המהפכה המשפטית (תיקון חוק יסוד: השפיטה, או "הרפורמה") כוללת סעיף להגבלת היועצים המשפטיים לממשלה. היועצים, למעשה, יאבדו את סמכותם לפרש חוקים ולהודיע לשרים, לראשי עיר ולפקידים כי החלטותיהם אינן חוקיות.

יו"ר ועדת החוקה בכנסת ח"כ שמחה רוטמן החל לקדם את הסעיף הזה בוועדה, אך בצל הביקורת העזה על המהפכה – ובמיוחד על הסעיף הזה – הקפיא אותו. לכן, הסעיף הזה לא צפוי לעלות במושב הכנסת הנוכחי. לפי הסעיף:

עצה משפטית שתינתן לראש הממשלה והשרים לא תחייב אותם ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב המשפטי עבורם. ראש ממשלה וכל שר רשאים לדחות את העצה המשפטית ולפעול בניגוד לה.

גם במצב הקיים היועצים המשפטיים לא מחלקים הוראות לראש הממשלה ולשרים – ואינם מבטלים החלטות שלהם, אלא מודיעים להם כשהחלטותיהם אינן חוקיות.

במקרים חריגים, אם ראש ממשלה או שר מתעקשים להמשיך במהלך בניגוד לחוק ולעצת היועצים המשפטיים – היועצים מודיעים שאם תוגש עתירה נגד המהלך, הם לא יגנו עליו בבית המשפט

שר המשפטים יריב לוין, ח"כ שמחה רוטמן וראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 15 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

במקרים חריגים, אם ראש ממשלה או שר מתעקשים להמשיך במהלך בניגוד לחוק ולעצת היועצים המשפטיים – היועצים מודיעים שאם תוגש עתירה נגד המהלך – הם לא יגנו עליו בבתי המשפט. במקרים נדירים בעבר, כשרים ופקידים לא נהגו לפי המלצת היועצים, הם לא קיבלו הגנה – והחלטותיהם נפסלו בבג"ץ.

כדי למנוע אפשרות כזאת, הצעת החוק הנוכחית קובעת:

ראש הממשלה והשרים רשאים לקבוע לפי שיקול דעתם כי עמדתם תיוצג (בבג"ץ) לפי בחירתם, לרבות ייצוג בידי עורך דין פרטי.

עד לאחרונה, שרים – בדרך כלל – ביטלו החלטות אם היועצים המשפטיים הבהירו שהן אינן חוקיות. כיום, הממשלה מקדמת מהלכים אף שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מתנגדת להם ומודיעה כי לא תגן עליהם בבית המשפט. למעשה, הממשלה מבצעת את החלק הזה במהפכה המשפטית עוד לפני שאושר בכנסת.

חלק מהמלצות היועצים המשפטיים מנעו החלטות שהיו עלולות לגרום סבל יום־יומי לאזרחים ולפגוע בזכויותיהם. המלצות אחרות הסדירו מחלוקות ציבוריות וריככו שסעים חברתיים. להלן שש דוגמאות כאלה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה באוניברסיטת חיפה, 15 בדצמבר 2022 (צילום: Shir Torem/Flash90)

1. הפרדה מגדרית

בחברה החרדית מקובל להפריד בין נשים וגברים. כשההפרדה גולשת למרחב הציבורי, החילונים מתנגדים לה. סדרת החלטות מצד היועצים המשפטיים לממשלה הסדירה את הנושא ואסרה על הפרדה מגדרית כפויה.

חברת אגד מפעילה "קווי מהדרין" – אוטובוסים העוברים בין אזורים חרדיים, שבהם הגברים יושבים מלפנים והנשים מאחור. בעבר התבצעה ההפרדה גם כשהנוסעות לא רצו בכך. מדובר בעבירה על חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים. ב־2008, המרכז הרפורמי לדת ומדינה עתר לבג"ץ נגד ההפרדה.

שר התחבורה דאז שאול מופז כינס ועדה לגיבוש מדיניות משרדו בנושא. הוועדה קיבלה את עמדת הייעוץ המשפטי של המשרד, לפיה מותר שתהיה באוטובוסים הפרדה בהסכמה, אך אסור לכפות אותה.

הוועדה קבעה שבקשה מנוסע/ת לשבת בהפרדה היא עבירה פלילית – וחייב את אגד לתלות שלטים שיבהירו זאת. ב־2011 בג"ץ פסק פסיקה זהה להמלצות הוועדה. ככל הידוע, חברות התחבורה מקיימות את ההחלטות ואינן כופות עוד הפרדה.

אילוסטרציה: נוסעים חרדים בתחבורה ציבורית (צילום: Uri Lenz/Flash90.)

בעקבות הפרשה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין, לגבש מדיניות ממשלתית כללית ביחס להפרדה מגדרית. וינשטיין כינס ועדה במשרד המשפטים, שקבעה כי הפרדה במקומות ואירועים ציבוריים – כולל מקומות עבודה, מרפאות, בתי קברות וטקסים ממלכתיים – אסורה ומהווה עבירה פלילית. הממשלה אימצה ויישמה את הדוח.

נתניהו ביקש מוינשטיין לגבש מדיניות ממשלתית ביחס להפרדה מגדרית. וינשטיין קבע כי הפרדה במקומות ובאירועים ציבוריים אסורה ומהווה עבירה פלילית

ההמלצות לא התייחסו לאירועי תרבות ולחגיגות המתקיימות בהפרדה אך הקהל מגיע אליהם מרצונו. אירועים כאלה ממשיכים לעורר מחלוקות סוערות. כדי להסדיר את הנושא כונסה ועדה נוספת בראשות סגנית היועץ המשפטי לממשלה דאז שרית דנה, שפרסמה ב־2014 דוח שקבע:

רשות ציבורית אינה רשאית לארגן אירוע ציבורי שמקיים הפרדה […] למעט אירוע שעיקרו פולחן או טקס דתי.

הדוח התעלם מאירועים פרטיים – ובעקיפין התיר אותם. הממשלה מיישמת את הדוח, אבל חלק מהעיריות התעלמו ממנו והמשיכו לקיים אירועים בהפרדה.

הופעה של הזמר מוטי שטיינמץ בעפולה בהפרדה מגדרית (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)

ב־2019 התקיימה הופעה בהפרדה של הזמר מוטי שטיינמץ בפארק בעפולה. שדולת הנשים עתרה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד עיריית עפולה בבקשה למנוע הפרדה באירוע. השופט יונתן אברהם אסר על ההפרדה – והורה למארגנים ולמשטרה למנוע אותה. ש"ס הגישה עתירה נגדית, ושופט אחר, עאטף עילבוני, הפך את ההחלטה והתיר לקיים הפרדה באירוע.

שדולת הנשים עתרה לביהמ"ש בבקשה למנוע הפרדה באירוע. השופט יונתן אברהם אסר על ההפרדה, והורה למנוע אותה. ש"ס הגישה עתירה נגדית, ושופט אחר, עאטף עילבוני, הפך את ההחלטה והתיר לקיים הפרדה באירוע

שדולת הנשים עתרה לבג"ץ, וזה פסק שבית המשפט חרג מסמכותו כשקיבל החלטה בנושא, ולכן ההפרדה באירוע אינה חוקית – מבלי להכריע בשאלה העקרונית אודותיה. אולם, האירוע התקיים בהפרדה כי פסיקת בג"ץ ניתנה אחרי שהחל.

בעקבות האירוע, הציג היועץ המשפטי לממשלה דאז  אביחי מנדלבליט, חוות דעת שהתירה אירועים נפרדים, אבל בתנאים מגבילים מאוד:

ניתן לקיים אירוע בהפרדה וולונטרית, אם הרשות השתכנעה כי הציבור לו מיועד האירוע יימנע מהשתתפות בהיעדר הפרדה […] ואם לצד המתחמים הנפרדים ישנו גם מתחם מעורב לטובת מי שאינם רוצים בהפרדה. בכל מקרה, אין לקבל כפייה בכוח של הפרדה או לבוש צנוע.

אביחי מנדלבליט (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

2. פוליגרף לעובדי מדינה

ב־2015 התבצעו הדלפות ממשרד התרבות והספורט על התנהלות בעייתית במשרד, שהובילו לפרסומים שליליים. השרה מירי רגב כינסה ישיבה במשרד והציעה לערוך לעובדים בדיקות פוליגרף. אנשי המקצוע, ובעיקר היועצת המשפטית של המשרד דאז הדס פרבר־אלמוגי, הסבירו לה שחל איסור מוחלט לערוך בדיקות כאלה. רגב חזרה בה.

בעקבות ההדלפות, השרה רגב כינסה ישיבה במשרד והציעה לערוך לעובדים בדיקות פוליגרף. יועמ"ש המשרד דאז הדס פרבר־אלמוגי הסבירה כי חל איסור מוחלט לערוך בדיקות כאלה. רגב חזרה בה

לפי דוח מבקר המדינה שפורסם ב־2016, ארבעה מ־13 עובדי הלשכה של רגב ביצעו בדיקות פוליגרף על חשבונם וביוזמתם והציגו את התוצאות לרגב. המבקר קבע כי לא נפל פגם בהתנהלותה של רגב, אף שהיא "לא נקטה עמדה נחרצת דיה כדי להניא עובדים צעירים התלויים תלות יתרה ביחסיהם איתה מלעשות בדיקת פוליגרף שנועדו להוכיח את נאמנותם".

בעקבות דוח המבקר, הוציאה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה דאז דינה זילבר הנחיה לכל השרים והמשרדים:

אין להנחות, להציע, לעודד […] ולשדל עובד או מועמד לעבודה לבצע בדיקת פוליגרף. בדיקת פוליגרף כרוכה בפגיעה ממשית בחוק יסוד […] פוגעת בזכות לפרטיות ובכבוד האדם […] אסורה בתכלית בדיקה […] לאיתור מדליף.

עם זאת, ההנחיה של זילבר התירה שימוש בפוליגרף "במקום שיש לכך היתר מפורש בחוק": בבדיקת התאמה של אדם לתפקיד עם סיווג ביטחוני; במסגרת חקירה פלילית או משמעתית שנועדה לבדוק חשד קונקרטי; בהגנה על אינטרס ציבורי חיוני. כל זאת רק בהסכמת העובד עצמו ובאישור הייעוץ המשפטי. זילבר הבהירה:

ככלל, בדיקת הדלפה לאיתור מדליף, אינה בגדר המקרים המותרים.

מירי רגב מתראיינת לתקשורת בירושלים, 24 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

המשנה ליועמ"ש דאז דינה זילבר הבהירה לשרים ולמשרדים כי אין להנחות, להציע, לעודד ולשדל עובד לבצע פוליגרף, למעט במקרים מיוחדים, שלא כוללים איתור מדליף

3. זכויות בנייה בתמ"א 38

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר וינשטיין פרסם ב־2015 המלצה שהגבילה את זכויות הבנייה בפרויקטים של תמ"א 38. הרקע להחלטה היו סכסוכים משפטיים רבים בין יזמים ותושבים המנסים למקסם את זכויות הבנייה – לשכנים המנסים להקטין את המגדלים הנבנים בשכונה שלהם.

ב־2014 הגישו 17 תושבי גבעתיים, ביניהם גם השחקנית ליא קניג, עתירה לוועדת התכנון בגבעתיים ולוועדת הערר בתל אביב נגד פרויקט תמ"א ברחוב שלהם, שנועד להרוס בניין בן שלוש קומות ולהקים בניין בן שמונה קומות במקומו. במהלך הדיונים בעתירה, חברי ועדת הערר התחלפו – והוועדה ענתה שתי תשובות סותרות לעתירה, שאחת מהן הגבילה מאוד את הבנייה והשנייה לא.

העתירה התגלגלה לבית המשפט המחוזי, ששאל את וינשטיין לגבי עמדת המדינה בסוגיה. כך נולדה ההמלצה של וינשטיין, שהגבילה את התמ"א.

השחקנית ליא קניג בהצגה בתיאטרון הבימה, 8 למרץ 2018 (צילום: יוסי זינגר, פלאש 90)

לפי ההמלצה, בפרויקטים של תמ"א 38/2 – הריסת בניין ובנייה מחדש – היזם אמור לקבל תוספת של זכויות בנייה לפי גודל המבנה החדש, ולא לפי מה שהיה אמור לקבל אם הבניין היה משופץ ולא נבנה מחדש. תוספת הבנייה המקסימלית בבנייה כזאת היא 2.5 מטר על כל מטר במבנה הישן – הרבה פחות ממה שנעשה בתוכניות תמ"א 38/2 רבות עד אז. בהמלצת וינשטיין נכתב:

מדובר בהגבלה משמעותית עם השלכות כבדות משקל […] והשלכה על הקופה הציבורית […] ניתן היה להקים (לפי השיטה שוינשטיין פסל) שטחי בנייה אדירים. זכויות בנייה בתמ"א פטורות ממסים, ובנטל נושא הציבור כולו. גישה זאת (שנפסלה) עלולה להוביל לתוצאות אבסורדיות שדי באפשרות קיומן כדי לדחותה.

ארגוני הגנת הסביבה ועיריות של ערים צפופות בירכו על המלצת וינשטיין; יזמים וגופים כלכליים מחו והביעו חשש מהאטת הבנייה. גופי התכנון מימשו את ההמלצה. למרות החשש, מאז נבנו רבבות מבנים בתמ"א 38.

ארגוני הגנת הסביבה ועיריות של ערים צפופות בירכו על המלצת וינשטיין; יזמים וגופים כלכליים חששו מהאטה בבנייה. גופי התכנון מימשו את ההמלצה. למרות החשש, מאז קמו רבבות מבנים בתמ"א 38

יחידות דיור בהיתרים בתמ"א 38 (מקור: הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית)

4. הניסיון לסגור את גלי צה"ל

שרים וחברי כנסת יוזמים מדי פעם ניסיונות לסגור, להפריט או לנתק מצה"ל את תחנת הרדיו הפופולרית, אבל הן לא אושרו כחוק בכנסת.

בינואר 2021, בזמן מערכת בחירות, שר הביטחון דאז בני גנץ החליט להוביל מהלך להוצאת גל"צ מצה"ל. זאת, לדבריו: "כדי להפריד בין חיילים לאמצעי תקשורת עם תכנים פוליטיים". גנץ הקים צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרדו דאז אמיר אשל, שהתבקש לגבש מתווה "להעברת התחנה למתכונת אזרחית, או לסגירתה".

אולם, ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד פנה ליועצת המשפטית לממשלה וביקש לעצור את המהלך, בטענה שהוא "פופוליסטי וחסר אחריות, בזמן מערכת בחירות". הבקשה התקבלה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז מאיר לוין, הורה לבטל את התוכנית. לוין כתב:

לנוכח החובה על השרים לנהוג באיפוק וריסון בתקופת בחירות, לא ניתן לקבל בתקופה זו החלטות בנושא גל"צ. (אבל) ניתן לבצע עבודת מטה, לבחון את הנושא ולהביא המלצות לשר הביטחון הבא.

אחרי הבחירות, תוכנית גנץ נשכחה ולא יצאה לפועל.

מערכת גלי צה"ל ביפו (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

5. הניסיון לשלול חיסונים מאסירים

בזמן חלוקת החיסונים נגד קורונה, השר לביטחון הפנים דאז אמיר אוחנה הודיע שלא יחסן אסירים – גם כאלה הנמצאים בסיכון גבוה. אוחנה כתב למנדלבליט: "הנחיתי להשלים את חיסוני סגל שירות בתי הסוהר בטרם מתחילים בחיסון האסירים. גם לאחר שיושלמו חיסוני הסגל, אבחן את חיסוני האסירים".

אוחנה נימק את ההחלטה בטענה השגויה שהסוהרים נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבק במגפה משום שהם נכנסים ויוצאים מבתי הסוהר. במשרד הבריאות ובארגוני הרופאים פסלו את טענותיו ותקפו את החלטתו בחריפות, בטענה שאינה אנושית ומסכנת חיי אדם.

מנדלבליט הודיע לאוחנה כי ההחלטה אינה חוקית, אך אוחנה ענה: "האחריות מונחת על כתפיי, את הדין וחשבון לציבור אתן אני – והחלטתי תעמוד בעינה. אם אתם מעוניינים להחליט – התמודדו בבחירות לכנסת". סגל הסוהרים התחסן, האסירים לא.

מנדלבליט הודיע לאוחנה כי ההחלטה אינה חוקית, אך אוחנה ענה: "האחריות מונחת על כתפיי והחלטתי תעמוד בעינה. אם אתם מעוניינים להחליט – התמודדו בבחירות לכנסת". סגל הסוהרים התחסן, האסירים לא

העמותה לזכויות האסיר עתרה לבג"ץ וביקשה לחסן מייד אסירים בסיכון, ומנדלבליט הודיע לאוחנה שלא יגן בבג"ץ על החלטתו. בבג"ץ סירבו לבקשת אוחנה לייצוג עצמאי, והוא לא זכה לייצוג בעתירה. העתירה התקבלה והאסירים חוסנו בהתאם לגיל ולסיכון הרפואי שלהם.

אמיר אוחנה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

6. הניסיון להאריך את הסגר השלישי

בתחילת פברואר 2021 ישראל נמצאה בסגר קורונה שלישי. התחלואה ירדה; הציבור היה מותש ולא הקפיד על הוראות הסגר. נתניהו רצה להאריך את הסגר, אבל מפלגות השמאל־מרכז בהנהגת ראש הממשלה החליפי גנץ, התנגדו.

חוק הממשלה הפריטטית, שעל בסיסו התנהלה הממשלה, חילק את הממשלה ל"גוש נתניהו" ול"גוש גנץ" – וקבע שהממשלה לא יכולה לקבל החלטות אם כל השרים באחד הגושים מתנגד להם. רוב השרים השתייכו ל"גוש נתניהו" – ונתניהו התעלם מהחוק, כינס את הממשלה והעביר החלטה להארכת הסגר ביומיים.

אולם, מנדלבליט הודיע לנתניהו שההחלטה על הארכת הסגר סותרת את החוק. נתניהו קיים את המלצת היועץ המשפטי וביטל את ההחלטה – והסגר הסתיים. נתניהו וח"כים מהימין תקפו את גנץ ומנדלבליט והאשימו אותם ב"הפקרות מסכנת חיים". חודש לאחר מכן, נתניהו כבר התגאה בעובדה שישראל הייתה מהמדינות הראשונות לצאת מהסגרים.

מנדלבליט הודיע לנתניהו שההחלטה סותרת את החוק. נתניהו קיים את ההמלצה, והסגר הסתיים. נתניהו האשים את גנץ ומנדלבליט ב"הפקרות מסכנת חיים". אחר כך, נתניהו התגאה בעובדה שישראל יצאה מוקדם מהסגר

ישיבת הממשלה במשרד החוץ בירושלים, 7 ביוני 2020 (צילום: מרק ישראל סלם, צילום פול מתוך פלאש90)