JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מעקב זמן ישראל: הממשלה הבאה עוד לא קמה אבל הבנייה הלא חוקית התרחבה | זמן ישראל
"מאז הבחירות אנחנו מצליחים להתקדם ולבנות יותר"

הממשלה הבאה עוד לא קמה אבל הבנייה הלא חוקית התרחבה

מעקב זמן ישראל עוד לפני שהממשלה התחלפה, בגדה המערבית השינוי כבר מורגש בשטח ● פלסטינים ופעילי שמאל מדווחים על תנופת בנייה לא חוקית במאחזים בהר חברון, בניית תשתיות לא חוקית בבקעה, הכבדת האכיפה על פלסטינים והפקעה מאסיבית של אדמותיהם בשומרון ● יו"ר מועצת בקעת הירדן: "מאז הבחירות כמעט אין בנייה של ערבים"; מייסדת תנועת נחלה: "הריסת המבנים במאחזים ירדה ב־50%"

פעילי ימין מתנועת התיישבות נחלה מקימים מבנה זמני בכיכר הבימה בת"א במחאה הקוראת להקמת יישובים חדשים בגדה המערבית, 12 ביולי 2022 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90
פעילי ימין מתנועת התיישבות נחלה מקימים מבנה זמני בכיכר הבימה בת"א במחאה הקוראת להקמת יישובים חדשים בגדה המערבית, 12 ביולי 2022

כחודש וחצי עברו מאז הבחירות. רשמית, דבר לא השתנה. הממשלה החדשה טרם הושבעה, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר טרם התמנו לשרים והחוק שמעביר מצה"ל לידיהם את השליטה במנהל האזרחי ובמשמר הגבול טרם עבר.

אבל המציאות בשטח מושפעת מיחסי כוחות ומציפיות לעתיד. חלק מהפעילים בארגוני זכויות אדם ישראלים ופלסטיניים – וגם בהנהגת ההתנחלויות – מדווחים כי מאז נובמבר, הבנייה הישראלית בשטחים התרחבה.

לפי עדויות הפעילים, אין שינוי בהיקף הבנייה בהתנחלויות החוקיות – משום שזו תלויה באישורים – אלא בבנייה במאחזים הבלתי־חוקיים. עיקר השינוי נוגע לבניית תשתיות – סלילת כבישים, הנחת צינרות ועיבוד אדמה במקומות שאינם נמצאים כיום בשטחו של יישוב מסוים.

אין בידי זמן ישראל מידע סטטיסטי על שינוי בהיקף הבנייה והדיווחים מבוססים על התרשמות בלבד. עם זאת, מדובר בדיווחים מכמה מקורות שונים – עם אינטרסים מנוגדים – מה שעלול להצביע על המגמה.

"יש תנופת בנייה במאחזים הלא חוקיים בשבועות האחרונים. בכל שבוע אני רואה במאחזים מובילים עם קרוואנים גדולים. אחר כך הקרוואנים נמצאים על הקרקע"

מבנים חדשים במאחז הלא-חוקי עשאל בהר חברון, דצמבר 2022 (צילום: מיכל צדיק)
מבנים חדשים במאחז הלא־חוקי עשהאל בהר חברון, דצמבר 2022 (צילום: מיכל צדיק)

"יש תנופת בנייה במאחזים הלא חוקיים בשבועות האחרונים, רואים את זה לפחות באזור הר חברון, שם אני נמצאת", אומרת מיכל צדיק, מתנדבת מארגון השמאל מחסום ווטש, שמגיעה לאזור מדי שבוע.

לדברי צדיק: "בכל שבוע אני רואה במאחזים מובילים עם קרוואנים גדולים. אחר כך הקרוואנים נמצאים על הקרקע. בעיקר בעשהאל, וגם במצפה אביגיל ובמצפה אשתמוע".

התלוננתן למנהל האזרחי?
"אנחנו מכינות תלונה".

מבדיקה שערכנו עולה כי לא התקבלה תלונה על בנייה ב"עשאל" ו"במצפה אביגיל".

"מצפה אשתמוע" מוגדר כיום כיישוב חוקי הצמוד ליישוב החוקי "שמעה". בעבר אשתמוע היה מאחז לא חוקי ששכן על גבעה סמוכה. בהוראת משרד הביטחון המאחז פונה ב־2013 והממשלה אישרה את העברתו למיקומו הנוכחי. אבל צדיק טוענת שלאחרונה הוקמו מחדש מבנים בשטח שבו נמצא המאחז בעבר.

מיכל צדיק, מתנדבת מחסום ווטש, ועיסא אבו אל כבש, תושב פלסטיני, בסיור בהר חברון, דצמבר 2022 (צילום: מוחמד דבסן)
מיכל צדיק, מתנדבת במחסום ווטש, ועיסא אבו אל כבש, תושב פלסטיני, בהר חברון, דצמבר 2022 (צילום: מוחמד דבסן)

מזכיר היישוב "אשתמוע" אורי ברטפלד אמר בתגובה: "אני לא מכיר בנייה חדשה בסביבה שמחוץ ליישוב". בסרטון שצולם החודש על ידי ארגון מחסום ווטש ניתן לראות כי מתבצעות עבודות תשתית בהר חברון.

לדברי צדיק: "חוץ מבתים, סוללים בשבועות האחרונים דרכים חדשות בין היישובים. מסביב לכביש 35 נסללות דרכים המזגזגות בין שטחי C ל־A. טרקטורים מסתובבים בשדות עם דגלי ישראל, חורשים אדמה ומפלסים דרכים. כאילו מנסים להכשיר את השטח לבנייה פרועה ברגע שישחררו את הרסן.

"בשנה וחצי האחרונות, בזמן 'ממשלת השינוי', בנו במאחזים יותר מאשר בזמן הממשלות הקודמות של נתניהו, ובחודש וחצי האחרונים – עוד יותר".

צה"ל מנסה לעצור את הבנייה הלא־חוקית?
"אני לא רואה שמישהו נוגע בהם. מצד שני, בזמן האחרון מכבידים יותר ויותר את האכיפה נגד בנייה פלסטינית ללא היתר על אדמותיהם – והורסים להם עוד יותר בתים מאשר בעבר".

ההתרשמות של צדיק בנוגע לעלייה בהיקף הבנייה בשנה וחצי האחרונות תואמת את הדוחות שפרסם ארגון שלום עכשיו.

"אני לא רואה שמישהו נוגע בהם. מצד שני, בזמן האחרון מכבידים יותר ויותר את האכיפה נגד בנייה פלסטינית ללא היתר – והורסים להם עוד יותר בתים מאשר בעבר"

"הורסים פחות במאחזים, אולי מבינים מה עומד להתרחש"

טענה דומה על שינוי בשטח מאז הבחירות, מזווית ראייה הפוכה, עולה מדברי פעילת הימין דניאלה וייס, מייסדת ומובילת תנועת נחלה, המקדמת הקמה של התנחלויות חדשות.

לדברי וייס: "יש הקלה בבנייה מאז הבחירות, זה נכון. בעיקר פחות הרס של בתים ומבנים. אני מעריכה שאנחנו מצליחים להתקדם ולבנות ב־10% יותר – וכוחות הביטחון הורסים פחות בתים ב־50%.

מתנחלי חברי תנועת נחלה מנסים להקים מאחז לא חוקי ליד קריית ארבע, 20 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מתנחלי חברי תנועת נחלה מנסים להקים מאחז לא חוקי ליד קריית ארבע, 20 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"יש הקלה בבנייה מאז הבחירות, זה נכון. בעיקר פחות הרס של בתים ומבנים. אנחנו מצליחים להתקדם ולבנות ב־10% יותר – וכוחות הביטחון הורסים פחות בתים ב־50%"

"מביש לומר, אבל עד הבחירות כמעט כל בית שיהודי העלה על הקרקע נהרס תוך זמן קצר. זה השתנה בזמן האחרון. אולי כוחות הביטחון מבינים שעומד להתרחש שינוי גדול ונכנסו ל'הולד'".

את יכולה לתת דוגמה למקומות עם בנייה לא חוקית שלא הורסים?
"לא. לא אספק מידע שעלול להביא להריסה".

באיזה אזורים בגדה המערבית השינוי התרחש?
"להערכתי, שמבוססת על הסתובבות בשטח – בכל האזורים בערך במידה שווה".

וייס הובילה ביולי השנה את מבצע נחלה, שבמסגרתו אלפי ישראלים הגיעו לעשר נקודות בשטחים במטרה להקים בהם התנחלויות. הם הקימו בשטחים האלה מבנים בניגוד לחוק. כפי שנחשף בזמן ישראל, כוחות הביטחון פינו תוך יממה את כל המתיישבים ואת רוב המבנים שהקימו.

עימות בין פעילי תנועת נחלה וארגון שלום עכשיו, בזמן שנחלה ניסו להקים מאחזים לא חוקיים בשומרון, 20.7.2022 (צילום: שלום עכשיו)
מבצע הקמת המאחזים נחלה 20.7.2022 (צילום: שלום עכשיו)

מאז, חלק מהמתנחלים חוזרים מדי פעם לאותן נקודות – ליום או ללילה אחד – ושוב עוזבים. כעת, לפי הצהרותיה של וייס, הם מתכוונים לחדש את ההתיישבות.

וייס: "מאז המבצע, מגיעה מדי פעם משפחה ללון ללילה אחד, ופה ושם מקימים איזשהו מבנה ונוטשים אותו, כשהצבא מגיע או עוד קודם. בזמן האחרון, הצבא מגיע פחות, והחבר'ה מגיעים יותר ונשארים יותר זמן. אחרי שתקום הממשלה החדשה, בעזרת השם, נחזור לכל הנקודות בגדול ולא נזוז מהן יותר".

"בזמן האחרון הצבא מגיע פחות, והחבר'ה מגיעים יותר ונשארים יותר זמן. אחרי שתקום הממשלה החדשה, בעזרת השם, נחזור לכל הנקודות בגדול ולא נזוז מהן יותר"

"מכבידים על הבנייה הפלסטינית עוד יותר"

עמוס מגד, פעיל בארגון השמאל "פעילי בקעת הירדן", ארגון סיוע לרועים ולחקלאים פלסטינים בבקעה, מציג תמונת מצב דומה. לדבריו: "אני רואה בשבועות האחרונים ניסיונות בולטים של מתנחלים להשתלט על שטחים לא מיושבים. בונים בעיקר תשתיות, לא בתים".

חקלאי ישראלי מבצע עבודה חקלאית לא חוקית בשטח אש בבקעה, דצמבר 2022 (צילום: עמוס מגד)
עבודה חקלאית בשטח אש בבקעה, דצמבר 2022 (צילום: עמוס מגד)

מגד מביא כדוגמא לכך עבודות חקלאיות שנעשו בשדה שמוגדר כשטח אש, קרוב להתנחלות החוקית חמדת. "זיהיתי שם פעילות של מתנחלים, כמה טרקטורים שפרצו דרך למעלה הגבעה שמעל השדה. צילמתי והתלוננתי לצה"ל.

"זה שטח שבעבר גרו בו תושבים פלסטינים, כיום הוא שטח אש וגם לפלסטינים אסור לגור בו ולעבד אותו. כשהם מנסים לעבוד מסלקים אותם. ודאי שזה אמור להיות אסור למתיישבים שהגיעו מישראל או מהתנחלות אחרת. אבל נראה שהם מרגישים שעוד מעט הם יהיו בעלי הבית על מלא ויוכלו להתיישב בכל מקום שמתחשק להם – ומכינים את הקרקע".

איך אתה יודע שהכלים והעבודות שראית הם של מתנחלים ולא של צה"ל או של פלסטינים?
"אלה לא כלים צה"ליים, תראה את הצבע והצורה שלהם. לפלסטינים אין כלים מודרניים כאלה אלא כלים ישנים ומיושנים, שנראים אחרת לגמרי.

מתיעוד שהגיע לידי זמן ישראל ממקור נוסף עולה כי בתוך שטח האש יש אזורים שבהם האדמה חרושה היטב, כך שאכן בוצעה עבודה חקלאית בניגוד לחוק. עמוס מגד אף תיעד הריסות בתים של פלסטינים, שהוקמו ללא היתר בג'יפתליק. מהמנהל האזרחי נמסר בתגובה: "מסיור שנערך על ידי הגורמים הרלוונטיים במנהל, לא נמצא כל ממצא לבנייה בלתי חוקית באזור המצוין בפנייתך".

"במקביל ליד הקלה מול המתנחלים, יש בזמן האחרון עוד יותר הכבדות מהרגיל כלפי בנייה פלסטינית באדמות שלהם", אומר מגד, "לפי החוק הישראלי, הבנייה שלהם לא חוקית אף שאין להם מקום אחר לחיות בו. יש המון הריסות בתים. בג'יפתליק, למשל, הרסו המון רק בשבועיים האחרונים".

בניגוד למגד, דפנה בנאי – מתנדבת במחסום ווטש שמגיעה מדי שבוע לבקעה – לא רואה שינוי בשטח מאז הבחירות. לדבריה: "יש בנייה של מתנחלים כל הזמן, חוקית ולא חוקית, בעיקר לא חוקית. רק בחודש האחרון בנו שדה סולארי ענק על ההר מדרום להתנחלות גיתית (החוקית, ת"ג). גם זאת הרחבה של ההתנחלות".

זה לא בסדר שיישוב חוקי מקים שדה סולארי כדי לייצר חשמל נקי?
"זה לא בסדר שהיישוב נמצא שם. כל הרחבה שלו היא בדיוק מה שהיא, הרחבת מפעל ההתנחלויות הפוגע בתושבים הפלסטינים ובסיכוי להסדר עתידי. המצב היה ונשאר רע מאוד, ואני לפחות לא מבחינה בשינוי בחודש האחרון.

"מאז 2016 המתנחלים התלבשו על הבקעה ולא מפסיקים לבנות. בשנה האחרונה בהחלט הייתה האצה של הבנייה, אין יישוב ישראלי בבקעה שלא הורחב. והרשויות – צה"ל, המנהל, המועצה האזורית – לא מפריעות להם. באותו זמן, כל חושה קטנה שהפלסטינים בונים נהרסת מייד בתואנת 'לא חוקי'".

"בשנה האחרונה בהחלט הייתה האצה של הבנייה, אין יישוב ישראלי בבקעה שלא הורחב. באותו זמן, כל חושה קטנה שהפלסטינים בונים נהרסת מייד בתואנת 'לא חוקי'"

עבודות להקמת פאנלים סולאריים ליד היישוב גיתית בבקעה, דצמבר 2022 (צילום: דפנה בנאי)
עבודות להקמת פאנלים סולאריים ליד היישוב גיתית בבקעה, דצמבר 2022 (צילום: דפנה בנאי)

דוד אלחייני, יו"ר המועצה האזורית בקעת הירדן, שכיהן מ־2019 ועד ספטמבר השנה כיו"ר מועצת יש"ע, אומר שכיום אין בנייה חדשה בבקעה, אבל הוא מתייחס רק ליישובים החוקיים.

לדברי אלחייני: "פעילי השמאל מבלבלים במוח. כבר חצי שנה, מאז מאי, לא התכנסה מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי כדי לדון בקידום בנייה בבקעה, אז אם יש בכלל בנייה חדשה ביישובים שלנו – זה רק מה שאושר לפני מאי".

אתה מדבר על בנייה חוקית, אבל פעילי השמאל והאקטיביסטים הפלסטינים אומרים שיש יותר בנייה בלתי חוקית.
"הבנייה הלא־חוקית בבקעה זה שבע חוות חקלאיות שהקימו אנשים פרטיים ואין לנו קשר אליהן. אני לא מסתובב בחוות. אנחנו הגשנו לצה"ל תוכנית להפוך שתיים מהן לחוקיות, חוות אורי וחוות צוריאל – ולא קיבלנו אישור".

ומאז הבחירות לא בונים בהן יותר?
"לא יודע. מה שאני כן יודע זה שמאז הבחירות כמעט אין בנייה לא חוקית, ובכלל, של ערבים. הם תמיד מנסים לבנות כי הם צריכים מקום מגורים ולא מאשרים להם. אבל לאחרונה יש יותר פיקוח, הפקחים מסתובבים בשטח יותר ומחלקים יותר צווים, אז הם מפחדים ולא בונים".

"מאז הבחירות כמעט אין בנייה לא חוקית, ובכלל, של ערבים. יש יותר פיקוח, הפקחים מסתובבים בשטח יותר ומחלקים יותר צווים, אז הם מפחדים ולא בונים"

דוד אלחייני (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
דוד אלחייני (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אלחייני תומך בפתרון של "סיפוח–אזרוח" – סיפוח הגדה המערבית – או לפחות של שטחי C לישראל – תוך מתן זכויות אזרח שוות לתושביהן הפלסטינים. כחלק מכך, הוא תומך בהרחבת היתרי הבנייה גם למתנחלים וגם לפלסטינים.

לדבריו: "זה שלא נותנים לערבים לבנות זאת איוולת שאין כדוגמתה. יש להם כפרים שהצפיפות והתנאים בהם זאת קטסטרופה. סוגרים עליהם מכל עבר. מה מצפים מהם? ברור שהם בונים לא־חוקי, ואם לא יתנו להם לבנות בכלל, ברור מה הסכנה הביטחונית שנובעת מכך".

רוב המתנחלים, פעילי השמאל והפלסטינים רואים את המציאות כמשחק סכום אפס, שבו הבנייה שלכם היא על חשבון הפלסטינים ולהיפך.
"שטויות. יש מקום לכולם. אני לא רוצה כאן אזרחים סוג ב'. האינטרס שלנו הוא שכולם יתפרנסו, יבנו ויחיו בכיף".

"זה שלא נותנים לערבים לבנות זאת איוולת. יש להם כפרים שהצפיפות והתנאים בהם זאת קטסטרופה. ברור שהם בונים לא־חוקי. אם לא יתנו להם לבנות בכלל, ברור מה הסכנה הביטחונית שנובעת מכך"

יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' בדרך לשיחות על הרכבת הממשלה בירושלים, 6 בנובמבר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', 6 בנובמבר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הממשלה הבאה מתכוונת לתת לסמוטריץ' ולבן גביר סמכויות רחבות בשטחים, וזה יאפשר בנייה ישראלית כמעט לא מוגבלת. זה פתרון שאתה מאמין בו?
"כן, כי הם רוצים לאפשר בנייה של יהודים ואני בעד, כמובן. הם גם לא רוצים לתת זכויות לערבים, ועל זה אני חולק עליהם.

"אבל לדעתי זה הכול 'כלאם פאדי', כמו שהערבים אומרים. כותרות ריקות. הסמכות של סמוטריץ' ובן גביר תישאר על הנייר, נתניהו ימשיך לקבוע את המדיניות וצה"ל ימשיך לקבוע את המצב בשטח. תבוא לפה בעוד שנה ותראה שכלום לא ישתנה".

לא כל מנהיגי המתנחלים מסכימים עם אלחייני, בלשון המעטה. יו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן אמר: "הלוואי שהייתה איזושהי תנופת בנייה בהתיישבות היהודית ביו"ש, או איזושהי תנופת אכיפה.

"הלוואי שהיה איזשהו שינוי במציאות המבישה של אכיפה סלקטיבית שבה הפלסטינים בונים עשרות אלפי מבנים לא חוקיים בשטחי C באין מפריע – ובאותו זמן אסור לבנות ביישובים שהממשלה אישרה בפועל את הקמתם לפני 20 שנה, וסיפקה להם תשתיות, והאיסור על היהודים נאכף בקשיחות. מצפה מהממשלה החדשה לשנות את המצב, אבל בינתיים זה רק דיבורים, אין שום שינוי בשטח".

"הלוואי שהייתה איזושהי תנופת בנייה בהתיישבות היהודית ביו"ש. אני מצפה מהממשלה החדשה לשנות את המצב, אבל בינתיים זה רק דיבורים"

ח"כ ניר אורבך מימינה עם יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, במאחז אביתר, 24 ביוני 2021 (צילום: לשכת הח"כ ניר אורבך)
ח"כ ניר אורבך מימינה עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן במאחז אביתר, 24 ביוני 2021 (צילום: לשכת הח"כ ניר אורבך)

מפקד בצה"ל המשרת בשטחים שולל את הטענות ההדדיות בדבר אכיפה סלקטיבית, ואומר כי האכיפה כלפי הבנייה הבלתי חוקית של ישראלים ופלסטינים בשטחים היא שוויונית. לדבריו, האכיפה לא השתנתה מאז הבחירות.

"יש המון בנייה לא־חוקית בשטחים, מצד הישראלים והפלסטינים כאחד. לפי מה שאנחנו רואים, אין יום שהאנשים במנהל לא מוציאים פקח לשטח. כמובן שמדיניות האכיפה שלהם לא מושפעת משום גורם פוליטי.

"אבל האכיפה כן מושפעת בלית ברירה משיקולים מבצעיים. אנחנו בתקופה מתוחה, ובתקופות כאלה הם (במנהל, ת"ג) לא תמיד יכולים לאכוף בנייה. לפעמים, לשלוח אנשי מנהל לשטח לטפל בעבירות בנייה מסכן אותם, וזה שיקול".

"מדיניות האכיפה לא מושפעת משום גורם פוליטי. אבל כן מושפעת בלית ברירה משיקולים מבצעיים. לפעמים, לשלוח אנשי מנהל לשטח לטפל בעבירות בנייה מסכן אותם"

פלסטינים משליכים אבנים לעבר כוח צה"ל שנכנס לפעולה בג'נין, 28 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/ Majdi Mohammed)
פלסטינים משליכים אבנים על כוח צה"ל בג'נין, 28 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/ Majdi Mohammed)

לשלוח אנשי מנהל לטפל בעבירות בנייה מסכן אותם גם כששולחים אותם לאכוף על פלסטינים, וגם על מתנחלים ישראלים?
"לפעמים כן, בטח. יש אלימות של כל הגורמים".

אז מה יקרה בקרוב, אם מג"ב והמנהל יעברו לשליטת שרים התומכים בבנייה בלתי־חוקית של ישראלים, דורשים להלבין את כולה – והיו מעורבים בעצמם בעבריינות אידיאולוגית נגד כוחות הביטחון?
"צה"ל הוא לא גוף פוליטי ואני לא עונה לשאלות פוליטיות".

"לוקחים אדמות מכפרים ומעבירים להתנחלויות"

תושבים פלסטינים טוענים כי לאחרונה הם נתקלים באכיפה נוקשה יותר על בנייה שנאסרה עליהם, כולל, לטענתם, באדמות הפרטיות שלהם. נוסף על כך הם טוענים שהם מרבים לקבל לאחרונה צווים להפקעת האדמות, שהופכות אותן, לפי החוק הישראלי, ל"אדמות מדינה", שעליהן ניתנים היתרים לבניית התנחלויות ישראליות ותשתיות המשרתות אותן.

תושבים פלסטינים טוענים כי לאחרונה הם מרבים לקבל צווים להפקעת האדמות, שעליהן ניתנים היתרים לבניית התנחלויות ותשתיות המשרתות אותן

הריסות בתי פלסטינים בג'יפטליק שבבקעת הירדן, דצמבר 2022 (צילום: עמוס מגד)
הריסות בתי פלסטינים בג'יפתליק שבבקעת הירדן, דצמבר 2022 (צילום: עמוס מגד)

לדברי עיסא סוף, איש פת"ח תושב הכפר חארס שבשומרון ופעיל בארגון הבודהיסטי הישראלי "דהרמה מעורבת חברתית": "אנחנו לא רואים הרבה בניית בתים, אבל רואים פעולות לקראת בנייה בקצב שלא ראינו כבר הרבה זמן. בונים תשתיות, מביאים קבלנים לשטח – וגם מפקיעים לנו קרקעות כדי שמתנחלים יבנו עליהם. כל יומיים יש הכרזה על הפקעה חדשה".

"בונים תשתיות, מביאים קבלנים לשטח – וגם מפקיעים לנו קרקעות שמתנחלים יבנו עליהם. כל יומיים יש הכרזה על הפקעה חדשה"

סוף מביא כדוגמה לכך הודעה על הפקעה של אדמות, שהמנהל האזרחי שלח בסוף נובמבר לתושבי הכפרים בידיה, אלדיק ובורקין שבשומרון, לטובת הקמת מבנים חדשים בחווה החקלאית "שחרית", שהוקמה ב־2014 כמאחז לא חוקי והקמתה אושרה בדיעבד בממשלה ב־2018.

במסמך ששלח הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש באזור הגדה המערבית במנהל, תחת הכותרת "הרשאה לתכנון שחרית", נכתב:

בכוונתנו להעניק הרשאה לתכנון במקרקעין בשטח של 360 דונם באדמות הכפרים בדיה ואלדיק

המסמך מפרט שמות ערביים של חלקות אדמה שעליהן מוענקת ההרשאה.

הודעה על הפיכת אדמות בכפרים דיר איסתיא וחארס בשומרון לאדמות מדינה לצורך הרחבת התנחלות רבבה, נובמבר 2022 (צילום: עיסא סוף)
הודעה על הפיכת אדמות בכפרים דיר איסתיא וחארס בשומרון לאדמות מדינה לצורך הרחבת התנחלות רבבה, נובמבר 2022 (צילום: עיסא סוף)

תושבי כפרו של סוף, חארס, והכפר דיר אספיה, קיבלו לאחרונה מסמך דומה המבקש, לפי הפרשנות של סוף, להפקיע אדמות לצורך הרחבת ההתנחלות רבבה – התנחלות שתנועת נחלה ניסתה להקים לידה מאחז במבצע הכושל להקמת מאחזים ביולי.

"הם לוקחים בכיף שלהם אדמות חקלאיות מהכפרים ומעבירים אותן לחוות של מתנחלים", אומר סוף, "אומרים לנו שמי שמתנגד לזה שיגיש להם מסמכים, אבל אנחנו מגישים מסמכים שמראים בעלות שלנו – והם מתעלמים. המתנחלים בונים בחוות כמה שהם רוצים, ולא הורסים להם, אלא מאשרים בדיעבד. כשאנחנו בונים, הורסים לנו.

"חוץ מההפקעות, יש יותר הוראות לחישוף, מורידים לנו עצים במטעים כדי לפתוח את השטח לתנועה. יש גם יותר הריסות של בתים שלנו. יותר פקחים מסתובבים בשטח ומוציאים צווי הריסה. גם פקחים רשמיים של המנהל וגם פעילים של תנועת 'אם תרצו' ו'רגבים'.

"האנשים האלה, התפקיד שהם קיבלו, או לקחו לעצמם, זה לעקוב אחרי הפלסטינים, ואם הפלסטיני בונה בית שנחשב לא חוקי, והפקח של המנהל לא שם לב או מעלים עין, הם הולכים ומתלוננים על הפקח ועל המנהל. אז הפקח נעשה יותר קשוח ודופק את הפלסטינים גם כשהוא לא רוצה".

מנכ"ל אם תרצו, מתן פלג (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מנכ"ל "אם תרצו" מתן פלג (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"פעילים של תנועת 'אם תרצו' ו'רגבים' עוקבים אחרי הפלסטינים, ואם פלסטיני בונה בית שנחשב לא חוקי, והפקח של המנהל לא שם לב או מעלים עין, הם מתלוננים על הפקח"

פעילי "אם תרצו" ו"רגבים" מגיעים לשטח יותר ויותר לאחרונה?
"כן. הם התחילו להגיע לכאן יותר מאז שיש את 'ממשלת השינוי', שהם התנגדו לה, כדי להראות שהיא לא מתפקדת, ומגיעים לכאן עוד יותר מאז הבחירות האחרונות. עושים מלחמות פוליטיות פנים־ישראליות על הגב של הפלסטינים".

מנכ"ל "אם תרצו" מתן פלג אישר את תיאור המצב של סוף. לדברי פלג: "מאז השקת תוכנית הבנייה של סאלם פיאד ב־2009, הרשות הפלסטינית, במימון אירופי, השתלטה על מאות אלפי דונמים ביו"ש. ישראל צריכה לעשות מבצע רחב היקף להריסת הבנייה הלא־חוקית הפלסטינית בשטחי C".

מהמנהל האזרחי נמסר בתגובה לטענותיו של סוף על הפקעת קרקעות: "מדובר בהרשאה לתכנון שהוענקה למועצה האזורית שומרון באדמות מדינה. מדובר בתוכנית עתידית להקמת מוסד ציבורי במקום".

יו"ר המועצה יוסי דגן מסר בתגובה: "האדמות הללו הן אדמות מדינה. הן הוכרזו ככאלה כבר בשנות ה־80 ועכשיו מתבצעת הכרזה חוזרת. המשמעות היא שהן מעולם לא היו שייכות לתושבי הכפרים הללו, כי לפני ההכרזה על אדמות מדינה נערך סקר מקצועי במטרה לוודא שאינן בבעלות פרטית של ערבים. לכן טענותיו של סוף מגוחכות ואף שקריות".

"האדמות הללו הוכרזו כאדמות מדינה כבר בשנות ה־80 ועכשיו מתבצעת הכרזה חוזרת. המשמעות היא שהן מעולם לא היו שייכות לתושבי הכפרים הללו"

עיסא סוף, פעיל שלום פלסטיני מהכפר חארס בשומרון (צילום: באדיבות המצולם)
עיסא סוף, פעיל שלום פלסטיני מחארס בשומרון (צילום: באדיבות המצולם)

סוף, בעל מעמד גבוה בחארס, נפצע בגפיו מירי של חיילי צה"ל ב־2001 בזמן פשיטה של צה"ל על חארס. לדבריו זה קרה בזמן שיצא לרחוב להזהיר נשים וילדים להיכנס לבתים כדי לא להיפגע מאש צה"ל. הוא הגיש תביעה נגד משרד הביטחון, המקרה נחקר – ובאופן חריג הוא הצליח לקבל פיצוי. מאז הוא מקדיש את זמנו ומרצו למדיטציה, לפעילות למען שלום ולהתנגדות לא־אלימה לדיכוי הפלסטינים.

סוף, דובר עברית רהוטה שעבד בישראל בעבר ויש לו קשרים רבים עם ישראלים, תומך במה שהפלסטינים מכנים "פתרון המדינה האחת": לאחד את ישראל והגדה המערבית למדינה אחת, שבה לתושבים הפלסטינים בגדה יהיו זכויות אזרח מלאות, וההתנחלויות הקיימות יישארו על כנן. למעשה, הפתרון הזה אינו רחוק מתוכנית סיפוח–אזרוח שבה תומכים אלחייני ומתנחלים מתונים נוספים.

לדברי סוף: "בין הנהר והים אין מקום לשתי מדינות, ההתנחלויות כבר מפוזרות בכל הגדה, ישראל השפילה את אבו מאזן והרשות הפלסטינית היא מעמסה מיותרת על העם הפלסטיני. אבל הפתרון זה לא אפרטהייד, אלא מדינה אחת שבה נחיה יחד בשלום ובשוויון".

"בין הנהר והים אין מקום לשתי מדינות והרשות הפלסטינית היא מעמסה מיותרת. אבל הפתרון זה לא אפרטהייד, אלא מדינה אחת שבה נחיה יחד בשלום ובשוויון"

בתנאים של שוויון זכויות מלא, אתה מוכן לחיות במדינה ששמה "ישראל"?
"אני רוצה לחיות במדינה הזאת. בתנאי שוויון – תראה לי פלסטיני שלא רוצה. אני אוהב את היהודים ומקבל את זה שאתם חיים כאן.

מימין: הרברט סמואל, לורד בלפור ולורד אלנבי. האוניברסיטה העברית בירושלים, 1925 (צילום: Library of Congress)
מימין: הרברט סמואל, לורד בלפור ולורד אלנבי. האוניברסיטה העברית בירושלים, 1925 (צילום: Library of Congress)

"אבל בהצהרת בלפור, שאמרה שזאת המולדת שלכם, כתוב שהיהודים יתיישבו בארץ 'בתנאי ברור שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויות של עדות לא יהודיות'. אז מה עם התנאי הזה? אם לא נותנים לי לבנות על האדמה שלי, ולוקחים לי אותה ובונים עליה יישוב יהודי, זאת לא פגיעה בי?"

בממשלה המיועדת יש כוונה להעביר את השליטה בשטחי C מצה"ל למשטרה ולהכפיף את המנהל לממשלה. יש טענה בישראל ובעולם שמדובר בסיפוח דה פקטו של הגדה. זה חלק מהדרך לפתרון שאתה מאמין בו?
"ממש לא! תקשיב למה שסמוטריץ' ובן גביר אומרים. הם רוצים לספח את השטח – אבל לא אותנו.

"שאלו את בן גביר, אם יספחו האם הוא בעד לתת לנו זכויות, הוא אמר, 'מה פתאום'. התוכנית שלהם זה אפרטהייד, ההיפך משוויון. גם עכשיו יש אפרטהייד בגדה, והם רוצים עוד יותר. או בכלל לגרש אותנו".

"אבל אני לא מפחד דווקא מסמוטריץ' ובן גביר. אני עוקב אחרי הפוליטיקה בישראל ויודע שבסוף תמיד ביבי מנצח. הוא ישתמש בהם, ויתלה אותם על אותו חבל שעליו תלה את ליברמן, בנט וסער ואיילת (שקד). לכן, מבחינתנו הפלסטינים, אין הבדל בין הממשלה הזאת לאחרת. כולם בונים על האדמה שלנו, על הגב שלנו, לא נותנים לנו זכויות ושום עתיד".

בנימין נתניהו מוקף בחברי כנסת מהקואליציה המיועדת, אחרי בחירת יריב לוין ליו"ר הכנסת, 13 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נתניהו מוקף בחברי כנסת מהקואליציה המיועדת, 13 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אני לא מפחד מסמוטריץ' ובן גביר. אני עוקב אחרי הפוליטיקה בישראל ויודע שבסוף תמיד ביבי מנצח. הוא ישתמש בהם ויתלה אותם על אותו חבל שעליו תלה את ליברמן, בנט וסער"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 2,823 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 14 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

שני אזרחים נפצעו קשה ואחד קל מפגיעת רחפן בראש הנקרה

דיווח: גופמן ניסה להשפיע על עתידו של ג׳, שנדרש להגיש לבג״ץ תצהיר בעניינו, היועמ״שית תעביר את המידע לבג״ץ ● דיווח: ראש שב״כ הביע חששות מהטיית הבחירות והורה לארגון להתמקד בכך בתקופה הקרובה ● דגל התורה דוחה את הצעת הקואליציה נגד פיזור הכנסת; "שבענו ממעשי סרק שנועדו למרוח זמן ולהסחת הדעת" ● נתניהו העיד במשפט דיבה נגד עיתונאים: מצבי הולך ומשתפר

לכל העדכונים עוד 20 עדכונים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

ירושלים - אפשר גם אחרת

לרגל יום ירושלים, המיוחדת והמסוכסכת בערים, אבקש להעלות על נס אי של שפיות – הסניף המקומי של ימק"א הבינלאומית (YOUNG MEN'S CHRISTIAN ASSOCIATION – אגודת הגברים הנוצרים הצעירים).

כשחנך את המקום ב-1933 הלורד אדמונד אלנבי, הגנרל הבריטי שהוביל את כיבוש ירושלים מידי העות'מנים בשנת 1917, הכריז:

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כ'משתמש' קבוע בבריכת ימק"א אני חש בעצמי כמה נכונים הדברים שנכתבו כאן. הלוואי שהמציאות הימק"אית של 'שבת אחים גם יחד', יהודים, מוסלמים ונוצרים, תקרין גם לחלקים אחרים של העיר וימק"א לא תיש... המשך קריאה

כ'משתמש' קבוע בבריכת ימק"א אני חש בעצמי כמה נכונים הדברים שנכתבו כאן. הלוואי שהמציאות הימק"אית של 'שבת אחים גם יחד', יהודים, מוסלמים ונוצרים, תקרין גם לחלקים אחרים של העיר וימק"א לא תישאר מובלעת. מחשבה שעלתה בי בעקבות הקריאה: ימק"א היא אומנם סמל לסובלנות וליברליזם, אבל אל נשכח שהיא הוקמה על בסיס מגדרי גברי (Man) ודתי-נוצרי.

לפוסט המלא עוד 576 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים

סוציולוגיה ומשפט בהתמודדות עם מיידי אבנים בגדה המערבית

לאחרונה פורסם כי מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, אמר בשיחה סגורה ביחס לפלסטינים מיידי אבנים, כי מדובר בטרור ואף הוסיף: "בשנת 2025 הרגנו 42 זורקי אבנים על כבישים".

בסטטיסטיקה של האלוף בלוט נכלל כנראה עאמר רביע, נער פלסטיני בן 14 ובעל אזרחות אמריקאית, שנהרג בשישה באפריל 2025 בעיירה תורמוסעיא. לפי הודעת דובר צה"ל, הכוח הצבאי "זיהה שלושה מחבלים אשר יידו סלעים לעבר כביש מהיר עם רכבים אזרחיים. הלוחמים ירו לעבר המחבלים שהיוו סכנה על האזרחים, חיסלו אחד מהם ופגעו בשני המחבלים הנוספים". אביו של הנער טען שנמצאו בגופו 11 פצעי ירי. ממצאי בדיקה או חקירה של האירוע טרם פורסמו.

אל"מ (מיל') ד"ר לירון ליבמן הוא חבר בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה". הוא עו"ד, מגשר ומרצה מן החוץ במכללת ספיר ובאוניברסיטה העברית, ולשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 626 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים

התרגיל התמוה של משרד הביטחון לטובת פמי

מעקב זמן ישראל אגף השיקום במשרד הביטחון ממשיך לשלם לחברת פמי פרימיום עבור שירותי בקרת חשבונות בהיקף של מיליוני שקלים, ללא מכרז, תוך הישענות על מכרז של חיל הרפואה ● גישור כזה בין מכרזים מנוגד לכאורה למנהל תקין, וגם להוראות המפורשות של המכרז המדובר ● בעבר התחייב משרד הביטחון כמה פעמים לצאת למכרז חדש, אחרי שהמכרז הקודם נפסל ● משרד הביטחון: "נוהל פטור מגישור הופעל עד דצמבר 2025”

לכתבה המלאה עוד 1,170 מילים

מבקר מטעם בלפור

עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג את הליכוד, את הממשלה ואת נתניהו בשורת הליכים רגישים, עשוי להתמנות למבקר המדינה ● אם ייבחר, הוא עלול להיכנס לתפקיד כשהוא כבול להסדר ניגוד עניינים רחב־היקף ● מי שאמור לבקר את מוקדי הכוח עלול להיות מנוע מלעסוק בחלק ניכר מהם ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 796 מילים ו-2 תגובות

איראן מתנהלת ללא "מבוגר אחראי" מתפקד

מאז שנפגע בטהרן, מוג'תבא חמינאי לא נראה בציבור, אבל משמרות המהפכה מתאמצים לשדר שהוא עדיין שולט ● הדיווחים על פגישות ללא תמונות נועדו לייצר רציפות שלטונית וצבאית ● אלא שהניסוחים הזהירים והוויכוחים בצמרת מרמזים על משטר שפועל בשם מנהיג שלא ברור עד כמה הוא מתפקד ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 706 מילים

המלחמה בחזירים בחיפה ירדה למחתרת

בשקט מוזר ובלי לעדכן את הציבור, רשות הטבע והגנים פרשה מהפרויקט המשותף עם עיריית חיפה לצמצום החיכוך עם החזירים בעיר ● הפקח הייעודי עזב, הדוח החודשי חדל להתפרסם והחשש הוא שבלי פיקוח ובלי שקיפות לא יהיה מה שירסן את הירי ברחובות ● עיריית חיפה: "ממשיכים לפעול באופן מקצועי ואחראי. מספר מקרי המתת החזירים ירד לכ־10 בחודש"

לכתבה המלאה עוד 1,566 מילים ו-1 תגובות

בלי הכרזה רשמית, הסיפוח סביב ירושלים דוהר קדימה

אין הכרזה רשמית, אבל הסיפוח סביב ירושלים מעמיק בקצב מואץ ● דוח חדש של "עיר עמים" מתאר כיצד התנחלויות, כבישים חדשים, מחסומים, צווי הריסה ואלימות מתנחלים מבתרים את המרחב הפלסטיני למובלעות מנותקות ודוחקים ממנו את תושביו ● כעת המדיניות הזו עלולה להתרחב גם לשטחי A ו־B ולאיים על מיליוני פלסטינים בגדה המערבית

לכתבה המלאה עוד 1,640 מילים

שר המשפטים ממשיך להתנהל בגישה רעילה ומעדיף לנהל קמפיין פוליטי במקום לאייש את בתי המשפט הקורסים ● הוא מציע פתרונות זמניים שמייצרים כאוס, מכתיב תאריכים רק כדי להתלונן אחר כך, ומסרב להכיר בקיומו של נשיא העליון יצחק עמית ● אלא שהתרגילים הללו קרובים למיצוי, ושופטי העליון בדרך לכפות עליו את כינוס הוועדה - ובהכרח, מינוי שופטים בחלק מהערכאות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 864 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.