הכניסה של קטאר לעסקי הגז עם לבנון נעשתה באישור ישראלי, משום שלישראל הייתה זכות ווטו בנושא בחירת חברות האנרגיה שייפתחו את שדה קאנה.

לא רק כטב"מים: איראן מתחברת לרשת החשמל הרוסית

השבוע איראן החלה בתהליך חיבור של רשת החשמל שלה לזו הרוסית. שר האנרגיה האיראני עלי אכבר מהרביאן, אמר שאיראן השלימה "סנכרון ראשוני" בין רשת החשמל שלה לרשת המחברת את רוסיה, ארמניה ואזרבייג'ן.

המושג "סנכרון" מתייחס לתהליך שבו מתאימים תדרים של מערכות חשמל. התקשרות ברוסיה דיווחה כי הצדדים נקטו בצעדים טכניים לסנכרון כללי של רשתות החשמל כדי שאיראן תוכל להבטיח את יציבות אספקת החשמל.

נשיא איראן אבראהים ראיסי בפגישת פסגה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין, 19 בינואר 2022 (צילום: Pavel Bednyakov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
נשיא איראן אבראהים ראיסי נפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין, 19 בינואר 2022 (צילום: Pavel Bednyakov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

"בעת הצורך, איראן תוכל לייבא חשמל ממדינות אחרות, בהן אזרבייג'ן, ארמניה וטורקמניסטן, וכשיהיו לה עודפי חשמל – היא תוכל לייצא למדינות נזקקות", דיווח אתר רוסי העוסק בתחום האנרגיה.

"בעת הצורך, איראן תוכל לייבא חשמל ממדינות אחרות, בהן אזרבייג'ן, ארמניה וטורקמניסטן, וכשיהיו לה עודפי חשמל – היא תוכל לייצא למדינות נזקקות"

איראן ורוסיה שוקלות חילופי כוח כבר שנים. ב־2016 רוסיה ואיראן הגיעו להסכם טנטטיבי לחיבור בין רשתות החשמל שלהן – כשהמדינות המקשרות יהיו מדינות דרום קווקז. מה שהאיץ את התהליכים הייתה המלחמה באוקראינה, שהביאה להטלת סנקציות מערביות קשות נגד רוסיה.

זה היה גם הרקע להידוק היחסים הדיפלומטיים, המסחריים והצבאיים בין השתי המדינות. רוסיה רוכשת באיראן כטב"מים וטילים בליסטיים המשמשים אותה במלחמה נגד העם האוקראיני.

היום הזה בתולדות המזה"ת: החלטה 242

ב־22 בנובמבר 1967, בתמיכת ברית המועצות וארה"ב, התקבלה החלטה 242 של מועצת הביטחון. המשמעות הסתכמה בשתי נקודות: נסיגת הכוחות הישראליים מהשטחים שכבשה במהלך מלחמת ששת הימים – והכרה בריבונות, השגת פתרון צודק לבעיית הפליטים, הבטחת חופש שיט ושלמות טריטוריאלית של כל מדינה באזור.

חיילי מילואים באי טיראן במהלך מלחמת ששת הימים, 8 ביוני 1967 (צילום: אוסף התצלומים הלאומי, עיבוד מחשב)
חיילי מילואים באי טיראן במהלך מלחמת ששת הימים, 8 ביוני 1967 (צילום: אוסף התצלומים הלאומי, עיבוד מחשב)

בנוסח האנגלי נקראה ישראל לסגת מ"שטחים שכבשה" ללא ה"א הידיעה. הנוסח סוכם בין נשיא ארה"ב וראש ממשלת ברית המועצות. בנוסח הצרפתי נכתב "השטחים שכבשה", בה"א הידיעה.

מייד אחרי אישור ההחלטה, הביע השגריר הסובייטי וסילי קוזנצוב את הסתייגותו ממנה ואמר: "ברור שיש מרחב תמרון לפירושים שונים שיבטיחו לישראל את הזכות לקבוע גבולות חדשים ולהסיג את כוחותיה רק עד לקווים שייראו לה מתאימים". ירושלים לא הוזכרה בהחלטה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
ביבי ודרעי כבר לא יודעים מה לעשות, טוויטר לא, פייסבוק לא, נשאר רק 'זמן ישראל'. "הי, 'ביבי/דרעי', כן כן, אתם, אתם נקלטים בקלות, החארטא שלכם מזמן שקופה. לא חאראם על הקללה שבבית? לא? רחמנו... המשך קריאה

ביבי ודרעי כבר לא יודעים מה לעשות, טוויטר לא, פייסבוק לא, נשאר רק 'זמן ישראל'. "הי, 'ביבי/דרעי', כן כן, אתם, אתם נקלטים בקלות, החארטא שלכם מזמן שקופה. לא חאראם על הקללה שבבית? לא? רחמנות על בני ביתכם, רחמו עליהם!". 'ביבי/דרעי' גם את בני ביתם לא רואים ממטר

עוד 903 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 16 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

״בלי פוליטיקה״ - על השקט המדומה והאג'נדה המסתתרת מאחוריו

"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".

פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 643 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

מחשבות מגרמניה - איך תיראה דה-רדיקליזציה של החינוך בישראל?

בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.

הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.

עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 779 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים

תגובות אחרונות

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.