המילים האלה נכתבות בזמן שהכותב יושב מול מחשב בחולצה קצרה ומחלון חדר העבודה ניבטים שמי תכלת חפים מענן. על פי לוח השנה, אנחנו עמוק בתוך דצמבר – 10 ימים לפני חנוכה. בחוויה הישראלית הקולקטיבית, חג האורים צרוב כחג סגרירי עם נרות וסופגניות, כשבחוץ קר וגשום.
השבוע התעדכן המודל המטאורולוגי האירופי לטווח של חודש. לפיו, מזג האוויר בישראל עד סוף דצמבר צפוי להיות חמים ויבש, כלומר, עוד מאותו דבר. דצמבר האביבי יחסית מצטרף לנובמבר, שלמעט פרצי גשם מרוכזים פה ושם (למשל, השיטפונות בראשון לציון בשבוע שעבר) היה יבש למדי.
מבט בנתוני המשקעים של השירות המטאורולוגי מגלה שברוב חלקי הארץ כמות הגשמים שירדה עד כה נמוכה משמעותית מהממוצע: בתחנות המדידה של חיפה רשמו עד כה 50%–60% מהממוצע הרב שנתי, וכך גם ברוב תחנות הגליל.
רמת הגולן רשמה נתון של כ־70% מהממוצע. תל אביב לעומתה רשמה נתון של 44% מהממוצע. האזורים שבהם ירדה עד כה מכסת גשמים נאה הם, כאמור, ראשון לציון (דומה לממוצע הרב שנתי) והחלק הצפון־מערבי של הנגב – אשקלון, נגבה וקריית גת.
נתוני הגשמים העגומים לא בהכרח מבשרים שאנחנו בפתחה של שנת בצורת. נובמבר אשתקד היה חם ויבש בהרבה מזה של השנה. הימים החמים גם סיפקו כר פורה לשרפות
נתוני הגשמים העגומים לא בהכרח מבשרים שאנחנו בפתחה של שנת בצורת. נובמבר אשתקד היה חם ויבש בהרבה מזה של השנה. הימים החמים גם סיפקו כר פורה לשרפות. ובכל זאת, כזכור, בהמשך החורף נפתחו ארובות השמים והיו כמה שבועות קרים במיוחד.
בסיכום השנתי התברר שזו הייתה שנת גשמים ראויה בהחלט, שהשלימה רצף של שלוש שנים פוריות למדי מבחינת נתוני הגשמים. לכן, המסקנה ממיעוט הגשמים לא נוגעת לסך המשקעים שירדו או לא ירדו בהמשך החורף, אלא ללוח הזמנים של החורפים: נראה שבשנים האחרונות הם מתחילים יותר ויותר מאוחר.
נובמבר סופח כמעט רשמית לקיץ ודצמבר זוחל בעקבותיו. "זו לא רק תחושה. לוקח לחורף יותר זמן להתניע", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב והמנהל המדעי של חברת "ניהול משאבי סביבה".
"כבר כמה שנים שבנובמבר יש פחות גשמים ויותר חם. ככל שהגלובוס מתחמם זה מקשה על הסירקולציה של האוויר הקר. הקטבים בעונה הזו עדיין חמים יחסית, כשהקוטב יותר חם לאוויר הקר קשה להתפשט דרומה והוא נתקע בצפון אירופה. אז האירופאים הולכים לקפוא בדצמבר – שזה לא טוב מבחינת המלחמה והמאבק בפוטין, אבל האוויר שמגיע לישראל חם יותר".
"כשהקוטב יותר חם לאוויר הקר קשה להתפשט דרומה והוא נתקע בצפון אירופה. אז האירופאים הולכים לקפוא בדצמבר – שזה לא טוב מבחינת המלחמה והמאבק בפוטין, אבל האוויר שמגיע לישראל חם יותר"
בשנים הקודמות קיבלנו מנות מרשימות של גשמים.
"כשהאוויר והים יותר חמים, יש יותר אידוי והאוויר החם יכול להכיל יותר אדי מים. התוצאה היא גשמים אינטנסיביים ועוצמתיים, שגם גורמים להצפות. אז בסוף העונה פקיד האקלים יגיד 'קיבלתי בגוש דן את הכמות הממוצעת', אבל הכמות הזו מתפזרת באופן אחר, במכות עוצמתיות וקצרות".
ד"ר ברוך זיו, מומחה אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה, פרסם לפני כשנה מחקר עם כמה מעמיתיו שבו הראה כי ב־45 השנים האחרונות (מאז אמצע שנות ה־70) החורף הישראלי התקצר בשבעה ימים.
"זה אולי נשמע מעט", הוא אומר, "אבל שבעה ימים מתוך 112 זה קיצור של 6% וזה משמעותי מאוד. בשנים האחרונות החורף מתחיל בממוצע ב־21.11 ומסתיים ב־13.3. עונה של שלושה וחצי חודשים, כשגם מתוכה אנחנו רואים במחקר שיש ירידה בכמות הגשמים בשני הקצוות של העונה – נובמבר ומרץ.
"לעומת זאת יש עלייה במרכזה – בעיקר בינואר – שם כמות הגשמים גדלה ב־10%. כלומר, החורף יותר קצר אבל יותר אינטנסיבי. ב־12 השנים האחרונות נובמבר היה ארבע פעמים יבש מאוד, כמו ב־2010 כשזה גרם לשרפה הגדולה בכרמל וב־2016, שגם בה היה גל שרפות. גם בשנה שעברה היה נובמבר מאוד יבש".
"החורף יותר קצר אבל יותר אינטנסיבי. ב־12 השנים האחרונות נובמבר היה ארבע פעמים יבש מאוד, כמו ב־2010 כשזה גרם לשרפה הגדולה בכרמל"
איך קובעים מתי עונה מתחילה ומתי היא מסתיימת?
"ברור שהמושגים של יורה ומלקוש לא רלוונטיים כי הגשם הראשון זה כמה טיפות באוקטובר שאין להן שום משמעות, וכך גם בדרך כלל הגשם האחרון אי שם במאי. תקופה ארוכה התלבטו איך להגדיר את תחילת וסיום העונה, וכיום המושג המקובל הוא 'עונה אפקטיבית', שמתחילה ברגע שירדו 10% מכמות הגשמים הממוצעת – ומסתיימת כשירדו 90% מהממוצע".
גם ד"ר זיו מסביר שבעוד שהחורף מתקצר, הוא גם נהיה עוצמתי יותר: "כל עלייה של מעלה מגדילה בצורה אקספוננציאלית את כמות אדי המים באוויר – ואת כמות המים המשתחררת בעת אירוע גשם. לכן ראינו במחקר שתי מגמות סותרות – פחות ימי גשם בכל הארץ ועלייה בעוצמת הגשמים היממית. זה אומר כמובן שיש יותר סכנה לשיטפונות".
"ברור שאם התחזית של המודל האירופי תתממש ובדצמבר לא יהיו מספיק גשמים, תהיה פגיעה משמעותית בחקלאים ובגידולים"
נפגעת נוספת מהדפוס החדש היא החקלאות המתבססת על מי גשמים. "באמצע נובמבר זורעים בישראל בערך מיליון דונם של חיטה", אומר ד"ר גבעתי. "אחרי שזורעים מסתכלים על השמים ומחכים לגשם.
"אני מעורב בימים אלה במחקר עם משרד החקלאות הבוחן את השפעות שינוי האקלים ומשטר הגשמים על גידולי חיטה, תפוחי אדמה וגזר בישראל. ברור שאם התחזית של המודל האירופי תתממש ובדצמבר לא יהיו מספיק גשמים, תהיה פגיעה משמעותית מאוד בחקלאים ובגידולים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו